הקיץ, יולי 2013 יצאנו אשתי ואני לרוסיה מתוך כוונה לטייל בסיביר ואגם בייקאל טיילנו כשלושה וחצי שבועות שנחלקו :4 ימים מוסקבה, חמישה ימים ברכבת הטרנס סיבירית ממוסקבה - לאירקוצק , שבוע באגם בייקאל וסביבתו,חזרה ארבעה ימים ברכבת הטרנס סיבירית אירקוצק- מוסקבה , 4 ימים בסנט פטרבורג. מיעוט מידע על רוסיה בכלל באתר למטייל די הפתיע אותי וגם מחסור בספרות עברית על רוסיה שלאחר קריסת הקומוניזם ,יש לולנלי פלנט באנגלית, וגם על הרכבת הטרס סיבירית . אני ניזונתי מספר של קולין תיבורן - בסיביר , ספר מסע מדהים שנתן לי את הדחיפה לארגן טיול זה סקרנות טבעית לעשות את הרכבת הטרנס סיבירית.מידע .מאיציקלופדיות שונות ,מידע מחברים יוצאי בריה"מ לשעבר. .את כרטיסים לרכבת הטרנס סיבירית רכשתי מאתר בריטי russia rail , כרוך בתוספת עמלה ללא בריטים , אמין ולא זול ,אפשרות אחרת ,דרך סוכן ישראלי שלא ענה לטלפון, ואתר הרכבות הרוסי שכמובן לא ניתן לעבוד דרכו ,אלא רק לקבל לוחות זמנים בלבד .מדובר בקיץ הרכבות עמוסות יש להזמין כשבועים מראש לפחות. קיבלתי כרטיס אלקטרוני שצריך היה להמיר בתחנת המוצא במסקבה תחנת ירוסלב המשרתת יעדים ברוסיה האסיאתית. לינות בערים השונות הזמנתי דרך אתר booking com . הנסיעה ברכבת ,כחובב ספרי מסעות ורכבות פול תורו, צור שיזף, ושאר סופרי המסעות הנוף היה די מאכזב, הנוף כמעט שלא השתנה במהלך חמשת הימים פרט לגבעות של הרי אורל שעברנו בלילה. החיים ברכבת בקפסולת זמן מדהימה, היינו בתא עם עוד זוג רוסי [מחלקה שניה עם אוכל [ שנסע לציטה סמוך לאולן אודה בגבול מונגוליה. עברנו חמישה אזורי זמן . הרכבת מתנהלת לפי שעון מוסקבה ויש לוח בכל קרון המפרט את התחנות וזמני ההפסקות, כך שעם מפה סבירה אפשר בהחלט לדעת ברגע נתון - היכן אתה נמצא , רמת הדיוק היתה 3 - 5 דקות של איחור. הלואי על רכבת ישראל .הקו 074 בו נסענו ,במרחק 5188 ק"מ ממוסקבה לאירקוצק .שעל גדת אגם באייקל נמצאת, ליתר דיוק 63 ק"מ על גדת הנהר אנגארה היוצא מאגם מדרומו וזורם מערבה וצפונה, בניגוד לשאר נהרות סיביר הנשפכים לאוקינוס הקרח הצפוני מדרום - צפונה .הכביש מסתיים בעיירת הקיץ לוסטויאנקה .במקום יש דאצות בעיקר בתי עץ נפלאים של עשירי רוסיה שבאים לנפוש ולצאת לטרקים בהרים.כאמור על גדת האגם ישנם מסלולי טיולים יום רגליים להרים ,אפשר לשכור אופניים, וטרקטורונים, יש לשכת תיירות פנים ואפשר לקבל מידע ומפות ברמה סבירה, טיילנו במקום נוסף 300 ק"מ מזרחית על גבול מונגוליה בשם ארשן עם מפלי מים יפיפיים והרים מושלגים, ואתרים שמאניים נביעות מים חמים וקרים וסודה! - זהו המקום היחידי בו ראינו שלג קיץ .בסיביר חם מלא פריחות ירוק סגול צהוב וורוד ושווה את המאמץ למי שמוכן " לסבול" ברכבת עם הווי מיוחד :פרובודניקית שמנקה את המדרגות כל ירידה וזה קורה ארבע פעמים ביום. הזכירה לי מרוקאית שמנקה ומנקה ... האוכל שניתן ברכבת די עלוב שכלל מנת פירה גדולה שרידי דג סלמון וכשבעה אפונים ומרק עם סרדינים בתוכו! אבל אין מה לדאוג לאוכל, בכל עצירה יש בבושקות שמוכרות אוכל :בננות , לחמים עוגות ירקות ופירות יוצא מן הכלל היו דגי אומול מעושנים שניצודים באגם נהדרים,מעושנים ונמכרים בתחנות ע"י בבושקות ומנות חמות לכול. בניגוד להבטחה ע"י הבריטים קיבלנו ארוחה אחת ליום וגם זה היה מיותר, עם תוספות שהבאנו , וקנינו הספיקו בהחלט .בכל קרון יש מייחם סמובר המספק מים רותחים כל היממה שתינו קפה עם הל , ציי , מנות חמות, מרקים,ובכלל נהדר . וישנו גם קרון הסעדה בו פגשנו מטיילים אחרים שתינו בירה ושיחקנו קלפים ושחמט. באירקוצק העיר די מוזנחת -אנחנו באסיה , לא? יש בית כנסת יפהפה ששוקם ב2004 לאחר שנים של הזנחה ונראה מדהים, ורב נחמד שלוח חבד בשם אהרון. באזור המלון שלנו גילינו בית קברות יהודי ממלחמת העולם השניה ולפני כן מסתבר שהייתה קהילה יהודית גדולה וגאה פעם, בית הכנסת נבנה ב1879 נשרף ושוקם ב2004 מתרומות של יהדות העולם . באירקוצק בתי עץ שרידים לפאר העבר ולנובורישים של לפני תקופת השלטון הסובייטי , אנשים התעשרו מחיפושי זהב וצייד של פרוות צובל שהיו בשפע בכלל להיות סיבירי פעם היה להיות חלוץ ממש כמו במערב הפרוע של ארה"ב. כיום האגם משתקם ממפעלי הניקל והעפרות שנחצבים בסיביר וזיהמו וכן ממפעל הניר שמשליך עצה לנהר. תעשיית עץ מדהימה בגודלה אתה רואה רכבות עמוסות בעץ גולמי לעיבוד נשלחות מערבה לאירופה , ברוסיה קמה תנועה ציבורית שנאבקת בזיהום , והרשיות בהחלט מתחשבות בה . בטיול בהרים ראינו זאב שחיטט בפחי זבל ומעט עופות דורסים שלא זיהיתי, נאמר לי שבקיץ הדגים מתרחקים מהחוף בגלל השפעת הפריחה ואבקנים ומבלים בלב האגם,בלוסטיויאנקה יש מוזיאון קטן ובו ראינו את כלב הים המיוחד היחיד שחי במיםהאגם מתוקים שנקרא נרפה.במהלך שייט באגם למרות הבטחות המדריכה - לא ראינו אותו. ויש טלסקופ הגדול ביותר באירופה לאסטרופיסיקאים וממוקם על ראש ההר הגענו לשם ברגל וכן לאתר סקי עלינו ברגל ועם רכבל .מעבר לנהר האנגרה, בפורט באיקל לקחנו מעבורת 15 דקות, יש קטר קיטור ישן ומסילה מדהימה שמובילה לאורך אגם באיקל והיא עדיין נוסעת בחלקה לתיירים. כן אפשר לקחת רחפת מהעיר ומהגיע לאי אולחן במרכז האגם שהוא הר עצום שנפער מקו השבר . האגם ששטחו פי שלושה ממדינת ישראל מכיל את מאגר המים המתוקים הגדול היותר בעולם עומק מימיו כ1500 מטר והוא יושב על סדק בקרום כדור הארץ,,עוד כשני ק"מ עומק של בוצה ומדי פעם מזדעזע ויוצר צונמי , בחורף האגם קפוא ומשאיות נוסעות עליו לכיוון סין ומונגוליה .מומלץ מאד להגיע בחודשים מאי - אוגוסט. בנסיעה ברכבת אתה עובר ועוצר בערים חשובות פחות ויותר מאירופה לאסיה, ירוסלב, קירוב ,עד הרי אורל וייקתרינבורג בה חוסלו הצאר ובני משפחתו ביולי 1918 . אח"כ באות הערים אומסק ונהר האירטיש , נובוסיבירסק ונהר האוב, העיר השלישית בגודלה ברוסיה ,[ אחרי מוסקבה וסנט פטרבורג], הבאות בתור הן קרסנויארק על נהר היניסאי , בראצק, ואירקוצק שעל נהר האנגרה ואגם באיקל. הרכבת הטרנס סיבירית ממשיכה מזרחה משם ומגיעה עד ולאדיווסטוק שעל חוף האוקינוס וים יפן . לרכבת מסעף למונגוליה אולאן בוטור וסין ביגיין. סה"כ הנוף היה משעמם הארץ מדהימה בגודלה ומשעממת הרוסים לא מתחברים ואינם דוברים שפות פרט ליוצאים מן הכלל, וצעירים שיש להם סקרנות טבעית אתה מרגיש שמשהו מתרחש שם ויש סקרנות לזרים , שרות ציבורי איום ונורא, וקשה לקבל טיפים שלא במשרדים רשמיים של תיירות. רמת המחירים בתיירות מאד מאד יקרה והתיירות ברובה מקומית . בטחון, לא הרגשנו שום איום והם בהחלט ישרים - לא ניסו לרמות רק שצריך לבדוק כל קנייה של אוכל הם לא זורקים דבר , הכל נקנה ויש לבדוק תפוגה של כל מוצר שאתם קונים . נושא המרת כסף כדאי לבוא עם רובלים שאפשר לקנות בארץ , פשוט וקל מאד להמיר כסף בבנקים ובמשרדי חלפנות וזה בטוח. קניות שום דבר מיובא - לא זול היינו בגום במוסקבה למרות המבצעים עדיין יקר ! מאד אהבתי בירה מקומית שחורה בשם קבאס טעימה חמוצה שם זה נמכר בכל דוכן בחביות נהדר. לסיכום היו לנו שלושה שבועות של שיכרון חושים.