הפעם ידעתי שאת החופשה הבאה שלי, אני רוצה במקום מיוחד! לא רוצה ביוון החרושה ובערי חובה באירופה (רומא-פריז-ברלין-ברצלונה) כבר הייתי, אז לאן נוסעים הפעם? חשבתי על לונדון אבל לבן זוגי היתה רק בקשה אחת, שלונדון לא עמדה בה: חוף ים!
טוב, מצוידת ברשימת דרישות מינימלית (מקום מיוחד, חוף ים, מתאים לשבוע ויחסית לא יקר), יצאתי לתור ברחבי הרשת אחר החופשה המושלמת...
התעורר בי עניין כשקראתי כתבה על יעד חדש ולא מוכר לישראלים: קלבריה. הסתבר שזה יעד שנפתח לראשונה הקיץ לישראלים והוא מצוי בדרום איטליה. היה כתוב שהוא שילוב של חופי ים ונופים מדהימים. טוב, זה הספיק לי. טלפון זריז לחבר, עוד כמה ברורים וזהו, מזמינים לעוד שבוע דיל הכולל טיסה ומלון.

בוקר של יום שישי, אריזות אחרונות. נותנים מקום של כבוד לבגדי ים... וידוא אחרון שהפספורט בתיק הקטן ויאללה לשדה תעופה.
כבר בתור לבידוק אנחנו שמים לב שאין הרבה ילדים קטנים. מסמנים לעצמנו וי דמיוני וממשיכים לדיוטי פרי... הטיסה מאוד קצרה- שעתיים וקצת וכבר הקברניט מכריז בקולו העמוק על הגעתנו ליעד ומזכיר להזיז את השעון שעה אחורה.

בוקר, מתעוררים לאטנו במלון ומגלים שיש לנו מרפסת איטלקית עם נוף יפיפיה לים. אחרי ארוחת בוקר מעולה, אנחנו מסיירים קצת בשטח המלון שנקרא Costa Degly Dei. הכל ירוק וציורי, מלא גפנים ודקלים שמשתקפים במי הבריכה הצלולים במרכז שטח המלון. מאוד מהר גילינו שהשפה האנגלית לא רווחת באזור, אז עם קצת מילים בספרדית והרבה הנהונים מלווים ב"סי, סי", השאלנו אופניים מהמלון (בחינם!) ויוצאים לטייל ברחבי העיירה המקומית: Ricadi. "מזכיר לי את העליות של צפת" אני מתנשפת בעלייה חדה במיוחד. "כמה זמן לא נסעת באופניים?" צוחק עלי חברי הנאמן.
 פנייה שמאלה מובילה אותנו לכביש מפותל בירידה חדה. הים שנגלה לעיננו מרהיב ביופיו ומנצנץ בתורכיז מהמם.

הים

 אחרי 5 דקות של ירידה במגלשת הכביש, אנחנו מבינים שאם נרד את הכל ייקח לנו 3 שעות לעלות ואנחנו מחליטים לחזור למעלה ולקפוץ אח"כ לחוף ים עם השאטל של המלון. מתנשפים ואדומים (שמש שמש יש להם שם בדרום איטליה...) הגענו למעלה הכביש והמשכנו לעבר המגדלור של קאפו ותיקנו. המגדלור היה מאכזב (סגור בתוך מתחם צבאי) אבל יש מאחור תצפית מדהימה. היה שווה.