כאשר הגיע היום (13.9) עלינו על הטיסה ב- 5 בבוקר זוג הורים (יעל ואילן) ו- 3 ילדים בגילאים 17, 14 ו- 8. אחרי נחיתת ביניים ברומא נחתנו ב- 13.9 אחה"צ בניו-ארק. ביקורת הדרכונים היתה חלקה, לקחנו את הרכב שהזמנו מראש ונסענו לביתה של בת דודתה של אשתי ב- Springfield, NJ ללינה.
14.9 – הגענו ב-1100 למשרדי חברת ההשכרה של הקרוואן ואחרי סרט הסברים ובדיקות יצאנו לדרך. היעד הראשון היה החזרת הרכב השכור מאתמול. משם החלנו לנסוע תוך הסתגלות לרכב ולכבישי ארה"ב עד לעיירה Quakertwon שם עצרנו בוולמארט להצטיידות ראשונה, שהייתה גם הפגישה הראשונה של הטף עם קניות סופרים והגודל של זה בארה"ב. משם המשכנו לקמפ קרוב לעיירה השוכן על שפת הנהר – Tohickon Family campground. אחרי התנסות ראשונה ועזרה ממקומי שחנה לידנו בהתחברות לחשמל מים ושפכים, הכנו ארוחת ערב קלה, ארגנו את הקרוואן והלכנו לישון. הקמפ היה נחמד ושוכן על שפת נחל.
הקרוון הוא 'טנק' גדול מאד ומרשים ואנחנו גם לא בחרנו את הדגם המפואר או הגדול ביותר. אחרי שיצאנו מתחנת האיסוף אני נהגתי במכונית השכורה ואילן נהג מאחורי... בניגוד לרכבים בישראל וגם באירופה בלם היד אינו ממוקם ליד תיבת ההילוכים אלא נמצא ליד דוושות הגז והבלמים. רק אחרי שהאוטו 'צרח' עלי עצרתי בצד הדרך וגיליתי את הטעות. מראש החלטנו על נסיעה קצרה יחסית כדי להתרגל לגודל. עלי לציין שכבר ביום הראשון גילינו את האדיבות המדהימה של האמריקאים בכבישים, במיוחד שבא מולם ה'ענק' הקרוואני. הם מפנים את הדרך, ממתינים בסבלנות. אחרי שלוש שעות הגענו לוולמארט. חשוב לציין שלא כל חנות וולמארט כוללת גם חנות לממכר מזון וצריך לבדוק זאת מראש באתר שלהם. אחרי שהצטיידנו המשכנו לקמפ הראשון, שם בעזרת השכן ליד שנהג בתפלצת גדולה פי שניים משלנו חיברו אילן ואורן את הקרוון למערכת המים והביוב ואנחנו התפנינו להכין ארוחת ערב ראשונה. הפיכת הספה ושולחן האוכל למיטות היתה פשוטה וקלה. המקלחות הציבוריות למחרת בבוקר היו במרחק קצר מהקרוון והיו נקיות ומסודרות.
15.9 – אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לכיוון האיימיש. אכן כפי שרבים אמרו וכתבו המסחור שולט בכל. יחד עם זאת הילדים נהנו מאוד. אחרי הסיור ב- Bird in Hand וב- Intercourse המשכנו לכיוון הקמפ בפאתי וושינגטון. כאן נפלה מראש הבחירה על Cherry Hill Park. חשוב לציין כי מדובר באחד הקמפים המטופחים והמפנקים ששהינו בהם. יש במקום מגרש משחקים לקטנים, מיני גולף, בריכת שחייה, חדר טלוויזיה, מסעדה וחדר כביסה גדול ומאובזר.
נכון האיימישים ממוסחרים ונראים די מצחיק אבל זו היתה חוויה נחמדה ביותר. ההגעה לוושינגטון עברה בקלות וההתחברות למערכת המים/ביוב בערב השני היתה כבר קלה יותר. לפני שהגענו לעיר התלבטנו בין שני פארקים קרובים לעיר והבחירה ב- נבעה מכך שיש לאורך כל היום אוטובוס מקומי שנוסע עד תחנת הרכבת התחתית לעיר בניגוד לפארק השני שבו יש אוטובוס אחד שנוסע פעם ביום לעיר.
16.9 – עם האוטובוס היוצא מהקמפ נסענו לתחנת הרכבת התחתית שהביאה אותנו למרכז וושינגטון. החלטנו לרכוש את הכרטיס הדו-יומי לאוטובוס Hop On Hop Off (הכרטיס כולל גם שייט על הפוטומק), שסייע לנו להספיק לעבור בין כל האנדרטאות , מוזיאון החלל ולטייל לאורך המול. אין ספק כי העיר מרשימה הן באנדרטאות יה והן בניקיונה. מכיוון שהיום יום ראשון וערב ראש השנה חזרנו לקמפ מוקדם בכדי לערוך ארוחת חג.
אחרי שהגענו לעיר החלטנו לרכוש כרטיסים לאוטובוס הפתוח מתוך חשיבה שנוכל ככה לראות כמה שיותר וגם לקבל הסברים במקביל, מה גם שמזג האוויר היה שמשי וחמים והישיבה בקומה השנייה היתה חוויה נחמדה לטף. עייפים חזרנו לקמפ וערכנו ארוחת ערב חגיגית לכבוד ראש השנה ואיחלנו לעצמנו עוד הרבה טיולים משותפים.
17.9 – בתחנת האוטובוס של הקמפ פגשנו משפחה ישראלית נוספת עם 3 ילדים בגילאים דומים (משפחת יאיר) ונסענו ביחד לוושינגטון. את היום התחלנו במוזיאון ההיסטוריה האמריקאית, שם הילדים התרשמו מהתצוגה על מלחמת האזרחים וזו הנוגעת לנשיאי ארה"ב, אשר כללה תצוגה של שמלות הנשים הראשונות בטקסי ההכתרה. ומשם המשכנו לסיור צהריים שהוזמן מראש בקפיטול. הבן הגדול התרשם מאוד מהסיור וההסברים, הצעירים יותר התקשו לעמוד בקצב הדיבור המהיר באנגלית של המדריכה. משם המשכנו לסיור בג'ורג'טאון.
עוד לפני שיצאנו לטיול ניסינו לעניין חברים להצטרף אלינו מתוך מחשבה שזו תהיה חוויה נחמדה יותר עם נעשה אותה בחברותה. מטעמים מובנים של אילוצי חופשות ועלות כלכלית הדבר לא צלח. אבל ליקום תכנונים משלו וביום השני בוושינגטון פגשנו משפחה שילדיה בגילאים תואמים (כמעט באופן מוחלט) לזה שלנו והשמחה היתה רבה. את הביקור בוושינגטון התחלנו במוזיאון ההיסטוריה האמריקאית – שילוב מקסים של קרמיט ומיס פיגי לצד תערוכה של שמלות נשות הנשיאים – כולל תיאור על כל אחת מהן – וכלה בתיאור מפורט ומרשים של מלחמת העצמאות האמריקאית וכן מלחמת האזרחים. בהחלט מוזיאון מומלץ. הסיור בקפיטול היה מרשים אך מתאים בעיקר למי שהאנגלית שלו מספיק רהוטה כדי לעמוד בקצב הדיבור של המדריכה. הסיור לאורך האנדרטאות השונות היה מרשים ביותר.
18.9 – הבוקר עזבנו בצער רב את הקמפ המפנק ועם תחילת הנסיעה התחיל לרדת גשם, אשר הלך והתגבר במשך היום. היעד הראשון שלנו היה מפעל השוקולד בהרשי. הילדים התרשמו בעיקר מחנות השוקולדים הענקית. בגלל הגשם והצורך בהצטיידות המשכנו מהמפעל לוולמארט הקרוב ומשם התחלנו להצפין על כביש מס' 15 לאורך ה- Susquehanna River הנוף היה מרשים ביותר. את הלילה בילינו בקמפ Fantasy Island, היושב על אי במרכזו של אגם אוגוסטה, לא אחרי שחגגנו ליעל יומולדת בקרוואן כולל עוגה, נרות, בלונים וקונפטי. באתר האינטרנט זה נראה קמפ מבטיח ביותר. אולי בגלל הגשם שירד כל היום, אולי מפני שהגענו מחוץ לעונת התיירות המובהקת, אבל לנו הוא נראה די עלוב וודאי בהתייחס לקמפ בוושינגטון.
הרשי. זה אולי לא השוקולד המשובח ביותר בעולם. השוויצרים עושים זאת טוב יותר אבל זו בהחלט היתה חוויה מקסימה. שכללה סיור חינמי שהראה את תהליך הייצור. למי שמעוניין יש גם סיורים בתשלום שכוללים הכנת שוקולד לבד ועוד הרפתקאות אחרות. כמו שאילן כבר ציין הגשם לא הפסיק ורק הלך וגבר. לנו כמובן לא היו מעילי רוח או מטריות. והמחירים שלהם בחנות המזכרות של הרשי היו מופרעים להפליא. כששאלתי את המוכרת מתי עשוי הגשם להיפסק היא ענתה – מחר. רצנו בגשם והגענו רטובים וצוחקים לקרוון. בוולמרט הראשון קנינו סווצ'רים, מטריות... והמשכנו לקמפ המתוכנן, שם ערכו לי אילן והילדים מסיבת הפתעה שכללה עוגת שוקולד, נרות... כן כן... בלונים והמון קונפטי. בהחלט חגיגת יומולדת מרשימה.
19.9 – הבוקר נראה שהגשם פסק אבל מזג האוויר עדיין נותר קר. הגענו למוזיאון הזכוכית בקורנינג. התצוגות עניינו והרשימו את הילדים וגם אותנו (במיוחד התצוגה בה אחת מהעובדות יצרה בה פינגווין מזכוכית, ותצוגה שבירת הזכוכית). עם סיום הסיור בתצוגות ובתערוכה עברנו לפרק היצירה כשכל אחד מהילדים בחר לעשות. שני הגדולים קיבלו הזדמנות ליצור ממש בזכוכית תוך עבודה עם להביור, כאשר הצעיר שבחבורה הכין מסגרת לתמונה. במוזיאון פגשנו שוב את משפחת יאיר ותיאמנו להיפגש שוב בהמשך הדרך.
אחרי ארוחת צהריים בקרוואן המשכנו לשמורת ווטקינס גלן. העלייה היתה קצת מעייפת, אבל המפלים היו מרשימים ביותר. לא עשינו את המסלול כולו, ובהמלצת מטיילים אחרים שפגשנו לאורך הדרך (לרבות משפחת יאיר), המסלול קוצר.
בסיום המסלול, ביחד עם משפחת יאיר נסענו לקמפ Sned Acres Family Campground היושב על שפת אגם קיוגה, כאשר בשטח הקמפ עצמו יש אגם קטן ומצידו השני הוא גובל ביער. בערב עשינו ארוחת ערב משותפת וישבנו כולנו ליד המדורה.
מוזיאון הזכוכית בקורניג היה הפתעה מקסימה. קיבלנו המלצות סותרות. היו שאמרו שזה מיותר ואחרים שנשבעו שזו חוויה מקסימה. אני מהעדה השנייה. זה בהחלט מוזיאון מרשים שלצד יצירות אמנות מזכוכית גם מראה פיתוחים מדעיים ותעשייתיים – מטלסקופ ועד לזגוגיות המכוניות. חשוב לציין שצריך להירשם לסדנאות היצירה מייד עם ההגעה למקום ורק אחר כך לצאת לסיורים. באחת ההדגמות יובלי התנדבה להיות 'שוליית הקוסם' ולהראות כיצד מנפצים זכוכיות. בתמורה אני קיבלתי דוב זכוכית קטן... הסדנאות היו חוויה מקסימה וכל השלושה נהנו מאד. בסיום כל הסיורים נסענו לקמפ עליו החלטנו במשותף עם משפחת יאיר ואכלנו ביחד סביב מדורה שהבערנו והיה פשוט מקסים.
20.9 – התחלנו את הבוקר בנסיעה למפלי טאגאנוק, אשר בגלל עייפות הילדים לא ירדנו אליהם אלא הסתפקנו בצפייה בהם וצילום מנקודת התצפית. משם המשכנו לאחד מהיקבים בסביבה, Americana, ונכנסנו לטעימות (3$ לטעימה מ-8 מהיינות המיוצרים על ידם). חשוב לציין כי טעמי היינות, גם אלו הזהים בשמם לכאלו המוכרים לנו, היו שונים מהמטעמים המוכרים לנו.
אחרי הטעימות נפרדנו ממשפחת יאיר ואנחנו התחלנו להצפין לכיוון מפלי הניאגרה, כאשר לקראת אחר הצהריים חצינו את הגבול לקנדה והתמקמנו ב- Campark Resorts הקמפ נמצא כמה מאות מטרים אחרי הקמפ של KOA, זול ממנו ומפנק לא פחות, עם מסעדה, מגרש מיני גולף, ג'קוזי וסאונה ובריכת שחייה.
אזור אגמי האצבעות הוא פשוט מרהיב. הכל כל כך ירוק וכחול ושלו. זה פשוט היה מקסים. את טעימת היינות חלקנו כדי שנוכל להמשיך ולנסוע ובסיומו גם רכשנו בקבוק יין. חלק מהיינות היו טעימים מאד וכולם היו שונים לחלוטין ממה שאנחנו מכירים בארץ, הכל בסופו של דבר תלוי בענב... בדרך למפלי הניאגרה חשפנו את הילדים לעוד אחד מאתרי הטיול הנפוצים במחזותינו... האאוטלטים... כן כן... גם אנחנו עשינו 'שופינג'... חשוב לציין שההוזלות המרשימות ביותר הן רק של המותגים האמריקאים, המותגים האירופאים מיובאים לשם בדיוק כמו לארץ... אבל מותגים אמריקאים שבארץ עולים הון תועפות נמכרים באאוטלטים במחירים זולים באופן מרשים... החל מנעלי נייק וכלה בבגדים של Hanes. משם המשכנו לעבר מפלי הניאגרה והצד הקנדי. אחרי ביקורת גבולות מהירה והסבר אדיב כיצד להגיע לקמפ המשכנו בדרכנו. חשוב לציין שכאן צריך להצטייד בכסף מזומן קנדי ולו רק כדי להשתמש במכונות הכביסה. כאן שוב נתקלתי באדיבות המדהימה. חסרו לי מטבעות של 25 סנט קנדי, רציתי לפרוט שטר של 2 דולר וגיליתי שהמשרד כבר סגור... זוג צעיר בקרוון סמוך פרט לי את השטר ותיירים גרמנים שעמדו לשוב הביתה פשוט 'תרמו' לי את כל מה שנשאר להם מהכסף הקנדי כולל מוצרים שכבר לא היה להם מה לעשות. זה התחיל מ'אולי את רוצה ריבה'... ונגמר בזה שבבוקר גיליתי על שולחן הקמפינג ליד הקרוון קופסת קרטון מכילה כל טוב....
21.9 – אחרי ארוחת הבוקר נסענו העירה והחנינו את הקרוואן בחניון מוסדר במחיר של 10$ קנדי. ניגשנו והזמנו את הכרטיס המשלב 4 אטרקציות. התחלנו עם סיור על עלמת הערפל (maid of the mist). הקרבה למפלים ממחישה את העוצמה והכיף מהרגשת מתזי המים רק מעצים את ההנאה. משם המשכנו למסלול הליכה לאורך הנהר, סרט תלת מימד וסיימנו בסיור מאחורי המפלים שממחיש באופן סופי את העוצמה.
כשסיימנו בשעות הצהריים המאוחרות, אחרי ארוחת צהריים חצינו חזרה את הגבול לצד האמריקאי והתחלנו בנסיעה מזרחה, כאשר עצרנו ללינת לילה ב-...
המילה היחידה בה אני יכולה לתאר את החוויה של מפלי הניאגרה היא WOW אין כל דרך להעביר את עוצמת המים.... ההפלגה ב-Maid of the mist היתה מהנה ומרטיבה באופן מרשים ביותר, וכך גם האטרקציות האחרות שנכללו בכרטיס המשולב.
22.9 – זה היה יום קשה מבחינת הנהיגה (כ-220 מייל), וזו גם הסיבה בגללה עזבנו אתמול אחה"צ את מפלי הניאגרה, בכדי לקצר טווחים ולהתקדם בנסיעה כדי לחצות את מדינת ניו יורק ממערב למזרח.
אחרי ארוחת הבוקר התחלנו בנסיעה לכיוון old forge, כאשר הגשם מזנב בנו לכל אורך הדרך. הדרך הנופית היתה יפהפייה ולראשונה נחשפנו לצבעי השלכת, כאשר ככל שאנו עולים צבעי הצהוב, חום, כתום ואדום מפעימים אותנו. מעת לעת עצרנו על שפת האגמים שלאורך הדרך בכדי להתבשם בנופם.
כאשר הגענו ללייק פלאסיד ומצאנו חנייה הופתענו לגלות מאחורינו את הקרוואן של משפחת יאיר. השמחה היתה גדולה על המפגש הבלתי מתוכנן ומיד סוכם על הקמפ בו נבלה ביחד הלילה. לאחר התיאום יצאנו לסיור ברחובה הראשי של העיר ועל שפת אגם המראה, נסענו לאתר האולימפי לצפות במקפצה האולימפית. הגענו לאחר שעת הסגירה אבל השער היה פתוח, אז נכנסנו. לא הספקתי להחנות וכבר הגיע נציג המקום שהודיע שהמקום סגור. ביקשנו יפה והוא נאות להסכים ולהתיר לנו לצלם ומיד לצאת. עלינו והגדול סיכם במילה אחת – WOW.
את הלילה העברנו ביחד עם משפחת יאיר ב- KOA הסמוך ל- Ausable chasm.
במקום לישון עוד לילה בקנדה ומתוך התחשבות ב'נהג שלנו' החלטנו לצאת בחזרה לארצות הברית לכיוון לייק פלאסיד, בה התקיימו משחקי החורף האולימפיים כבר פעמים. אחרי נסיעה של כמה שעות לאורך נופים מרהיבים וטעימה ראשונה מצבעי השלכת הגענו לעיר. חובה לציין שמציאת חנייה למפלצת שלנו בעיר היתה משימה לא פשוטה בעיקר משום שזו עיר מתויירת מאד. אחרי שמצאנו מקום חנייה פגשנו להפתעתנו את משפחת יאיר לידינו... ואז כבר "נכנענו לגורל" ושוב קבענו להיפגש בלילה בקמפ משותף. אל אתר המקפצות האולימפיות אנחנו הגענו מהשער האחורי וראינו אותן במלוא הדרן וגובהן המרשים. או במילים אחרות 'פחד אלוהים'. השומר האדיב הרשה לנו להצטלם ולהתרשם ומייד יצאנו משם.
23.9 – לאחר ארוחת הבוקר ותיאום עם משפ' יאיר לגבי מקום הלינה בלילה יצאנו ל- Ausable chasm. בגלל מזג האוויר הקר הילדים ויתרו על הרפטינג ויצאו למסלול ההליכה. כאשר הגענו לנקודת הסיום, שהיא גם נקודת ההתחלה של הרפטינג, והילדים ראו את מסלול הרפטינג על גבי מים שקטים ונינוחים, הם אפילו שמחו על שויתרו על הרפטינג שלא נראה בעיניהם אתגרי מספיק.
המשכנו להצטיידות בוולמארט ומשם למעבורת מפלטסבורו לברלינגטון. בחרנו לעבור במסלול הקצר ל- Grand Island, ומשם המשכנו בנסיעה למונטפלייה. הגענו לעיר ומכיוון שזהו סוף השבוע המרכז היה שקט לחלוטין. תוך שאנו מטיילים ומצטלמים על רקע הקפיטול המרשים התפתח דיון עם הגדולים, אשר התקשו להבין את מבנה המימשל האמריקאי, הרי כיצד ילדה בת 14 ואפילו הבוגר בן ה- 17 יכולים להבין בעיר אחת כמו מונטפלייה ישבו גם ראש העיר ומועצת העיר, גם מושל המדינה עם ממשלו וגם בית הנבחרים של מונטפלייה, ובכלל מה הקשר בין בית המחוקקים שבמונטפלייה לבין הנבחרים של מדינת ורמונט לבית הנבחרים ולסנאט שביקרנו בהם בוושינגטון. גם אני, בוגר מדעי המדינה ומשפטים, ומי שמצוי בשיטת הממשל האמריקאית התקשיתי להסביר זאת באופן שיהיה ברור מספיק לצרכני מערכת החינוך הישראלית (ועוד אומרים שלא לומדים בטיול שכזה...). אחרי הטיול בעיר ושיעור אזרחות חזרנו לכיוון stowe להתמקם בקמפ.
הקמפ Goldbrook Campground היה בעצם רחבת דשא ענקית כשמסביבה אין בתים ו/או דבר, כאשר המבנה הקרוב ביותר הינו מסעדה המצויה על הכביש הראשי בכניסה למתחם הקמפינג במרחק של כמה מאות מטרים מהמקום בו חונים הקרוואנים. את הערב בילינו בארוחת ערב משותפת לשתי המשפחות כשהילדים צופים בשידור הישיר של טקס פרסי האמי ברקע.
חשוב לציין שההחלטה שלא לעשות רפטינג נבעה משתי סיבות מרכזיות. א. היה קר. ב. המוכרת האדיבה באתר הסבירה שאין אפשרות שלא להירטב ואנחנו לא היינו מצוידים בהתאם. בסופו של דבר הסתבר שה'רפטינג' הוא די מתון כך שההפסד לא היה כה גדול. הנסיעה במעבורת היתה מהירה ומקסימה
24.9 – אחרי ארוחת הבוקר יצאנו ביחד ל-stowe שם שכרנו כולנו אופניים ויצאנו לרכיבה במסלול ה- recreation שאורכו כ-2 מייל. מסלול קליל ונחמד ביותר, אשר במהלכו החל לרדת עלינו גשם. כשסיימנו קינחנו בבייגל'ס טריים עם ממרחים וכוס תה/קפה חם.
המשכנו למפעל לייצור סיידר תפוחים שבו ממש צפינו בשלב בו העובדים מניחים את רסק התפוחים על מגשי ענק בשכבות ומכניסים אותם למלחציים בכדי להוציא את המיץ...לצד המפעל כמובן חנות גדולה לממכר מיצים ומוצרים אחרים מבוססי הסיידר.
המשכנו ביחד למפעל בן אנד ג'ריס לסיור וטעימות, ומשם המשכנו לחוות המייפל של מור. החווה איכזבה משום שלא היו שם עובדים/מדריכים שמסבירים על הליך ייצוא המייפל אלא כיוונו אותנו למעין בקתת עץ בה ניתן היה לצפות בסרט בו בעלי החווה מסבירים על הייצור ולאחריו לסייר בין מתקנים שונים לייצור המייפל בחצר. כשנכנסנו לחנות לטעום מסירופ המייפל שלהם נשמעה אכזבה מצד הילדים, שכן סירופ המייפל שלהם אינו מזכיר בטעמו את הסירופ שתעשייתי הנמכרים במרכולים.
אחרי הסיור התחלנו בנסיעה לכיוון הקמפ lost river valley campground, אשר הגענו אליו בסביבות השעה 1930 וגילינו כי המשרד כבר סגור והשערים נעולים. אחרי מספר דקות הופיע במקרה אחד מעובדי המקום שבתחילה נשמע מסוייג אבל לבסוף התיר לנו להיכנס מבלי שאף גבה מאיתנו תשלום תוך שהתחייבנו להתייצב בבוקר במשרד ולשלם. קיבלנו מפה של הקמפ והופנינו ל- site, אבל קשה היה להתרשם מהקמפ בגלל החשיכה המוחלטת השוררת בו. רק למחרת בבוקר הצלחנו לראות ולהתרשם מיופיו של הקמפ השוכן על גדת הנהר.
25.9 – את הבוקר התחלנו במסלול ב- lost river המצוי במרחק של כמייל וחצי מהקמפ. הילדים נהנו מאוד מהכניסה למחילות והמערות, וגם אנחנו ניסינו את מזלנו באחת מהן. המסלול עצמו לא ארוך, אבל מחיר הכניסה למשפחה אינו זול ומגיע לכ- 75$. משם המשכנו ל- Franconia notch ואחרי ה- Flum gorge עליו הילדים ביקשו לוותר בטענה כי "ראינו מספיק נחלים" עצרנו ב- Basin למסלול קצר אך יפה ביותר עם מפלים קטנים. אחר כך המשכנו ועלינו ברכבל לפסגת הר קנון וצעדנו בשביל הסובב את הפסגה. הנוף מלמעלה עוצר נשימה, וצמרות העצים בכל הסביבה הנשקפות כולן צבועות באדום מעצימות את החוויה למרות הקור.
לאחר הירידה עצרנו לחוף ה- Echo lake והמשכנו בנסיעה בנוף משגע של שלכת על כביש 302 לכיוון north Conway. מדי פעם עצרנו בכדי לצלם את השלכת, אבל כולנו הסכמנו כי התמונות עושות עוול למראה האמיתי.
הגענו ל- north Conway לקמפ מקסים saco river בו תיאמנו מראש להיפגש עם משפחת יאיר. עשינו סיבוב קצר באאוטלט המצוי ממש מעברו השני של הכביש, ארוחת ערב, כביסה ומשחק קלפים סוער של הילדים בעוד אנחנו המבוגרים מתענגים בקרוואן השני על כוס קפה ועוגה.
26.9 – את הבוקר התחלנו עם ארוחת בוקר מהירה ויציאה לנסיעה לאורך הקמקנגוס. זו תהיה קלישאה לחזור ולומר כי הדרך היתה מהממת עם שלכת משני צידי הדרך, אגמים ומפלים...תענוג. לא עצרנו במפלי sabbaday בגלל הגשם שירד כל הבוקר.
בתחילת העליות בקמקנגוס לכיוון לינקולן התחלנו לשמוע רעש לא נעים מהקרוואן, מעין צליל חריקה מתכתי, והרכב לא הצליח לסחוב את העליות. כאשר הגענו לאוטוסטראדה שאחרי לינקולן וגם פה הרכב לא הצליח לצבור מהירות והצלצול המשיך להטריד התקשרנו ל- 1-800 של Cruise America ואחרי מס' שיחות חוזרות שיקבלנו מאנשים טכניים שלהם שניסו להבין את מהות התקלה הופנינו למוסך לקרוואנים בעיירה לא רחוק ממנצ'סטר ניו המפשייר. לאחר מס' בדיקות במוסך ונסיעה של מנהל המוסך בקרוואן הוחלט על ידם כי התקלה אינה מאפשרת נסיעה בקרוואן. לצערנו הקרוואן די חדש ועדיין באחריות כך שהם לא יכלו לתקנו אלא רק פורד. טוד, מנהל המוסך, קיים אינספור שיחות עם קרוז אמריקה בכדי לנסות ולמצוא פתרון, כאשר בסופו של דבר בשיחה שלי עם נציגת קרוז אמריקה הגענו ל- 2 אופציות: המתנה שלנו במקום עד למחרת שאז יגיע נציג פורד לתקן את הרכב, או לחילופין סיום החוזה עם קרוז אמריקה השארת הקרוואן במקום וקבלת פיצוי כספי מקרוז אמריקה. הטיפול של קרוז אמריקה והאופציות שהותירו לנו, בהתחשב שבעוד פחות מיומיים אנחנו אמורים להחזיר את הקרוואן לטוס מניוארק לאורלנדו הביאו אותנו לבחור באופציית סיום החוזה תוך שאני מבהיר להם כי על גובה הפיצוי עוד נתווכח.
בסיועו של טוד מנהל המוסך מצאנו רכב להשכרה מהרץ בשד"ת מנצ'סטר, ובעוד טוד שולח אותי עם אחד מעובדיו להביא את הרכב הוא סייע ליעל והילדים לקפל ולארוז את הציוד שלנו ולנקות את הקרוואן. בשעה 1730 חזרתי עם הרכב השכור ואחרי שהודינו לטוד ועובדיו על הסיוע התחלנו בנסיעה, כאשר את הלילה בילינו בסופר 8 בפאתי אלבני.
27.9 – אחרי ארוחת הבוקר החלטנו "לפצות" את עצמנו ואת הילדים על תחושת ההחמצה של אתמול, החזרת הקרוואן בטרם עת והשינוי בתוכניות ונסענו ליום קניות ב- woodbury common. המקום ממש בגודל של עיר, וגם לאחר שבילינו בו כ-6 שעות אני לא חושב שראינו את כולו. יחד עם זאת יצאנו בשלל לא רע (בעיקר הילדים, כמובן) באאוטלט של קולומביה ובגאפ.
