בולגריה זה לא רק גבינה בולגרית

כזוג שאוהב לטייל אנו מחפשים יעדי טיול המציעים מגוון אפשרויות שרצוי כי יסעירו את עולמנו. 

אנו מעדיפים טבע ויכולים לחיות בתנאים בסיסיים אך אוהבים גם להתפנק במלונות יוקרתיים 

בערים גדולות. יצאנו לטיול עצמאי של 10 ימים בבולגריה בתחילת מאי 17. כל מי שסיפרנו לו על כך שאל: בולגריה? אחרי שחזרנו, כולם רוצים לנסוע. 

נחתנו בסופיה בטיסת בוקר של אלעל 7:00 AM . שדה התעופה קטן, קומפקטי ויעיל ודלפקי 

חברת ההשכרה נגישים מיד ביציאה. הזמנו מהארץ טיוטה קורולה אך קיבלנו סוזוקי SX4-CROSS .מה שהתברר כשדרוג מעולה כי מצב הכבישים בבולגריה רעוע ביותר. 

כשאנו לא מטיילים בעונת השיא אנו לא מזמינים מלונות מעבר ללילה הראשון. למרות שאתר 

בוקינג מודיע על תפוסה חריגה ו"נשאר חדר אחרון" , המלונות ריקים ואין בעיה לקבל מחיר נמוך בהרבה מהמפורסם. 

היעד הראשון שלנו : מנזר רילה. 

את הדרך אל מנזר רילה עשינו באוטוסטראדה (100ק"מ)עד שפנינו על כביש 107, ממנו הדרך הופכת מרובת יערות וצבע ירוק עז המביט אליך בחיוך. רעש המים מנהר רילסקה ומפלים לאורך הדרך גורמים להאט, לעצור ולנשום את הטבע הפראי בכל עיקול דרך. 41 ק"מ עד המנזר הדרך יפיפייה. 

מנזר רילה חבוי בתוך יער סבוך, מזג האוויר החורפי משהו הוסיף נופך של קדושה למקום. המבנה עצמו הוא קומפלקס מבנים העוטפים רחבה גדולה, במרכזה כנסיה קטנה. המבנים עצמם משופצים אך משרים אווירה ראשונית ועתיקה. המקום שקט ודומם ומאפשר לטבע מסביב להיכנס ולהשפיע על הסיור בתוכו. 

המנזר הוקם במאה ה10 ע"י נזיר בשם איון רילסקי והשיטוט ברחבה העצומה משקף מראה עוצמתי. המבנים בנויים בקומות בגילופי עץ ולאורכם מרפסות מקורות המאפשרות להתרשם מכמות החדרים העצומה והפשטות שבה חיים כאן הנזירים גם כיום. המנזר הוא אתר מורשת עולמית של אונסקו ובצדק. הכנסיה (הרליו)עצמה מרוצפת בציורי קיר אותנטים ומרשימים מהמאה ה14 ומוקדשת לאיון רילסקי. אפשר לבקר גם במעונות הנזירות ובאזור ההתבודדות

שבמתחם. 

בגלל שתכננו לעשות את טרק שבעת האגמים למחרת, נאלצנו לחזור על עקבותינו ולעלות מעט חזרה צפונה. בדרך עצרנו לאכול ב Gorski Kut Hotel And Restaurant‏‏‏ . מסעדה מצויינת ואוכל טעים תוך ישיבה בתוך הטבע. המחירים של המזון בבולגריה הם על גבול המגוחך. כוס אספרסו איכותי עולה 2 ש"ח, ומנת דג מעולה בגריל עם תוספת 12 ש"ח. 

על מנת להתקרב אל תחילת המסלול שתוכנן ביום שלמחרת הזמנו מלון ללילה הראשון בעיירה 

שנקראת Panichishte. במלון HOTEL LUCH. עלות 31 יורו ללילה. מלון נחמד משפחתי וטפל עם ארוחת בוקר דלה. כמובן שהיינו כמעט האורחים היחידים במלון. המלון ממוקם 20 דקות נסיעה מתחילת המסלול של "שבעת האגמים" וניצלנו את זמן היום שנותר לנו לטיול ביערות הסמוכים צפופי עצי המחטים, נחלים, מים ואווירה מיסטית קודרת שהשתלבה היטב עם העננות הרבה.

יום 2 "שבעת האגמים"- הרי רילה

הטרק מתחיל מחנית הרכבים בנקודת הרכבל HIZHA PIONERSKA . לצערנו הרב המבט הראשון שנשקף מחלון חדרנו באותו בוקר היה ערפל כבד וגשם קל. החלטנו להתקדם כמה שניתן בתקווה להתבהרות בהמשך היום. מיותר לציין שמאד קר בגבהים הללו וצריך לבוא מאורגנים עם ביגוד נגד קור וגשם, להצטייד במזון ומים במכולת המקומית של הכפר. ויתרנו על העלייה ברכבל החשוף ועלינו חצי שעה בג'יפ מקומי העולה בדרך טרשית קשה לתחילת המסלול ב RILSKI EZERA HUT. חיכינו בבקתה להתבהרות והקלה במזג האוויר ובינתיים .נהנינו מנוף ההרים, השלג והאוויר הקפוא. 

מסלולי ההליכה בשבעת האגמים ובבולגריה בכלל מסודרים למופת, ברורים, והשבילים מסומנים. אפשר ללכת את המסלול בדרך קלה יותר משמאל לבקתה 3-5 שעות במסלול מעגלי, דרך מתונה העולה באופן הדרגתי, או לעלות על ההר במסלול קשוח וקשה יותר שלדעתי לא מתאים לכל אחד. אגמי הטורקיז הנודעים היו קודרים משהו לאור מזג האוויר. 

אין ספק כי הנוכחות והנוף המדהים מסבים הרגשה רוחנית משהו. הרי רילה נחשבים לקדושים עפ"י תפיסת "האחווה הלבנה" של המורה הרוחני פטר דנוב. תנועה רוחנית מקובלת ברחבי העולם המדברת על הקשר בין האדם לעצמו ובין האדם לשמיים ומציעה שלל תרגולים החל מיוגה, מדיטציה, תזונה , ריקוד וטקסים על מנת להשיג התפתחות רוחנית. מבחינתם אגמי רילה הם המקור ממנו יונק כדור הארץ את עוצמתו. 

מזג האוויר הצליף בנו באותו יום וכנראה זו היתה חלק מההתפתחות שלנו :) 

יום 3-4 - בנסקו - הרי פירין 

בנסקו היא עיירת סקי עם אין סוף בתי מלון, מסעדות ובילויים המיועדים לאכלס את צבא גולשי הסקי המתנפלים על המקום בעונת החורף. מחוץ לעונה בנסקו היא נקודת מוצא לטיולים וטרקים בהרי פירין.

התאכסנו במלון מצוין ומפנק Green Life Ski & SPA Resort ועלינו בכביש היוצא מבנסקו אל תחילת מסלולי ההליכה בהרי פירין .בקתת ויחרין VIHREN. זו לא נסיעה ארוכה אך הכביש מפותל מאד וצר ומטפס אל עבר הפסגות (30 דק). יש כמה מסלולים אפשריים או משולבים , אנחנו העדפנו לעשות את המסלול האדום- ירוק. זהו מסלול בדרגת קושי בינונית עם קטעים הדורשים מאמץ בשביל משופע. המסלולים מסומנים אך כדאי להשיג מפות של האזור כי אנחנו שילבנו בין מסלולים על מנת להגיע לאגמים שרצינו לראות. המסלול משופע מים וצמחיה, הרים מושלגים, ואגמים חצי קפואים. מה שמשווה אווירה ותחושה של טבע עוצמתי. הנוף ראשוני ומהמם, חוויה מעולה ומזג האוויר הקודר התחלף לשמשי ומחייך. 5-6 שעות הליכה ברגוע.

אחרי שבילינו את רוב היום ה 4 בבנסקו והתפנקנו בספא ובבריכה של המלון, ירדנו אחה"צ לSANDANSKI לא לפני שאכלנו במסעדת TAVERN בבנסקו- בשר צבי עם ירקות שרש בבישול ארוך ויין טוב. המטרה היתה ללון בסנדסקי כי זו נקודת פתיחה טובה למחרת היום. אינני מוצא עניין מיוחד בעיר בינונית עם מדרחוב אחד עם פיצריות ובתי קפה למרות שהיא ידועה כמוקד עליה לבריכות מינרלים חמות ומעיינות מרפא.

יום 5 מלניק - Rozhen Monastery- הכפר פירין - gotse delcev

עוד בדרך למלניק הבנו כי הירידה מהרי פירין העלתה את הטמפרטורות בצורה דרסטית, היה חם! 

מלניק היא עיירה קטנה בבולגריה שברגע שאתה מגיע אליה אתה מיד מבין ששיווק תיירותי קיים גם בבולגריה. רחוב מקסים ארוך העולה בפיתולי ההר כשמסביב גבעות חול ניצבות שעוצבו בצורות משונות ע"י הרוח והמים. יש בה הרבה יקבים, חנויות יין , בתי קפה, חנויות מזכרות ומלכודות תיירים. 

בניסיון להתחמק מההמולה היחסית אחרי השקט שחווינו עד כה, טיפסנו במעלה הגבעה עד לכנסיה המקומית והקומפקטית Sveti Antoni , כנסיה מהמאה ה19 שאליה הובאו חולי הנפש על מנת להירפא. הגענו בזמן התפילה והשירה הגרונית הבולגרית נעמה לנו מאד. משם יוצא מסלול הליכה מסומן ולא ארוך אל מעלה מלניק, תצפית וכנסיה קטנה נוספת. מיצינו את המקום באחת המסעדות המקומיות. 

אל מנזר רוזן העדפנו לנסוע ברכב , 20 דק . נוף יפה, מנזר מרשים עם כנסיה שנבנתה במאה ה15 המנזר שימש מרכז אזורי של הנצרות האורטודוקסית. ביקור קצר ,התרשמות והלאה כי איננו רוצים לחוות הרעלת מנזרים בצריכה מוגזמת על ההתחלה. 

ממלניק נסענו 35 ק"מ מזרחה על כביש 198 לעבר הכפר פירין.(PIRIN) הנוף משתנה, הדרך הררית ומכוסה צמחייה ירוקה ומוריקה, המצביעה על פוריות האדמה ושפע המים באזור. הכפר עצמו טבוע עמוק בתוך עמק, והירידה אליו בכביש משובש הסובל ממפולות סלעים תכופות. הכניסה אל הכפר לקוחה מסרט על ימי הביניים, וחזרה אחורה בזמן. 

האוכלוסיה קשישה ומורכבת בעיקר מנשים העובדות כפופות גב בשדות הבצל הירוק, בגינות הבתים אין פרחים וכל המקום מנוצל לגידול עלים ותפוחי אדמה. ברגע שחנינו את הרכב נשות הכפר יצאו לראות ולחקור את הבאים במבטים צולבים. הבתים מטים לנפול, העוני והדלות מביטים עליך מכל עבר, אך אווירה ותחושה אותנטית וקיום בתוך מבנים הנראים כהריסות סיפקו לנו מסע מהמם בשבילים הלא מרוצפים, בינות לבתים, כשזקנות לבושות שחורים יושבות בפתח ומשוחחות על הבלי החיים. 

נחל מים זורם במרכז הכפר הקטן וחזירים קשורים בתחתית הבתים. לרגע יכולנו לחוות כיצד בולגריה נראתה בימיה העתיקים עת אנשים התכנסו במרכז הכפר על מנת לשמוע בשורות מהעיר הגדולה. זה גם המקום היחיד שבו לא היתה לי קליטה בטלפון. 

זהו אתר חובה לכל מי שמטייל בבולגריה גם אם ההגעה אליו מעט מורכבת. שווה כל רגע. 

משם המשכנו מזרחה. ב Gotse Delchev עצרנו לאכול במסעדה יוונית פשוט מעולה 

הקירבה אל הגבול היווני עושה את שלה והחיבור הבולגרי יווני מייצר Mekhana Staro Bure

מעדני דגים ותבשילים מעולים. למי שרוצה Gotse Delchev הוא מקום לא רע לישון לילה. 

הקירבה אל יוון באה לידי ביטוי באוכל ואפילו תאודורקיס הופיע לנו ברדיו ושר נעימות יווניות. 

אנחנו המשכנו 19 ק"מ אל Kovachevitsa ו Leshten עם בתי האבן העתיקים. כפרים ציוריים

נעימים הממוקמים בהרים בנוף פסטוראלי ורגוע. מצאנו בית קפה קטן עם מרפסת אל הנוף ויכולנו לחוות אחר צהרים רגוע ונעים. 

יום 6 רודופי 

את היום התחלנו בכפר החקלאי DOLEN המאפשר ביקור וטיול בשדות הגידול בו עדיין משתמשים בשיטות עתיקות. טיול בוקר נהדר באוויר צלול וטבע פועם. 

כביש 197 מוביל אל דוספט - DOSPAT . לא מצאנו עניין והאגם סתמי לכן שמנו פעמינו אל 

שמרוחק 35ק”מ מדוספט . ההמלצות שקראנו על האזור TRIGRAd וקניון Yagodina

רודופי גדולה וכוללת מערת לוע השטן. הנסיעה אל YAGODINA יפייפיה וכוללת מעבר בין צוקים, צמחייה עבותה, גשרים, מנהרות, ונחלים שוצפים. אפשר לעצור, להתרווח ולהתפעל מכל עיקול דרך. העלייה אל התצפית EAGLE EYE עדיפה באמצעות ג'יפים מקומיים המסיעים אותך אל מעלה ההר. 

רצינו ללון את הלילה בפלובדיב ובדרך עצרנו באגם Vacha Reservoir שהוא מדהים ביופיו. הדרך המתעקלת מאפשרת מבט משתנה על נופי האגם ויש לאורכו חופים, מסעדות ואפשרויות רבות לנוח, להתרווח ולהתרשם מהיופי הפראי של האגם. 

הגענו לפלובדיב בערב ומצאנו מלון במרכז העיר EXPO . פשוט ונחמד. פלובדיב עיר מערבית 

טיפוסית, עם קניונים, חנויות וקניות. 50 דקות ב H&M הזכירו לנו למה מלכתחילה רצינו לצאת לטיול רחוק מההמולה העירונית, למרות שהמחירים בחנויות פחות מחצי מהארץ. 

יום 7 - BALKAN CENTRAL PARK -VALIKO TARNOVO 

נקודת הכניסה אל הפארק העצום בלקן היא מהעיירה KALOFER המרוחקת 65 ק"מ מפלובדיב. הדרכים הצדדיות בבולגריה במצב רעוע ביותר, אף כי הנהגים מנומסים ואדיבים והנהיגה קלה. הדרך מהכפר מסומנת ויורדת בשביל עפר, על גבול צורך ב 4X4 כשהכיוון הכללי הוא המנזר המקומי שמעט אחריו ישנו מסלול מסומן ומעגלי העובר מעל הנהר במערכת מרהיבה של גשרי עץ ומסלול המטפס אל ראש הצוקים. אורך המסלול כשעה וחצי, הנוף מרהיב ועוצמת המים הגועשת מאפשרים חוויה מרוכזת בטבע פראי. 

אזור הפארק מרוצף גבעות מוריקות ושבילים רבים המאפשרים מגוון רחב של טיולים

בין שדות מעובדים, כפרים קטנים נחלים ונהרות. אפשר פשוט להניח את הרכב ולשוטט באזור. 

הדרך אל Valiko Tarnovo עוברת דרך מעבר הרים שיפקה שבראשו אנדרטה עצומה לחללי הקרבות במלחמת העצמאות הבולגרית. 

עיר יפה ותיירותית אליה הגענו לפנות ערב על מנת ללון את הלילה ולצפות 

במופע האור קולי המפורסם המוקרן על חומותיה. המופע לא מוקרן כל יום אלא באותם ימים 

.בהם יש מספיק תיירים בעיר. אנחנו זכינו לשמוע את ההתרגשות המקומית. גימיק נחמד

יום 8 - RUSE -כנסיות איבאנובו

כנסיות איבאנובו נמצאות 25 ק"מ לפני רוסה בשמורת טבע גדולה בה נמצאת גם מצודת cherven . הסיור בשמורה מעניין. ניתן להגיע עם הרכב רק לאותם מקומות נבחרים כמו כנסיות איבאנובו ,Rock -Hewn Churches of ivanovo. מתחם רחב הנמצא בתוך שמורת הטבע בו פזורות בו כנסיות חצובות וקפלות מהמאה ה13 עם פרסקאות נהדרות. כנסית האם הקדושה חצובה במגדל האבן, במערה קטנה אותה מעטרים ציורי קיר המוכרזים לשימור ומתארים את השבוע האחרון בחייו של ישו . 

יש הדרכה במערה הקטנה, גם באנגלית שעיקרה החשיבות העצומה העולמית לציורי הקיר.

המקום צר וקטן -16מ”ר וקשה שלא להתרשם מהנחישות שהיתה דרושה לנזיר לחיות כאן בבדידותו. יחד עם זאת הנוף הנשקף מהמרפסת מרשים ונראה שסך הכל הוא חצב לעצמו באבן ספוט לא רע. 

משם המשכנו צפונה לפאתי רוסה, בדרך נכנסנו אל המנזר Basarbovo Monastery החצוב באבן . כנסיה אורטודוקסית מהמאה ה 15. הכנסיה עצמה נמצאת בשיפוצים אך זו היתה הזדמנות נהדרת וחד פעמית לצפות באמן תלוי על הפיגומים המבצע רסטורציה לציורי הקיר. בהחלט שווה ביקור. 

רוסה -עיר המשנה הכי מרשימה ומעניינת שהיינו בה בבולגריה . היא נקראת גם וינה הקטנה בשל צבע ואדריכלות הבתים, הארוכים והמרשימים. רוסה שוכנת על נהר הדנובה וחולקת את הגבול המשותף עם רומניה דרך גשר הידידות. העיר צעירה ומלאה בפאבים ומסעדות, מדרחוב מרשים מרוצף מזרקות. טיול על הדנובה מאפשר הצצה אל מעבר לגבול הרומני. בהחלט מקום ששווה שהות של יום ולילה. אנחנו לנו במלון בוטיק מעולה וחדש Redidence House Ruse שמעוצב בסגנון ייחודי. מיקמו אותנו בחדר המוסיקה באווירת לואי ארמסטרונג והביטלס . ארוחת הבוקר האישית מוגשת בפורמט בית קפה. חוויה. 

יום 9-10 סופיה 

בין רוסה לסופיה מפרידים 300 ק"מ של אוטוסטרדה. לא רצינו להיכנס עם הרכב אל העיר לכן החזרנו אותו בנמל התעופה ומצאנו מלון מעולה סמוך לשדה. מלון חדש ומתקדם Best Western Premier Sofial. יש שאטלים מהמלון לשדה התעופה (5דק) ומשם מטרו לכל מקום בסופיה. 

סופיה היא עיר סואנת וצפופה. אנחנו ביקרנו ב Tsurkva Sveta Sofia כנסית סופיה, שוק העתיקות, בית הכנסת המרכזי, הכנסיה הרוסית, המסגד המרכזי. יש שפע של אפשרויות, מסעדות, בילויים וקניות בעיר. 

סופיה היתה נקודת הסיום לטיול במדינה מגוונת, מעניינת, נעימה ובעלת נופים מרהיבים ואפשרויות טיול בצורות נוף משתנות. האנשים מקסימים, נחמדים ואדיבים אך אינם דוברים אנגלית. קל להתמצא בדרכים וכדאי להיזהר ממצלמות מהירות שנפוצות מאד. השילוט מצוין, רשת סלולארית קבועה ויציבה, מחירי מזון ולינה נמוכים מאד. היה מעולה :)