את חג הסוכות האחרון, בחרנו לבלות באי טנריף.
היינו בהרכב של 4 מבוגרים ו3 ילדים בגילאי 9,8 ו5.
כיוון שלטנריף אין טיסות ישירות מישראל, טסנו עם חברת אייר אירופה למדריד. הטיסה ממדריד לטנריף הזומנה ליום שאחרי, וכך היה לנו חצי יום להסתובב במדריד.
השארנו את המזוודות במלון שהוזמן מראש ויצאנו לדרך. למרכז העיר נסענו במטרו שהתגלה כקל וידידותי לתייר, עם מכונות כרטיסים באנגלית ועם שפע ספרדים שהיו נכונים לעזור בכל שאלה. את המסלול בעיר התחלנו בכיכר CIBELES, שם צפינו במזרקה ובבתים המפוארים שסביבה. מרחוק השקפנו גם על שער ALCALA, שער הנצחון של הספרדים.
המשכנו ברחוב ALCALA לכיוון מערב (ההפך מכיוונו של השער), עברנו דרך בנייניים מרתקים כמו בנק ספרד והבניין בעל הכיפה שחורה זהובה של מטרופוליס והמשכנו ברחוב עד הגיענו לכיכר סול PUERTA DEL SOL. היעד ראשון בכיכר היה הצטיידות בכרטיס סים מקומי ואת זה אפשר לעשות במספר חנויות בכיכר כמו VODAFONE ו-ORANGE. בכיכר הצטלמנו ליד פסל הדובי והעץ המשמשים כסמל העיר, וכן ליד פסלו של המלך קרלוס השלישי כשהוא רכוב על סוסו. בנוסף, בכיכר נמצא ק”מ האפס של ספרד, ממנו נמדדים המרחקים במדינה. בקצה הכיכר, ביציאה לרחוב POSTAS נמצאת קונדיטוריה שאיני זוכרת את שמה, אך נראה שהיא עומד במקום שנים רבות מאוד, עמוסה כל טוב ומלאת קונים. הצטיידנו בדברי מתיקה ויצאנו חזרה אל הרחוב עד שהגענו לכיכר מאיור PLAZA MAYOR.
את ארוחת הערב אכלנו בTGB, רשת המבורגרים מקומית זולה וטעימה. אנחנו אכלנו בסניף שברחוב GRAN VIA.
המלון בו לנו בלילה הראשון נקרא MAYDRIT HOTEL.
מלון מפנק שנמצא במרחק 10 דקות נסיעה מנמל התעופה. במלון שאטלים חינמיים אל ומשדה התעופה. במרחק 4 דקות הליכה מהמלון יש תחנת מטרו שנמצאת בשכונה נעימה מאוד לשיטוט גם בשעות הקטנות של הלילה. המלון לא זול אך מפנק מאוד ויש לו יתרון עצום בגלל קירבתו לתחנת המטרו.
טנריף
עליות, ירידות, אוקיינוס שנשקף מכל מצוק, קקטוסים, בננות וחול שחור…
אל טנריף טסנו בטיסת בוקר מוקדמת באיבריה אקספרס שארכה כשעתיים ורבע. באי שני שדות תעופה – אנחנו נחתנו בשדה הצפוני הנמצא בעיר סנטה קרוז. השכרנו רכב מחברת CICAR שהתגלתה כחברה טובה, יעילה וזולה ויצאנו לדרך.
יעדינו הראשון בדרך לבית המלון בדרום האי היה קניון CENTRO COMERCIAL MERIDIANO. קניון גדול ובו מגוון רשתות אופנה כולל פרימרק, זארה, ברשקה, פול אנד בר וכו', סניף גדול של רשת קארפור, בתי קולנוע ומגוון רשתות מזון מהיר. העברנו במקום שעתיים ונסענו אל המלון בו נלון במשך כל זמן שהותנו על האי.
מלון HARD ROCK HOTEL TENERIFE
המלון מפנק ביותר. שירות לאורח ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. החדרים מעוצבים ומפנקים. האוכל בחדר האוכל טעים ומגוון. במלון שלל בריכות שכל אחת מיוחדת ומהנה בדרכה, בכל בריכה עמדת דיגיי ובר, חלק מהבריכות מחוממות, יש בריכה למבוגרים בלבד ולגונת מי ים. משחקיות לילדים ברמה הכי גבוהה שיש, נוף קסום והרבה הרבה מוזיקה איכותית – מוזיקה בכל החללים הציבוריים במלון וכן מוזיקה הבוקעת מרמקולים איכותיים בחדרי המלון, הופעות של זמרים, די ג'ייז וכו'.
פנקייקים מעוצבים אישית בארוחת הבוקר במלון…
ניכר שעל כל פרט ופרט אפילו על הקטן ביותר חשבו במלון ולא משנה כמה תשבוחות ארעיף עליו כאן, רק מי שיגיע למלון ויחווה אותו יוכל להבין עד כמה אחרי שמבלים במלון כזה, סף ההנאה ממרבית המלונות (לפחות בישראל) יורד.
בזמן הצ'ק אין עונדים לכל אורח צמיד על פרק כף היד שהוא בעצם ה”מפתח” לחדר, ו”כרטיס הזיהוי” במתקני המלון.
המלון נמצא במרחק 10 דקות נסיעה ברכב מהמרכז בו נמצא ריכוז המלונות הגדול עליו ארחיב בהמשך, אבל אני רואה זאת כיתרון (לפחות לבעלי רכב). מול המלון יש סופרמרקט קטן בו ניתן להצטייד במצרכים.
מהמלון שירות שאטלים חינמי הלוך וחזור אל נמל התעופה הדרומי של האי. למי שמגיע ברכב, במלון חניה חינם ושירות ואלה פארקינג.
עלות השהות ל4 אנשים בחדר, חצי פנסיון – 1700 יורו לשמונה לילות.
היום הראשון
התחלנו את הטיול בנסיעה לMASCA, הכפר האבוד שהיה מבודד עד שנת 1978. הכפר לא רחוק מאוד מהמלון, אך שוכן בין מצוקי ענק תלולים והדרך אליו נעשית בכבישים מפותלים מאוד.
פה המקום לציין שתי עובדות חשובות –
עובדה מס' 1: בטנריף כביש מהיר אחד שסובב את רוב האי. על מנת לבקר באיזורים פנימיים באי ההררי יש לנסוע בדרכים מאוד מפותלות שעולות ויורדות בין ההרים. מי שסובל מבחילות 
, מומלץ להגיע מצויד בהתאם.
עובדה מס' 2: הכבישים באי מצויינים ואיכותיים מאוד, גם הכבישים בהרים. בכל הפוסטים שקראתי לפני הגעתי לאי נאמר שחלק מהכבישים צרים במיוחד, מפחידים ומסוכנים ועוברים בדרכים גרועות. אנחנו לא נתקלנו בכבישים כאלה כלל והדרך עברה בנעימים. ואפילו שכרנו רכב 
עם גיר ידני מה שגם לא הומלץ כלל בכל הפוסטים.
חזרה למסלול…
הנסיעה אל הכפר עברה בנופים מפעימים עם הרבה נקודות עצירה בדרך לצילומים, כשמכל עבר נשקף האוקיינוס.
עובדה מס' 3: נקודה כואבת באי 
- החניות ליד כל אתר תיירות (לא הממוסחרים), כי אם אלה שבטבע, מועטות ולרוב מלאות עד אפס מקום.
יעדנו הבא היה PLAYA DE LA ARENA, שם טבלנו רגליים בחוף וטיילנו לאורך הטיילת החביבה.
עובדה מס' 4: בכל פינה באי בה ניתן להגיע למקור מים כלשהו, תמיד יימצא זוג אחד לפחות של משתזפים, לרוב בריטים שבסוף היום יראו כמו עגבניות בשלות 
.
הדרך מהחוף בו טיילנו ועד לPUNTA TENO מרהיבה ביופייה. הכביש מתפתל לאורך ההר, חוצה מספר מנהרות ומשקיף אל הים כמובן. החוף קטן, מספר דייגים, הרבה משתזפים ומעט רוחצים כיוון שהוא די סלעי. יש מסלול הליכה קצרצר מהחוף ועד למגדלור שנמצא בקצהו.
על אף שדי הרבה אנשים נכנסו למים בחוף זה, כדאי לשמור את הטבילה האמיתית ליעד הבא אליו נסענו והוא בכפר GRACHICO. וכאן טיפ קטן – כדאי שתמיד יהיה ברכב תיק ובו כל הציוד הדרוש לטבילה בים (בגדי ים, מגבות וכו...). הכפר קטן ונחמד, שוכן למרגלות האוקיינוס, בתים ציוריים ורכבת תיירים קטנה שנוסעת בין הסמטאות הצרות.
המקום הבאמת מעניין, אטרקטיבי ויפהפה בכפר נמצא לאורך הטיילת, במקום בו עמדה פעם טירה עתיקה והלבה והים השתלטו על מה שהיו פעם חדרי הטירה, ובמקום נוצרו בריכות קטנות לרחצה (חלקן רגועות יותר וחלקן סוערות), וכמובן הרבה משתזפים שפוקדים את המקום.
במרחק נסיעה קרוב יחסית נמצאת העיירה המדוברת ICOD LOS VINOS. מדוברת בגלל עץ 'הדרקון של איקוד'. עץ זקן זה מהווה את סימלה של טנריף. אבל – זה בסה”כ עץ ויש בטנריף עוד עצים מאותו הסוג והמבין יבין…
לקראת ערב חזרנו למלון להתרעננות קלה וארוחת ערב ואח”כ יצאנו לשיטוט קצר יחסית ברחוב בו נמצא סניף ההארד רוק קפה (מרחק של משהו כמו רבע שעה נסיעה מהמלון. המסעדה נמצאת ברחוב AV. LAS AMERICAS. שדרה רחבת ידיים ושוקקת חיים, מלאת חנויות מותגים ומסעדות. בערב יש מופעי רחוב שונים ומופעי מזרקות. נחמד לשוטט לאורך הרחוב – אבל למצוא חניה ועוד בערב זה אתגר לא פשוט בכלל ! בהצלחה 
.
היום השני
היום החלטנו לנסוע צפונה אל שמורת הטבע שעל רכס הרי ANAGA. הנסיעה מתחילה בכביש המהיר A1 עד לאיזור LA LAGUNA, ומשם פחות או יותר מתחילים בטיפוס על ההרים. כמובן שביום מעונן הנסיעה מעלה תהיה הרבה פחות אטרקטיבית.
עובדה מס' 5: על הפסגות הגבוהות באי יש עננים. העננים מגיעים לרוב בשעות הצהריים. מחזה הנסיעה בין העננים והצפייה בנוף מעל לעננים הוא מיוחד, אבל יש לקחת בחשבון שאז הראות הרבה פחות טובה וכל הנופים המרהיבים של האי מטשטשים.
גם הדרך המטפסת אל השמורה תלולה ומפותלת, אך עם זאת יפהפיה ומלאת נקודות צילום ותצפית לאורך הכביש. טיפ: כדאי לעצור לתצפית בכל נקודה (בהנחה ויש מקום לעצירת הרכב… זה עניין שיכול לעיתים להיות מאתגר).
אחת התצפיות המרהיבות בתחילת הטיפוס נקראית MIRADOR DE JERDINA והיא צופה אל לה לגונה וסנטה קרוז, ואפילו את פסגת הטיידה ניתן לראות משם.
הנקודה הבאה המומלצת במעלה הכביש היא MIRADOR CRUZ DEL CARMEN. נוף חביב, אבל יוצאים משם מסלולי הליכה קלילים ונגישים בתוך יער ריחני. הבעיה היחידה במקום הזה היא כמובן החניה. גם שם קשה מאוד למצוא מקום חניה פנוי בחניון הקטנטן.
לאורך הכביש המיוער יש מקומות לא מוסדרים, אבל שניתן לעצור את הרכב ולצאת לשיטוט קטן בין העצים, “ללכת לאיבוד” ולהתמסר לשקט ולירוק העשיר הניבט מכל עבר.
בהתפצלות הכבישים אנחנו בחרנו להצפין עם הכביש לכיוון מצוקי BENIJO. ואז מגיע שלב שאתה פוגש בעננים, לפעמים נוסע מעליהם ולפעמים הם מלטפים אותך.
עובדה מס' 6: בטנריף גדלים קקטוסים. המון קקטוסים ולאורך כל חלקיו השונים של האי. ברשתות הסופר המקומיות ניתן למצוא ריבות קקטוס וליקר קקטוס.
באיזור PLAYA DEL ROQUE יש מעין שובר גלים קטן שניתן ללכת לאורכו ולהיכנס קצת לתוך הים, לצפות בדייגים ובעוד כמה משתזפים.
המשכנו לאזור מצוקי BENIJO כפי שהומלץ פה באחד הבלוגים, אך הגענו לדד אנד.
את הדרך חזרה למטה עשינו דרך כביש TF12 שהוביל אותנו לכיוון סנטה קרוז. דרך יפהפיה ומפותלת. עברנו דרך העיירה SAN ANDRES ונסענו עד ל PLAYA DE LAS TERSITAS. חוף מיוחד ושונה ממראות החופים בטנריף. זהו בעצם חוף חולי צהבהב כמו בישראל בעוד ששאר החופים באי בעלי חול שחרחר. זוהי רצועת חוף ארוכה עם חול שיובא במיוחד מהסהרה ודקלים לאורכה. לאורך החוף מקלחות ושירותים מסודרים. החניה בחוף היא בתשלום.
לאורך החוף ניתן לצפות בסירות המגיעות לנמל סנטה קרוז הנמצא בקרבת מקום.
בדרך דרומה עצרנו בקניון ANAZA CARREFOUR SHOPPING CENTER. בעיקר לשופינג בסופר הענק carrefour, אך בקניון מספר נוסף של חנויות מרשתות מוכרות כמו H&M.
היום השלישי
הוחלט על יום קליל ומפנק בקרבת המלון.
פתחנו ב SIAM MALL, קניון חדש בעיצוב אסייאתי הנמצא במרחק של כרבע שעה נסיעה מהמלון, צמוד לפארק המים סיאם סנטר. בקניון רשתות ידועות כמו מנגו, ברשקה, זארה וכו'. בנוסף יש בקניון דוכן מידע ורכישת כרטיסים לפארקים ולאטרקציות באי.
את המשך היום העברנו ברביצה בבריכות השונות שברחבי המלון.
היום הרביעי
היום התפצלנו – חצי הלך לSIAM PARK וחצי נשאר באיזור הבריכות המפנק שבמלון.
פארק המים נחשב לאחד המיוחדים בעולם בשילוב נופים וצבנים עתיקים ממלכת סיאם. שלל מגלשות חדישות, בריכת גלים עם גלים בעוצמות וגבהים מטורפים, מסלולי אבובים וכמובן בריכות הכרישים המפורסמות.
אנחנו קנינו כרטיס משולב לפארק המים וללורו פארק והמחיר כמובן יצא יותר משתלם. שימו לב שילד עד גיל 5 (כולל) לא צריך לשלם. לגבי חניה – החניון בפארק בתשלום. מחוץ לחניון יש שפע של חניה בחינם.
בערב קפצנו לאאוטלט שנקרא GALEON. הוא נמצא במרחק של משהו כמו 12 דקות נסיעה מהמלון. האאוטלט לא גדול, יש בו משהו כמו 20 חנויות, בעיקר של רשתות פחות מוכרות. לא הייתי מגדירה אותו כיעד חובה לשופינג.
היום החמישי
יעדנו היום היה ה LORO PARQUE. בפארק המוני תוכים, שלל חיות אקזוטיות כטיגריסים, פלמינגו וגורילות, תצוגה מיוחדת מאוד של פינגווינים בחיקוי מושלם של סביבתם הטבעית, ומופעי חיות (נשמע נורא ממה שזה בפועל) של דולפינים, לוותנים, אריות ים ותוכים. המופעים משעשעים מאוד. בכניסה מקבלים לוח זמנים לכל ההופעות ובשביל להספיק לראות הכל ביום אחד כדאי להגיע בשעת הפתיחה.
ביציאה מהפארק יש רכבת תיירים שמסיעה אנשים מהפארק למדרחוב של פורטו דה לה קרוז ובחזרה. בדיעבד עדיף לנסוע איתה לאיזור המדרחוב ובחזרה, כי כמו שכבר ציינתי קודם, מקומות חניה פנויים זה עניין מאוד רגיש בטנריף…. אנחנו התקשנו למצוא חניה באיזור המדרחוב ולכן טיילנו מעט לאורך הטיילת של העיר כי רק שם הצלחנו למצוא מקומות חניה פנויים.
היום השישי
עוד יום בקרבת המלון.
יעדנו לבוקר היה איזור PLAYA DE LAS AMERICAS.
עקב מצוקת חניה בעיר השארנו את הרכב במגרש החניה של קניון CENTRO COMMERCIAL PARQUE SANTIAGO 6, עוד אחד מבין הקניונים הרבים הפזורים באי. לא התעכבנו יותר מדי בקניון וירדנו רגלית לאיזור המדרחוב והחוף, מרחק הליכה של כרבע שעה. מהקניון יש גם רכבת תיירים שיורדת עד לחוף, אנחנו לא השתמשנו בשירותיה.
הכיוון הכללי היה ירידה לרחוב AV.LAS AMERICAS, היכן שממוקם הסניף של זארה, הליכה לאורך הרחוב הזה עד למפגש עם הטיילת ומשם הליכה עד ל PLAYA DE LAS AMERICAS. שדרות לאס אמריקאס עמוסות בחנויות ובתי קפה. המקום כמובן עמוס בעיקר בתיירים.
בערך באמצע השדרה נמצא MINI GOLF PARQUE SANTIAGO V. מיני גולף יפהפה שמעוצב מן הסתם בסגנון ספרדי. שווה הצצה ויש בו גם שירותים נקיים וחינמיים למי שצריך...
עוד נקודה ראויה לציון בדרך לים הן חנויות האאוטלט של בנטון (אחת לילדים ואחת למבוגרים) שנמצאות ממש על הטיילת קצת אחרי הסניף של מקדונלדס. צריך קצת לנבור אבל אפשר למצוא מציאות שוות במיוחד בסניף הילדים.
קצת משחקים בחוף הים וחזרנו רגלית למכונית.
משם הצפנו ונסענו לכיוון LOS GIGANTES. הנופים בדרך היורדים אל העיירה מאוד מרשימים. עוצרים בכל נקודת תצפית בדרך למטה. העיירה מאוד תיירותית אך עם זאת בעל חן מיוחד. הגענו עד לנמל הסירות, אך לא אל חוף הרחצה שנמצא מאחורי הנמל.
בין לבין סימנו V על עוד כמה רשתות סופר מקומיות, ורכשנו מספר מוצרים מקומיים ובינהם רוטב מוחו (MOJO) אדום שעשוי מפלפלים אדומים חריפים ושמן זית, ורוטב מוחו ירוק שעשוי מכוסברה.
היום השביעי
לסיום ביקורנו באי היינו כמובן חייבים לפקוד את הפארק הלאומי טיידה TEIDE. את פסגת ההר רואים כמעט מכל פינה באי. הטיפוס מעלה מרתק ומתחיל בנופים ירוקים שאט אט הופכים געשיים ומשנים צבעם לגווני אדמה. זרמי לבה קפואים, סלעי בזלת שחורים והרבה הרבה לטאות.
עובדה מס' 7: בטנריף יש הרבה לטאות. ליתר דיוק יש המון לטאות שמתרוצצות בכל פינה בטבע ומכונות הקרוקודילים של טנריף.
על מנת לעלות ברכבל לפסגת ההר מומלץ להזמין כרטיסים מראש. הכי נוח לשות זאת זה דרך אתר האינטרנט של השמורה. אנחנו עשינו זאת כבר עם הגעתנו לאי. בבוקר אותו היום, לבושים בארוך, קיבלנו הודעת וואטסאפ שעקב רוחות חזקות הרכבל לא יפעל באותו היום. הרכבל לא פועל כשמעונן מדי או כשהרוחות חזקות. כיוון שרוב שהותנו באי הרכבל לא פעל, ביום האחרון החלטנו פשוט לנסוע לשמורה ללא רכישת כרטיסים מראש. כבר בזמן הטיפוס באוטו אל ראש ההר רואים איך הטמפרטורה מתחילה לצנוח, למרות שבפועל לא היה קר בכלל בשמורה.
לאורך המסלול יש לא מעט נקודות עצירה ותצפית וגם מסלולי הליכה. לדעתי כדאי לנסוע ישירות לרכבל ורק אח”כ לעצור בנקודות שחלקן אטרקטיביות יותר וחלקן פחות. חשוב להגיע עם כובע ומשקפי שמש כי צל אין שם בכלל.
לצערנו הרב אחרי עמידה ממושכת בתור לקופת הכרטיסים לרכבל גילינו שהמקום הפנוי הבא לעליה ברכבל הוא רק בעוד כחמש שעות ולכן לא עלינו למעלה, אך עדיין הביקור במקום היה חווייתי ומיוחד.
בדרך למטה נסענו בגובה העננים (שבאופן כללי שמנו לב שמגיעים אל ההר לקראת הצהריים) – מחזה מרהיב ביופיו.
אחר הצהריים בילינו עוד קצת בין בריכות המלון השונות, מנסים למצות מהטוב הזה כל דקה שנותרה…
לאחר 8 לילות בטנריף הגיע הזמן להתחיל בחזרה למציאות…
בכאב לב ובצער נפרדנו בבוקר מהמלון והבטחנו לעצמנו שזהו לא הביקור האחרון. נסענו אל שדה התעופה הצפוני של האי והחזרנו את הרכב. שימו לב שלנקודת החזרת הרכבים המושכרים יש שילוט קטנטן ולא ברור, היו ערניים לפנייה.
הגענו למדריד וכיוון שטיסת ההמשך שלנו לישראל היתה מוקדם בבוקר ביום שלמחרת, שוב לנו במלון בקירבת שדה התעופה. הפעם נבחר מלון CROWN PLAZA.
למלון שאטלים חינמיים מהשדה ובחזרה בזמינות גבוהה מאוד. המלון סביר, החדרים מעט מיושנים ומנוכרים. המלון ממוקם בפאתי איזור תעשיה למרגלות כביש מהיר. מטרו אין בקרבת המלון. במרחק 10 דקות הליכה יש תחנת אוטובוס שעוברים בה מעל ל10 קווי אוטובוס שונים שכמעט כולם מובילים לתחנת מטרו. האוטובוסים חדישים ונעימים לנסיעה. צריך להצטייד במטבעות קטנים כי הנהגים לא מחזירים עודף.
אנחנו נסענו באוטובוס מרחק 3 תחנות עד לקניון CENTRO COMERCIAL PLENILUNIO. קניון עצום בגודלו. אפשר למצוא בו כל רשת אפשרית כולל סניף פריימארק גדול ואפילו סניף קטן של דקתלון.
ביום האחרון לטיולנו, קמנו מוקדם ויצאנו בשאטל לשדה התעופה. טסנו חזרה בטיסת אייר אירופה מצוינת במטוס דרימליינר. הילדים עפו...
