תחלואות

משיך עם התחלואים? כשחזרנו מסיבוב הבתים, שאלתי את ג'ינה על רופאה ותוך כמה דקות הגיעה אלינו רופאה על אופנוע. היא נראתה כמו עוזרת בית, לא מדברת אנגלית, ולבשה משהו כמו פיג'מה שהרבה נשים לובשות כאן: מכנסיים מקושקשים וחולצה מכופתרת. היא החזיקה שקית ניילון של סופר עם כל מיני מזרקים תרופות ומודד חום משנות ה-80. איתה הגיעה גם מישהי מצוות המלון לתרגם. היא היתה מאוד נחמדה ונגעה בנתנאל, מיד שלפתי את המדחום שלי ומדדתי לו חום שירד ל 38.4. לא היה לה את המכשיר לבדיקת אוזניים אז היא אמרה שכדאי ללכת למרפאה, אבל עומת זאת היא אמרה שהיא תוכל לומר לי איך ללדת בנות.... בכל מקרה היא היתה מאוד נחמדה ולא גבתה תשלום. ג'ו וג'ינה, שלמרות שכל הזמן יש לי חשדנות בסיסית כלפיהם היו שוב נחמדים ביותר ולקחו אותי ואת נתנאל למרפאה, חיכו עד שנסיים, החזירו אותנו ובדרך גם עצרו לי במאפייה. הרופא בדק והאוזניים בסדר, ואמר שבימים אלה חוששים מקדחת דנגי, שאני זוכרת שהיה כתוב עליה במשרד הבריאות אבל הוא לא רואה תסמינים מיוחדים ולחזור אליו אם החום ימשיך עוד יומיים. בילינו הרבה שעות בחדר בגלל הגשם, ישנו בצהריים ולקראת שקיעה הגשם פסק ואני ועומרי יצאנו לסיבוב קצר ואח"כ אכלנו. נועם לא רצה לבוא והתלונן על כאב בטן, דבר שנראה לי סביר כי הוא משלשל. כשחזרנו כעבור שעה הוא להט מחום וש' כבר נתן לו אקמול ואני מיד עשיתי לו אמבטיה קרה ואח"כ עוד אחת, והתחילו לרעוד לי הברכיים מהפחד. מצב הרוח שלו בסדר גמור ואני מתפללת שזה יחלוף. בינתיים הוא פיתח חיבה מוזרה למשקה ההידרן (תמיסת מלחים ששותים כאשר מיובשים ומשלשלים) וכל הזמן רוצה לשתות את זה כאילו זה מיץ אולי בגלל זה הוא התחמם ככה? מזל שאמא לא שומעת על כל ההתרחשויות האלה.