8 ימים מלאים. 4 בקייפטאון ו-4 נוספים באיזור מפלי ויקטוריה. חוייה של פעם בחיים, שאינה דומה לכל נסיעה קודמת. מתחילים הכי מהר שלנו ולאט לאט מגבירים...

יום 1

טיסת לילה מנתב"ג לאדיס אבבה, המתנה של מספר שעות בשדה שהקידמה עוד לא השיגה אותו, טקסי קפה לתיירים והמוני אפריקאים בגדלים ובצבעים שונים, עמוסי פקלאות נוהרים מצד לצד. ואז טיסת בבוקר מוקדמת מאדיס לקייפטאון, בודקים שכל הציוד הגיע בשלום ואז מתחיל הבום!

נסיעה לצידי הטאונשיפס, שכונות העוני של ה"שחורים", דלות בולטת ומטרידה שמקבלת את פנינו בכניסה לקייפטאון תוך כדי שאנחנו מתחילים בטיפוס אל ה- SIGNAL HILL, "הגבעה של האריה", ממנה היו מניפים פעם דגלים כדי לאותת על שינויי מזג האויר וכיווני עיגון לספינות שהגיעו לנמל. הנוף מהגבעה מרהיב, קייפטאון כולה פרושה לפנינו. אנחנו עומדים נלהבים ולא מפסיקים לצלם ולהצטלם כשאנחנו בכלל לא מודעים לנופים הפסיכיים של קייפטאון שנזכה לראות ביום שאחרי.

יורדים חזרה מהגבעה וממשיכים לאיזור המרינה אל מלון - THE TABLE BAY HOTEL. מלון מפנק במיקום מושלם בקצה המרינה והטיילת ועם כניסה ישירה מתוך המלון אל מרכז הקניות העצום של ויקטוריה ואלברט. המלון עצום בגודלו, החדרים דורשים הליכה מרובה אבל הנוף אל הר השולחן, ארוחת הבוקר המפנקת, החדרים העצומים בגודלם והמיקום המצוין לוקחים בענק!! אה ושכחתי לציין את החדר מנקים פעמיים ביום והחדרנית תמיד משאירה פינוקים וקיפולים מיוחדים למגבות, לשמיכות ולנעלי הבית. בקיצור אם לא ברור - אז מלון מומלץ!

התרעננות קלה במלון ואפילו שאנחנו אחרי לילה ללא שינה, יוצאים בערב למסעדת GOLD, מסעדה אפריקאית "אותנטית" לתיירים, עצומה בגודלה, בעלת כמה מפלסים. הערב מתחיל בסדנת תיפוף אפריקאי על דרבוקות ועובר לארוחת ערב עם מנות טעימה שמגיעות מכל יבשת אפריקה כמו אורז קנייתי, ממרח דגים מנמיביה וקארי שרימפס וקוקוס מזנזיבר. האוכל מעולה ומשובח ובין לבין מתקיימים על הבמה שלל הופעות של רקדנים וזמרים אפריקאים ובנוסף מסתובבות בין הסועדים בנות שמאפרות את מי שחפץ באיפור אפריקאי אותנטי.היה טעים ומשעשע על אף התיירותיות והעייפות.

הולכים לישון עם חיוך על הפנים ומחכים כבר ליום הבא.

יום 2

ארוחת בוקר מפנקת, מגוונת ועשירה על שפת המרינה ויוצאים ישר לביקור בהר השולחן. התמזל מזלנו וזכינו במזג אויר מופלא לטיול על הפסגה, שמיים תכולים ללא שום עננים באופק ושמש שגרמה לנו להשאיר את הבגד המחמם שהבאנו עמוק בתיק. אל ההר עלינו ברכבל המיוחד המסתובב לאורך כל העלייה ב-360 מעלות, כך שניתן לצפות בנוף פנורמי על האזור כולו.

מגיעים למעלה והנוף עוצר נשימה, מכל פינה על ההר ולכל כיוון. לא ניתן לתאר במילים את פלא העולם הזה וגם לא בתמונות. צריך להיות שם כדי להבין במה מדובר. באותו פרק זמן אני אומרת לעצמי בלב שזה מבחינתי שיא הטיול (וכל זה כשאני פחות מ-24 באפריקה...). וטיפ לדרך - תעלו למעלה עם בקבוק של הליקר המקומי שלהם מפרי האמרולה, כמה שלוקים מהליקר יסדרו אתכם לגמרי!

היה קשה להוריד אותנו מההר, אבל חייבים להמשיך. היעד הבא, שכונת BO-KAAP, אחת משכונות המגורים העתיקות ביותר ששרדו בקייפטאון, בעלת בתים ססגוניים הצבועים בגוני פסטל. בפועל, זה רחוב אחד של בתים צבעוניים שמצטלמים יפה לאינסטגרם ועוד מספר גלריות עם אומנות אפריקאית מיוחדת. נחמד וזהו.

ממשיכים משם, כשעה נסיעה אל HAZENDAL, יקב רב שנים, המנוהל כיום ע"י בחור ישראלי שגר במקום מספר שנים. שטח היקב עצום וכולל בתוכו גם את המפעל, אוסף מכוניות עתיק, מגרשי גולף, וילה מטורפת להשכרה, משחקיה שאין כמוה, מעדניה ועוד. ערכנו במקום סיור וטעימות יין, היה נחמד ואטרקטיבי כי יכולנו לדבר עם מישהו מקומי בעברית, היה יפה ופוטוגני. אבל האם זאת אטרקציה שאמליץ עליה בדרך? לא בטוחה. אבל אם כבר מגיעים לשם - המלצה חמה על הוודקה השחורה.

השבת כבר בפתח ואנו קצרים בזמן, חוזרים אל המלון להתארגן לערב, עושים סיבוב קצרצר בצרינה כי קצת מדגדג לנו וחוזרים לקידוש ולאורחת שבת במלון.

יום 3

יום שבת. יום ברגוע. ארוחת בוקר מאוחרת. טיול של כשעה וחצי לאורך המרינה, הרבה מידע על דרום אפריקה ונגיעה בכל האתרים החשובים ואז זמן חופשי לשופינג בין אינספור החנויות שבאיזור (אין על הסופרים!) וישיבה בבתי קפה המשקיפים אל הסירות והים.

ארוחת ערב במסעדת הסטייקים והיין המשובחת BELTHAZAR, מרחק הליכה קצר מאוד מהמלון. היה טעים וטוב. מומלץ בחום!

יום 4

הסתיימה השבת ואפשר לחזור לדרכים. יום ארוך לפנינו.

מתחילים בהפלגה אל כלבי הים ב- HOUT BAY. ההפלגה כייפית ומרעננת (תרתי משמע). את כלבי הים רואים מהאוניה, מרחק של כמה מטרים. רובם שרועים על האי האי הקטנטן ומדי פעם מחליקים למים. נחמד אבל מצאתי עניין רב יותר בשייט עצמו.

הבטחנו יום של נסיעות אז ממשיכים להדרים לאורך קו החוף המהפנט ולמרגלות האוקיינוס עד לכף התקווה הטובה. מצטלמים ליד השלט המפורסם, מרביצים עוד שוט של אמרולה וממשיכים בנסיעה עד לנקודה הדרומית ביותר ביבשת ב- CAPE POINT. הפוניקולר לא עובד אז מוכרחים לעלות ברגל וטוב שכך - הנופים מהפנטים וכל דקה עוצרים לצלם ולהצטלם. מגיעים עד למגדלור וחוזרים חזרה מטה. עוד יום שיא של נופים מפעימים בטיול.

ממשיכים משם אל ה- BOULDERS BEACH, חוף הפינגויינים שנראה מהארץ בתמונות כה פוטוגני ומפתה ובפועל התברר כמתחם קטן ומגודר, עמוס בתיירים ובפינגויינים (מהעבר השני של הגדר כמובן). נחמד וחמוד וזהו. מחוץ לשמורה יש הרבה דוכני מזכרות (כמו בכל אתר תיירות אפריקאי) וחבורת ילדות מסכנות שלא מפסיקה לשיר ולרקוד בשביל לאסוף קצת טיפים שלא בטוח שיזכו לראותם בכלל...

חשרנו למלון בשביל להתארגן לארוחת הערב האחרונה בקייפטאון והפעם במסעדת BAIA, מסעדת דגים ופירות ים הנמצאת גם היא במרינה במרחק 3 דקות הליכה מהמלון. מסעדה מעולה, משקיפה למרינה, לא זולה אבל עם אוכל משובח ביותר.

היום העמוס בא לסופו. מחר נפרדים מקייפטאון וממשיכים הלאה.

יום 5

טיסת בוקר סופר מוקדמת עם חברת southafrican airlines בביזנס (!) ואנחנו ביוהנסבורג, מעבירים את זמננו בדיוטי פרי לקראת טיסת ההמשך. חלקים בשדה הגדול הזה מזכירים את התחנה המרכזית בתל אביב והאישור הסופי לכך מתקבל כאשר אנחנו מגיעים למסוף אוטובוסים גדול שמפזר את הנוסעים בין המטוסים השונים.

טיסה מפנקת נוספת בביזנס ואנחנו לקראת נחיתה בזימבבואה. מציצים מהחלון ורואים כלום גדול מכל עבר ורק את רסיסי מפלי ויקטוריה מאחד הכיוונים. אוקיי, זה הולך להיות מעניין... שדה התעופה הקטן מלא רק בתיירים שמגיעים כמובן לחזות בפלא העולם הקרוי מפלי ויקטוריה.

קצת בירוקרטיות ואנחנו בחוץ, שמים את פעמינו לעבר מלוננו הבא. בדרך נדרשים לחצות את הגבול אל זמביה. מעבר גבול באפריקה, חלק גדול מהאנשים (המקומיים) חוצים אותו רגלית, לרוב נושאים משאות על גבם, חלק לא קטן מהם יחף. לעיתים יסתובבו לידם בבונים ולעיתים חזירי בר. ברוכים הבאים לאפריקה!

מגיעים למלון לארבעת הלילות הקרובים ה- ROYAL LIVINGSTONE VICTORIA FALLS ונשארים עם פה פעור. זה לא דומה לשום מקום לינה שהיינו בו מעולם. להקה אפריקאית צבעונית מקבלת את פנינו שעה שאנחנו יורדים מהאוטובוסים ונכנסים אל המבנה המרכזי, הפתוח והסגור הבנוי בסגנון בריטי קולוניאלי. כוס קוקטייל כתום צונן מוגשת לידינו ואנחנו מרגישים כאילו נכנסנו ישירות לתוך ספר של אגתה כריסטי. הפה מסרב להיסגר והחיוך מסרב לרדת. המצלמות נשלפות ברגע ומתחילים לתעד הכל כי מכל עבר מציצה הפתעה אחרת. נהר הזמבזי העצום למרגלות המלון, הזברות המטיילות בחופשיות על שפת הבריכה, הג'ירפות שמציצות עלינו מרחוק והכל כל כך רגוע ושליו.

לא רוצים לעזוב את המדשאות אבל אין ברירה, הלו"ז עמוס וצריך להגיע לחדר, להתארגן ולצאת הלאה. החדרים מתפרשים על פני שטח רחב ידיים במבנים קטנים בני שתי קומות. מכוניות גולף מסיעות את האנשים בין החדרים ובתחתית כל מבנה שכולל כשמונה חדרים עומד באטלר אישי שמוכן לעשות כל שיבקשו ממנו בתמורה לכמה דולרים. החדר קסום גם הוא, ממשיך את האוירה הקולוניאליסטית והנוף הנשקף מהמרפסת הפתוחה שלנו מפתה להישאר.

אבל אין זמן ואנחנו נוסעים מרחק של כעשר דקות נסיעה אל עבר ה AFRICAN QUEEN לשייט רגוע על נהר הזמבזי לעת שקיעה. שתי קומות של אוניה המשמשת גם כמסעדה ובר. מתפנקים באלכוהול מקומי ונשנושים תוך שייט על הנהר שאינו נראה עצום וסוער כלל ורק מחר נגלה כמה טעינו לגביו. "שיא" השייט הוא צפייה מקרוב בלהקת היפופטמים שעומדת בצורה די סטטית בתוך הנהר. אחת החיות היותר מסוכנות שיש בטבע אבל בפוזה בה ראינו את הלהקה לא נראה שהם התכוונו לזוז לשום מקום.

עייפים מהיום הארוך שהתחיל לפנות בוקר, חוזרים למלון לארוחת ערב בחדר האוכל במלון ולערב ניגונים על הפסנתר בלאונג' המופלא של הריזורט.

יום 6

אתמול התלהבנו משלל החיות המסתובבות בשטח המלון והיום נוסעים לראות אותן מקרוב, בביתן האמיתי. יוצאים לספארי בוקר! יוצאים בג'יפים מרחבת המלון אל הפארק הלאומי MOSI-A-TONYA, הנמצא בקרבת המלון. מאתרים באיזור פילים, ג'ירפות, בבונים וחזירי בר אבל מטרתנו העיקרית היא לצפות בקרנפים. אוכלוסיית הקרנפים הולכת ומדלדלת ובפארק הזה מוחזקים 10 פריטים עליהם שומרים מכל משמר. הקרנפים מסתובבים בשטח סגור משלהם ועל מנת להוציא אותם החוצה "לקהל הרחב" צריך לשלם טיפ. אנחנו שילמנו וזכינו לראות 8 מתוך 10 הקרנפים, צועדים מרחק של מטרים ספורים מאיתנו. פריסת בוקר קלה בשטח, מבט נוסף אל החיות וחזרה אל המלון לארוחת בוקר מאוחרת במלון.

קצת זמן חופשי. צעידה במרחבי הריזורט ובין החיות אל הריזורט הנוסף הסמוך בדרך למפלי ויקטוריה. מסקנה - הריזורט שלנו יותר שווה :)

14:00 יוצאים בנסיעה קצרה אל מנחת המסוקים לסיבוב מעל מפלי ויקטוריה. חותמים על מסמכים שלאף אחד אין כח לקרוא, תוהים כמה נסיון יש לנהגי המסוקים הללו וממריאים. הנוף מלמעלה מטורף! מתחילים לקבל פרופורציה על עוצמות וגודל נהר הזמבזי שנראה שקט ותמים מלמטה. ואז מגיעים למפלים... וואו - זאת המילה שנשמעה הכי הרבה. מומלץ בחום!

נוחתים. חוזרים למלון. יושבים קצת בלובי להתאושש מהחוויה. מפנקים אותנו באוכל ושתייה. ייסורי המצפון גורמים לנו לבדוק את חדר הכושר המאובזר להפליא והממוקם בלב החורשה כשכל קירותיו שקופים ותוך כדי עשיית הכושר צופים בחבורות בבונים רודפים זה אחרי זה. חוזרים לחדר, אוספים את מעיל הגשם עבור המפלים ויוצאים אל עבר מפלי ויקטוריה. אפשר בהליכה ואפשר בנסיעה קצרצרה.

ושוב מדובר בפלא עולם נוסף בטיול הנוכחי ששום מילה או צילום לא יוכלו להמחיש את עוצמתו. כל רגע שיא שהיה בטיול מתגמד לעומת ההליכה לאורך המפלים ברמה כזאת שאפילו המצלמה נזנחה ונכנסה לתיק והחוויה כמעט ואינה מתועדת (מחוץ לראש כמובן). נרטבים עד לשד העצמות אבל אסור לוותר על שום שלב במסלול ההליכה במפלים. וכמובן מדי פעם חובה להביט לשמיים אל הקשתות הנוצרות בכל רגע.

חוזרים בהיי מטורף למלון, ברגל, דרך ממטרות שכמובן כבר לא מרגש אותנו להירטב מהן כי גם ככה אנחנו ספוגים מים, ודרך ג'ירפות מלככות את עלי העצים שמסביב.

בערב חיכתה לנו ארוחת בומה, ארוחה אפריקאית מסורתית המתבשלת מעל מדורות בסירי פויקה וכל כולה בדמי כפר אפריקאי מסורתי עם כל המתופפים, הרקדנים, המאפרים והמלבישים. היה טעים וצבעוני.

עוד קצת שירים מול הפסנתר בלובי ולישון.

יום 7

מכינים דרכונים ויוצאים לכיוון בוטצואנה. עוברים גבול מפרך והכי לא יעיל שיש ונוסעים היישר לשמורת CHOBE ששטחה כחצי ממדינת ישראל והיא מתגאה באוכלוסיית הפילים הגדולה בעולם.

הסיור בשמורה נמשך על פני יום שלם ויש אופציות ללינה במקום. מתפצלים ומתחילים בנסיעה בג'יפים. המטרה הראשית - חיפוש אריות, כל השאר - בונוס. חלפנו על פני מגוון עצום של בעלי חיים בסיטואציות שונות, להקות בכמויות של חיות שרואים בד"כ רק בסרטי נאשיונל ג'יאוגרפיק. גם לביאה ראינו אבל השיא מבחינתי היה להקות הפילים והג'ירפות. את המחצית השנייה של היום עשינו בשייט בסירות קטנות בהם נחשפנו לבעלי חיים נוספים שלא ראינו ביבשה כמו התנינים וההיפוז, כששיא השיאים של הביקור בשמורה ושל הטיול בכלל היה חציית הפילים את הנהר - חוויה פסיכית!

יום מרגש, מסעיר, מפתיע, מאובק, מצחיק, דורש זמן לעיכול - שיא הטיול.

לקראת ערב חזרנו למלון לארוחת ערב חגיגית אחרונה במדשאות המלון ולהבנה שאוטוטו החלק המוחשי של המסע נגמר ונישאר לנצח עם חוויות שאין כמותן.

יום 8

שוב סדרת מעברי גבול מעיקים, עצירה בשוק מקומי בזימבבואה וחזרה מתישה בין livingstone, זימבבואה ואז Bulawayo, זימבבואה ואז אדיס אבהה, אתיופיה ומשם לנתב"ג.

היה מדהים ומדהים שהיה!