הטיול שלנו לאגם גארדה

טוב אז החלטנו לצאת לשבוע סביב אגם גארדה עם שלושת הילדים (14,9,6.5)...הזמן- החופש הגדול אמצע יולי.
אם אפשר היה לוותר על החלק של שדה התעופה ולהתעורר ישר באיטליה זה כמובן היה עדיף אז קחו הרבה אוויר לפני שאתם מגיעים לשדה ומחכים בתור עם כל עם ישראל שחושב שאם הוא יידחף הוא יגיע ראשון למטוס...
 בכל מקרה נחתנו ביום חמישי בבוקר (7:30 זמן מקומי- איטליה מאחרת בשעה אחרי ישראל) בשדה התעופה של ורונה לשם מגיעות טיסות הצ'ארטר... לאחר התברברות קצרה מצאנו את משרדי השכרת הרכבים (צריך לצאת מהטרמינל לפנות שמאלה וללכת עם המדרכה...), קיבלנו את הרכב - אופל אסטרה סדאן (חשוב כשנוסעים עם 3 מזוודות), הוצאנו את הGPS שהבאנו איתנו מהארץ (לא לצאת בלי!!!)
ולאחר כמה דקות של סנכרון המכשיר יצאנו ליעד הראשון שלנו גשר אבן טבעי- אתר טבע חינמי http://www.pontediveja.com הנמצא כ 45 דקות משדה התעופה.
טיפ חשוב לגבי תכנון הנסיעות- הזמנים מתארכים עד כדי כפול בשל כבשים צרים והגבלת מהירות התנועה סביב האגם ל50 קמ"ש, נכון יש את האוטוסרטרדות שבהן ניתן לנסוע במהירות 130 קמ"ש אבל ע"מ להגיע לנקודות היעד עצמן צריך לנסוע בכבישים צרים עם נוף מ-ד-ה-י-ם, אז קחו את הזמן.
 המקום עצמו נחמד מאוד- מסלול הליכה קליל בילינו שם כשעה, יש מזנון בכניסה ליד החניה (שלא עולה כסף) לא מדברים אנגלית. אכלנו ארטיקים ומשם המשכנו ליעד הבא שלנו פארק המפלים מולינה http://www.parcodellecascate.it.
 שימו לב הGPS רוצה לכוון אתכם עד ליעד, אבל אין גישה עם רכבים, צריך להחנות את הרכב בחניה המוסדרת (בתשלום) הנמצאת למעלה בכפר (2-3 יורו יתנו לכם כ3 שעות חניה) ומשם ללכת ברגל כרבע שעה בירידה (ולקחת בחשבון שאח"כ צריך גם לעלות את הכל).כניסה עולה 5 יורו למבוגר ו-3 יורו לילד. המלצות שונות בפורומים ובטיפים הנחו אותנו לבחור במסלול השחור הארוך מבין כולם, אולם חברים טובים שחזרו מהאזור סיפרו כי בסוף המסלול השחור יש עליה מאוד תלולה (והם משפחה של מיטיבי לכת) שניתן לוותר עליה ובמקומה לעשות את המסלול האדום. הפארק עצמו נחמד מאוד מלא מפלי מים קרירים, ו-2 אטרקציות - האומגה והנדנדה. החיוך שהיה על פני הילדים כולם (לא רק שלנו) לאחר שעלו עליהן היה שווה הכל... יש הרבה עליות אז מבחינת קושי למשפחות שאינן מיטבות לכת אך אוהבות לטייל זה היה בינוני. אחרי שהרגשנו שמיצנו את הכל (וכמובן לאחר שאכלנו גלידה במזנון) התחלנו לטפס חזרה לרכב, לאט לאט ולבסוף הגענו. נותרו לנו כ45 דקות לחניה אז נכנסו למסעדה מעבר לכביש (כמובן לא מדברים אנגלית), פסטה בולונז לילדה, פסטה עם רוטב עגבניות וסלמי לאבא ולילד הקטן פיצה לגדול ופסטה עם פטריות לאמא+ בקבוק מים (שימו לב לבקש מים ולא סודה) הסתכם בכ- 40 יורו. משם נסענו למלון. עצרנו בדרך בסופר לקנות כמה דברים (בסופרים, צריך לשקול את הירקות לבד, יש כפפות חד פעמיות איתן לוקחים את הפירות/ ירקות, ליד כל פרי/ ירק יש מספר סידורי אותו צריך להקיש במשקל ולהדביק על השקית.) (לא אלאה אתכם בפרטים אודות המלון והבלאגן שהיה לנו, בסופו של דבר הסתדרנו במלון רמדה ב-2 חדרים), נמצא בצד המערבי של האגם.

 בוקר יום שישי התעוררנו מוקדם מדיי- השעון היה מכוון לשעון ישראל כך שקמנו ב7:00 במקום ב8:00, בכל מקרה אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו לכיוון ונציה. המלצות רבות להחנות את הרכב במסטרה ומשם לקחת רכבת, וכך גם התכוונו אנו לעשות אך תחשיב זריז של נסיעה הלון וחזור ברכבת לחמישה אנשים + החניה במסטרה הביא אותנו למסקנה שזה יעלה אותו דבר אם נחנה בונציה עצמה - חניה ליום שלם (עד 24 שעות) 26 יורו בחניון הנמצא בכניסה לעיר ומשם הליכה ברגל. הגענו לעיר באיזור 14:00 הייתה לנו שעה וחצי להתברבר ע"מ למצוא את סדנת הכנת המסכות שהזמנו מבעוד מועד.http://www.camacana.com/eng/- המלצה חמה- קנו מפה ב2 יורו ביציאה מהחניון או קחו איתכם GPS להתמצאות בתוך העיר. בסופו של דבר מצאנו את החנות והילדים התיישבו להכין מסכות ונציניות משל עצמם. כל אחד בוחר לו מסכה מבין המסכות הקיימות ומתחיל לקשט אותה, בתחילה בוחרים את שילובי הצבעים (צבע מעבר או צבע אחיד), בעל החנות איש מקסים הסביר לנו באנגלית (למרות שהסדנה של השעה אמורה להיות באיטלקית בלבד) לאחר מכן ייבוש ע"י מייבשי שיער, עיטורים בשחור,מריחת שכבת לכה וקישוטים בזהב על גבי השחור. ייבוש סופי ואריזה. התענוג לא זול 35 יורו למשתתף אם זה מעל 3 מסכות,40 יורו אם פחות מ-3 מסכות) הילדים נהנו אנחנו נהננו- היה שווה ממליצה בחום רב. משם יצאנו להמשך הטיול לפי השילוטים המפוזרי בעיר לכיוון גשר ריאלטו וכיכר סן מרקו, הרחובות עמוסים באיזור אז תנו ידיים לקטנים... כיכר סן מרקו היתה חוויה לילדים או לפי הגדרתם "היינו שדה תעופה ליונים", המשכנו לכיוון הגדה ומכיוון שהיינו עייפים למדי לקחנו אוטובוס מים עד לחניון (קו מס'1), יכול להיות שמונית מים הייתה עולה לנו אותו דבר לא בדקתי- עלות אוטובוס מים ל-5 אנשים 32.5 יורו, נסיעה של כחצי שעה ומשם לחניון וחזרה למלון- נסיעה של כשעתיים על האוטוסטרדה (A4)- כביש אגרה עלות הלוך וחזור 20.6 יורו (10.3 לכיוון). עוד המלצה חמה- הכינו לכם דיסק עם שירים אהובים מהארץ, גידי גוב עזר לנו מאוד בדרכים. מכיוון שלא כ"כ אכלנו ביום הזה עצרנו באחת מתחנות הרענון על הדרך המהירה וחטפנו משהו- לא היה משהו...אבל הרגיע את הרעב. יום שבת- התכנון המקורי היה לנסוע לדולומיטים, מזג האוויר שיבש לנו את התוכניות- דווקא ביום שבת היה גשום באיזור הדולומיטים וגם אצלנו, התעוררנו לבוקר אפרורי משהו...(אפילו לבשנו ארוך דק), אכלנו ארוחת בוקר והחלטנו לקחת את היום באיזי, החלטה נבונה לאחר הנסיעה המתישה לונציה יום קודם. הילדים כבר סיימו לאכול וחזרו לחדר כשלפתע התחיל לרדת גשם זלעפות עם סופת ברקים ורעמים...אנחנו היינו עדיין בחדר האוכל, חיכינו עוד כחצי שעה עד שהגשם נרגע קלות וחזרנו לחדר. לקראת הצהריים השמיים התבהרו אז החלטנו לנסוע לסירמיונה, טיול קצרצר. כשהגענו השמש כבר יצאה והחלנו להתקלף . המקום מקסים, הרחובות הקטנים, הגלידה, המסלול לאורך הים בקיצור הכל... החנייה בתשלום- הכינו מטבעות למדחנים... חזרנו למלון להתקלח ולהתארגן ובהמלצת מישהו מקומי נסענו לעיירה קטנה כ10 דקות מהמלון שנקראת PADENGHE SUL GARDA שם בטירה התקיים פסטיבל מקומי בסגנון ימי הבניים, כולם היו לבושים בסגנון ומכרו אוכל בייתי שבישלו במקום. הטירה ממוקמת בראש ההר, הנוף מדהים, האווירה היתה טובה והכי חשוב היה טעים מאוד. יום ראשון- הדולומיטים, מזג האוויר השתפר והחלטנו לנסוע צפונה, בהמלצת המקומיים שינינו מעט את המסלול המקורי ונסענו לאגם IDRO כיוונו את הGPS לעיירה שנראית ANFO על האגם, בכניסה לעיירה יש חניון חינמי ומשם יש שביל היורד עד לחוף, אבל אפשר לרדת עם הרכב עד למטה -; קרוב יותר לאגם. הלכנו בשביל המיועד להולכי רגל בלבד עד שמצאנו איזור בו ניתן היה לשכשך רגליים וקצת גוף- המים ק-ר-י-ם!!! מכיון שלא היו אנשים באיזור הילדים התחרו בלהקפיץ אבנים על המים ואנחנו התלהבנו מהנוף והשקט. השמש נעלמה פתאום והחלטנו לחזור לרכב , למזלנו הרב הגשם התחיל בדיוק כשנכנסנו לרכב. שמחים ורטובים המשכנו בדרכנו צפונה דרך המנהרות כשפנינו וה GPS מכוונים אותנו לעיירה PINZOLO שם יש רכבל. בדרך עצרנו באחת העיירות הציוריותCRETO שם מצאנו שולחנות לאכול ארוחת צהריים, הגשם שוב תפס אותנו לקראת סוף הארוחה, רצנו לרכב והמשכנו בדרכנו...הגענו לקראת השעה 14:30 לבשנו בגדים ארוכים והלכנו לקופות הרכבל,החנייה לא בתשלום. הגענו בשלב בו המחירים יורדים בחצי אז העלייה ברכבל לתחנה הראשונה (בקרונית סגורה) עלתה לכולנו 20 יורו, הראות ומזג האוויר לא איפשר לעלות הלאה (מה גם שזה בספסלים פתוחים). קרונית מס' 77 הגיעה- דבר ששיעשע אותנו מאוד כי זה מספר הבית שלנו והתחלנו לטפס מעלה ברכבל- נסיעה של כ-7 דקות עד למעלה. יצאנו לנוף מדהים ואפילו השמש הואילה בטובה לצאת ולחמם אותנו. הנקודה היא נקודת יציאה לטיולים רגליים, אך מכיוון שלא רצינו לנסוע חזרה בחושך קיבלנו החלטה לנוח קצת, הטרמפולינות שהיו במקום הספיקו לקטנים והגדול רטן למה הוא לא יכול להכנס גם כן...( הטרמפולינות בחינם- כמה מפתיע , בארץ כבר היו גובים על זה כסף). 7 דקות ירידה מטה ומשם ממשיכים למפלי נרדיס שנמצאים במרחק 10 דקות נסיעה משם, מכיון שהשעה הייתה כבר 16:30 מחיר הכניסה היה 2.5 יורו והחנייה הקרובה ביותר P4 הייתה פנויה... הגשם המשיך לטפטף אבל החלטנו לצעוד בכל מקרה. הגענו עד לתחנת המידע כשהגשם התחזק, חיכנו מספר דקות והמשכנו... עד שהגענו למפלים הגשם כבר פסק ואכן המפלים מרשימים, הגובה, כמות המים והעוצמה... הצטלמנו, חזרנו לרכב והתחלנו את נסעתנו חזרה למלון בדרך נתקענו קצת בפקקים, חזרנו עייפים אך מרוצים. יום שני- שוב התחיל אפרורי קצת, פחדנו שהתכנון יתבטל אבל טלפון למדריך הבטיח לנו שהכל כמתוכנן... בחיפושיי אחרי אטרקציות וטיפים לטיול חיפשתי משהו קצת שונה, מצאתי טיפ שהמליץ על חווית הקניונינג- הליכה בהרים בשילוב סנפלינג שחיה וקפיצות לתוך בריכות מים http://www.skyclimber.it , בדיקה קצרה באתר וידעתי שמצאתי את מה שחיפשתי. תקשורת קצרה במיילים וקבענו מקום מפגש בעיירה שנקראית CAMPIONE. ואכן כמה דקות לאחר השעה הנקובה 15:30, הגיע לותר, מדריך אוסטרי דובר אנגלית שהדריך אותנו במסלול. החוויה התחילה בלבישת חליפות צלילה(בתקשורת המיילים ביקשו ממני גילאים וגבהים של כל המשתתפים, אני הוספתי גם היקף כתפיים ומתניים) גרבי צלילה, קסדות- כל אחד קיבל קסדה עם השם שלו ורתמות לסנפלינג. הליכה של 10 דקות במעלה ההר והתחלנו את המסלול. הוראות הבטיחות של לותר היו פשוטות מאוד, לא למהר, להזהר לא להחליק, להגיד אם משהו מפריע והכי חשוב לא להפסיק לחייך... הבן הקטן שעדיין לא יודע לשחות היה צמוד למדריך לאורך כל הדרך, והם הצליחו לתקשר על אף שאינם דוברים את אותה שפה. לותר הגיע מצויד במצלמה עמידה במים ולאורך כל הדרך צילם אותנו (אנחנו מחכים לדיסק שיגיע בדואר). בתחילת המסלול לותר "הטביע" אותנו על מנת שהגוף יתרגל לטמפרטורה של המים- הוא טען שטמפ' המים היא 15 מעלות, לנו הרגיש קצת פחות...התחלנו בירידה במסלול, סנפלינג בתוך מפל מים כשבעלי יורד ראשון (לותר לימד אותו איך לשחרר את הקשר לכל אחד מהיורדים) אח"כ הילדים אני אחרונה ובסוף המדריך. ירידה בתוך נקיקים הליכה במים וירידה בסנפלינג בעוד 2 נקודות במילה אחת או כמה מילים- פשוט כיף לא נורמלי. כל המסלול לוקח כשעתיים וחצי ובסופו יוצאים לנקודת ההתחלה לפני הטיפוס. הליכה לרכב שם לותר הפתיע אותנו בשתייה ועוגיות. קחו נעליים יבשות, כי יש הליכה לרכב- אנחנו שכחנו אז הלכנו בנעליים רטובות עד לרכב- לא נעים אבל גם לא נורא... ואל תעשו את זה ביום האחרון או אחד שלפניו ע"מ שהנעליים יספיקו להתייבש. התענוג- 200 יורו לחמישתנו- שווה כל יורו ממליצים בחום רב!!! בדרך חזרה קנינו אוכל במקדרייב ואכלנו במלון- 32 יורו לחמישתנו. יום שלישי- פארק הסרטים ופארק המים בשילוב ארוחת האבירים. אנחנו לא חובבי רכבות הרים ומגלשות מים אקסטרימיות לכן הילדים החליטו לוותר על גארדהלנד וללכת לפארקים המוזכרים. בפארק הסרטים כמעט ולא היו תורים (למרות שהייתה במקום קייטנה) הדבר היחידי שהפריע לנו הוא שבתור לאחד המתקנים היה חם ואפילו מאוורר אחד לרפואה לא היה. למרות שהומלץ רבות לא לפספס את המופע של רמבו, לצערנו פספסנו אותו כי עברנו לפארק המים. פארק המים היה חביב, בריכת הגלים הייתה להיט, השמש החליטה להסתתר אז נהיה קצת אפרורי. הפארק נסגר לקראת השעה 19:00, כבר ב18:30 התחלנו לצעוד לעבר הרכב, החלפנו בגדים וחזרנו לארוחת האבירים. ארוחת האבירים -; רעיון נחמד מאוד, חלוקה של הקהל ל4 קבוצות שכל אחת מעודדת את האביר שלה, האבירים רוכבים על סוסים ונלחמים אחד בשני על ליבה של הנסיכה אזמרלדה, כל זאת בזמן שמוגשת לכם ארוחת ערב שאוכלים אותה בידיים, עוף צלוי עם תפו"א, מרק ירקות ושתייה חופשית. (שוב שימו לב שמביאים מים שאלו מים רגילים ולא סודה) לחם וקינוח פאי תפוחים עם גלידת וניל. בכניסה מצלמים כל משפחה יחד עם המלך והנסיכה ומי שרוצה קונה את התמונה ב6 יורו. יש אפשרות לקנות כרטיס משולב מבעוד מועד מהארץ (דרך האתר שלהם), בגלל בלאגן שהיה לנו עם המלון קיבלנו את הכרטיסים כפיצוי. (עלות לחמישה אנשים 220 יורו+ 4 יורו חנייה במקום+ כביש אגרה 1יורו לכיוון). קחו בחשבון שמאוד רועש בפנים וגם המבוגרים מתגלים כילדים כשזה נוגע לעידוד האביר שלהם... (זה מתבטא בהקשה על הצלחות והשולחנות) יום רביעי- היום האחרון שלנו-החלטנו לעשות את כביש סובב אגם גארדה, נקודת העצירה הראשונה הייתה אגם טנו המדהים ביופיו ובצבע הטורקיז של מימיו. המים קרים מאוד, אבל זה לא הפריע לילדים להכנס נשנשנו משהו על החוף, ונתנו גם קצת לדגים... כשהשמש החליטה שהיא שוב מסתתרת מפנינו והתחיל לטפטף חזרנו לרכב. הנקודה הבאה הייתה מלצ'סינה, מכיון שכבר עלינו ברכבל בדולומיטים ומכיוון שמזג האוויר היה אפרורי החלטנו לוותר על הרכבל. טיילנו ברחובות העיירה, ישבנו בבית קפה וזללנו טוסטים. במצודה אליה לא עלינו התקיימו באותו יום 2 חתונות (ואולי יותר) אז ראינו גם חתן וכלה, ומשפחה אנגלית/ סקוטית (כל הגברים היו בחצאיות). הגשם שוב התחיל אז אחרי הגלידה רצנו לרכב ומשם נסענו לשדה התעופה. אם לא מתכוונים לעלות ברכבל יש מגרש חנייה ממש במרכז העיירה 1.2 יורו לשעת חנייה. נסיעה של קרוב לשעתיים הביאה אתנו לשדה התעופה של ורונה מספיק זמן על מנת להחזיר את הרכב ולעמוד בתור לעשות צ'ק אין. אין בדיקות בטחוניות כמו שאנחנו רגילים (כמו ארזת לבד, איפה היו המזוודות, מישהו נתן לך להעביר משהו וכו') דבר שגרם לנו לתמהון. יש שיקוף של תיקי היד ואסור להעביר מים, קרמים וכו'. מה שכן הם ביקשו שנפרק את המצלמה והעדשות ושנוציא את הGPS לשיקוף כשהוא לא בתוך התיק. חזרנו מאושרים ומלאי חוויות ותמונות, עד לטיול הבא...