בינואר תוך כדי שיטוט באינטרנט מצאתי כרטיסי טיסה זולים לבאזל עם איזי-ג'ט בתחילת אוקטובר (250$ לכרטיס+מזוודה), ומיד קפצנו על המציאה. רק אחרי הכרטוס הבחנתי שמדובר בערב ראש השנה (משום מה נכרת לי בראש שערב ראש השנה חל ביום שישי, כך שכשראיתי כרטיסים במחיר זול ליום ראשון, מיד קפצתי, כאמור, על המציאה.

אנחנו זוג + 3, כאשר הבכור בצבא, האמצעית מסיימת בדיוק תיכון והקטן מתחיל חטיבת ביניים. הוריה של אשתי החליטו להצטרף אלינו אחרי שקבענו כי נטייל ביער השחור ובאלזס במשך שבועיים.

חיפושים באינטרנט החלו: רכבים מתאימים, מקומות לינה, מסלול. בסופו של דבר נעזרנו (כמו בפעמים קודמות בממסי) לצורך השכרת 2 רכבים, ואת הלינה חילקנו ל- 3: 3 לילות ראשונים באזור אגם קונסטנץ, שבוע באזור פרייבורג ו- 4 לילות ליד קולמאר.

יום א' 2.10 – טיסת איזי-ג'ט לבאזל הייתה נוחה במיוחד ועברה ללא תקלות. בשדה התעופה בבאזל כמון שטעינו ובתחילה יצאנו לצד הצרפתי בעוד אנחנו צריכים להגיע לצד השוויצרי. לאחר שהתבררה התקלה ועברנו לצד הנכון קיבלנו את הרכבים טוראן וגולף, לא אחרי ששדרגנו את הגולף לאוטומטית (לנוחות בן ה- 21, שאמור לנהוג בה במהלך הטיול). ואי אפשר בלי תקלה ועיכוב קל – הבכור נעל את הרכב כשהמפתחות בפנים, ובשד"ת באזל אין מפתחות רזרביים, אז מחכים כחצי שעה עד שמגיע רכב שירות של יורופקאר, פורץ את הרכב ומחלץ אתת המפתחות.

בשעה 2000 בערב מגיעים לדירה הראשונה ששכרנו אצל משפחת בוכמן ליד Bodensee – Ferienwohnung Roland Buchmann. מדובר בבניין עם מס' דירות הצמוד לבית המגורים של הבעלים. אנחנו קיבלנו דירת 3 חדרים ענקית ומאובזרת לחלוטין, הוריה של אשתי קיבלו דירת חדר בבניין הצמוד.

התמקמנו ומיד יצאנו לאכול במסעדה בעיירה הקרובה שהמליץ לנו עליה בעל הבית. ארוחת ערב ראש השנה שלנו כללה מרק עוף עם אטריות, שניצלים עם המון צ'יפס ושפצלה (אטריות/בצקניות מאוד טעימות). הגענו לדירות בעשר וחצי בלילה עייפים ושבעים.

יום ב' 3.10 – הבוקר חג לאומי גרמני והכל סגור. אין אפילו סופרמרקט אחד פתוח כדי שנוכל לקנות מצרכים לקפה, או לחם להכין כריך. מה לעשות. בהמלצת בעל הבית נסענו לעיירה הקרובה למאפייה ובית קפה הפתוחים גם בחג. אחרי קפה, כריך וקרואסון נסענו למפלי הריין.

השמש ליוותה אותנו כל היום. שצף המים של המפלים מרשים, ואנחנו גם לוקחים סירה ומפליגים לסלע שבמרכז המפלים לסלפי המתבקש. את היום מסיימים בסיור בעיירה המקסימה Stein am Rhein עם פיצות על הטיילת (הרושם שלנו היה שהמסעדות במקום הן ממש "מלכודת תיירים", המחירים בהן גבוהים מהמחיר הממוצע).

מאחר ועברנו את הגבול לשוויץ ניצלנו את ההזדמנות והצטיידנו בסופרמרקט מקומי לפני שחזרנו לדירה בגרמניה (הרי בגרמניה הכל סגור).

יום ג' 4.10 – אחרי ארוחת הבוקר נסענו ל- Meersburg. עיירה ציורית ומקסימה על גדת אגם קונסטנץ (Bodensee). חצר המצודה משקיפה על האגם והנוף פשוט מהמם. אחרי קפה ועוגה בכיכר המצודה עלינו עם הרכבים על המעבורת ועברנו לקונסטנץ העיר. טיילנו בעיר המקסימה, אכלנו במסעדה במדרחוב ואפילו קינחנו בקניית ג'ינסים בקניון, לפני שעלינו על המעבורת בחזרה למירסבורג ומשם לדירה.

על אי הפרחים ויתרנו גם בגלל הדעות החלוקות עליו בקרב הממליצים השונים, וגם עקב השעה המאוחרת (נותרה לנו שעה עד הסגירה).

יום ד' 5.10 – הבוקר אורזים ועוזבים את הדירות של משפחת בוכמן לכיוון היער השחור. מתחילים בעלייה להר פלדברג. וואלה לא תיארנו לעצמנו שבתחילת אוקטובר מזג האוויר יכול להיות כ"כ קר (אל דאגה היינו מצוידים במעילים, אבל לא בצעיפים, כפפות או כובעים). בפסגה הטמפרטורה הייתה 0 מעלות. גם כשעלינו במעלית לראש המגדל היה קשה מאוד לצאת החוצה לצורך תצלום. אבל הנוף, הנוף הנשקף מהפסגה פיצה במעט על הקור העז.

המשכנו לטודנאו ואחרי ארוחת צהריים במסעדה מקומית הורדנו את הקלוריות עם צעידה במסלול הקצר לתצפית על המפל.

לצערנו הגענו למסלול מגלשות ההרים 5 דקות אחרי שנסגר (16:35) וכל תחנונינו לא הועילו. הילדים התאכזבו מעט, אבל הבטחנו שננסה לחזור, או לכל הפחות לפצות במגלשות הרים באתרים אחרים.

המשכנו לבית שבעליו קוראים לו - Lovely Black Forest Farmhouse, ב- Dietenbach הנמצאת ממש מעבר לכביש של Kirchzarten, במרחק של פחות מ- 10 דקות ממרכז פרייבורג. המדובר בבית המשפחה הישן, הצמוד לבית החדש ולרפת המשפחתית. הבית מחומם ע"י עצים שמזין מדי יום בעל הבית לתנור ענק הממוקם במטבח. מדי יום בשעה 06:00 מי שמתעורר שומע את הפרות מוצאות למרעה, ומדי ערב בסביבות 18:00 בעל הבית מחזיר אותן לרפת.

יום ה' 6.10 – אחרי ארוחת הבוקר נוסעים לפרייבורג. היום כולו מוקדש לעיר. התחלנו את הבוקר בכיכר השוק ובקתדרלה המרשימה של העיר. המשכנו לצעוד ברחובות העיר העתיקה עד לשערי העיר, ואז חזרנו לשוק לנקניקיה עסיסית בלחמנייה. המשכנו לשוטט ברחובות והסמטאות עד לכיכר העירייה. המשכנו לקנח בקפה ועוגה בבית הקפה Graf Anton...אחח עוגת הדובדבנים שלהם. תענוג לחיך. אחרי המנוחה הקצרה הוריה של אשתי חזרו לבית ואנחנו המשכנו לשוטט בחנויות שלאורך המדרחוב Kaiser Iosef, שהמחירים בחנויות בו ממש ממש לא זולים (ובכל זאת הבת שלי הצליחה למצוא כמה מציאות ב- H&M).

יום ו' 7.10 – הבוקר נסענו למפלי טריברג. מאחר ולא קראתי כמו שצריך את ההנחיות עצרנו באחד החניונים העליונים והתחלנו לרדת כלפי מטה. המפלים מרשימים והירידה הייתה ממש נוחה, ומזג האוויר הנעים עם השמש הסתווית הנעימו את הטיול. רק שהעלייה בחזרה בכדי להביא את הרכבים לאלו שנותרו בעיירה הייתה ממש ממש מתישה.

אחרי ארוחת צהריים קלה באחת המסעדות הצמודות לכניסה הראשית לאתר נכנסנו לחנות 1000 שעוני הקוקייה להתרשם מהמבחר והמגוון העצום ומהמחירים המדהימים של שעוני הקוקייה. שעון הקוקייה הגדול בעולם באבלה היה אכזבה, שניתן בקלות לוותר עליה.

המשכנו למגלשות ההרים בגוטאך כדי לתת לטף את מנת האקסטרים שלהם. הם נהנו מאוד, התלהבו, עש שגילינו שהצעיר עלה על המגלשה עם הטלפון הנייד בכיס וזה כנראה נפל באחת מהנסיעות. מפעילי המקום היו ממש נחמדים והציעו שנמתין עד שעת הסגירה ב- 1800 ואז נוכל לבדוק לאורך המסלול ואולי למצוא את הנייד האבוד. בכדי שלא להמתין שם יותר מדי זמן לחינם החלתנו לנסות לעשות טיול ברכבת היער השחור. הבעיה הייתה שנדרשנו לחכות 40 דקות ליציאת הרכבת ואז בסנט גיאורגן להמתין 40 דקות נוספות לחזרה. ויתרנו ושוב התפצלנו ורכב אחד חזר לבית, בעוד אני והצעיר נשארנו בגוטאך להמתין. בשעה 17:45 המפעיל לקח את הצעיר על ברכיו על אחת מהמגלשות וביחד עשו שני סיבובים איטיים על המסלול בניסיון לאתר את הנייד האבוד, לשווא. חזרנו הביתה מאוכזבים כדי לגלות שבעלת הבית, גיזלה, אפתה לנו עוגה גרמנית מסורתית לשבת.

יום שבת 8.10 – אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לעבר מסלול ערוץ הראוונה. ההורים של אשתי התיישבו בבית המלון...לעוגה וקפה, ואנחנו יצאנו לעבר הערוץ. המסלול הינו בעלייה כלפי מעלה, כאשר עוברים גשרוני עץ מעל המים השוצפים עד שמגיעים לנקודת תצפית למעלה עם נוף מדהים. ההליכה עצמה אינה קשה. אנחנו חזרנו באותו המסלול למטה.

משם המשכנו לטיטיזי. טיילנו קצת בטיילת, אך מזג האוויר הקר הרחיק אותנו מהשייט על האגם, והסתפקנו בארוחת צהריים באחת המסעדות המשקיפות עליו.

אחרי הארוחה ההורים התיישבו שוב לקינוח של קפה ועוגה בעוד אנחנו והטף הלכנו לפארק החבלים אקשן פורסט. כבר היינו בכמה פארקי חבלים, אבל התרשמנו מההדרכה ואמצעי הבטיחות כאן. הטף ממש התלהב מהמסלולים (במיוחד ממסלול האומגות שיש להם), ומרמת הקושי ההולכת ועולה ממסלול למסלול. שווה ביקור.

יום א' 9.10 – הודיעו שהיום ירד גשם, אבל בבוקר ממקום מגורינו זה לא נראה כ"כ נורא, אז התחלנו בנסיעה המתוכננת לכיוון דרך הפסגות ובאדן באדן. כמה ק"מ אחרי פרייבורג החל לרדת גשם, המשכנו בנסיעה עוד כ- 30 ק"מ והגשם מתגבר, אז עצרנו בתחנת הדלק הראשונה והחלטנו לעשות פניית פרסה. אין כל טעם לנסות לטייל בגשם שכזה.

בדרך חזרה נכנסנו לפרייבורג, שביום ראשון בשעה 10:30 בבוקר המרכז שלה נראה כמו עיר רפאים. עשינו סיבוב קצר ב- Kirchzarten וגילינו שבית הקפה שברחבת העירייה פתוח (ודי עמוס במקומיים). תפסנו שולחן והתענגנו על קפה, שוקו ועוגות. חזרנו לבית, עלינו על בגדי ים ונסענו לבאד פארדייס בטיטיזי. 3 שעות של הנאה בפארק המים, כשבחוץ יורד גשם ואפילו החל לרדת מעט שלג. למרות שאנחנו בתקופת החגים, והאזהרות שקראנו בכל מקום לגבי כמויות הישראלים, עד עכשיו ממש לא נתקלנו בהמונים. ההיפך הוא הנכון ממש מעט מאוד ישראלים מסתובבים פה. בפארק המים, שממה ששמענו בקיץ השפה השלטת בו היא העברית, פגשנו אולי 2-3 משפחות נוספות. המקום היה מלא במקומיים.

יום ב' 10.10 – הגשם פסק בלילה. הבוקר השמש שוב יצאה, למרות שמזג האוויר לא התחמם. ההורים נסעו לטייל בפרייבורג ואנחנו שמנו פעמינו לאירופה פארק.

אנחנו מטיילים מחוץ לעונת התיירות, כך שממש אין עומס בכניסה או בהמתנה למתקנים. האפליקציה הראתה שזמן ההמתנה הארוך היותר במהלך היום היה ל- Blue Fire (40 דקות). אחרי יורודיסני, יוניברסל וסיקס פלאגס, הילדים לא מצאו מלבד רכבות ההרים מתקנים שילהיבו אותם. חשוב לציין כי גם בקרב רכבות ההרים לא כולן היו מספיק מלהיבות או אקסטרימיות עבור החבורה שלנו. עבורנו ה- silver star הייתה מספיקה ואקסטרימית אפילו יתר על המידה. אנחנו דווקא התרשמנו מהעיצוב (במיוחד שאנחנו לפני Halloween והכל מקושט פה עם דלעות, זומבים ושלדים). נהנינו ממופע ההחלקה על הקרח. הייתי אומר (והטף מסכימים איתי) שהפארק מתאים לילדים עד גיל 15-16, וודאי לכאלו שטרם חוו את חוויית הפארקים בארה"ב.

יום ג' 11.10 – הבוקר משלימים את שהחמצנו ביום ראשון. נוסעים לכיוון דרך הפסגות של היער השחור. עוצרים בכמה נקודות תצפית יפהפיות לאורך כביש 500, מגיעים לאגם מומל ועושים את סיבוב התמונות המתבקש. בפתח חנויות התיירים שעל שפת האגם גם אופיים לחם בתנור ומפיצים ניחוחות שמעוררים את מיצי הקיבה.

ממשיכים לבאדן בדאן וחונים בחניון שליד מרחצאות קרקלה. צעידה קלה עד לפתח המרחצאות ושם מצאנו מסעדה צ'כית קטנטנה עם מרקים נפלאים ומנות דגים מצוינות. ממשיכים לסיור בעיר – המדרחוב, היכל השתייה, הקזינו המפואר, הפארק. העיר משאירה טעם של עוד.

חוזרים ל- Kirchzarten ומסיימים את הפרק הגרמני של הטיול בארוחת ערב במסעדת Spritshaus.מסעדה הממוקמת במדרחוב הקטן של העיירה עם מנות מקומיות טיפוסיות במחירים ממש טובים. האוכל ממש טעים.

יום ד' 12.10 – אחרי שארזנו אתמול בערב אנחנו נפרדים מבעלי הבית ושמים פעמינו לכיוון אלזס. מרחק הנסיעה מהבית שליד פרייבורג עד הבית ששכרנו ליד קולמאר כשעה ורבע בלבד. בעלת הבית החדש שלחה לנו באי מייל הנחיות הגעה מדויקות, שאם לא היינו עוקבים אחרי במדויק לא היינו מצליחים למצוא את DOMAINE DU PETIT DORSBACH, הממוקם בקרחת יער כ- 3 ק"מ מחוץ לכפר SOULTZBACH LES BAINS (כ-20 ק"מ ממרכז קולמאר). בית עץ מקסים ומאובזר במקום פשוט ציורי.

אחרי שהנחנו את המזוודות וקיבלנו הנחיות מבעלת הבית נסענו לקולמאר. חנינו בחניון התת-קרקעי מתחת לכיכר ARPP והתחלנו בסיור בסמטאות העיר עד שהגענו לשוק המקורה ושם כמובן עצרנו לארוחת צהריים באחד הדוכנים. אחרי ארוחת הצהריים המשכנו לוונציה הקטנה ולשיטוט בסמטאות העיר. במדרחוב עצרנו בבית קפה לקינוח (הקפה היה סביר והעוגות לא משהו) ולצבירת כוחות והמשכנו לסיבוב ברכבת הקטנה שמצאנו כי באוזניות שלה יש גם הסברים בשפה העברית.

יום ה' 13.10 – היום הוקדש לשטרסבורג. הגענו לכיכר הקתדרלה ולקחנו שוב סיבוב עם הרכבת הקטנה, שנותנת לך מושג ראשוני על העיר. נכנסנו לקתדרלה בדיוק בזמן בכדי לצפות בפעולת השעון האסטרונומי. סרט באורך של כ- 20 דקות מקדים את הפעולה שמתחילה בדיוק בשעה 12:30, ומס' הנכנסים מוגבל (הכניסה בתשלום של 2 יורו לאדם). הסרט נראה מבטיח, אבל פעולת השעון עצמו הייתה די מאכזבת. הקתדרלה עצמה מרשימה מאוד מבפנים. אחרי סיבוב קצר עצרנו לארוחת צהריים באחת המסעדות בכיכר גוטנברג, וקינחנו בקרפים בסמטאות שליד כיכר הקתדרלה.

יום ו' 14.10 – את הבוקר התחלנו בטירת קניגסברג. הסתפקנו במידע המודפס המחולק בקופות וערכנו סיור מקיף בטירה. הנוף שנשקף ממרגלות הטירה ומהמגדלים שלה מרהיב. החדרים המרוהטים נאים והסיור בכללותו מהנה ביותר. מאחר וכבר ראינו מופע נשרים באוסטריה הילדים העדיפו לוותר עליו ונסענו לעיירה סלסטה, הנמצאת במרחק ק"מ בודדים מהטירה. מדובר בעיירה ימי ביניימית יפהפייה, עם קתדרלה מרשימה ובתי עץ צבעוניים נאים ביותר. את ארוחת הצהריים במסעדה/קונדיטוריה במדרחוב של העיירה לא שנכח כ"כ מהר, ולא בזכות הטארט פלאמבה שטעמנו שם לראשונה אלא בזכות העוגות המרהיבות והטעימות שקינחנו בהן את הארוחה. את היום סיימנו בקניות באאוטלטים שבפאתי קולמאר (אנחנו פריקים של Dechatlon).

יום שבת 15.10 – היום האחרון של הטיול. השמש מאירה לנו פנים ואנחנו יוצאים למסע בדרך היין של אלזס. התחנה הראשונה – Kaysersberg. עיירה מקסימה עם בתי עץ צבעוניים טיפוסיים לאזור, מדרחוב עם חנויות, נחל הזורם במרכז העיירה. עשינו טיול לאורך הרחוב הראשי המקסים, נכנסנו לחנויות הקטנות להתרשם.

משם המשכנו ל- Riquewihr, שלמרות שהרחוב הראשי שלה מצריך טיפוס, הרי שהבתים והאווירה והנוף שווים את המאמץ. יחד עם זאת הרושם שלנו היה שהיא הרבה מותר תיירותית משתי העיירות האחרות בהן ביקרנו, והמדרחוב שלה מלא במסעדות, בתי קפה, חנויות לממכר יין מיקבים מקומיים. השמש של שבת בבוקר הוציאה רבים החוצה, והמסעדות ובתי הקפה היו עמוסים.

העיירה השלישית היא Ribeauvillé, גם היא ציורית ומקסימה כמו שתי קודמותיה. גולת הכותרת של הביקור בה הייתה קונדיטוריית Glig, שהתענגנו על המקרונים והטראפלס תוצרת בית שלהם.

בדרך חזרה עצרנו ב- 2 יקבים מקומיים קטנים. היין הלבן שטעמנו ערב מאוד לחכנו, אז רכשנו לנו 2 בקבוקים (ויחד עם הגבינות שרכשנו בסופר הם היו ארוחה מקסימה ביחד עם חברים שנשארו בארץ). בעל היקב היה חביב, הסביר על תהליך הייצור ועל ההבדלים בין הסוגים השונים של היין, ונתן לנו לטעום כמה וכמה סוגים עד שהחלטנו מה הכי טעים.

את הטיול השלמנו עם ארוחת ערב במסעדה מקומית ומקסימה בכפר Soultzbach Les Bains – La Petit frantz שמה. בסה"כ 6 שולחנות (שהיו מלאים בשבת בערב) עם אוכל מקומי וטרי (ללא תפריט באנגלית וכולל מלצרית ששולטת חלקית באנגלית והתקשתה להסביר את המנות שבתפריט). שתינו אפריטיף, טעמנו מהמנות הראשונות, והתענגנו על הסטייקים שלהם שלוו ביין מקומי.