מילאנו ביומיים נטו - חוויה כיפית ומהנה

מילאנו בשלושה וחצי ימים , או יותר נכון ביומיים נטו

אחותי היקרה הזמינה חופשה יחד עם עוד שתי חברות, כך שלה היה חדר לבד במלון, אז היא הציעה לי לצאת לחופשה יחד איתה, אם כבר יש מלון, לא כדאי לקנות כרטיס...

בהתחלה התלבטתי האם כדאי לצאת ביום רביעי ולחזור בשבת, אז מה נספיק? בסופו של יום אלו יומיים נטו בלבד בחו"ל, מפה לשם, החלטתי להיות ספונטנית ולהגיד כן.

במזל, אחותי הצליחה למצוא לי כרטיסים לאותה טיסה, גם בהלוך וגם בחזור, ואפילו בחזור ישנו מעבר מול מעבר.

אז אם כבר קצר, החלטנו שסוגרים כל מה שניתן כבר מהארץ, חבל לבזבז זמן יקר. הזמנו הסעה מראש בעברית עם עמוס, בעלה של רינתי ממילאנו שלי ( אתר ששווה להיכנס אלו דרכו גם קבענו את הסיור). קבענו סיור בעברית להכרת העיר דרך הרגליים וקבענו מראש את בדיקת הקורונה (הכתבנו בווצאפ עם המזכירה של הרופאה- דר' מסרי, גם דרך רינתי ממילאנו שלי).

הטיסה יצאה בשעה 12:15 כך שהגענו לנמל התעופה בברגמו  בשעה 17:00 בערך, ושם חיכה לנו עמוס עם חיוך רחב ולקח אותנו למלון במילאנו.

המלון היה במרכז הליכה של מספר דקות מהכניסה המרכזית הדואומו (הכנסיה המרכזית), כך שבערב ההגעה, נכנסנו למלון הנחנו את המזוודות בחדר, וישר יצאנו ברגל לכיוון הכנסיה הראשית הדואומו ולהכיר את מילאנו. הסתובבנו בערב בשדרה היוצאת מהדואומו , שדרת ויקטוריו עמנואל– הכל מואר ושוקק חיים עד השעה 22:00, בשעה זו סוגרים את החנויות ונשארים רק בתי הקפה פתוחים.

ישבנו בארוחת הערב ביום הראשון במסעדה בקומה שניה – ממש מול הדואומו, המקום יפה, אך  ממליצה שלא להיכנס אליה לאכול, אלא רק לשתות, במקום היו מאוד נעימים , אך זהו יותר מקום לשתות משהו ואולי לכרסם עוגה או משהו קטן, אך לא לאכול. האמת, שהוספנו מלח ופלפל ואכלנו, היינו ממש מורעבות, אבל לטיול הבא שווה ללמוד ששם נחמד לשתות בחברותא ותו לא.

לאחר מכן המשכנו ללכת לאורך המדרחוב. כל המדרחוב בנוי מפסאג'ים אשר בהם ישנן חנויות, רוב החנויות הן של מותגים שלא באמת אפשר לקנות... אבל כיף לשטוף את העיניים. יחד עם זאת, יש גם מותגים לנו לקהל הרחב... יש זארה ענקי, אדידס, נייק, פוט לוקר, מנגו, ויקטוריה סיקרט וברשקה, כך שבידיים ריקות לא נצא בטיול.

למחרת בבוקר קבענו בשעה 10:00 עם המדריכה מחברת מילאנו שלי, הגיעה רנטה המקסימה, וקבלנו סיור מרתק ומהנה בעברית. רנטה לקחה אותו לאורך שדרת ויקטוריו עמנואל, והסבירה לנו מה לראות  וסיפרה לנו על מקומות סודיים שרק המילאנים מכירים, ממש כדאי, שלוש שעות רגליות של הכרת העיר.

היינו בחנות של אפל ליד נספרסו – חייבים לבקר, ולא רק בגלל החנות אלא בגלל המזרקה המקסימה שמהווה את הכניסה לחנות, שווה לצלם תמונות במזרקה  וגם לחוש את ההרגשה של הירידה שתי קומות למטה לחנות רחבת הידיים של אפל. מעל יש את השגרירות האוסטרלית ואת שגרירות בריטניה- בנינים יפים והכי חשוב יש מעין אמפי קטן ליד החנות, שם אפשר לשבת בכיף עם כוס קפה וסנדוויץ או גלידה ולאכול בכיף-  קשה למצוא ספסלים לישיבה לאורך השדרה ושם יש ממש מקום כיפי לשבת ולקשקש ולנוח מהטיול הרגלי.

לאחר מכן המשכנו לכלבו הגדול של השבע קומות הכלבו שנקרא Rosa Garadenia. אם נכנסים מהשדרה הראשית, אי אפשר לצאת באותה כניסה אלא צריך ממש לעבור את כל הקומות על מנת להגיע לקומת האוכל.

בצד של הכלבו , יש מעין סמטה קטנה בה יש בית קולנוע. מול בית הקולנוע יש כניסה שרק המקומים מכירים, רנטה הראתה לנו עם מעלית שלוקחת אותנו ישר לקומה השביעית, שם יש כל מיני דליקטסים, שוקולדים ממרחים וקשקושים נחמדים . בחוץ יש בית קפה נחמד המשקיף ממש על הדואומו – כך שרואים את הדואומו וממש גבוה מעל הכול, וגם יושבים בכיף בבית הקפה במרפסת ושותים קפה עם עוגה וכל מילאנו מול העיניים, ממש מושלם, חוסך את הצורך להיכנס לדואומו ולעלות למעלה, וגם נחים ושותים קפה וכמובן שירותים למי שצריך, היה קשה למצוא שירותים לאורך השדרה. מומלץ מאוד.

לאחר מכן המשכנו לדואומו של מילאנו, הכנסיה המרהיבה והגדולה, כאשר מסתכלים מקרוב, הפסלים עליה והגילופים ממש מדהימים. היה מרתק לשמוע את הסיפורים על הבנייה של המקום .

ממש בצידו של הדואומו, ישנו מרכז קניות , פסאג מרהיב מעין קניון פתוח, גלריית ויטוריו עמנואל  סקונדו, מרכז קניות עתיק ומרהיב  – בו יש את כל החנויות של מותגי העל, ממש לשטוף את העיניים. פראדה, שאנל וכדומה.

כשמגיעים למרכז הקניון יש מעין הצטלבות של ארבע יציאות, אם מסתכלים למעלה רואים ציורים של כל היבשות- שווה לעמוד באמצע ולהסתכל. ממש מוזיאון חי.

המשכנו לטייל במרכז ויטוריו עמנואל ושמענו את הסיפורים השונים, עלינו לקומה השניה מעל החנות של פראדה למעין לובי קטן לנוח ולהסתכל על הפאסג מלמעלה.

בנוסף במרכז הפסאג'  אנחנו רואות תור ארוך של אנשים. כאשר התקרבנו אנחנו רואים שכל אחד בתור, ממתין  לדרוך על הסמל של טורינו. המדריכה סיפרה לנו שויטוריו עמנואל השני היה צריך להגיע לאחר שהקימו את הבניין המרהיב לכבודו והוא לא הגיע, אז מאז, כל מילאני שמכבד את עצמו, כאשר הוא מגיע למרכז הקניות, הוא מגיע לסמל של טורינו שהוא השור, והוא דורך ברגל ימין על האשכים של הפר, שלוש פעמים עם העקב לצד ימין וזאת סגולה למזל טוב. אז גם אנחנו הצטרפנו לתור... מזל טוב תמיד כדאי.

לאחר מכן המשכנו לתיאטרון לה סקלה, הסתכלנו מבחוץ על המבנה והתחלו ללכת לכיוון הרחובות הקטנים משמאל למרכז הקניות (כאשר מימיננו לה סקלה), הסתכלנו על חנויות מיוחדות ועל השוק של פעם שהיו מהווה נקודת מפגש לתיירים שיושבים ואוכלים/שותים ליד המבנה.

באחד הרחובות הלכנו לחנות של פק PECK- חנות וותיקה מאוד בה מוכרים גבינות ובשרים וכן אוכל מוכן. במקום ישנה מסעדה קטנה המכינה מאכלים מילאניים בטעם מיוחד. ישבנו במסעדה, באמת טעם אלוהי, אכלנו לזניה וסלט קיסר- מומלץ מאוד.

נפרדנו מהמדריכה והמשכנו להסתובב בעיר , ליד החנות של יוניקלו , יש מבנה בצבע אדום חמרה, אשר משמש כחנות של סטרבאקס ובתוכה מפעל קטן להכנת הקפה- מומלץ להיכנס להזמין כוס קפה ולהסתכל על ההכנה של הקפה. מיוחד, אינו עולה כסף ומהווה חוויה, לצלם ולראות תוך כדי שתיית הקפה בכיף.

היה ממש קר באותה שעה, אז נכנסו ממש ממלול לחנות של יוניקולו וקנינו כובע צמר והמשכנו בטיול. לקחנו מטרו לרחוב בואנוס איירס- רחוב שהמליצו לנו בכל האתרים. הרחוב מלא בחנויות, יחד עם זאת, פחות ממליצה ללכת במידה ואין לכם יותר מדי ימים, שכן ישנו רחוב נוסף שהלכנו בו ביום למחרת, רחוב טורינו ושם יש את אותם חנויות ויותר, והמקום שוקק חיים, כייפי, מלא באנשים, וכיף להסתובב שם גם בשעות של הערב.

בכל פינת רחוב, יש עגלות עם ערמונים חמים, ממש נחמד- בחמישה יורו שקית ערמונים. שקית שיש בה את הערמונים וגם יש שקית צמודה לקליפות.

בערב הלכנו לאכול פיצה, פשוט תענוג לשבת ולאכול , פיצה דקה עסיסית עם מוצרלה ותוספות.

למחרת, הלכנו בבוקר לבדיקת קורונה בשעה 9 בבוקר, קבענו את הבדיקה מראש בארץ מול הווצאפ של הרופאה דר' מסרי. העלות הינה גבוהה מאוד 95 אירו לבדיקה ומקבלים תוצאה תוך 20 דקות. ממליצה בחום, למרות העלות ולמרותשלא נתנו לי להיכנס לשירותים עקב משבר הקורונה.

משם המשכנו לטייל, המרפאה של דר' מסרי קרובה לקסטלו ספורצסקו, מצודה מרהיבה עם פארק גדול ומזרקה, פשוט נחמד להסתובב וליהנות מהאי הירוק והשקט באמצע העיר. 

המשכנו ללכת ברחובות עד שהגענו שוב לחנות של היוניקולו. משם המשכנו ברגל לדואומו. המשכנו להסתובב בין החנויות, ישנה חנות של אדידס בשדרה היוצאת מהדואומו עם מבחר מאוד גדול לביגוד נשים.

אכלנו צהריים באחת המסעדות הקטנות ברחוב הסמוך והמשכנו לכיוון רחוב טורינו. המקום שוקק חיים ומומלץ מאוד, הלכנו והלכנו והלכנו... באיזשהוא שלב פשוט לא יכולנו להמשיך להסתובב והתיישבנו בבית קפה קטן עם שולחנות על המדרכה ( ישנן מטריות חימום כך שאין בעיה)- רק בשעות הערב חזרנו למלון, יותר נכון צלענו למלון והחלטנו שהיום לא ניתן להמשיך ללכת , פשוט הרגליים ממש כאבו ואכלנו במלון.

למחרת בבוקר, התחלנו לצאת לכיוון שדה התעופה. טיול קצר, אך בהחלט ממצה ומספק.