ביום השני למסע חזרתי בשעת ערב מאוחרת לריבה דל גרדה. החלטתי כי אם מזג האויר לא ישתנה, אצא לטיול ארוך יחסית לכיוון הגבול השוויצרי, העיירה בורמיו ומעבר ההרים סטלביו.
מעבר ההרים סטלביו תואר על ידי טייל ישראלי באתר "סובב עולם" כמעבר ההרים הדרמטי ביותר באירופה.
הגעתי למעבר מצידו המערבי בעיירה בורמיו, עליתי לשיאו באמצעות כ-40 פיתולים וירדתי לצידו המזרחי בעוד
כ-50 פיתולים. אגב, כל הפיתולים מסופררים ומשולטים. התמונה המצורפת, מהמורד המערבי, נלקחה מאוסף התמונות של גוגל, בו ניתן לצפות במאות תמונות דומות, רובן מהמורד המזרחי לכיוון המלון והמסעדה ב- TRAFOI. חמש שעות נסיעה כמעט רצופה נדרשו לי להגיע מריבה דל גרדה לבורמיו. ענני גשם כיסו את פסגות ההרים ולכן ויתרתי על הפוגה כלשהי ומיד התחלתי לטפס על ההר, עד גובה של 2,758 מטרים, גבוה יותר מכל מעבר הרים בו עברתי באירופה עד אותו יום. את הפיתולים האחרונים עשיתי בשלג קל ובטמפרטורה הקרובה לאפס מעלות.
התעכבתי בשיא ההר למשך לא יותר מחמש דקות שהוקדשו לצילום אך תנאי מזג האויר לא אפשרו הצלחה מזהירה בתחום זה. ירדתי בזהירות למטה ועצרתי במסעדה לארוחה שכללה בעיקר מרק גולאש סמיך.
חזרתי בערב דרך בולצאנו באוטוסטרדה ממעבר ברנר למודנה. אני ממליץ לכל מי שעובר באיזור הררי זה.