נסיעה לארה"ב, יולי-אוגוסט 2011, 30 יום.
משפחת גורן: אור, מירב, ניר (16) וטל (12).
אני רוצה לחלוק כאן קצת רשמים וטיפים מהנסיעה. זה לא מדריך מסודר, רק קצת הערות והארות.
אתחיל עם כמה נושאים כלליים:
- טיסה:
טסנו לסן-פרנסיסקו וחזרנו מלס-ווגאס. הבחירה להתחיל מהצפון היתה בעיקר בגלל עצה שקיבלנו לגבי כיוון הנסיעה הרצוי בכביש מספר אחד: נקודות התצפית הן ממערב, (צד ימין עם נוסעים דרומה). בכיוון זה קל יותר לרדת אליהן. בדיעבד אני יכול להגיד שזה לא ממש משנה.
קנינו כרטיסים ב "דלתא" כ9 חודשים מראש ובמחיר של כ1300$ (מגיל 12 מחיר מבוגר).
ראינו שהמחיר עלה ככל שהתקרב מועד הטיסה.
הטיסה והחזרה דרך ניו יורק. עצרנו רק לכמה שעות ולא ביקרנו בניו יורק (אני כבר הייתי פעמיים).
זה לא קל: 12 שעות לניו יורק (טיסת לילה), 3 שעות בשדה התעופה ועוד 6 שעות לסן-פרנסיסקו.
בחזרה זה קצת פחות. בניו יורק, למרות שזו טיסת המשך, צריך לעבור ביקורת דרכונים, לקחת את המזוודות ולעבור טרמינל. אפשר להימנע מזה עם טסים ישיר (ללוס אנג'לס) או עם חברה אירופאית שטסה ישירות ליעד הסופי בארה"ב. אטמי אזניים (תמיד יש תינוק שבוכה...), כיסוי עיניים וכריות צוואר בהחלט עוזרות. בטיסות הפנים מגישים שתיה בלבד כך שכדאי להביא משהו לאכול.
- כסף:
המחירים של כל המוצרים והשרותים, זולים מאשר בארץ. יחסית לזמן, זאת היתה חופשה זולה יותר מכל יעד באירופה או בארץ. אין כמעט צרך בכסף מזומן: מכבדים כרטיסי אשראי בכל מקום (ויזה ומאסטרכרד תמיד, אמריקן-אקספרס לרוב) ואפילו את הטיפ יש אפשרות להוסיף על שובר האשראי במסעדה. רצוי להחזיק חשבון מט"ח ולהגדיר שחיובי האשראי יהיו ממנו. זה חוסך עמלות המרה.
עשינו ב"ממסי" כרטיס AAA שנותן הנחות במלונות ואתרים שונים. לא היינו צריכים להציג אותו בשום מקום, רק להצהיר שאנחנו חברים. כרטיס הכניסה לפארקים הלאומיים עולה 80$ לשנה.
זה משתלם מאד כבר לאחר 3-4 פארקים שהכניסה לכל אחד עולה 20-25$. יש גם כבישים שהכניסה אליהם היא בחינם למחזיקי הכרטיס. מותר להעביר את הכרטיס למשפחה אחרת פעם אחת (יש מקום ל2 חתימות). לשמחתנו יש לנו חברים שהעבירו לנו את הכרטיס.
- לינה:
כאשר יש רכב, ובכלל, מוטלים הם הבחירה הטובה ביותר.
אנחנו הינו 4 ולכן יכולנו להיות בחדר אחד רוב הזמן (לפעמים התפנקנו בחדר נוסף או בסוויטה).
עד גיל 17-18 אורח נחשב ילד ואפשר להיות בחדר אחד ללא תוספת תשלום.
המוטלים של BEST-WESTERN, MOTEL 6, או SUPER-8 היו סבירים+.
בכל מוטל יש חדר גדול עם 2 מיטות זוגיות, אמבטיה\מקלחת ושרותים, טלויזיה, מקרר קטן, מיקרו גל, מכונת קפה ודלי קרח: תמיד יש בחוץ מכונת קרח ולרוב גם מכונות משקאות וחטיפים.
ברוב המוטלים יש גם חדר כביסה עם מכונות על מטבעות של ¼ דולר. כדאי לקנות אבקת כביסה בסופר ולא מהמכונות. בהרבה מוטלים היתה גם בריכת שחיה קטנה וחדר כושר.
כל זה תמורת 60 (מחוץ לעיר) עד 120$ לחדר!
ככל שניתן עשינו את ההזמנות דרך אתר hotels.com או booking.com.
פתיחת חשבון שם מאפשרת ביצוע מהיר של ההזמנות, בד"כ במחירים הטובים ביותר.
ניתן לבטל הזמנה ללא חיוב עד ערב לפני ההגעה.
האתר שולח תזכורת כ3 ימים לפני ההגעה.
- תחבורה:
שכרנו רכב גדול מסוג SUV (ג'יפ) ל4 שבועות מחברת DOLLAR.
עד היום זאת תמיד היתה האפשרות הזולה ביותר. שילמנו 1400$ כולל כל הביטוחים.
בדיעבד התברר שמצב הכבישים, בעיקר באיזור סן-פרנסיסקו לא טוב: הרבה כבישי בטון ישנים והרבה עבודות בכביש. הנסיעה עם הג'יפ לא היתה נעימה והחלפנו (באותו מחיר) למיני-ואן 7 מקומות. הרכב היה מאד מפנק, הכל (אבל באמת הכל) חשמלי ואוטומטי והנסיעה נעימה מאד.
אני מניח שגם חסכנו דלק. מחיר הדלק אמנם עלה בשנים האחרונות אך הוא עדיין כמחצית ממחירו בארץ. לא בחרנו בקרוואן מכמה סיבות:
א. למשפחה עם 4 נפשות זאת ללא ספק האפשרות היקרה ביותר לטיול. ההוצאות על שכירת הקרוואן (RV באמריקאית) + חנייה + דלק לרכב ולגנרטור הנוסף, יכולות להגיע לכ200$ ליום. הרבה יותר מרכב רגיל+חדר אחד במוטל.
ב. הגישה לאתרים והכניסה לערים מוגבלת ומחייבת שימוש בתחבורה ציבורית\מוניות. בכבישים רואים אמריקאים רבים שמטיילים עם RV כאשר מאחוריו נגרר הרכב המשפחתי\ג'יפ ולפעמים גם אופנוע או סירה.
ג. חברים שכן עשו זאת, אמרו שהמרחב היה צפוף מדי לנערים מתבגרים כמו שלנו וכן שהמיזוג לא היה חזק מספיק לאזורים החמים (ביולי\אוגוסט רוב האזורים חמים, בדומה לארץ).
ככלל הכבישים רחבים והשילוט מעולה. צריך להתרגל לחוקים המעט שונים: ברוב הצמתים המרומזרים אין נתיב ללא רמזור לפניה ימינה. הפניה ימינה מותרת (אם אין שלט האוסר זאת) באור אדום אך רק לאחר עצירה מוחלטת! יש לפעמים מצלמה הבודקת את העצירה אך במקרה זה תמיד יהיה שלט שמזהיר על כך. הפניה שמאלה בירוק גם היא תוך מתן זכות קדימה לתנועה החוצה ממול, אלא עם יש רמזור נוסף לפניה שמאלה בלבד. בערים, ברוב הצמתים הלא מרומזרים יש תמרור "עצור" בכל הכיוונים: הכלל הוא שלראשון שעצר יש את זכות הקדימה. קצת מטריד לעצור בכל צומת אך עובד יפה!
אנחנו השתמשנו בתוכנת ניווט TOM TOM שהותקנה ע"ג אייפון (50$ בחנות אפל, אין בעברית).
התוכנה מעודכנת ומנחה את הנהג ברמת הנתיב הנכון בכביש (חשוב במחלפי הענק שיש שם).
- תקשורת:
אינטרנט: ברוב המוטלים (למעט הלודג' בגרנד-קניון) הזמנו חדרים עם אינטרנט.
לפעמים בתוספת מחיר של 3-4 דולר ללילה.
גם בהרבה מסעדות (כמו מקדונלדס) יש גישה חופשית לאינטרנט.
זה מאד נח וזול לבצע הזמנות (לאטרקציות למשל) דרך האינטרנט אך לפעמים צריך עזרה מהמלון כדי להדפיס שוברים. בד"כ הספיק להציג את השובר ע"ג מסך הטלפון.
טלפון: רכשנו בארץ כרטיס SIM בינלאומי (נמכר אפילו בתחנות דלק) שמאפשר שיחות נכנסות בחינם ושיחות יוצאות בזול מאד. הבעיה היא שזה חייב להתחבר למפעיל סלולרי מסויים, שבאזורים רבים לא היה לו כיסוי.
נראה שכדאי יותר לרכוש מכשיר מקומי בשיטה אחרת (לא GSM). מכשירים של חברת VERIZON נמכרים בכל סופרמרקט בכ15$ וכוללים אפילו מספר דקות שיחה.
לא רכשנו חבילת גלישה סלולרית אך לא הרגשנו בצורך ממשי לכך.
- אוכל:
ארוחת הבוקר במוטלים בסיסית מאד: קפה\מיץ עוגה ולפעמים פרי.
חשבנו בתחילה שנקנה לרוב בסופרמרקט ונכין לבד.
המחירים הזולים של המסעדות והעובדה שהילדים כבר בגיל שהם אוהבים מסעדות, גרמו לנו לשנות את הגישה: אכלנו בכ2 מסעדות ביום (גם מקדונלדס וסאבווי אבל לרוב יותר מזה) והכנו סנדוויצ'ים רק במקרים שידענו שאין אפשרות אחרת (טיול רגלי בפארק למשל).
ארוחה מלאה תעלה בין 5 דולר (מקדונלדס) ל10-15 דולר לאדם (15$ זה כבר סטייק טוב).
המקומות שטיילנו בהם (לא סקירה ממצה, רק כמה נקודות...)
סן-פרנסיסקו (משם התחלנו):
עיר יפה, נקיה, נעימה ובעיקר המקום הכי קריר בטיול. בערב צריך ממש לבוש חם!
היינו חמישה ימים. אפשר גם שלושה לעיקר הדברים אך לוקח לגוף כיומיים להתאפס על השעון.
אזור רציף הדייגים הוא המתוייר והממוסחר ביותר, אך כדאי לבקר בו יותר מפעם אחת ובשעות שונות.
מסעדות טובות כדאי לחפש באזורים אחרים של העיר, למשל ברחוב Chestnut.
צ'ינה טאון היא אזור מאד מעניין, בעיקר למי שלא ראה כזה במקום אחר. זה גם המקום לקנות מזכרות בזול: 5 חולצות טריקו של העיר יעלו כ10$. אזור ההיפים HAIGHT\ASHBURY גם מעניין לכולם.
עלייה ברגל ל"טלגרף היל" היא טיפוס מכיוון הרציפים במאות מדרגות. ספורט נחמד והנוף מלמעלה יפה מאד. לגשר הזהב כדאי להגיע ברגל מכיוון הטיילת (יש שם גם חנייה חופשית). הנוף מהמם והדרך עולה דרך פארק קטן. רואים הרבה דולפינים בים. לא חייבים ללכת את כל הגשר. את כל הטיולים האלו כדאי לעשות בבוקר: כמעט בכל יום, מהצהריים, המפרץ מתכסה בעננות נמוכה (כמעט ערפל) ולא רואים כלום למרחק.
נסיעה בקרונות הכבל הישנים היא יקרה ולא חובה לדעתי. אפשר "לראותם בלבד".
ב"גולדן גייט פארק", המיוחד הוא רק הגן היפני. השאר פשוט פארק עירוני ענק שאפשר כמובן לעשות בו פיקניק ולנסוע באופניים.
השייט (היפה כשלעצמו) והביקור באלקטרז מעניינים יותר מבוגרים שכן ילדים שאנגלית היא לא שפת אימם, יתעייפו מההסברים המוקלטים. בכל זאת מומלץ.
עוד מקום שילדים ומבוגרים יכולים לבלות בו יום שלם הוא מוזיאון המדע Exploratorium:
זהו מוזיאון של מוצגים להפעלה בסגנון המוזיאונים בחיפה וירושלים אך בקנה מידה אמריקאי (זאת אומרת XXXL). ביקור בעיירות הקרובות Sausolito ו Tiburon נחמד אך לא חובה.
לא נסענו צפונה לעמק היין SONOMA. נראה לנו לא מתאים עם ילדים.
יוסמיטי:
קצת חששנו להתאכזב משום שבכל המדריכים היה כתוב שביולי כבר רוב המפלים יבשים.
לשמחתנו היה השנה חורף מושלג וארוך כך שכל המפלים זרמו והבריכות היו מלאות מים (קרים!).
באזורים הגבוהים של הפארק עוד היה שלג.
בכל הפארקים נכנסנו בתחילה למרכז המבקרים, קיבלנו מפה והמלצות לגבי המסלולים הפתוחים ומה ניתן לעשות בזמן העומד לרשותנו. כמו ברוב הפארקים, בקיץ אין כניסה עם הרכב לחלקים רבים של הפארק והנסיעה היא בשאטלים (חינם). אם לא מבקרים בפארק הלאומי סקויה, חובה לבקר בMariposa Grove ולעלות ברגל למעלה לכיוון המוזיאון (אפשר גם ברכב מיוחד של הפארק אך זה סתם יקר). אמנם לא ראינו את העץ הגדול בעולם אך ראינו הרבה אחרים. פארק מקסים, צריך מינימום יומיים.
מונטריי:
האקווריום מספק חוויה ליום שלם לכל המשפחה! אטרקציות ילדים נוספות: מבוך מראות ומבוך לייזר (ליד האקווריום). מקום טוב לאכול: Grand Buffet: ארוחת מזנון "כפי יכולתך" מגוונת, כולל פירות ים (אבל גם שניצלים וצ'יפס) וקינוחי פירות במפל שוקולד, והכל ב8-9 דולר לאדם.
כביש 1:
לא לוותר על דרך 17 המייל, בעיקר על אזור החוף. יש אזורים דומים "בחינם" בהמשך לכיוון דרום אך לא כאלו.
אפשר לעצור בכרמל לכשעה ולשתות קפה.
יש כמה פארקים של טבע באזור היפה הזה. אנחנו ביקרנו רק באחד קטן יחסית Point Lobos:
קצת מזכיר את חופי הכורכר בארץ בצפון (אצלנו אין כלבי\אריות ים...) אך בגדול. מאד יפה! להביא מצלמה טובה!
טירת הרסט באזור סן-סמיון היא מקום מרשים ומיוחד. לדעתי יותר מתאים למבוגרים.
יש ביקוש גדול בעונה וצריך להזמין סיור מראש. אנחנו עשינו את סיור "החדרים הגדולים" אך יש גם סיורים בחדרי המגורים והאורחים. כל הסיורים כוללים כניסה חופשית לאזור בריכות השחיה והגנים.
סולואנג היא עיירה בסגנון דני שאפשר, אך לא חובה לעצור בה.
לוס אנג'לס:
יש כמה מקומות כמו "רודאו דרייב" בברלי הילס או כמובן שדרות הכוכבים בהוליווד, שפשוט צריך להיות בהם. היה לנו מזל והיתה בכורה של סרט בתאטרון הסיני כך שיכולנו להנות מאוירת ה"שטיח האדום" והצעקות בכל פעם שעוצרת לימוזינה ויורד כוכב כלשהו. זה גם גרם למוזיאון השעווה "מאדם טוסו" להיות כמעט ריק ומאד נהנינו להסתובב בו ולהצטלם עם ה"מפורסמים". נכנסנו למוזיאון עם כרטיס משולב ליונברסל. מאחר ודי מיצינו את פארקי השעשועים בשנים הקודמות באירופה, ויתרנו על דיסנילנד והלכנו רק ליוניברסל. פארק שונה ומאד מהנה לכולם. הפחידו אותנו עם התורים אך אם מגיעים באמצע השבוע בבוקר, ומתחילים בסיור האולפנים ובסימפסונס, זה ממש לא נורא (עד ½ שעה תור).
לא צריך את כרטיס ה front of the line שעולה כפול. הביקור ממלא את כל היום.
הסתובבנו קצת לאורך חוף "ווניס" המפורסם וגם הלכנו לים. האוקינוס קר אך נחמד בחוף.
הגרוב-מול הוא קניון עם רחבה מרכזית פתוחה (נחמד במזג אויר טוב). יש שם קרונית ישנה שנוסעת לשוק האיכרים הסמוך. מהמקומות היותר סימפטיים בלוס אנג'לס.
באזורים רבים של העיר מפחיד אפילו לעצור ברמזור ביום. כל מיני טיפוסים וקבצנים...
אל תוותרו על מסעדת ה cheese cake factory בגרוב (יש לה סניפים בעוד מקומות, למשל בלס-ווגאס בקניון הפורום):
לא רק עוגת הגבינה מעולה. הכל טעים (יש את כל סוגי המנות), שירות מעולה ומחיר סביר.
סאן-דייגו:
הדרך מלוס אנג'לס היתה פקוקה מאד.
האטרקציה המרכזית: עולם הים. יום שלם של מופעי לוויתנים דולפינים ואפילו כלבים וחתולים.
בימים חמים כדאי להכנס ראשונים כדי לתפוס מקום ב"אזור הרטוב" של המופע. לא מומלץ בערב ובחורף. נרטבים עד העצם!
ההנאה מובטחת אך יש לתכנן את היום כדי להספיק את הכל.
לא היינו בגן החיות והתאכזבנו ממוזיאון האדם (משעמם), שניהם בפארק בלבואה.
העיר המקסיקנית העתיקה קטנה ונחמדה.
הדרך ללאס ווגאס ולאזור הפארקים "ציון" ו "ברייס" ארוכה אך אפשר לעצור בדרך בעיירת הכורים הכמעט נטושה CALICO. חם מאד מאד!
פארק "ציון":
הגענו אחרי הצהריים אחרי לינה בווגאס, כך שהספקנו רק כמה מסלולים קצרים ומאד יפים.
אם רוצים מסלול ארוך עם הליכה במים כמו ה Narrows צריך להגיע בבוקר או להישאר עוד יום.
פארק "ברייס קניון":
קטן יחסית אך עם נופים מרשימים ומיוחדים ביותר. אחד מהיפים שראינו.
מספיקות כמה שעות לטיול בעמק בין מגדלי האבן האדומה.
פייג' ואגם פאואל:
ביקור בסכר שיוצר את האגם, מומלץ מאד, בעיקר אם לא מבקרים ב"הובר דאם" ליד ווגאס.
באגם עצמו נחמד לשחות ולשוט בקיץ החם. שימו לב שהשכרת סירה\אופנוע ים היא עד שעה 15:00 בדיוק, לאחר מכן לא ניתן לשכור למרות שצריך לחזור עד 17:00. ניתן גם לשכור "בית סירה".
ביקור ב "אנטילופ קניון" בליווי מדריך אינדיאני הוא חוויה והזדמנות לצילומים מרהיבים.
לא לוותר על טיול רגלי קצר, רצוי בשעות הבוקר הקרירות יחסית, אל "עיקול פרסת הסוס" של נהר הקולורדו, כ8 מייל מפייג', בכביש לכיוון הגרנד-קניון.
גראנד-קניון:
הדבר המיוחד ביותר הוא גודלו. מלבד זאת אין הוא מרשים במיוחד לישראלים שטיילו במכתש רמון.
יתכן שבטיסה מעליו זה מרשים יותר. לא ניסינו רק ראינו סרט I-MAX.
כדאי להצטרף (חינם) לאחד מהסיורים עם הרינג'רים. אנחנו היינו בסיור בעקבות מאובנים.
צריך 3 ימים אם רוצים לרדת למטה ולעלות חזרה ולא מומלץ בקיץ החם, למרות הגובה והגשם שיורד לפעמים. לסיור התצפיות לאורך הגדה ולשאר הפעילויות שעשינו, מספיק יום אחד.
בדרך לווגאס, בסמוך ל Wiliams, ביקרנו בפארק בשם Bearizona: גן חיות קטן ונחמד, בעיקר עם גורי דובים וזאבים, כולל פינת ליטוף (גורי חזירים למשל) אך האטרקציה המרכזית: ספארי עם הרכב הפרטי שבו ניתן לראות, בין השאר דובים גדולים. נותנים להם אוכל קרוב לדרך כך שניתן לראותם ממש מקרוב. מומלץ למשפחות עם ילדים.
לאס ווגאס:
חם מאד מאד! כמו אילת בקיץ. לצאת לרחוב רק בערב. בשאר הזמן אפשר לעבור ממלון למלון.
יש אפילו לונה-פארק מקורה וממוזג במלון "סירקוס-סירקוס".
לדעתי האטרקציה היפה ביותר הן המזרקות ב"בלאג'יו" שפועלות כל ¼ שעה עד חצות.
כל פעם המופע שונה וכדאי לראות גם ביום וגם בלילה.
ככלל העיר לא נעימה לילדים. הרחובות צפופים ובניגוד לקליפורניה, שם העישון אסור אפילו ברחוב קרוב למסעדה, ב"עיר החטאים" העישון מותר בכל מקום מלבד מסעדות.
לילדים אסור אפילו לעצור ולהסתכל על משחקי הימורים, למרות שהם נאלצים לעבור דרך עשן הקזינו בכל כניסה למלון. בכל זאת עיר שלא הינו מוותרים על ביקור בה.
אשמח לעזור,
אור.