הפעם האחרונה שהיינו ברומא היה ב-1990. לפני האינטרנט, לפני היורו.
ולא נהנינו.
נסענו לשם אשתי ואני לירח דבש. חשבנו רומא, רומנטיקה... אז חשבנו. היה חם, וכל הכנסיות והמזרקות היו בשיפוצים, והאינפלציה גרמה לכל דבר לעלות מיליוני לירטות, והשטרות עצמן היו בגודל כזה שאם הסתובבת עם 20 מילון לירטות בכיס נראית כמו סוטה...
היינו צריכים "תיקון", אבל לא יצא. תמיד היו יעדים מעניינים יותר. אבל לפני שבועיים בסוף הצליח לנו, בספונטניות. ראיתי בפיד מודעה של אל-על לייט, עם כרטיסים לרומא ב-150$. וואטסאפ לאשתי "זורמת?"... זורמת! תוך שעה היינו עם כרטיסים. 3 ימים מלאים, טיסה בשלישי בוקר מוקדם, חזרה בחמישי לילה מאוחר, רק טרולי, בלי בחירת מקום, מה רע? תוך עוד כמה שעות היתה לנו דירה מקסימה ומעוצבת של AirBNB+ במרכז העיר, במחיר שעולה כאן בארץ צימר מסכן בטיז-אל-נבי.
תחלית חודש מרץ התגלה כזמן האידיאלי להגיע לרומא. מזג האויר נעים, ואין עדיין לחץ של תיירים. נחתנו בזמן (לכל המתלוננים על אל-על: טיסה נעימה, אחלה שירות, שמיכה מפנקת, סנדויץ' ושתיה - במחיר הזה לא צריך יותר), יצאנו מיד ומצאנו את הוואן שלנו לעיר (Romio - 15 יורו לאדם לכיוון, עד פתח הדירה. היינו 3 זוגות בוואן, וההורדה לפי שיקול דעת הנהג). בסביבות 10 כבר היינו בדירה, סמטה שקטה במרחק 5 דקות הליכה מפיאצה ונציה. http://www.romio.co.il/
ירדנו להסתובב ולהכיר את "השכונה", קנינו כמה דברים בסופר קטן בקצה הרחוב, התרעננו, ויצאנו ברגל לכיוון פונטה סאן אנג'לו לפגוש את גבי, בחור מקומי, שמצאנו באתר with locals המציע כל מיני דברים לעשות עם אנשים מקומיים: סיורים, סדנאות אוכל, צילום, ציור ומה לא. עשינו איתו סיור היכרות, שהיו כמעט 4 שעות של שיטוטים בכל מיני מקומות שלחלקם לא היינו מגיעים בלעדיו, כיכרות וכנסיות חבויות, פינות חמד, גלידריה שווה, מאפייה מיוחדת. דיברנו על דת ופוליטיקה, השווינו בין ישראל לאיטליה (מסקנה - כל הפוליטיקאים מושחתים) והכי עניין אותו נושא הכשרות - למה אנחנו אוכלים ככה ולא ככה. השעות עברו בלי ששמנו לב. https://www.withlocals.com
אכלנו ארוחת ערב מוקדמת ברובע היהודי, במסעדת Bella Carne. פתחנו עם "ארטישוק יהודי" - מעדן של ממש, והמשכנו לכמה מנות פסטה טריה בטעמים נפלאים. התפלאנו מכמות האנשים סביבנו שהזמינו חומוס, פרגיות וצ'יפס. כאילו - הלו! נסעתם עד לרומא כדי לאכול חומוס?! https://www.bellacarne.it
חזרנו לדירה בהליכה ארוכה ואיטית דרך כל מיני נקודות ציון ליליות, פיאצה נבונה, הפנתיאון ואחרים.
את יום רביעי פתחתי בריצת בוקר מוקדמת מאד. רצתי לכיוון הקוליסאום לתפוס את הזריחה, ואז לאורך הטיבר עד גשר סנט אנג'לו וחזרה דרך רחוב ויטוריו עמנואל. תענוג.
אחרי ארוחת בוקר הלכנו לכיוון הרובע היהודי, לסיור עם נתי ("הדרכים ברומא") - מדריך ישראלי שחי ברומא כבר כמה שנים, ועורך סיורים עם אשתו לכל מיני מקומות בעיר. לקח לו קצת זמן להתחמם, אבל הוא התגלה כסטנדאפיסט אמיתי, בילינו איתו כמה שעות טובות, בעיקר במוזיאון היהודי ובית הכנסת המרכזי, ואז קצת בסמטאות הרובע, והוא חלק איתנו מהידע הנרחב שלו על ההיסטוריה של היהודים בעיר. בהחלט שווה. https://www.romesroads.com
אכלנו ארוחת צהריים מאוחרת ב"בגטו" הבשרי. שירות קשוב אבל אסרטיבי, המליצו לנו על כמה מנות נפלאות שלא איכזבו, ואז יצאנו להליכת ערב ארוכה דרך פיאצה ונציה, הפארק של Villa Borghese, פיאצה דל פופולו, ויה דל קורסו, ומזרקת טרווי.
פתחנו את היום האחרון שלנו ברומא בריצטיול למזרקת טרווי - ב-6:30 בבוקר היה לנו את כל המזרקה לעצמינו! זרקנו פנימה מטבעות וככה "הבטחנו" שנחזור לכאן שוב…
משם לפתיחת השוק בקאמפו דה פיורי וחזרה לדירה לאורחת בוקר. ארזנו, עשינו "צ'ק אאוט" מהדירה והשארנו את הטרולים במקום שנקרא Stow Your Bags ליד פיאצה נבונה, 10 דקות הליכה מהדירה. פתרון נפלא. stowyourbags.com
המשכנו ברגל לותיקן. רצינו להזמין מראש סיור במוזיאונים, אבל לא הצלחנו למצוא משהו שיתאים לימים ולשעות, אז בסוף קנינו כרטיסי skip the line והורדנו אודיו-גייד של Rick Steves לטלפונים. הגענו למקום המפגש עם הבחורה שכל תפקידה ללוות אותנו לכניסה לותיקן, לעקוף את התור ואז לשחרר אותנו לדרכינו בחיוך, התחברנו להדרכה באוזניות וסיירנו בעושר הלא נגמר של מוזיאוני הוותקין במשך 3 ומשהו שעות. https://www.ricksteves.com/europe/italy/rome
ביציאה מהקאפלה הסיסטנית יש חץ המפנה אותך החוצה, אבל מטיפ שקראתי בבלוג של RomeWise ידעתי שאפשר לצאת דרך הדלת ממול שעליו כתוב "רק למדריכי סיורים" ולהגיע מייד לבזיליקה של סיינט פיטר, בלי לעמוד בתור. טיפ שווה. https://www.romewise.com/visiting-the-vatican.html
היה לנו זמן עד שהיינו צריכים לפגוש את השאטל לנסיעה לשדה, אז הלכנו לכיוון הרובע היהודי, אכלנו צהריים מאוחרת במסעדת "בגטו" החלבי, לשם שינוי - פחות מוצלח מהגרסה הבשרית, גם במנות ובעיקר בשירות. המשכנו לסיבוב איטי, משוטטים בין הסמטאות והנופים עד שהגיע הזמן לאסוף את הטרולים ולנסוע לשדה.
הערה קטנה לפני סיום – אנחנו בדרך כלל אוהבים לקרוא ספר טוב על יעד הטיול שלנו, זה מוסיף לאוירה ולחווייה. לקחנו איתנו לדרך את “אימפיריום” המצוין של רוברט האריס, ואת “האפיפיורית יוהאנה” הנפלא של דונה וולפולק קרוס.
אז היה תיקון? לחלוטין!
