ניו זילנד - חלק 2 - מתחילים את האי הדרומי - כרייסטצ'רץ', אקארואה, קאייקורה

בוקר ה31.1, יום חמישי, אחרי שטיילנו בנורת'לנד והיינו בהופעה של “Florence And The Machine” אנחנו מוכנים לעבור לאי הדרומי, השיקול לעבור כמה שיותר מהר לאי הדרומי הוא כמובן מזג האוויר, המטרה היא לתפוס תקופה כמה שיותר ארוכה במזג אוויר אידאלי לטיול באי הדרומי ולכן, אנחנו עולים על טיסה מאוקלנד לכרייסטצ'רץ', הטיסה אורכת כשעה וחצי וכאשר אנחנו נוחתים בכרייסטצ'רץ' אנחנו לוקחים שאטל לסניף של Apex על מנת לקחת את הרכב ששכרנו.

שכרנו רכב גדול הפעם לשאר הטיול – Toyota Highlander, אחרי המסע שלנו באוסטרליה הבנו שאנחנו רוצים לארח איתנו ברכב מטיילים, טרמפיסטים ומה שבינהם, על מנת שנכיר אנשים חדשים ושלא נהיה לבד רק אביב ואני.

שמענו שבניו זילנד מאוד פופולארי להתארח אצל אנשים עבור שינה, מצאנו שיש בניו זילנד המון מארחים מ”חיבורים”, מן רשת של נוצרים שמארחים מטיילים ישראלים בחינם או עבור סכום סמלי, יצרנו קשר עם זוג כזה שגרים בקרבת כרייסטצ'רץ' – דס ואוולין, שניהם נוצרים אדוקים שמאוד אוהבים את ישראל וישראלים וכאשר הגענו אליהם ארוחת הערב כבר הייתה מוכנה, הם סיפרו לנו על כמות הישראלים שהם אירחו במהלך השנים, על הפרוייקטים שהם לקחו בהם חלק וכמובן הראו לנו את החדר שנישן בו, בנוסף הם מטפחים גינת ירקות ופירות מרהיבה ביותר, דס רושם ביומן כל יום כמה מ”מ גשם ירד וכך מחשב ורואה לאורך השנים את השינוי או את דפוס ההתנהגות של הגשמים.

יום למחרת, יום שישי, נפרדנו מדס ואוולין והמשכנו לפנים כרייסטצ'רץ', חזרנו לסניף Apex מכיוון שמצאנו תקלה ברכב, החלון בצד של הנוסע הרעישה ממש כשרוצים לפתוח ולסגור את החלון וחששנו שהוא ישבר, חזרנו לשם מיד ואחרי אבחנה של טכנאי שלהם כי באמת יש חשש שהחלון ישבר החליפו לנו את הרכב באותו הדגם והשנה רק צבע שונה, לאחר מכן יצרנו קשר במהלך היום עם הרב דור מבית חב”ד על מנת לבדוק אפשרות להצטרף לארוחת שישי וללון בלילה, כמובן שלאחר בדיקה שיש מספיק מקום הוא אישר לנו שאנחנו יכולים לישון אצלם, התחנות הראשונות שלנו בעיר היו חנויות ציוד על מנת שנוכל לארגן את הרכב שלנו במה שצריך לדרך, הגענו לחנות יד שניה בשם EchoShop שם אפשר למצוא כמעט כל דבר שרק מחפשים והכל יד שניה, כך חוסכים בכסף ועוזרים למחזור ושימור, לאחר מכן הלכנו לחנות Warehouse שנמצאת בקרבת מקום על מנת לעשות השלמות. אכלנו צהריים במסעדה הודית ריקה מאדם והארוחה הייתה מעולה, בית הקפה הצמוד היה מלא עד אפס מקום ותהיתי אם הלקוחות מודעים למה הם מפסידים מרחק פסיעה מהם.

חזרנו לבית חב”ד שבעים ומרוצים, עזרנו קצת לרבנית מרים עם ההכנות לשבת, פגשנו שם המון חבר'ה שגם נפגוש בהמשך הדרך בטיול שלנו, אני חושב שבערב שבת זה זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי, או לפחות הפעם הראשונה מזה המון שנים, שהשתתפתי בתפילה לשבת באופן מלא, בתור בחור חילוני שלא מחובר לדת בלשון המעטה ההתנסות הזאת הייתה מאוד מעניינת ומלמדת, הבנתי מה המקורות לכמה מנכסי צאן הברזל של התרבות הישראלית שלנו ולקחתי את החוויה בצורה חיובית מאוד, לאחר מכן בארוחת ליל השישי היינו כבר כ-50 אנשים והרב דור לא הפסיק להשקות את כולנו בצ'ייסרים של B&J “לחיים לחיים” כמו שנאמר, בסוף הערב אנחנו נדחסים בחדרון עם עוד 4 חבר'ה עם מזרנים על הרצפה להעביר את הלילה.

יום שבת ה2.2 אביב ואני מתעוררים מוקדם בבוקר ומתחילים במסע שלנו, אנחנו נוסעים אל חצי האי אקארואה “Akaroa Peninsula” הנמצא במרחק של כשעה וחצי מכרייסטצ'רץ', התחנה הראשונה שלנו הייתה “הלשון” שיוצאת מהעיירה המרכזית, יש שם מסלול שנקרא “Onawe walk” – מסלול הליכה חמוד ולא קשה ממנו רואים את המפרץ היפייפה, רואים את החבר'ה התיירים והמקומיים עושים ספורט ימי ופשוט נהנים מהנוף.

לאחר מכן המשכנו בנסיעה על דרך “Scenic Road” מרשימה בהחלט המשקיפה על כל המפרץ, עם שדות מדהימים ביופיים ועם מסלול הליכה קצר שמצאנו בדרך.

לאחר מכן המשכנו לקמפסייט/הוסטל בשם “Onuko Farm Hostel” הממוקם כמה דקות אחרי העיירה “Akaroa” וזהו אחד המקומות הכי יפים ששהיתי בהם בחיי, חווה עם המון חיות, ועם נוף עוצר נשימה.

למחרת בבוקר יצאנו בנסיעה לכיוון הר סומר “Mount Somers” שם התחלנו לעשות מסלול הליכה, אביב ואני לא בכושר של טרקים, במיוחד לא עם מוצ'ילות על הגב וזאת תוצאה ישירה של 3 חודשים באוסטרליה נטולי ספורט ועם מנהג של גלידה ביום, לפעמים שתיים.

הטרק הזה היה אמור להיות הראשון מכיוון ששמענו על כך שהוא מתון וטוב למתחילים, הטרק עצמו היה קשה, לי לפחות, היה בוץ מכל עבר, כשהחלטנו לאכול צהריים על גדת הנהר החלקתי עם הרגליים למים וזה אף פעם לא כיף להיות עם נעליים וגרביים רטובות, בדרך חזרה החלקתי מספר פעמים מהבוץ וכך גם נשבר לי המוט של הגו פרו.

כשחזרנו לרכב וחזרנו לקליטה, יצרנו קשר עם מרסל וקולין שגרים בעיירה Oxford, קבענו שנגיע אליהם ונתארח אצלם, הם גם ביקשו שנביא איתנו מצרכים כדי שנכין ביחד ארוחה, בדרך אליהם עצרנו ב”Rakaia Gorge” מן נהר רחב וארוך עם מים בצבע תכלת-אפור שאי אפשר שלא לעצור ולהתפעל ממנו, צבע המים נובע ממינרלים שיש שם ומקרחונים שהומסו.

הגענו בשעת אחר צהריים לחווה הענקית של קולין ומרסל, להם יש בית שלם המיועד רק לאירוח ישראלים, 2 קומות עם מטבחון, סלון ענקי ומיטות, בעבר זה היה מחסן אבל הם הסבו אותו למטרה זו, קולין ביקרה בישראל מספר פעמים ואפילו שהתה בישראל תקופה ממושכת ומרסל הוא “מטרק” מקצועי, יש לו בבית חמ”ל מזג אוויר, הוא חבר בקבוצות מטיילים שמארגנים טיולי “Tramping –Treking and Camping”, סיפרנו לו כי אנחנו רוצים להמשיך אל עבר ארתור פאס על מנת לעשות את טרק ה”Avalanche Peak” אך הוא הזהיר אותנו שמזג האוויר יהיה לא טוב, רוחות עזות שמסכנות מאוד את מי שלא מיומן ואכן אחרי מחשבה חוזרת הוא שכנע אותנו להמשיך את הטיול בכיוון אחר, להצפין על החוף המזרחי של האי הדרומי, החלטנו להוריד את האפליקציות שאיתן מרסל עובד ועליהן קיבלנו ממנו הדרכה, כלומר על איזה פרמטרים של מזג האוויר כדאי לנו להסתכל.

למחרת בבוקר עזבנו את קולין ומרסל והתחלנו את הנסיעה לכיוון העיירה קאייקורה, העצירה הראשונה שלנו הייתה בחוף “Leithfield” חוף ים עם חול שחור, שנובע ככל הנראה מהפעילות הוולקנית שהייתה ברחבי ניו זילנד, החוף עצמו שקט ונקי.

לאחר מכן המשכנו בנסיעה לאורך החוף המזרחי ועצרנו בנקודה בשם “Cathedral Gully Viewing” ורק התמונה הבאה תוכל להסביר את היופי ואת ההתפעלות שלנו מהמקום.

משם בשעת צהריים אנחנו מגיעים לקאייקורה, עיירה מגניבה עם רצועת ברים ומסעדות, חצי אי שאמורה להיות בו מושבה של כלבי ים, נקודת תצפית על המפרץ המרשים ולפי היומן מסע של משפחת הולנדר שפגשנו באוסטרליה, אפשר לצאת משם לשחייה עם דולפינים, ביררנו את הנושא והפעילות עולה כ-180 דולר ואין כלל מקום לכל החודש הקרוב, אבל, אמרו לנו שאם נגיע מוקדם בבוקר הם יכניסו אותנו לרשימת המתנה ובמידה ומישהו לא יגיע אנחנו נהיה הראשונים להחליף אותם, בינתיים הלכנו לאכול ארוחת צהריים עסיסית מאוד על החוף, קנינו לנו נתחי בשר מובחרים, הכנו בצד סלט אבוקדו ועגבניות והיה פשוט מעולה, אחרי זה נסענו לתצפית יפה על המפרץ ועשינו חיפוש אחר מושבת כלבי הים, למעט כלב ים מת אחד לא מצאנו אחד כזה וחבל שכך, בערב יצאנו לאחר הברים לארוחת ערב ואחר כך חזרנו לקמפסייט קצת דרומית ורחוק מקאייקורה שם התמקמנו מוקדם יותר.

יום למחרת אנחנו משקימים מוקדם בבוקר, מגיעים למרכז שדרכו מבצעים את הפעילות של השחייה עם דולפינים ואנחנו מקבלים בשורות טובות שהתפנו 2 מקומות ואנחנו יכולים להצטרף! מיד משלמים את 180 הדולר (כל אחד) ומצטרפים לקבוצה, עוברים תדריך ועולים על לבוש לשחייה, קיבלנו חליפות צפות ושנורקלים, משם באוטובוסים אנחנו נוסעים למרינה ממנה אנחנו יוצאים להפלגה של כחצי שעה ממנה תוך כדי אנחנו רואים המון בעלי חיים מרשימים כמו אלבטרוסים ענקיים, כלבי ים ולבסוף עוצרים היכן שהצוות מזהה להקות של דולפינים והמחזה פשוט מרהיב, מאות דולפינים שוחים איתנו במים, עושים פעלולים, קופצים באוויר ועושים סלטות, וכל זה כשזאת חיה חופשיה באוקיאנוס הפתוח!

לאחר מכן התקלחנו במרכז של החברה ממנה יוצאים לפעילות והלכנו למקם את האוהל בקמפסייט חינמי ממש בכניסה לעיירה ונסענו לבקר חוות לוונדר שיש בקרבת מקום, חוות הלוונדר לא מרשימה ולא כלכך פרחה מתי שהיינו, ציפינו להרבה יותר אחרי המחזה שראינו בטזמניה.

בוקר שאחרי אנחנו ממשיכים להצפין והנסיעה עד לעיירה בלנהיים אורכת כ-3 וחצי שעות, דרך אפליקציית Campermate אנחנו מוצאים מסלול הליכה שנמצא בקרבת העיירה בלנהיים שצריך להיות יפה, למסלול קוראים “SS Waverley Shipwreck”, המסלול לוקח אותנו בין שדות אדומים זהובים אל עבר ספינה טרופה שבשעות השפל חשופה על החוף, מסלול מאוד יפה שאני מאוד ממליץ למי שעובר באזור לעשות אותו.

יצרנו קשר מראש עם ג'נט שגם היא מארחת דרך חיבורים, ג'נט היא אישה מבוגרת, הולנדית במקור שהיגרה לניו זילנד והיא מארחת ישראלים. בתור נוצריה אדוקה היא גם חברה בכנסיה ובאותו יום שקבענו להתארח אצלה היא אירחה חברי כנסיה ואת הכומר אצלה בבית ל”שיעור”, כמו שיעורי תורה אצלנו, היא אמרה לנו שאנחנו לא חייבים להיות חלק מזה ואף עודדה אותנו להגיע אליה אחרי שהפגישה מסתיימת אך יצא שהקדמנו, אמרנו לה שנצא למרכז העיר לאכול ארוחת ערב בזמן שהם נשארים שם, בסופו של דבר יצא איכשהו שנשארנו לפגישה שלהם, למעט ג'נט, חברי הפגישה מעולם לא פגשו יהודים או ישראלים, והיה להם קשה להבין את האמונות שלנו, את אורח החיים שלנו, יצא שלקחנו חלק מדיון של האם יהדות מגדירה את היותנו ישראלים ולהפך ואיך זה מתקשר לציונות, אביב במקרה הוא בוגר עמותת “דילר” שזהו תחום העיסוק העיקרי שלה, להעלות את נושא היהדות מול ישראליות בקרב בני נוער יהודים בארץ ובעולם וכיאה לבוגר דילר הוא הרגיש מאוד בנח לשוחח על נושאים אלו עד כדי כך שהכומר הזמין אותנו לנאום בכנס שיש לכנסיה יום למחרת אך ענינו בשלילה וכי עלינו להמשיך הלאה אל עבר נלסון לייקס שזהו היעד הבא שלנו, באותה עת משתוללות שריפות ענקיות רבות ברחבי צפון האי הדרומי, העיר נלסון עולה באש ומפנים תושבים ואנחנו בוחנים את צעדינו להמשך הטיול על גבי ארוחת ערב מקסיקנית באחת מהמסעדות במרכז העיר.