הפוסט הקודם הסתיים בהגעה לריבה דל גרדה ביום מעונן אך חמים, כאשר חופי האגם גדושים תיירים מבוגרים בעיקר דוברי גרמנית ובאגם מאות גולשי גלים ורחפנים למיניהם.
עמדו לרשותי ארבעה ימים מלאים + חצי יום של מעבר מריבה דל גרדה לורונה ובאמצע יום הכיפורים, "בו שבת מכל מלאכתו". חששתי בעיקר ממזג האויר, כאשר ברוב אתרי האינטרנט הרלבנטים צויינה אפשרות לגשם מדי יום.
באמצע הלילה עברה חזית גשומה מצפון לדרום, מלווה ברעמים, ברקים וגשם חזק שנמשך כחצי שעה.
התעוררתי לבוקר כחול ומיהרתי לעיירה מלצזינה לתחנת הרכבל העולה למונטה באלדו. שני רכבלים העלו עשרה
משכימי קום לגובה של כמעט 2 קילומטרים בצד המזרחי של האגם. מצורפת תמונה עם תצפית לכיוון דרום מערב.
כשירדתי חזרה ברכבל כעבור פחות משעתיים תחנת הרכבל היתה גדושה במטיילים ובחניון שמתחתיה אי אפשר
היה לתחוב סיכה. מומלץ להגיע לשם ביום יפה ולא יאוחר מהשעה 09:00 בבוקר.
בהמשך עליתי על אותו הר עם הרכב מצידו המזרחי בדרכי הרים מפותלות וצרות כאשר מדי כמה קילומטרים נמצאת
נקודת עצירה עם בית קפה קטן ובעיקר נופים נהדרים, שבילי הליכה, פלגי מים, המון רוכבי אופניים, עדרי פרות
ושאר האטרקציות שתמיד מושכות אותי לחזור למקומות אלה.
בפוסט הבא אתאר את המשך המסע היומי לכיוון צפון אל איזור גידול התפוחים שמצפון לטרנטו ואל אגם טובל.
שבוע סביב אגם גרדה בצפון איטליה - המשך מס' 1
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
