”מעבר הגבול קמבודיה ללאוס בין סיאם ריפו לדון דט“
אם אתם קונים בסיאם ריפ כרטיס לנסיעה במיני ואן לדון די, לאוס - שימו לב, יעבדו עליכם כמה פעמים בדרך. יגידו לכם שהכרטיס כולל שני אוטובוסים וסירה והמחיר 24$. יגידו לכם גם שלוקח 7-8 שעות ושנוסעים לסטונג טרנג ושמה עוצרים לכמה שעות. אף אחד לא יספר לכם על זה, אבל האוטובוס שלנו נתקע כעבור שעה. מה שמשעשע, זה שהיה איתנו בחור שסיפר שחבר שלו עשה את אותה דרך יומיים לפני וגם נתקע, ואז... הוא הסתכל בתמונה שהחבר שלח ומסתבר שמדובר באותו אוטובוס!
בכל אופן, לאחר שעה האוטובוס תוקן והגענו לגבול. האוטובוס עצר במקום כלשהו והגיע איש חביב שאמר שכאן עושים ויזה - הוא נתן לנו טפסים ואמר ויזה לישראלים עולה 40$. מישהו אמר לו שעד כמה שידוע לו אמור לעלות 30 ובלי למצמץ הוא אמר שהמחיר עלה באוקטובר. על הדרך, הוא מכר כל מיני דברים והחליף כסף כי הוא טען שאין אפשרות להחליף על האי. הוא גם ביקש לראות את הכרטיסים ובעצם השאיר אותם אצלו. לאחר כ-40 דקות התקדמנו רגלית למעבר הגבול ואז הסתבר שהיינו אמורים לעשות את הויזה בעצמנו תמורת 30$ בלבד. כאן הפסדנו לראשונה 20$.
עלינו על אוטובוס לאי והגענו לסירה. נציין שהשעה כבר 6 בערב אנחנו כבר 12 שעות בדרכים. הגענו לסירה ואז נהג האוטובוס התחיל לצעוק עלינו שאנחנו צריכים לשלם על הסיר, כזכור השארנו את הכרטיסים אצל הרמאי הראשון בגבול, כך שלא הייתה לנו שום הוכחה שרשום על הכרטיסים “דון די”. עמדנו עם התרמילים בחושך מוחלט על המזח, כמובן ששילמנו אחרי צעקות ואיומים של הנהג.
בקיצור, שתדעו שזה מה שצפוי. לפחות את הכסף של מעבר הגבול תוכלו לחסוך – פשוט המשיכו רגלית ועשו בעצמכם את הויזה.
קרא עוד