מידע כללי על קניות בגאורגיה (גרוזיה)

למי שמתכנן קניות חשוב לדעת שלהפתעתי מחירי מותגים בקניונים הם כמו בארץ או יותר. נדיר שאפשר למצוא מציאות. לעומת זאת בשווקים המחירים מאוד זולים וטובים לחיקויים /זיופים ברמה טובה ובמחירים מצחיקים.

שוק לילו שנמצא כ 20 דקות נסיעה מגיאוריה ממש זול, אבל הוא גדול מאוד ולא הכי נעים לשהייה. ממליץ על שוק דינמו בעיר. טביליסי מול בכלל לא מומלץ והייתי מוותר עליו בקלות. יש מתחם ענק לא רחוק משדה התעופה שנקרא East Point מקום ענק ומומלץ בסגנון ביג ענק בשילוב קניון. ניתן למצוא בו כמעט כל מה שרוצים.

השווקים בטביליסי הם המקומות הכי אותנטיים והכי חוויתיים. ביקרנו בשלושה שווקים עיקריים: בזאר דזרטירי, בזאר קידובני ושוק הפשפשים. אם נמצאים במרכז טביליסי, מומלץ מאוד להגיע ברגל וכך לחוות את העיר. יש להיזהר בחציית הכבישים ולחפש רחובות שאין בהם תנועה רבה או לחפש את המנהרות התת-קרקעיות שמחברות בין צדי הרחוב או לחפש את מעבר החציה או הרמזור הקרובים. כמובן, לשמור על התיקים (למרות שלא נתקלנו בכייסים).

המנהרות התת-קרקעיות הן עולם בפני עצמו. ניתן למצוא בהן: מוצרי סדקית, מאפיות לחם וחצ'אפורי, ספרים ונגני רחוב.

בטיולנו בגאורגיה, ערכנו מדי פעם קניות בחנות מרשת Smart. זוהי חנות סופרמרקט די גדולה, שנמצאת בדרך כלל בצמוד לתחנות דלק. קל לזהות את החנות על פי בובת הסנאי הכתום המצויה מעל הכניסה. יש בה מצרכי מזון, מוצרי טואלטיקה, אלכוהול, מעט צעצועים ועוד. יש גם מעדניה שבה אופים במקום כל מיני מאפים, כולל את החצ'אפורי לסוגיו השונים, וזאת לצד מכונת קפה. מאפה כלשהו בתוספת כוס קפה, עולה לארים בודדים. אנחנו קנינו שם מאכלים מקומיים, אכלנו במקום (יש כמה כסאות ליד שולחן), והמשכנו בדרכנו.

מקום נוסף שגם כן צמוד לתחנות דלק, נקרא Socar, וגם הוא חנות סופרמרקט גדולה. עצרנו ב-Socar גדול בדרך לטביליסי, על הכביש הראשי (כשעה וחצי לפני העיר), ושם היו בנוסף למוצרי מזון וטואלטיקה, גם כלי מטבח ומזכרות.

בטיול שלנו לגאורגיה היה לנו מדריך מקומי דובר עיברית. הוא ידע להגיד לנו היכן לקנות ו/או לאכול את האוכל המקומי המיוחד. כך קנינו את הממתק הלאומי-צ'ורצ'וחלה- בחבל היין קחתי. שם, בדרך לסיגנארי, עצרנו לצד הדרך היכן שמכינים ומוכרים את הצ'רצ'וחלות הטריות. יש לאורך כמה מאות מטרים כמה דוכנים ובהם עומדות הנשים המכינות במקום את הממתק (ליד הכפר Manaviׂׂ). פה ניתן לבחור בין הממתק הטרי שהוא רך, לבין כזה שכבר עומד לייבוש כמה ימים והוא קשה יותר וטעמיו מרוכזים יותר. בהמשך על אותו כביש מכינות הנשים את הלחם המקומי-שוטי- בתוך טבון מיוחד, ומוכרות אותו יחד עם הגבינה המקומית. טעמנו ובחרנו את הגבינה במידת המליחות שרצינו (ליד הכפר Badiauri). כל מאכל כזה עולה לארים בודדים.

בנוסף לכך, יש לאורך מרבית הדרכים דוכני מכירות של האוכל או הפרי המקומי. כך בדרכנו מבורג'ומי לזוגדידי ראינו לצידי הדרך דוכני פירות: דובדבנים בשלל צבעים ובזול, מישמשים, שזיפים אפרסקים. ירקות שונים, תירס, דבש, וגם עוד מין של לחם מתוק-נזוקי (ליד סוראמי). עצרנו בזהירות, קנינו והמשכנו הלאה תוך כדי אכילה והנאה. כשמתקרבים לזוגדידי מכיוון בורג'ומי ישנם גם הרבה דוכני כלי חרס+כלי עץ+כלי קש ופסלי גינה.

אישתי, אני ובננו הגדול (24) נסענו ל גיאורגיה  לשמונה ימים בחופשת הפסח.

מ-2011 יש בגאורגיה הסדרי החזר מע"מ לתיירים.

אפשר לקבל החזר רק על קניה מעל 200 GEL שזה בערך 400 ש"ח.

לנו זה לא היה שימושי, אבל במקרה שאתם מתכננים קניות רבות באותה חנות בגיאורגיה, אז תוכלו לראות את התנאים לקבלת החזר בתמונות שצירפתי.

אנחנו לא רצינו לאכול במסעדות את כל הארוחות ביום ולכן בישלנו בעצמנו הרבה פעמים בגסטהאוס או בשטח' שזו חוויה בפני עצמה. אך חשוב לדעת לפני שמגיעים, שהסופרים בקזבגי ובמסטייה הם לא מה שאנחנו מכירים בכלל...

באנו למסטייה בידיעה שזו אחת העיירות המתויירות בגאורגיה ולא חשבנו שתהיה בעיה מבחינת אוכל. באמת לא הייתה בעיה, אך כדאי לדעת לפני שמגיעים שהסופרים הם בעצם הרבה כוכים קטנטנים שמפוזרים על הרחוב הראשי. אף פעם כמעט אין את כל המצרכים שתרצו לקנות בכוך אחד, אז בכל קניה כנראה שתבקרו במספר כאלה, שזו חוויה בפני עצמה. ירקות ולחמים טובים לא מצאנו באף כוך כזה אז שאלנו את המקומיים איפה הם קונים ירקות ולקחו אותנו לסמטה צדדית ושם יש ירקניה עם המון פירות וירקות. המקום נמצא באחת הפניות הלא רבות שיש מהרחוב הראשי של העיירה שמאלה. לחמים אגב אפשר למצוא במאפיות קטנות שמפוזרות ברחוב.

על אף שקזבגי קטנה יותר ונראית פחות מפותחת ממסטייה, יש בה מעט סופרים, אך הם טיפה יותר גדולים ומלאים ממה שראינו במסטייה.

קניות זו חוויה בפני עצמה, תהנו ותקדישו גם לזה זמן.

בספטמבר ביקרנו בגיאורגיה במסגרת טיול ג'פים מדהים. גיאורגיה מאופינת בהמון דוכנים על שפת הכביש בהם מוכרות נשים זקנות את מה שהן מכינות בבית. אנחנו קנינו מין סילן מתותי עץ, הגברת נתנה לנו לטעום את הסילן והוא היה טעים מאד. אבל כאשר הגענו הביתה הסתבר כי הבקבוק שהיא נתנה לנו היה בטעם שונה ואפילו לא טעים. מסתבר שיש דוגמה לטעימות ומוכרים את הפגום לתיירים. זכרו, קנו רק את מה שטעמתם.

כדאי מאוד לקנות גבינות מסוג ברי ומעושנת וגם את הגבינה המקומית שלהם הנקראת סולגוני, הכי כדאי לקנות בחנויות או בסופר מאשר בשווקים וגם נקניקים. מפני שהמחיר שלהם מאוד זול לעומת הארץ, מי שקונה צו`רצחלה, הכי טעימים הם הכהים יותר שעשויים מיין אדום לעומת השאר. למי שמחפש מתנות לילדים ממליצה לקנות בארץ, המחיר כאן יקר ואין מציאות מיוחדות. מי שדובר רוסית יסתדר בקלות שכן רוב האוכלוסיה דוברת את השפה, תהנו :-)