”טיול יום סרינגר“
סרינגר נמצאת בעמק קשמיר בהודו. העמק מוקף בהרים גבוהים והעיר סרינגר בנויה בתוך ומסביב לאגמים גדולים. הטיול בעיר כולל שייט באגמים וטיול בחלקי העיר שמסביב לאגמים. הרחוב הראשי של סרינגר נקרא בולווארד והוא השער לאגם המרכזי שנקרא אגם דאל.
מעבר לאגם דאל יש את המים הפתוחים ואגם ניגין הקטן. האגמים מחוברים זה לזה ויוצרים שטח גדל מאוד המוצף במים רדודים ונקיים.
השייט באגמים מתבצע בסירות הנקראות שיקארה. באגמים יש מאות רבות של שיקארות. קל למצוא שיקארות פנויות ולמעשה בכל פינה יהיו כמה פנויות והמחיר ממש זול.
השיט רגוע מאד, המשיט מסתייע במשוט בודד שמסתיים בצורת לב. האגמים שקטים ולכם נשאר רק להשתרע במושב המקושט בשטיחים ובדים קשמירים ולבהות בנוף החולף.
על פני המים מתנהלים חיים שלמים. חקלאים מעבדים שדות צפים והמשיט ישמח להדגים לכם איך השדה עולה ויורד בנגיעת משוט. סירות עמוסות כלי בית ותוצרת חקלאית, נשים משיטות ילדים לבתי ספר ועושות קניות בחנויות על המים. המים אינם עמוקים לכן אפשר לבנות שם בתים. ממש ונציה.
באגמים אלפי בתי סירה צפים וממתינים לתיירים שממעטים להגיע. שם רע יצא לקשמיר בכל הנוגע למאבקם בשלטונות ההודים. אני לא ראיתי דבר, אולם מאות אלפי החיילים המסתובבים באזור מעידים שכנראה אין עשן בלי אש.
לאחר שמסתיים השייט אפשר לעבור לכלי הרכב ולסייר בסרינגר שמסביב לאגם. עניין שמיד צד את העין זה שיש בעיר בתים יפים מאד שמעידים על עושר, שכנראה מקורו בעבר ולצידם בתים ישנים יותר.
ברובע העתיק של העיר יש מספר מסגדים יפים ולידם רחובות של קצבים ובעלי מלאכה כמו קולעי סלים. אלה יודעים לעשות לא רק סלים אלא גם חיות, שמאפיינות את האזור, כמו ברווזים ובנוסף, מכשירי חימום ייחודיים לקשמיר. מדובר על סל קש עם ידיות שבתוכו כד חרס. את הכד ממלאים בגחלים לוחשות ועכשיו מחזיקים את הסל החם מתחת לגלימות הפונצ'ו שהמקומיים שמים על בגדי היום - יום. בכלל הקשמירים אוהבים ללכת עם הגלימות האלה כשהם מוציאים את הידיים מהשרוולים ומשלבים אותם על הבטן. מעין גברים עם כרס והשרוולים הריקים מתנופפים.
בהמשך הטיול, מגיעים לשני גנים מפורסמים מתקופת המוגולים. גני שאלימר וגני נישט. הגנים מטופחים ונמצאים לצד אגם דאל. מצד אחד האגם ומצד שני ההר. כשרואים את הגנים נזכרים מייד בסרטים הודיים ישנים שרואים בהם זוג רוקד בגינה מפוארת, שם זה צולם. בגנים תעשייה פורחת של צילומי זוגות לבושים בבגדים מסורתיים ויחד עם המזרקות והמפלים הרבים המראה ממש מרהיב.
בהמשך הכביש ההיקפי של אגם דאל עומדים, במרחק קטן זה מזה, עשרות מוכרי שישליק, שישמחו לתת לכם בפרוטות, שיפודים בצלחת עם פיתה עיראקית וסלט.
כשאמרתי למוכר שאם הוא היה עומד בישראל ומוכר באותם המחירים היה לו תור שמקיף את האגם הענק. הוא הסתכל עלי באי אמון. אנשים נעצרים עם המכוניות ואוכלים בפנים. אנחנו אכלנו על ספסל שמשקיף לאגם.
עכשיו אפשר לחזור למזח שמול הבולווארד ולשיקארה שממתינה להחזיר אותנו לבית הסירה.
קרא עוד