חזרנו השבוע מסופ”ש קצרצר (אבל זוגי !) בבלגרד, בירת סרביה.
בלגרד, 'העיר הלבנה' (בסרבית), בירה אירופאית חדשה יחסית, מבנים קומוניסטיים עצומים בגודלם, פארקים ירוקים, מדרחוב בעל מראה מערב אירופאי, מקום חיבורם של הדנובה והסאבה, הרבה אוכל טוב וזול (!) וחיי לילה מטורפים !!! והכי חשוב…. עיר שלווה ובתולית שעוד לא התקלקלה מנחילי תיירים. התיירים המעטים שראינו שם היו ישראלים !
יום חמישי
טיסת ישראייר שהתעכבה לא מעט, גרמה לנו להגיע לבלגרד רק בשעת אחר הצהריים. לאחר סיור פנורמי רכוב שעבר בין כל אתרי התיירות החשובים שלבעיר, נסענו ישירות למלון לפריקת המזוודות. לנו במלון METROPOL PALACE.
מלון 5 כוכבים ברמה מאוד גבוהה. צוות שירותי וקשוב, חדרים רחבים ומאובזרים היטב, נוף ירוק מהחלון, ארוחת בוקר מצוינת למי שאינו שומר כשרות (פרט למגוון דל מאוד של ירקות), ספא מדהים הכולל בין היתר בריכת שחיה, ג'קוזי ומכון כושר ומיקום נוח מאוד.
וקצת מארוחת הבוקר במלון…
עייפים וסקרנים יצאנו לבדוק מה יש לעיר להציע לנו.
התחלנו בהמרת כספים ממש מול המלון. בעיר יש הרבה משרדי החלפת כספים ושערי ההמרה בהם זהים זה לזה.. משם המשכנו לעבר סניף של VIP שנמצא במרחק מטרים ספורים והצטיידנו בכרטיס סים מקומי של 4 ג'יגה בעלות מצחיקה של פחות מ10 שקלים.
אחרי שעות ללא אוכל, הלכנו כק”מ 1 לכיוון PEKARA TRPKOVIC, מאפיה ותיקה ופופולרית מאוד בעיר שמציעה מגוון רב של מאפים מתוקים ומלוחים.
התור היה ארוך והאנשים היו רבים. על המאפיה קיבלנו המלצות רבות, – אבל – אנחנו לא נפלנו… דגמנו בוריק (ההמלצה) עם נקניק וגבינה, בורקס משולש ממולא בעוף וממרח על בסיס מיונז ועוגיית אגוזים בשם אורסניצה. הבוריק הזכיר שכבות של מלוואח עשוי יתר על המידה עם תוספות מלוחות מדי, משולש העוף היה סביר ורק העוגייה היתה באמת מוצלחת ושווה את הקנייה. בכל מקרה, מחירי המזון בעיר כל כך זולים כך שיכולנו לטעום ולטעום כל מה שחשקה נפשנו בלי יסורי מצפון רבים על הכסף…
ועוד כמה קטנות על האוכל הסרבי –
AJVAR – ממרח פלפלים וחצילים בייתי מעולה !!! כדאי להצטייד בכמה צנצנות באחד הסופרים ולהביא איתכם לארץ.
הבשר המוזמן במסעדות לרוב יגיע יבש. הצלוחית עם הרוטב הלבנבן שתגיע לצידו תכלול את הקאיימק, מעיין ממרח שמכיל קרומי חלב וכל טבילה של הבשר בו תרכך אותו.
מרק במסעדות הפשוטות הוא לרוב מים בטעם – מרק גזר הוא מים בטעם גזר, מרק אפונה הוא מים בטעם אפונה וכו'. על מנת להינות ממרק משביע יש להזמין מרק צ'ורבה.
רשת CARIBIC PIZZA – פיצה מצוינת במחיר נמוך. הסניפים שאנחנו ביקרנו בהם פתוחים כל הלילה. צריך לשים לב שפיצה רגילה היא פיצה עם בשר. על מנת לקבל פיצה ללא בשר צריך לבקש פיצה מרגריטה.
BURRITO MADRE – מקום שמכין בוריטוס מופלאים במגוון תוספות ממש בקרבת המלון.
האלכוהול בסרביה זול מאוד – אנחנו הצטיידנו בבקבוקים שקנינו שם בזול והבאנו איתנו לארץ.
רשת מקדונלדס כמובן זולה מאוד. בסניף שבתחילת המדרחוב יש דיל בין השעות שש לעשר בערב הכולל – טריפל המבורגר, שתיה גדולה וצ'יפס ב12 שקלים !!!
באופן כללי יש בעיר המון מסעדות, מאפיות, אוכל מהיר וכו'. הכל זמין, זול מאוד ופתוח עד השעות הקטנות של הלילה.
כדאי להצטייד בסופרים המקומיים במוצרי מזון מיוחדים ולהביא לארץ. המחיר מפתה ביותר. אחת מרשתות הסופרים היותר אסתטיות ומודרניות היא רשת IDEA. בקרבת המלון היה גם סניף מיוחד של הרשת בעיצוב לונדוני שנקרא IDEA LONDON.
ברחבי העיר דוכני פופקורן רבים.
ועוד יותר – אינספור מקררי ארטיקים באמצע הרחוב. מוכרים זקנים מתפעלים אותם ובשעות הערב המאוחרות הם פשוט נועלים את המקררים, מקפלים את הכיסאות וחוזרים הביתה.
וחזרה לטיולנו…
במרחק קרוב מאוד נמצאת כנסיית סיינט סאבה, אחד הסמלים המפורסמים של העיר. מרשימה מבחוץ ומרשימה מבפנים. בערב מוארת מאוד יפה, כמו כל שאר המבנים בעיר.
דבר נוסף שנמצא בקרבת מקום הוא ההריסות של בנייני הממשל שהופצצו ע”י נאט”ו. עצוב ומרתק בו זמנית.
ההריסות ה”מרשימות” ביותר ממוקמות בפינת רחוב KNEZA MILOSA ורחוב NEMANJINA.
משם המשכנו רגלית לעבר המדרחוב המפורסם של העיר לשיטוט זריז ביותר.
בתחילת המדרחוב נמצא מלון מוסקבה ובו, כך אומרים, בית הקפה עם הקינוחים הטובים ביותר בעיר. אנחנו לא טעמנו.
את הערב סיימנו באחד המועדונים הפזורים על הגדה המערבית של נהר הסאבה. אינני זוכרת את שמו אבל יש שפע של מועדונים. חיי הלילה האמיתיים לא מתחילים לפני חצות והאלכוהול זוללללל!
אנחנו לא השתמשנו בכלל בתחבורה ציבורית אלא העדפנו ללכת רגלית ממקום למקום (גם בשלוש לפנות בוקר כיוון שמרגיש מאוד בטוח להסתובב בעיר בכל שעה), אבל יש כמובן אופציה של שימוש במערכת של תחבורה ציבורית מאוד מפותחת בעיר. הדרך הנוחה ביותר להתניידות היא בנסיעה במוניות שמחירן זול מאוד. תחנת המוניות הגדולה ביותר היא PINK. המונית עם הסימון הורוד על הגג. רצוי לקחת מונית של החברה הזאת או לבקש שיזמינו לכם מראש במקום בו אתם נמצאים כיוון שנהגי החברה הזאת לא ינסו לרמות אתכם. בכל אופן אין לקחת מונית שיש עליה סימון של מונית על הגג, אך בלוחית הרישוי אין סימון של האותיות TX.
אופציה תחבורתית נוספת היא לקנות בכל קיוסק מקומי כרטיס שנקרא BUS PLUS שתקף לנסיעה באוטובוסים ובטראמים במשך 90 דקות.
יום שישי
הבוקר יצאנו לסיבוב רגלי נרחב ברחבי העיר.
צעדנו מהמלון לעבר המדרחוב KNEZ MIHAILOVA, דרך כיכר הרפובליקה המוקפת בתיאטרון הלאומי ובמוזיאון הלאומי.
המדרחוב נעים מאוד להליכה ואינו סואן כדוגמת מדרחובים אחרים בבירות אירופאית. אפשר למצוא בו את כל הרשתות הגדולות ובמחירים סבירים. בסימטאות הקטנות היוצאות מהמדרחוב ניתן למצוא חנויות קטנות יותר המציעות סחורה במחירים זולים עוד יותר.
בנוסף לאורך המדרחוב המון מסעדות ובתי קפה קטנים המומלצים לעצירה קלה בדרך ומפתים כל כך בשל המחירים הנמוכים של האוכל והשתייה. אנחנו דגמנו במדרחוב מקרונים מעולים מגלידריה במדרחוב שאיני זוכרת את שמה ובהמשך עצרנו להפסקת בירה וכריכים מעולים במחיר מגוחך.
במדרחוב מעניין להסתכל לא רק אל פנים החנויות אלא גם מעלה אל הבתים שחלקם בעלי חזיתות מעניינות מאוד. למשל מלון SRPSKA KRUNA משנת 1869 במספר 56, האקדמיה הסרבית לאומנות במספר 35 ועוד…
קצה המדרחוב מוביל ישירות לפארק KALEMEGDAN, פארק גדול ויפה ובו נמצא המבצר של בלגרד, גן החיות העירוני, המוזיאון הצבאי והרבה הרבה ירוק בעיניים.
טיפוס על הגבעה והגענו אל המבצר BEOGRADSKA TVRDAVA. המבצר עבר עשרות גלגולים שונים שהקירות העבים שלו ותצוגת התותחים בחפירים מעידים עליהם עד היום. התצפית במעלה המבצר עוצרת נשימה ומומלץ להגיע אליה בשעות שונות של היום.
ירידה חזרה אל העיר לוקחת אותנו לשכונת DORCOL ולרחוב UZUN MIRKOVA שם אנחנו מגלים חנות שנקראת SUPERMARKET. זהו מקום מדליק המשלב בין חנות מעצבים (סטייל הסוהו) לבין בר שתייה ואוכל. בחנות שתי קומות ומומלץ לא לפספס אף פינה בה כולל תאי ההלבשה המעוצבים והקומה השנייה.
משם המשכנו למתחם אומנות עכשווית UK PARABROD, שנמצא ברחוב KAPETAN MISINA 6A. המתחם נמצא בבניין אר-דקו מיוחד. בבניין תערוכות מתחלפות, סדנאות ופסטיבלים מדי פעם ואפילו אולם קולנוע קטן.
המתחם נמצא במרחק 10 דקות מאזור סקאדארליה, שבמרכזו רחוב SKADARSKA. רחוב מרוצף אבנים ובתים ציוריים, עמוס מסעדו, בתי קפה וגלריות. בשנות ה-20 נחשב לאיזור הבוהמי של בלגרד בו נהגו אמנים ואנשי רוח להפגש, לבלות וליצור. האיזור זכה להיות מושווה לא פעם לאיזור המונמרטר בפריז. המלצה שלי – תיפסו שולחן על אחת המרפסות המשקיפות לרחוב באחד מבתי הקפה הפזורים לאורך הרחוב. הפסקה מרעננת באמצע היום…
את הדרך חזרה למלון (רגלית כמובן) עשינו דרך הכיכר שנמצאת ליד המוזיאון ההיסטורי של סרביה. על הרחוב הראשי ממול למוזיאון ישנה חנות קטנה ועמוסת אנשים. בחנות אינספור מגירות ובתוכן כל סוגי העוגיות (מתוקות ומלוחות) וכל סוגי הפיצוחים שקיימים. הצטיידנו בצידה טעימה לדרך והמשכנו לשוטט…
מומלץ כמובן לטייל בכל האיזורים המדוברים גם בשעות הלילה. הבניינים מוארים בצורה מקסימה והאווירה ברחובות נעימה מאוד.
יום שבת
היום יצאנו מבלגרד אל הטבע והמרחבים.
החלטנו בספונטניות לשכור רכב. עלות שכירת הרכב ישירות דרך המלון היתה 40 יורו. ישנה אופציה כמובן לשכור דרך אחת מחברות ההשכרה הפזורות בעיר במחיר נמוך יותר אבל אנחנו העדפנו שהרכב יגיע אלינו ישירות למלון וכך גם היה בחזור – חזרנו בערב, החנינו את האוטו במלון והגיעו לאסוף לנו את הרכב. נושא עלות שכירת הרכב נתון מעט למיקוח – המחיר הראשוני שהוצע לנו היה 50 יורו ליום.
קיבלנו סקודה פאביה שנת 2012 שהרגישה ישנה יותר, וברדיו היה מקום לקסטות…
הכיוון הכללי היה העיר נובי סאד כשבדרך עצרנו במספר יעדים מתוכננים מראש.
יעדנו הראשון, כ-35 דקות נסיעה, היה אאוטלט בשם FASHION PARK OUTLET שנמצא בעיירה INDIJA. באאוטלט הרבה חנויות מעצבים ומותגי ספורט ובמחירים מצויינים !
כשאנחנו בקרנו שם לא היתה במקום נפש חיה…
העצירה באאוטלט חייבה אותנו לסטות מהכביש הראשי (A1) לכביש צידי (E70). זאת בכל מקרה הדרך המומלצת לנסיעה לכיוון נובי סאד למי שרוצה לנסוע דרך איזורים כפריים יותר.
בכל כפר יש דוכנים בצידי הכביש בהם מוכרים תוצרת מקומית, בעיקר פירות יער, במחירים מגוחכים. אנחנו הצטיידנו בקופסת פטל טרי ב3 שקלים והמשכנו בדרך…
את דרכנו לנובי סאד עשינו דרך הפארק הלאומי FRUSKA GORA. אזור טבע הררי ומיוער בין כל המישורים סביב. לפי הכתוב האיזור מפורסם במיוחד בשל היערות שבו עם קרוב לאלף מיני צמחים שצומחים שם. הכניסה לפארק עולה 150 דינר (בערך 5 שקלים) והדרך שווה כל שקל!
נסיעה מיוחדת (למי שמחפש משהו אחר חוץ מקניות) בתוך טבע ירוק שמקיף אותך מכל הכיוונים.
קחו איתכם קצת צידה לדרך ועשו פיקניק במקום. יש מלא פינות קסומות בכל מקום בו תבחרו לעצור את הרכב. אנחנו הגענו קצת פחות מצוידים אך במקומות שעצרנו ופגשנו במקומיים הם תמיד הציעו לנו להתכבד בארוחות שהכינו. באחת העצירות נתקלנו בחזיר גדול ושמן שהסתובב בשלמותו על שיפוד על האש. אחסוך מהטבעוניים שבקוראים את התמונות ואראה רק את הבירה הצוננת שקיבלנו מאותה חבורה כיוון שהאוכל עדיין לא היה מוכן…
וזה כבר פויקה שנתקלנו בו בהמשך הדרך…
מקצה הפארק ועד למצודת פטרוברדין הדרך עוברת במספר עיירות מנומנות מזרח אירופאיות שהקידמה טרם הגיעה אליהן….
מצודת פטרוברדין PETROVARADIN נמצאת בפאתי העיר נובי סאד והיא גם האתר הבולט ביותר בעיר. זוהי מצודה מהמאה ה18 הבנויה על גבעה ממש על גדת נהר הדנובה. במקום רחבת תצפית שסובבת את כל המצודה ומספקת תצפית אל העיר העתיקה, אל העיר החדשה ואל הדנובה.
בתחתית המצודה ישנו חניון. ניתן לחנות בו ולטפס מעלה אל המצודה רגלית. ניתן גם לעלות עם האוטו ממש עד לרחבת התצפית. כיוון שהכביש המטפס מעלה צר ויש בו מקום רק לרכב אחד, יש לשים לב לרמזור הקטן המסדיר את תנועת הרכבים העולים והיורדים.
במצודה יש מלון, מוזיאון ומספר מסעדות ובתי קפה.
לאחר המצודה נסענו ישירות למדרחוב של NOVI SAD. משמעות השם נובי סאד הוא 'נטיעה חדשה'. השם ניתן לעיר רשמית בשנת 1748, כאשר קיבלה מעמד של עיר מלכותית חופשית. זוהי העיר השנייה בגודלה, עיר אוניברסיטאית ושוקקת.
האיזור המרכזי בעיר הוא המדרחוב DUNAVSKA ULICA ובו מבנים היסטוריים, חנויות מקומיות ובתי קפה. אנחנו ישבנו לארוחת צהריים מאוחרת ב PETRUS CAFFE GALLERY BAR. מסעדה מודרנית בעיצוב מדליק ובאווירה צעירה בקצה המדרחוב. האוכל היה מצוין, המחירים זולים יחסית לארץ, אך גבוהים מעט יחסית לבלגרד. המסעדה עמוסה פרטי אספנות מרתקים ושווה ביקור (כולל בשירותים שנמצאים בקומה השנייה).
שבעים ומרוצים יצאנו לסיבוב במדרחוב ובפארק הDANUBE'S הסמוך.
את הנסיעה חזרה לבלגרד עשינו דרך SREMSKI KARLOVCI, עיירת היין של האיזור עיירה חביבה שבמרכזה מזרקה ובניינים בעיצוב בארוקי.
לפני שהחזרנו את האוטו הספקנו לעבור בסניף הJUMBO המקומי שבבלגרד. הסניף נמצא בתוך חסות סופר ענקית והוא קטן יחסית לסניפי JUMBO אחרים בהם ביקרנו. החנות עמוסה מאוד, קטנה, מבולגנת ולי אישית הזכירה סניף לא מוצלח של 'מקס סטוק'.
בערב יצאנו לשייט של כשעה לאורך נהר הסאבה.
למי ששוקל לעשות שייט – עדיף לשוט ביום, נהנים יותר מנופי העיר…
את הלילה סיימנו (או יותר נכון פתחנו) באיזור הסקאדארליה, ברחוב SKADRSKA. הגענו לקראת השעה 1:00 בלילה למדרחוב השוקק והשמח. המסעדות שבדקנו מסיימות להגיש אוכל בסביבות השעה הזאת, אך במקום ברים רבים שרק מתחילים את הפעילות בשעות האלה…
ישבנו ברחוב בבר קוקטיילים שנקרא RED BAR. במקום אווירה צוהלת ושמחה ועמוסת אנשים כאילו אמצע היום. ברקע אפילו יכולנו לשמוע שיר או שניים של זמרים ישראליים (שכנראה הולכים ממש טוב בבלגרד)… לקראת השעה 3:00 עזבנו את המקום בהליכה אל המלון. ההליכה במרכז העיר גם בשעות הקטנות של הלילה מרגישה בטוחה לחלוטין ! בדרך עוד תדלקנו את עצמנו בשוטים שהיו פזורים על דוכנים מחוץ לברים – 100 דינר סרבי לשוט. ובפיצה אחרי כל האלכוהול הזה… הרבה מקומות פתוחים גם בשעות המאוד קטנות של הלילה…
יום ראשון
יום אחרון בבלגרד שהוקדש ברובו לשופינג. יעדנו המרכזי היה USCE SHOPPING CENTER ואליו צעדנו ברגל מהמלון, מרחק של כ3.5 ק”מ. הבחירה בהליכה ברגל ולא בשימוש בתחבורה ציבורית התגלתה כמוצלחת. מזג האויר היה נעים, פגשנו מקומיים והלכנו דרך סימטאות שלא היינו מגיעים אליהם בשום נסיעה.
ההליכה הכניסה אותנו לתוך שוק איכרים קסום בשכונת SAVAMALA בו הצטיידנו בפירות עסיסיים שכבר מזמן שכחנו את טעמם פה בישראל.
המשכנו לאורך הגשר החוצה את נהר הסאבה ומספק נקודת תצפית מקסימה על העיר.
בשעה טובה הגענו אל הקניון !!! קניון גדול – 3 קומות ובו כל המותגים ויש אומרים במחירים זולים משמעותית מהמחירים בארץ (אני אישית לא חשתי בהבדלים). כמובן שיש גם מספר מותגים שטרם הגיעו לארץ וגם כמה רשתות מקומיות. בכל מקרה נורא קשה לצאת מהקניון בלי לקנות משהו…
בדיעבד, הזמן שהוקדש לקניון היה מיותר לטעמי ואני חושבת שהיה כדאי להספיק להגיע לZEMUN – עיירה שטוענים כי היא 'מקסימה' ובה טיילת נחמדה לאורך הנהר, או לADA CIGNALIJA – החוף המלאכותי המפורסם של העיר. נשאר לנו משהו לפעמים הבאות…
הזמן עד לטיסה הוקדש למינהלות וללוגיסטיקות ובזאת תם לו סוף השבוע…
