נעזרתי בקבוצה הזו בכל מיני עניינים, אז להלן תרומתי הצנועה:
רצינו לעשות טיול משפחתי (אבא, אמא, ילדה בצבא, ילד שסיים תיכון, שתי ילדות בתיכון) אבל הלו"ז של כולם התכנס לארבעה ימים בלבד באמצע אוגוסט. מה כבר אפשר לעשות?
החלטנו על נפולי. שווה? בשורה התחתונה – קצת לחוץ, אבל שווה בהחלט. אם היה לנו יום נוסף – היה מושלם.
להלן הפירוט:
נחתנו ביום שני בשמונה בבוקר. בתשע כבר היינו בדירה.
הדירה: Carafa Petrucci Garden
Piazza San Domenico Maggiore 3, Naples Historical Centre, 80134
באמצעות בוקינג. דירה מדהימה במיקום מעולה. שלושה חדרי שינה, כל חדר מיועד לזוג ובכל חדר מקלחת ושירותים צמודים. מטבח מאובזר היטב. ומעין מרפסת ללא נוף אבל מאפשרת ישיבה בחוץ.
אנחנו תפסנו את כל הדירה, אבל אם אתם פחות משישה אנשים, הם משכירים את החדרים לזוגות שונים, אז זה לא מתאים למי שרוצה להיות בדירה לבד.
על פי התכנון המקדים, היום הראשון הוקדש לנפולי ולכן, למרות העייפות, אחרי שאכלנו סנדוויצים מהבית ושתינו קפה בבית הקפה שברחבה מחוץ לדירה, יצאנו לסיור (חוץ מהחיילת שנשארה בדירה לישון).
מה ראינו: כיכר פלבשיטו - PIAZZA DEL PLEBISCITO – הכיכר המרכזית של נאפולי, עם הארמון המלכותי של העיר - עשרים דקות הליכה מהדירה
שתי דקות הליכה ממנה נמצאת גלריה אומברטו GALLERIA UMBERTO (מתחם חנויות, בתי קפה, מסעדות). שם באזור נמצא גם תיאטרון San Carlo Theatre
שם באזור נמצאת גם Castel Nuovo – מספיק להסתכל מבחוץ
5 דקות הליכה מגלריה אומברטו נמצאת תחנת הפוניקלר Augusteo, איתה עלינו לכיוון גבעת סנט אלמו: Via Tito Angelini, 20/A למעלה נמצא מבצר סנט אלמו Castel Sant'Elmo ובו תצפית נהדרת. המבצר בצורת כוכב נבנה במאה ה- 14 ושימש בעבר גם כבית כלא. מהמרפסות שלו נשקף נוף פנורמי של העיר.
מתחת לכיכר פלבשטו - טיילת סנטה לוציה LUNGOMARE SANTA LUCIA
בקצה הטיילת – קסטל דה-לאובו - Ovo Castle Via Eldorado, 3.
הכניסה למבצר חופשית – אבל לא נכנסנו
חזרנו לדירה, אכלנו צהריים, ואז הלכנו לראות את העיר התחתית העתיקה:
Piazza San Gaetano, 68 (חמש דקות הליכה מהדירה)
הדרכה באנגלית: מעשר בבוקר כל שעתיים – הדרכה אחרונה בשש.
יש שם מפעל מים מהתקופה הרומית, והולכים בתעלות צרות ששמשו את הרומאים להעביר מים ממקום למקום. כל מי שביקר במנהרות הכותל לא ייפול מהכיסא. מבחינתי הכי מעניין היה הקטע האחרון בסיור – אז מבקרים בשרידים של תיאטרון רומי ענק, שבעצם בנו עליו רובע מגורים שלם, ואפילו השתמשו בחלקים מהתיאטרון לצורך הבניה המודרנית – די מדהים.
בחמש הגענו למוזיאון הארכיאולוגי של נפולי, שפתוח עד שבע וחצי
Piazza Museo, 19, עשר דקות הליכה מהדירה לכיוון צפון.
הכרטיסים די יקרים, ואמנם כתוב שלילדים עד גיל 18 הכניסה בחינם – אבל רק לאזרחי אירופה . . .
פתוח מתשע בבוקר עד שבע וחצי בערב, פרט לימי שלישי.
יש שם דברים די מדהימים למי שחובב אמנות וארכיאולוגיה, כולל דברים שנמצאו בפומפיי ומוצגים במוזיאון. הסתובבנו כמעט עד הסגירה ולא מיצינו. מי שזה מעניין אותו – שווה בהחלט להשקיע יותר זמן במוזיאון.
חזרנו לדירה, אכלנו, ונפלנו למיטות.
נראה לי שמספיק להקדיש לנפולי עצמה יום אחד. בחרנו לישון בה ולא בכפרים בדרום כי אנחנו שומרי כשרות ויש בה חנות אחת שמוכרת לחם כשר: Conad supermarket, Sapori and surroundings.
Via Alabardieri 10
אבל גם בלי זה היה נחמד לחזור לדירה בימים הבאים אחה"צ/ערב ולהסתובב ברחובות ליד הדירה. אבל אולי עדיף לישון בכפרים כדי להספיק לחוות אותם יותר
יום שלישי: אותו הקדשנו לווזוב ולפומפיי. הווזוב נפתח בתשע בבוקר ורצינו להגיע בתשע, כדי להספיק להסתובב בו לפני החום ולהגיע מוקדם לפומפיי. בדיקה של התחבורה הציבורית הובילה למסקנה שיהיה קצת קשה להגיע מוקדם – ולכן לקחנו מונית. הזמנו את frenk , שהוזכר בקבוצה כמה פעמים והוא אכן אדם נחמד מאוד, דובר אנגלית שוטפת וממש מומלץ. יש לו רכב גדול. הוא הגיע בדיוק בשמונה, וברבע לתשע כבר היינו בווזוב. קצת יקר, אבל לדעתי שווה את הכסף.
בתשע בדיוק נכנסנו לווזוב והתחלנו לטפס למעלה. בהמשך מגיעים לתחנה בה יש הדרכה חינם, גם באנגלית, של מדריכים של הווזוב. כדאי להקשיב להדרכה. עשינו את כל השביל ובאחת עשרה וחצי כבר היינו למטה.
התכנון היה להגיע לפומפיי בתחבורה ציבורית. על פי הלו"ז היה אמור להיות אוטובוס בשתים עשרה ורבע. באחת עשרה וחצי הוא כבר חיכה. פחדנו שיהיה מפוצץ, אבל האוטובוס, שיצא בסוף בשתים עשרה (כנראה שהלו"ז לא מדויק, ותמיד כדאי לקחת מרווח בטחון) היה חצי ריק. מדובר באוטובוס מודרני ונוח מאוד.
אפשר לבדוק לו"ז של תחבורה ציבורית בגוגל מפס או במובאיט.
הנסיעה לפומפיי לקחה 35 דקות. התחנה היא ממש בכניסה לפומפיי ('פורטה מרינה') וכבר לפני אחת היינו בתוך פומפיי.
הורדתי מאתר האינטרנט של פומפיי את מפת האתר (שמקבלים אותה גם בכניסה). האתר מחולק ל 12 חלקים ולכל חלק יש צבע משלו ומספור לכל נקודה בשטח. כך מאוד קל להתמצא. הורדתי גם מאתר האינטרנט ספר שמסביר בקיצור על כל נקודה, בהתאם למפת האתר. כך שבחרתי מראש באילו נקודות אני רוצה לבקר. סימנתי כעשרים כאלו, במחשבה שנסתובב באתר עד שיימאס.
לדעתי, מי שקצת מתעניין בהיסטוריה ובארכיאולוגיה ועושה הכנה מקדימה, לא זקוק להדרכה.
ומי שלא – אולי יכול בכלל לוותר על ביקור באתר . . .
קנינו כרטיסים מראש, אבל לא היה שום תור בקופות כשהגענו.
התחלנו את הסיבוב. מדובר באתר מדהים (למי שדברים כאלו מעניינים אותו). כל הזמן חיכיתי שהילדים יישברו, אבל גם הם נשבו בקסם – הסתובבנו שם ארבע שעות וחצי, עד חמש וחצי (עד שנגמרה הרשימה שהכנתי . . .).
בשש היתה רכבת חזור - Circumvesuviana train – התחנה ממש על הכניסה (פורטה מרינה).
הרכבת צפופה מאוד והנסיעה לא היתה נעימה . . . כארבעים וחמש דקות נסיעה עד תחנת גריבלדי בנפולי, ומשם כעשרים דקות הליכה לדירה. בסך הכל – יום עמוס אבל שווה מאוד.
יום רביעי: התכנון המקדים הקדשי אותו לקאפרי. מקריאה באינטרנט למדתי שאם יש סיכוי להיכנס לנקבה הכחולה באוגוסט זה כשמגיעים מוקדם. אז הזמנתי מראש כרטיסים למעבורת של השעה 8:05 בבוקר
הפלגה במעבורת מנפולי לקאפרי:
Terminal Aliscafi
Molo Beverello, 1,
80133 Napoli NA
ההפלגה (חברת SNAV. יש עוד חברה) יצאה, כאמור, בשעה 8:05. יש להגיע לנמל כרבע שעה קודם. עשרים דקות הליכה מהדירה. השייט נמשך חמישים דקות.
מראש הזמנתי סיור ימי מסביב לקאפרי שיצא מהמרינה גרנדה (הנמל הראשי בקאפרי)
במזח 23 בשעה תשע וחצי. יש להגיע כרבע שעה לפני כן. יש הרבה חברות שמספקות שייט כזה – הזמנתי מחברה שראיתי בביקורות באינטרנט שהם אכן נכנסו לנקבה הכחולה. אפשר להזמין שייט של שעה בלי הנקבה הכחולה, או שייט של שעתיים שמניח המתנה של שעה לכניסה לנקבה.
יצאנו לשייט. היה מקסים. הגענו לנקבה הכחולה – והיה נראה שהצוות אכן מתכונן ברצינות לכך שניכנס . . . לא היו הרבה סירות מסביב, אבל הסירה שלנו עצמה היתה די גדולה ועמוסה . . . לנקבה נכנסים רק בסירות קטנות של ארבעה אנשים כל אחת. משלמים בקופה (שנמצאת על סירה . . .) לפני הכניסה.
התחילו להגיע אלינו סירות קטנות, ואנשים התחילו לרדת. לא יודע איך, אבל ממש מהר ירדנו גם אנחנו, והופ! אנחנו בפנים.
הנקבה באמת כחולה, וזה מאוד יפה. אבל הסיבוב בפנים נמשך כחמש דקות. האם שווה לחכות בשביל זה שעה בתור? אם היינו צריכים להמתין הרבה זמן – אני לא בטוח שזה שווה את ההמתנה.
כשיצאנו מהנקבה, השתמשתי בטיפ שלמדתי מהאינטרנט וביקשתי לא לחזור לסירת האם,
אלא לרדת ברציף שאליו יורדים מי שיורד לנקבה מקאפרי עצמה, כדי לעלות לאנאקפרי – יש תחנת אוטובוס ליד המדרגות שעולות מהנקבה הכחולה לאי - ולא לחזור עם הסירה למרינה גרנדה – זה חוסך הרבה זמן, כי בשייט שחוזר כבר לא רואים דברים מעניינים.
ואכן – תוך כמה דקות הגיע מיניבוס (כך מתנהלים באי. היה צפוף מאוד) ולאחר נסיעה של כמה דקות הגענו לתחנה באנאקפרי שצמודה לתחנת הרכבל של מונטה סולארו.
עלינו למעלה – היה מדהים ויפה. הסתובבנו קצת וחזרנו למטה.
אחר כך הצצנו בווילת סאן מיקלה VILLA SAN MICHELE של הסופר השבדי אקסל מונתה (שבע דקות הליכה מתחנת הרכבל)
אחר כך ירדנו במדרגות העתיקות Scala Fenicia מווילה סאן מישל לכיכר המרכזית של קאפרי Piazzetta di Capri- ירידה של כחצי שעה.
אחר כך הלכנו ברגל לגני אוגוסטוס (גני קרופ) - Giardini di Augusto, Via Matteotti, 2, 80076 Capri NA, (הליכה של כמה דקות).
אחר כך חזרנו לחוף. שתינו משהו, והילדים רצו ללכת לים. יש חוף רחצה ממש ליד הנמל. החוף לא משהו, כי אין חול לפני המים אלא אבנים, וגם היה די צפוף, אבל הילדים התעקשו, אז בילינו בחוף עד זמן החזרה למעבורת. בסופו של דבר גם הרחצה בים היתה נחמדה. הזמנתי מראש מעבורת חזרה לנפולי לשעה רבע לשבע. הגענו בחזרה לדירה בשעה שמונה, עייפים אך מרוצים.
יום חמישי ואחרון: בתכנון המקדים הוחלט להקדיש את היום הזה לכפרים בדרום. אבל רצינו לעשות, קודם כל, את שביל האלים. הוחלט שנשכור נהג ליום שלם. פרנק לא היה פנוי, לצערי, אז הזמנתי מחברת transferoma. הנהג לא יצא מגדרו במהלך היום, אבל סך הכל היה בסדר גמור.
הזמנו אותו לשמונה בבוקר והוא הגיע בדיוק בזמן. בתשע כבר היינו בבומראנו. התארגנו, שתינו, ובתשע וחצי יצאנו לדרך.
שביל האלים: אחד משבילי ההליכה היפים ביותר באיטליה (7 ק"מ)
נקודת התחלה: Bomerano: Piazza Paolo Capasso
נקודת סיום: Nocelle
השביל מתחיל בפינה הדרום מערבית של הכיכר.
השביל נוח, מסומן (נקודות אדומות על אבנים) וגם משולט, בנקודות שיש בהן פיצול. המסלול לא קשה אבל גם לא קל – הייתי מגדיר אותו כבינוני, במושגים של השבילים בארץ.
לקח לנו שעתיים וחצי, והנוף פשוט מדהים. שווה את ההשקעה.
בשתים עשרה פגשנו את הנהג שחיכה לנו בנוצ'לה. מראש סגרנו על זה שבשעה שש נהיה בחזרה בנפולי. הנהג נתן לנו לבחור בין ביקור בפוזיטנו ואחר כך סורנטו, או אמלפי וראבלו במקום סורנטו.
הלכנו על סורנטו, בעיקר בגלל שיש שם גלידריה כשרה . . . (David – לא כל סוגי הגלידות בחנות, אלא כמה טעמים).
פוזיטנו יפהפייה, אבל ממוסחרת מאוד ומפוצצת בתיירים. ירדנו לים וטבלנו קצת – החוף שם שווה בהחלט. אחר כך נסענו לסורנטו והסתובבנו קצת – העיר רגועה הרבה יותר ולא היו שם המוני תיירים.
חזרנו לנפולי בשש. האם מיצינו את הכפרים? כנראה שאם היתה לנו אפשרות להוסיף עוד יום באזור היה יותר טוב, אבל לא הייתי מוותר על מה שעשינו בימים האחרים בשביל זה.
הטיסה ביום שישי יצאה בעשר וחצי בבוקר ונחתנו בישראל בשתיים וחצי – היה שווה.
