שישה ימים מופלאים באיזור אינטרלאקן שוויץ

טיול בשוויץ היה חלום מזה זמן רב. אנו חובבי טיולים רגליים ונהנים להכיר מקומות דרך הרגליים. אנו מנסים להנחיל זאת גם לילדים ולכן האטרקציות בטיול בשוויץ היו בעיקרן טיולי טבע ששילבו הפעלות לילדים. מזג האויר ההפכפך ובעיקר השמועות על עלות הטיול הביאו לדחיתו שוב ושוב. אך בחורף 2016 נפלה ההחלטה, נקנו כרטיסי הטיסה והוזמנה דירה בעמק לאונטרברונן (Lauterbrunnen). לילות רבים ביליתי בקריאה (בעיקר בלמטייל – ותודה מיוחדת לגיל ואדיס על פוסט מעולה) ובתכנון הטיול והיה כיף לראות איך שעות רבות של תכנון מוקפד באות לידי ביטוי בטיול משפחתי שאני ובעלי נותנים לו את הדרוג הגבוה ביותר בטיולי משפחות עד כה.

שכרנו דירה דרך אתר VRBO למשך ששה לילות בעלות של כ 150 יורו ללילה: https://www.vrbo.com/85254ha

הדירה נמצאת בעמק לאוטרברונן מרחק של כרבע שעה הליכה ממרכז העיירה. מדובר בדירה חדשה יחסית בעלת 3 חדרי שינה, סלון, מטבח מאובזר, חדר אמבטיה אחד (חסרון קל), מכונת כביסה ומייבש. המיקום של הדירה לדעתנו הוא מושלם. כפי שאפרט בהמשך בשלושה מתוך ששת הימים המכונית לא יצאה מהחניה ויום נוסף התחיל בהליכה ברגל מהצימר ורק בשעות הצהריים נסענו למקום נוסף. ממרפסת הדירה נשקף נוף מרהיב של העמק וכיף לאכול אל מול נוף פסטוראלי שכזה.

הנוף מהסלון ופינת האוכל:

נושא נוסף אותו חקרתי היה כרטיסי הרכבת/רכבל. השקעתי בטבלאות אקסל מתוך נסיון להבין איזה כרטיס הינו המשתלם ביותר עבור 2 מבוגרים ו 3 ילדים (בן 10 ותאומות בנות 7). התשובה כמובן טמונה בשאלה הגורלית חסרת הוודאות של מזג האויר. ביום שהגענו מזג האויר היה צפוי להיות טוב במשך 3 ימים נוספים ולכן החלטנו לרכוש את הכרטיס האזורי של האלפים למשך 4 ימים (ניתן לקנות כרטיס של 4 ימים רצופים (240 פרנק למבוגר), 6 ימים (300 פרנק), 8 ימים ו 10 ימים). העלות לילד היא 30 פרנק והכרטיס הוא לשנה.

בסופו של דבר הכרטיס התגלה כמשתלם מאד. מעבר לעובדה שהוא החזיר את עצמו ואף היה זול יותר מכרטיס ה – Half fare (שעלותו 120 פרנק), הוא חסך לנו עמידה בתורים. חוץ מזה שיש משהו פסכולוגי כייפי בלהוציא את ההוצאה פעם אחת ואז לא לשלם יותר…. זה גם כיף לגלות שהבחורה ממנה רכשנו את הכרטיס בלשכת התיירות טעתה ונתנה לנו יום נוסף…

http://www.swisstravelsystem.com/en/tickets-de/regionalpaesse/regionalpass-berner-oberland.html

היום הראשון – נסיעה ממילנו לשוויץ, חציית מעבר Susten ומסלול פסלי העץ ב Axalp

נחתנו במילנו כיוון שאת החלק השני של הטיול בילינו בטוסקנה עם משפחתי המורחבת. מזג האויר היה נפלא , עצרנו לצלם בפס והתמוגגנו מהנוף שנראה היה כאילו לקוח מהאגדות.

החלטנו לנסות ולהספיק לעלות ברכבת ה Breinz Rothon. כאשר הגענו הבחורה בלשכת התיירות טענה שנספיק לקחת רק את הרכבת האחרונה כך שיהיה לנו רק 5 דק בפסגה. החלטנו לוותר (בסוף שכבר נעלה זה יהיה עם הרכבת האחרונה אבל על כך בהמשך…. )

חשבנו לקחת שייט קצר למפלי גינסבך אך היא טענה שלא יהיה שייט חזרה. בסוף ויתרנו והחלטנו לשוב לתוכנית המקורית – שביל פסלי העץ ב Axalp

לפני עזיבתנו קנינו ממנה את הפס האזורי לארבעה ימים החל מיום המחרת (שהתגלה כפס לחמישה ימים בזכות טעות של הבחורה בתאריכים).

נסענו לאקסלפ (כביש צר שעולה במעלה ההר כשמידי פעם נשקף אגם בריינץ עם מי הטורקיז שלו). המסלול נמצא בכפר עצמו מאחורי מסעדה:

http://www.interlaken.ch/en/axalp-above-brienz.html

http://www.schnitzlerweg-axalp.ch/der-weg/

השביל מוביל אל אגם Hinterburgsee אולם כיוון שכבר היה מאוחר יחסית והילדים היו עייפים הסתפקנו בשביל פסלי העץ המעגלי. לאורך המסלול יש עשרות פסלי עץ שגולפו בעצים שנפגעו בסערה שהייתה באיזור. הפסלים מקסימים והילדים נהנו לרוץ ולמצוא את הפסל הבא (ולא ויתרו על צילום ליד אף פסל..).

היום השני – עמק לאוטרברונן והעיירה מיורין

קמנו אל בוקר שטוף שמש. נסענו עם האוטו מרחק 2 דק אל החניון בעיירה (החל מהיום הבא ויתרנו על הזזת הרכב ולקחנו את האוטובוס שעובר ממש ליד הצימר ומתוזמן הייטב עם הרכבות לכל כיוון). בשל עיכוב לא צפוי הגענו אל הרכבל העולה לכיוון Grutchalp רק לקראת עשר וחצי ועל כן נאלנו לחכות לרכבל של 11:08 (יש רכבל כל 20 דק'). מגרוטשאלפ החלטנו לצעוד לכיוון .Murren הליכה קלה שמקבילה פחות או יותר לתוואי הרכבת. היה כיף ללכת אבל בתחנת הביניים נכנענו לילדים ועלינו על הרכבת לכיוון מיורין. ממיורין לקחנו קרונית נוספת לכיוון Allmendhubel. צמוד לתחנה יש גן שעשועים מקסים שם ערכנו את פיקניק הצהריים. מ Allmendhubel החלטנו לצעוד חזרה למורין דרך ה – Northface Trail:

http://schilthorn.ch/en/Angebot/Schilthorn/Summer/Hikingtrails

מדובר בהליכה של כשעתיים וחצי כשברקע נופים נפלאים של האלפים הברניים.

ממיורין לקחנו את הרכבלים היורדים לקצה עמק Lauterbrunnen לעיירה (Stechelberg) ומשם אוטובוס לתחנת הרכבת של לאוטרברונן שם החננו את הרכב (אם היינו משאירים את הרכב בצימר היינו יכולים לרדת בצימר שלנו). השעה הייתה חמש ואנחנו עדין מלאי מרץ (הילדים מעט פחות). הצצה בלוחות הזמנים של האתרים בסביבה הראתה כי הקרונית לתצפית מ Harder Klum עובדת בשעות מאוחרות יותר ממרבית הרכבלים ולכן החלטנו לקחת רכבת מלאוטרברונן לאינטרלאקן ומשם לאחר הליכה של חמש דקות החוצה את הנהר לקחת את הקרונית ל Harder Klum.

תצפית יפה על שני האגמים (יתכן שבשל השעה ומיקום השמש צבע האגמים לא היה מושלם אך בכל מקרה התצפית יפה)

הילדים התעקשו לחזור לאכול בצימר (וכך היה למעשה בכל הימים – מה שכמובן היה חסכוני ביותר)

לסיכום – היה יום מקסים, עם נופים נפלאים ומסלולי הליכה לא קשים.

היום השלישי – עמק Grindelwald עליה ל First והליכה לאגם Bachalpsee

מזג האויר לא מאכזב ואנו קמים לעוד יום שימשי. אורזים צידה לפיקניק בתרמילים ולוקחים את האוטובוס של תשע ורבע אל תחנת הרכבת של לאוטרברונן. האוטובוס מתוזמן היטב עם הרכבת (והעובדה שאנו לא צריכים לקנות כרטיסים מסייעת). נוסעים תחנה אחת לכיוון אינטרלאקן ומחליפים רכבת לגרינדלוואלד (כמובן שניתן גם לנסוע עם הרכב עד גרינדלוואלד אבל כיוון שהיה לנו את הפס החופשי העדפנו את חווית הנסיעה ברכבת). מתחנת הרכבת בגרינדלוואלד הליכה של כעשר דק' לרכבל העולה לכיוון ה First (אנו עוקפים את התור בזכות הפס האזורי) ומתחילים את המסע לכיוון ה .First – עם ההגעה לפסגה אני רואה כי אין תור ב First Flyer (אומגה היורדת במהירות רבה אל התחנה שמתחת לפירסט) ומחליטה לקנות לעצמי כרטיס עבור החוויה (30 פרנק). אף אחד מילדי לא עומד בתנאי המשקל (35 קילו לפחות) ועל כן אני עושה את החוויה לבדי. לאחר שאני חוברת אליהם שוב אנו מתחילים לצעוד לכיוון האגם. ההליכה מקסימה, נופים מכל עבר, פרות ועיזים. לאחר כשעה וחצי הליכה מגיעים לאגם. בתחילה איני מבינה על מה כל המהומה אך ככל שמתקרבים נגלית השתקפות מושלמת של ההרים המושלגים בתוך מימי האגם. אנו עוצרים לפיקניק ולא שובעים מכל היופי הזה שפרוס לפנינו. לפתע אנו רואים טיפות גשם על האגם אולם אנו לא חשים בכלום. על זה כנראה נאמר "גשם מקומי".

חוזרים לכיוון הרכבל ובדרך אני ואחת הבנות צועדות על ה – Cliff walk – יפה!

מתחילים לרדת לכיוון גרינדלוואלד אך עוצרים בתחנה הראשונה כדי להמשיך את הירידה במין מכוניות באגי. בברושור כתוב שהגובה המינימאלי הוא 125 ס"מ (גבולי עבור הבנות). כאשר מגיעים לתחנה מסתבר ששינו את הכללים וכעת הגובה המינימאלי הוא 135 ס"מ. הבנים יורדים עם המכוניות ואנחנו יורדות ברכבל. נפגשים בתחנת Bort (אין על השוויצרים האלו שדאגו לגן שעשועים בכל פסגה ותחנה בדרך).

אנו ממשיכים לרדת ברכבל עד גרינדלוואלד ומנסים להספיק לרכבל שעולה ל Pfingstegg על מנת לעשות מכונית הרים (פיצוי לבנות על שלא יכלו לרדת במכוניות באגי וכלול חינם כבונוס בפס הרכבות). מגיעים לרכבל ואני מודיעה לבנות בשמחה שהאטרקציה פתוחה עד 18:30. השמחה נמשכת פחות מדקה כי הכרטיסן מודיע לנו שמגלשת המכוניות סגורה בשל הגשם. אנו מסתכלים עליו ולא מבינים. חם ושמשי על מה הוא מדבר לכל הרוחות? מחליטים לעלות ומקווים שהגשם יפסק במהרה והמכוניות יפתחו. הילדים משחקים בגן השעשועים, הגשם מתחזק וחלום הנסיעה במכונית ההרים מתרחק. יורדים חזרה לגרינדלוואלד ומתחילים את הנסיעה חזרה לצימר לאכול ארוחת ערב מול הנוסף הקסום של "העמק שלנו".

היום הרביעי – קניון Rosenlaui , שביל הגמדים הקצר ורכבת ה Brienz Rothon

בניגוד לתחזית אנו קמים ליום מעונן. אנחנו מחליטים להיות אופטימיים ולנסוע לכיוון ברינץ על מנת לקחת את רכבת ה Brienz Rothon. הגשם מתחזק ואנו משנים תוכנית ומחליטים ללכת לקניון רוזנלאוי. הנסיעה אליו בכביש צר ומתפתל בהרים. על אף הגשם יש ראות ואנו רואים את ההרים המושלגים והקרחונים. מגיעים אל החניון, שולפים מטריות ושכמיות גשם אך בנתיים הגשם נחלש מאד. משלמים כניסה ומתחילים ללכת. המסלול קליל וקצר אך מאד מיוחד. הליכה לצד קניון צר, שוצף וקוצף תוך הליכה במנהרות שנחצבו בסלע. אין כמעט מטיילים ואנו נהנים משאון המים והטבע הפראי.

בסיום המסלול אנו רואים כי מתחיל להתבהר ומחליטים לנסות ולהגיע למסלול הגמדים הקצר שמתחיל מ Twing. מגיעים לרכבל מורעבים ומחליטים לעשות פיקניק מתחת לתחנה כאשר אגם בריינץ עם צבע הטורקיז שלו פרוס מתחתנו.

לוקחים את הרכבל לתחנה העליונה ומתחילים לרדת לעבר תחנת הביניים במסלול הגמדים.

http://www.meiringen-hasliberg.ch/en/Summer/Muggestutz/Dwarf_trail_Magisalp-Bidmi

הילדים נהנים מהתחנות השונות ואנחנו נהנים מהנוף הפסטוראלי.

מגיעים למטה והשמיים ממש מתבהרים. התחזית ליום המחרת גשומה ואנו מבינים שזו ההזדמנות האחרונה שלנו לקחת את רכבת ה Brienz Rothon. מספיקים לרכבת האחרונה. הדרך יפה ועל אף שלמעלה גשום אנחנו מצליחים להנות מהנוף הנשקף.

היום הזה הדגים את מזג האויר ההפכפך של שוויץ ואת העובדה שעם תכנון טוב אפשר תמיד לאלתר ולמצוא את הבילוי המתאים.

היום החמישי – מפלי טרומלבך ושייט אל מפלי גינסבך

התחזית טוענת שהיום יתחיל מעונן חלקית ובהמשך גשם. אנחנו מחליטים להתחיל בהליכה מהצימר לאורך הנהר עד למפלי טרומלבך. בדרך אנו רואים מפלים נוספים הנשפכים אל העמק ונהנים מההליכה השלווה.

אנו מגיעים למפלים ולוקחים את המעלית שמביאה אל מחצית הדרך. המפלים מרשימים ומיוחדים. אנו מסיימים את המסלול ומחכים לאוטובוס שיחזיר אותנו לצימר. איך שאנו נכנסים לדירה מתחיל לרדת גשם ואנו מחליטים לעשות הפסקת צהריים. לאחר הארוחה אנו לוקחים את הרכב שוב לעיירה ברינץ ומשם לוקחים את השיט (פעם בשעה) לכיוון מפלי גינסבך. הגשם נפסק ואנו נהנים מהשיט. אנו לוקחים את הקרונית אל המלון ( 5 פרנק למבוגר – די מיותר אבל חוסך קיטורי הילדים על הטיפוס). אנו מטפסים אל הגשר וקרן שמש צובעת לנו את האגם בטורקיז יפיפה.

שטים חזרה לברינץ ומחליטים להקיף את אגם תון. בשני האגמים הדרך שנוסעת על הגדה הצפונית יפה יותר כיוון שהיא נוסעת ממש בסמוך לאגם.

היום השישי והאחרון – מסלול הפרה ליזולט ממנליכן והליכה ל Kleine Scheidegg

התחזית מראה שבבוקר ענן נמוך יכסה את העמק אך הוא יפנה את דרכו לשמש בהמשך הבוקר. אנו שוב לוקחים את האוטובוס לתחנת הרכבת ומשם את הרכבת לכפר Wengen. מוונגן אנו לוקחים את הרכבל למנליכן. כשאנו מגיעים למעלה השמים שמעל ללוטרברונן תכולים אך ענן נמוך מכסה את עמק גרינדלוואלד. הילדים משתעשעים בגן השעשועים ואנו מחכים שהענן יתפזר. בסוף אנו מחליטים להתחיל לצעוד בשביל הפרה ליזולט. מדובר באותו שביל שהומלץ בלמטייל כשביל פליקס הארנב. פשוט החליטו להחליף את הנושא והתחנות (הנוף נשאר אותו נוף...):

http://www.maennlichen.ch/en/lieselotte.html

השביל יורד ממנליכן לכיוון גרינדלוואלד עד תחנת הביניים Holenstein. לאורך הדרך 13 תחנות עבור הילדים שנהנו לרוץ ולחפש את התחנה הבאה. לאט לאט הענן התרומם והנוף המרהיב נפרס לפנינו.

לאחר שסיימנו את המסלול לקחנו את הרכבל חזרה למנליכן והחלטתי שלא נוותר על המסלול הפאנורמי שמוביל ל Kleine Scheidegg. מסלול שעה וחצי קליל ויפיפה שהיה אקורד סיום מושלם לטיולנו.

לדעתי מי שלא עם ילדים קטנים שיתלהבו ממסלול הפרה יכול להסתפק במסלול הפנוראמי שהוא מרהיב יותר ואף קל יותר ממסלול הפרה.

לסיכום, שוויץ היא מקום מושלם לחובבי הליכה. היא אומנם יקרה אך יש דרכים להוזיל עלויות. לי לא נמחק החיוך כל השהות שם. אין ספק שעוד נחזור!