9 ימים – מסלול באנגליה ווילס, יולי 2014
נסענו משפחה עם שני ילדים, בני 11 ו 13 לסיבוב באנגליה, למה אנגליה? – היינו בה כבר לא מעט, גם באירלנד וגם בסקוטלנד אך אנגליה ענקית ויש בה המון מה לראות. בגלל גודלה נאלצנו לוותר על המוווון מקומות ואטרקציות. במקור רצינו להגיע מלונדון לאדינבורו אבל הבנו שבשמונה ימים, יותר מדי זמן יתבזבז על נסיעות ולכן החלטנו להגיע עד אזור האגמים ולחזור בחזרה. לוותר גם על ווילס היה לנו קשה מדי ולכן לנו לילה בקארדיף –בירת ווילס (בדיעבד, הנהג מאד התעייף ואולי היה מיותר). את המלונות הזמנו מראש ב booking.com או ב hotels.com הזמנו רק מלונות שדורגו מעל 8.5. השתדלנו להזמין מלונות עם ארוחת בוקר כדי שלא נבזבז זמן בבקרים היות ומדובר בטיול עם נסיעות מרובות. גם את מרבית האטרקטציות, גם בלונדון וגם באנגליה הזמנו מראש למרות החשש ש"משהו יקרה ברגע האחרון", באנגליה זה מאד משתלם וחוסך פאונדים רבים.
ואכן קרה משהו ברגע האחרון – מבצע צוק איתן. אבל בכל זאת הצלחנו לצאת לחופשה שהיתה עוד יותר רצויה כשנופלים טילים והילדים מבוהלים. בנתב"ג היתה לנו אזעקה ונאלצנו להדחק במקלטי נת"ג עם עוד תיירים מבוהלים וישראלים ידועי סבל, יומיים אחרי הטיסה שלנו השביתו את הטיסות למספר ימים בגלל הטיל שנפל ביהוד כך שהיה לנו מזל גדול שהצלחנו לצאת בכלל.
אוכל –הבן צליאקי והבת צמחונית כך שגם מקומות האכילה נשקלו בקפידה. ברשתות רבות (כמו קוסטה, שמצוי בכל פינה באנגליה) יש כריכים ועוגות ללא גלוטן כך שסך הכל, למרות שהאוכל לא היה הפן החזק של הטיול (בכל זאת, אנגליה)– הסתדרנו, מספר פעמים אכלנו בפאבים, גם חויה מהנה וגם מגוונת יש כמה פאבים ענקיים של כמה קומות ובחלקם יש מאכלים שהם ללא גלוטן.
יום ראשון לטיול– יום ה' אחה"צ – אולפני האחים וורנר, פאתי לונדון
אחרי יומיים וחצי מהנים בלונדון שכללו את כל האטרקציות הרגילות (לונדון איי, לונדון טאואר, מחזמר (וויקד), פקדילי, מדידת כובעים מגוחכים במארקס אנד ספנסר וכו'), יצאנו ביום חמישי אחה"צ במונית להית'רו, לא כדי לחזור הביתה חלילה, אלא כדי לאסוף מכונית מחברת השכרה (השיקול היה שנחזיר אותה בנמל התעופה עוד 8 ימים), וקדימה לכיוון אולפני האחים וורנר (Leavesden , 20 דקות מהית'רו) לאולפני הארי פוטר. אחד ההיי לייטים של הטיול, כולנו קראנו את ספרי הארי פוטר וראינו את הסרטים ולחובבי הז'אנר (נראה לי שגם למי שלא ) זו חויה עוצמתית. את ה booking עשינו חודשיים מראש וקבעו לנו שעת הגעה. בגלל תורים בסוכנות הרכב והתברברות קלה בדרך הגענו באיחור די גדול מהשעה שהזמנו, פחדנו שלא יתנו לנו להכנס אבל זה כלל לא עניין אותם, היו שם כמויות מטורפות של אנשים ופשוט צרפו אותנו לסיור אחר. עם זאת המקום ענק ולא הורגשה צפיפות. יש שם אולפני פנים, אולפני חוץ, אביזרים, תלבושות, שחזור של סמטת דיאגון, דגם מדויק של הוגוורטס, חדרים לפרטי פרטים (למשל המשרד של דמבלדור עם ההגיגית ופוקס עוף החול). אנחנו היינו 3.5 שעות כולל ביקור במזנון ובחנות המזכרות, אבל אפשר לעשות זאת בשעתיים. שתינו כמובן בירצפת וצילמנו מאות תמונות. באמת חויה מרגשת.
אגב גם בלונדון היינו בחנות שברציף 9.3/4 בתחנת קינג קרוס, יש שם בעיקר תור ענק להצטלם עם השלט כשהמצולם מחזיק ינשוף ושרביט בגלימת גריפינדור. אנחנו ויתרנו על התור וקנינו סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים בחנות המקסימה ליד .
לאחר הביקור באולפני וורנר נסענו לכיוון סווינדון, עיירה קטנה ומצוחצחת, נראתה כמו בבוב הבנאי – הכל נראה מפלסטיק מבריק, את הלילה בילינו ב b&b של קולין – אנגלי נחמד ונדיב לנו ביחידת קרקע נעימה ומרווחת עם ארוחת בוקר טובה ועצות מקולין. הכתובת:
The White Horse View B&B, Station Road, Swindon
יום שני לטיול -יום ו' – אוקספורד וסטונהנג'
מסווינדון נסענו לביקור באוקספורד (חצי שעה נסיעה), חנינו ב"חנה וסע" בכניסה לעיר, ונכנסנו באוטובוס. בהמשך לטיפ שהיה כאן ב"למטייל" עמדנו בתור בשוק המקורה המקסים וקנינו את העוגיות של בן – עוגיות שוקולד צ'יפס הכי טובות שאכלנו אי פעם (כמובן גם מאד לא זולות). בכלל השוק המקורה היה מקסים והשירותים הציבורים של השוק, עם הברז שאתה מכניס ידיים ויוצא סבון, ואז מים ואז אויר חם היו אטרקציה. אוקספורד עצמה היתה מאד יפה ומאד אקדמית. רצינו לבקר בכרייסט צ'רץ קולג', שחדר האוכל של הסגל שם ששימש השראה לחדר האוכל בהגוורטס וכולל גם את דיוקנאה של אליס (מארץ הפלאות) כיון שלואיס קרול עבד שם כמתמטיקאי ואליס היתה ביתו של הדיקן. אבל היה סגור לרגל הפסקת צהרים (חדר האוכל עדיין פעיל והמרצים עודם אוכלים שם) ולכן הלכנו לביקור בינתיים בקולג'ים אחרים, זכינו לראות טכס סיום של בוגרים עם הגלימות וזריקת הכובעים, היה חוויתי! גם הספקנו לחזור לחדר האוכל בכרייסצ'רץ אחרי ארוחת הצהרים שהיה נחמד אבל אחרי החוויה של אולפני האחים וורנר היה פחות מרשים.
אחרי הצהרים נסענו לסטונהנג', אבני הענק העומדות להן באמצע שממה ויש אין ספור השערות וקונספירציות לגבי מהותן.
הבעיה היתה שהיה זה יום שישי אחה"צ ואנחנו נתקענו בפקק ענק ומייגע כך שעמדנו שעתיים ממש בקרבת הסטונהנג'. בצעירותי הייתי בסטונהנג' והגענו עם האוטובוס קרוב לחבלים שמקיפים את האבנים, זה לא היה זכור לי כחויה מעניינת במיוחד, הסתכלנו על האבנים די מרחוק והלכנו. אבל בן ה 11 מאד רצה לראות.
מסתבר שהיום המצב שונה, מגיעים לאזור מאד מסודר ודי מרוחק, משלמים כניסה, יש מתחם עם מזנון ומוזיאון ומשם עולים על אוטובוס שלוקח אותנו לאבנים. האזור של האבנים מטופל מסודר ומגודר בחבלים, בכל מקום יש מדריך שמסביר על זויות האבנים ועל הקונספירציות השונות – מדוע הקדמונים סחבו סלעי ענק (מרבית ההשערות קשורות לכת הדרואידים) והיינו שם לפחות שעה וחצי בסיבוב מול האבנים, היה באמת יפה ומעניין בניגוד לציפיותי הקודמות וגם הילדים מצאו בכך עניין רב.
בערב לנו בבריסטול במלון שהיה באזור כנראה פחות תיירותי, המלון היה מאד זול ולכן ציפיתי למשהו בסגנון אכסנייה אבל המלון היה אחלה, מלון ספא כנראה יוקרתי לשעבר שירד מגדולתו אבל עם מתחם מאד יפה של בריכת נוי גדולה ומסביבה שולחנות של המסעדה של המלון (שם אכלנו ארוחת שישי מקסימה). היתה לנו כניסה לספא אך לא נכנסנו מפאת השעה המאוחרת שבה הגענו למלון, אך ארוחת הבוקר היתה טובה בחדר אוכל מאד יפה.
Aztec West, Almondsbury, בריסטול , BS32 4TS , בריטניה, +4401454201090
יום שלישי לטיול – צ'דר וקארדיף
למחרת, לאור המלצות חברים, וויתרנו על באת' – הם טענו שהעיר פחות מתאימה לילדים שלא מתעניינים בארכיטקטורה ומרחצאות ובהמלצתם נסענו לצ'דר, המקום בו מכינים את הגבינה ולא הצטערנו. המקום נקרא Cheddar Gorge שמשמעותו ערוץ או נקיק צ'דר. צ'דר ערוכה היטב לסיורי תיירים ומשפחות ויש להם מסלול מאורגן ומסודר בן 6 אטרקציות הכולל סיור ב 3 מערות, חלקן עם נטיפים, שמראים בהן כיצד שמרו פעם את הגבינות במערות (ועד היום שומרים שם גבינות). המערה האחרונה מומחזת עם איזשהו סיפור לילדים קטנים. לאחר מכן עולם לטייל על היער למעלה (משהו כמו 200 מדרגות), היה מאד חם ולכן לא שרדנו את כל המסלול, מבקרים במחלבה ולבסוף נוסעים באוטובוס תיירים עם גג פתוח והסברים לסיור קצר לראות את הגורג'. היה מאד נחמד ומהנה בהחלט ממלא חצי יום. היעד הבא – ויילס וליתר דיוק קארדיף. בדרך עברנו דרך גשר ארוך ביותר ומרשים ביותר מעל האוקיינוס האטלנטי וקדימה לקארדיף. יום שישי בערב מסתבר הוא יום מסיבות הרווקים בקארדיף, רווקים מכל ווילס מגיעים לקארדיף רובם מתחפשים בתחפושות נושא – ספורטאים, מעודדות, פיות, וכו' ותמיד החתן/ כלה מולבשים יותר בהדגשה ומחזיקים משהו מביך כמו פין מתנפח ענק, או בובת קרטון בגודל טבעי של הנסיך ויליאם וכו' לרוב נשרכים אחריהם האמהות והאחיות או האבות והאחים. הם מילאו את מרכז העיר, את הפאבים, המסעדות והרחוב. אכלנו ארוחת ערב בפאב (מאד זול) והרגשנו אנגלים אמיתיים היה מאד ססגוני ומעניין. בלילה לנו בפרמייר אין – מלון מטיילים זול, אך עם כל מה שצריך שהיה ממש במרכז קארדיף וגילינו שלינה במקומות מרכזיים תמיד גוררת אחריה בעיות חניה, מצד שני בדר"כ למלון יש הסדר עם החניונים הקרובים. קארדיף עצמה היא עיר מתוקה וקטנה עם טירה יפה בה לא ביקרנו מפאת הצורך להמשיך ליעד הבא – יער דין.
יום רביעי לטיול – יום א' – אזור יער דין עד לוורויק
חזרנו לאנגליה ונסענו ליער דין (שכמובן גם קשור להארי פוטר, בספר השביעי שם נמצאה המצנפת של גריפינדור ורון הציל את המצב, וגם טולקין השתמש בו כהשראה ל"יער האפל" בשר הטבעות) בעקבות המלצות באתר למטייל ביקרנו בשמורת יער Puzzelwood. השמורה מאד מרשימה ומלאה בפסלים. בן ה11 הרגיש שמדובר באטרקציה קצת ילדותית כי היו שם המוני פעוטות, והתעצבן שלא נסענו ליער ממש אלא לאזור מגודר ומתוחם (וכמובן בתשלום) כל השאר מאד נהנו, הטיול הקצר (עד שעה) ביער הבאמת מאד מרשים הספיק לנו. נסענו לעירה הסמוכה SYMONDS YAT שם האטרקציה היא מישהו שמשיט סירה כשהוא מושך בחבל שנמצא משני צידי הנהר באמצע העיירה שנראית יותר כאזור נופש מאשר עיירה שבאמת גרים בה, גם לשוט על סירה מצד לצד נראה לנו מעט טיפשי ובקיצור אותו יום לא כל כך הצליח לנו עם האטרקציות, משהו שם התפקשש.
משם נסענו לעיירה וורויק (יש לומר – ווריק , מסתבר). התכוונו לעבור דרך סטרטפורד אפון אבון, העיירה של שייקספיר שאומרים שהיא מקסימה, אך כוחו של הנהג העייף רמי לא עמד לו לביקור בעוד עיירה. כדי להצהיל את רוחו גם בוורויק אכלנו בערב בפאב במדרחוב במרכז העיירה הקטנטונת, הייתה להקה וכולם רקדו: צעירים וזקנים, מלצריות וילדים, ראינו נערה בת שבע עשרה בערך שהביאה את החבר החדש שלה למפגש ראשוני עם סבא וסבתא שישבו עם זוג חברים בפאב ובקיצור – האנגלים מגניבים יותר. גם שם לנו בפרמייר אין שהיה פחות חדיש ויפה מזה שבקארדיף, אך עדיין תמורה טובה למחיר.
יום חמישי לטיול – יום ב'– וורויק ומפעל קדבורי בבירניגהאם
על הבוקר יצאנו ליום אטרקציות בטירת וורויק. הגענו בין הראשונים (בכל זאת לנו בעיירה) ועדיין היה לנו מרחק הליכה מכובד מהחניה – מאות הגיעו לפנינו. יש שם הכל, מפגש עם דרקון, דוכנים, ירי בחץ וקשת, מלחמות אבירים, קרבות מסוגים שונים, טיול על החומות, כל שעה יש מופע ובנוסף יש מוזיאון ענק של הטירה עצמה מלא בריהוט, ציוד, תמונות וכלים של משפחות האצולה שגרו שם (יש שם קדרה שכל קדרת מכשפה פרייארית לעומתה, אפשר לבשל בה גם אנשים) כמעט הלכנו לטקס תה אנגלי מסורתי (בתשלום נוסף) אך הילדים הטילו ווטו (כריכי מלפפונים לא נראו להם כארוחת צהרים) מרוב אטרקציות הרגשנו מותשים. בדרך לבלקפול עברנו במפעל השוקולד קדבורי בבירניגהאם, מסתבר שבירניגהאם היא העיר השניה בגודלה באנגליה אחרי לונדון, עיר גדולה ואפרורית והרגשנו את שירי הסמית'ס מתעוררים לחיים. היות והחלטנו לבקר במפעל השוקולד באופן ספונטאני, בדרך לשם הזמנו כרטיסים באינטרנט מה שחסך משהו כמו 12 פאונד. מפעל השוקולד הוא סוג של לונה פארק. יש שם מתקנים שונים, סרט תלת מימדי והסיור עצמו במפעל מאד מושקע. על ההתחלה כל אחד מקבל כמה חטיפי שוקולד של קדבורי. הסיור מעניין ומקבלים טעימות גם בסוף המסלול -יאמי. ובסוף בסוף כמובן אי אפשר בלי לקנות בחנות המפעל. השוקולד עצמו פחות הלהיב אותי – אני מחובבי השוקולד המריר וקדבורי מייצר בעיקר שוקולד חלב, אך הילדים כמובן לא התלוננו. הסיור מאד מומלץ והיה מאד חוויתי, אבל נכנסנו כבר לתוך הלילה בנסיעה ליעד הקצת מרוחק בלקפול. שם ישנו שוב בפרמייר אין סטנדרטי.
יום שישי לטיול – יום ג' – הלונה פארק בבלקפול!
היעד הזה הוא אחד הראשונים שנבחרו בגלל הלונה פארק המפורסם. בלקפול היא מן עיירת נופש פועלית, שוכנת ליד הים אך יש בה אוירה קצת קודרת והאטרקציה העיקרית בה היא הלונה פארק. לא רחוקה מליברפול . מבין דבר הזהיר אותנו ש"כל הערסים האנגלים הולכים לבלקפול" היות ואנחנו מישראל זה לא הפחיד אותנו ובדיעבד בהחלט האנגלים יותר מנומסים מאיתנו, גם הערסים שבהם כנראה. את הכרטיסים הזמנו מראש באתר האינטרנט (הנחה משמעותית אם מזמינים עד 10 ימים לפני) התלבטנו אם לקנות את המסלול של קיצור התורים למתקנים (הרבה יותר יקר) מפאת המחיר לא קנינו ובאמת לא היה צורך, התורים היו סבירים מאד למרות שמדובר באמצע יולי. כשהגענו בבוקר נעמדנו בקצה של תור ענק ומייאש לפני הכניסה שלמרבה ההפתעה התקדם במהירות ובסדר ונכנסנו אחרי עשרים דקות של המתנה. בהתאם לעיירה גם הלונה פארק מעט מרופט ולא מטופח (בנופש לפני כן היינו בפארק אירופה ויש הבדל עצום ברמת הטיפוח), אך! המתקנים בו שווים ביותר. יש מתקנים ברמות שונות (הילדים הלכו לבד למפחידים באמת) והמון סוגי רכבות הרים, אך ראו הוזהרתם – במתקנים שיש עליהם אזהרת הירטבות, באמת נרטבים לגמרי, עד הגרביים. במרבית המתקנים התורים היו עד 5 דקות המתנה, היו רק כמה להיטים (שהילדים הלכו אליהם לבד) שם הם חיכו בתור יותר זמן. הצטיידנו מראש במכשירי קשר (יש לנו 4 כאלו שאנחנו משתמשים בהם בסקי ובטיולים) והם היו שימושיים ביותר. המחירים במזנונים לא יקרים (במונחי אנגליה) והלונה פארק עצמו ענק וכמובן מעייף.
היינו שם כמעט עד הערב ושוב נכנסנו לחשיכה בנסיעה ליעד הבא – אזור האגמים. לנו (2 לילות לשמחתו של הנהג) בעיירה אמבלסייד בבד אנד ברקפסט ששוכן במרכז העיירה בשם Claremont House (לחצו לקישור). היה מעט יקר, אך באגמים הכל קצת יותר יקר, ה b&b בהחלט נעים ומרכזי.
יום שביעי לטיול – יום ד' – אזור האגמים – אגם ווינדמיר
בניגוד לבלקפול, אזור האגמים הוא אזור של נופשים בני מעמד הביניים מאזור לונדון, אפשר לראות שכולם לובשים בגדים ממותגים (בעיקר בגדי ספורט ממותגים והם גם עוסקים בסוגי ספורט שונים). במרכז העיירה חניות ספורט וטיולים יוקרתיים, כולן הכריזו על סיילים שהתקבלו בהתלהבות על ידי הנהג העייף שרכש לעצמו כמה פריטים שווים בסייל). הפתעה, גם אגם ווינדמיר מוזכר בהארי פוטר, גופתו של איזה קוסם שוולדמורט רצח נמצאה בתחתית האגם.... קמנו בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר אנגלית (ביצה עלומה, חצי עגבניה על הגריל טוסט ושעועית, מתחיל כבר להמאס לנו, אנחנו מגוונים רק בביצה). היות ולנו במרכז העיירה הלכנו ברגל לאגם, הצטיידנו בדרך במאפים (וכריך ללא גלוטן לצליאקי שבינינו) שם לקחנו שיט שהיה מאד כיפי, מדובר בשיט עם עצירות אנחנו יורדים ולפי לוח הזמנים חוזרים לסיבוב הבא או הבא הבא של הסירה. תחילה ירדנו ליד טירה המשמשת כמוזיאון, במקום לסייר בה העדפנו לטייל ביער, לערוך פיקניק על החוף (קנינו במזנון הטירה שוקו עם קצפת ולקחנו בטייק אווי), ולהתחרות בהקפצות של אבנים. במקום העצירה הבא היה פארק חבלים מושקע הכולל אומגה מלהיבה, הילדים מאד רצו ללכת אך לא היה מקום (כי לא הזמנו מראש) זה כנראה הפארק שהומלץ ב"למטייל" – http://goape.co.uk/sites/grizedale ומוזיאון של ביאטריס פוטר (שוב פוטר?) סופרת ילדים ומאיירת מוכשרת שהיתה מהראשונות שכתבו ספרי ילדים, התעשרה וקנתה אחוזת ענק באזור האגמים אותה תרמה אחרי מותה לעם האנגלי. זה היה יום עם הרבה טיולים ברגל ובסופו הנהג המרוצה לא ויתר על עוד סיבוב בחנויות הספורט. אזור האגמים בהחלט מקסים וקל להבין מדוע רבים מהמעמד העליון האנגלי נוסעים לנפוש שם בקיץ. בלילה שוב לנו באותו b&b ובבוקר יצאנו לכיוון יורק.
יום שמיני לטיול – יום ה' – יורק
יורק נמצאת בצד השני של אנגליה (בחלק הצר כמובן) ולכן מזל שנחנו ביום שלפני מנסיעות. הדרך עברה בשמורת הדיילס היפה וזה העביר לנו את הנסיעה עם נופים מקסימים. יורק היא עיר מקסימה. כיון שלא היינו בלונדון בדאנג'ן, הלכנו לדאנג'ן ביורק. מדובר בהצגה מומחזת ומתוזמנת של סיפורי רוצחים גנבים וסתם מורדים שהיו בדאנג'ן, בחלקו ניסה להיות מפחיד אך היה די משעשע ומאד מושקע. היות והם דיברו באנגלית מהירה ובמבטא כבד, הילדים וגם אנחנו המבוגרים לא תמיד הצלחנו להבין כל מילה אך האוירה וההצגה בהחלט ברורה. מדובר בסיור של שעה שמסתיים כמובן בחנות המזכרות, סה"כ מאד נחמד. טיילנו על החומות, בעיר עצמה, שמלאה במסעדות ובתי קפה וכמובן פאבים. יש רחובות מאד מעניינים, בתים שבנויים עקום, סמטאות של בעלי מלאכה , המצודה היפה ואפילו אזור יהודי. האוירה בעיר פשוט כייפית. בלילה לנו ב Hampton by Hilton York מלון נחמד וקרוב למרכז העיר, ראינו בו לא מעט ישראלים. מדובר במלון ברמה טובה אך גם בו, בגלל המיקום המרכזי יש צורך להחנות את המכונית באחד החניונים הסמוכים.
יום תשיעי לטיול – יום ו' – קיימברידג'
בגלל מקסימותה של יורק, טיילנו בה שוב בבוקר ורכשנו כמה מזכרות. בשל הקרבה לסוף טיולינו היה עלינו להתקרב לאזור הית'רו ולכן נסענו לעיר האוניברסיטאית השניה – קיימברידג', נסיעה בגשם שוטף, שוב יום שישי ושוב פקקים עצומים (גם המון בעלי קרוואנים שנוסעים לסוף השבוע). כשהגענו לקיימברידג' ליבה של הד"ר בינינו התרחב למראה האוירה הסטודנטיאלית השמחה. לראות חבורות של סטודנטים שטים על הנהר בסירות משוטים ויורדים ליד קולג'ים שנראים כמו אחוזות מטופחות, מרגיש כמו בסרט אנגלי במיוחד. אכלנו בפאב שנקרא עיט ונער או משהו כזה וקיים מאז 1300 ומשהו ומלא מחקרים ששינו את האנושות תוכננו בדיוק בפאב הזה, היה מאד חוויתי (אך האוכל היה בהחלט בינוני). בלילה לנו בפרמייר אין בעיירה בשם St. Neots שיחודה העקרי הוא בזה שאין בה שום דבר מעניין ולכן זול ללון שם.
יום עשירי - ואחרון שבת – הביתה ואזהרת מסע
אין ברירה, צריך לחזור הביתה. כלהטיול ניווטנו בעזרת i- go – GPS שהורדנו לניידים בארץ תמורת משהו כמו 150-200 ש"ח ושימש אותנו בנאמנות כיון שהוא מאד מעודכן. ביום האחרון ה i-go כשל ולכן ניווטנו בעזרת waze שעשה לנו יופי של סיבובים בנסיון לחסוך את פקקי השבת לכיוון הית'רו. הנסיעה חזרה לא היתה ישירה כי נסענו עם אל איטליה דרך רומא. היה זועה! בגלל צוק איתן טענה החברה שהטייסים לא מוכנים לטוס בלילה לישראל ולכן במקום עצירה קצרה ברומא נשארנו בשדה התעופה משמונה בערב עד חמש בבוקר ללא מקום ללון, נאלצנו להשתרע על הרצפה ולקוות לטוב. זה לא קרה, כשהגענו לישראל הסתבר שאל איטליה השאירו את המזוודות שלנו (ושל מרבית הטסים בטיסה שלנו) באיטליה וכך הגענו הביתה ללא מזוודות (לקח יותר משבוע עד שהן חזרו אלינו). ולכן אזהרת המסע – אם אפשר לא לטוס באל איטליה, תעדיפו שלא! סה"כ מאד נהינו באנגליה ונשארנו בהחלט עם טעם של עוד ועוד...יאללה חזרה לטילים.
