קנדה ספטמבר אוקטובר 2017 - חלק 1 - הרי הרוקיס

הילדה (הידועה בתור “הנסיכה הצמחונית”) מתגייסת בינואר, וחודשים רבים קודם לכן אנחנו מתחילים לתהות לאן נוסעים לטיול שלפני הגיוס. הבן הגדול (הידוע בתור “הצלם”) מקבל הוראה מתחילת השנה שלא להשתמש בימי החופש שלו, על מנת שישמשו לטיול הגדול.

לאור התעניינות הנוער ובעיקר הנערה בתרבות היפנית, הכוון מסתמן ליפן ואני כבר מתחילה בנוהל של קריאת בלוגים, פוסטים, סיפורי מסע ואתרי אינטרנט על יפן. לפני שעת הש' של הזמנת הכרטיסים הנסיכה מטילה ווטו על כוון הטיול, ויש לה נימוק מנצח “אני רוצה ללמוד יפנית לפני שנוסעים ליפן”… כידוע עם נסיכות לפני גיוס לא מתווכחים, ואני שולפת ממגירת החלומות את קנדה. העובדה שהחודשים ספטמבר אוקטובר אינם מקובלים לנסיעה לקנדה שכן נחשבים מחוץ לעונה, אינה מרתיעה אותי, להיפך. אנחנו אוהבים ליסוע מחוץ לעונה על מנת להגיע שלא עם נחילי התיירים של יולי אוגוסט, ומצד שני קור אינו מרתיע אותנו. מאז נסיעת הבת מצווה ללפלנד אנחנו מדוגמים בשלל אביזרים לחורף וקצת גשם או שלג זה לא סיפור. מחליטים להתחיל בהרי הרוקי שיותר רגישים למזג האוויר, ובהמשך ליסוע מערבה לוונקובר והאי וונקובר.

זה לנו הטיול הראשון מחוץ לאירופה בהרכב משפחתי, ובחיפושי אחר טיסות סבירות אני עולה על המושג החדש יחסית שנקרא “אקונומי פרימיום” – מחלקת תיירים משודרגת הנותנת מרחב נוסף לרגליים. כיוון שאנחנו משפחה גבוהה והטיסות ארוכות, בהחלטה של רגע אני משקיעה עוד כמה מאות דולרים למחלקה המשודרגת מה שיתברר בהמשך כהחלטה מבורכת.

שלד הטיול נבנה, והשלב הבא הוא הזמנת מלונות ודירות. מסתבר שלמרות שאנחנו נוסעים מחוץ לעונה, בהרי הרוקיס לא פשוט למצוא מקומות העונים לציפיות שלנו. בסופו של דבר הכל נסגר, ואנחנו מוכנים לדרך.

כשבוע לפני הטיול אני מצליחה לבצע נפילה אמנותית על הברך, סוחבת את הכאבים והסימנים מספר ימים ובסוף כשהדברים לא משתפרים פונה לעשות צילום, מקבלת אישור מהרופא שזה לא שבר ושייקח כמה שבועות עד שהכאבים ישתפרו… מוסיפה לאריזות כדורים נגד כאבים, סוגי חבישות שונים ויוצאים לדרך. מחלקת האקונומי פרימיום מתגלה כהצלה למי שלא מסוגל לכופף את הברך… בנוסף למרווח המשופר יש גם מסכים אישיים גדולים, בקבוק מים ושירות משודרג. אבל העיקר – יש מקום לרגליים…

הטיסה לשם היא עם אייר קנדה, נחיתת ביניים במונטריאול והמשך לקלגרי. הטיסה עוברת בנעימים ללא אירועים מיוחדים למעט ההתרגשות שנרשמת כאשר עוברים מעל איסלנד. מגיעים בערב לקלגרי, שם מתמקמים במלון Calgary Airport Marriot, נוח מאד כאשר מגיעים בערב אחרי 24 שעות על הרגליים.

22 ספטמבר 2017

למחרת בבוקר הולכים לדוכן השכרת הרכב של אלמו. ח' משתכנע לשדרוג במחיר מבצע ואנחנו מובלים לרכב דודג' אימתני וחדש. הבנים מתלהבים, כל המזוודות נכנסות ברווחה בתא המטען ואנחנו יוצאים לדרך לכוון Canmore, שם שכרנו את הדירה הראשונה ל 4 לילות.

בדרך פונים לכביש 40 ועוצרים באגם למסלול הליכה קצר Barrier Lake Trail שם נתקלים בשלט

המתריע בפני דובים והצורך להצטייד בספריי נגד דובים למי שהולך בשביל… ח' נכנס ללחץ ומודיע לילדים שהם לא הולכים לשום מקום לפני שאנחנו מצטיידים בספריי. מצליחים לשכנע אותו שאפשר להתקדם קצת בשביל (במילא בשלב הזה אני לא מסוגלת ללכת יותר מכמה צעדים בשל המכה בברך). מזג האוויר נעים אך מסתבר שבלילה ירד שלג, וכל ההרים מסביב צבועים בלבן

ממשיכים ל Mount Lorette Ponds – בריכות בצבע ירוק זוהר, והרבה סנאים מסביב

ממשיכים בכביש 742 שהוא בעצם דרך עפר. כביש יפהפה,בין אגמים והרים 

בחלקים מהכביש עדיין רואים את השלג על העצים

וכמובטח, רואים חיות בדרך – מוס ועיזי הרים

בסופו של יום מגיעים לדירה שהזמנו בעיירה Canmore, ולא מתאכזבים. דירת פנטהאוז חדישה ומצוחצחת, אח חשמלי וכל מה שצריך. לינק לאתר הדירות http://www.springcreekvacations.com/index.html

הנוף מהמרפסת גם הוא לא מאכזב

23 ספטמבר 2017

את היום מתחילים בנסיעה לאגם Minnewanka, עולים על הכביש המשמש כסכר, וממשיכים לאגם Two Jack Lake שם אנחנו מצטרפים להרבה מקומיים העושים פיקניק על שפת האגם במזג האוויר היפה.

הנופים ממשיכים להיות מדהימים, וגם הסנאים לא מאכזבים ומקפצים מסביב

משם ממשיכים ל Vermillion Lakes Viewpoint  ול Vermillion Lakes Scenic Drive – כביש צדדי המקביל לאוטוסטרדה ועובר ליד האגמים, מומלץ. הצבעים מתחילים להיות צבעי סתיו

ממשיכים לעיירה באנף – עיירה מאד תיירותית, רחוב ראשי הומה עם הרבה חנויות מזכרות. אנחנו באופן אישי העדפנו את Canmore שהנופים בה לא פחות יפים, אך היא הרבה פחות תיירותית ויותר שקטה. בכלל האזור של Canmore מומלץ לטיולים לטעמנו יותר מהאזור של באנף עם המסלולים המפורסמים – במסלולים הרבה פחות מטיילים ותיירים.

פתאום נתקלים באחד ברחובות הצדדים באחוריים של איילה המלחכת את אחת מגדרות החי… מראה מדהים

ממשיכים ל Bow falls viewpoint ההומה מתיירים והולכים קצת ב Bow Falls Trail – צפוף מדי לטעמנו..

חוזרים עייפים ומרוצים ל Canmore, ומגלים שאי אפשר למצוא מקום במסעדה טובה אם לא מזמינים מקום מראש… מסתבכים בחיפוש אחר המבורגר, שומעים מכונית משטרה מאחורינו המאותתת לנו לעצור. מסתבר שבגלל שעצרנו באדום בפניה ימינה השוטר חשד בח' בשכרות. אחרי שהבין שאנחנו לא מקומיים ולא מכירים את חוק התנועה הזה, שוחררנו לדרכנו לאכול סנדביץ בדירה.

24 ספטמבר 2017

היום הוא היום האחרון בו המקום הקרוי Sunshine Meadows פתוח. מחליטים לצאת לדרךץ בשיא העונה יש גונדולה המובילה למעלה ההר, אך בשלב הזה החלק הראשון של המסע נעשה באוטובוס תלמידים צהוב שמקרטע במעלה ההר. קונים כרטיסים במשרד ולאחר מכן יורדים לקראת האוטובוס דרך הקפיטריה ומזהים שם Banana Bread מעורר תאבון ולוקחים אותו כצידה לדרך.

השלב הבא כולל מעבר לרכבל כיסאות עד לפיסגה. בחלק הזה אנחנו כבר רואים שכל ההר מכוסה בשלג. למעלה מקבלים תדרוך קצר ובעצם יש רק שביל אחד שפתוח להליכה. מתחילים ללכת בשביל המושלג עד למרפסת המשקיפה על נוף מהמם

השביל מתחיל להתפתל בירידה תלולה במורד העמק, וזה שלב בו רובינו מחליטים לוותר על ההליכה המסוכנת בשלג במדרון. רק הנסיכה מבקשת להמשיך למטה ומקבלת אישור להעדרות של חצי שעה. לאחר כחצי שעה היא מגיעה אדומה, מרוצה ומתנשפת לאחר שרצה חלק גדול גדול מהדרך. חוזרים בשלג לתחנת הרכבל ויורדים למטה. בשדה שליד החניה אנחנו מגלים עדר איילות מלחכות, ומתקרבים בשקט לראות אותן

חוזרים לבאנף ועוצרים ב”קניון” המרכזי בחנות המכילה סוגים שונים של ממתקים מוזרים, מצטיידים בקצת לדרך וממשיכים לכוון קניון גונסטון, שלא דרך הכביש הראשי אלא בכביש מקביל לו Tunnel Mountain Drive בו אנחנו רואים את צבעי השלכת

מגיעים לחניון הגדול יד קניון גונסטון, הרבה מאד רכבים אבל לאור השעה המאוחרת יחסית בה הגענו אנחנו מתקדמים בתקווה למצוא מקוםך שמתפנה ואכן מוצאים כזה קרוב לכניסה לקניון. המקום מאד מאד עמוס במטיילים וקבוצות של סינים שעושים לא מעט רעש. הנהג מוותר על התענוג ונשאר לנמנם ברכב, ואנחנו הולכים לאורך המסלול העמוס. למרות שזה אחד המקומות הנחשבים לחובה באזור, אנחנו ממש לא מתפעלים ולטעמנו אפשר לוותר

חוזרים לדירה ולאחר הלקח מהיום הקודם מבצעים הזמנות לימים הקרובים במסעדות העיירה, והיום זכתה המסעדה Tavern 1883- מסעדה נחמדה עם אוכל אמריקאי טיפוסי

25 ספטמבר 2017

את היום מתחילים לדרישתו של ח' בחיפוש ספריי נגד דובים. הבנים נכנסים לחנות לכלי בניין ושם מצטיידים בספריי נגד דובים, משרוקיות, ובדברי המוכרת שהיא לא בטוחה עד כמה זה יעיל בליווי סיפור על דב שתקף לפני מספר ימים אישה שטיילה עם כלב.. מאד מעודד.

מצויידים בספריי אנחנו ממשיכים למסלול הראשון להיום – אגם Quarry. ליד החניה שדה המיועד לשחרור כלבים (במסלולי הטיולים הכלבים נדרשים להיות קשורים ברצועה) ואנו פוגשים שם מספר כלבים ובעליהם רצים ומשחקים. יוצאים לכוון האגם – מדובר במסלולון קליל ומישורי, סביב לאגם קטן ומקסים בעל השתקפויות של ההרים והעצים שסביבו לתוך המים

ממשיכים למסלול יותר ארוך – Grassi Lakes Trail, מסלול שהיה סגור עד לפני מספר ימים בשל דובים. המסלול הזה קצת יותר מאתגר את הברך שלי – שכן מדובר במסלול עם עליה לא קצרה עד שמגיעים לשני האגמים הירקרקים שליד סלעים גבוהים עליהם תלויים מטפסים. החלק הראשון של המסלול עד שמגיעים לאגמים הוא בשביל עפר בתוך היער, ורק בחלק העליון הנוף נפתח וניתן לראות את האגמים. בסך הכל מסלול נחמד, לא קשה ומתגמל.

לאחר הירידה אנחנו יושבים על אחד הספסלים שליד החניון לפיקניק צהרים (ומקפידים את השאריות לזרוק לפחים המאובטחים נגד דובים..).

לאחר מכן חוזרים לדירה ומסיימים את היום במסלול Policemans Creek Boardwalk – מסלול קל של כ-4 ק”מ המצוי ממש ליד הדירה. מדובר במסלול בשטח ביצתי על גשרי עץ, מאד יפה עם הצבעים של השלכת.

את היום מסיימים הפעם במסעדת Tapas Restaurant שלמרות הביקורות הטובות שיש עליה באתרים השונים אנחנו מתאכזבים – מנות קטנות, יקרות ולא מעוררות התפעלות.

26 ספטמבר 2017

היום עוזבים את הדירה המדהימה בקנמור ואת האזור היפהפה הזה, וממשיכים לכוון אגם לואיז המפורסם. כאן החלטנו להתפנק במלון היושב על האגם העצמו, גם לאור מה שקראנו על העומס והפקקים באזור.

עוצרים בדרך בשמורת קוטנאי בקניון השיש Marble Canyon. המסלול קל, פחות מ 2 ק”מ, ולמרות העצים השרופים באזור מדובר במסלול יפה.

לא רחוק משם אנחנו עוצרים לכניסה לעוד מסלול – paint pots תחילת המסלול בעליה על גשר מעל נהר סוער, המשכו ביער עד שמגיעים לאזורים של חול צבעוני ומעין שלוליות צבעוניות

בשעות הצהרים מגיעים לאגם לואיז ההומה והעמוס. אישור השהייה במלון מאפשר לנו להיכנס עד המלון ומגרש החניה התת קרקעי שלו. מדובר במלון ענק עם מספר אגפים. אנחנו הסתפקנו בחדר זול (יחסית למחירים המטורפים של המלון הזה..) ל-4 באגף שאינו משקיף לאגם. לעומת זאת ביציאה מהמלון הנוף לאגם ולקרחון שמולו מדהים

את אחר הצהרים אנחנו מקדישים לאגם Morain כיוון שהשעה היא בסביבות 16:00 כבר אפשר להיכנס ברכב לאזור האגם (בשעות יותר מוקדמות הכניסה נחסמת לאחר התמלאות מגרש החניה ויש צורך ליסוע בשאטל). האגם מקסים, אנחנו מתחילים בלעלות על גל הסלעים (העליה בשביל מסודר מסביב מהקצה המרוחק מהאגם) – המראה משם על האגם מדהים.

בהמשך אנחנו הולכים בשביל שמקיף את האגם מימין. כמה מטרים לכוון השביל ובמקום ההמון והרעש שליד מגרש החניה ועל הר הסלעים, מקיף אותנו שקט ואנחנו לבד על השביל. מומלץ. השביל משקיף על חופי האגם ועל גזעי העצים ששוכבים על החוף.

כאשר אנחנו עוזבים את המקום זו כבר שקיעה, ואנחנו חוזרים למלון. ארוחת ערב במסעדה שמשקיפה על האגם שמפתיעה במחירים סבירים (ושירות לא מקצועי).

27 ספטמבר 2017

היום אנחנו מתחלקים לשתי קבוצות: ח' יוצא לטיול סוסים מחווה הסמוכה למלון, ואני והילדים יוצאים למסלול ארוך ברגל. טיול הסוסים התגלה בהצלחה גדולה, בעיקר שח' היה היחיד בקבוצה וקיבל טיול פרטי עם מדריכה.

אנחנו החלטנו על עליה ל Lake Agnes Trail מסלול לא קצר בעליה תלולה דרך ה mirror lake בו אנחנו עושים הפסקה קצרה

ממשיכים בעליה עד לבית התה של אגנס המלא עד אפס מקום. עומדים בתור להזמנה ואת קנקן התה והתוספות אנחנו שותים על שולחן עץ ליד האגם. מחליטים להמשיך לכוון ה Big Beehive דרך הגדה הצפונית של האגם. לאורך השביל עצים זוהרים בצהוב של שלכת.

אנחנו מגיעים לקצה האגם ורואים שהשביל ממשיך בעלייה תלולה מאד עם זגזגים מפחידים. מחליטים לוותר וחוזרים, ופונים לכוון ה  Beehive הקטן לתצפית מדהימה על אגם לואיז.

חוזרים ויורדים בשביל התלול ומגיעים למלון לשקיעה מרהיבה על אגם לואיז

28 ספטמבר 2017

היום נוסעים בדרך הקרחונים צפונה לכוון ג'ספר. השמים בהירים ומזג האוויר יפה (טוב, 10 מעלות בסוף ספטמבר זה נחשב יפה). יש מספר תצפיות לאורך הדרך שננסה לעשות את רובן כי מי יודע מה יהיה מזג האוויר בדרך בחזרה (וטוב שכך כפי שנראה בהמשך).

מתחילים בתצפית על Hector Lake

ממשיכים ל Bow Summit לתצפית על Peyto Lake המפורסמת, ואכן פוגשים המוני אנשים מצטלמים עם אגם הכוכב ברקע ומצטרפים אליהם

לא מתעכבים יותר מדי לאור הצפיפות, וממשיכים הלאה.

עוצרים ב Mistaya Canyon למסלול קצר היורד בתלילות אל הקניון, כדי לפגוש מספר סינים שמחפשים מקום לסלפי על קצות הסלעים מחוץ לגדרות הבטיחות.

העצירה הבאה היא ב Parkers Ridge trail הפעם למסלול יותר רציני של 5 ק”מ העולה בתלילות לשיא ההר ממנו ניתן להשקיף על הקרחון, שווה.

ממשיכים הלאה, השעה כבר שעת אחר הצהרים ואנחנו מגיעים לנקודה ההומה ביותר על דרך הקרחונים – Columbia Icefield הידועה כמסחטת כסף מתיירים הכוללת אופציה לנסיעה באוטובוסים מיוחדים על גבי הקרחון. אנחנו שמרגישים שמיצינו כבר את אופציות הסיורים על קרחונים באיסלנד, מתעלמים מהתורים הארוכים, מבצעים סידרת צילומים קצרה מדרך העפר בצד השני של הכביש וממשיכים הלאה למקום הלינה שלנו נמצא מספר קילומטרים דרומית לג'ספר על גדות הנהר. הפעם מדובר במעין כפר נופש עם בקתות בודדות שזה סוג הלינה החביב עלינו. כגודל הציפיה כן גודל האכזבה. מדובר אמנם בפינת חמד עם נהר זורם ליד וחבורת אווזים המשוטטת במקום, הבקתה בעלת פוטנציאל, אבל מלוכלכת כולל פח מלא באשפה מדיירים קודמים ומטבח מלוכלך וכן הלאה. הולכים למשרד להתלונן וזוכים במטר התנצלויות ובהבטחה שכאשר נאכל ארוחת ערב ינקו את הביקתה, ואכן כך היה.

אתר הבקתות: http://www.beckerschalets.com

29 ספטמבר 2017

את הבוקר מתחילים בארוחת בוקר בינונית מינוס במסעדה של הבקתות, ויוצאים לדרך למפלי אוטובסקה שאותם לא הספקנו לעשות אתמול על דרך הקרחונים. המפלים מרשימים מאד. אנחנו יורדים במספר מסלולים למספר נקודות תצפית ומצליחים להוציא מספר תמונות מוצלחות ללא סינים בתמונה (שזה מבצע ממש לא פשוט)

ממשיכים לעמק חמשת האגמים – מסלול יפה מאד העובר, למרבה הפלא, ליד חמישה אגמים… מסלול של כ-5 ק”מ ששווה את המאמץ. אנחנו פוגשים מעט מאד מטיילים, שלט שיש לחלוק את השביל גם עם הדובים, והרבה סנאים.

חוזרים לגספר לקניות לימים הקרובים בסופר המקומי, ואני והצלם נוסעים למפגש הנהרות לצילומי שקיעה

30 ספטמבר 2017

את היום מתחילים ב Pyramid Lake, עולים על חצי האי ונהנים מהנופים מסביב

חוזרים לג'ספר על מנת להמשיך לאגם מדיסין ומבחינים בהתקהלות בכניסה לעיירה. מקווים לראות דב אבל שוב מתאכזבים לגלות “רק” מוס ענק וכמה יפנים (כנראה עם משאלת מוות) מסביבו עם מצלמות

ממשיכים לכוון קניון maligne עושים מסלול חלקי ללא התפעלות רבה ונוסעים לכוון אגם medicine , פוגשים עוד כמה מוסים בדרך, מתחילים להיכנס לאזור מושלג ועוצרים לקרב כדורי שלג סוער. בסופו של יום מגיעים לאגם maligne מתחילים ללכת במסלול שמסביב לאגם, מתחיל גשם קל, ממשיכים במסלול. הגשם מתחזק – ממשיכים במסלול. בסופו של דבר מוותרים ומגיעים במבול לבית הקפה שם ח' מחכה לנו אחרי מנה כפולה של מרק. מפשירים וחוזרים לביקתה. את הערב מבלים במסעדה הודית בג'ספר.

1 אוקטובר 2017

היום התחזית לשלג ואנחנו מחליטים לא להתרחק יותר מדי. מתחילים את היום בסיור באזור הנהר שליד אזור הלינה שלנו

בהמשך כאשר האיום בשלג לא מתממש, אנחנו יוצאים לסיבוב רכוב באגמי Patricia Annette ו Edith כולל הרבה איילות שנצפות ביערות

2 אוקטובר 2017

היום יוצאים למסע לדרום מערב לכוון וונקובר. מתחילים בחזרה על כביש הקרחונים והשלמת מספר נקודות עניין שלא עצרנו בהן בדרכנו צפונה. עצירה ראשונה לתצפית בלתי מתוכננת על מספר פסגות הרים

ממשיכים לכוון מפלי Sunwapta 

עצירה נוספת ב Kerkeslin Goat Lick – מקום אליו אמורות להגיע עיזי הרים ללקק מינרלים מהסלעים ששם. עצירה נחמדה אבל עיזים לא היו.

מממשיכים בעליה לכוון Columbia Icefield השמים מתקדרים ומתחיל לרדת גשם שמהר מאד הופך לשלג שהולך שמתגבר ככל שאנחנו עולים בגובה. עוצרים באזור למלחמת כדורי שלג והתפעלות מהנוף המכוסה כולו בשלג, וממשיכים בזהירות בנסיעה דרומה.

מסיימים את כביש הקרחונים וממשיכים לכוון פארק יוהו ומפלי טקאקאו. עוצרים לכמה דקות בתצפית לכוון ה Spiral Tunnels אבל שום רכבת לא נראית באופק. מפלי טקאקאו קצת מאכזבים יחסית לנופים אותם עברנו עד עכשיו

ממשיכים ל Natural Bridge , נתקלים במספר אוטובוסים של תיירים ולא לגמרי מבינים ממה ההתפעלות

ומקנחים באגם אמרלד שסובל מחוסר התלהבות כתוצאה מרעלת אגמים קלה שנרשמה אצל הצופים.

את היום מסיימים בעיירה גולדן – עיירה סתמית ומלון סתמי – Holiday Inn הממוקדם ליד תחנת דלק המשמשת כנראה כנקודת עצירה מבוקשת למשאיות ענק.