יום שבת, יום חופשי לטיול בווינה. רוב הקבוצה בחרה לצאת לעיר בתחבורה ציבורית. אני החלטתי לצאת לתור את ווינה באופניים לבדי, מתוך נקודת מבטו של מטייל חופשי באופניים. האופניים מצוידות בנעילה, ובספינה הנחו אותנו לנעול אותן כאשר אנחנו עוזבים אותן לטיול רגלי. כישראלי, לא סמכתי על ההנחיה והקפדתי קשר עין למרות הנעילה.
וינה היא גן עדן לרוכבי אופניים ולתיירים בכלל, העיר קלה לניווט ורובה שטוחה. יצאתי לדרך. לאורך כל הדרך יש שבילי אופניים מסומנים היטב שלטי הכוונה לאופניים עם מרחקים, רמזורים לאופניים, ותמרורים לאופניים. בכל מקום בו יש תנועה משותפת של הולכי רגל עם האופניים זה מצוין על השביל, כאשר התנועה מותרת גם לכלי רכב וגם לאופניים, יש הגבלה ל 30 קמ"ש, סימון מסלול לאופניים על הכביש, ושלט המציין שברחוב זה, התנועה מותרת גם לרכב וגם לאופניים. כך שאפשר לנוע בבטחה בכל רחובות מרכז העיר. (לא טיילתי בשכונות הרחוקות יותר, אך אני מניח שזה אותו הדבר). במקומות שאין אישור לרכב על אופניים, כמו בפרקים, מצוין בשלט. כאשר יש לחצות מקום סואן, או גשר, או את הנהר, יש שבילי עליה וירידה לאופניים.
מעברים מיוחדים לאופניים, מעל כביש, או מים.
