כל מי שמחשיב עצמו לאוהד טניס מושבע, חולם לבקר ביום מן הימים באחד מארבעת הטורנירים הגדולים של הספורט הלבן המכונים “גראנד סלאם”: אליפות אוסטרליה הפתוחה, רולאן גארוס, ווימבלדון ואליפות ארצות הברית הפתוחה.
לפני כשנתיים וחצי הגשמתי לראשונה את חלומי דאז – לראות טורניר טניס על שלל כוכביו. זה קרה במאי 2016 בטורניר רומא. על כך כתבתי בהרחבה בפוסט טיול לרומא בעקבות פדרר,נדאל,ג'וקוביץ',סימונה וסרינה.
השלב הבא בסולם החלומות היה ביקור באחד מאותם טורנירי גראנד סלאם.
השנה זה קרה – ביקור באליפות ארצות הברית הפתוחה 2018, או בשמה האנגלי היותר מתגלגל על הלשון – US Open.
הבחירה דווקא בטורניר הזה נבעה מהסיבה הפשוטה שהוא השתבץ היטב בתוכנית הטיול המשפחתי שלנו לארצות הברית .במסגרת הטיול (בן השבועיים), חל פיצול משפחתי בשבוע הראשון:
הפוסט מתמקד כמובן רק בטורניר והוא מוקדש לכל חובבי הטניס באשר הם, וכן להורים שאולי חושבים על רעיון יצירתי לטיול בר/בת מצווה של ילדיהם.
תכנון ועלויות הטיול
להלן תכנון ופירוט העלויות של הטיול עבור שישה ימים :
לו”ז מתוכנן
עלויות
העלויות חושבו בדולרים. שער הדולר היה 3.6 ש”ח:
כרטיסים
בטורניר הקודם רכשתי מבעוד מועד את הכרטיסים מחברת Viagogo על אף שהנסיון איתם לא היה חלק. המחירים שלהם מופקעים והם מושכים אותך עד הרגע האחרון עד שהכרטיס מגיע לידך עם שליח של Fedex.
למרות כל נורות האזהרה, החלטתי להמשיך להזמין דרכם הן בשל הממשק הנוח שלהם והן מהעובדה שהם היו אופציה זולה יותר מחברות כרטיסים מישראל.בדיעבד, זו היתה טעות מרה ועל כך אפרט בהמשך.
תחילה, הסבר קצר על סוג הכרטיסים:
כל מי שמזמין כרטיסים לאצטדיון המרכזי הנקרא Arthur Ash, יכול להכנס חופשי לכל שאר האצטדיונים לרבות האצטדיונים Louis Armstrong ו – Grandstand.
המשחקים באצטדיון המרכזי מחולקים לשני סשנים : סשן יום, המתחיל ב – 12 בצהריים עד 7 בערב וסשן לילה שמתחיל במינימום בשבע בערב ונגמר כאשר המשחק השני מסתיים.
בכל סשן, שני משחקים: משחק נשים ומשחק גברים. המשחקים המרכזיים משובצים ברוב המוחלט של המקרים בסשן הלילה.
שלבי שמינית ורבע הגמר מתחילים מייד בפתיחתו של השבוע השני של הטורניר והם משוחקים על פני ארבעה ימים. יומיים לכל שלב. הזמנתי כמה חודשים מראש כרטיסים לכל הסשנים של שמינית הגמר, וכרטיסים לסשן יום בלבד לשלב רבע הגמר. השיקול היה להמתין להגרלה של הטורניר ואז לראות את השיבוצים האפשריים. השארתי אופציה פתוחה לרכישת כרטיסים לרבע הגמר סשן לילה. כמו כן, השארתי אופציה פתוחה לרכישת כרטיסים לחצי גמר נשים לאפשרות שהטניסאית החביבה עלי, סימונה האלפ, תגיע לשלב זה.
לאחר שההגרלה הצביעה על מפגש אפשרי בין שני ענקי הטניס רוג'ר פדרר ונובאק ג'וקוביץ ברבע הגמר, רכשתי כרטיס נוסף לסשן לילה ליום השני של רבעי הגמר, שזה היה היום של הצד שלהם בהגרלה.
סימונה האלפ פישלה ועפה בסיבוב הראשון, ולכן ויתרתי מיידית על האופציה לרכוש כרטיסים לחצי גמר נשים.
על מנת לבחור את המושב המתאים באצטדיון, נעזרתי באתר Arthur Ash Stadium Seat Views.
בחרתי ביציע 321, היציע הצפוני, לא יושבים בשמש וכן רואים את המשחק כמו בטלויזיה כי הוא ממוקם מעל השחקנים.
כך נראה הכרטיס:
כאמור, הזמנתי מראש שישה כרטיסים ועוד כרטיס אחד לסשן לילה רבע גמר לאחר פרסום ההגרלה וסמוך מאד לנסיעה:
שמינית גמר – שני כרטיסים לסשן יום ושני כרטיסים לסשן לילה.
רבע גמר – שני כרטיסים לסשן יום ועוד כרטיס לסשן לילה.
סך הכל שבעה כרטיסים בעלות של כ – 1500 דולר. ממוצע של 214 דולר לסשן משחקים.
תובנות והמלצות:
החוויה מול Viagogo היתה קשה. שניים מהכרטיסים להפתעתי הרבה היו Mobile Ticket (לא צויין באתר שלהם שזה סוג הכרטיס). מכאן החלה מסכת טרטורים שכללה פתיחת חשבון נוסף באתר TicketMaster שזה האתר הרשמי של הטורניר למכירת כרטיסים.לא הסבירו כמו שצריך מה צריך לעשות על מנת לקבל את הכרטיס ישירות לסמארטפון. אתם אמורים להיות אחראים על הכרטיס מקצה לקצה אז למה אני צריך לפתוח חשבון אצל ספק הכרטיסים?
לשאלה זו לא היה מענה.
רק לאחר התכתבויות מרובות איתם, הם פנו לספק הכרטיסים , TicketMaster, ואלה שלחו לי לינק מיוחד להורדת הכרטיס לטלפון הנייד.
שיא השיאים היה כשאחד מהכרטיסים הרגילים, שהיה אמור להגיע עם שליח, לא הגיע כלל!
נאלצתי לבזבזב חצי יום במלון בשיחות טלפון איתם ונסיון להמיר את הכרטיס האבוד ב – e-ticket. כל המאמצים עלו בתוהו. החדשות הטובות בכל הסאגה הזו היו שמצד אחד הם זיכו אותי מיידית על אי קבלת הכרטיס, ומנגד לא ויתרתי על המשחק (אחד ממשחקי היום של שמינית הגמר בו שיחק נובאק ג'וקוביץ), הגעתי לאצטדיון ורכשתי כרטיס מספסר, רחמנא לצלן, ב – 80 דולר בלבד!
הכרטיס המקורי עלה 240 דולר אז לפחות גרפתי רווח מטורף על הכרטיס!
לאור כל האמור לעיל, אני ממליץ בחום לרכוש את הכרטיסים לטורניר הזה מחברת TicketMaster. צריך לפתוח שם חשבון. ניתן לרכוש את הכרטיסים כ – Mobile Ticket וזה חוסך הרבה דאגות וכאבי ראש.
אם אתם שואלים : “מה קורה במידה והטלפון שבק חיים או נגמרה לו הסוללה אחרי שיוצאים וחוזרים למשחק?” אז התשובה היא שהמארגנים ערוכים גם לתרחיש כזה : כאשר מגיעים לכניסה בפעם הראשונה ומציגים את הכרטיס דרך הטלפון, המפקחים בשער קוראים אותו באמצעות ברקוד ומדפיסים עבורך כרטיס שיהיה לגיבוי.
טיסות
הסתבר שטיסות עם קונקשן הרבה יותר זולות באופן משמעותי מטיסה ישירה. היו מספר אופציות והחלטתי לבחור בחברת בריטיש איירוויס עם קונקשן קצר בלונדון בשני הכיוונים. היה מצויין.
בטיסה מלונדון לניו יורק שודרגתי במפתיע ל – business וזכיתי לשלל פינוקים במהלך כל הטיסה.
המחיר 919 דולר כלל גם טיסת פנים מניו יורק למיאמי (להמשך הטיול) כך שאני מאמין שרק טיסה לניו יורק וחזרה תהיה קצת יותר זולה.
מלון
שני שיקולים מרכזיים הנחו אותי בבחירת המלון :
- קרבה לאצטדיון – מאחר שכל היום מוקדש למעשה לצפייה במשחקים, בחרתי במלון במרחק הליכה סביר מהאצטדיון על מנת שניתן יהיה לחזור אליו בזמן קצר יחסית להתרעננות, הפסקת אוכל וחזרה בכוחות מחודשים.
- עלויות נמוכות – מלונות באזור קווינס זולים בהרבה מהמלונות באזור מנהטן. חיפשתי מלון סביר במחיר נמוך על מנת להוזיל כמה שניתן את עלויות הטורניר.המלון נמצא באזור של מהגרים סינים שנקרא Flushing ברובע קווינס בניו יורק, הרחק מהמולת מנהטן.
לאחר שיטוט בכמה אתרי מלונות מרכזיים (booking,hotels,expedia) מצאתי את מלון John Hotel שענה בצורה הטובה על שני השיקולים המנחים.
המלון ממוקם באזור Flushing China Town, ביקורות טובות (ציון 8.1), מרוחק כ – 25 דקות הליכה מהאצטדיון ו – 5 דקות מתחנת המטרו, חדר מאד מרווח, נקי מאד, ארוחת בוקר סבירה (חסר רק ירקות למי שזה חשוב). בסמוך מאד אליו (5 דקות הליכה בלבד) נמצא מרכז קניות גדול שנקרא SkyView Center המכיל הרבה חנויות שוות: נייקי , אדידס , Old Navy , Uniqlo , חנות נעליים טובה בשם Famous Footwear (רכשתי שם אחלה נעלי ספורט של נייקי), חנות מוצרי האלקטרוניקה Best Buy, חנות טובה לטואלטיקה בשם Red Bath & Beyond וסופר מרקט גדול בשם Target.
מסקנות ותובנות: ממליץ על המלון.
תחבורה והתמצאות
התניידתי בניו יורק בשלושה אמצעים:
- הליכה ברגל – בשעות הבוקר העדפתי את הטיול הרגלי לאצטדיון. הליכה של כ – 25 דקות שמחציתה הראשונה היא הליכה בשדרה ראשית ומחציתה השניה היא הליכה בתוך פארק ירוק רחב ידיים.
- רכבת תחתית Subway – עפ”י המלצות שקראתי ב”למטייל” רכשתי כרטיס שבועי שנקרא MetroCard בעלות של 32 דולר. מאד יעיל ומשתלם.
הקו בו צריך להשתמש הוא קו 7 הסגול הנקרא Flushing Local.
התחנה של האצטדיון נקראת : Mets-Willets Point.
התחנה של המלון John Hotel נקראת :Flushing-Main Street. זו התחנה הראשונה של הקו אם נוסעים בו לכיוון האצטדיון או לכיוון מנהטן. המרחק לאצטדיון הוא עצירה אחת בלבד (מאד נוח!).
ניתן להגיע עם קו זה עד לכיכר הטיימס (Times Square). נסיעה של 20 תחנות. זו נסיעה של כ – 50 דקות ולכן ויתרתי מראש על מלון באזור מנהטן.
- Uber – לאחר המלצות רבות באתר “למטייל” , התנסיתי לראשונה עם אפליקציית Uber בניו יורק על מנת להגיע מהשדה תעופה למלון והפוך ועוד בשתי פעמים שרציתי להגיע במהירות ממסעדה מסויימת חזרה למלון. החוויה היתה מדהימה!
מורידים את האפליקציה, נרשמים ומכניסים כרטיס אשראי. ההמתנה לנהג לא עולה על 5 דקות. באמצעות האפליקציה רואים איזה נהג מגיע אליך, את סוג הרכב ואת נתיב ההתקדמות שלו לנקודת המפגש. כל כך נוח וזול מאד ביחס למוניות. יש רק לשים לב שעומדים במקום הנכון כפי שצויין בהזמנה כי אם הנהג מגיע והוא לא מוצא אותך – מתבצע חיוב אוטומטי של 6 דולר.
בכל אופן, אם בא לכם להגיע במהירות המירבית ממקום למקום : ממליץ מאד על Uber.
משחקים נבחרים
הגענו לחלק המרכזי – תמונות מהמשחקים המרכזיים וממתחם הטורניר. המצלמה קצת מטעה ביחס המרחק ממקום הצילום לגודל השחקנים. לכאורה זה נראה שצריך משקפת על מנת לראות את המשחק אך המציאות היא שונה. רואים מצויין :-)
להלן התמונות:
רפאל נדאל למעלה מגיש מול באסילשווילי הגיאורגי, שמינית הגמר:
סלואן סטיבנס בכתום משמאל מול אליז מרטנס הבלגית, שמינית הגמר:
נובאק ג'וקוביץ משמאל מול סוסה הפורטוגלי, שמינית הגמר, האצטדיון מלא מפה לפה:
חואן מרטין דל פוטרו הארגנטיני, אליל הקהל ב”ארתור אש”, זוכה לקבלת פנים מאד מרגשת, שלב שמינית הגמר מול ורדסקו הספרדי:
וכך הם נראו תוך כדי משחק:
רוג'ר פדרר (באדום) בחימום מול ג'ון מילמן האוסטרלי, הקהל באקסטזה, שמינית הגמר (משחק שפדרר וכל הקהל מעדיפים לשכוח ...) :
צ'יליץ הקרואטי מול קאי נישיקורי היפני, שלב רבע הגמר (משחק שהתארך לחמש מערכות, הארוך ביותר שצפיתי בו בטורניר) :
נובאק ג'וקוביץ, למעלה בכחול, מול מילמן האוסטרלי שניצח במפתיע את פדרר בשמינית הגמר, נפגשים ברבע הגמר :
מאטס וילנדר, טניסאי עבר גדול וכיום פרשן ביורוספורט, ואנסטסיה סבסטובה הלטבית מתראיינת באולפן השקוף של יורוספורט לאחר נצחונה בשלב רבע הגמר על חביבת הקהל סלואן סטיבנס האמריקאית:
ולסיום, קצת תמונות רקע מתוך ומחוץ למתחם הנפלא של הטורניר:
טיפים כלליים
- תיק –לא ניתן להיכנס למתחם האצטדיון עם תיק גב/תרמיל (לדוגמה : Jansport) . אני הגעתי ביום הראשון עם תיק כזה ונאלצתי להפקיד אותו בלוקר ליום שלם תמורת כמה דולרים. הם העבירו לי את תכולתו לשקיות ניילון שקופות. נאלצתי לרכוש במחיר מופקע של 13 דולר, תיק בד בעל שרוכים עם לוגו של US OPEN באחד מחנויות המותג במתחם. התיק הזה החזיק מעמד שלושה ימים עד שאחד השרוכים ניתק ממקומו. הם מאפשרים להיכנס עם תיק שרוכים או עם תיק חוף. העיקר שהידיות של התיק יהיו דקות מאד.
- קרם הגנה – בדומה לתיק, גם לגבי קרם הגנה יש הגבלות. לא ניתן להכניס קרם הגנה שהוא ספריי אלא קרם הגנה במצב משחתי/קרמי בלבד.
- אוכל במתחם –האוכל במתחם הטורניר מאד יקר ולא הכי טעים. סלט פשוט לדוגמה בקערת פלסטיק עולה 18 דולר . גם כריך מוצרלה די פשוט עולה כך. ממליץ להצטייד בכריכים טובים ולאחר מכן לאכול בחוץ (ראו בהמשך טיפים על מסעדות מומלצות). גם מים בבקבוק קטן עולים החל מ – 5 דולר. אני מלאתי בקבוקים בקולרים שמפוזרים במתחם וכך חסכתי קצת הוצאות על מים...
מסעדות מומלצות
הגענו לנושא שכל אחד מאיתנו מתחבט בו בכל טיול לחו”ל : “היכן הכי שווה לאכול”?
מצאתי יופי של אתר עם המלצות למסעדות באזור האצטדיון : Top Restaurants Near the US Open in Queens.
את הזמן לארוחה המרכזית דחסתי בין הסשן יום לסשן לילה, כאשר ברוב הפעמים זה גלש למשחק הנשים של הסשן לילה. בתור חובב גם של טניס נשים, השחקניות האהובות עלי לא הגיעו בטורניר הזה לשלבים הגבוהים ולכן ויתרתי ברוב הפעמים על חלקים נרחבים מהמשחקים האלה.
אמליץ כאן על ארבעה מסעדות שאכלתי בהן, שתיים מהן באזור האצטדיון והשתיים האחרות באזור מנהטן:
- מסעדה הודית נפלאה : Jackson Diner
כתובת : 37-47 74th St, Jackson Heights
איך להגיע : מהאצטדיון לוקחים את קו 7 של הרכבת התחתית ונוסעים בדיוק 6 עצירות (לכיוון מנהטן).
מנת הדגל שאכלתי : עוף בקארי.
היה כה טעים ולכן חזרתי לשם פעם נוספת. הנה המנה שלי :
- מסעדה איטלקית : Park Side Restaurant
למסעדה זו הגעתי דרך טריפאדוויזר לאחר שהמסעדה האיטלקית שהיתה בלינק שצירפתי לעיל היתה סגורה. היא במרחק הליכה של 20 דקות מהאצטדיון.
כתובת : 107-01 Corona Avenue, Corona, NY 11368
מה שאכלתי (פסטה ברוטב עגבניות עם בשר ראגו וחזה עוף מעל) :
- MIZNON של אייל שני
למסעדה הזו הגעתי במקרה לגמרי במסגרת היום החופשי שלי מהמשחקים (פירוט בהמשך). נכנסתי לצ'לסי מרקט ולפתע ראיתי את השלט הבא :
בכניסה למסעדה, קיבלה את פני קערת עגבניות מפארת:
כפרובינציאלי אמיתי, נכנסתי פנימה בלי למצמץ.
הזמנתי סלקים צלויים, חריימה שמוגשת על מחבת עם טחינה ופלפל חריף וחצי פיתה עם כרובית. חוויה קולינרית!
כך זה נראה:
- Europa Cafe
גם למקום זה הגעתי במקרה לגמרי באותו יום חופשי ממשחקים. באזור ה – Time Square , בשעות הצהריים, חיפשתי משהו קל לאכול ושישמש כארוחת ביניים.
כתובת : 3 Times Sq # 1, New York, NY
נתקלתי בשלט הבא והצצתי פנימה:
המקום מציע סלטים ופסטות בהרכבה עצמית וכריכים מדהימים.
כריך הבריאות שבחרתי היה כה טעים שהזמנתי בחזירות עוד אחד:
ממליץ מאד למי שרוצה ארוחה קלה וטעימה במיוחד!
עוד בניו יורק חוץ מטניס
את היום החמישי בתכנון השארתי פתוח לשתי אופציות: חצאי גמר נשים או יום חופשי לטיול במנהטן.
את האופציה הראשונה שמרתי רק לאפשרות שהטניסאית האהובה עלי, סימונה האלפ, תגיע לשלב זה ואז יוותרו לי יומיים לקנות כרטיס.
אז כאמור היא פישלה וההיסטוריה חזרה על עצמה מטורניר רומא – שוב סימונה עפה מבלי שאספיק לראותה.
כך התפנה לו יום חמישי, ותהיתי מה כבר אוכל להספיק ביום אחד בניו יורק.
נעזרתי בפוסט המצויין ניו יורק , להתאהב בקלות - מדריך מקיף New York City Comprehensive Guide מהבלוג של Amikam Shuv-Ami.
החלטתי לאמץ את ההמלצה הראשונה בקטע “תקציר של מה לראות ומה לעשות בניו יורק” – סיורים רגליים ברחבי העיר.
נרשמתי יום קודם לסיור החינמי של החברה המומלצת בפוסט Free Tours By Foot.
באותו יום היה סיור עם המסלול הזה : Greenwich Village, High Line and Chelsea.
הסיור התחיל באותו יום ב – 14:00 וארך 3 שעות.
לפני הסיור החלטתי לנצל את הזמן המועט בגיחה ל – Times Square על מנת לספוג אווירה ניו יורקית אמיתית, אכלתי ב – Europa Cafe כריך שווה (על כך הרחבתי בפרק “מסעדות מומלצות”) ומשם נסעתי בתחתית לנקודת המפגש עם מדריכת הטיול.
הנה טעימה קטנה מהכיכר ו”קפה אירופה” מבחוץ :
הסיור היה מאד נחמד, רק החום הכבד והלחות מעט העיקו.
הנה הקבוצה והמדריכה לורי ששופכת עלינו מידע היסטורי רב:
הנ.צ. הבולט, היה בגריניץ' ווליג', בית הקפה המפורסם WHA שפקדו אותו בין השאר: ברוס ספרינגסטין, בוב דילן, ג'ימי הנדריקס, וודי אלן, Kool and the Gang ועוד ידוענים רבים:
הפסקת התרעננות של עשרים דקות עשינו בבית קפה מגניב בשם Joe & The Juice . זה היה בסוף הגריניץ' וויליג' . יש שם אחלה שייקים ומיצים טבעיים. מומלץ!
עוד קצת תמונות מהשכונות המיוחדות שעברנו בסיור :
הסיור הסתיים בצ'לסי. נפרדתי לשלום מהקבוצה ומהמדריכה והשארתי לה טיפ של 10 דולר.
משם המשכתי לבד לצ'לסי מרקט, שמזכיר מאד את שרונה מרקט שלנו:
שם נתקלתי באופן המפתיע ביותר ב”מזנון” של אייל שני , שהיה כמו נוה מדבר בין כל המסעדות הלא מעניינות שם. הסוף ידוע מראש …
סוף דבר
אין מספיק מילים שיוכלו לתאר את עוצמת החוויה מהטורניר הזה. חוויה בלתי נשכחת!
המסע המרגש הזה מילא לי מחדש את כל המצברים.
זכיתי לראות את שלושת הטניסאים הגדולים בכל הזמנים נכון לעכשיו : רוג'ר פדרר, רפאל נדאל ונובאק ג'וקוביץ וזה כבר אומר שהחזרתי את ההשקעה :-)
בנוסף לשלישיה, היתה חוויה בלתי רגילה לראות את הטניסאי הנפלא חואן מרטין דל פוטרו שלמעשה קיבל את העידוד המאסיבי ביותר בטורניר. ללא ספק, אהוב הקהל בניו יורק!
היו שני פספוסים גדולים, שיכלו עוד יותר להעצים את החוויה :
- ההפסד המפתיע של רוג'ר פדרר בשלב שמינית הגמר מול טניסאי אלמוני למדי מאוסטרליה (ג'ון מילמן) שמנע מפגש טייקונים ברבע הגמר : פדרר – ג'וקוביץ.
- סימונה האלפ, הטניסאית האהובה עלי, שכה ייחלתי לראות אותה, פישלה ועפה כבר בסיבוב הראשון וכך נמנע ממני מלראות אותה בטורניר.
למי שתהה מי קטף את התואר בסופו של דבר, אז בגברים היה זה נובאק ג'וקוביץ שמפלס אט אט את דרכו חזרה למקום הראשון, ואילו בנשים זכתה במפתיע נאומי אוסקה היפנית הצעירה שהפתיעה את סרינה וויליאמס במשחק הגמר.
לפני סיום, להלן סיכום מהיר של התובנות המרכזיות שלי מהטורניר:
- עלויות הטיול – הכל כולל הכל לאדם ל – 6 ימים : 13,000 ש”ח.
- כרטיסים – לרכוש כרטיסים לטורניר רק מ – Ticketmaster. אם אתם מוגבלים בתקציב ומתלבטים לאיזה סשן להזמין יום או לילה – תנו עדיפות ללילה כי המשחקים המרכזיים עם הטניסאים הגדולים משובצים לסשן זה.
- מלון – לבחור מלון באזור האצטדיון (נוח וזול יותר מאופציות אחרות). מלון John Hotel ששהיתי בו ענה בהחלט על כל הציפיות.
- אוכל – האוכל באצטדיון יקר ולא מזהיר. ההמלצות שלי היו לאכול מחוץ למתחם.
- טיולים במנהטן – מי שרוצה לשלב גם טיולים במנהטן חוץ מלראות טניס, יצטרך לשבץ ימים כאלה בתכנון בנוסף למשחקים. קשה מאד לשלב בין השניים.
- תחבורה – לרכוש כרטיס שבועי לרכבת התחתית שנקרא MetroCard וכן מומלץ גם להשתמש ב – Uber אם נתקעים או רוצים להגיע מהר מנקודה לנקודה.
החלום הגדול הבא זה להגיע לטורניר היוקרתי והפופולארי ביותר של עולם הטניס – ווימבלדון!
מי יודע, אולי ביום מן הימים זה יקרה….
