בחודש יוני 2018 טיילתי עם בת זוגי ברומניה במשך כעשרה ימים. את היומיים האחרונים, ימים ראשון ושני בשבוע (זה חשוב!) הקדשנו לכפרים ולעיירות הקטנות הפזורות במחוז מרמורש בצפון רומניה. מחוז זה זכה לסימן היכר עולמי כאשר ארגון התרבות של האו”ם - אונסק”ו – הכריז על כמה כנסיות עץ מיוחדות שנבנו בתחומו כעל אתרי מורשת עולמית. הצטיידנו במידע מאתר “למטייל” וממקורות מידע אחרים, פרסנו מפה וסימנו את הצירים עליהם נעבור, בהם קיים ריכוז גדול של כנסיות כאלה.
ביום ראשון עברנו בכביש 186 בין sacel לעיר sighetu ומשם בכביש 19 ל- sapanta. האטרקציה העיקרית היתה מתחם כנסיות העץ הנמצא בכניסה המזרחית ל- barsana. במכשיר הניווט רשמנו barsana monastery והגענו למגרש חניה גדול מלא במכוניות. מה שתפס את העין באופן מיידי היו נשים מקומיות רבות (במקום היו גם הרבה תיירים) בתלבושות חג עממיות. התלבושת מורכבת מחצאית כהה, חולצה לבנה עם רקמה צבעונית ומטפחת על הראש. מומלץ להגיע בין השעות 10:00 ל-12:00, בהן נערכת במקום מיסה המונית במתחם ובו כ-10 מבנים ישנים ביניהם מצטופפים מאות אנשים, חלקם מתפללים וחלקם מצלמים.
המשכנו לעיירה sapanta הידועה בזכות בית הקברות השמח שלה. במתחם הסמוך לבית הקברות, שגם בתוכו הוקמה כנסיית עץ, הוצבו עשרות דוכני ממכר לסחורות תיירים והצפיפות במקום היתה רבה. הצלחנו למצוא מקום חניה ואפילו מצאנו מסעדה סמוכה בה נהנינו ממיטב המטבח הרומני.
למחרת הגענו אל הכפר rogoz הנמצא 6 ק”מ מזרחית לעיירה turgu lapus. שלט קטן היפנה אותנו מהכביש הראשי לכיוון כנסיית עץ בתוך בית עלמין, ולידה מוזיאון מקומי קטן המתאר את חיי הכפר.
מנהלת המוזיאון הדריכה אותנו כיצד להגיע לבית המלאכה של חרש העץ ניקולא שרבאן השוכן בכפר. האיש לא היה, אך אשתו סיירה איתנו בבית המלאכה, הציגה לנו מעבודותיו, חלקן גם רכשנו, במחירים עממיים במיוחד.
מחוז מרמורש אמנם מעט נידח ורחוק מהאתרים בהם התיירים רגילים לבקר, אך מי שמטייל ברכב פרטי ויוכל להקדיש לכפרים היפים יום או יומיים, לא יצטער על כך.
ההמלצה החשובה: להגיע למתחם הכנסיות ביום ראשון לפני הצהריים.
