תחבורה ציבורית ומוניות בפיליפינים

בכל יעד אליו הגענו מסתערים עליכם אנשים עם מחירון רשמי מנויילן. יש להם תג על הצוואר. אם תהיו מעט חוצפנים יתברר שעל התג כתוב שעזר לזקנה לחצות את הכביש. להלן דוגמאות:

1. שדה תעופה מנילה למקטי 1480 פזו, היינו מותשים כשראו שאנו פונים ל-Taxi Stand שכנעו אותנו שההמתנה ארוכה והורידו מחיר ל-1000 פזו. קודמיי שלמו 200 פזו.
2. שדה התעופה בוהול. נסיעה לאלונה ביץ׳ ״רשמי״ 600 פזו. שילמנו 400 ל-4 אנשים.
3. בורקאי מהנמל למלון ״רשמי״ 120 פזו בכיוון ההפוך לנמל שילמנו 80 פזו. אלו דוגמאות על קצה המזלג.
 

כלל הברזל במוניות פיליפיניות: תמיד לבקש להפעיל מונה. ועדיין, יש כמה ניואנסים.
 בפיליפינים יש שני סוגי מוניות - צהובות ולבנות. המוניות הצהובות הן מוניות "רשמיות" ומפוקחות. כשמבקשים מהן חיוב לפי מונה בלבד הן יעשו זאת ללא ויכוח. המחיר הוא שעלותן גבוהה יותר (נסיעה מתחילה מ-70 פזו, בכל 300 מטר יש עלייה של 4 פזו). קל למצוא אותן בעיקר בשדות תעופה.

המוניות הלבנות הן שוק פרוץ. נחלקות לכמה סוגים:
 1) מוניות לבנות עם מונה מאושר - מחיר זול יותר (נסיעה מתחילה מ-40 פזו והקפיצות הן של 3.5 פזו בכל 400 מטר - הפער מהצהובות הופך משמעותי ככל שהנסיעה מתארכת). אבל - רובם ינסו להימנע מהפעלת מונה ולסכם על סכום קבוע (שתמיד ידפוק את הנוסע) או לסכם על מונה פלוס סכום כלשהו, שניתן למיקוח לפני תחילת הנסיעה (נכון למנילה, פחות לסבו, שם די זורמים עם מונה בלבד). אם לוקחים מונית לבנה, אז רק מהסוג הזה, ולהתעקש על מונה בלבד. שימו לב שעל השמשה הקדמית יש מדבקה שמאשרת את המונה, והמונה צריך להיראות רגיל - שלושה חלונות כשהמחיר מוצג בגדול.
 2) מוניות לבנות פיראטיות - ראו הוזהרתם. נכנסנו למונית כזו (בשד"ת במנילה) שכביכול פעלה ע"ב מונה, אבל כזה שספר מרחק בלבד ולא הציג מחיר. אחרי 5 שניות נסיעה, כשהנהג אמר שעל כל מאה מטר צריך לשלם 40 פזו - יקר פי 30 ממונית צהובה - ביקשנו לרדת. ההרפתקה עלתה לנו 100 פזו, עלות ל"חנייה בשדה התעופה" לטענת הנהג.

3) "הסעות תיירים" - בשדה התעופה במנילה יש חברות שיציעו להסיע לפי “מחירון” מופקע בהתאם ליעד. יקר פי 5 לפחות ממחיר מונה.

לסיכום: האופציה הזולה והנפוצה היא מוניות לבנות מהסוג הראשון, עלות מונה בלבד. אם אתם רוצים ראש שקט ומוכנים לשלם, קחו מונית צהובה. להימנע מהאחרות.

אחת הדרכים להגיע ללוזון (צפון הפיליפינים) הינה בנסיעת לילה לבנאווי. קיימת גם אפשרות לטוס לשדה תעופה קטן המרוחק כשלוש- שלוש וחצי שעות מבנאווי ואז לנסוע יבשתית בנוסף- מסורבל וארוך. לענייניו יש מספר חברות שמפעילות קוים דומים אוהימו, קודה ליין ופלורידה וכו'… כולם בסופו של דבר יוצאים מאותו האזור - הטרמינל של האוטובוסים כשלכל חברה יש נתיב משלה.

בניסיון לרכוש כרטיסים דרך האתר, פנייה בפייס ובמייל - נתקלנו בקשיים. הדרך הטובה ביותר היא להגיע לשם כמה שעות לפני ולקנות כרטיס. אנחנו נעזרנו בחברים שקנו לנו יום לפני כך שאני לא יודעת מתי נגמרים הכרטיסים. הכרטיסים מסומנים למקומות מסויימים.

בהלוך נסענו בפלורידה, בחזור בקודה ליין (מסגראדה דרך בנאווי למנילה) - העלויות הן באזור ה400-500 פזו לכיוון (800 מסגאדה). האוטובוסים חדישים, מרווחים ונעימים, אבל הקירור עובד שם במלוא העוצמה. מאוד קר! חייבים חייבים להתלבש טוב טוב, להביא איזה פליז, צעיף גרביים וכדומה (בקודה ליין חילקו שמיכות). יש מספר עצירות בדרך במקומות שניתן לרדת להתפנות, לרכוש משהו לנשנש או לשתות. בדר”כ בנסיעות הללו יש שני נהגים שמתחלפים ועוד אדם שמנהל את הנסיעה, בודק כרטיסים, סופר אחרי העצירות וכו'…

בפלורידה יוצאים ממנילה בעשרה וחצי בלילה, בחברות האחרות לדעתי יש נסיעות מוקדמות יותר.

למי שחוזר בכיוון ההפוך מסגאדה (ולא מבנאווי) קודה ליין מוציאה נסיעה בשעה ארבע ובשעה חמש אחה”צ. יש להם משרדים קטנים בעיירה לרכישת כרטיסים.

נהגי המוניות בפיליפינים הם תחמנים רציניים. לכן בכל פעם כאשר תנסו לעלות על מונית ינסו לשכנע אתכם נהגי המוניות לסגור על סכום כסף מראש (ברוב הפעמים הוא יהיה גבוה פי כמה וכמה מהמחיר האמיתי ). על פי החוק הפיליפיני מחוייב נהג המונית להפעיל מונה. תמיד תעלו על מונית לבנה, ותדרשו מהנהג להפעיל את המונה. במידה ונחתתם זה עתה בפיליפינים – תמיד כדאי לעלות קומה לקומת ההמראות ומשם לתפוס מונית.

מרבית האנשים בהגיעם לפיליפינים מנסים לברוח מהעיר הבירה מנילה מהר ככל האפשר. (העיר לא כ”כ ידידותית- גדולה מאוד מלאה בעוני ובפשיעה) רוב האנשים מנסים לנסוע לצפון לבנאווי. חברת הנסיעות אשר מוציאה אוטובוסים מדי לילה לצפון לוזון נקראת Ohyami. האוטובוסים יוצאים בכל יום לפחות פעמיים ביום ב-Off season 21:00 ,22:00 בעונה יוצאים שלוש פעמים ביום 21:00 ,21:30 ,22:00 ניתן לקנות כרטיסים בתחנה- לרוב אין בעיית מקומות באוטובוס. אך גם ניתן להזמין מראש באי מייל- [email protected] האוטובוס הוא אוטובוס לילה- מושבים מתכווננים, מזגן ולעיתים גם ווייפיי. הנסיעה אורכת כ-10 שעות ועולה 450 פסו. תחנת האוטובוס ממוקמת ב Manila terminal: Lacson Avenue, corner Fajardo Street Sampaloc *במידה והגעתם לתחנת אוהיימי, ולא נשארו כרטיסים, ישנן תחנות רבות בקרבת מקום המספקות את אותן נסיעות בתנאים דומים. לדוגמא victoria liner- הממוקם 10 דקות הליכה מתחנת האוטובוס של אוהיימי.

אפשרויות התחבורה העיקריות בפיליפינים והשוואת יתרונות וחסרונות.

טיפ כללי לכל סוגי התחבורה: קנו כרטיס סים מקומי עם אפשרות גלישה באינטרנט, שימו בטלפון והשתמשו בGPS כדי “לעקוב” בעזרת ווייז (עובד מצויין במנילה) או גוגל-מפות (גם עובד) בזמן שאתם במונית, אוטובוס, ג'יפני או טוקטוק (עולה כמה עשרות שקלים, תלוי בחברה ולכמה זמן).

מונית: האפשרות היקרה. יתרונות: יחסית מהר, ממוזג (בד”כ), בטוח, יש מקום למזוודות. החסרון: לא תמיד הנהג יודע את הדרך, במקרים רבים ינסה לרמות, יקר יחסית לאפשרויות האחרות. המלצה: קחו אך ורק מונית שנראית כמו מונית (צבעים של מונית, על הגג “כובע” עם סימול מונית, מחיר לק”מ מצויין על הדלת). דרשו שהנהג יפעיל “טקסי-מטר” (מונה). אם אין מונה- לא לעלות למונית. לא להתפתות למחיר פיקס קבוע בשדה התעופה: בד”כ מחיר מונה יהיה הרבה יותר משתלם, והטבלאות שהם מציגים עם מחירים קבועים הם לא רלוונטיות. עלות: בין 100-500 פזו, תלוי במרחק.

ג'יפני/אוטובוס – תחבורה ציבורית. הג'יפני אלו המשאיות הצבעוניות שעברו הסבה למונית שירות והן אחד הסמלים של הפיליפינים. יתרונות: זול. זמין. “חווייה ססגונית” של נסיעה עם המקומיים, לא מרמים (בטוח), אפשר תמיד לשאול מישהו מהנוסעים איפה לרדת. יחסית בטוח. חסרונות: חם, לח, מצטופפים עם אנשים רבים. עשויים להתקע בפקקים, לעיתים קשה להבין לאן בדיוק הקו נוסע. לא מתאים לנסיעה עם מזוודות. עלות: כ-8 פזו לנסיעה.

טוק-טוק: ממונע או אופניים. אפשרות יותר יקרה מהג'יפני אבל הרבה יותר מהיר. אפשר להתמקח עם הנהג, בד”כ מחיר הנסיעה נקבע לפני תחילתה. במקרים רבים יותר זול לנסוע במונית. עלות: בין: 100-300 פזו תלוי במרחק.

על מנת להגיע להר הגעש ולאגם טאאל ממנילה בתחבורה ציבורית צריך:

לתפוס אוטובוס בתחנה מרכזית Buendia שמגיע ל-Nasugbu או Balayan ולבקש לרדת בעיר Tagaytay, ליד הכביש שיורד לעיירה Talisay – נסיעה של כשעתיים והרבה פקקים. עלות האוטובוס: לסטודנט - 66 פזו (6.6 שקל), רגיל – 82 פזו (8.2 שקל).

מ-Tagaytay תופסים טרייסיקל או טרמפ לעיירה Talisy (כחצי שעה). טרייסיקל שילמנו 150 פזו לדרך למטה לכל הטרייסיקל. בחזור למעלה ביקשו 300, אז תפסנו טרמפ עם משאית.

מטאליסאיי יוצאות סירות מנוע קטנות אל הר הגעש. הטרייסיקל ינסה להוריד אתכם במזרח של אנשים שהוא מכיר. אל תצאו לפני שאתם עושים סקר שוק.

יש מחירון קבוע של 1,500 פזו (150 שקל) לסירה (הלוך וחזור), אבל אנחנו היינו מחוץ לעונה ולקחנו ב-1,000 פזו.

טיפ שיעזור לכם להגיע מדונסול לאי סבו. במידה ואתם בעיר דונסול (מוכרת בעיקר בגלל צלילה עם כרישי לוויתן).

המסלול הוא כזה:

תפסנו טרייסיקל (30 דקות נסיעה, 150-200P) לנמל, למעבורת שיוצאת לכיוון מסבטה בשעה 11:30 בבוקר. עדיף להגיע חצי שעה לפני כדי לתפוס מקום. ראינו כמה מקומיים שהגיעו דקה לפני ההפלגה והתחילו להזיז ציוד כדי למצוא מקום לשבת.

בחרנו במעבורת הזולה יותר, שעולה 250 P והיא סבבה. יש גם ב-450 P שהיא יותר מרווחת. אחרי מעבורת של שלוש שעות הגענו למסבטה, וישר הלכנו לדלפק של Rorobus על מנת להזמין את המעבורת הבאה לסבו. נאמר לנו שהיא רק למחרת בבוקר . קנינו כרטיס לסבו (800p) והלכנו למצוא מקום לישון הכרטיס כולל: 

1. נסיעה באוטובוס לנמל אחר באי שממנו מפליגה האונייה.

2. ההפלגה עצמה.

3. אוטובוס לעיר סבו סיטי (האונייה מסיימת את המסלול בעיר בצפון האי סבו ששמו Bogo). נאמר לנו שהנסיעה באוטובוס לנמל היא שעה - בפועל שעתיים וחצי  המעבורת לקחה כמו שהובטח - 5 וחצי שעות האוטובוס לסבו סיטי - 3 וחצי שעות מפה לשם התחלנו את המסע ב-8 וחצי בבוקר וסיימנו ב-9 וחצי בערב. בסבו סיטי לאחר שמגיעים לתחנת אוטובוס - כדי לתפוס מונית יוצאים החוצה לכביש הקרוב, יש מלא. לא לשכוח לבקש לפי מונה! בהצלחה.

היי לאחר 4 לילות במנילה, רצינו לעבור ללסגפי בדרך נוחה (יש בלגספי הר געש פעיל - מדהים). אז ככה, לוקחים מונית לקניון שנקרא Ali mall, מבקשים מהנהג להוריד אותכם בתחנת אוטובוס ליד רציף רכישת הכריטיסים, בצמוד ל-Seven Eleven. אל תבהלו מכל המקומיים והבלגן! יהיו שם תרנגולות, מקררים, שקיות עם אוכל וכל דבר אחר שהם לוקחים לעיר הבאה יחד איתם). בקיצור, נכנסים לתוך האזור של רכישת הכרטיסים לחברה שנקראת mltd.

 אנחנו רכשנו נסיעת לילה ב1,100 פזוס (90-100 ש"ח) באוטובוס שנקרא Lazy Boy. האוטובוס מפנק מאוד עם 26 מושבים ולכל נוסע יש כורסא משלו. ממש ממש שווה וגם חסך לנו לילה במלון. כמובן, שיש אוטובוסים זולים יותר גם בסכומים של 500-900 פזוס, אבל הם יהיו פחות נוחים והנסיעה אורכת 12 שעות. לוחות זמנים ומחירים מופיעים באינטרנט. כדי להזמין מקום צריך ללכת פיזית לתחנת האוטובוס, עדיף יומיים לפני. אנחנו הזמנו באותו היום בעונה לא מתויירת ובמזל נשארו שני מקומות אחרונים. הקווים שיוצאים ממנילה ללגספי, עוצרים גם ב-Naga ובעוד כמה יעדים בדרך.

האוטבוסים ממנילה לבנאווי (נסענו עם Ohayamitrans) אכן קרים, קופצניים והנסיעה מלווה בשירי קיטש' רעשניים, כמו שכולם מזהירים.

אך למי שפחות סובל מקפיצות ויותר מקור - כדאי להזמין מקום בשורה האחרונה - בזכות המנוע שנמצא תחת אזור זה - יש איזון טוב לקור המזגן וזו בהחלט הנקודה החמה באוטובוס, לשיקולכם.

עוד הצעה - למי שאינו רוצה לבלוס ג'אנק פוד בדרך או להתנסות בבלוט (מאכל מקומי קשה לעיכול...) - אפשר לקנות אורז טייק אווי בתחנה- אמנם שמים בשקית סנדוויץ', אבל זה טעים, חמים ונעים.

למי שמתלבט - בעיני לפחות, הטיולים והנופים בצפון שווים את הנסיעה.