פרטם כלליים:
אמצע אפריל- אמצע מאי. נחשב ל-Low Season.
אנחנו זוג בגילאי 30 פלוס, שחווה טיולים במזרח בעבר.
מזג האוויר: חום כבד ולחות מאד גדולה, לפרקים סופות רעמים וגשמים שנפסקים לאחר שעה-שעתיים.
עשינו מסלול מהצפון לדרום: התחלנו בהאנוי (הבירה), ומשם יצאנו לטיולים בסאפה (Sapa) למשך 2 לילות, ובהאלונג ביי (Ha Long Bay), גם כן ל-2 לילות. בכל פעם חזרנו להאנוי.
לאחר מכן, המשכנו דרומה להואה (Hue) – לילה אחד, משם להוי אן דרך דנאנג (Hoi An), הידועה כ"עיר החייטים", בה שהינו 2 לילות מופלאים, והמשכנו בהדרמה לעבר נה טראנג (Nha Trang), עיר חוף "תל אביבית", אשר מהווה מקור משיכה / השקעה גדול מאוד לאזרחים רוסים (תחשבו על הקוואסאן, רק ברוסית). כאן נפלנו בדיוק עם החופשה של חגיגות 40 השנים לאיחוד בין הצפון לדרום, ושבתקופה זו היה גל מטורף של תיירות פנים, אשר גרם לתפוסה בלתי רגילה בבתי המלון בעיר, כולל הקטנים שבהם, דבר שגרר הכפלת מחירי החדרים, וגרירת רגליים משוגעת עבורנו, שכן לא הזמנו מקום מבעוד מועד. (מעבר לכך, בעיר זו ניתן למצוא עיסויים, ואף דוכני באן מי, זולים יותר מאשר במקומות האחרים שהיינו בהם...)
לאחר כל זאת, עשינו שינוי של 180 מעלות באווירה, ועלינו לכיוון דאלאת (Da Lat). בעיר זו מצטיידים בשירותיהם של רוכבי ה"איזי ריידר" (לא ניתן לשכור קטנוע לבד, למי שאין רישיון בינ"ל רשמי)
טיסות לתאילנד וחזור הזמנו מאיסתא:
ת"א > קייב > בנגקוק וחזרה =832 $ לאדם
את הטיסה מבנגקוק להאנוי הזמנו עצמאית דרך Jetstar Pacific, יצא כ-67$ לאדם.
ומסייגון לבנגקוק עלה כ-83$ לאדם
מחירון כללי לעונה זו:
1$=21,500 VND (שער יציג מעוגל. החישוב השוטף בפועל נעשה לפי 1$ = VND20,000)
ברב המדינה המחירים די דומים, אך כמובן שיש סטיות לפה ולשם, אשר לא הרגשנו שהן משמעותיות (בסופו של יום, זה באמת כסף קטן...).
ברוב המקומות ניתן לשלם בדולר אמריקאי. (בהרבה מקרים הם גם יעדיפו את זה. שימו לב, כי בשל הפער בין השער היציג ל"שוטף", עדיף לשלם בדונג. אך כאמור, בדברים הקטנים זה "small change")
בטיפים הבאים אפרט מהם הפרמטרים המשפיעים על רמת המחירים:
- מלון / גסט האוס בחדר זוגי: 10$ ומעלה.
- אוטובוס כרטיס פתוח :(Open bus ticket) החל מ-35$.
- אוטובוס עירוני (בדקנו רק בסייגון, אך ניתן להניח שזה מחיר אחיד במדינה): 6,000 דונג. (כרבע דולר)
- בקבוק מים גדול: נע בין 6,000 בדרום, ל-10,000-12,000 בצפון. (כחצי דולר)
- בקבוק קטן: 5,000 דונג.
- מרק בקר/עוף/חזיר עם נודלס ברחוב (דוכן/מסעדה של מקומיים): נע בין 20,000-30,000 (כ-1,1.5 דולר)
- אורז עם ירקות/עוף ברחוב: 25,000-40,000. (.51$-2$)
- במסעדות תיירים המחירים יכולים להיות כמו ברחוב, או כפול ומעלה.
- באן מי (באגט) עם גבינה וחביתה/בשר/שיפוד/פטה כבד וירקות מדוכן (תכולה משתנה לפי מיקום):
15,000-25,000 דונג.
- פחית קולה(330): 9,000-20,0000 דונג.
- קפה שחור וייאטנמי (מומלץ!) קר או חם: ברחוב או בסופר יעלה 10,000 דונג, במסעדה יתחיל מ-20,000 דונג. (חצי דולר עד דולר)
- השכרת קטנוע (125 סמ"ק, אוט' או ידני): 5$-7$ ליום. (לא כולל דלק. הכלים האלה עושים בד"כ 1 ליטר ל-30 ק"מ)
- בירה: ישנם הרבה סוגים ומגוון גדלים המשתנים ממקום למקום, אך המחיר יכול להיות זהה. פשוט תשאלו מראש אם מדובר בפחית או בקבוק. 8,000-35,000 דונג, תלוי במקום. (סופר עד מסעדות/ברים)
- כביסה: 20,000-25,000 דונג לקילו.
-מסאז'ים: משתנה בהתאם למקום, סוג העיסוי, מבצעים ויכולת מיקוח, כרגיל:
מסאז' רגליים (60 דקות): כ-9$.
עיסוי לכל הגוף (60 דקות): 10$ ומעלה.
- חולצות Dry Fit (חיקויים/ייצור מאיכות מקומית): בעיקר לגברים, ובעיקר בשווקים של האנוי וסייגון - 5$ ומעלה.
- סים קארד מקומי ל-3 ג'יגה עלה לנו 170,000 דונג, אך הסתבר שהוא מתאפס כל חודש קלנדרי...
תעשו לעצמכם טובה ותקנו במקום שדובר אנגלית טובה, ותוודאו שהבנתם את כל פרטי העסקה. (אם זה סים לגלישה בלבד, או שיחות/משולב)
טיפים שימושיים
העברות:
בשדה התעופה בהאנוי ניתן לקחת מונית או מיניבוס לרובע הישן, אשר יוצא לכיוון לאחר שמחכים קצת שהוא יתמלא. נהג יוריד אתכם שם, או בכל כתובת אחרת.
אם אתם יודעים כתובת של מלון תראו לו. מונית תעלה 10$, המיניבוס יעלה חצי מזה, בערך.
אוטובוס בכרטיס פתוח:
בעיקרון, ניתן לקנות כרטיס רק ליעד כלשהו אחד קדימה (המחיר ינוע בין 4$-20$, תלוי ביעד).
אופציה שנייה היא כרטיס פתוח, בו שילמתם מראש על כל התחנות (ניתן גם לסנן את חלקן, בכל מקרה), ואתם נשארים בכל תחנה כמה שבא לכם, וכאשר תרצו להמשיך ליעד הבא, יש לבקש מהמלון שיתקשרו לסוכנות, או לגשת לשם פיזית, בכתובת המצוינת בכרטיס, ולשריין מקום ליום המחרת.
בחלק מהמקרים יאספו אתכם מהמלון במיניבוס או קטנוע עד לאוטובוס הראשי, ולפעמים תיאלצו לצעוד קצת. מאד מאורגן ומדויק, ייאמר לזכותם.
* חשוב: עשויה להיות שונות במחירים בין הסוכנויות, והפער יכול להגיע גם ל-20$. מה שחשוב לבדוק זה אילו תחנות בדיוק כלולות בכרטיס (תשאלו את הסוכן), תוסיפו אם צריך, רק תדעו מה אתם קונים.
אנחנו גילינו שהכרטיס לא כלל יעד שרצינו, אז הוספנו אותו בהמשך תמורת תוספת תשלום. הם נוטים לשכוח :-)
אם שיניתם את דעתכם בהמשך ובא לכם להוסיף/להחליף יעד, גשו לסניף של הסוכנות והם ידריכו אתכם מה לעשות.
דרך אגב, קיימת תופעה נפוצה של חקיינים, ולכן אתם תראו הרבה סוכנויות שנקראות Sinh Cafe, כאשר קיימת רק אחת מקורית...
חלק מהאוטובוסים הם סליפרים (Sleeping Bus). שלא כמו בהודו, מדובר באוטובוס נקי עם שמיכות ומיזוג, לעיתים גם שירותים שהם בסדר גמור, ולפעמים יחלקו לכם גם מים (אצלנו זה התחיל ממרכז המדינה, דרומה). חברות ההיסעים משתנות בדרך, לפעמים אלו נסיעות יום ולפעמים לילה, ולפעמים זה מיניבוס ישיבה רגיל (25 Seater). אך בסה"כ, מבחינתי, ארגון מעורר הערצה.
מלונות:
עבורנו המלונות נראו מפנקים תמורת המחיר, גם אלו של 10$. בהחלט Value for money...
לפעמים תשלמו אותו סכום על חדר מפנק יחסית, ולפעמים על אחד צנוע יותר. הממוצע אצלנו עמד על 12$.
במרבית המקומות המצעים היו נקיים, קיבלנו מגבות, ומוצרי טואלטיקה (לא מובן מאליו...), אך כדאי גם להצטייד בכאלו, ולא להסתמך לגמרי שיהיה. (על סמך מקרים שהיו לנו)
ישנו שפע של גסטהאוסים ומלונות ברמות שונות, וברוב המקומות תמורת תוספת 2$ תקבלו גם ארוחת בוקר חביבה וצנועה של חביתה, לחמניה ושתייה חמה.
אנחנו השתמשנו בחלק מההמלצות של אתר "למטייל".
סוכנויות נסיעות:
אם אתם עם תקציב גדול יותר, ומעוניינים בחוויות ייחודיות ופחות מתויירות בצפון, אנו ממליצים לכם לפנות לטואן. יש לו אנגלית מעולה, והוא אף הגיע לפגוש אותנו בבית המלון שבו שהינו, עזר לנו לבנות מסלול ונתן המון טיפים כלליים וחשובים.
לצערנו, הזמן והתקציב שלנו לא אפשרו לנו להשתמש בשירותיו. הוא בחור מקסים ומקצועי, ואם לכם יש את האפשרות, דברו איתו.
טואן- 84-904338051+
אנחנו הזמנו את הטיולים לצפון ואת האוטובוס הפתוח מטום, ממלון Harmony.
34 Lan Ong st., Hanoi
84-4-39233919+
לאחר שהשווינו מחירים והלכנו לאיבוד בין הסוכנויות, טום עשה לנו סדר בבלאגן והסביר את פשר הפערים.
קנינו ממנו טיול ל-3 ימים בהא לונג ביי, בעלות של 136$ לאדם, וטיול לסאפה ליומיים, בעלות של 50$ לאדם.
עלות כרטיס אוטובוס פתוח (בלי דאלאת) שקנינו אצלו - 37$ לאדם.
מעבר לכך, טום הציע את המלון שלו לרשותנו (למרות ששהינו במקום אחר), ואמר שאחרי שנעשה צ'ק אאוט מהמלון שלנו שנבוא לשים תיקים אצלו, וגם להתקלח לפני הנסיעה. ואכן, כך באמת היה. (בחום והלחות של האנוי זה היה מאד מוערך...)
אם אתם רוצים להשוות מחירים בין הסוכנויות בטיול של הא לונג ביי, רצוי שתשאלו מה שם הספינה (Junk), ומה הרמה שלה. יש בערך הרבה ספינות ברמה ואיכות שונה, ומכאן נגזר המחיר. כמו כן, משך זמן הטיול, והשילוב בין שהות על הספינה ובין שהות בבונגלו על החוף. (גם כן ברמות שונות)
שכירת קטנוע:
לרוב אין בעיה, אך עדיף להצטייד ברישיון בינלאומי.
בדאלאת לא רצו להשכיר לנו, בשל נוכחות משטרה באזור. (לנו היה רק רישיון ישראלי)
"איזי ריידר":
זו בעצם אופציה לטיול רכוב על אופנוע. הם מרכיבים אתכם, או שאפשר לרכב בעקבותיהם. (בהנחה ששכרתם קטנוע)
ישנן הרבה אופציות: טיול של יום, מסע רכיבה מעיר אחת לאחרת, וכיו"ב.
בוייטנאם אין ממש שמירה על זכויות יוצרים של מותג או שם, ועל כן מעבר לכל סוכנות מקורית, יש עוד 20 סוכנויות שמחקות אותו.
ההבדל הוא שלנהגים בסוכנות המקורית יש רישיון להדריך ולהרכיב, ובד"כ גם הרבה ניסיון.
אנחנו לקחנו יום נסיעה מסביב לדאלאת עם הסוכנות המקורית. (אפשר לבקש לראות רישיון, או לזהות לפי מעיל שחור-כחול עם כיתוב – Dalat Easy Rider)
עלה לנו 25$ ליום (למסלול הקצר), והיה שווה כל דולר!
סטודנטים דוברי אנגלית:
תופעה אשר נאמר שקיימת גם בהאנוי, על יד אגם הואן קיים (Huan Kien lake), אך אנחנו נתקלנו בה רק בסייגון.
בשדרה מרכזית, קרוב לאזור התיירותי (District 1), מתכנסים להם כל ערב חבורה של סטודנטים מקומיים, אשר מעוניינים לשפר את האנגלית שלהם ע"י שיחות עם תיירים שעוברים במקום. (הם חלק מארגון, אשר נקרא Talking with tourists)
אנחנו עצרנו לשיחה ידידותית לעשר דקות, אשר הסתיימה לה כעבור שעתיים...
בסיום השיחה איתם, הם מעניקים חוברת הסבר מפורטת, המדברת על איך לשרוד את סייגון (How to survive in Saigon). יעיל ביותר עבור כל המדינה, רק שעבורנו זה היה מאוחר מדי, שכן כבר היינו למודי ניסיון...
מה שכן, הם לא רק מסתפקים בשיחות אלו, ומציעים את "שרותיהם" גם כמדריכי טיולים. ניתן ללכת איתם לסיור יום באטרקציות הפזורות בסביבה (כמו מוזיאון המלחמה, וארמון העצמאות), ואף לצאת לתייר מחוץ לעיר. זה תלוי בביקוש, כעיקרון, ויש לתאם איתם זאת מראש.
אנחנו נסענו עם החבר'ה למנהרות קו-צ'י (בעיירה הנקראת כך), כ-35 ק"מ צפונית-מערבית להו צ'י מין סיטי.
מדובר ב-250 קמ"ר(!) של מנהרות ששימשו את הוייטקונג בזמן המלחמה, אשר עברו בין השאר, מתחת לבסיס אמריקאי, שתושביו לא היו מודעים לכך כל אותו הזמן... (מישהו אמר מנהרות חמאס?)
העברנו איתם "יום לימודים ארוך", שהסתיים לו בסביבות חמש אחה"צ. כאות תודה, רצינו להזמינם לארוחה, אך הם התביישו (או שממש כבר רצו להגיע הביתה...), והסתפקו בפחיות משקה קל שקנינו להם מרוכלת ברחוב. כבוד.
לסיכום:
סך כל הטיול שלנו (ברוטו) היה כ-34 ימים, כאשר הנטו היה 30 יום בוייטנאם עצמה (בהתאם למגבלת הוויזה), ואשר אותו קינחנו בביקור בן 2 לילות בבנגקוק, למטרת השלמת קניות, עיסוי (איך לא?) והכנה נפשית לחזרתנו ארצה.
ארבעה שבועות הם בהחלט זמן מספק בכדי להבין מה קורה, ולהגיע למיצוי כלל החוויה במדינה מעניינת זו, הן קולינרית (עבורי, לפחות) והן היסטורית, כולל שילוב של R&R.
כל ההוויה בהחלט תלויה בדרך שתבחרו. אפשר לקרוע את הרגליים בפעילויות, ואפשר גם להגיע ורק "להירקב" באיזו עיירת חוף. (ציורית כמו הוי אן, או תל-אביבית כמו נה טראנג)
בסופו של דבר, You will defiantly get what you paid for...
