יפן היתה חלום. הכרטיסים, מקומות הלינה והסיורים כבר הוזמנו לפסח 2020 אבל במקום ביפן מצאנו את עצמנו חוגגים ליל סדר בזום.3 שנים בדיוק אחרי, יפן נפתחה לתיירים וכך בהרכב חסר (הבן נשאר ללמוד לבגרויות), הגיע הזמן להגשים את החלום.
אז לפני שאכנס לפרוט הטיול כמה פרטים טכניים שימושיים:
*כל מה שמופיע בכחול הוא לינק לאתר
ראשית ברצוני לנפץ מיתוס. יפן זולה. היא לא "לא יקרה", היא זולה.
שנית אני רוצה לדבר על החלום ולהיות כנה. לקח לי זמן להתאהב ביפן, לעבד את החוויה. בקיוטו התאהבתי ממבט ראשון אבל טוקיו הרגישה לי כמו שופינג מול אחד גדול ואני מה לעשות לא חובבת שופינג. זו גם הסיבה שבדיעבד הייתי מחלקת את הטיול קצת אחרת. אין ספק שאנחנו נחזור ליפן ובפעם הבאה אני רוצה לחוות יותר את האזורים הכפריים, הטבע אבל גם ללמוד עוד על התרבות.
טיסות – Emirates הלוך לטוקיו וחזור מאוסקה דרך דובאי. חברה מצויינת. כיום כבר יש טיסות ישירות לטוקיו עם אל-על שכמובן מקצרות את ההגעה. אם אתם בוחרים לא לנסוע עם אל-על כדאי לבדוק על פיצול מקום ההגעה וההמראה כפי שאנחנו עשינו.
חלוקת הטיול: 5 לילות בטוקיו (4 ימי טיול בעיר), לילה בהאקונה (יום טיול בהאקונה ויום טיול באיזור פוגי' והאגמים), 5 לילות בקיוטו (4 ימי טיול בעיר). בדיעבד אני הייתי מחלקת את הטיול אחרת. אני הייתי מסתפקת ב 3 ימי טיול בטוקיו וקיוטו, שוכרת רכב בטוקיו ועושה לילה בהאקונה ולילה בטאקיימה. במקרה שלנו היינו מצליחים להיות בעיר בזמן פסטיבל האביב וזה בטוח היתה יכולה להיות חוויה. אגב בן זוגי לא מסכים איתי ואומר שהיה משאיר 4 ימים בטוקיו...
מלונות:
טוקיו: Mitsui Garden Gotanga – כאשר הזמנתי מלונות כבר לא מצאנו מלון במחיר סביר בקרבת תחנת שיבויה או שינג'וקו. נעזרתי באתר מטיילים עם טל על מנת למצוא מלון מומלץ. לדעתי במקור התכוונתי להזמין את מלון שלהם ברובע גינזה. אין לי מושג למה בסוף הזמנו בגוטנגה. המיקום היה נח יחסית כי המלון הוא 2 דק' הליכה מתחנת הקו הירוק שנמצאת 2 תחנות משיבויה. הרשת עצמה היא רשת מצויינת וישנו בה גם בקיוטו. החדרים מודרניים ומרווחים.
קיוטו: Mitsui Garden Kawaramachi פה ההמלצה שלי היא חד משמעית לישון ברובע גיון. המיקום של המלון היה מעולה. שקט מאד אבל סמוך לרחוב ראשי עם מותגים, מול שוק נישיקי, סמוך לתחנות רכבת, 10 דק' הליכה מרובע גיון. מול המלון היתה מאפיה שבה אכלנו כל בוקר ארוחת בוקר.
האקונה: The Prince Hakone Lake Ashinoko המלון היה יקר יחסית אבל לדעתי האיזור הזה יקר יותר. המיקום היה מקסים על שפת האגם אבל לא נח להגעה בתחבורה ציבורית. הוא כן היה מול הרכבל של האקונה אבל עבורינו זה לא היה רלוונטי כי בחרנו לא לעשות את המסלול התיירותי.
תקשורת: esim (הכי משתלם אם הטלפון תומך), הבנות היו עם סים מקומי.
כרטיס תחבורה: קראו את ההמלצות המצוינות באתר של יפן עם טל. מודה שלמרות שקראתי את ההנחיות טעינו וקנינו כרטיס Suica במקום Welcome Suica ולכן לא יכולנו לקבל את הפיקדון וגם לא את הכסף שנותר בכרטיסים.
כסף: לצערנו יש צורך בלא מעט מזומן שכן מקומות שונים מקבלים רק מזומן.
אתרים מצויינים שנעזרתי בהם:
יפן עם טל, יפנית, הבלוג של איריס - עד הטיול הבא, Japan Torii, Inside Kyoto, Japan Guide וקבוצת הפייסבוק יפן למטיילים
הטיול שלנו בפרוט:
8.4.23 (שבת) טוקיו: שיבויה, פארק יויוגי, מקדש מייג'י ורובע גינזה
ליום הראשון בטוקיו קבעתי סיור עם אבישג. אבישג היא ישראלית שחיה בטוקיו מאז 2004 ועושה סיורים של 6-7 שעות בעיר. בהתכתבות עם אבישג בליל הגעתנו לטוקיו היא המליצה שנדחה את הסיור ביום שכן למחרת היה צפוי גשם מהצהריים. כמו כן, היא אמרה שמנסיונה עדיף לא לעשות את הסיור ביום ההגעה שבו השפעת הג'ט לג עוד רבה. אם כך, שינוי בתוכניות. החלטנו להתחיל את היום במעבר החציה המפורסם בשיבויה. בתחנת הרכבת ניגשנו לקנות את כרטיס ה Suica. בזמן שקצת התמהמנו בנסיון להבין איך קונים, מיד קפצה עלינו יפנית חביבה והציעה לעזור. בדיעבד כפי שציינתי טעינו שכן תכננו לקנות את כרטיס Welcome Suica שלו אין פקדון (את הפקדון ניתן לקבל חזרה רק בטוקיו ואנחנו מסיימים את הטיול באוסאקה) לאחר קנית הכרטיס וטעינתו נסענו שתי תחנות לתחנת שיבויה ומשם למעבר החציה המפורסם אשר לא הרגיש לנו עמוס במיוחד. קפצנו גם לומר שלום לפסל הכלב האצ'יקו המפורסם שחגג בדיוק 100 שנה ונכנסנו לכולבו 109. בכולבו כבר ראינו בנות / מוכרות לבושות בלבוש Kawai (חמוד ביפנית) וכשביקשתי לצלם את אחת מהן היא הסכימה.
המשכנו להסתובב ברחובות אבל כפי שציינתי אני לא כ"כ מתחברת לשיטוט חסר מטרה ברחובות (אלא אם כן מדובר בערים או עיירות יפות וטוקיו בעיני לא עונה להגדרה של עיר יפה). אז החלטנו לשים פעמנו לפארק Yoyogi הסמוך. בדרך לפארק ראינו קפה חתולים ואור רצתה שנכנס. סיכמנו לחפש אחד לאחר הביקור בפארק. כבר שהתקרבנו לפארק ראינו שיש בו התרחשות. ככל שהתקרבנו גילינו שיש בכניסה לפארק יריד. יריד לבעלי כלבים. וכך נחשפנו לתופעה המוכרת של יפנים שמטיילים עם כלבים בעגלות ובמנשאים, קונים להם בגדים (ולפעמים מתלבשים בלבוש תואם לכלבים...) ומשחקים, מושיבים אותם על כסאות נח מול האגם ועוד. בבת אחת המצב רוח שלי השתנה. לא יכולנו להפסיק לצחוק. למרות ששמענו על התופעה וראינו תמונות שום דבר לא מכין אותך לדבר האמיתי.
לצערנו פריחת הדובדבן הקדימה השנה ולכן לא היתה פריחה בפארק אבל אין ספק שהכלבים היו גולת הכותרת. חצינו את הפארק לכיוון מקדש מייג'י. בכניסה לשביל המוביל למקדש ראינו שתי יפניות לבושות בקימונו (ספויילר, מכאן והלאה נראה הרבה אבל זו היתה הפעם הראשונה). אז הצעתי להן לצלם אותן במצלמה שלהן וביקשתי יפה לצלם גם בשלי. הן הסכימו מיד. במקדש גם ראינו תהלוכת חתונה.
מול היציאה מהמקדש, הנמצאת בסמוך לרחוב טקאשימה המפורסם, יש גם קפה חתולים. אין ספק שמדובר בתופעה מוזרה. לשלם בעבור הזכות ללטף חתולים... החתולים מטופחים אבל די שבעים ולכן לא מאד ידידותיים. בכל מקרה גם פה צחקנו לא מעט. אגב כדאי לדעת שעל אף השם לא מגישים פה קפה. ניתן לקנות אוכל לחתולים... כעת הגיע הזמן למצוא מקום לאכול.
הרצון שלי היה להגיע לקראת אחר הצהריים למיצג האורות בלונה פארק Yomiuri Land. הדבר הצריך לפחות שעה נסיעה. בעוד אני מתלבטת האם לאור השעה (כבר היה אחרי ארבע והפארק נסגר בשמונה) שווה להתאמץ ולנסוע, התחיל לרדת גשם. החלטנו שזה סיכון גבוה מידי לנסוע עד לשם ולגלות שאולי סגרו את הפארק. אז החלטנו לנסוע לרובע גינזה ולאפשר לבנות קצת שופינג. אז נכנסנו ליוניקלו ול H&M, ביקרנו בחנות המפורסמת של ניסן ובכולבו המפורסם GINZA 6 בו גם אכלנו במסעדת EATALY שהיתה יקרה באופן לא מוצדק. בדיעבד אולי היה נכון יותר ללכת לרחוב המותגים שבין חרג'וקו לשיבויה שחיבבתי אותו יותר אבל כך טעמנו מעוד שכונה. חזרנו למלון עייפים אך מרוצים.
9.4.23 (ראשון) טוקיו: אסקוסה, פארק אונאו, רחוב טאקשיטה
בשעה עשר בבוקר נפגשנו עם אבישג בלובי המלון. נסענו יחד לאסקוסה. החלנו את הסיור בתצפית במרכז המבקרים שנמצא ממול לכניסה למקדש סנסוג'י. אבישג סיפרה לנו על המבנים שנראים מהתצפית, על ראשיתה של טוקיו וההסטוריה שלה אל מול קיוטו. לאחר התצפית, נכנסנו אל השוק העמוס שמוביל אל המקדש. אבישג הראתה לנו חנויות שהן למעשה בתי מלאכה שעוברות מדור לדור, עודדה אותנו להתנסות במאכלים יחודיים ליפן, הסבירה לנו על ההבדל בין בודהיזם לשינטו ועל המנהגים של באי המקדשים. אבישג ענתה בסבלנות רבה על שאלות שלנו בנושא תרבות שונים ושיתפה גם קצת על עצמה ומשפחתה.
לאחר הביקור במקדש נסענו לפארק אונאו. לצערנו פריחת הדובדבן כמה הסתיימה (ולטענת אבישג לא היתה השנה דרמטית בפארק זה בכל מקרה). אבישג רצתה לקחת אותנו למוזיאון בפארק שמדגים את ימיה הראשונים של טוקיו אולם לצערנו המוזיאון נסגר לשיפוצים. אז לאחר מנוחה קלה בפארק עמדה בפננו האפשרות להמשיך לרובע אקיהמברה אולם אני העדפתי שניסע לחרג'וקו שכן הביקור ברחוב טאקישה מומלץ בסופ"ש ולא נותרו עוד הרבה שעות אור. אז אכן נסענו לטאקישה. נפרדנו מאבישג והחלנו לשוטט ברחוב האיסטגרמי כשאנו מקפידים כמובן לא לפסוח על צפיה בהכנת צמר גפן בצבעי הקשת, טוסט גבנ"צ בצבעי הקשת וכו'
לקראת קצה הרחוב הבנות גילו חנות וינטאג' וזהו. מכאן כבר לא ניתן היה לחלץ אותן. אנחנו הלכנו לשתות קפה בסטארבקס עם הגינת גג הפתוחה שנמצא ממש קרוב ולאחר שהן סוף סוף סיימו הלכנו לאכול במסעדה תאילנדית ומשם המשכנו ברגל למעבר החציה של שיבויה לראות אם בראשון בערב הוא עמוס יותר (לא...). בדרך גם צילמנו את חלון הראווה המרהיב של החנות לואי ויטון שכולה מעוצבת ברוח קוסאמה. היה לנו יום מעשיר וכולנו נהננו מאד. אני בהחלט ממליצה על סיור מודרך במהלך הביקור בטוקיו. מוסיף ומעשיר (המייל של אבישג: [email protected]).
10.4.23 (שני) טוקיו: מוזיאון TeamLab Planets באודייבה, תצפית מבניין המטרופוליטן ושוטטות בשכונת שינג'וקו
התחלנו את הבוקר בארוחת בוקר ברשת האמריקאית Denny’s. ארוחה שמתאימה לנו ובמחיר כ"כ מצחיק שקשה לתאר. משם נסענו לתחנת Shimbashi לקחת את המונורייל לאי המלאכותי אודאיבה. מכיוון שהיה יום מקסים עם שמים כחולים, תכננתי שנלך קודם לתצפית מבנין פוג'י הנמצא באי אולם גם טעיתי בתחנה וגם הסתבר שבימי שני התצפית סגורה. בשעה 12:30 היו לנו כרטיסים מוזמנים לתערוכת Team Lab והסתבר שהמוזיאון מרוחק ממרכז האי. התערוכה עצמה מאד אינסטגרמית ומתאימה למתבגרות. אנחנו חשבנו שהיא חביבה. רב האנשים חושבים שזו תערוכת חובה. בעיני זה מצוין כפעילות עם ילדים / מתבגרות אבל צריך לקחת בחשבון שההגעה לתערוכה לוקחת זמן רב.
במקור חשבתי שאחרי התערוכה ניתן לבנות לבלות בג'ויפוליס (מעין לונה פארק בקניון) ואנחנו נלך למוזיאון החדשנות אבל בסופו של דבר לאחר שעצרנו במרכז האי לצילומים ואכילה וביקור בפסל הרובוט כבר נהיה מאוחר והחלטנו לחזור לעיר וללכת לתצפית החינמית מבנין המטרופוליטן.
הבנות התאכזבו שהתצפית הינה דרך חלונות ולא חיצונית.
בדיעבד יכול להיות שהייתי צריכה להזמין תצפית מ Shibuya Sky אבל כעת לא נותרו שם מקומות לא לאותו יום ולא לשלישי. לאחר התצפית הלכנו לשוטט ברובע שינג'וקו בלילה. אני חושבת שבטיול עם ילדים קטנים יש הרבה מה לעשות באי ובהחלט אפשר לתכנן שם יום שלם. בכל מקרה כיוון שהמוזיאון מרוחק יחסית מהאטרקציות במרכז האי לקבוע את הביקור במוזיאון הדיגיטלי לשעות אחה"צ המאוחרות וכך לנצל את הבוקר טוב יותר.
11.4.23 (שלישי) טוקיו: שכונת איקאבוקורו ופארק גיון אחה"צ ובערב
ליום זה בערב הזמנתי כרטיסים לפסטיבל אורות המתקיים לרגל פריחת הדובדבן בפארק גיון בשינג'וקו. כיוון שרצינו לבקר בפארק גם ביום, ידענו שנגיע אליו לקראת השעה ארבע. נותר להחליט מה לעשות בבוקרו של היום הרביעי בטוקיו. אחת האופציות היו אקיהמברה אולם לא הייתי בטוחה שזה יעניין אותנו מספיק. בסוף החלטתי שנבקר בשכונת איקאבוקורו שאמורה להיות האחות הנשית של אקיהמברה. התחלנו את הביקור בשכונה ב Sunshine City שהוא מול ענקי שיש בו גם פארק שעשועים קטן. הבעיה שכל התאורים של המתקנים ביפנית (כעת אני רואה שבאתר יפנית יש לינק לברושור באנגלית). החלטתי להכנס עם הבנות ולהתשעשע קצת. זה די יקר והמתקנים מיושנים וגם ברובם נראה לי מתאימים לילדים קטנים יותר אבל היה נחמד להשתשע קצת. ביקרנו גם בפוקימון סנטר ואז יצאנו לשוטט בשכונה בעקבות תרבות האוטאקו. האמת לא כ"כ מצאנו על מה המהומה. חזרנו לקניון לאכול גלידה בצורת הלו קיטי והמשכנו לפארק גיון המקסים.
אכן בפארק זה נותרה עוד פריחת דובדבן והיה מקסים להסתובב בו.
בשעה שש סוגרים את הפארק ובשבע הוא נפתח שוב למיצג האורות. בין לבין אכלנו במסעדה איטלקית חביבה מול היציאה מהפארק. מיצג האורות היה נחמד וכך הסתיים לו היום האחרון בטוקיו.
12-13.4.23 (רביעי וחמישי): המוזיאון הפתוח בהאקונה, האונסן המשפחתי יונסון וטיול באיזור האגמים
ארזנו תיק ללילה (ממליצה להביא טרולי ולא להסחב עם תיק שיכול להיות כבד) ואת המזוודות שלחנו למלון בקיוטו (איזו אופציה נוחה!) לאחר ארוחת בוקר, נסענו לתחנת Shingawa על מנת לקחת את השינקסן לתחנת Odawara. אנחנו הסתבכנו עם קניית הכרטיסים במכונה האוטומטית ואני ממליצה לעמוד בתור לרכישת כרטיסים בקופה. מכיוון שהתוכנית שלנו לא כללה את הסיבוב הקלאסי בהאקונה לא קנינו את הפס החופשי. מקריאה על המסלול היה נראה לי שהוא מאד תיירותי ולא בטוח שילהיב אותנו ולכן העדפתי לבלות יום במוזיאון הפתוח ובאונסן ולמחרת לנסוע לטייל באיזור האגמים. כאן המקום לציין שהומלץ לנו לקחת רכב בהאקונה ולא בטוקיו. בפועל לא הצלחנו למצוא רכב בהאקונה אלא רק במישימה מה שסיבך קצת את התוכנית. בדיעבד הייתי שוכרת רכב בטוקיו ומחזירה אותו בקיוטו תוך הוספת לפחות עוד יום אחד בדרך בטאקיאמה (במקרה שלנו גם היה יוצא בול על הפסטיבל ובעיני ממש חבל שפספסנו). כעת נחזור למה שקרה בפועל. מתחנת אודאוורה לקחנו את האוטובוס של האקונה עד לתחנתנו הראשונה במוזיאון הפתוח. מדובר בנסיעה של כחצי שעה בדרך יפה שמתפתלת בהרים. מהתחנה יש עוד כ 6 דק' הליכה למוזיאון. שם סוף סוף הפקדנו את התיק בלוקר ונכנסנו למוזיאון. רבות נכתב על המוזיאון היפה הזה ואכן נהננו ממנו מאד.
אגב היה מלא שם בישראלים הן מטיילים עצמאיים והן קבוצות מאורגנות. לאחר הביקור במוזיאון וארוחת צהריים במסעדה שלו, לקחנו את האוטובוס לאונסן המשפחתי Yunessun. במקור רצינו לקחת באיזור זה לינה מסורתית עם אונסן פרטי אולם הבנות התנגדו ללינה על מזרונים וכל המלונות עם האונסנים הפרטיים היו יקרים מאד. לכן החלטתי שנהנה מאונסן משפחתי שמאפשר רחצה בבגדי ים. יונסן הינו אונסן שלו בריכות חיצוניות ופנימיות. באחת הבריכות החיצוניות יש מגלשות קצרות אך מהירות ומהנות ובבריכות הפנימיות יש תמות שונות של רחצה בבריכת יין, בריכת קפה וכו'.
בילינו באונסן עד סגירתו בשבע. משם החלטנו להזמין מונית למלון שלנו. את המונית ניתן להזמין מטלפון שמצוי סמוך לכניסה לביניין. זו היתה החלטה נכונה כי הסתבר שהמלון שלנו ששוכן לגדות האגם מרוחק מציביליזציה. לאחר שעשינו צ'ק אין נאמר לנו שאין מסעדות פתוחות באיזור. לשמחתי שי ביקש מהפקידה לבדוק וממש התעקש ואז הפלא ופלא הסתבר שמסעדת הבופה במלון פתוחה. אין ספק שזה היה מוזר. למחרת החלטנו לקום מוקדם על מנת להתקשר לסוכנות הרכב ולברר שאכן הרכב עדין מחכה לנו שכן היינו אמורים לאסוף אותו ביום הקודם. בזמן ארוחת הבוקר בבופה של המלון, שמעתי שיחה בין כמה ישראלים שאמרו שמחצר המלון נשקף הפוגי במלוא הדרו. ואכן השמים היו כחולים, המלון כפי שאמרתי שוכן לחוף אגם שמעליו נישא פוג'י בכל הדרו. פתיחה נהדרת ליום.
לאחר שנהננו מהמראה פנינו לקבלה שיסייעו לנו להשיג את סוכנות הרכב. לקח זמן לא קצר להשיג את סוכנות הרכב ולוודא שאכן הרכב מחכה. במקביל הסתבר שאין מוניות פנויות באיזור לקחת אותנו לתחנת הרכבת והאוטובוס רק עוד שעה. החלטתי לצאת לכניסה ובדיוק עברה שם מונית. התנפלתי עליה וביקשתי מהנהג לקחת אותנו למישימה. הוא לא הסכים לקחת אותנו לשם אולם הסכים לקחת לתחנת רכבת שמשם זו היתה נסיעה של רבע שעה. בסופו של דבר סביב עשר וחצי הרכב היה בידנו ויצאנו לכיוון אגם Kawaguchi כשהתחנה הראשונה היא Churieto Pagoda. בניגוד לחששות על אף הנהיגה בצד שמאל הנהיגה פשוטה ונעימה. לאחר שחנינו' עלינו במדרגות לפגודה ובדרך ראינו צילומי חתן כלה.
התור לצילום המפורסם של הפגודה עם פוג'י (שבנתיים כבר התכסה חלקית בעננים), היה ארוך ולא התכוונו לחכות אבל איכשהו הצלחתי להגניב כמה תמונות מהתצפית המפורסמת.
לאחר שירדנו החלטנו להמשיך ישירות לאגם. באיזור זה פריחת הסאקורה עוד לא הסתיימה. היה כיף לשוטט לאורך שדרת העצים על גדות האגם.
לקחנו סירת מירוץ על האגם והנהג היה חמוד ועשה לנו תמונות יפות עם ההר.
לאחר ארוחה קלה בבית קפה אל מול הפ'וגי החלטנו להתחיל לחזור. נסענו דרך אגם נוסף, עצרנו שוב להצטלם וסביב שש החזרנו את הרכב ולקחנו את השינקנסן לקיוטו.
בהגיענו לתחנה של איזור המלון החלטנו להתפצל. אור ואני הלכנו לחפש מסעדה ושי ושחר הלכו לעשות צ'ק אין. מזל!! הם גילו כי עשינו טעות בהזמנה ובטעות הזמנו חדר אחד של מעשנים. החדר מסריח, בבנין אחר ואין חדרים אחרים וגם לא יהיו מחר. למזלנו ניתן היה לבטל את החדר ללא עלות. לאחר שחברו אלינו למסעדה עם המזוודות ישבנו לחפש בעשר בלילה מלון חדש. לשמחתנו מצאנו במרחק 10 דק' הליכה מלון מאותה הרשת שבה היינו בטוקיו. למרות השעה המאוחרת מאד והיום הארוך שעברנו, לא יכולתי שלא להתרשם מהאווירה בקיוטו. כבר התחלתי להתאהב. אור מיד אמרה לי "אמא ממש שונה פה מטוקיו...". הגענו למלון אחרי 23:00 בלילה, אבל שמחנו לגלות מלון נעים ומזמין שהתגלה גם כמלון במיקום מעולה עם מאפיה נפלאה ממול. מומלץ בחום!
הסתיימו יומיים של טעימה מהטבע של יפן. היה קצר אבל מהנה מאד ואני חושבת שממש כדאי לשלב כמה ימים כאלו בין טוקיו לקיוטו.
14.4.23 (שישי) קיוטו:מקדש הזהב, מקדש ריואנג'י ואיזור אראשייאמה
התחלנו את הבוקר בביקור בלנדרומט כי היינו חייבים לכבס. בזמן הזה אכלנו ארוחת בוקר טעימה במאפיה שמול המלון. שימו לב כי מכונות הכביסה ביפן ביפן הן בדרך כלל גם מייבש אולם המייבש לא מייבש טוב ובשתי הפעמים שכיבסנו במקומו שונים נאלנו לתלות את הכביסה לייבוש נוסף בחדר. לאחר שסיימנו את החובה הזאת לקחנו אוטובוס למקדש הכי מפורסם בקיוטו – מקדש הזהב (Kinkajuki). שימו לב שהכניסה למרבית המקדשים בקיוטו בתשלום סימלי והתשלום רק במזומן. אין ספק שהמקום מרשים. הביקור אינו ארוך.
משם החלטנו להמשיך רגלית למקדש Ryoanji - מקדש זן המפורסם בגן בסלעים והחצץ. אני לא בטוחה שגן הסלע והחצץ הוא זה שמרשים אבל המקום כולו אסתטי ונעים.
לאחר הביקור במקדש זה חצינו את הכביש והלכנו בעקבות השילוט שמוביל לתחנה שבה עוצרת מעין קרונית שמגיעה לאראשיימאה - The Keifuku Randen Tram Line . הנסיעה בקרונית היתה בעיני חוויתית בפני עצמה כי היא נוסעת ממש בין בתיה של קיוטו. שימו לב כי גוגל מאפס לא הכיר את הקרונית הזו אז חשוב לעקוב אחרי השילוט שנמצא על המדרכה מול היציאה ממקדש Ryoanji . כאשר מגיעים לתחנה הסופית באראשיימאה ניתן ישר לראות את מה שמכונה "יער הקימונו".
באראשימה עקבנו אחרי המסלול שהוצע באתר Inside Kyoto. הספקנו כמעט את כל המסלול חוץ מ Okochi-Sanso Villa. אני מאד ממליצה לא לפספס את התצפית מפארק Kameyama-koen שמופיע במסלול ובאופן כללי ממליצה מאד על המסלול המוצע.
האמת שכל האיזור הזה מאד יפה ויתכן שמצדיק אפילו יום שלם שכן יש באיזור גם את מקדש הקופים, הרכבת הרומנטית וכן ניתן היה לבלות זמן רב יותר בשיטוט ברחוב הראשי שנסגר סביב שש. לאחר שחזרנו לאיזור המלון הלכנו לחפש מקום לאכול באיזור שוק נישיקי שנמצא ממש מול המלון. מצאנו את עצמנו במקום מקומי ושמח. האוכל לא היה מדהים אבל האווירה היתה שמחה. ישבו לידנו כמה צעירות יפניות. אחת מהן ידעה אנגלית טוב ושמחה לשוחח איתנו ולסייע לנו. היה מאד נחמד ומעניין לדבר איתה. הסתיים לו היום הראשון בקיוטו שהיה מאד מאד מהנה.
15.4.23 (שבת) קיוטו: יום באיזור המלון – רובע גיון ושוק נישיקי
התחזית להיום גשומה. הבנות מאד רצו לבלות בשוק שצמוד לשוק נישיקי שבו חנויות וינטג' לרב. אני מאד רציתי ללכת למופע גיישות בשם Miyako Odori שמתקיים 3 פעמים ביום בחודש אפריל. החלטנו להתפצל. שי ילך עם הבנות לשוק ואני אלך למופע שמתקיים בתאטרון קבוקי ברובע גיון. לפני ואחרי המופע הספקתי לשוטט ברובע וללכת בו "לאיבוד". המופע בו משתתפות כ 60 שחקניות נמשך כשעה והיה בעיני מאד צבעוני ומרשים. במהלך השיטוט ברובע גיליתי כי יש מסעדות קטנטנות וחבויות מהעין שמסתתרות בתוך בתים. נראה לי מאד חוויתי לאכול באחת מהן.
לאחר השוטטות ברובע חזרתי לכיוון שוק נישיקי. בגלל הסופ"ש השוק היה מפוצץ אולם בכל זאת טעמתי מאכלים מהדוכנים ונהנתי מהאווירה.
לקראת אחה"צ חזרתי למלון. הבנות ביקשו להמשיך ולהסתובב בין החנויות ואני ושי יצאנו לקראת שש להסתובב ברובע גיון בערב. ממש עם ההגעה שלנו לרובע ראינו מייקו / גיישה לא להאמין שזה עדין קיים. האמת שמאד הצטערתי שלא הזמנתי לנו איזה סיור ערב ברובע. כשניסיתי להזמין כבר לא היתה זמינות. גם פה עקבנו לפי הצעת מסלול שהיה מאד מוצלח. המסלול מתחיל בכניסה למקדש Yasaka. אנחנו נכנסנו לחצר המקדש והגענו לפארק שמאחוריו שהיה מאד נחמד.
כאשר הגענו לרחוב Pononcho החלטנו להכנס לאחת המסעדות שמציעות תפריט קבוע. נכנסנו למסעדה קטנטנה שמשקיפה על הנהר ומגישה אוכל יפני / צרפתי. שילמנו עבור שנינו 15,000 ין כולל יין (כ 450 ₪). היתה חוויה נפלאה. קיוטו קסומה – כבר אמרתי?
16.4.23 (ראשון) קיוטו: Kiyomizu-dera, , מקדש הכסף ודרך הפלוסופים ולקינוח מקדש פושימי אינארי
לאחר ארוחת הבוקר במאפיה הקבועה החלנו בהליכה לכיוון Ninnen-zaka כשהיעד שלנו הוא מקדש Kiyomizu-dera ככל שהתקרבנו למקדש הרחובות נהיו עמוסים. מצד אחד צפוף ומצד שני אווירה שמחה וססגונית שסיפקה הזדמנויות צילום נפלאות.
לאחר רכישה של מזכרות בחנויות שבדרך וביקור במקדש המפורסם לקחנו מונית למקדש הכסף (העלות דומה לאוטובוס אך זמן ההגעה קצר יותר ומכיוון שרצינו גם להגיע למקדש פושימי אינארי העדפנו לקחת מונית). גם פה הדרך למקדש מלאה בדוכני אוכל ומזכרות, אז עצרנו לנשנש. כמות המבקרים באיזור זה פחותה משמעותית וזה בהחלט נעים. למרות שהבנות כבר החלו להתעייף ממקדשים כולנו הסכמנו שהגן של מקדש הכסף יפייפה ושווה את הביקור.
לאחר הביקור בגן צעדנו בדרך הפלוסופים. פריחת הדובדבן כבר ממש בסופה אך ההליכה לאורך התעלה עם הגשרונים עדין יפה ומהנה.
בקצה הדרך לקחנו אוטובוס ורכבת לפושימי אינארי. השעה היא כבר שעת אחה"צ ואני קצת חוששת לתאורה אבל החברה רעבים ואנחנו מחליטים לעצור לראמן במסעדה מקומית עם ישיבה על הרצפה. היה טעים ומהנה. בכלל ככל שהטיול התקדם גיליתי שהבנות מוכנות יותר ויותר להתנסות באוכל מקומי. אם הייתי יודעת זאת בדיעבד כנראה שהייתי מזמינה בטוקיו סיור אוכל עם יונתן צאירי. בזמן שאנו אוכלים מתחיל גשם... אני חושבת לעצמי טוב לפחות יהיה פחות עמוס במבקרים. בפועל הכניסה למסלול שערי הטורי עמוסה מאד אך ככל שמטפסים בגובה כמות המטיילים פוחתת משמעותית ואנו מצליחים להצטלם עם השערים ללא אנשים נוספים ברקע.
בשלב מסויים שי ושחר פורשים ואני ואור ממשיכות לטפס עוד עד שכבר מתחיל להחשיך. המדרגות מוארות כך שאין באמת דאגה. לפני החזרה למלון הלכנו עוד לחפש את מיצג האורות על המדרגות בתחנת קיוטו. לקח לנו קצת זמן למצוא אותן (דרך הקניון עולים לקומה 4 ויוצאים החוצה) אבל בסוף מצאנו וזה היה מיצג נחמד.
היה לנו יום גדוש אך מהנה מאד. הטיול שלנו כבר כמעט מגיע לסיום. נותר לנו להחליט מה עושים ביום האחרון עד הטיסה...
17.4.23(שני) קיוטו, קצת אוסקה וטיסה חזרה
ליום זה היו מספר אופציות. ביקור בנארה, בילוי של היום באוסקה או בילוי של יום נוסף בקיוטו. הבנות ביקשו שהן יחליטו מה עושים ביום זה. לא קל לי לשחרר אבל זרמתי... הן ביקשו להתחיל את היום בעוד קצת קניות בשוק וינטאג' מול המלון, ביקור בחנות דון קיחוטה לרכישת ממתקים מיוחדים לחברות וכו'. במהלך הביקור בשוק שי לחץ על כפתור לפתיחת איזה דלתות. כאשר הדלתות נפתחו גילינו אולם מלא יפנים בגיל השלישי משחקים במכונות משחק. מועדון גיל הזהב של גיימינג. אין ספק - עולם אחר. לאחר שמיצינו את החלק הזה אספנו את המזוודות ונסענו לאוסקה. הדרך אמורה לקחת רק 45 דק' אבל בטעות עלינו על רכבת מאספת כך שהדרך התארכה. בקיוטו היינו צריכים לחפש מקום לאחסון המזוודות. נעזרתי באתר הזה. מצאתי מקום עם הליכה של כרבע שעה מהתחנה אבל לפחות פתוח עד מאוחר. אחסנו את המזוודות וחיפשנו איפה לאכול. בנתיים הזמן אוזל. בסוף הספקנו לשוטט כשעה וחצי באיזור Dotonbori ואז הסתבר לנו שהטיסה שלנו היא משדה התעופה המרוחק יותר.
חזרנו לאסוף את המזוודות ומשם לשדה. שימו לב שזה שדה קטן יחסית. כל החנויות היו סגורות ונאלצנו להסתפק בחטיף מהמכונה. זה היה יום קצת מבוזבז. לדעתי היה נכון יותר או לבלות את כולו בקיוטו למשל במסלול של Kurama and Kibune או לבלות את כל היום באוסקה ואולי אף לישון שם בליל ראשון.
לסיכום, יפן היתה חוויתית מאד. כולנו נהננו מאד וככל שעובר הזמן הרצון שלי לחזור ולחוות איזורים נוספים במדינה רק הולך וגובר. אין ספק שחלק מהחוויה זה לגלות מנהגים שמאד שונים משלנו, כמו למשל לגלות שרבים מהנוסעים ברכבת התחתית עוסקים בצפיה בסרטי אנימה (אם הם לא נרדמים עליך...), אולמות משחקי ההימורים הבלתי נגמרים ועוד ועוד. היפנים ידידותיים ושירותיים. למרות שרבים מהם לא יודעים אנגלית הם יעשו כל מאמץ להעזר בגוגל טרנסלייט או תוכנות תרגום אחרות ולעזור. בדיעבד הייתי מוסיפה סיור אוכל בטוקיו וסיור ערב ברובע גיון בקיוטו. אולי גם טקס תה בקיוטו. הייתי גם מוסיפה הליכה למופע Gear בקיוטו שמהביקורות נשמע מדליק.
בניגוד לתפיסה של פעם, יפן היא לא יעד של פעם בחיים. בזכות הטיסות הישירות, או הטיסות דרך דובאי יפן יכולה להפוך גם ליעד ש"קופצים אליו" ממש כמו ניו-יורק (רק יותר זול :-))
רויטל
