מסלול ארוך בהימאליה

בני ואני (63, 14) עשינו טרק באוגוסט-ספטמבר 2013 מ-טרק מ-Jiri ל-Everest Base Camp ומשם ל-Gokyo דרך מעבר Cho-La, ומשם ל-Lukla, בסיוע סבל. להלן מעט מידע שרכשתי במהלך הטרק ושחלקו לא מופיע במדריכים. חלק מהמידע לא יהיה רלוונטי בעתיד.

התקופה: התחלנו ללכת ב-25 באוגוסט, עדיין בעונה הרטובה, כדי לא להפסיד הרבה משנת הלימודים. גשם ירד בעיקר בלילה. הלכנו בכל הטרק כ-10 שעות בגשם. גם לא הייתה בעיה של מסלולים בוציים או לא עבירים. בנוסף, היו מעט מאוד מטיילים (לצערי). עד Lukla לא פגשנו אף מטייל והמחירים באכסניות היו זולים מהרגיל.

אנחנו התחלנו את המסלול מ-Jiri, אבל אני מציע להתחיל ללכת, כמו רוב המטיילים, מ-Lukla. הדרך ל-Jiri הררית, צרה ומסוכנת (כמו דרכים כאלה במדינות עולם שלישי). נהגנו נסע מהר מדי והתנגש חזיתית באוטובוס שבא ממול. לא נפגענו, אבל היו כמה פצועים קל-בינוני. בנוסף, הדרך מ-Jiri ל-Shivalaya הרוסה ולא עבירה גם לרכב 4X4.

בשבוע הראשון עולים ויורדים כקילומטר מדי יום. יש נוף שוויצרי יפה מאוד. עולים לגובה 3.5 קילומטר בקטע זה וכך התאקלמנו לגובה. לכן החלטתי לא לקחת Diamox ולא ללון יומיים ב- Namche (הנמצאת בגובה 3.5 קילומטר). אינני ממליץ לאף אדם לנהוג כך – כל אדם צריך להקשיב לגופו ולהפעיל את שיקול הדעת שלו. בשני הכפרים שאחרי Namche שהינו יומיים בכל כפר.

מעבר Cho-La: רצוי מאוד ללכת שם עם אדם שמכיר את הדרך. סבלנו הכיר. לא עוברים שם סבלים מקומיים ולא יאקים. יש הרבה "רוג'ומים" לאורך כל הדרך. התחלנו ללכת ב-6:00 מ-Dzongla. כשהולכים ממזרח למערב, לאחר הליכה של כמה קילומטרים, מגיעים למעבר ושם צריך "להיצמד לשמאל". בתחילת העלייה יש מערכת מצוקים. למעלה, במעבר, יש קרחון. 

בתחילה אפשר ללכת בצדו, ואחר-כך צריך ללכת עליו, באמצעו. לא היה חשש לבקיעים שם. בסופו יש מכתש חרוטי תלול, שבתחתיתו בריכה וקטע בן כמה מטרים של שביל צר מאוד, שצריך ללכת בו בזהירות. הכל, כאמור, בצד שמאל. אחר-כך יש ירידה תלולה על סלעים בגדלים שונים, והליכה בת מספר קילומטרים ל-Tagnag. השביל שחוצה את קרחון Ngozumpa ל-Gokyo הוא אלכסוני ולא כמו במפה (קרחונים משתנים כל הזמן): כשמסיימים לחצות את הקרחון נמצאים מעל Gokyo.

סוכנויות בקטמנדו: הסתבר לי שיש שתי סוכנויות "סוויסה", בנוסף לאחת "שי", שמתמקדות בישראלים. אין בהם שותפים או עובדים ישראלים. כולן בסדר. - אנחנו לקחנו סבל מסוויסה-הארי, וחבילה ל-Chitwan מסוויסה-לקסמן.

כולם נוסעים לאנפורנה וללאנג טאנג, אבל כמעט אף אחד לא מגיע לזרח נפאל. הקנצ'נג'ונגה היא הפסגה השלישית בגובהה בעולם (אחרי האוורסט וה-k2 בפקיסטן) והיא נמצאת ברכס שבגבול נפאל הודו המזרחי. בטרק אפשר להגיע לשני Base-camps, צפוני ודרומי, והליכה במסלול המלא לוקחת בסביבות 3 שבועות. קשה לתאר כמה יפה במסלול הזה, שהוא לא מתויר כמעט, והנופים בו מרהיבים! הלינה במסלול יכולה להיעשות באוהל אבל בכל כפר בדרך תמצאו אנשים שיפתחו את הבית בשבילכם (ויש גם כמה גסטהאוסים). עוברים בטרק נהרות עצומים, יערות יפהפיים, ורכס הרים ענק מקיף מכל הכיוונים.

המסלול לא מאוד קשה בהליכה אבל מגיע לגובה (5100 מטר) שדורש התאקלמות והוא גם ארוך. מומלץ לאוהבי טרקים, טבע, ומקומות קצת יותר אותנטיים. החוויה עם המקומיים היא מדהימה (וגם לפעמים יותר מאתגרת מאשר באזורים מתוירים מאוד). מתחילים את הטרק בעיירה טפלג'ונג (taplejung) אליה אפשר להגיע בנסיעות של יומיים מקטמנדו, או בטיסה לעיירה אחרת קרובה. הרבה מהפרטים אפשר למצוא בסוכנות שי, עם ששי המקסים בקטמנדו (השארנו גם בבית חב"ד פירוט על המסלול ויש שם קצת חומר).

מהאזור הזה של נפאל אפשר גם לעבור למזרח הודו (מחוז סיקים)במעבר רגלי/ יבשתי. חשוב לציין שצריך פרמיטים לטרק הזה,וכשאנחנו היינו (אפריל 2012) היה צריך גם מדריך(או לפחות אישור פיקטיבי ששכרתם מדריך). 

הטרק בנוי בדרך כלל מאנשים שמתחילים מ-Lukla בגובה 2840 מטרים וממשיכים לכיוון Everest Base Camp בגובה 5364 מטרים. הטרק עצמו הוא בערך 9 ימים, אנחנו עשינו תוספות של 3 פסים ו-3 תצפיות שזה מאריך את הדרך ויוצא 15 יום, פחות או יותר (תלוי גם במזג האוויר). 

מבחינת הנוף והגבהים, הטרק הזה מאוד שונה מ"האנפורנה" , מגיעים לגבהים מאוד מהר, וכל ה-10 ימים של הטרק נמצאים בגובה שהוא מעל ל-4400 מטר. מבחינת הנוף – הוא הרבה יותר מושלג, הוא פרוס יותר, הוא חד ועוצמתי. הדרכים פחות מסודרות ולא מסומנות, לרוב אין שבילים מסודרים. מבחינת הדרכים הבעייתיות יש שני אזורים שצריך לתת עליהם דגש, האחד זה הפסים, לרוב אחרי שלג לא רואים את הדרך וצריך לעבור בין הרוגומים והשני, זה הקרחונים שצריך להיזהר וללכת עם לפחות עוד בן אדם אחד ולעקוב אחרי הרוגומים. עוד נקודות שוני הן מבחינה טפוגרפית, מה שרואים במפה. בנוסף, הכפרים פחות ערוכים לישראלים ולא מכירים את הדיל הישראלי. מבחינה כספית – ממוצע ליום הוא בין 800 ל-1200 רופי.

טיפים לימים :

1) שווה להיות יום נוסף ב- Chhukhung בגובה 4730 מטר בהוסטל שנקרא "Maklau " בשביל לעשות יום אחד את ה-"Chhukhung Ri ב- 5500 מטר ויום אחרי לעשות את הפס Kongma La ב-5535 מטר.

2) שווה לעשות עוד יום ב- Lobuche ב- 4910 מטר ולעשות גם יום אחד את ה-"Base Camp" ועוד יום אחד את ה- "Kala Patthar ב-5550 מטר. 

3) שווה לעשות עוד יום ב- Gokyo בגובה 4790 מטר במקום שנקרא "נמסתה" ואז לעשות יום אחד את ה- "Gokyo Peak בגובה 5360. ובנוסף לזה בעוד יום לעשות את הפס שנקרא – "Renjo Pass בגובה 5360.

מבחינת ביגוד וציוד בסיסי שחובה להביא:

1) משהו אקסטרה - מומלץ לבוא עם מעיל נוצות + שק"ש וכפפות טובות. 2) שווה וחובה להביא משקפי שמש טובות לימי השלג. 3) קרם הגנה. 4) נעליים טובות ותיק טוב, אין צורך בתיק גדול יותר מ-75 ליטר. 5) שווה להביא תיק קטן לעליות של התצפיות. 6) כדאי שהמפה תהיה מנוילנת עם סלוטייפ כדי שהיא תישמר. 7) צריך לבוא עם סוללות ספייר או מטען, מכיוון שבגבהים הטענה מתחילה מ-100 ועד 500 רופי לשעת הטענה. 8) שווה גם להביא ביגוד ללילה. 9) סנדלים. 10) של ללילה.

מבחינת אוכל וציוד היגייני: 

שווה לבוא עם ארוחת בוקר ולאכול בדרך או לקנות ולבוא עם הרבה ממרחים, חטיפים ושוקולדים. כדאי לקנות נייר טואלט לפני הטרק ולקחת קצת יותר כי בגבהים זה עולה פי 5. מי שמעשן שיביא איתו סיגריות. מבחינת הכלרת מים, שווה לקנות טיפות בנפאל, אין צורך לקנות בארץ.

חובה לבוא עם ציוד רפואי!

כדורים לגבהים, אקמול, קלבטן, נורפן ונורפן צינון, סוכריות מציצה לכאבי גרון, אנטיביוטיקה לבטן, מד חום, וזלין לשפתיים, קונדומים וכו'. 

חבישה : משולש, לקופלס (סרט הדבקה), פלסטרים, יוד, וכו'. למי שמתקלח מחיר המקלחת מתחיל מ-300 ומגיע עד 500 רופי למקלחת.

מבחינת משחקים:

שווה להביא - קלפים, טאקי, ג'אנגל ספיד, ספרים, רמקולים למוזיקה ודי.וי.די נייד (אם יש אז גם כונן סרטים).

מילים בנאפלית :

1) שלום - נאמסתה 2) מים/גשם - פני 3) קר - סיסו 4) חם - תתו 5) ערב טוב - סוורטי 6) אדוני - ג'י 7) גברתי - דידי 8) ילד - בבו 9) ילדה - ביניי 10) סיגריה - ג'רות 11) אפשרי - מילגה 12) לא אפשרי - ני מילגה 13) סוכר - ג'ני 14) אורז - בט / דן 15) עדשים - דל 16) ירקות - סבג'י 17) טעים- מיתוסה 

יצאתי לטיול לבד (בלי פורטר/מדריך) בהימאליה בתאריכים 20.4 עד ה-5.5. כמה נושאים כללים: מזג אוויר - בתאריכים הללו היה נקי לחלוטין בבקרים ועד בערך 12:00 (לפעמים מוקדם יותר נסגר ולפעמים מאוחר יותר). מצד שני, שבוע לפני ואחרי (מסיפורים של מטיילים אחרים), היתה עננות לאורך כל היום. 

זמנים - סך הכל זמן נטו לתכנון מקטמנדו לקטמנדו = 16 יום. יום ראשון - הגעה לשדה בקטמנדו ב-07:00 בערך, נחיתה ב-10:00 בלוקלה ותחילת הליכה. יום לפני אחרון של המסלול (היום ה-15), הגעה ללוקלה ויום למחרת המראה לקטמנדו בבוקר (חזרה לקטמנדו ב-12:00 ביום ה-16). כמובן יכול להשתנות וצריך לקחת ספיירים (אם יש מזג אוויר רע, אפשר להיתקע אפילו שבוע בלוקלה).

ציוד - יש אופציה להשאיר ציוד שמביאים לנפאל גם בגסטהאוסים בקטמנדו וגם אצל הסוויסות. יש המון חנויות לציוד טיולים בקטמנדו. התאמל עמוס בחיקויים שיהיו ברמה סבירה לטרק אחד ויש חנויות לציוד מקורי, אבל במחירים זהים לארץ.

מחלת גבהים - ההמלצות הן לינה בהפרש של 300-500 מטר ליום. כל 1,000 מטר לבצע יום התאקלמות. בסיום יום הליכה להמשיך לטפס עוד 100-200 מטר, לשהות חצי שעה-שעה ואז לרדת לגובה הלינה. בפועל, יש ימים שמטפסים בהם טיפה יותר (600-700 מטר), ברוב הימים מגיעים באיזור 1,200-1,400 ללודג'ים, אז יש זמן לשים את הציוד בלודג' ולהמשיך ללכת עוד איזה שעה על מנת להתאקלם לגובה. הטיפ המרכזי פה, זה לא לזלזל במחלה ואם מתחיל כאב ראש, אפשר בהתחלה לקחת חצי כדור נגד מחלת גבהים אבל אם מחמיר/ממשיך לעצור ולחזור לישון באותו הגובה.

אוכל - בכל הלודג'ים יש בגדול אותו אוכל. מנות גדולות, בדרך כלל יהיה דל בט (אורז עם עדשים ותפוחי אדמה) או ספגטי. לארוחות בוקר יש פנקייק או לחם טיבטי. ככל שעולים בגובה, המחיר של האוכל, השתייה והלינה עולה (בשיא בגורקשפ, דל בט עולה 550 וחדר יעלה 300).

 הטרק לפי ימים: יום 1 - 07:00 טיסה מקטמנדו Lukla. והליכה ל-Monjo (כ-2,800 מ'). יום 2 - מ-Monjo ל-Namche Bazar גובה - 3,440 מ'. בערך ארבע שעות הליכה איטית, טיפוס רציני לפני נמצ'ה. יום 3 - יום התאקלמות בנמצ'ה. טיפוס למלון Everest View hotel לתצפית ראשונה על האוורסט. יום 4 - מ-Namche Bazar ל-Dolle גובה - 4,110. טיפוס של 650 מטר ביום. צריך להיות מודעים למחלת הגבהים. יום 5 - מ-Dole ל-Marchermo גובה - 4,410. יום 6 - יום מנוחה ב-Marchermo. יש בעיירה בכל יום בשעה 15:00 הרצאה מעניינית על מחלת גבהים במתקן לרפואה בעיירה. כמו כן, אפשר לבדוק במרפאה בעיירה את אחוז החמצן בגו (אינדיקציה להתאקלמות הגו לגובה). יום 7 - Machermo ל-Gokyo. גובה - 4,790.

יום 8 - משאירים את הציוד בגסטהאוס ויוצאים מוקדם בבוקר (05:00) לטיפוס לגוקיו רי (5,360), לאחת התצפיות היפות באוורסט. הטיפוס לוקח בין שעה וחמישים למהירים לשעתיים וחצי לאיטיים. זריחה בערך ב-05:15, אם מישהו מעוניין להגיע בשעה זו צריך להתעורר מוקדם מאוד. לאחר גוקיו רי המשכתי ל-Dragnag - גובה - 4,700. הליכה של שעתיים (חוצים את הקרחון). יום 9 - יום מנוחה ב-Dragnag. אם יש כוח, אפשר לנסות לקצר יום ולעלות את הצ'ולה.

יום 10 - מ-Dragnag ל-Dzongla. גובה - 4,810. קמים מוקדם בבוקר לעבור את הצ'ולה פס (05:30 יציאה). צ'ולה פס זה המקום היחיד במסלול, שמומלץ לא לבצע לבד. בעיקר בגלל שאין נתיב ברור כמו ביתר המסלול ובמידה ויש שלג, אז אין נתיב בכלל וגם כי במקומות מסויימים אם היה שלג בלילה לפני, אז יכולים להיווצר מקומות שלא ניתן לעבור. סך הכל מדרגנג לזונגלה - שבע שעות הליכה איטית, אבל קשה. זהו היום הקשה ביותר.

יום 11 - מDzongla לGorakshep - גובה 5,110. יום 12 - טיפוס לקאלה פטר בבוקר. ניתן להמשיך באותו יום ל-EBC ולמהירים גם לחזור ל-Labuche. אני ביצעתי אך ורק את הקאלה פאטר - שעה חמישים טיפוס, שעה ירידה. יום 13 - על הבוקר יציאה ל-EBC, סהכ כמעט שעתיים הלוך ושעה וחצי חזור. משם המשכתי בקצב מהיר ל-Periche גובה - 4,220. יום 14 - Pherice ל-Namche Bazar. יום 15 - Namache ל-Lukla. יום 16 - טיסה חזרה לקטמנדו.

תוספות לטיול - נסיעה לג'ירי - תוספת של שישה ימי טיול. - רנג'ו פס - מעבר מערבית לגוקיו. - קומבלה פס - מעבר דרומית ל-EBC. מצ'וקונג ללבוצ'ה.

תכלס, הטיול המומלץ (בדיעבד) זה לעשות קודם כל את ה-EBC, לאחר מכן את הצ'ולה פס לגוקיו ואז את ה-Renjopass (לא ביצעתי את הרנג'ו) - מוסיף עוד יום.

אם יש כוח (או פורטר), הרבה מטיילים ממליצים לבצע את כל שלושת הפסים - לפני ה-EBC לבצע את ה-Komla pass, במשך יום ארוך מאוד (10-12 שעות). בכל מקרה, בשורה תחתונה, הנופים מהממים במיוחד בגבהים. ואוורסט יש רק אחד.

עמק צום הוא אזור בודהיסטי ודרכו עובר מסלול עלייה לרגל החוצה הימלאיה והממשיך לאחר מכן לטיבט. העמק נפתח למבקרים זרים לפני שנים בודדות בלבד והוא נשאר בטולי ולא מושפע מתיירות המונית של הטרקרים. האזור התפרסם במיוחד לאחר יציאתו של הסרט הדוקומנטרי של צוות ישראלי Unmistaken Child, סרט על החיפוש לאחר התגלמותו של רינפוצ'ה באחד הילדים אשר נולד בעמק צום. האזור זה מומלץ מאוד למי שמתעניין בתרבות טיבטית ובבודהיזם. התושבים בכפרים בעמק כולם טיבטיים ומי שחולם להגיע לטיבט ולא יכול להרשות לעצמו מסיבה כלכלית או מפאת סגירת הגבול, ביקור בעמק צום זה תחלופה נהדרת.

במהלך הטרק בעמק צום ישנים לרב בבתים של אנשים. הדברים מתפתחים מעט ובדרך כלל יש מן מבנה פשוט שהוא תוספת בניה לבית של אנשים מארחים. אך יצא לכם לישון גם בבתים ממש. זו הארחה מאוד בסיסית ופשוטה. גם האוכל יהיה מאוד פשוט- בעיקר אורז וקצת ירקות. מומלץ לקחת אוכל מקוטמנדו ולשכור פורטר להובלת הספקה. יש הבוחרים לישון באוהלים מסיבות של הגיינה, לא רוצים לתפוס פורשים. כמובן, אם תשנו באוהלים צריך יותר הספקה ובוודאות פורטר אחד לכל אחד. נקודת ההתחלה יכולה להיות באחת משתי עיירות: Arughat Bazaar או Arkhet Bazaar. תלוי במסלול שתבחרו. אם אתם משלבים מנאסלו עם עמק צום, כמו שעשיתי, יצא לכם שלושה שבועות והמסלול יראה כך:

Day 01: Drive To Arkhet Bazaar (670m/2198ft) 8-9 Hrs Day 02: Trek To Lapu Besi (890m/2920ft) 6-7 Hrs Day 03: Trek To Khorla Besi (970m/3181ft) 6-7 Hrs Day 04: Trek To Jagat (1340m/4395ft) 6-7 Hrs Day 05: Trek To Lokpa (2240m/7350ft) 7-8 Hrs Day 06: Trek To Chhokang Paro (3030m/9940ft) 6-7 Hrs Day 07: Trek To Nile/Chuile (3360m/11020ft) 6-7 Hrs Day 08: Trek To Mu Gompa (3700m/12135ft) Via Dhephyudonma Gompa (4060m/ 13315ft): 5-6 Hrs Day 9: Trek To Rachen Gompa (3240m/10630ft): 7-8 Hrs Day 10: Trek To Chumling (2386m/7826ft): 6-7 Hrs Day 11: Trek To Bihi Phedi (1990m/6527ft): 7-8 Hrs Day 12: Trek To Sama Gaon (3520m/11545ft): 7-8 Hrs Day 13: Acclimatization To Manaslu Base Camp (4400m/14432ft) 8-9 Hrs Day 14: Trek To Samdo (3875m/12710ft): 5-6 Hrs Day 15: Trek To Dharamsala (4460m/14628ft) 5-6 Hrs Day 16: Trek To Bhimtang (3790m/12430ft) Crossing Over Larkey La (5160m/16925ft): 8-9 Hrs Day 17: Trek To Dharapani (1963m/6440ft): 8-9 Hrs Day 18: Drive To Kathmandu התארגנות לטרק: צריך לשכור חברת תירות מכיוון שמנאסלו ועמק צום הם אזורים שהכניסה אליהם מותרת אך ורק עם מדריך. תקבל עבורכם את כל האישורים הנדרשים (גם אי אפשר לקבל עצמאית): למנאסלו- 90$ (ל-9 יום, יום נוסף עוד 10$) כניסה לפארק מנאסלו- 25% כניסה לפארק אנאפורנה- 25$ כניסה לעמק צום- 35$ סה"כ 175$

חייבים שני מטיילים לפחות. אפשר לסדר גם למטייל בודד עם תוספת תשלום וזה לא ממש חוקי אבל אם חלמת להגיע למקומות האלו טוב לדעת שזה אפשרי.

בטרק הסובב אנפורנה, ביום שבו הולכים מ-Pisang ל-Manang, ניתן לבחור בין 2 דרכים: המסלול התחתון והקל דרך Humde, והמסלול העליון שבו נוף יפה יותר דרך Ghyaru ו-Ngawal. לרוב פורטרים מעדיפים ללכת במסלול התחתון והקל יותר, וכך קרה שהלכנו לבד במסלול העליון וטעינו בדרך. הסתבר לנו שרבים טועים בדרך בנקודה זו, כך זה לא יקרה גם לכם: המסלול העליון מתחיל מ-Pisang, עולה דרך Upper Pisang וממשיך דרך Ghyaru ו-Ngawal. עד כאן המסלול ברור ומסומן (סימון אדום-לבן של הסובב אנפורנה).

ב-Ngawal יש התפצלות. מסלול האנפורנה המסומן באדום לבן ממשיך לכפר בשם Julu ומשם יורד לכפר Mungji. אך ניתן להגיע מ-Ngawal ל-Mungji גם בלי לעבור ב-Julu. המקומיים ששאלנו ב-Ngawal הפנו אותנו (ואחרים שפגשנו בטיול) לדרך זו. הדרך הזו יורדת מ-Ngawal בירידה חדה ומיד לאחר מכן המסלול לא ברור ואין סימון של האנפורנה.

מה לעשות? אפשרות א': לשאול את המקומיים ב-Ngawal על הדרך ל-Julu (ולא לMungji) אפשרות ב': לדעת שאחרי הירידה מNgawal, ישנו מסלול המסומן בכחול-לבן, שמתחבר למסלול האנפורנה לפני Mungji. יש באזור עוד מסלולים רבים לא מסומנים, שחלקם מתחברים למסלול הכחול-לבן. (אנחנו לא ידענו לאן מוביל המסלול הכחול-לבן ולכן החלפנו מסלולים והתברברנו הרבה זמן).

טרק המנסולו הוא טרק קשה יותר מהאברסט ואגמי הגוקיו, קשה יותר מטרק האנפורנה וודאי מהלנגטן והאגמים. הטרק כולל תפירות רבות - המון עליות וירידות קשות ואין בו את התשתית התיירותית של שאר הטרקים.

בחלק של המנסולו, למי שעושה רק אותו ללא ה-Tsum Valley, לא תהיה בעיה לישון בלודג'ים או בתי תה (אנו ישנו גם בבתים של מקומיים).

בתי התה בחלקם סבירים וחלקם פשוטים ובסיסיים מאוד אבל באופן כללי ניתן לעשות את כולו ללא אוהל.

בעמק הצום השתמשנו פעמיים באוהל שהיה ברשותנו, פעם בטבע ופעם באחד המנזרים בחצר ובבתים מקומיים. אין בתי תה או גסטהאוסים.

הטרק אינו מטוייל ובמשך ימי ההליכה פגשנו מספר קטן מאוד של מטיילים, ברובם קבוצות צרפתים מאורגנות שישנו במחנות אוהלים. 

למנסולו בלבד נדרשים כמה פרמיטים: כרטיס Tims Acap Mcap Manasulu Permit לצום צריך Tsum Valley Permit את כולם ניתן לסדר בקטמנדו. חייבים להיכנס בקבוצות של שני אנשים מינימום ומדריך מקומי- אנו לא השתמשנו בסבל.

רובם ככולם של ההולכים עושים אותו ממזרח למערב, מתחילים מ-Arughat Bazer, תופרים במגמת עליה את חלקו הראשון עד למעבר ההרים ולאחר מכן צונחים במשך 3 ימים במהירות לכוון האנפורנה ומסיימים בבסיסהר, תחילתו של האנפורנה. אנו בחרנו ללכת הפוך ועלינו במשך 3 ימים עד לפס בסביבות 5,200 מטרים (יום אחד 800 מטרים בערך מוחלט, יום אחד עוד 800 בערך ויום אחד 1550 בערך). הליכה קשה בהרבה אך במשך שאר הימים הלכנו במגמת ירידה – עדיין הרבה תפירות. כך בעצם חסכנו ימים יקרים. בהמשך נכנסנו ל-Tsum Valley למשך 6 ימים וחזרנו לסיום למנסולו לכוון Arughat Bazer. 

יום 1+2 מבסיסהר באנפורנה עד Dharopani יום 3 דהרופני Karche יום 4 Bhimtang יום 4 Larke La To Samdu - יום ארוך וקשה, 15 שעות מ-3 בבוקר עד 6 בערב.

בהמשך יש מספר רב של כפרים ונתן לבחור את הקצב בהתאם. ירדנו עד Lokpa Lakuwa בגובה 2240 מטרים, שם פנינו שמאלה בגשר לעלייה לכוון Tsum Valley Side-Trip. העמק שונה משאר חלקי הטרק – אוכלוסיה טיבטית ושפה שונה - המון המון מקדשים, סטופות וגומפות שבחלקם אפשר לישון.

מומלץ גם לעלות ל- Ganesh Himal Bace Camp, לישון ב-Gumba Lungdang (בגובה 3200 מטרים). בסוף העמק ללכת בכפר Nile Mu Gompa Mugumba, בגובה 3700 מטרים.

מאיר שוורצשילד 

תחילת הטרק:

הטרק הרשמי מתחיל בבסיסאר. הנסיעה מקטמנדו לוקחת כ-5 שעות. שווה להזמין בסוכנות נסיעות מקום בשאטלים של מטיילים זה עושה את העסק קל ונוח יותר.

בסיסאר היא עיירה קטנה ושכוחת אל ממנה הטרק הרשמי מתחיל, הרבה אנשים (ואנחנו בינהם) לוקחים עוד אוטובוס משם לעיירה הבאה בולבולה (כשעה). הסיבה היא כי הנוף לא יפה מידי בהשוואה למה שרואים אחר כך וזוהי הליכה של כ-3-4 שעות. החסרון הוא כי הדרך לא סלולה ומלאת מהמורות וקפיצות בתנאי דרך קשים.

בולבולה היא עיירונת נחמדה השוכנת על נהר. מכיוון שב-High Season יש המון מטיילים על מעט גסט-האוסים, שווה לצאת מקטמנדו מוקדם אחרת פשוט אין מקום.

סיום הטרק: הטרק הרגלי עבור רוב המטיילים מסתיים בכפר מוקטינאת. מומלץ לבקש מהפורטר להזמין מקום בגסט-האוס כיום לפני כי אין הרבה כאלו שם וכולם רוצים לעצור אחרי הפס ללילה (מקום מומלץ- Bob Marley Guest House). רוב האנשים נוסעים משם לג'ומסום בג'יפ כי הדרך אינה נוחה למטיילים (דרך עפר), אינה יפה וההליכה באבק המכוניות במקום שאינו סלול עבור מטיילים אינה מהנה ולכן הרוב בוחרים לנסוע. מג'ומסום הבעיה זהה ולכן גם משם לוקחים הרוב אוטובוסים לטטופני. 

אנו ממליצים לא לדלג בשום אופן על הכפר מרפה- בירת התפוחים של נפאל - עיירה ציורית מקסימה, גסטהאוסים נחמדים, עוגות תפוחיים, מיץ וברנדי נהדרים. ניתן ללכת ברגל מג'ומסום למרפה (כ-2 שעות) אם כי הנוף אינו יפה במיוחד (הליכה בין הרים והרבה רוחות). מטטופני (שווה לעצור- מעיינות חמים ועיירה חמודה) נוסעים לבני ומשם לפוקרה. ניתן לעשות גם את הפונהיל - אנחנו לא עשינו.

כל הכתוב הינו בגדר ההמלצות בלבד למסלול אנפורנה שהחל בתחילת אוקטובר (תחילת ה-High Season).

לקראת עונת הטראקים המתקרבת הבטחנו לעצמנו בסוף הטראק שנמליץ כאן בחום על הכתבה באתר "נפאל - 3 שבועות של טראק באזור האוורסט" שעזרה לנו מאוד בהתארגנות ותו"כ הטראק - מומלץ בחום לקרוא בעיון את הכתבה שמפרטת בצורה מעולה כמעט הכל לגבי הטראק.

בנוסף רצינו כאן לתת עוד כמה טיפים ותיקונים נוספים: ציוד: * לאלה שבוחרים לצאת מג'ירי מומלץ בחום להצטייד בגביש מלח קטן בהישג יד לרגע המלחיץ שבו מופיעה עלוקה על הגוף - המלח עושה את העבודה מהר מאוד ע"י כמה ליטופים קצרים. * לגבי מפה - אנחנו לקחנו 1:125 אלף אדומה שבה היו כמה טעויות לא נעימות בכלל, ידוע לנו על מפה נוספת כחולה וחדשה יותר לאזור מג'ירי ונמליץ דווקא עליה, בכ"מ צריך לשים לב שהיא באמת מג'ירי ולא מלוקלה. * כדאי לדאוג למנעול כדי לנעול את החדרים במהלך הטראק. * מאוד מומלץ להשיג מוטות הליכה לטראק - מנסיון רב שנים הם עושים את החיים הרבה יותר קלים - מקלים על הברכיים בירידות והמאמץ ברגליים בעליות וגם עוזרים בהישענות התיק עליהם בעצירות בעמידה.

ארגון ליציאה: * לגבי הנסיעה לג'ירי - ניתן להזמין יום לפני דרך סוויסה (עם עמלה קטנה) או לבד בתחנת האוטובוסים כרטיס - מומלץ מיקרובוס - הרבה יותר נח וזה חשוב כשלוקחים בחשבון נסיעה של כמעט 12 שעות (ולא משנה מה מספרים לכם לגבי משכי זמן אחרים). מה גם שההבדל במחיר לעומת אוטובוס רגיל הוא זעום ולא צריך לקום מוקדם מדי בבוקר בשביל לנסוע בו. * הכרטיס טיסה חזרה מלולקה עלה בסוויסה 92$ וכנראה היה עולה יותר אם היינו קונים אותו בלוקלה. בכ"מ זה תלוי בעונה ולא נראה שכדאי להסתכן ולצאת ללא כרטיס טיסה. בסוויסה אמרו שכדאי לאשר את הטיסה איתם אבל מכיוון שבכ"מ הטיסה יוצאת בבוקר מוקדם אם מגיעים עד שעות הצהריים ללוקלה ניתן לאשר את הטיסה במשרד של חברת התעופה הספציפית. * יש להצטייד בשני אישורים מראש במשטרת התיירות - מרחק הליכה לא קצר מהטאמל. אחד עולה 1000 רופי והשני חינם, לוודא שיוצאים מהבניין עם שניהם כי אף אחד שם לא באמת מסביר מה צריך לעשות ומה צריך לקחת. יש אולי אפשרות להוציא אישורים גם בטראק עצמו, אך שוב, עדיף להתאגן מראש. אגב, אם כבר הלכתם עד לשם, תחנת האוטובוס שממנה יוצאים האוטובוסים לג'ירי ממש בקרבת מקום בדרך חזרה לתאמל רק צריך להיות קצת סבלניים כי להשיג כרטיס לבד זה לא הדבר הכי פשוט שם.

תכנון הטיול: * אנחנו יצאנו לטראק בסוף אוגוסט - ממש בתחילת העונה - וכן, היו יחסית הרבה ימי גשם אך זה קורה רק לקראת אחר הצהריים ואם מתחילים את היום מוקדם ניתן לסיים אותו עוד לפני הגשם. עם זאת ניתן יותר להתמקח על מחירים ועד שהגענו לאברסט הימים כבר היו יפים מאוד (אמצע ספטמבר). * אומרים שמרבית הפריחה היפה בנפאל היא בחודשי האביב אך לנו דוקא היתה פריחה מדהימה לכל אורך הטראק, ויחסית לפעם קודמת בה טיילנו באביב היא היתה אף יפה יותר. * כמו בכתבה גם אנחנו נמליץ מאוד על החלק הראשון שמתחיל בג'ירי למרות שצריך לקחת בחשבון שהוא מאוד קשה ומתיש, שלא לדבר על העלוקות. אנחנו הוספנו יום לחלק זה ואפשר בכייף להוסיף עוד אחד כדי לקחת את החלק הזה יותר בקלות ובכייף ולהנות מהנופים והסביבה שאחרי לוקלה מאוד נדירה. * צריך לקחת בחשבון שמרגע שעוברים את לוקלה המחירים קופצים לשחקים ועל כל דבר (הטענת סוללות ומקלחת) הרבה יותר מאשר באראונד אנאפורנה. בכל זאת ניתן להצטמצם לתקציב של בין 10 ל15 $ תלוי מה אוכלים ומה העונה כנראה. * למי שמעוניין ללכת אחרי קאלה פטאר לאגמי גוקיו דרך צ'ו לה פאס מומלץ בחום לבדוק טוב טוב עם המקומיים אם כדאי לעשות זאת כי קרה לא פעם שמטיילים נעלמו שם ובכל מקרה ניתן להגיע לאגמים ע"י עיקוף באורך זהה של 3 ימים מבלי לחזור לנמצ'ה, חפשו במפות מדויקות יותר (1:75) של מטיילים אחרים גשרים המאפשרים זאת. * למי שמעונין לעצור ללילה בדוגלה - כדאי לדעת שיש שם גסטהאוס יחיד ולכן גם מאוד יקר (יותר מאשר בגוראק שפ למרות שהוא נמוך יותר) ובעל הבית לא הכי חברותי בעניין. לכן כדאי אולי לסיים את היום בפרישה. ומשם ישר להמשיך ללובוצ'ה או גוראק שפ.

לסיום, הטראק מדהים ביחס להרבה אחרים בנפאל ובעולם כולו. כשרואים את האברסט ואת כל הסובב אותך בקאלה פטאר (בהנחה שמצליחים לראות משהו) כל הכאבים, הייאוש והעלוקות נשכחים ברגע וחווים חוויית התעלות מטורפת, לכן אגב, אם בפעם הראשונה שתעלו לקאלה פטאר יהיה מזג אוויר לא טוב, נסו פעם שנייה, כנראה לא תחזרו למקום המדהים הזה בקרוב וחבל לפספס עד שכבר מגיעים.

שיהיה בכייף. 

בטרק האראונד, יש לכם יום אחד לנוח במאנאנג, להתאקלם לגבהים. זה יום מנוחה אמנם, אך עדין יש לבצע ביום זה פעילות, לא להתבטל לחלוטין. אני ממליץ לכם ללכת לתצפית על הגליישר אשר נמצא מול העיירה, המסלול אינו ארוך במיוחד (טיפוס של שעה פלוס), עולים משהו כמו 400 מטר בגובה, שזה מאוד טוב להתאקלמות בגבהים, יש לשהות שם לפחות שעה (בשביל הגובה) יש שם למעלה בית קשה קטן, ואיזה יאק מסתובב לו... הנוף מדהים.

בעיירה עצמה, הייתי ממליץ לכם ללכת ולראות את הבנייה בחלקה הגבוה, איך המקומיים באמת חיים (סמטאות צרות, גגות עם מקומות עבודה עליהן וכו'). בנוסף, יש בית קולנוע קטן, שאם אתם מגיעים לשם, הוא מקרין כמה סרטים, נחמד ותו לא. 

וכמובן יש הרצאה (בעונה) של רופא על נושא מחלת הגבהים, לכו לשמוע אבל לא להיכנס לחרדות, אלו תמיד המקרים הקיצוניים, רק לשים לב לכאבים מיוחדים, ולטפל בהם (כדורים).