סרטון: https://www.youtube.com/watch?v=5f94-Z8j0dU
הרכב משפחתי: זוג+ תינוקת בת חודשיים+ ילדה בת כמעט שלוש.
מועד הטיול: 9-16 ליוני,שבוע ימים. בגלל שזו עדיין רק תחילת עונת התיירות, לא חווינו שום עומס ברוב המוחלט של האטרציות.
מזג אויר: כאמור טסנו באמצע יוני, התחזית הייתה לשבוע גשום וקריר. בפועל התברכנו ממש ולא ירדה עלינו טיפת גשם כל הטיול (גם כשהתחזית הראתה שבעוד שעה תהיה סערה) ואת רובו טיילנו בבגדים קצרים.
טיסה: טסנו דרך חברת טרנסביה למינכן.עלות הכרטיסים- 720 יורו כולל מזוודות ואפשרות לשינוי תאריכים עד שבועיים לפני הטיסה (לשלושה כרטיסים. עבור התינוקת רק כמה יורו מיסים). הכרטיסים הוזמנו דרך האתר בממשק נוח מאוד, השירות מצוין, טיסות בזמן- מומלץ!
שעות הטיסה- טיסה הלוך ב12:30 בצהריים, הגעה ב16:30 למינכן (נוח מאוד). טיסה חזור ב 06:45 בבוקר, טרמינל F (מיוחד לטיסות לישראל) לכן את הלילה האחרון בילינו במלון הילטון בשדה התעופה. הוא אמנם טיפה יותר יקר ממלונות אחרים באזור (הזמנו חודש מראש בבוקינג חדר זוגי ב120 יורו) אבל היתרונות גדולים- הוא צמוד להחזרת הרכבים בשדה התעופה (הרכבים מכל החברות מוחזרים באותו המקום) וכן צמוד לטרמינל F (5 דקות הליכה). זה ממש הקל עלינו עם שתי הבנות וכל הציוד. כמו כן המלון ברמה גבוהה, נקי מאוד והחדר הזוגי היה מאוד מרווח, מיקמנו בו לול וישנו בנינוחות עם הילדה במיטת קינג סייז. טיפ לטיסה חזרה- אין מה להגיע לטרמינל 3 שעות לפני. הוא נפתח רק שעתיים לפני הטיסה.
רכב: הזמנו דרך AVIS בארץ, הם יצאו הכי זולים. הזמנו רכב סטיישן ידני ל-6 ימים ב1000 ש"ח (ועלות כסא בטיחות אחד ב60 יורו בנוסף). בפועל כשהגענו למינכן הציעו לנו שידרוג לג'יפ וולבו s60 אוטומטי דיזל בתוספת תשלום קטנה. דלק- תדלקנו פעם אחת כ80 ליטר בעלות של 90 יורו. בגלל שעות הטיסה, לקחנו את הרכב ב18:00 (לאחר הצטיידות בסופר גדול ממול לדלפקי ההשכרה בשדה) והחזרנו את הרכב ב17:00 ערב לפני הטיסה ובכך חסכנו יום השכרה.
מקום לינה: ישנו בחווה מדהימה 15 דקות נסיעה מפלכאו. מיקום נהדר לטיול כוכב. המארחים היו מקסימים ודאגו לכל מה שהיינו צריכים (כמו מגבות נוספות באמצע השבוע וטיולון לילדה שהם סיפקו לנו). הדירה הייתה עם חדר שינה אחד בו מיקמו עבורינו לול לתינוקת ומיטת יחיד עם מעקה לילדה. המטבח מצויד היטב כולל מדיח כלים, מקרר גדול, תנור, מיקרו וכו'. מקלחת עם דוש מפנק. למטה יש חדר עם מכונת כביסה ומייבש כולל אבקת כביסה. בחצר יש משחקים, אופניים וטרמפולינה ענקית. החווה נמצאת במקום פסטורלי ויש בה 2 סוסי פוני, כמה עיזים, תרנגולות, פרות, חתולים, כלב וחזיר. הילדה נהנתה בטירוף מעצם הימצאות החיות, ההאכלה שלהם ורכיבה על הפוני. שילמנו 400 יורו כולל מיסים וניקיון ל-6 לילות. שם המקום: Schattaugut.
מסלול הטיול:
יום 1- הגעה למינכן, קניות בסופר, שכירת רכב ונסיעה לחווה. בדרך עצרנו בתחנת דלק בין הראשונות שראינו וקנינו מדבקה לכבישי אגרה באוסטריה ב-7 יורו ל-10 ימים. הגעה לחווה ב22:00.
יום 2- אחרי היכרות עם כל החיות בחווה, התחלנו מלשכת התיירות בפלכאו לקניית הזלצבורגלנד קארד (שימו לב לשעות הפעילות שלהם).
מגלשת ההרים באבטנאו – התחלה נהדרת! מכיוון שמגלשות נסגרות בגשם, וביוני גם לא פתוחות כל השבוע, החלטנו להתחיל מכאן את הטיול. העלייה הינה ברכבל סגור וחדיש, הגלישה למטה מאד מהנה עם נוף מאד יפה, תוך כדי מעבר בין עצים סבוכים וצמוד לפרות. עלינו בתורות אני ואשתי עם בת ה3 שנהנתה מ2 גלישות. כלול בכרטיס.
אגם גוסאו – קסום! שתינו בירה על שפת האגם שקרובה לחניה – ועלינו ברכבל לתצפית קצרה (כלול בכרטיס),ירדנו והחלטנו להקיף את האגם במסלול מעגלי מקסים שמתאים לעגלות (היינו עם 2 עגלות). לנו זה לקח כשעתיים וקצת עם כמה עצירות בדרך.
עייפים אך מרוצים חזרנו לחווה.
יום 3-
תצפית 5 האצבעות – מראש ויתרנו על כל המערות במקום עקב ההרכב המשפחתי וקנינו כרטיס לרכבלים ב30 יורו לאדם. הכרטיס הוא ל3 רכבלים, אבל תכלס עולים 2 כדי להגיע לתצפית. ההמתנה בין רכבל לרכבל עקב חוסר סנכרון די מעצבנת גם ביוני... ביציאה מהרכבל השני יש מסלול של כחצי שעת הליכה לתצפית 5 האצבעות (שאר המסלולים לא העזנו כי היו יותר ארוכים). הילדה נהנתה לשחק בשלגים שנשארו בפסגה. למרות הגובה היה מאד חם למעלה. המסלול ארוך וכולל לא מעט עליות וירידות לא פשוטות (הלכנו עם 2 עגלות והיה לא פשוט בכלל – בלי עגלה בת ה3 לא הייתה עומדת בהליכה כזו קשה). התצפית בהחלט מרשימה ושווה את ההליכה (אם כי המבנה של האצבעות בעיקר מפריע לנוף עצמו... )
הלשטאט – חנינו בחניון P1 (אין באמת הבדל עם המרחק של P2). לקחנו שייט של שעה בסירה חשמלית שהיה מאד מאד מהנה (את העגלה השארנו בחוף). לאחר מכן שוטטנו ברחובות בהנאה רבה – באמת עיירה ציורית. בהמשך לפי המלצת הספר, הלכנו לגן שעשועים על שפת האגם שכלל גם אי מלאכותי (לצרכי שיזוף) , אשר נמצא בחוף ממול לחניון P1. הנוף משם על העייריה היה הכי יפה שנתקלנו בו, והילדה שיחקה בהנאה רבה. שקלנו לטבול באגם, אך למרות היום החם, המים היו קפואים.
יום 4 –
הר הרוחות – הרבה מעבר למצופה! כלול בכרטיס, אך שימו לב ילדים מעל גיל 3 משלמים. באיזור הקופות יש גן משחקים מקסים, אך אל תתקעו שם. העלייה ברכבל סגור ואפשרית עם עגלה. עקרונית מנקודת העצירה של הרכבל, יש מסלול הליכה של 20 דק' (בעלייה!) עד לנק' האיסוף של הרכבת/טרקטור שמוביל לתחילת האטרקציות (שכוללות בעצמן הרבה הליכה על ההר). למזלינו באותה הרגע שעלינו, הטרקטור הגיע עד הרכבל לאסוף קבוצת תלמידים, והסכים שנעלה גם (ניתן לעלות עגלה לטרקטור). שמנו לב שבנו שם רכבל חדש להשלמת הדרך עד הפיסגה, אך הוא עוד לא היה פעיל. הנוף מההר – מדהים וייחודי! בילינו שם כ4 שעות בכיף גדול עם מלא אטרציות מהנות שהתאימו מאד לבת ה3.
טירת וורפן – חביב. מכיוון שהתחזית בישרה על גשם מתקרב, החלטנו שהטירה זה יעד מתאים. כלול בכרטיס. לא ניסינו לעלות ברגל עם ילדים, אבל התוספת של עליה במעלית הינה 3.5 יורו הלוך חזור – אז אין הרבה מה להתלבט. למרות שהמעלית מכניסה עגלות – טעות, אל תקחו עגלות! ברגע שמגיעים למעלה, יש רק מדרגות בכל כיוון שתסתכלו ונאלצנו להשאיר את העגלה בצמוד למעלית. לא עשינו את הסיור בטירה עקב המופע המתקרב, וצעדנו בכמות מדרגות נכבדת ובירידה תלולה לחצר הטירה, שם התקיים המופע. הטיפים ללשבת מתחת לעץ הגדול נכונים – ככה נהנים מלהיות צמודים למאמנים. המופע מתחיל בבזים ועובר לנשרים שהם מאד מרשימים! לצערנו הילדה באמצע המופע התחילה לחשוש מהקרבה לנשרים ונאלצנו לעזוב לפני סוף המופע. סה"כ שווה ביקור קצר אם אתם באיזור.
מרחצאות תרמה אמדה – מכיוון שהרגשנו טיפת גשם (היחידה בטיול) והתחזית הייתה פסימית – החלטנו לסיים במרחצאות. כלול בכרטיס. בסופו של דבר השמש חזרה וחזר להיות חם – ואת רוב הזמן בילינו בחלק החיצוני של הבריכה, שגם הוא מחומם, ופחות נעים ביום חם (צרות של עשירים). המתחם הפנימי חביב, ולא יותר מכך. מהצצה קטנה במתחם הסאונה (ללא הילדים) הוא מושקע ברמה מטורפת – אך המחזות חסרי הבגד ים היו קשים מדי.
יום 5–
לאחר רכיבה קצרה על סוס פוני מסביב לחווה, יצאנו לעוד יום שמש לכיוון גרמניה.
אגם המלכים – חוויה נהדרת! זה מתחיל מכבישים שעוברים בכפרים ויערות ומעבר גבול בתצורה של כביש צר בין בתים עם פרות בתפקיד השומרים. החניה בתשלום מראש – ממליץ בחום לשלם 5 יורו ליום שלם ולא להיות בלחץ. הדרך לאגם עוברת דרך מעין כפר של מסעדות ודוכנים תיירותיים, שיוצרים אווריה מאד נעימה ומושקעת (אין באמת מה לאכול או לקנות שם אבל). ליד האגם יש את הקופות, והשיט ל2 התחנות עולה כ17 יורו לאדם. כבר פה שמנו לב שהאטרקציה הזאת, גם ביוני – יחסית עמוסה. למרות זאת צ'יק צ'ק עלינו על ספינה – ההמלצה שלנו לשבת בחלק האחורי של הספינה, מכיוון שהנוף יותר פתוח. הנגינה בחצוצרה עם ההד מהנה מאד, איסוף טיפ ע"י ה"קפטן" מאד מוזר. לאגם יש קסם משלו גם בתחנת הביניים וגם בקצה שלו. ירדנו בתחנה האחרונה (סול) והמשכנו בהליכה במישור עם עגלה עד אגם אוברסי. אוברסי קסום, ובתמונות יוצא יפהפה. למרות זאת הרגשנו איכשהו שיש דמיון לאגם גוסאו, אשר יותר הרשים אותנו. גם הזוית של השמש שהייתה לא באמת יצרה אפקט מראה. לכן חזרנו לאגם קונגסי ושטנו לתחנת הביניים עם הכנסיה. שם ישבנו לארוחה במסעדה היחידה בחוץ – הנוף מסביב היה כמו באגדה. שימו לב לא לחזור מאוחר – כי כבר אחה"צ עמדנו בתור של כחצי שעה לעלות לסירה חזרה (למרות שהסירות הגיעו בקצב טוב).
מגלשות הרים לאקי פליצר – מאד רצינו לעשות את המגלשות הקלטנבליץ בדרך, אך מכיוון שהזמן היה גבולי, נסענו לפלכאו ללאקי פליצר שפתוח עד 19:00. בפועל המגלשות לא גבוהות, בלי נוף כמעט – פשוט ספירלה של סיבובים מהירים. היה חביב, לא יותר. למטה יש מתחם שעשועים נחמד. לא הייתי ממליץ להגיע במיוחד.
יום 6 –
לאחר חליבת פרות בחווה ב6 בבוקר התחלנו יום עמוס, אך מהנה.
מפעל זלצבורג שוקולד – ע"פ המלצות בלמטייל נסענו לחנות המפעל. שימו לב שוויז הביא אותנו לכניסה האחורית של המפעל, והיה צריך להיכנס בכניסת עובדים ולאגוף אותו כדי להגיע לחזית עם החנות. החנות מלאה בעיקר בשוקולד מוצרט (עם מרציפן). המחירים היו סבירים (לא היה לנו הרבה רפרנס). סגר לנו את עניין המזכרות והשוקולדים לעבודה.
ארמון הלברון – 5 דק' ממפעל השוקולד. כלול בכרטיס. חניה בתשלום של כ3 יורו. סיור מהנה ומשעשע. מתאים לעגלות (המדריכה דואגת להגיד איפה לעמוד כדי לא להירטב). למרות שהסיור אמור להיות גם באנגלית, המדריכה תירגמה 2 מילים מהסברים של עשר דק' בגרמנית. לצערנו הילדה החליטה שלא מתאים לה להירטב והתלוננה על המזרקות כל הסיור, לך תבין…
מגלשת קלטנבליץ – כיף!!בכדי להעלות את מצב הרוח, החלטנו לקפוץ (נגד כיוון ההתקדמות באותו יום) למגלשות ההרים שפיספסנו יום קודם. העלות הינה 10 יורו. שימו לב שהעליה לא קצרה ברכבל סקי פתוח – אשתי לא הסכימה לעלות, אך הילדה יודעת לשבת בלי להשתולל, לכן עליתי איתה. העלייה עצמה הייתה בשבילי חווה מדהימה – עולים בתוך העצים של היער ושומעים ציפורים. הנוף המתגלה הינו אחד היפים בכל הטיול. למעלה יש מסעדה (לא עצרנו) ופינת חי שאפשר ללטף חזיר בר קטן. הגלישה למטה מדהימה – גם מהירה, גם חוויתית מבחינת נוף ומעברים בתוך היער. בסוף חבל שנגמר.
סנט גילגן – חנינו באיזור הרכבל. הרכבל כלול בכרטיס, ולמרות שדיי ישן, עושה את העבודה היטב והביא אותנו לנוף נהדר של האגמים. עם ילדה קצת עייפה טיילנו רק כעשרים דק' וירדנו. מבחינתינו זה היה תחליף לרכבת השיניים היקרה והארוכה בוולפגן.
העיירה עצמה – מאכזבת מאד לטעמינו. הנוף לאגם חסר שום קסם מיוחד. בעיירה פזורים בתים עם ציורי קיר יפים, אך אין שום אוירה של עיירה ציורית. הכל כבישים בלי מדרכות, והיה מפחיד ללכת עם עגלה וילדה. וודאנו כמה פעמים שאנחנו במרכז העיירה, כי זה פשוט לא נראה מקום שמישהו ירצה לטייל בו.
סנט וולפגן – ציורי ומדהים. ממש כיף לסיים בה את אוסטריה. חנינו בחניה המרכזית, אבל נראה שחניות 5 דק' מהכניסה לעייריה חינם. העיירה עצמה ממש גלויה בכל פינה, יותר יפה וציורית מהלשטאט לדעתינו. הגענו עד הכנסיה ואז ירדנו בסמטאות המדהימות לאגם – שם מצאנו כמה ספסלים עם סולם ומקפצה לאגם (לא חוף רחצה, פשוט כניסה לאגם) והחלטתי להגשים את חלום הרחצה באגם עם נוף מטורף, אשר היה קריר אבל נעים (לא מי שלגים). גם הילדה טבלה בצמוד לסולם.
בסיום עלינו לכניסה לעייריה, ובפיצול הראשון משמאל ישבנו במסעדה עם הנוף הכי יפה שהיינו בה בחיים, אשר שייכית למלון Peter Hotel. למזלנו גם היה שולחן על מרפסת הנוף ונהננו מאוכל נהדר (עבור סטנדרטים של אוסטריה) במחירים סבירים ועם נוף בלתי נשכח.
יום 7–
פרידה מהחווה ויציאה לכיוון גרמניה. שימו לב שאצלינו החליטו לצמצם את מעבר הגבול עצמו לנתיב אחד מה שגרם לפקק של יותר מחצי שעה.
פארק רופולדינג – נהדר. נסענו לפי הלינק של הספר והגענו למפעל עצים עם שלט קטן לכיוון הפארק (עליה ליער) של הליכה ברגל – השביל היה סלול ומספיק רחב, אז פשוט עלינו עם הרכב עד חניה צמודה לפארק. אני מעריך שאם מגיעים מוקדם מספיק, אפשר למצוא שם מקום. הפארק עצמו ממש בתוך יער על הר, שזה יוצר אוירה ממש נחמדה. אפשר לעבור עם עגלות בפארק בלי בעיה – רק עם הרבה עליות וירידות. המתקנים עצמם מכניים יחסית – אבל זה תורם לאוירה. עם ילדה בת 3 היה הרבה מה לעשות שם, והיה אפשר לעלות אותה לכל המגלשות הגדולות והרכבת הרים – לקח לנו כשעתיים וחצי בהתקדמות מהירה בין המתקנים (היינו לחוצים בזמן להחזרת הרכב). יש מסעדה מאד יפה ומותאמת לילדים במקום. התפריט היה סטנדרטי, אך האוכל לא משהו – שניצלים מיובשים מדי. סה"כ בהחלט שווה ביקור בדרך בין זלצבורג למינכן מכיוון שזה באמצע הדרך בלי סטיה גדולה.
החזרנו את הרכב בשדה במינכן והמשכנו למלון הילטון עד לטיסה בבוקר למחרת.
ויתורים:
- דרך גרוס: חשש לשיעמום של הבת 3, וקושי בטירטור התינוקת הלוך ושוב לאוטו כל היום.
- נקיקים: ליכטשטיין היה סגור ולא טרחנו לנסוע רחוק יותר ולגלות שלילדה נגמר הכוח לעלות מדרגות.
- מכרות, מערות קרח – גם לא התאים לגיל הבנות.
- רכבל קיצנהורן: נראה שהאטרקציה המרכזית ice arena סגור ביוני, והתקציב הלך ל5 האצבעות.
- מפלי קרימל: מרחק נסיעה, ללא אטרקציות נוספות שיכלנו לשלב.
- מפלי גולינג: לא הספקנו
טיפים כלליים:
-ניווט ואינטרנט: קנינו בארץ כרטיס סים של חברת פלאפון שנותן 1ג'יגה גלישה ב99 ש"ח. בפועל השתמשנו רק ב300 מגה ונוכל להשתמש בשאר בטיולים הבאים. עבד מצוין מהנחיתה בגרמניה וכל השהות באוסטריה. איפשר לנו ניווט קל ומצוין עם ווייז שעזר באיתור עומסים ומצלמות מהירות (ויש מלא מהם). לשים לב לאפשר לווייז נסיעה בכבישי אגרה!!! (חובה באוסטריה). מיקום מדויק של אטרקציות – השתמשנו בלינקים של הספר המשפחה המטיילת שלא איכזבו.
- בימי ראשון הסופרים סגורים ובימי שבת חלקם עובדים חצי יום.
- נעזרנו בספר המפשחה המטיילת ובקבוצת הפייסבוק "אוסטריה למטיילים" לבניית המסלול.
- בכדי להמעיט במסעדות, הקפדנו להכין סנדוויצ'ים לכל היום וארוחות ערב הכנו בחווה.
- אין מודעות של עישון. בכל מקום חיצוני מותר לעשן, גם אם בפארק שעשועים לתוך פרצוף של ילדים. נסיון שלי לבקשה עדינה לא לעשן במסעדה על התינוקת שלנו עלה לי בכמה קללות בגרמנית.
