מתוף הטיפ של ekg
המליצו לנו (לא רק ישראלים). היו שם הרבה תיירים שגם להם כנראה המליצו. הצמחיה למעלה מסתירה הכל. בקושי אפשר לראות את האגם. לסיכום: נכון שזה מאוד זול (זו תחבורה ציבורית), אבל לא שווה וחבל על הזמן, במובן המקורי של הביטוי.
בתחילת הטיילת שלאורך אגם קומו (היוצאת ממש מן המרכז של העיירה ליד תחנת אוטובוסים מרכזית ותחנת הרכבת), ישנו פוניקולור (רכבת זיזים, דומה לכרמלית בחיפה) העולה מן העיר אל הכפר ברונאטה. התחנה נמצאת בצד ימין כ-400 מטר לאחר תחילת הטיילת של הגדה המזרחית של האגם. העלייה מומלצת מאוד, היא אינה יקרה (5.5 אירו לאדם הלוך וחזור) ונמשכת מספר דקות. במהלך העונה הבוערת – ישנה נסיעה בכל מספר דקות, ובעונות פחות בוערות, מדי חצי שעה. כאשר מגיעים לכפר, ישנה תצפית נהדרת על האגם שמתחת, אך גם תצפית נפלאה לכיוון דרום, לאיזור טורינו ומילאנו.
ישנם כמה מסלולי הליכה היוצאים מן הכפר, אך מי שמחפש נקודת תצפית מצויינת לאגם, מוזמן לצעוד באופן הבא: צאו מן התחנה שמאלה, ועלו בעלייה קטנה, עד לרחוב מרכזי יותר בעיירה ושם המשיכו שמאלה. המשיכו ללכת כל הזמן שעל הכביש הזה, שממשיך לאורך האגם שנמצא מתחת. לאורך רוב הדרך, הווילות משמאל מסתירות את הנוף, אך לאחר הליכה של כ-10 עד 15 דקות נינוחות, תגיעו משמאל אל מרפסות תצפית יפות המשקיפות על האגם לכיין צפון ומזרח. אי אפשר לתעות בדרך, ובשלב מסויים פשוט כבר אין יותר לאן ללכת, וזו המרפסת היפה יותר (ולאחריה רואים שביל שנחסם בגדר). זו הזדמנות לטעימה קצרה מאגם קומו, בייחוד למי שלא ממשיך לסיור מקיף באגם, לכיוון בלאג'יו. העלייה הסיור והירידה נמשכו כשעה וחצי-שעתיים.
אטרקציה נחמדה בעיירה קומו ליד האגם. קרוב לנמל יש שדרת מסעדות ולידן רכבת הנקראת פוניקולר (ובעברית כרמלית). זו בדיוק הכרמלית שלנו, רק שהיא לא נוסעת בתוך ההר כך שאפשר להינות מהעלייה התלולה (או לפחד) ולהתרשם כבר מהנוף. למעלה נוף עוצר נשימה של האגם וההרים. כדאי לעלות עלות בבוקר-צהריים, כשיש ראות טובה. אנחנו עלינו בשעות אחה"צ וזה היה קצת פחות טוב, אבל עדיין מרשים. המחיר: 5.3 אירו.
שתפו את החוויות שלכם מהטיול עם קהילת המטיילים הגדולה בישראל
כתבו בלוג
