הכל החל בקיץ 2016 לאחר שחזרנו מחופשה קסומה בשוויץ. החיוך לא נמחק לי מהפנים שבועות רבים והייתי ממש מוטרדת איך נמצא יעד לקיץ הבא שישתווה לחופשה המדהימה בשוויץ. התחלתי לחרוש את אתר למטייל ולחפש סיפורי טיול שישמעו לי מפתים (כלומר משופעים במסלולי הליכה מרהיבים...). לאחר חיפושים וקריאת בלוגים על יעדים שונים הגעתי לבלוג של לימור על חופשתם באלפים הצרפתיים. ובינגו – הפור נפל. נוסעים לאלפים הצרפתיים!
החלטתי שנסע בתחילת אוגוסט על מנת להגדיל את הסיכוי לזרימה טובה בשמורת הקרקס Sixt fer a cheval וכן להגדיל את הסיכוי לפגוש שלוגיות במסלולים (בפועל יוני היה כ"כ חם ששלוגיות לא פגשנו... אל דאגה – עדין היה מרהיב).
אז מי אנחנו? אבא – בתפקיד הנהג. אמא – בתפקיד המתכננת והמבצעת הראשית ובספסל האחורי דואגים שלא יהיה לנו רגע דל, בן 12 ותאומות בנות 8.
הזמנו טיסת איזי גט לג'נבה, לינה לשבוע בשאמוני ועוד 3 לילות באזור אנאסי. המרחק בין מקומות הלינה היה כשעה כך שלא ממש הצדיק את שינוי המיקום אבל: א. רב מקומות הלינה בשאמוני הם לשבוע וקשה למצוא לפחות. ב. הטיסה חזרה היא בשבע בבוקר ומקום הלינה החדש קירב אותנו בכחצי שעה לשדה. ג. נחמד לשנות אווירה.
ניווט – בכל הטיולים שלנו אנו מורידים לטלפון את המפות של Google Maps ומנווטים איתם. מומלץ בחום! מכיר כל תצפית וכל פינה ומדייק מאד בתזמונים.
אתרי מזג אויר – אפליקציה של Meteo France (תודה ל – lbd על ההמלצה)
האתר www.yr.no - יתרונו של אתר זה שהוא מפרט את התחזית באופן שעתי ונותן גם פרוט על רמת העננות בכל שעה והאם היא ערפילית, נמוכה, בינונית או גבוהה).
עלות: כ 26,500 ₪ לעשרה לילות
טיפים קטנים שמשדרגים את הטיול: לקחנו מהארץ לכל ילד שלוקר (מימיות מים שהם סוחבים כתיק קטן על הגב – חוסך עצירות למים וחוסך לנו לסחוב להם את המים במסלולי ההליכה), צידנית בד ושני קרחומים.
אז רגע לפני שמתחילים תודה שוב ללימור על הבלוג המצויין שלא רק הווה את ההשראה לטיול אלא גם היה המדריך העיקרי שלנו. תודה גם לגיל על הבלוג המצויין (גיל היה ההשראה לטיול בשוויץ....), לlbd על תאור הטיול שלו ועל התגובות המהירות לשאלות ששאלתי בפורום – בהחלט עזרת לי להחליט לגבי המסלול ביום השלישי של פס הרכבלים. ותודה גם לעוד כותבים רבים באתר שהטיפים שלהם והתאורים עזרו לגבש סופית את המסלול (להלן לינקים לבלוגים של: נועם, וגדעון)
היום הראשון – יום שישי ה - 4.8.17 טיסה לג'נבה והתמקמות בשאמוני
הטיסה שלנו בשעה 13:00 מטרמינל 1. אין תורים ואין לחץ ויש עיכוב של חצי שעה כך שהיה לנו המון זמן להעביר בטרמינל. אני חורשת את אתרי מזג האויר ומנסה להבין כיצד נראים שלושת הימים הבאים.
זה המקום לציין שבעוד אני המתכננת הבלעדית של הטיול המנהל האמיתי שלו הוא אלוהי מזג האויר. הוא לא עשה לי תמיד חיים קלים ובהחלט אתגר אותי בחלק מהימים אבל אני יכולתי לו.
בכל אופן אני רואה כי יום המחרת יהיה שימשי וכנ"ל גם שני אולם בראשון יתכן גשם. אני מחליטה כי יהיה קשה אופרטיבית לעלות ל Aiguille de midi כבר ביום הראשון לטיול ומחליטה שנפתח את הטיול עם המסלול של האגם הלבן. אני מחליטה גם להתקשר לחברה שעורכת טיולי קניונינג ולהזמין לנו מקום ליום ראשון כיוון שזה מסלול רטוב שלא דורש מזג אויר בהיר.
מגיעים לג'נבה – לוקחים את הרכב מהצד השווצרי (בעלי טען בתוקף שהיה דיל מצויין באתר https://www.carrentals.com/ לשכירת רכב מחברת דולר). יוצאים לדרך. החלטתי מראש שנעצור בדקטלון על מנת לצייד את הילדים בנעלי הליכה טובות. זה התגלה כצעד חכם ביותר. 3 זוגות נעלי הליכה שלושת רבעי בפחות מ 100 יורו.
מגיעים לדירה שלנו בשאמוני אותה שכרנו דרך אתר VBRO. עלות הדירה כ 1,100 יורו לשבוע.
הדירה נעימה והמיקום שלה מעולה ( 5 דק' הליכה לסופר ולמדרחוב הראשי, 10 דק' הליכה לרכבל ל Aiguille de midi – נקודה שתתגלה בהמשך כחשובה ביותר!). החסרון היחיד של הדירה הוא שהיא לא מספיק מוארת ולא נשקף ממנה נוף (ויש נוף כל כך מרהיב בשאמוני).
יוצאים לאכול במדרחוב. "נופלים" על מסעדה איטלקית גרועה אבל נהנים מהאווירה וממזג האויר הנעים ברחובות.
היום השני – יום שבת ה - 5.8.17 יום הטיול לאגם הלבן
אחרי שקראתי על גל החום שתקף את אירופה ביוני ושמעתי כי הרכבל לאינדקס (תחילת המסלול לאגם הלבן) נפתח כבר לפני חודש וחצי הבנתי כי המסלול לא יהיה מאתגר עבורנו ורק קיוויתי שהנופים ללא השלג והקרחונים שצפים באגם לא יאכזבו. התעוררנו לבוקר שימשי. יצאתי לסופר המקומי על מנת להצטייד במצרכים לארוחת בוקר ולפיקניק בדרך. את פני קיבל המון בלאן במלוא הדרו וקרחון Les Bossons שהשתפל מההר ממש למולי.
לאחר ארוחת בוקר והתארגנות נסענו כעשר דק' לחניה של רכבל Flégère. את פנינו קיבל תור לא קטן. קנינו פס משפחתי לשלושה ימים לא רצופים ב 330 יורו ועלינו לרכבל. יש לציין כי הקופאית ניסתה לשכנע אותי לקנות יותר ימים (אולי בגלל הזה התור כ"כ איטי...).
הגענו לתחנת Flégère – רב המטיילים מתחילים את המסלול מכאן אולם זה אומר טיפוס תלול וארוך לאגם. אנחנו המשכנו עם רכבל הספסלים (6 מקומות) לתחנת ה Index. למעלה כבר הרבה יותר קריר ונעים. מתחילים לצעוד. המסלול יפה. המון בלאן והרכסים שלצידו נישאים מולנו במלוא הדרם. מצנחי רחיפה צובעים את השמיים בשלל צבעים ולנו נותר רק ללכת ולחייך.
לאחר כשעתיים מגיעים לצומת שממנה עולים לאגם הלבן. המסלול נהיה עמוס יותר בשל המפגש עם המטיילים הרבים שעולים מ Flégère.
אני תוהה אם יחכה לנו איזה שהוא זכר לשלג באגם. אז לא. אין טיפת שלג. בשניה הראשונה אני מתאכזבת, אבל אנו צועדים אל האגם השני והמראה של ההרים המושלגים עם צבע הטורקיז של המים פשוט מרהיב. מתמקמים בקצה האגם השני לפיקניק. הילדים חולצים נעליים, טובלים במים הקפואים (יש כמה מטיילים שממש שוחים באגם....) ומשחקים בזריקת אבנים למים.
עולים לכיוון המסעדה שבמקום לעוד זוויות ותצפיות ומתחילים בירידה לכיוון רכבל Flégère.
סה"כ המסלול לקח לנו כחמש שעות עם עצירה די ארוכה באגם. אין לי ספק שהמראות בזמן זה בשנה שעברה היו מרהיבים יותר בשל כמויות השלג אבל אני לא בטוחה שבתנאים כאלו היינו מצליחים לעשות את המסלול עם הילדים. בכל מקרה היה יום יפה ומספק וכולנו נהננו מאד.
חוזרים לדירה. מתקלחים, נחים יוצאים לאכול במדרחוב של שאמוני. הפעם המסעדה מוצלחת הרבה יותר. מטיילים מעט במדרחוב ונהני ממראה ההרים והעיירה בצבעי שקיעה.
היום השלישי – יום ראשון ה - 6.8.17 קניונינג!
כזכור כבר בשדה התעופה הזמנתי לנו טיול קניונינג ליום זה. הזמן המוקדם ביותר שהיה פנוי הוא 13:30. אנו מתחילים את היום בטיול קצר לקניון - Gorges de la Diosaz. המסלול לוקח לנו כשעה. הילדים רצים קדימה ומודיעים לנו שזה טיול קצר מידי שלדעתם לקח 2 דק'. אני אומרת להם שטוב שיש להם כוחות לאטרקציה המרכזית של היום.
נוסעים לנקודת ההתחלה של מסלול הקניונינג ומקדימים מאד. לא נורא – עושים פיקניק ליד האוטו ולובשים בגדי ים.
את הטיול הזמנתי בחברת XOX: http://oxo-canyoning.fr שהומלצה ע"י בעל הדירה שלנו בחוברת המלצות שהוא שלח לנו זמן רב לפני הטיול. ההשראה למסלול היתה מעמיתה לעבודה של בעלי שטיילו באלפים הצרפתיים לפני שנה וטענו שהחוויה אומנם יקרה אבל שווה כל שקל. מקריאה באתרים של חברות שמוציאות את הטיולים הנ"ל הבנתי שהמסלול המומלץ להרכב המשפחתי שלנו הוא קניון Barberine. היתרון הוא שיש מסלול עוקף לאורך כל הדרך כך שאם אחד מהמשתתפים לא רוצה לעשות חלק מהמסלול (אתגרים) תמיד ניתן ללכת במסלול עוקף. במרבית האתרים כתוב שילדים מגיל 8 יכולים להצטרף לקבוצה ומשפחות עם ילדים מגיל 6 יכולים לעשות את המסלול אבל עם מדריך פרטי.
אז לובשים את חליפות הצלילה כולל גרביים אבל לצערנו לא כולל כפפות, חובשים קסדה ולובשים את ציוד הסנפלינג ויוצאים לדרך. מתחילים בכמה הוראות בטיחות ואז בגלישה למים. הם קפואים!! מתקדמים עוד קצת ואז מגיעים לנקודה ממנה עושים אומגה ישירות למים. כיף אדיר! לדעתי ולדעת בעלי האטרקציה הכי כייפית במסלול. הילדים משום מה הכי נהנו מהקפיצות. לאחר שגולשים עם האומגה למים. מטפסים חזרה לאותו הצוק (רק לנקודה נמוכה יותר) וקופצים לבריכה. כשנוחתים במים הנשימה נעתקת לכמה שניות מהלם הטמפרטורה. ואז קופצים שוב מנקודה גבוהה יותר (אנחנו ויתרנו אבל הילדים לא...). ממשיכים לעבר מפל בגובה 25 מטר. גולשים לתוכו. משם ממשיכים לעוד מספר מגלשות טבעיות. אין ספק שהחוויה גדולה. אם רק הטמפרטורה של המים היתה גבוהה יותר... כולנו נהנים מאד מהחוויה המיוחדת והאטרקציה מקבלת מקום ראשון לימים הקרובים (ספויילר – מצנחי הרחיפה בעוד שבוע יקטפו ללא מאבק את המקום הראשון ויותירו את הקניונינג אי שם במקום השני).
לצערנו אין תמונות מהמסלול אבל מי שרוצה להתרשם מהחוויה מוזמן לצפות בסרטון הקצר הנ"ל מאתר החברה:
חוזרים לדירה למקלחת חמה ויוצאים שוב לאכול ולהסתובב במדרחוב של שאמוני. בדרך חזרה לדירה אני עושה "סיבוב" דרך התחנה של ה Aiguille du Midi. להיות מוכנה טוב יותר לבוקר....
היום הרביעי – יום שני ה - 7.8.17 – Aiguille du Midi , רכבל לאיטליה ופארק האיילים Merlet
אני מכינה את כולם שמחר קמים מוקדם. שזו הדרך היחידה להמלט מהתורים. שש וחצי השכמה. את התיק עם המעילים, הכפפות והכובעים אני מכינה מבעוד מועד. בלילה אני לא ישנה טוב. דואגת האם הראות באמת תהיה טובה ולא "ישב" ענן על ההר, האם הילדים יחושו בטוב בפסגה ועוד ועוד. שש וחצי קמים, מתארגנים בזריזות ומעט אחרי שבע מתחילים לצעוד לכיוון התחנה. ככל שמתקרבים הרחובות הומים ואני רואה אנשים רבים צועדים למולנו. מתקרבים לתחנה. עוד לא שבע וחצי והתור לקניית הכרטיסים ארוך. מעודדת מכך שיש לנו את הפס אני צועדת בבטחה קדימה. רואה שכעת עולים לקרון 11. מחפשת את התור לבעלי הכרטיסים ומגלה תור קצר יותר – מעודד. מספר דק' אחרי הגעתנו מתחילים לחלק את מספר הקרון לבעלי הכרטיסים. אנו נדהמים לקבל כרטיס לקרון מספר 27 שמתוכנן לעלות ב 09:50!! עוד שעתיים וחצי!! אני בהלם מהבשורה. הילדים מתרגזים שהשכמתי אותם מוקדם ולא מבינים למה לא הלכתי להביא את הכרטיסים לבד... מנסה להסביר שבכל הטיפים בלמטייל אנשים שהשכימו קום לא עמדו בתור.... מזל שהדירה קרובה. חוזרים לדירה, מכינים ארוחת בוקר ומחכים שהזמן יעבור.... מפלס הלחץ שלי עולה.... כרגע הראות מושלמת ומה עם הכל יתקלקל בהמשך....
09:20 יוצאים חזרה לתחנה ועולים לרכבל הראשון ואז לרכבל השני. מגיעים למעלה ומייד תוקפים אותנו בשאלה אם אנחנו ממשיכים לאיטליה. אני מגמגמת שאני עוד לא יודעת. הסדרן מסביר שאנחנו צריכים להחליט בהקדם כי אם אנחנו לא ממשיכים לאיטליה צריך לקחת תור לירידה חזרה. מה ירידה עכשיו? רק עלינו... המראות מרהיבים. על אף שטוענים שהטמ"פ פה למעלה 5 מעלות השמש מחממת והכובעים והכפפות נותרים בתיק. ממש לא קר. עולים למרפסות ומצטלמים לכל כיוון.
מחליטים לקנות כרטיסים לרכבל לאיטליה - Panoramic Mont-Blanc Helbronner. אני מחליטה שנבדוק את אורך התור למעלית שעולה ל Step into the void ובהתאם נחליט אם קודם לעלות עליה או קודם להמשיך לאיטליה. יש תור של 45 דק'. אני חוששת שהראות ברכבל תפגם ומחליטה לוותר לעת עתה על התצפית. הולכים לתצפיות השונות מהמפלס של הרכבל ואז מחליטים להתחיל את "המסע" לאיטליה. הקרונות ברכבל ה - Panoramic Mont-Blanc הם של ארבעה ועלכן עלינו להתפצל. אני נוסעת עם הבנות והבעל עם הבן. הנסיעה ארוכה – כמעט חצי שעה אבל המראות עוצרי נשימה. פשוט מהמם!!
מגיעים לאיטליה. הבן לא מרגיש טוב. אנו עושים סיבוב במרפסת התצפית התחתונה אבל מעל הצד האיטלקי והעיירה Courmayeur "יושב" ענן והראות מוגבלת. כולם מבקשים לאכול ואנו פונים לקפיטריה לפיקניק קצר. אחרי הפיקניק אני מציעה לילדים לרדת לשלג. הבנות רוצות. התור לירידה לקרחון איטי מכיוון שיש רווח גדול מידי בין המדרגה האחרונה לשלג. יש חבל להעזר בו אבל נקודת ה"נחיתה" חלקה מאד. אני מציעה לבנות לוותר אבל הן מתעקשות לחכות. ירדנו... אחת הבנות החליקה מעט אבל לא נורא. זהו אנחנו בשלג. מצטלמות ונהנות אבל גם ממהרות לחזור לבעל ולבן שלא מרגיש טוב.
עומדים בתור להתחיל את המסע חזרה. מגיעים חזרה לצד הצרפתי. אני בודקת את התור למעלית התצפית אבל הוא עדין ארוך. מחליטה לוותר ולהמשיך למטה לשאמוני. בתכנונים שלי ליום זה חשבתי שאם נעלה מוקדם אז אולי נספיק לעשות את המסלול של ה Grand balcon nord. מסלול שיוצא מתחנת הביניים של Aiguille du Midi לתחנת הרכבת של Montenvers. אבל עם ההשכמה המוקדמת, התורים והעובדה שהבן לא חש בטוב התוכנית נגנזה ללא התלבטות. בשאמוני אכלנו גלידה וחזרנו לדירה. לי היה קצת מוקדם לסיים את היום. הצעתי לבנות שננוח קצת ואז נצא לפארק האיילים. בהתחלה רק אחת מהן רצתה אבל לאחר מנוחה של שעה בדירה שתיהן החליטו להצטרף אלי. הבעל קרס לשנ"צ והבן נותר איתו.
ברור באתר של הפארק הראה כי הפארק נסגר בשבע וחצי. החלטתי שננסה להגיע לפני שש. ואכן בשעה כזו לא היתה בעיה לחנות בחניה העליונה כפי שהומלץ על ידי כולם (מזל הטיפוס מהחניות הנמוכות אכן נראה מתיש). הפארק כפי שסופר על ידי רבים מקסים. יושב במיקום מרהיב מעל העמק של שאמוני ואל מול המון בלאן וקרחון בוסון.
בכניסה לפארק חיכה לנו במקום של כבוד ראש השבט והבנות הכריזו בשמחה שזה מקום מקסים וכל הכבוד לי שהבאתי אותן לכאן. איזה כיף!
טיילנו לנו כשעה וחצי בפארק וגם עצרנו לפיקניק אל מול האיילים. נהננו מאד. כיף להגיע אחה"צ ולסיים כך עוד יום מרהיב ביותר.
חוזרות לדירה לקראת שמונה. בדרך אני מראה לבנות את הרכבל והמלון ממנו התחלנו אני ובעלי חצי מסובב המון בלאן לפני 3 שנים – טיול שעשינו לכבוד יום הולדת 40 שלי. טיול שהחל מקסים אבל הסתיים במזג אויר ערפילי וגשום. באותו טיול לא זכינו לעלות לאגם הלבן ולרכבל המפורסם והנה כעת אנו משלימים כמשפחה את כל החסרים....
בדירה אנו מגלות שהבן נרדם (מסכן – באמת הרגיש רע) ואנו מחליטים לעשות ארוחת ערב קלה בדירה ולסיים את היום הארוך (והמרהיב).
רגע לפני שממש מסיימים את היום אני חורשת שוב את אתרי מזג האויר. התחזית למחר בשאמוני גשום ואני רוצה לבדוק לאן ניתן להמלט. לאחר חריש עמוק אני מחליטה שנתחיל את הבוקר באיזי, נסע לקניון השטן לאחר מכן נערוך השלמת קניות בדקטלון ולקראת אחר הצהריים נגיע לעיירה Yvoir שם אמור להתבהר אחה"צ. יש לי תוכנית. אפשר ללכת לישון....
היום החמישי – יום שלישי ה - 8.8.17 – קניון השטן והעיירה Yvoir
קמים בנחת ואכן גשום בחוץ. הבעל והבן קופצים לסופר להביא בגטים טריים (וואו כמה בגטים אכלנו בטיול הזה...), אני בנתיים מחליטה להתקשר ולהזמין מצנחי רחיפה ליום שבת באנאסי שאמור להיות שימשי לגמרי. מחליטה להתקשר לחברה שלימור המליצה עליה: LES PASSAGERS DU VENT. שמחה לגלות שיש להם 4 מקומות (עבורי ועבור 3 הילדים. הבעל מוותר) ב09:40 ביום שבת. העלות 75 יורו לאדם וילדים עד גיל 14 מקבלים את התמונות והוידאו בחינם. מושלם! אני מודיעה לילדים שהזמנתי ומפלס ההתלהבות עולה. בנתיים ממשיך לרדת גשם בחוץ והילדים מבקשים לקחת את הזמן ואנו משחקים משחקי קופסא. לקראת 11 מודיעה להם שיאלה – הגיע הזמן להתחיל את היום. נוסעים לקניון השטן. הדרך יפה. מגיעים למסלול, לובשים את השכמיות שרכשנו לפני כמה שנים בגארדלנד ומצטיידים גם בשכמיות. קונים כרטיסים ומתבשרים שהסיור יוצא בעוד חצי שעה אך שיש לנו רבע שעה הליכה לנקודת המפגש עם המדריך. הולכים בתוך יער יפהפה כמו באגדות.
מגיעים לתחילת המסלול והמדריך מסביר שהמסלול מקורה טבעית עם סלעים ולא ממש צריך מטריה. השארנו בנקודת ההתחלה את המטריות ויצאנו לדרך. המסלול יפה מאד אבל קצר...המדריך מסביר גם בצרפתית וגם באנגלית ואפילו נותן לנו דפי הסבר מנויילנים בעברית.
לאחר סיום המסלול אני בודקת בגוגל מפס כי זכור לי שיש סניף של דקטלון לא רחוק. ואכן מוצאת כזה בדרך ליעד הבא שלנו – העירה Yvoir. מחליטים לעצור שם לעוד כמה רכישות. ממשיכים ל Yvoir והשמיים מתחילים אט אט להתבהר. איזה עיירה קסומה.
נהנים מאד להסתובב בה ומחליטים להשאר גם לארוחת ערב. לצערנו לאחר שעברנו את כל המסעדות בעיירה אנו מגלים שבכולם תפריט הילדים כולל המבורגר ודג בלבד (מה זה קרטל??). מיואשים ורעבים אנו נוסעים חזרה לשאמוני לאכול שם במסעדה בה אכלנו בערב השני....
בדיקה מדוקדקת של התחזית מגלה שמחר זה היום היחיד בו הבוקר צפוי להיות בהיר יחסית. זוהי ההזדמנות לנצל את היום השלישי והאחרון בפס הרכבלים. אני מחליטה לעשות את המסלול אל הקרחון מתחנת הביניים של Grand Motates ואז לעלות לתחנה העליונה. אני מכינה את עצמי נפשית שיתכן שעד שנסיים את המסלול, יגיעו העננים ולא תהיה ראות בתחנה העליונה אבל אני מסכמת עם עצמי שאני מעדיפה מסלול הליכה על תצפית.
אלוהי מזג האויר לא עושה לי חיים קלים אבל כבר למדתי להתמודד איתו 
היום השישי – יום רביעי ה - 9.8.17 – רכבל ה Grands Montets
קמים בבוקר והשמיים מעוננים. התחזית טוענת שסביב תשע יתבהר אך סביב 13:00 יחל שוב להתענן. אוכלים ארוחת בוקר זריזה. מכינים שוב תיק עם מעילים, כובעים וכפפות ומנגד תיק עם פיקניק ונוסעים לחניה של רכבל ה Grands Montets. יורדים בתחנת הביניים (Lognan) ומתחילים לצעוד ישר לפי השילוט Lognan refuge (תאור המסלול כאן: http://www.chamonix-mont-blanc-hiking.com/10viewpointofthe.html). לאחר בערך רבע שעה הליכה ניתן לראות את Lognan refuge מתחתנו. אנו לא פונים לכיוון הבקתה אלא ממשיכים עם השביל. הדרך ירוקה וחוצים ערוצי מים קטנים בדרך.
לאחר עוד מספר דקות הליכה מגיעים לפיצול כאשר יש שביל שעולה ימינה. זהו השביל איתו נרד לאחר התצפיות. ממשיכים ישר ומגיעים לתצפית הראשונה על הקרחון. וואו – כמה מרשים. הקרחון בצבעי תכלת, ומידי פעם שומעים רעם ורואים חלק מהקרחון ניתק ומתנפץ. מרהיב!
מתחילים לטפס. טיפוס תלול אך קצר כאשר הקרחון כל הזמן מלווה אותנו. הפסגות המושלגות מעליו והמראה פשוט מרהיב. אט אט מגיע ענן ועד שאנו מגיעים לנקודת התצפית השניה כמעט לא ניתן לראות כלום. מחליטה שנשב לנוח (ולאכול) ונחכה מעט אולי הענן יתפזר. ואכן אחרי זמן מה רב הענן מתפזר ואנו רואים אנשים מהלכים על הקרחון. ממשיכים לטפס אל נקודת התצפית השלישית ולא מפסיקים להתפעל. חייבת לציין שבעיני זה היה המסלול המתגמל ביותר. מראות מרהיבים במסלול יחסית קליל.
מתחילים לרדת בשביל המקביל לשביל בו עלינו. ואט אט הערפל חוזר. איזה מזל שהספקנו להנות ממראות הקרחון וההרים מסביב. כיוון שיש לנו את הפס מחליטים לעלות לתחנה העליונה של הרכבל. מקווים שלפחות הילדים יוכלו לשחק מעט בשלג. עולים בתוך ערפל כבד. לא רואים כלום ואז רגע לפני ההגעה לתחנה נגלים שמים כחולים. עלינו מעל העננים! איזו הפתעה! אז לא רואים את העמק אבל רואים את פסגות ההרים המושלגות והקרחונים והמראה מרהיב. הילדים יורדים לשחק בשלג ואני קצת מתאכזבת לגלות שהאיזור שמותר להיות בו ממש קטנטן. זה לא מפריע להם לשחק ולבנות בובות שלג קטנות. אנחנו מזמינים בנתיים קפה עם עוגת תפוחים (טעימה) ונהנים מהשמש. איזה יום נפלא!
מחליטים שהיום אין לנו חשק לעוד מסעדה מאכזבת אז לאחר שיורדים חזרה לשאמוני עוצרים בסופר קונים חזה עוף פרוס דק, אורז וירקות ומבשלים לנו ארחות ערב ישראלית של שניצל עם אורז וסלט. הילדים מודיעים שזאת הארוחה הכי טעימה בטיול....
המעקב היומי אחר התחזית מראה שחמישי ושישי גשום וקר בשאמוני. בדיקה של מזג האויר באנאסי מראה שביום חמישי יהיה מעונן חלקית. מחליטה להעביר את היום של שמורת הקרקס הקרחוני ליום האחרון של הטיול שבו צפוי להיות שמשי ולבלות את יום המחר באנאסי. לא ממש תואם את התוכנית המקורית ואת הסדרי הלינה אבל בסך הכל מדובר בנסיעה של שעה ורבע ולמען מזג אויר טוב חייבים להיות גמישים.
היום השביעי – יום חמישי ה - 10.8.17 – אנאסי
אז שוב קמנו באיזי, אכלנו ארוחת בוקר ונסענו לכיוון אנאסי. כבר לאחר שהתחלנו להתרחק משאמוני הגשם מפסיק ומידי פעם מבצבצים שמים כחולים. מגיעים לאנאסי ומתחילים לחפש חניה. לא פשוט. בסוף מוצאים חניה בחינם בחניון קטן כעשר דק' הליכה מהעיר העתיקה. צועדים לעבר ה Tourist information. ליד יש איזה מסעדת fast food והבעל הולך עם הילדים בעוד אני מבררת היכן ניתן לשכור אופניים וסירה. מקבלת שלושה סימונים של חנויות להשכרת אופניים על המפה ומתחילה לדגום אותם. בשתיים הראשונות (שהן למעשה שני סניפים של אותה החנות) אין אופניים עבור הילדים. בחנות השלישית יש (ROUL' ma POULE: http://www.annecy-location-velo.com/) איזה כיף! מעדכנת את הבעל להיכן להגיע.מקבלים את האופניים ובשעה שתיים יוצאים לדרך. בהתחלה לאחת הבנות מעט קשה אבל היא לא מוותרת ובעידוד שלנו תופסת בטחון. בתחילה הנסיעה סמוכה לאגם אבל גם לכביש. לאחר מכן מתרחקים מעט מהאגם ונוסעים בין שדות ועיירות והכל כ"כ שליו ונעים.
הבעל חושש שהתרחקנו מספיק ושהדרך בירידה כך שהחזור יהיה בעליה. מציע להתחיל לחזור אך הילדים מסרבים בתוקף. הבטן מתחילה לאותת שהילדים אומנם אכלו אבל אני לא. מסתכלים במפה ומגלים שבעוד כארבעה ק"מ הדרך חוזרת לאגם. מחליטים להתקדם ולמצוא שם חוף לפיקניק. השמים מתבהרים יותר ויותר ומראה האגם וההרים הירוקים מסביבו פשוט מקסים. עוצרים לפיקניק ולגלידה ב Duing ליד האגם ורק אחרי ששבענו מתחילים לחזור.
הבעל מעדכן שזהו מסלול קסמים שכן הפלא ופלא גם הדרך החזרה בירידה.... מחזירים את האופניים אחרי חמש. בלי לשים לב רכבנו כ 24 ק"מ והעברנו במסלול יותר משלוש שעות (עלה כ 60 יורו). צועדים לכיוון העיר העתיקה ומתחילים להסתובב. כמה יפה כאן. סביב שבע יושבים לאכול באחת ממלכודות התיירים. האוכל סביר פלוס אבל כל האוירה כייפית מאד.
אני בתחושה שיש תצלום אחד מסויים שראיתי בבלוגים שונים אך טרם ראינו בעיר. אני מתחילה לחשוב שאולי אני מתבלבלת עם עיירה אחרת אבל חיפוש קצר באינטרנט מראה לי שאני לא טועה. טרם ביקרנו בגשר האוהבים: Le Pont des Amours. מוצאת אותו במפה ואנו צועדים לעברו באור אחרון. איזה מראה רומנטי.…
חוזרים לשאמוני כשכולנו עייפים אך מאד מאד מרוצים. בחינה של התחזית מראה שיום המחרת גשום בכל האיזור. גם באיזור אגם בורג'ה. המקום היחיד בו לא צפוי לרדת גשם הוא עמק האאוסטה באיטליה. מחליטה שמחר – יום המעבר למקום הלינה הבא שלנו, על אף שזה יהיה מעט צפוף ומאתגר ניסע לשמורת Gran Paradiso.
היום השמיני – יום שישי ה - 11.8.17 – שמורת Gran Paradiso באיטליה
זהו היום נפרדים משאמוני היפה. חבל שהיומיים האחרונים היו כה גשומים וקרים אבל צברנו חוויות רבות ומגוונות. אנו מסיימים לארוז וסביב 11 יוצאים לכיוון המנהרה ל Courmayeur. יש מעט פקק לפני המנהרה. אנו קונים כרטיס הלוך חזור (54 יורו) ומתחילים בנסיעה (יש לשמור על מהירות של עד 70 קמ"ש ועל מרחק של 150 מטר מהמכונית שלפננו). אורך הנסיעה 11.6 ק"מ. כבר ביציאה בצד השני מזג האויר טוב יותר ולא גשום. מכוונים את Google Maps לעבר העיירה Cogne ומורים לו לא לנסוע בכבישים מהירים שכן קראנו שהכביש המהיר משופע במנהרות. מתחילים לנסוע בדרך ההרים הירוקה, בין עיירות עם גגות צפחה, טירות ומבצרים. ויוה איטליה! לאחר כארבעים דק' מגיעים לשמורת Gran Pardiso. הכביש נוסע לאורך נהר ובדרך עוברים מפל שוצף. לאחר כשעה נסיעה באיטליה מגיעים לעירה Cogne. ה Tourist information סגור ואנו מחליטים להתיישב באחת המסעדות לארוחת צהריים. האוכל טעים (סוף סוף...). קריאה חפוזה באינטרנט מראה שבמרחק 10 דק נסיעה מתחיל מסלול קל ומומלץ בעמק לאורך הנהר, בינות למפלים ולעבר ההרים המושלגים. נוסעים למגרש החניה של העירה Valentro ומחפשים את תחילתו של מסלול מספר 22 (נמצא בצד שמאל של הנהר). צועדים לאורך הנהר ואכן העמק משופע מפלים וגם קצת פריחה. מזהים באופק שיש הרים מושלגים אבל לצערנו מזג האויר ערפילי מידי. לאחר כשעה מגיעים לקצה המסלול השטוח ומחליטים לחזור. אנו צריכים להגיע למקום הלינה החדש עד שמונה ועלינו לעבור במנהרת המון בלאן שכרגע נראה שיש בה עיכוב של כחצי שעה.
בדרך חזרה נוסעים בכביש המהיר שאכן רצוף במנהרות. מחכים כחצי שעה להכנס למנהרה ובשעה שמונה מגיעים לדירה שלנו בעיירה Villaz הנמצאת כרבע שעה מאנסי. את הדירה שכרנו דרך AirBnB לאחר שגילינו באיחור רב סביב חודש מאי שהבית שהזמנו דרכם בינואר לא אושר. הדירה נעימה ומרווחת מאד ואפילו עם חצר אבל זו דירת AirBnB "קלאסית". כל חפצי הדיירים נמצאים בדירה והמקרר סובל ממעט ריח לא נעים. כל העניין קצת מוזר לי אבל התמורה בעד המחיר הזול (כ $350 לשלושה לילות) בהחלט טובה.
אין ספק שזה היה היום הכי פחות מרהיב בטיול. בין השאר בגלל שמזג האויר גם בעמק אאוסטה לא היה אידיאלי ובגלל שהיה את הלחץ להגיע בזמן לדירה. אבל בנסיבות מזג האויר אני חושבת שההחלטה היתה טובה. חיזוק לכך קיבלתי למחרת במצנחי הרחיפה, כאשר המדריך סיפר לי שביום האתמול מזג האויר היה סוער.
נותרו לנו עוד יומיים לטיול והם צפויים להיות שימשיים!
היום התשיעי – יום שבת ה - 12.8.17 – מצנחי רחיפה, שייט באגם ותצפיות
יום מצנחי הרחיפה הגיע וההתרגשות בשיאה. בשעה תשע יצאנו לנקודת המפגש. הבעל תודרך על נקודת הנחיתה (תלוי כנראה בכיוון הרוח) ואני והילדים נכנסנו לואן עם המדריכים שמעלה אותנו ל Col De La Forclaz. בדרך אחד המדריכים מבקש ממני להסביר לילדים שהדבר הכי חשוב זה לרוץ מהר מהר ברגע שיתנו להם את האות. אני מתרגמת לילדים. מגיעים לנקודת הקפיצה ויש שם כבר מספר רב של מצנחים. הילדים מתחברים למדריכים ו... ראשונות קופצות הבנות. לאחר מכן אני ואחרון הבן.
המראה ממש ממש מדהים. הכל ירוק ופסטוראלי. האגם נוצץ מלמטה ואני רק רוצה שלא יגמר. המדריך מסביר מעט. נותן לי לאחוז במצנח, לשחק עם המהירות ועם הכיוונים. מצלמים תמונות ווידאו והופ אנחנו נוחתים. מה אומר חוויה מדהימה אבל קצרה מידי…
לאחר הנחיתה, חזרה לנקודת ההתחלה לאיסוף התמונות והוידאו. משם מחליטים לחזור לתצפית Col De La Forclaz כי הבעל לא ראה ואני לא צילמתי ובכלל כ"כ יפה שם אז למה לא.…
לאחר פיקניק קצר יורדים למטה לנמל הקטן של Talloires. הילדים מחליפים לבגדי ים ואנו שוכרים סירת פדלים. השמש מלטפת, הילדים קופצים למים הקרירים ומרוצים מאד מאד. ממול אנו רואים את הטירה והחוף של Duing שם עצרנו ברכיבת האופניים לפני יומיים. לאחר כשעה מחזירים את הסירה קונים שייק ונהנים עוד קצת מהמראות.
אני מתחילה להיות מוטרדת. לא הצלחתי לגבש שום תוכנית מעבר למה שעשינו היום, המז"א נפלא והשעה רק שלוש. מציעה לבעל לנסוע לתצפית של Mont Revard. הוא לא מתלהב אבל מתרצה. נוסעים דרך שמורת Bauges בדרכים פתלתלות וירוקות. בתחילה אני מכוונת את גוגל אל עבר גשר Pont De L Abiimi עליו המליצה לימור. מודה שפחות התלהבנו ובעיני זו היתה גיחה מיותרת. לא נורא. המשכנו לכיוון Mont Revard. איזה תצפית מדהימה. יש שם מערכת של שבילים ותצפיות והראות היתה מצויינת. ממערב אגם בורג'ה וכל העמק שלו (בגלל השמש התמונות פחות מוצלחות ולא מצליחות להעביר את יופי המקום) וממזרח המון בלאן מציץ מבעד לענן ועוד הרים עם פסגות מושלגות. לצד התצפית אנשים קופצים עם מצנחי רחיפה ומזכירים לנו שוב את חווי הבוקר הנפלאה.
לאחר שהלכנו בשבילים, אנו מנתקים עצמנו מהמראות ומתחילים לחזור דרך האוטוסטרדה חזרה לכיוון אנאסי. מציעה לבעל להכנס לאנאסי לאכול שם. מחליטה להכנס למסעדת Hippopotamus על פי ההמלצות. לא הבנתי שזה סוג של מסעדת fast food אבל הילדים מרוצים וטעים להם אז אנחנו זורמים. השירות היה איטי ביותר ואנחנו לא נהננו מהאוכל. בזמן שהילדים מחכים לקינוח אני יוצאת עם המצלמה לתפוס כמה תמונות של אנאסי המוארת לאחר השקיעה. העיירה כמובן תוססת ויפה. מציעה לבעל שנטייל קצת אבל הוא חושב שאני חסרת תקנה ואנו חוזרים אל הדירה שלנו.…
היום העשיר – יום ראשון ה - 13.8.17 – שמורת Sixt Fer à Cheval
לא יאמן שהגיע היום האחרון לטיול. השמש זורחת ולאחר ארוחת בוקר אנו יוצאים לכיוון שמורת Sixt Fer à Cheval. על פי כל ההמלצות נוסעים עד לשמורה, משלמים 4 יורו לחניה וחונים קרוב לנק' ההתחלה. לאחר פיקניק קצר ומריחה של קרם הגנה (חם היום), יוצאים למסלול של נירית ולימור: LE FOND DE LA COMBE. מסלול ה LE FOND DE LA COMBE אומר שכשמגיעים לגשר הראשון, יש לחצות את הנהר לגדה השמאלית ולעשות את המסלול הלוך עליה. בסוף המסלול לעבור חזרה לגדה הימנית ולחזור ממנה . לאור גלי החום של יוני חששתי מה תהיה כמות המים בשמורה. אבל בהחלט יש מים בנהר ובמפלים מסביב. אפילו טיפה שלג בהרים, פרחים ופרפרים.
כנראה שבגלל שיום ראשון בתחילת אוגוסט השמורה מלאה באנשים. נחילי אדם הולכים במסלולים אבל זה לא מפריע להנות מכל היופי שמסביבנו. קצת לפני הגשר שממנו מתחילים לחזור חזרה יש מפל מרשים ואנו עוצרים לנוח והילדים טובלים רגליים.
חוצים את הגשם ומגיעים לעוד מפלים. אין ספק שהירוק היום ירוק מאד! כמו כולם גם אנחנו העברנו בשמורה כחמש שעות כולל הגלידה בסוף.
יצאנו חזרה לכיוון הדירה. ויתרנו על העיירה Samones ועל המפל הגדול. החלטנו לחפש סופר בדרך ולהכין שוב ארוחת ערב ישראלית. כל הסופרים היו סגורים אבל הסופר שבעיירה שלנו היה פתוח ועזר לנו להשלים את הטיול עם ארוחת ערב בייתית. זהו, נותר רק לארוז ולסכם. מחר בשבע בבוקר אנחנו במטוס לישראל....
סיכום: התחלתי את הבלוג בכך שהיה לי קשה להאמין שנוכל לעשות הקיץ הזה טיול שישתווה לטיול בשוויץ. הטיול באלפים הצרפתיים היה מוצלח לא פחות ואולי אפילו יותר. כולנו חזרנו בהיי. היה לנו שילוב מושלם של נופים, עיירות קסומות ואטרקציות שכולנו נהננו מהן. הילדים דרגו במקום הראשון את מצנחי הרחיפה ולא חדלו מלדבר על החוויה. הקניונינג דורג במקום השני ומיד אחריו מגוון רחב של פעילויות (פארק האיילים, אופניים, שייט, טיולים בהרים ועוד). לי אין צורך לדרג. כל יום היה חוויה נהדרת בפני עצמו. ואם נותרו לכם עוד שאלות או התלבטויות אתם מוזמנים לכתוב לי ואשמח לסייע ולייעץ.
