פרולוג לא קצרצר בכלל
ביולי 2024 יצאנו לטיול של 5 שבועות ב-'אמריקה'.
הטיול 'הודבק' למעשה מ-3 חלקים:
5 ימים מלאים בניו-יורק בתחילת הטיול
משם טסנו לונקובר ועשינו את המסלול לקלגרי שכלל גם את גליישר פארק ו-ווטרטון לייק,
ומקלגרי טסנו ללוס-אנג'לס ל5 ימים של פארקים ואטרקציות.
אז לכל מי שטען שמדובר בתכנון יומרני, לא הגיוני, מסורבל, יקר, ומגלומני:
א. הוא צודק
ב. לנו זה נתן טיול מאד 'שלם' שבו כל אחד מבני המשפחה 'זכה' לחלק שלו.
בפוסט הארוך והמייגע הזה אתעמק בשלוש השבועות בהם טיילנו מונקובר לקלגרי, ממילא לא נראה שהמצאנו איזשהי תובנה יחודית לניו-יורק או ללוס אנג'לס, אבל מכיוון שרבים לא מחתימים דרכון לפי שהם קוראים את הבלוגים שלי (סתם. לא באמת) אוסיף בסוף נספחים קצרים לענייני ניו-יורק ולוס אנג'לס.
ועוד נספח לענייני פרולוג
גם בחלק הזה של הטיול, לא ממש המצאנו את הגלגל, ובכל זאת, יש לנו כמה תובנות שאולי יחודיות לנו.
למי שלא מכיר: אנחנו גיל, אדיס, וניצן - בן רבע ל-12
שני דברים שאנחנו אוהבים מאד, לאו דוקא בסדר הזה - זה מסלולי הליכה רגליים, ושחייה באגמים קפואים.
הכמעט חודש שהיינו בבריטיש קולומביה - רוקיז - גליישר - ווטרטון - התאפיינו במז"א חם מאד.
למעשה עד גליישר - הטמפרטורות לא ירדו מ-30 מעלות, ללא ענן בשמיים.
בחדשות לא הפסיקו לדבר על זה ואנחנו מבינים שזה מז"א מאד חריג שכלל רצף מאד ארוך של ימים ללא גשם ומעל 30 מעלות.
לטייל ברגל היה מאד קשה כי פשוט חם מאד כל הזמן. מצד שני - בריטיש קולומביה, הרוקיז וגליישר פארק מכילים כמויות אינסופפיות של אגמים - אחד יותר יפה מהשני, ואנחנו הרגשנו כמו חבורת ילדים בחנות שוקולד עם כמות האגמים הבלתי נתפסת הזו.
ובכן -
מנה ראשונה: מפרצים, יערות ואגמים בבריטיש קולומביה. מונקובר עד ג'ספר
ונקובר (ימים 1-3)
הגענו אליה די רעננים, כלומר אחרי כמה ימים בניו-יורק ולא מהארץ, והקדשנו לה יומיים מלאים.
העיר עצמה נחמדה - אבל ההיי-לייט שלה זה חופי האוקיאנוס המטריפים שלה, בונקובר עצמה ובעיקר בצפון ומערב ונקובר.
יום 2 - ונקובר
נסענו ל-lynn cannyon - שזה המקום שכולם נוסעים אליו כדי להצטלם על הגשר התלוי מעל הקניון.
הגשר קצר ופחות מרשים מאשר בתמונות, מומלץ להמשיך במסלול הליכה קצרצר עד ל-30 foot pool - שזה swimming hole מהמם, עם מי קרח, שכיף לשחות בו ביום חם (כמו שהיה באותו יום).
בהמשך היום בילינו בחוף deep cove באיזור north vancouver - איזה מקום מדהים!!!!
מפרץ בצבע תורקיז שהיערות נשפכים אליו מכל כיוון - טיילנו ברגל בין המפרצים הקטנים, שחינו, ונשארנו שם עד הערב.
יום 3 - ונקובר -
מסלול הליכה קצר באיזור west vancouver - בשמורת lighthouse park.
מסלול נחמד - מספק מספר תצפיות יפות וסחופות רוח על האוקיאנוס - למרות שהוא קצר וקליל החום היה בלתי נסבל והמסלול לא מספק נקודות כניסה לאוקיאנוס אלא רק תצפיות מלמעלה.
אחרי המסלול הזה חיפשנו חוף - ומצאנו מפרץ קטנטן ומהמם שמגיעים אליו דרך שביל מדרגות שיורד ביער בשם citrus park.
זה חוף קטנטן ומבודד שמתאים ל5-6 אנשים - אנחנו היינו שם לבד עם עוד משפחה. הוא לא הכי נוח לכניסה למים אבל הנוף בו עוצר נשימה והמים מהממים!!!
אחה"צ טיילנו בטיילת לאורך החוף בונקובר וב-stanley park!
איזה מקום מושלם ומדהים!!!!!!
זה שביל סלול שצמוד למים ועובר בין מספר חופים מסודרים - אפשר לצעוד בו, לרכב על אופניים/רולר בליידס, פשוט תענוג.
באמצע הטיילת בריכת שחייה ציבורית מקסימה על החוף!!!!
פשוט מקסים וכיפי
יום 4 - ונקובר - וויסלר
נפרדים מונקובר ומהאוקיאנוס השקט.
יש לנו מסע של כמה ימים עד ג'ספר ברוקיז הקנדיים.
את הנסיעה מונקובר לג'ספר אפשר לעשות ביום אחד מאד ארוך, או ביומיים.
אנחנו 'משכנו' את זה על פני טיול של 4 ימים וזו היתה החלטה מעולה בדיעבד כי נהנינו מכל שניה מהימים האלו.
יום הנסיעה הראשון מונקובר לוויסלר.
סה'כ שעתיים נטו של נהיגה על כביש see to sky המפורסם, אבל עם העצירות לקח לנו יום שלם:
-
עצירה ראשונה ב-porteau cove - עוד חוף מהמם מוקף ביערות. שחינו במים המדהימים, הצטלמנו בלי סוף והמשכנו הלאה
2. browning lake - היכרות ראשונה עם אלפי האגמים שפזורים בבריטיש קולומביה ובקנדה בכלל. 'סתם' אגם שראינו במפה ועצרנו, וגילינו אגם מהמם באמצע היער, מתחת להיי-ווי
3. browm lake - עוד אגם מהמם שהונקובראים (תושבי ונקובר כאילו?...) באים אליו בסופ'שים חמים בקיץ ליום נופש עם חבל טרזן שאפשר לזנק איתו למים. איזה מקום מהמם
4. sea to sky gondola - מפתיע (או שלא, בעצם?...) - הנקודה שהכי פחות התחברנו אליה ביום הזה. תיירותי מאד. עמוס מאד. נראה שחצי תת-היבשת ההודית נמצאת איתנו ברכבל. הנוף והתצפית מהגשר התלוי מדהים אבל העומס... לינה בוייסלר
יום 5 - whisler
עיירה מקסימה מוקפת הרים, אגמים ויערות.
הקדשנו לה יום שלם. האטרקציה העיקרית בעיירת הסקי המקסימה הזו היא הגונדולה המפורסמת peak 2 peak - שמאפשרת עלייה להר אחד, ממנו רכבל אופקי להר מתחרה (או קולגה, תלוי איך מסתכלים) וירידה חזרה מההר השני.
לאור ההצלחה הלא מסחררת של הגונדולה מהיום הקודם אנחנו מחליטים לוותר ובמקום זה שוכרים אופניים ומטיילים בין האגמים הרבים שסביב וייסלר.
עוצרים ב-lost lake, ואחכ רוכבים ל-alta lake - שני האגמים מקסימים, עם חופים מסודרים.
יום כיפי שכולל שחייה, קפיצה מרפסודות, והשפרצות חינניות ובוגרות אחד על השני. אני ממשיך לבד לאגם נוסף - alpha lake.
יום 6 - נסיעה מוייסלר ל-clearwater
את הדרך מוייסלר לג'ספר חילקנו ליומיים נוספים.
מוייסלר לקלירווטר ומקלירווטר לג'ספר.
בדיעבד, היום הזה - מוייסלר לקלירווטר היה יום הנהיגה הכי ארוך בטיול - אבל גם אחד הימים המדהימים בו.
עצרנו ב-3 אגמים, אחד יותר יפה מהשני, שחינו בכולם, היום הזה היה פשוט וואו אחד גדול.
נקודות העצירה שלנו:
lake anderson - היינו בו לבד לגמרי - אגם מהמם מוקף פסגות מושלגות עם מעגן סירות שאפשר לקפוץ ממנו ישירות למים:
lake duffey - נמצא בקצה דרך באותו שם - אגם מרהיב מוקף קרחונים:
pavillion lake - אחד האגמים המושלמים שפגשנו בטיול הזה - נעים יחסית לשחייה, היינו בו לבד לגמרי, אגם תורקיז מושלם מוקף ביערות ופסגות. התקשנו מאד להפרד ממנו:
בערב, גילינו שגם המלון שלנו בקלירווטר יושב על שפת אגם אז אני וניצן עוד הספקנו לשחיית שקיעה בחוף המקסים של dutch lake
יום 7 - קלירווטר - בלו ריבר (river saferi) - ג'ספר
נפרדים בצער מקלירווטר - עוד עיירה שהיינו יכולים לבלות בה בכיף יום נוסף ולהנות האגם המקסים שלה.
יעד הטיול העיקרי שלנו בדרך לג'ספר - river saferi שיוצא מהעיירה blue river.
מדובר בשייט בסירות מנוע קטנות שמגיעות ללב ליבו של יער הגשם, וטוענות לסיכוי גבוה למפגש עם ה-wild life ודובים בפרט.
הטיול נמשך כשעתיים. הנופים שרואים במהלכו - מהממים, והספקתי לקפוץ למי הקרח של האגם בתחילת המסלול אל מול המבטים המשתוממים של חברינו הקנדים והבריטים לסירה.
עם זאת - הסיור יקר מאד! ושוב - יום חם מאד (מדובר באיזור שהוא יער גשם, גשום מאד כל הזמן, ואיכשהו נפלנו על ימים בהירים וחמים), ולא ראינו במהלכו אפילו בדל של חיה.
לפני ג'ספר אנחנו מספיקים לעשות עוד עצירה אחת ב-moose lake המקסים וכמובן לקפוץ למים לפני שממשיכים לפרק השני - ג'ספר
מנה עיקרית - הרוקי'ז הקנדיים: ג'ספר - לייק לואיז - באנף (ימים 8-16)
גם החלק הזה של הטיול התאפיין ברצף ימים שמשיים, יבשים, ועם טמפרטורה שלא יורדת מתחת ל-30 מעלות.
רק ביום האחרון ברוקי'ז - במעבר לבאנף - זכינו לאיזשהי צניחה בטמפרורות וקצת גשם.
יום לפני עזיבתנו את ג'ספר התחילה שריפה ענקית בג'ספר שליוותה אותנו בעצם לכל המשך הטיול.
באותו יום, עוד לא ממש הבנו את גודל ומשמעות השריפה (בהמשך השבוע תושבי ג'ספר פונו, חלק מהעיירה נשרף כליל, במהדורות החדשות לא הפסיקו לדבר על 'השריפה בג'ספר, וגם בבאנף - כמה שעות נהיגה משם - היה ערפל סמיך כתוצאה מהעשן.
יום 7 - ג'ספר: קרחון אדית קאוול, אגם אדית, ו-valley of 5 lake.
קמים מלאי התלהבות לתחילת ה-'מיין איבנט' אוף דה טיול.
היעד הראשון - קרחון אדית קאוול.
בקצרה: יש מסלול קצר (סהכ שעה כולל חזרה) עד הקרחון והאגמון שלו וחזרה, ויש מסלול ארוך (edith cavell medows).
בתכנונים המוקדמים שלי היה ברור שעושים את המסלול הארוך.
בפועל - חום אימים ואנחנו לא מדמיינים את עצמנו עושים עכשיו מסלול של כמה שעות הליכה.
שני המסלולים זוכים לתגובות וביקורות מאד חיוביות בכל אתר שבדקנו.
אז עשינו את הקצר עד הקרחון וחזרה -
נחמד.
להגיע לקרחון זה תמיד חוייה מרגשת. הרי לא בכל יום אני נתקל בקרחון בהוד השרון עירי האהובה.
הנוף יפה. המסלול לא 'וואו'.
היו לנו מרשימים הרבה (הרבה הרבה) יותר (ספויילר - גליישר פארק...)
כמה חם היה? אדיס נכנסה לטבול בקרחון. אימג'ן דט...
אחרי אדית קאוול תכננתי עוד מסלול שמוגדר קליל, קצר ומדהים - לעמק 5 האגמים.
אבל חם רצח...
אז בשביל מה אלוהים (למי שבעניין..) המציא את האגמים?
חיש קל החלטנו על הפסקת צהריים ב-Anita lake.
מגיעים למגרש חנייה גדול. פקח קנדי נחמד עוצר אותנו בכניסה ואומר שהחניון מלא אבל שאנחנו מוזמנים להכנס ולנסות את מזלנו.
מסתובבים ומסתובבים ובסוף מוצאים חנייה.
זה חניון לשני אגמים - אגם אניטה ואגם אדית. אדית נחשב יפה יותר, אבל אניטה ממש קרוב לחניון. וחם רצח כבר ציינתי?... אז הולכים לאגם אניטה.
האגם נחמד מאד, מוקף יערות, עם מדשאות ושולחנות פיקניק.
בבגדול - אני לא ידוע בתור אחד שידבר סרה על אגם, אבל... אפשר לומר שהוא מהפחות מדהימים שהיינו בהם בטיול הזה...
אחהצ אוזרים כוחות ומחליטים לעשות את המסלול השני שתוכנן לאותו יום - valley of five lake.
המסלול מקבל תשבוחות מפה ועד הודעה חדשה, ולהמון המלצות לעשות אותו בשעות אחהצ בתור טיול קליל ש-'סוגר את היום'.
משהו לא התחבר לנו במסלול הזה.
קודם כל היה עדיין חם מאד, המסלול ברובו לא מוצל, והיה קשה מאד לטייל.
שנית - אולי זה החום, או הציפיות שלנו למעין 'הליכה נעימה בין אגמים', אבל המסלול לא כל-כך קל, יש עליות וירידות לכל אגם.
ושלישית - רוב המסלול היינו לבד, עוד לא היינו מצויידים בספריי דובים, ושלטי האזהרה על 'כניסה לממלכת גריזלי' השרו עלינו תחושה לא ממש נעימה.
כל רחש בין העצים נתן הרגשה שעוד שניה עדר דובים רעב מסתער לטרוף אותנו.
בקיצור - עשינו חלק מהמסלול - לשני האגמים הראשונים - אפילו לא נכנסו לטבול, שערו בנפשכם - וחזרנו עם תחושת החמצה מסויימת מהמסלול הזה.
יום 8 - ג'ספר: סטראודים ורכבל jasper skytram
אני חוזר מהיום הקודם כשאני בקושי עומד על הרגליים, ובלילה קודח מחום ועם כאבי גרון מטורפים
בבוקר 'לוקחים אותי' לרופא - שהיא בעצם רופאה. היא טוענת שאנטיביוטיקה ו-3 ימי מנוחה יעשו אותי כמו חדש.
אני מסביר לה שאני בטיול ואין לי 3 ימים להיות חולה. אז היא נותנת לי סטריואידים ועד אחהצ אני מרגיש הרבה יותר טוב ואנחנו עולים לרכבל של ג'ספר.
הנוף מלמעלה מדהים ועוצר נשימה, אבל אפשר לראות גם בתמונות את האויר ה-'מעושן' מהשריפה שכבר התחילה באותו יום - אנחנו עושים מסלול הליכה קצר עד הפסגה וחוזרים לג'ספר.
יום 9 - ג'ספר: maligne canyon, maligne lake, horseshoe lake
אני קם 'כמו חדש' - כאילו יצאתי עכשיו מהמפעל לייצור גילקונים, כאילו עכשיו קילפו אותי מהניילונים ופוצצו את כל הפצפצים של נייר האריזה, כאילו עכשיו סיימתי הליך השבחה, כאילו הרגע עברתי תהליך שדרוג....
היעד הראשון - קניון מלין.
כמיטב המסורת: הליכה נוחה בקניון, מפלים, מפלונים, הרבה מים, בריכות קטנות וחמודות.
הקניון יפה. לא משהו שלא ראינו בטיולים קודמים באירופה.
אנחנו ממשיכים על maligne road - כשעה עד קצה הכביש עד maligne lake.
אחד האגמים היפים שהיינו בו בטיול הזה (והיינו בהרבה...)
איזה מקום מהמם!!! שטים בקיאק, שוחים באגם (קררררר....), מטיילים סביבו. ההרים המושלגים שמשתקפים בו, הפריחה באחו סביב, פשוט מקום מושלם.
אם תנוח עלי רוח השטות, אציין בסוף הפוסט את דירוג 5 האגמים הכי הכי בטיול הזה, אבל (אזהרת ספוילר) אין ספק שמלין בין ה5. זה מצריך עוד תמונה:
בחזרה לג'ספר אנחנו עוצרים באגם נוסף - horseshoe lake - אותו אכנה בכינוי המתנשא 'האגם של המקומיים' - מדובר באגם מהמם ביופיו, עם מים נעימים (יחסית, כן?...) ושהקטע שלו הוא שיש בו המון מקומות לקפיצה מצוקים - תחביב ידוע של ניצן מימי אוסטריה ושוייץ העליזים.
באגם הזה פגשנו תופעה נדירה וחד פעמית שנקראת: 'ערסים קנדיים' - חבורת צעירים מקומית ש-'תפסו סלע', שמו בוקסה אימתנית והשמיעו טרנס בקולי-קולות, צעקו, עישנו, ואפילו השאירו לכלוך...
בכל אופן - העברנו שם את אחהצ בקפיצות למים, שחייה - מקום מושלם!
יום 10 - כביש הקרחונים - מג'ספר ללייק לואיז
הנסיעה עליו אמורה היתה להיות אחת משיאי הטיול.
הכביש מוגדר ככביש היפה ביותר ברוקי'ז הקנדיים ויש המתפייטים ומגדירים אותו כ-'אחד היפים בעולם'
יש מספר נקודות עצירה לאורך הכביש - שאת כולן רשמתי ולמדתי בשקדנות - את רובן לא הספקנו.
התכנון היה לעצור איפה שנספיק - כולל הטיול לקרחון אנטבסקה אליו הזמנתי כרטיסים מבעוד מועד לשעה 16:00 וכמובן להתרגש מהכביש הכי יפה ברוקי'ז.
ובכן - הכביש יפה.
לפרקים יפה מאד - ביחוד בחלק השני של הנסיעה לקראת לייק לואיז.
נסעתי ביפים ממנו. גם בטיול הזה (אחחח... גליישר פארק גליישר פארק), ובטח ובטח שבמעברי הרים באלפים.
להגנת הכביש אומר שכל ההרים נראו 'דהויים' במקצת בגלל העשן שהגיע מג'ספר ובהחלט הורגש באויר.
נקודות העצירה:
anthabasca falls.
נחמד.
מחנים, יורדים מהאוטו, הולכים 5 דקות, עומדים בתור עם המון תיירים סינים והודים להצטלם מול המפל, חוזרים לאוטו וממשיכים - מרשים? כן. הלוואי עלינו כמויות מים כאלו. אבל לא מהנקודות המרגשות בטיול.
sunwapta fall
בבגדול, כמו אנטבסקה פול. יפה, מרשים, הרבה מים, הרבה סינים, הרבה הודים. מאד תיירותי
beauty creek trail למפל stanley - מסלול הליכה קצר וקליל לאורך הנחל עם כמה נקודות שאפשר להכנס לנחל להשתכשך. דוקא המסלולון הזה, על פניו, נראה מקסים ויפה, עם המון פריחה לצד הנחל.
אממה? כשהתחלנו לצעוד שוב היינו לבד לגמרי, ושוב שלטי האזהרה מהדובי (הפעם כבר היה לנו ספריי שאפילו התאמנתי בהפעלתו על בני המשפחה - סתם... לא באמת), ושוב הצד הדאגני במשפחה התחיל עם ה-'לא מרגישה נוח עם המסלול הזה' אז באיזשהו שלב הסתובבנו וחזרנו (ואז התחלנו לפגוש קבוצות מטיילים אחת אחרי השנייה, מרפי וזה...), השתכשכנו קצת בנחל והמשכנו
עצרנו בעוד מפל לא ידוע - פשוט ראינו המון מכוניות ועצרנו - הוא היה דוקא מאד מוצלח) אפשר לטפס במעלה המפל ואפילו להוריד חולצה ולהישטף בו. כיף גדול
colombia icefield ה-אטרקציה ב-ה-הידיעה בכביש - מחייב הזמנה של כמה ימים מראש לשעה ספציפית.
אז הסקג'ואל כדלקמן: עולים על אוטובוס. נוסעים לקרחון. מקבלים זמן חופשי להסתובב בלבן לבן הזה, להצטלם, למלא מים בבקבוק ישר מהקרחון ולשתות אותם, לחזור לאוטובוס, לנסוע לנקודת תצפית על הקרחון עם 'סקיי ווק' ואז לחזור למרכז המבקרים ולהמשיך.
תיירותי מאד, עמוס מאד, יקר מאד, ומרשים!!!
בשאר נקודות העצירה אחרי הקרחון לא עצרנו - נסענו ישירות ללייק לואיז וקרסנו במיטות ב-21:00 בערב
יום 11 - שני אגמים סלבס - לייק לואיז ולייק מורין
הם לא פשוטים להגעה שני האגמימוסים האלו.
בגלל עומס מטיילים אי אפשר להגיע אליהם עם רכב פרטי אלא רק עם שאטל (שהכרטיסים אליו אוזלים חודשים מראש)
אז גיל התחכם ומצא מקום לינה במרחק צעידה מלייק לואיז, וללייק מורין לקחנו שאטל פרטי, במחיר סימלי (וביום מן הימים כשניצן ישאל: 'אבא, למה הירושה שלי קטנה כל-כך?', אזכיר לו את השאטל הזה)
קראתי אינסוף תיאורים שמרוב שהאגמים האלו קלישאתיים, עמוסים במבקרים וצפופים, קשה מאד לחוות בהם את הטבע.
ובכן -
כגודל הציפיות...
גודל התדהמה. משניהם.
ספויילר: רבים שואלים אותי: גיל, איזה אגם מוצלח יותר?...
ובכן - התשובה לכך ברורה: לייק לואיז כמובן. כי הוא פחות קפוא בכמה מעלות טובות ויותר אפשרי לשחייה...
ללייק לואיז צעדנו כ-25 דקות מקסימות לאורך הנחל.
האגם אכן עמוס אבל ברגע שמתרחקים קצת מ-'נקודת הפתיחה ' שלו ומטיילים בשביל שסובב אותו אפשר למצוא נקודות שקטות יותר.
אגם מהמם ומושלם שמצדיק כל תמונת אינסטוש שלו.
נ.ב - קפצנו לשחייה - הוא לא כזה קר כמו שמספרים.
חזרנו לבקתה שלנו ואחהצ אספו אותנו בשאטל ללייק מוריין.
מקום מרהיב. מהמם. מושלם.
טיילנו סביב האגם, קפצנו למים (הוא כן כזה קר כמו שמספרים. זה ליטרלי מי קרחון וקשה מאד מאד לטבול בו ליותר מכמה שניות...), עשינו את מסלול ההליכה הקצר לנקודת התצפית המפורסמת שלו.
מסקנה מהיום הזה: ההמונים צודקים. אם 'כווווולם' הולכים למקום מסויים כנראה שיש סיבה...
יום 12 - מלייק לואיז לבאנף: bow lake, herbert lake
תכננו לטייל ביום הזה בפארק לאומי יוהו
אנחנו קמים בבוקר עם תחושת עצלות שלא לומר עייפות אחרי 18 ימי טיול אינטנסיביים כולל ניו-יורק.
חוץ מזה:
א. לייק אמרלד האגדי גודר על מנת לחסום מבקרים מלשחות בו.
ב. הפארק 'הפוך' לכיוון הנהיגה שלנו לבאנף ולא בא לנו על עוד יום מרובה נסיעה
מבלים את הבוקר (לעצור נשימה - שוקינג ניוז מגיע) באגם קטן ומדהים herbert lake - בחוף פרטי ביער. האגם נעים יחסית לשחייה ואנחנו 'מתעצלים' בו במשך כל הבוקר בשחייה ומנוחה.
היעד הבא שלנו bow lake - אחת מנקודות העצירה של 'דרך הקרחונים' אותן פספסנו.
בניגוד למתואר במרשתת - הוא יחסית לא מאד קר ובהחלט קפצנו גם בו לשחיית צהריים מרעננת לפני נסיעה לבאנף - במדרחוב שלה בילינו את שעות אחהצ.
יום 13 - באנף
אנחנו משקימים קום ועולים בגונדולה ל-Sulphur mountain.
את הכרטיסים לרכבל הזמנתי 3 ימים מראש. אחרי שכבר ידעתי שיהיה יום בהיר ושימשי.
מה שלא לקחתי בחשבון זה את השריפות בג'ספר. מההר בקושי רואים משהו. הכל נראה דהוי ומעורפל.
אנחנו מטיילים קצת בפסגה ויורדים חזרה מאוכזבים.
מטיילים בעיר ומגיעים לאחו מקסים ופורח לצד הנחל שהוא הסתעפות של נהר ה-bow. עוצרים של לפיקניק, מתרחצים בנחל ומתקשים להפרד מהמקום המהמם הזה.
'סתם' הסתעפות נחל 'קטנה' עם מגלשת מים טבעית ואחו פורח שפשוט אי אפשר להפרד ממנו
את שעות אחהצ אנחנו מבלים בשחייה באגם johnson.
יום 14 - באנף
חדי אבחנה ודאי שמו לב שאנחנו ב-'ימים עצלים' בטיול.
המשפחה מתקוממת כנגד כל הנסיונות שלי למסלול הליכה.
בעיקר כי חם, אבל גם כי באנף עצמה מאד נעימה וכיפית ויפה וכי אנחנו כבר 'מריחים' את הפרק הבא של הטיול - גליישר פארק, שבו מתוכננים לנו לא מעט מסלולי הליכה.
אנחנו עושים טיול בבוקר בטיילת של נהר bow - וגם הפעם קופצים למים לשחות בנהר.
בצהריים חם מאד ואנחנו מוצאים עוד אגם - two jack lake - לשחייה ומנוחה ולקראת ערב - כשסוף סוף מרגישים שהעשן מתפזר (הכוונה שליטרלי העשן מאתמול התפזר וסוף סוף אפשר לראות פסגות) אנחנו עולים שוב בגונדולה של אתמול ועושים טיול שקיעה מדהים בפסגה - מחר נפרדים מבאנף ומקנדה בדרך למונטנה.
יום 15 - מבאנף לגליישר פארק
קמים (סוף סוף) ליום קריר וגשום.
הטמפרטורות צנחו באיזה 15 מעלות וכל האיזור גשום.
זה משמח בעיקר בגלל השריפות שזקוקות לגשם הזה.
צפוייה לנו נהיגה של כ5 וחצי שעות נטו עד לעיירה columia falls במונטנה - שנמצאת ממערב לצד המערבי של שמורת גליישר.
בתכנון להיום:
johnston canyon
marble canyon
radium hot spring
עצירה לשחיה באגם במונטנה - עפ התחזית שאמור להתבהר לקראת אחהצ.
בפועל:
א. קניון ג'ונסטון - טיילנו בו בגשם שוטף. אחד המסלולים העמוסים והמבוקשים באיזור. היה עמוס מאד. עד כדי כך שבמפל הראשון השתרך תור של כשעתיים להצטלם עם המפל. ויתרנו.
המסלול יפה, קצר וקליל אבל כאמור עמוס מאד.
ב. קניון מרבל - נמצא בשמורת קוטאני - מסלול קצרצר, שאהבנו אותו הרבה יותר מג'ונסטון קניון. הוא פראי, ריק יחסית, ונראה הרבה פחות ממוסחר ועמוס.
ג. בכניסה למעיינות החמים ברדיום הוט ספרינג חיכה שלט: 'סגור היום לרגל תחזוקה'. זה היה מאד מאד מאכזב. ממש בנינו על העצירה הזו בעיקר ביום הגשום והקריר הזה.
חיפשנו מעיינות אחרים באיזור אבל כבר התחיל להיות מאוחר אז ויתרנו. גם על אגם לשחות בו אחרי שחצינו את הגבול ויתרנו מאותה סיבה.
מנה אחרונה לקינוח: גליישר פארק ו-ווטרטון לייק. היהלום שבכתר (ימים 16-22)
פרולוג לענייני גליישר
רבים ודאי הבחינו בנטייתי הטרחנית לפרולוגים משמימים.
ברם, כאן הפרולוג בהחלט מתבקש.
טיול בגליישר פארק הוא משימה לוגיסטית שמצריכה הכנה מראש.
ראשית - הפארק הלאומי הזה 'תקוע' בקצה מונטנה.
כ-5 שעות נהיגה למי שמגיע מהרוקיז הקנדיים, או מילוסטון שמדרום, וכ-7-8 שעות נהיגה ממדינת וושינגטון שממערב.
שנית - לינה.
השמורה גדולה, ההתניידות בה איטית, וכדי לטייל בה - צריך שתי נקודות לינה: אחת ממערב לשמורה ואחת מצידה המזרחי.
בעוד שבצד המערבי יש מספר עיירות ולא מעט אפשרויות לינה, בצד המזרחי אין כמעט כלום - העניין הוא שרוב המקומות השווים באמת נמצאים דוקא קרוב לכניסה המזרחית...
שלישית - ה-vehicle premit הארור- כדי לנסוע בכבישים האטרקטיביים בשמורה יש צורך באישור כניסה לרכב - האישור ספציפי לאותו יום וכדי להשיג אותו צריך 'להסתער' 4 חודשים לפי, בשעה 08:00 בבוקר בדיוק - זמן מונטנה (האישורים אוזלים תוך דקות).
רביעית - חנייה- בחלק גדול מנקודות העצירה וה-trailheads של מסלולי ההליכה יש מצוקת חנייה קשה מאד.
ואחרי כל זה אומר ש-glacier national park - זה אחד המקומות היפים שהייתי בחיי, ובודאי ששיא הטיול מבחינתי. מקום מדהים ומהמם ששווה כל גרם של מאמץ לוגיסטי בלהגיע.
יום 16 - הצד המערבי של השמורה.
תכננתי לקום מוקדם בבוקר כדי להצליח למצוא מקום חנייה ב-trailhead של lake avalanche.
אז תכננתי.
בפועל, הגענו אתמול למלון ב-columbia falls בסביבות 21:00 בערב, גמורים מעייפות.
ניצן לא ויתר על הבריכה של המלון (ואני על החדר כושר :-) ), בקיצור, תכנונים לחוד ומציאות לחוד.
יצאנו קרוב ל-10:00 מהמלון, קולומביה פולס מרוחקת כשעה נסיעה מהכניסה לשמורה , וכשמתקרבים לשמורה משתרכים פקקי ענק בגלל בדיקות אישורי הכניסה לרכבים ובהמשך לקניית כרטיס לפארק.
מגיעים ליעד הראשון שתוכנן - מסלול הליכה ל-lake avalanche -
חנייה? ב-11:30? פחחחחח....
ממשיכים לנסוע לנקודה השניה - red rock pool.
מחנים את הרכב ו-3 דקות צעידה מהחנייה ואנחנו בגן עדן.
איזה מקום מדהים!!
סדרה של מפלונים יוצרת בריכות צלולות בצבע איזמרגד בלתי אפשרי על רקע סלעים בגוון אדמדם.
אנחנו לא יודעים את נפשנו מרוב אושר ועושים את הדבר היחיד שאנחנו יודעים לעשות:
לקפוץ למים. איזה מקום מושלם.
מחליטים לחזור חזרה ל-trailhead של lake avalanche.
החניונים מפוצצים אבל בדיוק יוצא רכב ואנחנו מסתערים פנימה.
תחילת המסלול - מסלול קצרצר ונגיש בשם cedar trail - ובסופו מתחיל הטיפוס ללייק אבלנש.
המסלול עצמו רובו ככולו טיפוס ביער, האמריקאים מגדירים אותו ברמת קושי בינונית - במונחים אירופאיים הייתי מגדיר אותו 'בינונית-קלה' - כשעה של טיפוס מביאה אותנו לאגם המדהים הזה:
אנחנו ממשיכים במסלול היקפי סביב האגם וכמובן קופצים למים :-)
את שעות אחה'צ אנחנו מבלים ב-lake mcdonald המפורסם. יש מספר מקומות לעצור באגם - אנחנו עצרנו ב-mcdonald lodge - יש שם מסעדה, פיצרייה, וכמובן חוף מהמם שניצלנו אותו לשחייה ורביצה על החוף.
יום 17 - GOING TO THE SUN ROAD ׁ(או בקיצור GTTSׂ)
זה אמור להיות ה-יום של הטיול בגליישר, ב-ה' הידיעה.
בתכנון: חציית השמורה ממערב למזרח דרך הכביש המפורסם ו-3 נקודות עצירה:
logan pass - הנקודה הגבוהה ביותר בכביש - משם מתחילים שני מסלולי ההליכה הכי פופולריים בשמורה: מסלול ה-hidden lake הקצר יחסית ומסלול ה-highline שאורכו 17 ק"מ.
sun point - נקודת תצפית על אגם סט מארי
st.mary lake - אגם שקרוב לצד המזרחי לקראת היציאה מהכביש.
אנחנו מצליחים לעשות צ'ק אין מהמלון מוקדם יחסית (בסוף היום נגיע ללינה ה-'מהוללת' שלנו בצד המזרחי של השמורה. פרטים בהמשך. השארו איתנו) - אחרי אתמול המשפחה כבר מאמינה לי שהצעקות 'לא יהיה חנייה' זה באמת, זה לא 'זאב זאב'.
מתחילים לטפס על ה-GTTS.
וואו. איזה כביש מהמם, מדהים, מרהיב. עוצר נשימה. כל סופרלטיב קלישאתי בהחלט מתאים פה.
עוצרים כל שנייה לצלם. לא מפסיקים לפלוט קריאות התפעלות. זה באמת אחד הכבישים היפים שנסעתי בו בחיי אם לא ה..
מגיעים ללוגן פס. בכניסה לחניון שלט: parking is full.
כהרגלנו, כישראלים, אנחנו מתעלמים מהשלט ונכנסים לחניון, משוכנעים ש-פרקינג איז פול- זה לאמריקאים מנומסים ולא לישראלים-מתקמבנים-יהיה-בסדר-כבר
במגרש החנייה כמה עשרות מכוניות שמסתובבות כמו צרעות מרושעות ואורבות לאיזה רכב שאולי יצא.
גם עם כישורי החוצפנות הישראלית שלנו אנחנו מבינים שחנייה לא נמצא פה.
אנחנו רואים שרכבים אחרים ממשיכים ופשוט מוצאים חנייה במפרצונים לצד הכביש בהמשך ואנחנו מוצאים חנייה כ-20 דקות הליכה מהחניון (בטיפוס תלול...).
לניצן אין כוח למסלול הליכה.
הוא נשאר במרכז המבקרים ואנחנו עושים את מסלול ה-hidden lake.
איזה מסלול מהמם!!! לא סתם הוא המסלול הכי פופולרי בפארק...
הוא יחסית קצר, קל. רובו על דק נוח להליכה, העלייה מתונה מאד, יש נוף פתוח מדהים מתחילתו ועד סופו וראינו בו איילים, צבאים, מוס, ואין ספור סנאים.
פשוט מסלול מדהים!!
בסוף המסלול חשקה נפשי במסלול נוסף - מסלול ה-highline שיוצא גם הוא מלוגן פס.
מדובר במסלול ארוך - 17 ק"מ בכיוון אחד.
רוב המטיילים במסלול עושים אותו בכיוון אחד וחוזרים עם השאטל החינמי של השמורה ללוגן פס.
בטריפאדוויזר יעצו לי שאפשר 'ללכת כמה שרוצים ולהסתובב' ומפאת השעה - אני הולך על אופציה ב' וצועד כשעה בכל כיוון.
המסלול מהמם! הוא בעצם הולך על צלע ההר - מעל הכביש, ונחשב בין היפים בשמורה.
ממליץ למי שיכול - לפנות לו יום ולעשות את המסלול כולו ולחזור בשאטל. ככה מרוויחים מסלול שכולו בירידה מתונה, מה גם שהצעידה חזרה - כמו שאני עשיתי היא 'נגד הנוף'.
הנקודה הבאה : sun point.
עולים לנקודת תצפית מהממת על אגם st. mary, ועושים עוד מסלול קצר ל-baring falls.
הנקודה האחרונה - החוף של אגם st mary - האגם מדהים ויש חוף מקסים שאפשר להכנס למים, אבל כבר יש רוח די קרירה והאגם גם די סוער אז אנחנו מוותרים על שחייה (ומשוכנעים שנחזור לכאן מחר או מחרתיים 'להשלים פערים...')
משם ללינה שהוזמנה ל-3 לילות הקרובים: hook highway motel.
לא הרחבתי עד פה על נקודות הלינה שלנו שכולן היו מצויינות. על זאת כן ארחיב:
קשה מאד למצוא לינה בצד המזרחי של השמורה - זה לא במקרה שרשות הפארקים האמריקאית לא דורשת אישור כניסה לרכב למי שמגיע מהצד המזרחי - מכיוון שאין מקומות לינה גם אין עומס בכניסה המזרחית לשמורה.
יש שני מלונות בשמורה עצמה - אחד במאני גליישר, ואחד בסנט מארי, ויש גם אתר קמפינג עם בקתות די בסיסיות בשמורה באיזור אגם swiftcurrent.
ביציאה מהשמורה ישנה עיירה ('עיירה' זה תיאור די מחמיא ומעצים) בשם babb וזהו.
בבאב יש 2-3 מוטלים קטנים, ובאופן כללי אין בה הרבה. פיצרייה, בית קפה אחד שהיה נטוש כל פעם שעברנו ליידו, וחנות מכולת עם אסופת מוצרים שאיזה ספק לא הצליח להפטר מהם והשאיר אותם שם..
המוטל שלנו בסיסי מאד - חדרים עם מיטה, מקלחת, שירותים. וזהו.
במקור הזמנתי שם 4 לילות, שקוצרו ל-3 לילות - כחודשיים לפני הטיול.
תוך כדי נסיעה למוטל הבנתי שגם 3 לילות זו היתה טעות, ושמדובר במקום שיהיה מאתגר להשאר בו יותר מלילה אחד.
המוטל נמצא רחוק מהעיירה, אין-דה-מידל-אוף-נו-וור ומגיעים אליו בדרך לא סלולה של 9 ק"מ שמרגישים כמו נצח.
השילוב של המקום הספרטני והמיקום - לבד באמצע שום מקום השרה עלינו תחושת קריפיות לא נעימה, ואחרי הלילה הראשון, בתמיכה נלהבת של המשפחה הצלחתי להוסיף ולהקדים בלילה ללינה הבאה שלנו (וכמובן ש-'הפסדתי' את התשלום על הלילה השלישי במוטל, שעל אף רמתו הבסיסית והצנועה לא היה זול כלל וכלל)
הנוף סביב המוטל, אגב, מרהיב - ליטרלי נראה כמו לוקיישן של סרטי מערבונים ישנים והמערב הפרוע - מרחבים עצומים של נוף פתוח עם גבעות צהבהבות, פרות, סוסים... ללילה אחד זו בהחלט סוג של חוייה אבל זה לחלוטין מקום שבאים אליו ללילה כדי להמשיך הלאה בבוקר.
יום 18 - המסלול ל-Grinnell glacier
כמה ציפיתי ליום הזה.
בכל החפירות שלפני הטיול על 'מה המסלול הכי הכי בגליישר' זכיתי לתשובה חד משמעית:
הטיפוס לקרחון גרינל הוא המסלול הכי מדהים בשמורה.
מדובר במסלול של 17 ק"מ (שאפשר לקצר אותו ל-13 - כך עשינו ומייד אפרט), שבאתרים האמריקאיים מגדירים אותו כמסלול בדרגת קושי - קשה (או very demanding)
בעיני, במונחים של מסלולי הליכה 'אלפיניים', לא הייתי מגדיר את המסלול בדרגה יותר מבינונית.
זה נכון שכל הדרך בהלוך היא בעלייה אבל סהכ היא לרוב לא מאד תלולה למעט קטע קצר בהתחלה ועוד קטע תלול בסוף, ותוואי השטח שלה סהכ די נוח להליכה.
כדי לקצר את המסלול יש להזמין (חודשים מראש..) כרטיס לאונייה שיוצאת מתחילת המסלול וחוצה את אגם swiftcurrent ואת אגם josaphine.
סהכ השייט חוסך קצת יותר מק"מ בכל כיוון של הליכה מישורית ויפה לצד האגמים.
בשתי מילים: מסלול מ-ט-ו-ר-ף
בהרבה מילים: מסלול מהמם, מדהים. מהמטר הראשון ועד האחרון. המסלול הכי יפה שעשינו בטיול הזה - ואחד היפים שעשיתי אי פעם.
סהכ לקח לנו לעלות ולרדת כ-5 שעות, ובאופן כללי, התחושה, בשונה מהליכות בהרי האלפים עם אירופאים ששועטים קדימה, פה התחושה היא שהאמריקאים, שרובם אגב לא נראים כאילו הם עומדים להתחרות באולימפיאדת פאריז, לוקחים את המסלולים מאד בנחת ובאיטיות.
ניצן לא הפסיק במהלך כל המסלול לרטון, להתלונן, לקטר, לציין שוב ושוב שהרסנו לו את החופשה עם הטיול הזה, שהיה צריך להשאר במוטל הנחמד עם הנינטנדו (אותו מוטל עליו הכריז שעתיים קודם ש-'עדיף לגור באורווה לפחות באורווה הווי.פיי עובד כמו שצריך) ואף להכריז על שביתה איטלקית באמצע המסלול ('אני לא עולה יותר. רוצים קרחון אז תמשיכו בלעדי אני אחכה לכם למטה...').
למטיילים עם ילדים רוטנים: המסלול שווה גם אם לא מגיעים עד הקרחון. הקרחון עצמו למעלה זה הבונוס אבל המסלול כולו מרהיב.
בסוף המסלול עוד הספקתי לשחות בשני האגמים למטה: אגם ג'וזפין ואגם סוויפטקרנט.
יום מדהים ומהמם.
סיימנו אותו בקפיצה למים בחוף של אגם st mary.
יום 19 - waterton lake
בתכנון המקורי - יום באיזור נוסף בגליישר - medicine lake, לילה נוסףבמוטל הספרטני בבאב, ולמחרת מסלול הליכה נוסף ב-many glacier ואז להתקדם ללינה הבאה ב-ווטרטון לייק שזה המשך של הגליישר פארק מהצד הקנדי.
כאמור - כשהגענו למוטל הרפאים - התקשרתי למלון הבא בווטרטון לברר האם אפשר להקדים בלילה.
אציין שאת היום הנוסף שתוכנן ב-'מאני גליישר' אי אפשר להזיז - הוא כרוך ב-vehicle premit ליום הספציפי שהוזמן בעמל רב.
אחרי המסלול לגרינל גליישר אנחנו קמים (שוב) במצב-רוח עצל ומחליטים לוותר על המסלול שתוכנן ב-two medicine (אולי בגלל שהוא לא מצריך אישור כניסה אז היה קל לוותר עליו..) ולהתקדם לכיוון ווטרטון.
חוצים את הגבול לקנדה.
קצת לפני ווטרטון אדיס צועקת לי 'עצצצצצצצצור'.
פחות ממטר מהחלון הפתוח שלנו דובי חמוד מנשנש פירות מהשיח לצד הרכב.
חווייה מדהימה.
הנופים באיזור ווטרטון מהממים. דומים לגליישר וגם שונים ממנו.
אנחנו עושים את מסלול ה-red canyon, ביום חם כמו היום מדובר במסלול מקסים - שכולו הליכה בתוך המים.
יש בו המון מגלשות טבעיות קטנות שאפשר להתגלש איתן לתוך בריכות, מתאים לקטנטנים וכמובן למבוגרים אינפנטילים ברוחם (מבלי להזכיר שמות..).
אגב, גם הקנדיים ה-'רציניים' מתגלשים שם..
כיף גדול!!!!!
עוד תמונה מהמקום המקסים הזה:
את שעות הצהריים המאוחרות אנחנו מעבירים בשחייה ומנוחה באגם waterton -
ובערב הזמנו טיול סוסים לשקיעה. חווייה מהממת!
פקר'ס אל מול שקיעה:
יום 20 - חוזרים לגליישר פארק
אז בגלל שינוי הלינה יש לנו חציית גבול יבשתית נוספת חזרה לארה"ב - שעה נסיעה ואנחנו שוב באיזור many glacier.
היום קריר וגשום יחסית ואנחנו עושים שני מסלולים קצרים ושטוחים.
swiftcurrent pass - מסלול יחסית ארוך וקשה, אבל רוב המטיילים, כמונו, לא מטפסים עד מעבר ההרים אלא מסתפקים בלצעוד כשעה לכל כיוון דרך אגם fishercup lake לכיוון redrock lake לכיוון מפלי redrock. סהכ מסלול מקסים קליל ומישורי
swiftfurrent nature trail - מסלול שמקיף את אגם סוויפטקארט ואגם ג'וזפין - אותם שני אגמים ש-'חסכנו' עם האונייה בטיול לקרחון גרינל.
לסיום היום - וכפרידה אחרונה בהחלט מגליישר פארק הנהדר אנחנו עוצרים בדרך לקנדה לשחייה אחרונה באגם סנט-מארי.
עוד כמה תמונות אחרונות מהיום המדהים הזה:
ועוד אחת:
ועוד אחת
אחרונה חביבה ודי
יום 21 - אחרון בווטרטון - מחר טסים ללוס-אנג'לס
קמים ליום מעונן שאמור להתבהר בהמשך ונוסעים לאגם cameron lake.
עוד מקום מהמם שנראה כאילו יצא מלוח שנה של שנות ה-80.
אנחנו שוכרים סירת פדלים, שוחים באגם, מטיילים סביבו, מסרבים להפרד מהמקום המהמם הזה.
את שעות אחהצ אנחנו מבלים בשחייה ומנוחה באגם ווטרטון עצמו.
למחרת נוסעים לקלגרי לטיסה ללוס אנג'לס לרגל הפרק האחרון בטיול (להלן 'אטרקציות לילד שסבל יחסית בשקט 3 שבועות של מסלולי הליכה בטבע...)
נספח ראשון לענייני ניו-יורק
היינו בניו-יורק 5 ימים מלאים + יום הנחיתה השכם בבוקר שהוא למעשה יום מלא נוסף (רק לאחר לילה ללא שינה).
פעם ראשונה בניו-יורק לשלושתנו.
יש המון מידע על העיר וקשה לי להאמין ש-'אמציא' פה משהו חדש, או אגלה למישהו את אמריקה (מצחיק, נכון?...)
ובכל זאת - אציין את הלו"ז שלנו ומספר תובנות/טיפים
הגענו בבוקר אחרי טיסת לילה - ולקחנו מונית 'רגילה' למנהטן. השארנו את התיקים במלון ויצאנו להסתובב. אנחנו גרנו במלון radio city apartments - וסה'כ ממליצים מאד: המיקום שלו מדהים, ממש על הטיים סקוור אבל עדיין שקט מאד. חדרים נוחים, נקיים, יש אפשרות לכביסה, מזגן עובד כמו שצריך. אחלה מלון.
-
טרוטי עיניים אבל עם טונות אדרנלין טיילנו ביום הזה באיזור הטיים סקוור שצמוד למלון, בסנטרל פארק, ובאיזור הרוקפלר - כולל עלייה לתצפית top of the rock. עלינו לתצפית ב-08:00 בבוקר - יתרון גדול מאד להספיק להיות שם לפני שמתמלא ונהיה עמוס בטירוף.
סנטרל פארק - הרבה הופעות רחוב (לא רק שם) - מרשים מאד בהתחלה, באיזשהו שלב מבינים שהן די חוזרות על עצמן ומיצינו את העניין.
-
יום 2- על הבוקר חנות נינטנדו באיזור הרוקפלר, המוני יפים (כאילו דה?..) ומבחר עצום, אבל המחירים - כמו בארץ בדיוק.
אח"כ שייט לפסל החירות, ואז צעידה דרך איזור וול-סטריט רגלית לכיוון גשר ברוקלין וטיול בפארקים המקסימים לאורך הנהר מהצד של ברוקלין. השייט לפסל החירות הרגיש כמו 'משהו שצריך' - לעומת זאת הטיול בפארק ברוקלין - מקסים! ונותן תצפית נהדרת על קו הרקיע של מנהטן
-
יום 3 - מטרו להדסון-יארד - טיול בהיילין - צ'לסי מרקט - ג'ם סשן במועדון smalls jazz בשכונת גריניצ' וילג' המקסימה - והמשך לשכונות סוהו המקסימה לא פחות (כולל קניות בחנות נייק - גם פה - חווית קניה מהממת, מצאתי שני זוגות פגסוס - שזה הנעלי ריצה שאני רץ איתם כבר 20 שנה - המחירים, כמו בארץ..)
כל ימי ניו-יורק תוכננו כך שביום שבת בצהריים נהיה בגריניץ' וילג' בג'ם סשן של מועדן הסמול. טו-מייק-לונג-סטורי-שורט - גם לא הצלחתי לעלות לנגן - היו שם יותר מידי פסנתרני ג'אז צעירים ונחושים ממני, וגם כל מה שרע בג'ם סשנים (כוחניות, הרבה שואו-אוף, הרבה תחרותיות, מעט מוסיקה) היה שם - בקיצור - חרא של ג'ם סשן, ביאס לי ת'תXת, סתם גררתי לשם את המשפחה.
אבל אלו החיים.
-
יום 4 - מטרו לקוני איילנד - בדיעבד, באופן מפתיע - ניצן טען שהמתקנים האקסטריים בלונה-פארק העתיק והאייקוני הזה היו הכי מוצלחים בטיול - יותר מאשר בדיסני אדוונצ'ר ויוניברסל ונתן לחלק מהמתקנים שם ציון אקסטרים של 5 כוכבי ניצן מתוך 5.
ניצלנו את היום לנוח קצת, לשחות במימיו הקרירים של האוקיאנוס האטלנטי - מומלץ מאד
-
יום 5 - זהו יום ראשון בשבוע ובבוקר לקחנו סיור (בעיברית) בשכונת הארלם עם אייל מחברת glasshouse.
הסיור מרתק ומומלץ מאד!
אייל מכניס אותנו לאט לאט למורכבות של השכונה, לתהליך השיקום שעברה על מורכבותו הרבה, ללא הסיור זה היה 'סתם' להסתובב בין בתים לא כל-כך יפים ולפספס את השכונה המרתקת הזו.
אחהצ ניצן חוזר למלון ואנחנו מטיילים שוב באיזור הטיים סקוור והשדרה החמישית -
בערב דייט זוגי לרופ-טופ 230fifth - אין מילים לתאר כש-'בוקעים' מהמעלית וכל ניו-יורק המוארת משתרעת מתחתנו.
בעינינו - חובה לפחות ערב אחת לעלות לרופ-טופ בר.
-
יום 6 ואחרון - השלמות. בבוקר טיילנו בליטל-איטלי ובצ'יינה טאון.
אח'כ מטרו לברוקלין לשכונת בושוויק המפורסמת בסצנת הגרפיטי שלה - איכשהו משהו התפספס לנו בשכונה הזו וראינו שכונה מוזנחת שהזכירה לנו בעיקר את איזור המוסכים של דרום תל-אביב בואכה חולון (וכמובן שכל חולוני שבמקרה נתקל בכתבה מוזמן לא להעלב - רבים מחבריי הטובים וגו').
בערב עלינו על מגדל תצפית נוסף the edge לתצפית ערב מדהימה על העיר
נספח שני לענייני לוס אנג'לס
היינו סה"כ 5 ימים מלאים בלוס-אנג'לס (או ליתר דיוק באיינהיים).
כמו בניו-יורק - לא ממש 'המצאנו' שום דבר, ובכל זאת ארשום (אנסה בקצרה, כנראה שאחפור כרגיל) את התובנות שלנו:
הלינה באיינהיים - נבחרה כמה חודשים מראש כשעוד לא ממש ידעתי באיזה פארקים נבחר. נקודת המוצא שלי היתה שלפחות יומיים-שלושה מתוך החמישה ימים יהיו באיזור אנהיים (מתוך דיסנילנד, דיסני אדוונצ'ר, סואק סיטי, נוטס-ברי-פארם, ו-raging water).
-
בפועל - ניצן 'עשה תחקיר' והחליט שדיסנילנד 'זה לקטנים', ובחר בדיסני אדוונצ'ר (שהיה דקות נסיעה מהמלון), ביוניברסל (שהצריך נסיעה די ארוכה ופקוקה מאיינהיים להוליווד), ב-וניס ביצ' (כנ"ל - כשעה נסיעה לכל כיוון בפקקים מזעזעים), לפארק המים raging water (כעשרים דקות נהיגה מהמלון באהניים).
גם הנסיעה משדה התעופה לאיינהיים היתה כמעט שעה בהלוך וקצת פחות בחזרה. יום אחד נסענו לנמל בלונג ביץ' ולקחנו הפלגה לאי סנטה קטלינה - כחצי שעה נהיגה.
לסיכום עניין מיקום הלינה: לתומי שחשבתי שלוס אנג'לס זה סוג של הוד השרון מורחב, ומתברר שלא בדיוק. היא ענקית, פקוקה, וכוללת שכונות רבות וערי לוויין -
בקיצור - מומלץ מאד לפני בחירת איזור לינה לדעת פחות או יותר מה התוכניות באיזור ולחסוך נסיעות מייגעות בפקקי ענק
-
דיסני אדוונצ'ר - פארק מדהים, חוייתי מאד, גם לנו. היינו בסופש - התורים היו ארוכים מאד, והיום היה מאד מתיש. ניצן טען שהפארק 'לא ממש אקסטרימי' ולמעט שני מתקנים הרוב 'לקטנים'. יחד עם זאת - יש שני מתקנים אקטרימים מעולים - אחד מהם הוא רכבת ההרים החדשה ששכחתי את שמה והשני הוא מתקן חדש שנקראguardians of galaxy. והסיבה שאני זוכר את מתקן העינויים הנורא הזה היא שניצן הצליח לשכנע אותי להצטרף אליו.
ובכן - נשמתי כמעט פרחה שם. זה מתקן שמדמה נפילה לתהום ואז עלייה בחזרה ואז שוב צניחה חופשית לתהום וחוזר חלילה...
-
יוניברסל סטודיו. טיפ חשוב : בחלק גדול מהמתקנים יש single riders line - שזה תור למי שהולך למתקן לבד ולא כקבוצה או משפחה. גם משפחה יכולה ללכת ביחד לתור הזה - בתנאי שיסכימו שיפוצלו בעלייה למתקן עם משפחות אחרות. זה לא קיים בכל מתקן אבל חוסך ה-מ-ו-ן זמן.
בנוסף רכשנו (רק לניצן) כרטיס אקספרס - למודי ניסיון מהיום הקודם בדיסני אדוונצ'ר.
בזכות כרטיס האקספרס והסינגל ריידרס ניצן הספיק המון - חלק גדול מהזמן הסתובב לבד ושלח לנו מפעם לפעם נ.צ.
הפארק חוייתי מאד - המומלצים: הוגוורטס אקספרס במתחם הארי פוטר והרכבת במתחם הסימפסונס. ניצן טוען שגם יוניברסל לא ממש מאתגרים מבחינת אקסטרים
-
raging water - מוגדר כפארק המים הגדול בקליפורניה.
עמוס מאד, התורים, ללא כרטיסי אקספרס למיניהם - ארוכים מאד! ניצן הגדיר 2 מהמתקנים שם כ-'הכי אקסטרימיים והכי מוצלחים שהיו בטיול הזה'
יום 'מנוחה' אחד בין הפארקים בילינו ב-venice beach. כיף גדול! טיילנו בטיילת המרתקת, שחינו באוקיינוס. שווה
-
ביום המנוחה הנוסף נסענו כ-20 דקות ל-long beach ומשם לקחנו הפלגה של שעה לאי santa catalina. יש הפלגה כל שעה, מהבוקר עד הלילה - מה שמאפשר גיחה לאי הזה שמזכיר מאד אי יווני ללא מכוניות - מקום כיפי ומקסים!
