מידע חיוני נוסף במינכן

זוהו לב העיר העתיקה והמקום היפה ביותר בה. על מנת להגיע לשם אני ממליץ דווקא להתחיל מה-Hofgarten. שהוא גן מקסים המוקף ארמון. בצידו האחד משרדי הממשלה של מינכן ובאחר ארמון מלכי מינכן, ה-Residenz München, שכיום הוא מוזיאון המומלץ לביקור.
 משם רצוי לעבור בשערי Bazargebäude היפים וללכת על רחוב Residenzstraße. בדרך זו לכיכר המריאנפלץ רואים גם את בניין האופרה של מינכן, בניין מרשים ביותר. באזור יש המון חנויות קטנות ובתי קפה שאשפר לעצור בהם. אחרי המראינפלץ מומלץ לטייל ברחוב Neuhauser בכיוון קארלפלאץ.

רכב שהושכר דרך אופרן ונלקח בבאדגט הוחזר נקי לחלוטין אך חויבתי בדמי ניקוי של 33 אירו ללא סיבה אמיתית.כל בקשותיי לקבל צילום של הרכב המלוכלך לכאורה לא נענו. בעת החזרת רכב יש לעמוד ליד הרכב ולא ללכת עד שאחד העובדים יקבלו ויאשר שהוא נקי ואין בו כל ליקויים. העובדים הם עובדי קבלן ונוהגים לבקש לעזוב את הרכב ולא לבצע קבלה בעת ההחזרה. וכך בשיטת מצליח הידועה מחייבים עבור כל מיני דברים. החיובים הפכו לנורמה (נראה שלמדו מחברות התעופה) ולכן יש להיזהר.

סגרנו מראש על סיור של 7 מבוגרים + הסעה מנמל התעופה.

המחיר מראש היה: 140 יורו עבור 2 שעות + 40 יורו לכל שעה נוספת + 85 יורו להסעה (סה"כ 265 יורו) . מחיר יקר (מאוד) אבל העדפנו סיור בעברית וזרמנו עם המחיר.

החשבון שחיים חישב היה כ- 450 יורו (הוא הציע להסתובב עם הרכב לפני ההגעה לעיר ולא ציין שזה יקח שעתיים וחצי! לפני הסיור עצמו) . הוא הסביר את החישוב אבל הצליח לבלבל אותנו ולעצבן אותנו עם הגישה שלו בכל הסיור שהעדפנו פשוט לשלם ולשכוח. הרגשנו מרומים, לא מסופקים וכועסים על היחס המתנשא.

הבעיה שלנו המרכזית היא לא התשלום (יקר ובעייתי ככל שהיה) אלא היחס המזלזל, המתנשא והקר שחיים הפגין אלינו:

1. חיים היה חסר סבלנות לכך שלא הקשבנו להסברים המאלפים שלו על כנסיות ובתי אצולה
2. במהלך כל הסיור הוא גער בנו שאנחנו חבורה של אנשים ללא תרבות.
3. כששמע שאנחנו עובדים בחברת ביטוח אמר "אם הייתי יודע שאתם בענף של הרמאים לא הייתי מסכים לקחת אותכם". ולא, זה לא נאמר כהלצה.
 

בקיצור, אם מישהו ישאל אותי - לא אמליץ עליו.

אני מזמין את חיים להגיב על חוות הדעת.

(לזכותו נאמר שהוא מגיב מהר למייל וגם השיב לשאלות ששאלנו לפני הנחיתה במינכן)

בשדה התעופה במינכן הטרמינל להמראות לישראל הוא F הטרמינל מרוחק כ-15 דקות הליכה מהטרמינל הראשי.

כאשר יורדים מהרכבת יש להכנס לטרמינל, לרדת קומה במעליות הנמצאות מצד ימין לצאת לחניה ולצעוד 15 דקות בתעלה לכיוון טרמימל F.

אם תכננתם לקבל החזר מס, הכינו מבעוד מועד את כל הטפסים (עם פרטים מלאים כולל כרטיס אשראי לקבלת ההחזר). כמו כן הכינו את הקניות לשליפה קלה (מבקשים לראות לפחות 2 פריטים מכל קניה). כמו כן, בטרמינל הזה אין החזר במזומן מי שירצה לקבל את ההחזר באשראי שישמור את המעטפות של החזר המס על מנת שיוכל לשלשל לתיבת הדואר בטרמינל.

לאחר הבידוק יש נסיעה באוטובוס פנימי בחזרה לטרמינל הראשי. מי שירצה לצאת בחזרה לקניות או לקבל החזר מס במזומן יצטרך לצאת ולעבור שוב את הבידוק הבטחוני (בשעות עומס זה יכול לקחת הרבה זמן).

קחו בחשבון שבחורף קר מאוד מחוץ לטרמינל, את המעילים הכניסו למזוודות רק אחרי שחזרתם לטרמינל הראשי ולפני הבורדינג.

אנשי עסקים המעוניינים להכנס לטרקלין – ניתן להכנס אליו רק אחרי הנסיעה באוטובוס בחזרה לטרמינל וזה דורש שוב בדוק בטחוני.

חזרנו מטיול באוסטריה המהממת – ממש טיול בתוך גלויה…

חזרנו דרך נמל התעופה במינכן. רק לידיעה – הטרמינל שממנו חוזרים לישראל הוא מרוחק, מבודד לגמרי והבדיקות בו קפדניות ביותר. העניין הוא שלא עוברים בכלל דרך הדיוטי פרי (יש בית קפה עלוב בטרמינל המבודד וזהו), כך שלא לבנות על קניות או אוכל בדיוטי פרי שם.

מי שמגיע לשדה התעופה במינכן שלא דרך העיר, אלא בטבעת ההיקפית, מתקשה מאוד למצוא תחנת דלק לפני השדה. התחלנו לחפש בכניסה לטכעת ועד מקום החזרת הרכבים פשוט לא הייתה תחנה. ב-Avis דרשו מאיתנו 65 יורו על מספר ליטרים שחסרו לנו. נאלצנו לגשת לדוכן Avis, לצאת שוב מהשדה ולחפש תחנה. מצאנו תחנה בעיירה נידחת במרחק 5 קילומטרים מהשדה. כל הסיפור גרם לנו להגיע לטיסה בדקה ה-90. שימו לב לעניין זה, חפשו מראש תחנות דלק לפני השדה כי השדה פשוט אין!

1. בכל חנות שאתם מבקרים יש לבקש טופס החזר מס.
2. מינימום הרכישה (בדרך כלל) צריכה להיות בסך של 25 אירו​.
3. יש מדרגות לגובה ההחזר, לפי סכום הרכישה שנע בין 10% לכ-12% (אם לא רכשתם משהו באלפיי אירו).
4. יש למלא את השם מספר הדרכון והאם ברצונכם בהחזר מזומן או בהחזר באשראי – הדרך המומלצת (וחבל שלא ידעתע קודם) היא באשראי – למלא את מספר הכרטיס בטופס, כך הפרוצדורה בשדה התעופה מאוד פשוטה וללא עמלות.
5. בשדה התעופה – יש עמדת Tax free שם הפקיד חותם לכם על הטפסים. טיסות לארץ בדר”כ ממוקמות בסוף השדה (מרחק של 7 דקות הליכה) והעמדה נמצאת ליד הבדיקות של הביטחון.
6. אם בחרתם באשראי, כל שנשאר לכם הוא להכניס את הטספים למעטפה ולהפיד אחרי החתמת הדרכונים, אבל אם בחרתם המזומן, עליכם לחזור לטרמינל הראשי (שוב) להגיע לאיזה דלפק של חברה שמחזירה את הכסף, והם לוקחים עמלה על כל טופס בסך 3(!) אירו. כשהגעתי לשם והבנתי את זה, כמובן שביקשתי החזר באשראי, כך שרצתי שלוש פעמים את השדה לחינם.
 

מסקנה – רק החזר באשראי.

בהצלחה

נעזרתי באתר בתכנון הטיול אז מצאתי לנכון לשתף ולעזור לבאים בתור.

טסנו, אני ואבי, עם חברת פגסוס הטורקית דרך איסטנבול, בהתחלה עם חששות קלים, אבל בטיסת הלוך הבנו שלא הייתה סיבה. את עניין הטיסה אני מאוד ממליץ לכם להשוות בכמה שיותר אתרים, את אותה הטיסה עם אותה החברה באותן השעות ניתן למצוא בשלל מחירים, אז באמת טיפ מכל הלב – תחפשו ותשוו מחירים, וכך אולי ישאר יותר כסף לפרצל (בייגל'ה) בגרמניה…

טסנו בסוף שבוע שהתחיל בחמישי ונגמר בשני עם משחק כדורגל בהפתעה לאבי. מינכן היא לא בדיוק מרכז העניינים בגרמניה ומי שמחפש לקרוע את העיר, כדאי שיחפש לעצמו עיר אחרת.

התארחנו מאוד קרוב למתחם האוקטוברפסט והגישה מהאזור הזה נוחה מאוד למרכז העיר. התארחנו ב-Hotel Seibel לא מהיוקרתיים שביקרתי בו אבל מיטה נקייה ארוחת בוקר סבירה ודלפק אדיב ושימושי זה כל מה שאתם צריכים באירופה ואת שלושתם יש במלון הזה.

המטרו במינכן מאוד נוח וקל להגיע איתו לכל מקום בעיר, אני ממליץ להתיעץ עם הדלפק של חברת התחבורה הציבורית הנמצא בנמל התעופה (לכו בעקבות השילוט) הם יתפרו לכם את החבילה המשתלמת ביותר לשהייה שלכם (לא כמו בארץ שיתפרו אתכם במחיר הכי גבוה) תיעזרו במפה של המטרו והעיר בכלל היא תשמש אתכם רבות במהלך השהייה.

מריאנפלץ וקארלפלץ הם השדרה המעניינת ביותר במינכן. שני רחובות שמתחברים לשדרה אחת ארוכה.

ערכנו סיור באליאנץ ארנה עם מדריך דובר אנגלית, מאוד מעניין לחובבי הכדורגל ואפילו במחיר סביר.
 בכל הטיפים קראתי הומלץ להגיע אצטדיון האולימפי - לא מוצא שום סיב להגיע לשם, הכניסה לאצטדיון היא בתשלום ואין באמת מה לראות שם. אולם התצוגה של BMW נמצא קרוב מאוד לפארק ואפשר לבקר בו. הכניסה ללא תשלום ואפשר להעביר שם 30 דקות לכל היותר.

תבררו לגבי אזורי בילוי ליליים, כי חסר כאלה.

באוגוסט 2014 עברנו בשדה התעופה במינכן. מבחינת עלויות במקום, כמו בהרבה שדות תעופה בעולם – לא משתלם לערוך קניות, המחירים גבוהים ביחס לשאר המדינה.

מחירים לדוגמה (ביורו):

חצי ליטר מים -2.7

כוס קפה – 3

כמו כן, הישראלים הובאו לאולם מיוחד שבו הייתה אבטחה מוגברת וכמובן ששהו בו רק ישראלים. לא הותרה כניסה לדיוטי פרי הגדול – הורשינו לערוך קניות רק בחנות קטנה שנמצאה במתחם לישראלים.

בגדול, מינכן היא עיר רגילה. אין בה הרבה מיוחד, מלבד פארקים, מבשלות בירה ומוזאונים. האטרקציה העיקרית ששווה התייחסות היא ההפקה של האוקטוברפסט. מדובר בפארק ענק שכולו סביב עולם הבירה. יש בירות ממבשלות מוכרות פחות או יותר, המיוצרות במיוחד לארוע. המחיר יקר גם לאוכל וגם לבירה (בירה עולה כמעט 10 יורו, בייגלה (פריצל) כמעט 5 יורו). אל תצפו לאוכל טעים וחוויה קולינרית - המטבח הגרמני הוא לא מסעדת מישלן במלוא מובן המילה.

אם אתם רוצים אוכל טוב בגרמניה, יש לכם מסעדות זרות (סיני, איטלקי וכו') שיספקו לכם את הסחורה. בגדול, מינכן יקרה בהכל ובמיוחד בתקופת הפסטיבל, אז הוצאה של 50-100 יורו ליום על נסיעות, אוכל, בירה וקניות הן ריאליות ושוות התחשבות מראש.

למי שלא נופל בפח של הכרטיס המשולב לתיירים, ניתן לקנות כרטיסיה של ניקובים, אשר מאוד משתלמת וחוסכת קצת בביקור היקר. עוד טיפ ענק הוא שהשירותים ב90% מהמקומות בתשלום של 50 סנט, כך שרצוי לשמור על המצרך היקר בארנק, במיוחד אם באתם לשתות בירה (גם מקדונלדס ובורגר קינג השירותים בתשלום).

תחסכו מעצמכם את הניסיון להתמקח על מחירים עם הסוחרים, הם ממש לא בקטע. מבחינתם אם לא טוב לכם אתם מוזמנים ללכת ולקנות במקום אחר. בכללי, האוכלוסיה הבאווארית המבוגרת אינה נחמדה וסבלנית כלפי התיירים. תשתדלו לא להתקרב למשטרה, הם נחשבים לטיפוסים הכי לא נחמדים.

ואחרי הכל, יש לציין שכן נהניתי מהביקור, בתור חובב בירה מושבע גם בפסטיבל וגם במבשלות שהומלצו בטיפים קודמים. כדי ליהנות במינכן, אתם צריכים להתפלל למזג אוויר ללא גשם ולא לשכוח שזו חוויה שמשלבת פארק שעשועים, בירה וססגוניות מצד תיירים ומקומיים בתלבושות מסורתיות ורצון לשתות, לשיר ולהינות.