6 לילות ו-6 ימים בגיאורגיה.
טיסת ערב עם חברת גיאורגיאן איירווייז חברה בעלת צי של 3 מטוסים בלבד ו-6 יעדים בלבד (בינהם נתב"ג). ככה גם מרגיש. מזמינים מונית מהשדה למלון דרך אפליקציית בולט שמתבררת כדרך הכי נוחה להתנייד באיזור טיביליסי. מגיע נהג עם רכב בו ההגה ממוקם בצד ימין. הנהיגה בגיאורגיה היא בצד ימין, זה לא מונע מחלק מהרכבים להיות עם מערכת נהיגה בצד ימין. למה? לא ברור. זה מוזר ולעיתים אף עלול להיות מעט מפחיד, אבל על כך בהמשך.
מגיעים למלון Mukhrantubani Boutique Hotel בגשם שוטף ובשעת לילה מאוחרת. מסתקרנים מעיצוב המלון, אך ממהרים לעלות לחדרים כדי לישון קצת לפני היום הגדוש שמחכה לנו. עולים לחדר ומגלים שקיבלנו מיני דירה בגודל 60 מ"ר עם שני חדרי שינה נפרדים, מבואה וחלל רחצה גדול. הדירה מעוצבת בסגנון גיאורגי - עץ, צבעים עזים, נברשות זכוכית והרבה חפצים עתיקים. אפשר לומר שבהחלט נכנסנו לאווירה.
יום 1
מי מאיתנו שהשכים קום הספיק להגיע בזמן לארוחת הבוקר. מי שהתבלבל עם שעון ישראל ולקח את הזמן באיזי פספס את הארוחה...
רק הגענו למלון וכבר נפרדים ממנו ללילה. מפקידים את המזוודות למשמר במלון ויוצאים ללילה בבורג'ומי, עיירת נופש מערבית לטיביליסי.
הרכב ששכרנו חיכה לנו בחניית המלון ויצאנו לדרך. תחנה ראשונה Tbilisi Mall, קניון ענק כשכל יעדנו הוא ביקור בסניף הסופר של רשת קרפור האהובה עלינו. הסניף העצום, בעל שתי הקומות מכיל כל דבר כמעט שניתן למכור וניתן לבלות בו הרבההה זמן. חפשו את דוכני טעימות האוכל...
הצטיידנו בקצת נשנושים והמשכנו לכיוון מצחתה אל Jvari Church, כנסיית הצלב הקדוש הניצבת מערבית למצחתה. פנים הכנסיה סגפני למדי אבל הנוף של מצחתה ושל מפגש הנהרות מתקבארי ואראגבי בהחלט מהפנט. הכנסיה אגב, היא המקום הראשון בו אנחנו נתקלים בכלבים שרועים על הרצפה. לאורך כל המסע ילוו אותנו עשרות כלבים שלא עושים כלום חוץ מלשכב על הרצפה בעילפון מוחלט.
סטייה קטנה במסלול ואנחנו ב- Zoological center Bears sanctuary, מקלט לכ-20 דובים שהוצלו מחיים מתעללים כדובי שעשוע. המקום לא תיירותי, הדובים שם לא כאטרקציה לקהל, אבל - הצפייה בדובים מאוד מרשימה. כמעט ואין חיץ ביננו לדובים, טכנית אפשר להושיט את היד ולגעת בדובים. חוויה עוצמתית ומרשימה. בצמוד לכלובי הדובים ולא בטוח שבגללם ישנם שני צימרים מאוד מיוחדים ממש בחיק הטבע.
נטענו באנרגיה בסניף wendy's קרוב ונסענו כשעתיים וחצי עד לעיירה Borjomi, השוכנת בעמק ירוק על גדות נהר המטקבארי. העיירה ידועה בזכות המים המינרליים המלוחים שלה ובעלי סגולות המרפא.
בבורג'ומי ישנו ב- Milano Palace Borjomi שכל קשר בין שמו למילאנו או לפאלאס מקרי בהחלט, אך בסך הכל היה מקום לינה בסדר גמור ללילה אחד. המלון קטנטן ואנחנו זכינו לישון בחדר שדלת הכניסה אליו נמצאת מאחורי דלפק הקבלה... מצד שני מגג המלון נשקף נוף מטורף!!
ארוחת ערב אכלנו במסעדה Bergi terrace. לאורך כל הטיול אכלנו בכל מקום אפשרי - מסעדות בצידי דרכים, דוכנים בשוק, בסופר, ברכבת ועוד, המסעדה הנ"ל היתה המקום היחיד שבו נפלנו עם אוכל. השירות היה איטי וזה בסדר כי הבנו שהגיאורגים עובדים בקצב אחר, אבל האוכל בחלקו לא היה מוצלח והשיא היה שלקח להם שעתיים וחצי לומר לנו שלא יצליחו להכין לנו את החינקלי שהזמנו... בחרנו לצאת מהאירוע הזה משועשעים.
יום 2
בחרנו ללכת רגלית מהמלון אל פארק המים המינרליים Borjomi Central Park. הפארק חביב, מוצל ברובו, משתרע לאוך נהר בורג'ומי, יש הרבה ספוטים לצילום, הרבה דוכני מזון והרבה מתקני שעשועים משנות השמונים. ב"סוף" הפארק, כשני קילומטר של הליכה מקצה מתקני השעושועים נמצאות שתי בריכות "טבעיות" ממימי המעיין (בתשלום), לא הגענו עד לשם, ההליכה לשם היא תחת שמש קופחת ולא על מסלול סלול. ה'אטרקציה' בפארק מבחינתנו הייתה הסבתות שעומדות בתוך בור די בכניסה וממלאות לאנשים מים בכוסות ובבקבוקי פלסטיק ממימי המעיין המקורי, קתרינה, מים עכורים ובריח חזק של גופרית שהמקומיים לוגמים בשקיקה.
ביציאה מהפארק יש אפשרות לעלות ברכבל המטפס מעלה אל גלגל ענק הנמצא בראש גבעת בורג'ומי, עוד אטרקציה שנראתה קצת פחות אטרקטיבית תחת השמש הקופחת.
אגב, לפני הכניסה לפארק ממוקם מלון קראון פלאזה היפהפה. עושה בהחלט חשק להעביר בו איזה לילה או שניים ולאורך הרחוב המוביל אל הפארק יש שפע דוכנים עם כל מזכרת גיאורגית אפשרית.
היה חם, והיה לח, והיה דביק ולכן ששנו לחזור לאוטו ולצאת מבורג'ומי חזרה לכיוון טיביליסי.
עצרנו בעיר Gori, עיר הולדתו של סטלין. מוקד העניין העיקרי בעיר הוא מוזיאון סטלין, שיר הלל המוקדש לרודן הידוע. הצריף הקטן בו התגורר יחד עם הוריו עומד בחזית המוזיאון תחת מבנה דמוי מקדש ובכניסה למוזיאון יש חנות מזכרות בו ניתן לרכוש פוסטרים, תמונות, פאזלים, מצתים, חולצות וכל דבר אחר אפשרי עליו אפשר להטביע את תמונתו של סטלין.
מקום בגדר הזיה, אבל טוב שהגענו אליו כי 5 דק' נסיעה משם עצרנו לאכול במסעדת Joseph שהתגלתה כמאוד מוצלחת, טעימה וזולה. המלצרים והתפריט דוברי גיאורגית ורוסית בלבד. מעט מאתגר, אבל בעזרת גוגל טרנסלייט ותמונות שהופיעו בתפריט, ידענו מה להזמין- והצלחנו!! החינקלי היה סופר מוצלח, החצ'אפורי ממולא עלי סלק, עשבי וגבינה היה אלוהי, החציל ממולא אגוזים היה נימוח ומפנק וגם שאר המנות היו טובות. מקום מומלץ.
על בטן מלאה ומדושנות נסענו לשרוף קצת קלוריות בעיר המערות אופליסציחה. עיר ארכיאולוגית חצובה בסלע, מתפרשת על פני שטח של כ-40,000 ק"מ וניצבת על גבעה שמשקיפה על נוף פסטורלי. עיר המערות חשופה כולה לשמש וכוללת טיפוס והליכה מאומצים מעט ולכן כדאי לחשב מראש את שעת ההגעה לאתר.
משם נסענו ישירות לטיביליסי להתאחד עם החצי השני שלנו שהגיע גם הוא לטיביליסי. מפגש זריז במלון, חזרה למזוודות שהשארנו שם ומיהרנו אל מגדל השעון הצמוד למלוננו. בכל ערב בשעה 19 יוצא מלאך מדלת קטנה, הולם בפטיש ודמויות ממעגל החיים מסתובבות באיטיות עד שהמסך נסגר. אטרקציה תיירותית מעט מטופשת, אך מבנה השעום מרשים במיוחד ונראה כאילו נלקח מסצנה מתוך הסרט עליסה בארץ הפלאות.
בשלב הזה גם אנחנו וגם החצי השני שהצטרף אלינו להרפתקה היו גמורים. ניסינו למשוך את הערב עוד קצת וצעדנו אל עבר Lumier’s Chimney Cake, דוכן קיורטוש וגלידה קטנטן עם תור אינסופי. כמה קטן ככה טעים!
סיבוב קצר בכיכר החירות, הליכה בסמטאות העיר העתיקה, מבט אל גשר השלום שלצערנו נמצא בשיפוצים, ישיבה קצרה לכוס יין על גג מסעדת Culture, וקרסנו מותשים לגמרי על המיטות.
יום 3
את היום הנוכחי החלטנו להקדיש להיכרות עם העיר טיבליסי. 10 דקות הליכה ואנחנו בפארק Rike, המשתרע לגדתו המזרחית של נהר המטקבארי. בפארק יש שבילי הליכה, בריכות ומזרקות, חיבור לגשר השלום ואולם קונצרטים מרשים. אנחנו הגענו בשביל הרכבל הנמתח מקצהו הדרומי של הפארק ועד למבצר נארחילה. הנסיעה ברכבל נעימה ומהנה ומספקת מבט שונה על טיביליסי.
על הגבעה חם, אפילו חם מאוד. צל אין. במקומו יש כמה דוכנים עם אותן מזכרות גיאורגיות שחוזרות על עצמן. על הגבעה נמצאים Kartlis Deda, הפסל המפורסם והמרשים של 'אמא גיאורגיה', אותו ניתן לראות מלמעלה בזוויות פחות מרשימות מאשר מלמטה, הגנים הבוטנים אליהם לא נכנסנו ומבצר נארחילה שגם הוא לא עורר בנו חשק עז לביקור. היה חם.
את הדרך למטה עשינו באופן רגלי, די בקלות, תוך עצירה לטעימה מגלידת היין הורודה המפורסמת שלהם. היה מרענן. משם המשכנו אל עבר רובע Abanotubani, איזור מרחצאות הגופרית של העיר. עוד לפני שמגיעים אל המרחצאות נתקלים בריח הגופרית העז הבוקע מהמעיינות ובמפל Leghvtakhevi החביב והעמוס חיות מסכנות, דוגמת קוף מולבש בבגדים מגוחכים, ומחכים לתיירים שירצו להצטלם איתן. פחות התחברנו... אין ספק שאיזור המרחצאות מרשים ומיוחד, כיפות הלבנים המבצבצות מתוך הקרקע, מרחצאות אורבליאני עם חזית האריחים הכחולה ועוד.
צעידה ברחובות העיר העתיקה, כיכר ירושלים, מוזיאון האשליות (שם הפקדנו את כל מי שמתחת לגיל 15), בית הכנסת הגדול, עצירה לחצ'אפורי לוביאני מפנק שנקנה מתוך חור בקיר וישיבה של גדולים בשקט בבית הקפה Entrée עם כוסות יין צוננים כי היה חם.
שעה של שקט וראש טוב והכנופיה חזרה, רעבה לצהריים, זרמנו איתה למסעדה הגיאורגית Chashnagiri. היה טעים ומפנק ובצקי וגבינתי והיה גם חצ'אפורי אצ'רולי גדוש בגבינות וחמה שהיה סוף הדרך. שבעים, מרוצים ומיוזעים החלטנו לבדוק את עורק התחבורה הראשי של העיר, רחוב Rustavelis, קילומטר וחצי של שדירה בעלת בניינים מרשימים (יחסית), אך נטולת מעברי חציה ויכולת לעבור מצד אחד של השדרה לצידה השני.
האתר הכי מעניין בשדירה הזאת היה בית הקפה הפצפון Kvarts coffee הנמצא מתחת לאדמה ומאוד קל לפספוס. הקטע של המקום הוא שלאחר קניית הקפה יש ציירת סופר מוכשרת שמציירת את דיוקני הלקוחות על כוסות הקפה שרכשו (לפני המילוי בנוזלים כמובן).
היעד הבא היה טיפוס בפוניקולר אל גבעת Mtatsminda החולשת על העיר ממערב. חוויית הפוניקולר הייתה מזעזעת - חום, צפיפות וחוסר יעילות משוועים. אפילו הילדים לא נהנו... אך מה שמתגלה למעלה שווה כל רגע בעלייה. נוף מרהיב של כל טיבליסי נפרש לעיננו, אנטנת טלויזיה בגובה 210 מ' ובנוסף פארק שעשועים (מיני לונה פארק) מפתיע הפרוש בין עצים על פני שטח גדול וטומן בחובו אטרקציות רבות (על כל אטרקציה משלמים בנפרד). אפשר להעביר למעלה בשקט כמה שעות טובות ולא רעות בכלל.
הערב הסתיים בזיקוקים מהגבעה ובמוניות שהחזירו אותנו מה אל העיר כי את חוויית הפוניקולר המחרידה לא רצינו לשחזר בשנית.
יום 4
הבוקר חיכו לנו מחוץ למלון אוצ'ה והמיניבוס איתם נסענו לטיול של יומיים צפונה אל הרי הקווקז בגבולה הצפוני של גיאורגיה. הדרך עוברת בכביש הצבאי של גיאורגיה ומובילה מטיביליסי ועד לולדיקווקז שברוסיה, לעיתים סלולה ולעיתים רוצה להיות סלולה.
תוך כדי נסיעה מתפתל הכביש לצד מי הטורקיז של מאגר Zhinvali הפוטוגני והמתוייר ובהמשך לצד מבצר Ananuri השווה ביקור ותצפית אל מאגר ז'ינבאלי הנקווה לרגליו. עוצרים לארוחת צהריים גיאורגית נוספת של מאפים, גבינות, אגוזים, מלפפונים ועגבניות (והפעם גם מרק העוף החמצמץ הגיאורגי ציחירתמה) בעיירת הסקי Gudauri אליה נגיע גם ביום שאחרי. מצטלמים בנופים המהפנטים סביב אנדרטת Russia–Georgia Friendship Monument, חולפים על פני מעבר ההרים ג'בארי,Travertine Mineral Springs ועמק Tergi. קולטים רכבל שנראה לנו מעניין. עושים עצירת סקרנות במעבר הגבול עם רוסיה וחוזרים אחורה אל העיירה ח'אזבגי שם נעביר את הלילה. הנופים לאורכם נסענו היו קסומים ומפתיעים והמראות בהם נתקלנו היו לרוב מעניינים ולא שגרתיים.
Kazbegi, השוכנת בתוך עמק למרגלות הר Kazbek, מרגישה כעיירה רדומה שטרם סיימו להקים אותה. כבישים לא סלולים, המון אתרי בנייה, סופר אחד ואינספור פרות שמסתובבות ברחובות. אין ספק שזה מקום מיוחד.
את הלילה העברנו במלון חדש יחסית Hotel Memoir Kazbegi by DNT Group בעיצוב מאוד מיוחד. התחושה שלי לגבי המקום היתה יותר אכסניה מאשר מלון אבל אין משהו רע לומר על המקום שהיה נקי ומבריק ועם ארוחת בוקר מאוד מוצלחת.
סגרנו את הערב שהפך ברגע אחד לגשום במשחקי חברה וחידונים שהוכנו מבעוד מועד.
יום 5
פותחים את הבוקר בשיא האנרגיה לאור הנופים הירוקים העוצמתיים הנשקפים מחלונות החדר ולהוטים להספיק 2 אטרקציות ששמנו עליהן עין עוד ביום הקודם.
אטרקציה ראשונה טיפוס לכנסיית השילוש הקדוש Tsminda Sameba, המתנשאת מעל קאזבגי וקרצה לנו מהחלון מהרגע בו נכנסנו לחדר במלון. המיקום של הכנסייה , על ראש גבעה בגובה 2,200 מ' ועל רקע הר ח'אזבק הופכים אותה לפלא עוצר נשימה הן במבט מלמטה והן במבט מלמעלה. הכביש התלול והמפותל לאורך הגבעה ועד לכנסיה, הצריך מאיתנו לשכור מוניות קטנות כיוון שהמיניבוס שהיה איתנו לא יכול לטפס את העליות האלה. הנוף הנשקף מלמעלה כצפוי היה מדהים והפרות שהסתובבו באחו שמסביב הוסיפו עוד יותר לאווירה הכללית.
את האטרקציה השנייה ראינו בזמן הטיפוס לגבעה, אומגה מרשימה במרחקה. לשמחתי הרבה היא הייתה סגורה באותו בוקר, אחרת אני לא בטוחה שהאירוע הזה היה עובר בצורה כל כך חלקה.
אטרקציה מספר שלוש גם נצפתה ביום הקודם והיא רכבל העובר מסלול של 7.5 (!) ק"מ בין Kobi לעיירת הסקי המפורסם בגיאורגיה Gudauri. המרחק בין שתי העיירות הוא כ-16 ק"מ וכ-22 דק' נסיעה ברכב. לנו לקח בפועל קרוב לשעה וחצי להגיע מנקודה אחת לשנייה ברכבלים. את המסלול עושים בעזרת 4 רכבלים שונים שנדרשים להחליף בדרך. 3 מהם גונדולות סגורות והרביעי ספסל ישיבה שבחלקו פתוח. המסלול עובר בין נופים שונים וככל שמטפס למעלה הצמחייה מדלדלת ושלוגיות מבצבצות. אפשר להגדיר את הנסיעה כחוויה מהנה ומרגיעה אך כזאת שאינה מתאימה לקלסטרופובים.
הגענו לשעת צהריים מאוחרת והחלטנו להמשיך משם בנסיעה ישירה עד לטיביליסי. נפרדנו מהנהג בצילום קבוצתי וישר הלכנו למסעדת Pasanauri On Baratashvili Str, עוד מסעדה גיאורגית אותנטית. ושוב היה בצקי ושוב היה גבינתי ושוב היה אגוזי ושוב היה טעים! הפעם גם העזנו "להתפרע" ולקחת קינוח גיאורגי, עוגת קרלבסקי, שכבות של דבש, אגוזים וקרם. היה מגעיל!
המשכנו לשיטוט בסימטאות העיר העתיקה, רחוב Jan Shardeni St עמוס בתי הקפה, עלינו לתצפית מה- Metekhi Rise, וחזרנו לפארק רייק לגלידה ולביקור במזרקה המפורסמת שמסתבר שהפסיקה מזמן לעבוד. הדרך חזרה למלון (שברכב לוקחת אולי 5 דק' מהמקום בו היינו) לקחה המוווווון זמן ולו בגלל העובדה שבטיביליסי מתקמצנים על מעברי חצייה ונעזרים בעיקר במעברים תת קרקעיים לחציית כבישים, והם נמצאים במרחקים עצומים אחד מהשני.
יום 6
יום אחרון בגיאורגיה ובטיביליסי. אמנם שעת בוקר מוקדמת יחסית אבל מתחילים דבר ראשון בהצצה למתחם שוק האוכל Bazari Orbeliani הנמצא ממש בסמוך למלון. שוק אוכל ענק, מודרני יחסית, עם דוכני אוכל מכל הסוגים, מזכיר בקונספט את השרונה מרקט.
ממשיכים משם אל ה- Dry Bridge Market, שוק פשפשים פתוח שאפשר למצוא בו כל דבר שניתן להעלות על הדעת, אבל כל דבר ובמיוחד אם גילו עתיק! חווייה אנתרופולגית מעניינת ביותר. השוק נמצא מעל לפארק חביב לילדים עם מזרקות מים למשחק והתרעננות.
משם המשכנו רגלית אל Dezerter bazaar, שוק עמוס, שוק עצום, שוק רועש - קחו את שוק הכרמל ותכפילו פי מאה. מה שכן, תיירותי זה לא. הכי אותנטי שיש. בסמוך לשוק נמצאת גם התחנה המרכזית, תחנת הרכבת וקו מטרו. לחובבי התחבורה הציבורית - זה המקום!
בשלב הזה הוחלט לפצל כוחות. ההרפתקנים עלו על המטרו לכיוון צפון להתנסות בקרטינג ומי שחיפש קצת שקט (ומזגן) עלה על המטרו לכיוון דרום אל רחוב Rustaveli. בקצה הרחוב, ליד כיכר החירות נמצא קניון Galleria Tbilisi. יתרונותיו הברורים של הקניון - מזגן וסופר חביב שנמצא בקומה התחתונה. לשירותים אגב, אפשר להכנס רק אם כרטיס אשראי.
המרחק משם לבית המלון קצרצר. את כיכר החירות חוצים (שוב) דרך מעבר תת קרקעי. במעבר הזה, עם כל החום והדוחק אכלנו את החצ'אפורי פנובאני הכי טעים, הכי מפנק והכי זול בכל הטיול!
את ארוחת הצהריים בחרנו לאכול לשם שינוי במסעדה שאינה גיאורגית, אלא ההפך המוחלט ממנה - מסעדה עם אוכל טבעוני נא, UMMY - Raw Vegan Cafe. היו כמה מביננו שראו את התפריט, הזדעזעו שהתפריט לא כולל בשר, פחמימות או אוכל חם וברחו והיו את האמיצים שנשארו וקיוו בליבם שהארוחה הבריאה הזאת תכפר על כל הג'אנק והפחמימות שהכניסו לגופם בימים האחרונים... כחוויה חד פעמית האוכל היה לא רע. אבל בין זה לבין ארוחה גיאורגית המרחק עצום.
בסיום הארוחה התקפלנו לשדה התעופה. הטיסה התאחרה מאוד. חזרנו עייפים מאוד. אבל גם נהננו. מאוד.
המשך יבוא...
