טיול בסלובניה וגיחה לקרואטיה עם ילדים קטנים

טיילנו בתאריכים 20-29.8 בהרכב משפחתי של זוג + 3 ילדים בגילאי כמעט ( 5,5,1). יש לציין שטיול עם ילדים קטנים צריך להיות מותאם לקצב הילדים ולא מועמס באטרקציות. חשוב גם מידי פעם להוריד הילוך וזה בסדר גמור גם אם נחים במלון או בבריכה כי זו עדיין חופשה (זה טיפ שלא יישמתי וחבל). כמו-כן, למרות שניסיתי להתארגן ולצאת מוקדם בבקרים וכך למשל להימנע מתורים בוינטגר ובפלטביצה, זה לא ממש הצליח ולבסוף וויתרתי וזרמתי עם זה (כלל בדוק שתמיד יהיה ילד שיצטרך פיפי בדיוק שכבר התמקמנו ברכב או שהגענו לארוחת בוקר). חשוב גם להיות גמישים עפ"י מזג האוויר שכן באוגוסט יש ימים חמים, ימים קרים וגשם שיכול להבליח בכול שלב. אישית היה לנו קצת קושי במציאת מסעדות שיהיה בהן אוכל שהבנות יסכימו לאכול (משמע שניצל בעיקר) אבל הסתדרנו לבסוף.

האטרקציות שעשינו מתאימות לכול גיל אך בסוף הפוסט אתייחס גם להמלצות לאטרקציות שהייתי עושה ללא ילדים ולשינויים שהייתי עושה בתכנון.

לגבי ניווט, ניעזרתי במפה בגוגל מפס שהכין Tamir Cohen ועליה הוספתי מקומות וערכתי (תודה טמיר). לינק למפה:

https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1BSaGZNpKwFyg_4SwXbDNO7woVGLIGz0a&ll=46.38742855031246%2C14.108367082232348&z=12

יום ראשון – הגענו בטיסה ישירה ללוליאנה בצוהוריים, לקחנו את הרכב מחברת SIXT שנאלצנו לשדרג למיני וואן (שכן סחבתי את רוב הבית למעשה והיינו צריכים בגאז' ענקי) ונסענו מרחק של כחצי שעה לבלד. בבלד התמקמנו במלון מעולה Savica Garni שממוקם מעל למרכז בלד.יתרון שבחדרים משפחתיים יש שני חדרי אמבטיה, ארוחת בוקר ממש טובה וכניסה יומית למתחם בריכות במלון סמוך. יצאנו לתור את העיר ע"י נסיעה ברכבת הלבנה שמקיפה את האגם. עלינו לרכבת כשהיתה שמש בחוץ ובאמצע הנסיעה פתאום התחילה סופה של רעמים וברקים עם גשם שנמשך כחצי שעה. מכאן והלאה למדתי תמיד להחזיק בתיק פק"ל גשם שיכלול מעילי גשם מניילון ומטריות כי אין לדעת מתי תגיח סופה שכזו שוב. לגבי בלד, במרכז ה-center ישנן מסעדות בהן אכלנו שחלקן לא מקבלות כרטיס אשראי. המלצה לאכול שם במסעדת Arbor. עוד במרכז תמצאו סופר, בנק ומרכז מידע (שם מוכרים אגב מעילי גשם ומטריות למי שצריך). ממול למרכז יוצאת הרכבת הלבנה וסמוך אליה בקרבת האגם יוצאת סירת הפלטנה ששטה לאי בלד. עוד הספקנו באותו היום לקנות מצרכים בסופר.

יום שני – בבוקר נסענו חצי שעה לאזור בוהיני לקניון מוסטניצה. מומלץ לחנות בחניון התחתון ולא להמשיך לכביש הפרטי שבתשלום. הדרך עד לעמדת התשלום היא לא משולטת כך שיש ללכת עד הגשר מצד ימין ואז לא לעלות עליו אלא להמשיך בעלייה משמאלו. בהמשך בהסתעפות ליד ספסל יש להמשיך בשביל הימני ולא בעלייה שמשמאלו. לאחר עמדת התשלום המסלול ברור ועובר בתוך יער ואח"כ לצד נחל יפה. אנחנו הלכנו עד לאבן הפיל (צריך דמיון לראות שם פיל) ואז חזרנו באותה הדרך. סה"כ מסלול מוצל ונחמד ומצריך מנשא לתינוק. משם נסענו לרכבל להר ווגל. לרכבל עליתי במעלית עם העגלה ישירות לרכבל עצמו והבנות מאוד אהבו את הרכבל. הנוף בהחלט יפה מלמעלה וכדאי לעלות כשיש ראות טובה ולהביא סוודר למעלה אם מתכוונים לצאת מהמתחם. למעלה אכלנו במסעדה סבירה עם נוף לאגם. משם נסענו לאורך הכביש שמקיף את האגם, חנינו בתשלום באחד המקומות וירדנו עם העגלה לחוף של האגם לטבול בו. החוף הוא עם אבנים והמים קרירים אבל היתה שם אווירה רגועה ונוף פסטורלי כך שנהנינו.

יום שלישי- בשעה עשר בבוקר הצלחנו להגיע לקניון וינטגר שנמצא כרבע שעה מבלד. כיוון שהגענו מאוחר יחסית נאלצנו לחנות רחוק וללכת לא מעט עד לכניסה שם חיכינו בתור לא ארוך ונכנסנו. המסלול בקניון עובר על גשרים מעל לנחל והוא אכן יפה. באיזה שלב בדרך ניתן לרדת גם לנחל ולראות שם מגדלי אבנים שאנשים עשו. המסלול הינו כ-45 דק' הלוך וחוזרים באותה הדרך. ההליכה במסלול היא עם מנשא. בחזור כבר נעשה ממש עמוס וכיוון ששביל הוא לא הכי רחב לעיתים, יש האטה בשל ריבוי האנשים משני הצדדים. בחזור הצלחנו לתפוס שם איזה ספסל אחד ויחיד שהיה בדרך ועשינו הפסקת סנדוויצ'ים. כשחזרנו למלון, לבתי התחילה לכאוב האוזן והיא הלכה לנוח עם בעלי בעוד אני יצאתי עם אחותה לשיט לאי בלד. לקחנו סירת פלטנה עם גגון ושטנו כ-20 דק' לאי. שם מקבלים זמן של כ-45 דק' להסתובב באי. באי יש הרבה מדרגות שמובילות לאזור עם כנסייה (ניתן בתשלום להיכנס אליה ולצלצל בפעמונים) ועם בית קפה. האי די קטן ונחמד גם לשבת ולטבול את הרגליים באגם. כשחזרנו למלון החלטנו לסוע לבית חולים ששם כדי שיראה את בתי רופא. הבית חולים הוא קטן והיה די נטוש אך קבלנו תרופות והפעלתי את ביטוח פספורטכארד ששילם לי עלות של 40 יורו ביקור רופא. מזל שעוד הספקנו בעשרה לשמונה להגיע ליד לבית מרקחת כי אחרת היינו צריכים לסוע 20 דק' לעיר קראנז'. יש לציין שלשמחתינו האוזן הפסיקה לכאוב לה למוחורת.

יום רביעי – אחד הימים הכי מוצלחים שלנו בו נסענו מס' דקות לגבעת סטרז'ה בבלד (שימו לב שחנייה בחניון ששם מקנה תמונה אחת בחינם כמזכרת מהמגלשות). הרכבל ששם נפתח בשעה עשר ומומלץ לקנות מס' גלישות מראש. כדי לעלות עם תינוקת ברכבל הבאתי מנשא של בייבי-ביורן שניתן להחזיק את התינוקת מקדימה וכך עלינו ברכבל. גם תיקים יש ללבוש שהם מקדימה. יש לשים לב ברכבל להוריד את הידית למטה ולשים עליה את הרגליים כי זה בעצם מעקה הבטיחות שלכם. בכול מקרה יש שם איש שעוזר. במעלה הגבעה נכנסנו לפארק חבלים שלנו ולבנות זו הייתה חוויה ראשונה מסוג זה. בפארק יש כ-100% ישראלים וגם המדריכים כבר יודעים קצת עברית. בפארק התשלום הוא במזומן בלבד והם מנסים ללמד ולוודא שילדים מבינים איך לפתוח ולסגור את הלולאות של הרתמות. אצלינו לא היה שיתוף פעולה מצד הבנות אבל בעלי עלה איתן למסלול של הילדים (מגיל 4) ועשה עבורן את הקשירות עם הלולאות והן התלהבו לבסוף. קניתי לבנות מבעוד מועד בובות קטנות של פיות והחבאתי אותן ביער ששם בגזע של עץ ונתתי להן למצוא אותן. הן כמובן התלהבו וחשבו שהיער הוא קסום, מה שהוסיף לחוויה שלהן. לאחר הפארק, ירדנו כול אחד במגלשת הרים עם אחת הבנות הגדולות. ניתן לשלוט במהירות עם הבלם שבמגלשה. כדי לרדת עם התינוקת, בעלי ירד במגלשה עם אחת הבנות והם עלו ברכבל שוב, אז אני ירדתי במגלשה עם השנייה ולבסוף בעלי ירד עם התינוקת ועם הבת הראשונה ברכבל הפתוח (קצת תכנון מראש). אחה"צ וויתרנו על מופע האבירים במצודה (בימי ג' ו-ה' ב-17:00) ובמקום הלכנו לחוף המצודה שהינו בתשלום. חנינו בחינם ליד מסעדת Halal Kebap הזולה (שחבל שלא היה בה שניצלים לבנות), אכלנו במסעדה Babji zob שהייתה טובה והלכנו עוד כמה דק' בירידה לחוף. בחוף ישנן כמה מתחמים של מים מהאגם בגבהים שונים, יש ארגז חול, שתי נדנדות ויש גם מתקנים בסגנון וויפאוט בתשלום נוסף. באמצע תפסה אותנו סופת גשמים שהבריחה את כולם. בלילה הלכנו לאכול במסעדה של מלון פארק. אישית לא התלהבתי מעוגת הקרמשניט המפורסמת.

יום חמישי – תחזית מזג האוויר לשלושת הימים בישרה ירידה בטמפ' וגשם. בבוקר קפצתי לבנק להמיר יורו לקונות לטובת הנסיעה לקרואטיה בהמשך (היה יום שישי ובנק סגור בשבת ובראשון) ונסענו לצפון-מערב כחצי שעה למפל פריצ'ניק. שם משלמים על חנייה ויש להתחיל את המסלול לא ממול למסעדה אלא ללכת עוד כמה מטרים למקום ממנו רואים את המפל ומשם מתחילה עלייה של כרבע שעה. העלייה דורשת מאמץ ומחייבת מנשא לתינוקות. למעלה נגלה מפל גדול שניתן גם ללכת מאחוריו (אני וויתרתי ללכת מאחוריו כי השביל נראה לי צר ולא הכי בטוח עם ילדים קטנים). משם נסענו לאגם יאסנה שהמליצו עליו. אומנם הוא יפה וממוקם בין הרים אך הוא אגם די קטן ובאתי עם ציפיות גבוהות ואולי זה הגשם שירד שביחד גרמו לי קצת לאכזבה. באגם הבנות התלהבו מהברווזים. יש שם מזח לתוך האגם, תחנת קמח קטנטנה ומגדל קטן עם תצפית. משם המשכנו לעיירה קרנסקה גורה הסמוכה לארוחת צוהוריים. שם אכלנו במסעדה זולה עם שירות מהיר שהמקומיים אוהבים בשם Gostilna Pri Martinu. מאוד רצינו לעלות על מגלשת ההרים שבעיירה שאמורה להיות ארוכה מזו שבבלד אך בשל הגשם היא הייתה סגורה. בתכנון היה להמשיך עוד 20 דק' לאגמי פוזין היפים באיטליה אך בשל מזג האוויר, נאלצנו לוותר ולחזור לבלד. בדרך עוד עצרנו לבדוק את המוזיאון האלפיני ומסיבוב מהיר שעשיתי לבד ראיתי שהוא לא מספיק מעניין ולכן המשכנו בנסיעה. בבלד הגשומה הלכנו למתחם הבריכות במלון הסמוך. המתחם היה מאוד מוצלח עם בריכת פעוטות, בריכות רגילות, מגלשת מים וגאקוז'י. בעלי קפץ למכבסה TRG שבבנין צהוב בבלד לעשות כביסה של אמצע הטיול לפני שאנו עוזבים את המלון.

יום שישי- את היום הגשום ניצלנו לביקור במערת פוסטוניה במרחק נסיעה של כשעה ו-7 דק'. כרטיסים למערה הזמנתי באינטרנט יומיים קודם כשידעתי את תחזית מזג האוויר. כיוון שיצאנו מאוחר, שלחתי מהדרך מייל עם בקשה להזיז בחצי שעה את התור שהזמנתי והם ענו די מהר שזה מאושר. בהמשך כשהגענו ושוב רצינו להזיז את התור בחצי שעה לא הייתה בעייה בכך ובכלל לא בדקו לנו את השעה. בעלי הוריד אותי ואת הבנות והלך לחנות רחוק. כשהגעתי לעמדת הכרטיסים היה תור ארוך מאוד לקניית כרטיסים ותור כמעט ריק לכרטיסים שהוזמנו אונליין. עם הכרטיסים מגיע אודיו באנגלית. כדי לקחת אודיאו בעברית יש להוסיף עוד כ-4 יורו למכשיר ולא ניתן לקחת לחלק מהאנשים אודיאו באנגלית ולשאר בעברית כפי ששאלתי. למערה הגענו מצויידים עם בגדים חמים, כובעי צמר וכפפות שכן טמפ' במערה היא 8 מעלות וכשהרכבת בתוכה נוסעת יש רוח. ניתן להסתובב במערה עם עגלה ויש לקפל אותה בנסיעה ברכבת. בתחילת המסלול ישנה נסיעה של כ-10 דק' ברכבת בתוך המערה ולאחר מכן, הולכים במערה באולמות השונים כשעה ורבע וחוזרים שוב ברכבת. בכול תחנה עם מס' ניתן להפעיל את האודיו ולשמוע הסברים. במערה ניתן לראות כול מיני סוגי נטיפים וזקיפים במספר צבעים. אחת מבנותיי ממש התלהבה והשנייה קצת פחדה מהחושך. מבעוד מועד קניתי מנורת אלאדין קטנה וגרמתי לבנותיי למצוא אותה. בהתחלה הן פחדו שייצא ממנה ג'יני אבל לאחר שהסברנו שהג'יני כבר יצא ושוחרר מהמנורה הן התלהבו. ארוחת צוהוריים אכלנו במתחם ששם במקום שמזכיר את ארוחת הצוהוריים באיקאה. משם נסענו כרבע שעה למצודת פרדיאמה שחצובה בסלע. במצודה יש לקחת לתינוק מנשא ואודיאו בחינם בעברית בכניסה (מומלץ לוודא שהסוללות באודיו לא גמורות). המצודה בנוייה מכ-28 חדרים ובכול חדר ניתן לשמוע אודיאו על מה ששימש אותו החדר בעבר מחדר שינה ועד חדר כנסייה ואפילו יש שם פעמון שניתן לצלצל בו. החדרים בהחלט היו מגוונים ומעניינים לכול בני המשפחה.

יום שביעי – בבוקר עזבנו את המלון בבלד בדרכנו למלון ב-Slunj בקרואטיה מרחק של כ-3.5 שעות. כדי להקל על הנסיעה, פיצלנו אותה תחילה לנסיעה במרחק של שעה וחצי לפארק המים תרמה צאטז' שסמוך לגבול עם קרואטיה. כיוון שהאזור של הפארק גדול התברברנו במציאת הכניסה למתחם המקורה. יש להגיע לבנין עם זכוכיות מלבניות ומזרקת מים לפניו שנקרא Thermal Riviera. יש להביא מגבות גוף מהבית שכן מגבות מחנויות מחוץ למתחם יעלו לכם 13 יורו. ניתן לקנות כרטיס כניסה ל-3 שעות או ליום שלם ויש הנחה קטנה משעה 15:00 ובאמצע שבוע. את הכרטיס שמקבלים שמים בתוך המקום לכך בתוך הלוקר ואז ניתן להוציא את המפתח. במתחם המקורה יש מס' אולמות עם בריכות, ג'אקוזי, בריכת תינוקות ומגלשות. במתחם יש גם מסעדות פשוטות וגלידריות. בסיום בניתי על להתקלח ולהתארגן שם אך גיליתי שיש רק מקלחות משותפות לבנים ולבנות. לאחר מס' שעות מהנות בפארק, המשכנו בנסיעה של עוד כשעה וחצי עד למלון. בדרך הפעלנו לראשונה את הטאבלטים ברכב לבנות. שימו לב שבעת מעבר גבול לקרואטיה יש להחתים את הדרכון. לאורך האוטוסטרדות בקרואטיה יש תחנות של תשלומי אגרה באשראי או במזומן של קונות. הגענו בערב למלון שנקרא Hotel Mirjana & Rastoke שנמצא כ-5 דק' נסיעה מראסטוקה וכחצי שעה מפלטביצה. מלון מומלץ עם חדרים משפחתיים וארוחת בוקר טובה.

יום שמיני- ביום זה מזג האוויר התבהר והיה לטובתינו ולמרות שניסינו להגיע לפלטביצה מוקדם להימנע מעומסים, הגענו מאוחר. הגענו ישירות לכניסה מס' 2 כאשר גם בה וגם בכניסה מס' 1 שחלפנו על פניה היו תורים כאורך הגלות ואנשים עמדו שם במשך שעות כנראה. כיוון שקראתי טיפים אזי התעלמתי מהתורים באופטימיות זעירה והמשכתי בהליכה ישירות לכיוון ST2 ושם באינפורמיישן התור היה קצר יחסית והגיוני. משם תפסנו את האוטובוס שהביא אותנו ל-ST1. שם אכלנו סנדוויצ'ים והלכנו לשירותים (חשוב שכן שירותים נוספים יש רק בסוף המסלול ב-P3). את המסלול התחלנו למעשה בשעה 13:30 (כאמור זה לאחר שניסינו להגיע מוקדם) ובחרנו ללכת במסלול B אשר הוא הקצר ביותר ומתרכז במפלים התחתונים. המסלול מתחיל בהליכה במגמת ירידה שם נגלה הנוף המרהיב והצבעים היפים של האגמים מלמעלה. כשמגיעים למטה ההליכה הינה מסביב לאגמים על גבי שבילי עץ ללא מעקה. ניתן ורצוי ללכת לראות את המפל הגדול. ההליכה עם ילדים קטנים הייתה ארוכה ולקחת כשעתיים וחצי עד שסיימנו את המסלול והגענו ל-P3 (לתינוקות יש להביא מנשא גב). שם ישנה מסעדה ותור לשייט בסירה. עמדנו בתור לסירה כשעה! וכשהיא הגיעה שטנו איתה ל-P1 ומשום מה היה נדמה לי שיש להגיע ל-P2 כדי לצאת בכניסה 2 ולכן המשכנו עם הסירה ממול P1 ל-P2. שם כבר הבנו שטעינו וששוב נאלץ לעמוד בתור לסירה אך הפעם התור היה קצר יותר. שטנו חזרה ל-P1 ומשם עוד היו הרבה מדרגות והליכה בעלייה עד שלבסוף הגענו עייפים לרכב. משם נסענו לאכול במסעדת פטרו שהמליצו עליה בראסטוקה. המסעדה יפה שכן היא יושבת על מעין מפלים וישבנו באזור סגור עם אח. מבחינת אוכל לא היה בה מה לאכול לבנותיי ולי האוכל היה סביר ולא יותר מכך אך בעלי נהנה מהמנה שהזמין. הקינוחים שם די זולים. חזרנו לחדר עייפים מיום ארוך של הליכות מרובות.

יום תשיעי – כיוון שעזבנו ביום זה את המלון ולקח לנו זמן לארגן את המזוודות ועוד נסיעה ארוכה לפנינו לכיוון לובליאנה, נאלצנו לוותר על ביקור בראסטוקה באור יום (מומלץ לבקר בה). נסענו כשעה וחצי עד לעיר זאגרב ושם חנינו בחניון והלכנו כמה דק' למוזיאון האשליות. מדובר במוזיאון די קטן עם שתי קומות ולא הרבה חדרים אך בנותיי נהנו מההולוגרמות ומהצילומים המעניינים שצילמנו בחדרים השונים ששם. באופן כללי לא חייבים לעשות מאמץ להגיע במיוחד לשם. בהמלצת המוכרת לקחנו את הרכבת החשמלית ונסענו תחנה אחת לכיכר ושם במרחק כמה דק' הליכה הגענו למסעדה מעולה שנקראת Nokturno. מסעדה היתה מאוד מגוונת, המנות גדולות וזולות והיא הוכתרה כמסעדה הטובה ביותר בטיול שלנו. משם המשכנו בנסיעה של עוד כשעה וחצי עד שהגענו ללובליאנה למלון City Hotel Ljublijana. המלון עצמו ממוקם היטב כ-5 דק' הליכה מהעיר העתיקה וניתן לחנות בו בחניון מקורה (עם מעלית לרכב) בעלות של 18 יורו ליום. במלון חדרים משפחתיים וארוחת בוקר סבירה.

יום עשירי- התחלנו את היום בלובליאנה בהליכה של כמה דקות לכיכר פרשרן שם ראינו פסל ובחנו היכן פסל האישה אליו מביט האיש שבפסל. משם חצינו את הגשר המשולש והמשכנו שמאלה לכיוון הדוכנים שבדרך. הגענו עד לגשר הדרקונים והצטלמנו עם סמל העיר. משם חזרנו והגענו לרכבל למצודה. מהמצודה נשקף נוף של העיר אך לא מצאנו את המצודה כה מעניינת. ראינו בה תערוכה קטנה של בובות יד וכן תערוכה מתחלפת של דרקונים שציפיתי ממנה ליותר והתאכזבתי. עוד במצודה יש מגדל עם הרבה מדרגות שממנו רואים נוף דומה של העיר. משם ירדנו ברכבל והלכנו לאכול באחת המסעדות. לאחר מכן המשכנו עד כיכר מסטני עם מזרקה ולכיכר הקונגרס שם יש פארק קטן למנוחה. סה"כ האזור העתיק הוא נחמד להסתובבות של שעתיים אך לא ליותר מכך. כיוון שעוד נשאר לנו זמן לטיסה נסענו כרבע שעה לקניון BTC. הקניון הוא בעצם אזור גדול שבו פזורות בחוץ חנויות רבות. הלכנו הישר לחנות C&A (קצת מאכזב) ולחנות דקטלון. אם יש לכם זמן הייתי ממליצה לבקר באזור ה-mini city ששם יש אזור לילדים שלא יצא לנו לראות. משם נסענו לשדה התעופה ובטיסת לילה לארץ.

שינויים בטיול שהייתי עושה בדיעבד

במקום 3 ימים בהם נסענו הלוך וחזור לקרואטיה כדי לעשות את הפלטביצה, הייתי משקיעה בעמק לוגרסקה דולינה וברמת פלאנינה בסלובניה. אומנם שמורת פלטביצה יפה אך היא עמוסה במטיילים והנסיעה אליה ובחזרה הינה ארוכה. עמק לוגרסקה דולינה נחשב לאחד היפים בסלובניה ולכן הייתי לנה בחוות לנר שהומלצה ומטיילת בעמק בכביש הפנוראמי ובהליכה למפל רינקה. גם רמת פלאנינה הקרובה הינה מיוחדת וניתן לראות בה בקתות רועים כפי שחיו פעם עם פרות שמטיילות באחו.

אטרקציות נוספות שהייתי עושה ללא ילדים

• סיור פרטי עם מדריך במערת קריז'נה גמה שהינה מערה מיוחדת עם נהר בתוכה
• רפטינג בבובץ בעמק הסוצ'ה
• מעבר הרים ורשיץ
• טיול סוסים
• טיולי אופניים

מקווה שיעזור לכול מי שצריך,

ליאת קובריק-פישר