יום 11. 8.9
כבר בלילה שמענו את הסופה, הקראון זז מהרוחות והיו גשמים ורעמים.... קמנו לבוקר חורפי!
לקחנו את הבוקר באיזי..הילדים חיכו לשלג... החלטנו ללכת לעירה שסמוכה לקמפ ולחפש מגפיים ליהל ולי, מצאנו מגפיים אבל לא במידה:-( אז לא קנינו כמובן, חזרנו לקראוון פתאום השלג החל לרדת הילדים השתוללו משמחה!! יצאו החוצה ורקדו, השלג החל להערם והתחלנו מלחמת שלג, נו טוב זה השלב שהבנו שחייבים מגפיים לפחות ליהל,הפנו אותנו לחנות שבה מצאנו מגפיים ליהל באופן תמוה ביותר הכרטיס אשראי אבד לנו בחנות עצמה:-(.
הלכנו למלא גז ושם הילדים מצאו מקום להשתולל בשלג, כשנגשתי לצלם אותם והכנסתי את רגלי עם נעלי ספורט לערמת שלג בקור של 0 מעלות, הבנתי שאין ברירה צריך לחפש ולמצוא, חזרנו לתוך העירה, שאלתי שם בחורה מקומית שהפנתה אותי לחנות המתאימה, קניתי לי מגפיים של קולומביה מוגנות מים ושומרות חום... והתענגתי לשים רגלי בתוכם.
חזרנו לקמפ הילדים ואורן בנו בובת שלג בשם אולף ואני בישלתי לארוחת ערב. הילדים אמרו שזה היה היום הכי כיף שהיה להם!!!
מדהים בכמה קלות אפשר לשמח ילדים!
