(פוסט המשך ל"ניו זילנד - שבועיים באי הצפוני")
לאחר כשבועיים באי הצפוני של ניו זילנד, אנחנו עוברים עם הרכב שלנו במעבורת לאי הדרומי. המעבורת יוצאת מהעיר וולינגטון, עיר הבירה של ניו זילנד, ועוגנת באי הדרומי בעיירה המנומנמת PICTON. בשלב הראשון באי הדרומי בדרך כלל מטיילים בשני אתרים שסמוכים לעיירה הזו, ונמצאים על חופיו הצפוניים של האי:
Queen Charlotte Sound
Abel Tasman National Park
שני האתרים הם מהמבוקשים בניו זילנד, ולכן את התוכניות שלכם לשבוע הראשון באי הדרומי, כדאי לעשות עוד בוולינגטון. גם מבחינת הזמנת מקומות לאתרי הביקור האלה כפי שיוסבר בהמשך, וגם מבחינת מקום הלינה ביחס לתוכניות, והכל בכפוף לתחזית מזג אוויר סבירה.
מבחינת לינה עם ה"נחיתה" בפיקטון, כדאי ללון בתוך העיירה, מאחר והיציאה ל-QUEEN CHARLOTTE SOUND היא ממש מהנמל שבתוך העיירה. כמו כן, אין אופציות נוחות נוספות באזור ללינה ומסעדות ולסופרמרקט זמין.
אנחנו התמקמנו ב-Broadway Motel שנמצא ממש בכביש הראשי של העיירה כמה דקות מהנמל. מדובר במוטל דרכים בסטייל אמריקאי שבו מחנים את הרכב מול חדרי המלון שנמצאים כולם בקומת קרקע. מדובר במלון בסיסי במחיר סביר, עם שירות מצוין, ואפשר להשאיר את הרכב בתוך חניית המלון במהלך ביצוע הטרק שלמחרת. המלון במרחק הליכה מהנמל כך שבכלל לא צריך להזיז את הרכב בזמן הביקור ב-QUEEN CHARLOTTE SOUND.
האי הדרומי נחשב לאזור היותר מבודד, פראי ויפה בניו זילנד. האי עצמו גדול פי 8 בערך ממדינת ישראל, אבל חיים בו רק כמיליון תושבים בשל תנאי מזג האוויר הקיצוניים בחורף. מיעוט התושבים והשלכות הקרבה לקוטב הדרומי, הופכים אותו לגן עדן לחובבי טבע וטרקים. בשל הייחודיות שלו, מומלץ לבקר בו לאחר האי הצפוני, ולא לפניו. זה כמובן תלוי בעונת הביקור, אבל אם אפשרי לבחור, עדיף להשאיר אותו לחלק השני של הטיול. זהו גם האי הגדול בין שני האיים, והוא עתיר אטרקציות ואתרים, אז צריך להקדיש לפחות חודש כדי לטייל בו.
בדרך כלל מטיילים באי במעגל עם גיחות למרכזו, או בצורת שתי וערב - יש מספר כבישים שכוללים מעברי הרים, שעוברים לרוחבו, ומאפשרים נסיעה ישירה של כמה שעות בין החופים המזרחיים לחופים המערביים. בגלל מזג האוויר הלא צפוי, רצוי להשאיר גמישות לביצוע הטיול ולא להתקבע מראש על מלונות ומקומות - גם כשאנחנו ביקרנו באוקטובר, למרות שמדובר בעונה נוחה יחסית, היו סגירות כבישים באזורים מסוימים.
בשלב הראשון שלנו באי הדרומי, הקדשנו כשבוע למקומות המרכזיים בצפון האי:
QUEEN CHARLOTTE SOUND AND HIKE
BLENHEIM WINE AREA
ABEL TESMAN NATIONAL PARK AND HIKE
MOUNT ROBERT HIKE
באופן כללי המקומות קרובים יחסית, ולכן קל לעבור ביניהם:
ימים 15-16 - טרק כ-20 ק"מ לאורך QUEEN CHARLOTTE SOUND
האזור הצפוני מזרחי של האי הדרומי, נקרא MARLBOROUGH SOUNDS. סאונד, או SOUND, הוא מילה אחרת לפיורד, שמהווה מפרץ ימי צר ועמוק בסביבה הררית. אחד מהפיורדים המפורסמים באזור הזה, הוא QUEEN CHARLOTTE SOUND. הפיורד התגלה על ידי קפטן קוק המפורסם בערך בשנת 1770. זהו גם מקום הנחיתה הראשון של קפטן קוק באי הדרומי (אבל לא קפטן קוק גילה את ניו זילנד). הוא קרא לפיורד על שם המלכה ששלחה אותו למשימה לחקור את האזור. בתוך הפיורד עובר מסלול הליכה שאורכו כ-71 ק"מ, שניתן לעשות את כולו תוך לינה בבקתות שבדרך. מסלול זה "התמודד" על התואר של להיכנס לרשימת ה-GREAT WALKS של ניו זילנד, אבל "הפסיד" למסלול אחר שנבחר על ידי השופטים.
אנחנו לא בעניין של טרקים כל כך ארוכים, גם מאחר וכנראה הנוף חוזר על עצמו בחלק גדול מהדרך (בכל זאת הולכים לאורך הים ברובו). לכן, בחרנו באופציה הקלאסית, של החלק שנחשב היפה ביותר במסלול, ועובר בין SHIP COVE לבקתת Furneaux, לאורך כ-20 ק"מ הליכה. כדי לעשות את המסלול הזה צריך להזמין שיט לנקודת ההתחלה (SHIP COVE) ומנקודת הסיום (Furneaux Lodge). השיט מפיקטון יוצא בשמונה בבוקר, ועוגן בנקודת ההתחלה SHIP COVE בעשר בבוקר. האיסוף האחרון מנקודת הסיום Furneaux הוא בשעה 16:00. יש מספר חברות פרטיות שמציעות שיט כזה במחיר של כ-400 ש"ח לזוג, ואפשר גם בספינת הדואר היומית במחירים יותר זולים, אבל עם זמנים פחות נוחים. אם עושים את המסלול ביום אחד, צריך לוודא שקצב ההליכה נכון ולהגיע בזמן לנקודת הסיום.
מפת המסלול זמינה באתר הבא:
את הכרטיסים להקפצת השיט אפשר להזמין באתר הבא, ואם אתם ישנים במסלול צריך לעדכן ולתאם איתם מראש באימייל לפני ההזמנה:
אנחנו בחרנו לחלק את המסלול לשניים, ולבלות לילה בבקתה בטבע באמצע המסלול - מומלץ מאוד כפי שתראו בהמשך, כמובן על בסיס זמינות הבקתות. את הלינה הזמנו במקום שהיה פנוי רק במזל, ורק לאחר מכן הבנו עד כמה (יש עוד כמה אופציות, לא הרבה, לאורך המסלול):
http://www.tawacovecabins.co.nz/
בבוקר מוקדם, ארזנו מעט חטיפים ובגדי החלפה, השארנו את הרכב בחנייה במלון, ולאחר ארוחת בוקר קלה בבית קפה היחיד שהיה פתוח בשעה מוקדמת בכביש הראשי, הלכנו לנמל ברגל. הנמל עצמו היה פסטורלי ורגוע בשעת בוקר מוקדמת:
בשעה שמונה בבוקר עלינו על השיט, שהיה רגוע ופסטורלי וכלל הסברים על האזור מהקפטן. בשעה עשר בבוקר ירדנו במזח ב-SHIP COVE. כבר עם הירידה אפשר לראות שאנחנו בגן עדן של מפרצוני ים עם ג'ונגל שמגיע עד לחופיהם:
המפרץ הספציפי הזה מפורסם, כי בו נחת לראשונה קפטן קוק כשהגיע לאזור, וכמובן חזר אליו מספר פעמים:
והוא פשוט מפרץ יפהפה:
לאחר סיבוב קליל בחוף והתרעננות, התחלנו בטרק שלנו ב-QUEEN CHARLOTTE SOUND.
הטרק עובר לסירוגין בתוך שבילים מלאים צמחייה סבוכה, בתצפיות על האזור, ובמפרצוני ים יפהפיים, וכל נקודה בו פשוט מהממת.
שבילים עמוסי צמחיה ומים זורמים:
תצפיות לעומק הפיורד:
מפרצוני ים צבעוניים:
היתרון שלנו הוא שאנחנו לא ממהרים לנקודת הסיום כדי לתפוס את ההקפצה חזרה לפיקטון. אז אפשר ליהנות מהאזור בלי לחץ ובכיף - מומלץ מאוד.
לאחר כשעתיים של הליכה רגועה לאורך כ-5 ק"מ, מגיעים ל-RESOLUTION BAY. במקום הזה נמצאת בקתה גדולה שמאפשרת מנוחה וקפה. הבקתה נמצאת ממש על המים והנוף מהמרפסת שלה יפהפה:
כשהגענו לבקתה פנתה אלינו המוכרת, ושאלה אם אנחנו ישראלים. ענינו בגאווה שכן, והיא אמרה לנו שאמא שלה, שגרה במקום כמעט כל חייה, אוהבת ישראל מושבעת. היא הצטערה שאמא שלה ישנה כרגע, ואמרה שהיא בדרך כלל שמיחה לפגוש ישראלים ולדבר איתם כשהם עוברים בבקתה. זה נשמע קצת הזוי שאישה כזו, שנמצאת במקום כל כך נידח ומרוחק, מכירה ואוהבת את ישראל עד כדי כך.
לקחנו את הקפה שהזמנו, והלכנו לשבת במרפסת של הבקתה, שהייתה מקורה ומחוממת. לאחר כמה דקות נפתחה הדלת, ונכנסה אישה מבוגרת מאוד בשם אנני, עם מתקן הליכה, כולה חיוכים ורצון טוב. לאחר חיבוקים ונשיקות, היא סיפרה לנו על אהבתה לישראל. מסתבר שהיא ביקרה בישראל פעמיים כדי לטפל בחיילים פצועים לאחר מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים. היא מעריצה את ישראל ואת היהדות, למרות שהיא נוצרייה. היא גם חוגגת את חג החנוכה כל שנה כולל הדלקת נרות עם כל הנכדים, ומספרת להם על ישראל. סיפרנו לה על מה שקורה בארץ, וגם שאלנו אותה איך הגיעה למקום הזה, שנגיש רק דרך הים או רגלית. מסתבר שהיא בילתה בו את רוב חייה, וגידלה בו ארבע בנות לתפארת. כל הבנות כבר נשואות וגרות ברחבי ניו זילנד, ותמיד אחת מהן נמצאת בבקתה כדי לעזור לה ולתמוך בה. לאחר כמעט שעה של שיחה קולחת, כולל סיפורים על הגברים הישראלים השרמנטיים שפגשה בביקוריה בארץ, הצטלמנו לפני שיצאנו לדרך:
כשיצאנו שוב לדרך, השעה הייתה כבר בערך אחת בצהריים. בחלק הבא של ההליכה, טיפסנו כשעה לאוכף תצפית שנקרא TAWA SADDLE, ממנו נשקפים נופי הסאונד דרך TAWA BAY:
מהתצפית המשכנו שוב דרך יער סבוך וזורם:
לאחר שעה הגענו לפנייה לכיוון המתחם שבו נישן הלילה בבקתה משלנו. הירידה למתחם הייתה תלולה יחסית, אבל המקום הוא לא פחות מגן עדן. במפרצון קטן בשומקום חי לו זוג נחמד, שהקשר היחיד שלו עם העולם הוא סירת דואר שמגיעה פעם ביום. כדי להתפרנס, יש לו שתי בקתות מדהימות ומאובזרות ממש מול המפרץ, והיום אנחנו לנים באחת מהן. המקום התגלה כפנינה של ממש, עם ג'קוזי על שפת המפרץ, סאפים וקיאקים לשימוש ללא תשלום למי שרוצה, ארוחת ערב ובוקר טעימה, וחיבור אולטימטיבי לטבע - מומלץ מאוד!!! להלן כמה תמונות להמחשה:
הבקתה והנוף ממנה:
המפרץ הקטן והיפהפה:
במקום הזה העברנו את אחד הערבים והלילות היפים בטיול, אז זה בהחלט מומלץ, ובמחיר של כ-800 שח ללילה בלבד.
ביום שלמחרת התעוררנו מאוחר לאחר שינה טובה, אבל למזג אוויר סגרירי וגשום. התכוננו לזה מראש עם חליפות הגנה מגשם, אבל בכל זאת - אנחנו הולכים בתוואי בוצי, ולפנינו עלייה תלולה חזרה לשביל הראשי, ועוד כ-8 ק"מ הליכה עד לנקודת הסיום. המארחים הציעו לנו לחזור עם סירת הדואר שאמורה להגיע בצהריים, אבל אנחנו לא ותרנים. חיכינו שהגשם יירגע מעט, ויצאנו לדרכינו. העלייה לשביל הראשי היא אומנם קצרה, אבל הייתה קשוחה ומחליקה. בעבודה משותפת, ועם עזרה הדדית מלווה בצחקוקים מתבקשים על כל החלקה, הגענו לשביל הראשי ומשם המשכנו.
הגשם המשיך בשלו - מפסיק ומתחדש. ואנחנו, מוגנים היטב ועם מצב רוח טוב, ועדיין נהנים מהחוויה והנופים:
בסביבות שעה שתיים אחר הצהריים הגענו לנקודת סיום ההליכה, שנמצאת בלודג' היוקרתי Furneaux. בתוכו יש מסעדה שמגישה מרק חם, בדיוק מה שאנחנו צריכים לאחר כמה שעות של הליכה בגשם. העברנו שם שעתיים בנשנושים ושיחות עם מטיילים אחרים, עד להגעת סירת האיסוף, שהשיטה אותנו חזרה לנמל פיקטון. מהנמל חזרנו ברגל לאותו המלון BROADWAY וישנו בו לילה נוסף. הטרק הזה מאוד מומלץ, כולל הלינה בדרך. אין בו עליות מיוחדות או ארוכות, ולכן הוא אפשרי לכל אחד.
יום 17 - בלנהיים ואזור היין
לאחר יומיים של טרק, בחרנו ביום רגוע שבו נטייל באזור היין של ניו זילנד, בסביבת העיירה BLENHEIM, ונקצר טווחים לכיוון הפארק הלאומי אבל טסמן שנמצא בקצה הצפון מערבי של האי.
בשלב ראשון נסענו כחצי שעה למרכז המבקרים בעיירה בלנהיים, שם קיבלנו מפה של היקבים באזור והמלצה היכן לבקר. יש הרבה אופציות, וכדאי לבקר בכמה מהן לפי המלצת העובדים במרכז המבקרים מה פתוח ומה לא. אפשר גם לשכור אופניים ולדווש בסביבה. האזור יפהפה ועתיר ביקבים וכרמים אינסופיים, וכדאי פשוט ליסוע עם הרכב לאן שבא לכם כולל שבילים צדדיים כדי ליהנות מהנופים:
מקום פסטורלי לטעימת יינות וארוחה קלה מצאנו באתר The Vines Village שמציע כמה חנויות בוטיק ושולחנות לטעימות יין וגבינות על שפת נחל מקומי:
לאחר מכן נסענו כשעתיים למקום הלינה שלנו בשלושת הלילות הקרובים, בסמוך לפארק אבל טסמן.
ימים 18-19 - פארק אבל טסמן ABEK TESMAN NATIONAL PARK - טרק וטיול בפארק
פארק אבל טסמן הוא אומנם הקטן בפארקים הלאומיים של ניו זילנד, אבל אחד הידועים שבהם. הפארק קרוי על שם אבל טסמן, חוקר ארצות הולנדי שהיה הראשון שגילה את ניו זילנד. אחד החופים בפארק היה אתר ה"נחיתה" של טסמן בניו זילנד. טסמן היה גם זה שקרא לאזור ולמדינה NEW ZEELAND, על שם אזור בהולנד שנקרא ZEELAND, כלומר זילנד החדשה. העובדה הזו לא ידועה לרבים מאיתנו, והייתה די מפתיעה גם עבורי. אחר כך כבר שמתי לב שבין ניו זילנד לאוסטרליה נמצא הים הטסמני שנקרא על שמו, והאי טסמניה הסמוך לאוסטרליה גם הוא על שמו, ועוד ועוד מקומות באזור.
מאחר והפארק ידוע ומבוקש, לינה בתוכו יקרה ומבוקשת, ולעיתים גם לא הכי נוחה מבחינת הביקור בכל רחבי הפארק. לכן, בחרנו לישון קרוב לכניסה לפארק בעיירה טסמן (...). מיקום הלינה היה רחוק כשעתיים נסיעה מהנקודה הכי רחוקה בפארק (WARAKIRI BEACH), וכחצי שעה נסיעה מנקודת היציאה לטרק הידוע בפארק. מומלץ לישון באזור הזה מאחר והוא גם קרוב לעיירות חמודות על חוף הים כמו Māpua, שבהן אפשר לבלות ערב נחמד בטיילת ומסעדה על חוף הים. מקום הלינה שלנו היה סטודיו מעוצב עם מרפסת מגניבה ומטבח, מומלץ:
https://www.airbnb.com/rooms/21357108?viralityEntryPoint=1&s=76
אנחנו הקדשנו לפארק יומיים, כמובן שאפשר גם יותר, אבל לא בטוח שצריך.
את היום הראשון שלנו באזור הקדשנו לטרק אבל טסמן. מדובר באחד מה-GREAT WALKS של ניו זילנד, לאורך כ-60 ק"מ שעוברים לאורך הפארק, כולל חופים מרכזיים ומבודדים שנגישים רק בהליכה או סירה. גם פה בחרנו לבצע את החלק שנחשב הכי יפה בטרק, באורך כ-12 ק"מ, שעובר בין BARK BAY לבין ANCHRAGE. מפת הטרק זמינה להלן:
כדי להגיע לנקודת ההתחלה של הטרק, צריך להזמין הסעה ימית שיוצאת מהעיירה MARAHAU ומורידה אתכם ב-BARK BAY בשעות הבוקר, ולהזמין גם הסעה ימית חזרה מחוף ANCHORAGE. מדובר בהזמנה אחת הלוך חזור, שניתן לעשות במספר חברות. אנחנו הזמנו באתר http://www.aquataxi.co.nz/ הלוך לשעה 9:00 בבוקר וחזרה בשעה 16:00. היה מצוין ומסודר.
אחת התופעות המיוחדות באזור הפארק ובכלל בניו זילנד, היא תופעת הגאות והשפל. הפער בגובה הים בין הגאות לשפל הוא לא פחות מ-4 מטרים (!!!), וזה קורה פעמיים ביום. אחת האטרקציות בחלק הזה של הטרק, היא להגיע לחוף TORRENT BAY בזמן הנכון, לראות אותו מלא מים בשלב הראשון, ואז לראות אותו מתרוקן לאחר כשעה שבהם מי הים נסוגים בהדרגה. אם מגיעים בזמן, אפשר לחלוץ נעליים, ולחצות את המפרץ ברגל, במקום לטפס לנקודה שמאפשרת חצייה של החוף כשהוא מוצף בשעות הגאות. בזמן שהגענו, השביל שעוקף את חציית המפרץ היה סגור. לכן בכל מקרה מומלץ לברר עם נציגי הפארק מה שעות החצייה הנכונות ולהגיע בהתאם (נציגי הפארק זמינים באימייל ועוזרים לתכנן).
בשלב הראשון של היום נסענו כחצי שעה לנקודת היציאה של הסירה בעיירה MARAHAU. החנינו את הרכב בחנייה מסודרת של ספק שירות הסירות, ויצאנו לשיט בשעה 9 בבוקר. מיד לאחר היציאה עברנו בסמוך לאטרקציה המקומית הנחמדה שנקראת התפוח החצוי SPLIT APPLE ROCK:
לאחר כחצי שעה ירדנו מהסירה בחוף הפסטורלי BARK BAY:
בצידו הפנימי של החוף הייתה בריכת מי ים גדולה, שנוצרה על ידי תופעת הגאות והשפל המיוחדת לאזור:
ובסמוך לבריכה פגשנו ציפור מעניינת:
ממרכז המפרץ הלכנו דרומה עד קצה המפרץ:
ומשם המשכנו בהליכה דרך מספר חופים ומקומות פסטורליים:
בשלב מסוים השביל מטפס מעט לגובה, ולאחר כשעה הליכה ו-2 ק"מ מההתחלה, מגיע לגשר על מנת לחצות את הנהר FALLS RIVER:
לאחר הגשר ממשיכים ללכת בקו גובה כשעה נוספת, לאורך כ-2 ק"מ נוספים, שמספקים תצפיות מרהיבות למפרצונים יפהפיים:
בקצה השביל שעובר בקו הגובה, מגיעים לנקודת התצפית Torrent Bay Viewpoint, שבה אפשר לנוח על ספסל וליהנות מנוף משגע:
בריכת מי הים שנראית בצד הימני של התמונה שלמעלה, היא זו שמתרוקנת כדי שאפשר יהיה לחצות לצד השני. תמונה זו צולמה בשעה 12 בצהריים, ובשעה אחת וחצי בצהריים הבריכה הזו כבר הייתה ריקה ממים ואפשרית לחצייה ברגל.
לאחר התצפית ירדנו לכיוון המפרץ עצמו, שהיה יפהפה גם מלמטה:
לאחר הליכה קצרה הגענו לקצה הדרומי של החוף, שבו נמצאת בריכת מי הים. שם התמקמנו ביחד עם עוד מטיילים סקרנים, כדי לצפות במי הים נסוגים בהדרגה אחורה, דרך מיפתח קטן, חזרה לתוך הים:
איתנו צפה בתהליך גם שחף יפהפה:
לאחר כשעה כל האזור הפך לביצה מוזרה אבל עבירה רגלית:
וחצינו אותו רגלית, נפעמים ומחייכים:
החצייה הרגלית של המפרץ, מעבר לכך שהיא מיוחדת, חוסכת גם דרך מעקף ארוכה של כ-4 ק"מ. לכן, מומלץ לעשות אותה בכל מקרה, רק חשוב לתכנן מראש את הזמנים.
לאחר החצייה, הלכנו כק"מ נוסף עד לנקודת הסיום במפרץ ANCOURAGE, והגענו אליה בערך בשעה 14:30. ההסעה חזרה שלנו היא רק בשעה 16:00, אז נאלצנו לחכות בהתאם. אבל, לא התעצלנו, ועם כל הסעה אחרת שהגיעה, שאלנו אם יש מקום לקחת אותנו. אחת ההסעות הייתה של החברה שבה הזמנו, ואכן היה מקום, אז בשעה 15:00 כבר היינו על הסירה בדרך חזרה.
עם החזרה לנקודת היציאה באזור MARAHU, ראינו שהשפל לא פסח גם עליה. הים נסוג מאות מטרים אחורה מהנקודה שבה עלינו על הסירה בבוקר. חששנו שנצטרך ללכת את כל הדרך הזו ברגל בבוץ, אבל בקצה המים פגש אותנו טרקטור, שהעלה את הסירה על עגלה נגררת, ביחד איתנו, וגרר את כולנו עד למזח המיוחל...
חזרנו לרכב ונסענו כחצי שעה למקום הלינה כדי להתרענן לפני ארוחת הערב. בהמלצת בעלי מקום האירוח, נסענו לעיירה MAPUA הסמוכה שנמצאת על חוף הים. שם אכלנו ארוחת ערב במסעדה המומלצת The Apple Shed Kitchen & Bar, וטיילנו בטיילת המקומית על החוף. התאריך היה 31 באוקטובר, והסתבר לנו שהיום הוא חג ה-HALOWEEN, שבו הילדים מתחפשים ומסתובבים בחוץ למשחק ה-TRICK OR TREAT. כדי לחזק את האינטראקציה שלנו עם המקומיים, קנינו חבילת ממתקים, והשתתפנו בחגיגה לאורך רחובות העיר:
את היום השני בפארק אבל טסמן הקדשנו לנסיעה לאורך הפארק עד לקצהו הצפוני. הדרך עוברת כולה על כביש 60 מדרום לצפון, עם עצירה בכמה נקודות מעניינות בדרך, והמשך נסיעה צפונה על כביש לא סלול, עד לנקודה הכי צפונית בחוף WHARAKIRI. בדרך עצרנו בנקודות הבאות:
לאחר כחצי שעה נסיעה ממקום הלינה הגענו לנקודת התצפית Hawkes Lookout Walk - תצפית מהממת על כל אזור הפארק:
לאחר כשעה נסיעה נוספת הגענו לאתר פסטורלי וצבעוני שנקרא Te Waikoropupu Springs וסיירנו במקום כשעה, באתר יש מסלול מסודר וקליל ובריכות צבעוניות:
משם נסענו כשעה, בעיקר על דרך לא סלולה, אבל כזו שמתאימה לכל רכב, עד לחוף הידוע WHARAKIRI. הדרך והחוף היו יפים. החוף חדר לתודעת המטיילים בגלל תמונת שומר המסך המפורסמת של WINDOWS 10 שמראה אישה רצה על על רקע החוף. התמונה המפורסמת הנגישה להמונים את יופיו של המקום. כשהגענו כבר היה סגרירי, אבל גם כך, נופי החוף, הסלעים המזדקרים מתוך המים והמערות, היו מרשימים ודרמטיים. ההגעה לחוף בהליכה קלילה של כרבע שעה מחניון מוסדר שיש בו גם בית קפה:
לאחר הפסקת קפה חמימה בבית הקפה, חזרנו כשעתיים נסיעה באותה הדרך עד למקום הלינה.
יום 20 לטיול - טרק מעגלי על הר רוברט
במרכז צפון האי, נמצא הפארק הלאומי נלסון. בפארק מספר מסלולי הליכה ואגמים, שבהם אפשר לעשות טרקים יומיים או של מספר ימים. נקודת התחלת הטרקים היא בדרך כלל למרגלות הר רוברט, קרוב לשפת האגם רוטואיטי, בגובה של כ-1000 מטרים. פסגות ההרים בסביבה נעים בין 1500 מטרים ל-2300 מטרים. לכן, כל מסלול שתבחרו בו, יצריך צבירת גובה יחסית משמעותית של מעל 500 מטרים. אנחנו בחרנו את המסלול הכי "קל" באזור, שהוא מעגלי. המסלול מטפס להר רוברט לגובה 1500 מטרים, ויורד מכיוון אחר דרך בקתה חביבה שמתאימה ללינת לילה. המסלול אינו ארוך, פחות מ-10 ק"מ, והוא עם נופים יפהפיים של האזור. עם זאת, הוא כולל עלייה ארוכה וצבירת גובה של כ-600 מטרים, אז הוא מתאים למיטיבי לכת. כדאי לעשות אותו בכיף ולא למהר, כולל מנוחה באזור הבקתה בקצה ההר. פרטי המסלול זמינים באתר הבא:
https://www.alltrails.com/trail/new-zealand/nelson-tasman/mount-robert-circuit
את הטרק מומלץ לעשות נגד כיוון השעון, כך שהנוף היפה של האגם במלואו, מתגלה כחלק מהירידה חזרה מפסגת ההר לעמק. להלן כמה תמונות כדי להמחיש את הטרק היפהפה:
הטרק לקח לנו כ-7 שעות למרות שהוא קצר, כי עשינו הרבה הפסקות בעלייה ובכלל על מנת ליהנות מהנופים, והוא מומלץ מאוד!.
ממקום סיום הטרק נסענו כשעתיים לעיירה HOKITIKA שנמצאת בחופיה המערביים של המדינה, והתמקמנו שם לשני לילות. ישנו במלון בוטיק מומלץ שהוא מגניב וממוקם בתוך תחנת כבאות ישנה:
Hokitika Fire Station Boutique Accommodation.
יום 21 לטיול - נסיעה וטיול לאורך ARTHURS PASS
האי הדרומי של ניו זילנד, מאופיין בשרשרת הרים גבוהה שעוברת במרכזו מצפון לדרום. יש הקוראים לה האלפים של ניו זילנד, בגלל שהפסגות שלה מושלגים תמידית וכוללים גם מספר קרחונים. כדי לחצות את שרשרת האלפים ממזרח למערב, נסללו מספר מעברי הרים, שכל אחד מהם באורך של כ-250 ק"מ, כשלוש שעות נסיעה. ייחודיות מעברי ההרים האלה, הוא שבנסיעה דרכם ניתן להגיע ישירות מחופיה המזרחיים של המדינה עד לחופיה המערביים, ובדרך עוברים פסגות הרים מושלגות, אגמים, קרחונים ועוד ועוד, וכל זה בכשלוש שעות נסיעה.
המעבר הצפוני ביותר בשרשרת ההרים הזו נקרא ARTHURS PASS, על שם הגשש שנשלח עוד בשנת 1850, למצוא דרך לחצות את שרשרת ההרים, כדי לאפשר חיפוש זהב וקישור בין שני צידי המדינה. ההר הגבוה ביותר לאורך מעבר ההרים הזה הוא בגובה כ-2400 מטרים, והוא מושלג תמידית, אבל הכביש עצמו עובר רק בגובה של 1000 מטרים.
בדרך כלל, זהו האזור שבו צריך להחליט איך ממשיכים בטיול באי הדרומי - האם חוצים את המעבר ואז ממשיכים בכיוון החוף הדרומי מזרחי, שבו נמצאת העיר קרייסטצ'ירצ' הגדולה באי? או שרק מטיילים במעבר הזה הלוך חזור, וממשיכים לכיוון החוף הצפוני מערבי, שבאזור שלו נמצאים רוב אטרקציות הטבע המרכזיות (קרחונים, מילפורד סאונד, ראוטברן, אזור ואנקה, הר קוק ועוד). זה לא כל כך משנה מבחינת אפקטיביות הנסיעה, כי בכל מקרה צריך ליסוע שתי וערב כדי לראות את הכל.
אנחנו רצינו לסיים את הטיול בעיר גדולה, סטייל קרייסטצ'ירצ'. בנוסף, מזג האוויר נראה סביר בזמן הקרוב, אז בחרנו להמשיך לאורך החוף הצפוני, שבו מטיילים בעיקר בטבע ולכן חשוב שיהיה מזג אוויר מתאים. משם אפשר בהמשך לחזור דרך החוף הדרומי עד לקרייסטצ'ירצ' האורבנית, שיותר מתאימה לסיום טיול.
אז היום אנחנו נוסעים לאורך ARTHURS PASS הלוך חזור. באופן כללי, לא מדובר בנסיעה ארוכה מידי או קשה, והאמת שהיה לנו מרשים ונחמד לראות את נופי ה-PASS משני הכיוונים.
כבר עם התחלת הנסיעה לכיוון מעבר ההרים, הראות הייתה מצוינת והנופים יפים ומבטיחים:
האתר הראשון שבו עצרנו, לאחר כשעה נסיעה, הוא אזור OTIRA שבו תצפיות על הקניון ועל הגשר המרשים, המהווים את הכניסה למעבר ההרים. שם פגשנו בפעם הראשונה את התוכי המקומי KEA, שלא מפחד מבני אדם, וממש אוכל להם מהצלחת. התוכי הזה ליווה אותנו לאורך כל הטיול ב-PASS, וכאן הוא מצולם על גג המכונית השכורה שלנו:
מנקודת התצפית, לאחר נסיעה קצרה, הגענו לעיירה ARTHURS PASS, שבה מומלץ לעצור לקפה ונשנוש בבית הקפה שעל הכביש. חשוב לשמור על האוכל שלכם מהתוכי המתגנב בערמומיות...
לאחר נסיעה של כרבע שעה מבית הקפה, הגענו לאזור שבו נפתח עמק רחב ידיים באמצע שרשרת ההרים. בעמק הזה זורם הנהר הרחב WAIMAKARIRI. כדי לאפשר חצייה של הנהר ברכב, נבנה מעליו גשר ארוך, ולצידו נקודות תצפית יפהפיות:
לאחר כרבע שעה נסיעה כולל סטייה קלה מהכביש הראשי, מגיעים לגשר קטן יותר מעץ, הנקרא Mt White Bridge. זהו גשר עם נתיב אחד, שמומלץ לחצות אותו ברכב. כדאי לחנות בצידו השני, ליהנות מהנוף באזור ולטייל על שפת הנהר, וגם להצטלם ממרכז הגשר, ורק אז לחזור חזרה לכביש הראשי:
משם נסענו עוד כחצי שעה לאתר האחרון שלנו ב-PASS, וחנינו ב-Castle Hill Carpark. במקום ישנו אתר יפהפה עם נוף מטריף מסביב, שהוא קדוש למאורים, ונקרא על ידם Kura Tawhiti. האתר משופע בסלעים בכל מיני צורות ואפשר לטייל בו כשעה. אם תחפשו היטב, תמצאו את הלטאה האלמותית, שלפי אמונת המאורים שומרת על המקום:
בנקודה זו אנחנו נמצאים רק שעה נסיעה מקרייסצ'ירצ'. אבל כפי שתכננו, נגיע אליה בהמשך לקראת סוף הטיול. לכן, לאחר הביקור באתר המרשים, התחלנו לחזור חזרה באותה הדרך. הייתה שעת צוהריים מאוחרת, וממש לא רצינו להיפרד מהמקום ומהאזור. לכן, לאחר כמה דקות נסיעה, בסמוך לעיירה CASS, הגענו לפיצול כבישים שפונה ימינה ל-LAKE SARAH המופיע בגוגל מפס. הכביש המוביל לאגם אינו סלול במלואו, אבל רצינו קצת לצאת מהכביש הראשי, כדי לחוות את השקט במקום. האגם הפסטורלי הקטן נמצא כק"מ מהכביש הראשי. כשהגענו אליו ירדנו לשפת האגם, היינו לבד לבד, ויכולנו לנוח ולהתחרדן בשמש הצהריים הנעימה:
הדרך מהאגם חזרה לעיירה HOKITIKA, ארכה כשעתיים, ובה ראינו את הנופים מזווית אחרת ותוך כדי שקיעה - היה מקסים, ולכן לדעתי מומלץ ליסוע בכביש ARTHURS PASS הלוך חזור אם זה מסתדר עם תוכנית הנסיעה שלכם.
שמחנו שסיימנו את הטיול ב-ARTHURS PASS, ביום יפהפה ושמשי. עם זאת, תחזית מזג האוויר לימים הקרובים הראתה, שכל האזור הבא בו אנו עומדים לטייל, שכולל את FOX GLACIER ו-FRANZ JOSEF GLACIER על קו החוף המערבי, נכנס למערכת חורפית קיצונית החל מהלילה הבא. בדיקה מעמיקה יותר הראתה שצפויות הצפות משמעותיות באזור, כולל סגירת כבישים ראשיים וכדומה. אירוע כזה יכול לתקוע אותנו לכמה ימים באותו המקום עד שיטופל. לכן, החלטנו לצאת לדרך למחרת מוקדם יחסית, כדי לנצל את יתרת היום היפה שנשאר, ולטייל באזור. ואז, כדי להימנע מהסערה, תכננו לחתוך ישירות לעומק שרשרת ההרים, דרך מעבר HAAST, ועד לעיר WANAKA, כי שם מזג האוויר נראה יותר טוב לימים הקרובים. משמעות ההחלטה היא ויתור על ביקור "מפורט" בקרחונים, לפחות בשלב הזה של הטיול. לא היינו מוטרדים מזה, גם כי אפשר לחזור לשם בהמשך, וגם כי כבר ביקרנו בקרחונים באיסלנד וקנדה, אז זה כבר פחות עניין אותנו. משמעות נוספת, היא שמדובר ביום עם הרבה שעות נסיעה, כ-6 שעות. אבל, זה המחיר של מזג האוויר של ניו זילנד...
בכל מקרה, ביקור בקרחונים שציינתי נחשב חובה למבקרים בניו זילנד, במיוחד אם לא הייתם בקרחונים מעולם. רוב המבקרים בוחרים בטיול מאורגן על הקרחונים עצמם, בהליכה או ברכב מיוחד, או אפילו בטיסת הליקופטר מעל הקרחונים.
יום 22 לטיול - נסיעה ל-WANAKA דרך HAAST PASS וביקור באתרים בדרך
כפי שתכננו, קמנו מוקדם יחסית כדי לנסות לנצל היטב את היום לפני שהסערה תגיע. נסענו מ-HOKITIKA כחצי שעה עד ל-Lake Kaniere Wharf, שבו חווינו בפעם הראשונה בניו זילנד באגם מראה מושלם. מזג האוויר היה כזה של "השקט שלפני הסערה", והשתקפות השמיים וההרים באגם הייתה לא פחות ממושלמת, עד כדי מתעתעת. לעיתים, הרגשנו כאילו אנחנו נמצאים מעל העננים ולא מתחתיהם:
המקום היה ריק ופשוט מטריף - חובה להגיע אם אתם באזור בזמן שיש מזג אוויר טוב!
משם נסענו על כביש לא סלול כרבע שעה עד למפלי דורותי - Dorothy Falls - שנמצאים ממש על הדרך:
משם המשכנו כחצי שעה נסיעה בכבישי עפר עד לקניון Hokitika Gorge הידוע במימיו הצבעוניים. בקניון עושים מסלול הליכה קצר שמתאים לכל אחד, דרך מספר גשרים תלויים ועד לשפת הנהר הצבעוני:
לאחר הביקור בקניון, נסענו כשעתיים לנקודת התצפית על הקרחון Franz Josef Glacier. חשבנו שבכל זאת אנחנו כבר פה, והנקודה נמצאת קרוב לכביש הראשי, אז אולי כדאי לעצור בנקודה הזו ולצפות בו מקרוב. כדי לעשות זאת, יש להגיע לחניון הרכבים הנקרא Franz Josef Glacier Car Park ומשם ללכת הליכה קצרה לנקודת התצפית.
לצערנו, גם ההליכה וגם התצפית הייתה מאכזבת - הקרחון כבר נסוג והצטמצם עם הזמן, והמקום פשוט לא יפה ולא מרשים. אין טעם להגיע לשם, גם אם זה על הדרך. משם נסענו עוד כחצי שעה בניסיון להגיע לאגם MATHESON בזמן הנכון, לקראת שקיעה. בשעה הנכונה, ההרים המושלגים שמסביב משתקפים באגם. הגענו בזמן הנכון ועשינו את ההליכה השטוחה והקלה של 6 ק"מ מסביב לאגם. אבל, השמיים כבר הפכו לסגריריים, שמש והשתקפויות לא ראינו, ואפילו התחיל לרדת קצת גשם לקראת סוף ההליכה. למרות זאת, לאחר ולפני הרבה שעות נסיעה, ההליכה הייתה מרעננת ובסך הכל המקום יפה:
מהאגם, אנחנו מתחילים בנסיעה ארוכה ומתישה של כ-3.5 שעות, במעבר ההרים HAAST. הסערה כבר הגיעה, ואנחנו נוסעים בגשם שוטף את רוב הדרך במעבר ההרים. כחצי שעה לפני ההגעה ל-WANAKA, עברנו את פרימטר הסערה, והשמיים התבהרו מעט. יכולנו לראות שהגענו לאזור האגמים המדהים במרכז האי. בתוך שרשרת האלפים של ניו זילנד יש 5 אגמים מרכזיים, ואגם WANAKA ואגם WANAE נמצאים בסמוך לעיירה WANAKA. בעיירה זו התמקמנו לארבעה לילות, כדי שיהיו לנו 3 ימים מלאים כדי לטייל באזור. התמקמנו בדירה נחמדה עם מיקום מצוין, ממש במרחק הליכה מחוף האגם ומרכז העיר - מומלצת מאוד:
https://www.airbnb.com/rooms/1274319463407668370?viralityEntryPoint=1&s=76
מאחר ומדובר בעיירה פעילה וגדולה יחסית, גם מצאנו מסעדה טעימה ונוחה, במרחק הליכה קצר מהדירה, ומול שפת האגם, לסיים בה את יום הנסיעה הארוך הזה.
ימים 23-25 לטיול - אזור WANAKA
וונאקה היא עיירה נעימה ושקטה יחסית, על שפת אגם מוקף הרים מושלגים, ויש הרבה אפשרויות לבילויי טבע באזור שלה. תחזיות מזג האוויר לא הכזיבו, וזכינו בשלושה ימים רצופים שטופי שמש, שאפשרו לנו לטייל באזור בכיף. אנחנו בחרנו לבלות באזור כלהלן:
היום הראשון באזור WANAKA - נסיעת תצפיות על שפת האגמים ומסלול MOUNT IRON
טיול בוקר על שפת האגם, ונסיעה קלילה של כשעה לאורך שפת האגמים HAWEA ו-WANAKA, לתצפיות בשעות הבוקר והצוהריים. כדאי ליסוע במגמה צפונה על כביש 6 בערך עד הפארק Camp Creek שעל שפת אגם WANAKA. בדרך תעברו בנקודה "THE NECK", נקודת ה"צוואר" שבין שני האגמים, המאפשרת תצפיות מרהיבות לכל הכיוונים. להלן מספר תמונות:
לאחר הנסיעה והתצפיות חזרנו לדירה השקיטה לשנת צוהריים מתבקשת, לאחר הימים הארוכים הקודמים. מגיע לנו...
סיימנו את היום בהליכת ערב שהייתה קלה יחסית ומרעננת, בשעת השקיעה, על MOUNT IRON הצמוד לעיר. להלן פרטי המסלול המעגלי שאורכו כ-5 ק"מ:
https://www.alltrails.com/trail/new-zealand/otago/mount-iron-track
המסלול מתחיל ונגמר ב-Mount Iron Track Car Park.
להלן מספר תמונות מהמסלול שהיה יפה ופסטורלי וקליל, ושילב נופי עיר, טבע ושקיעה בהליכה אחת:
ממסלול ההליכה אפשר לראות מלמעלה את פארק השעשועים Puzzling World המרשים והמוזר, המתאים לביקור עם ילדים:
היום השני באזור WANAKA - העץ של אגם ואנקה וטרק ROCKY MOUNTAIN HIKE
היום אנחנו חוזרים לפעילות. פנינו לאזור המפרצים המערביים של אגם וואנקה, שלידם מתנשא הר רוקי לגובה של כ-800 מטרים, וצופה על כל הסביבה. לפני שהגענו למסלול, שאותו תכננו לבצע בשעות הצהריים החמימות, עצרנו ממש קרוב לעיר בנקודה תיירותית ידועה. הנקודה נמצאת על שפת אגם וונאקה, ונקראת "העץ של אגם וונאקה", או באנגלית בגוגל מפס "That Wanaka Tree". אין שם משהו מיוחד, למעט גימיק של עץ שעדיין עומד ובולט מעל מימי האגם, ומצטלם יפה על רקע האגם וההרים המושלגים שמאחוריו:
משם נסענו כחצי שעה לחנייה של הטרק, הנמצאת בנקודה Diamond Lake Conservation Area בגוגל מפס. המסלול הוא באורך של כ-8 ק"מ, ועם טיפוס מצטבר מתון של כ-500 מטרים, והמפה שלו ופרטיו נמצאים באתר הבא:
https://www.alltrails.com/trail/new-zealand/otago/diamond-lake-and-rocky-mountain-track
התחלנו את המסלול בערך בשעה 11 בבוקר, במזג אוויר מצוין. בתחילת המסלול עוברים ביער סבוך ובהליכה צמודה לאגם היהלום. רק כשמתחילים לטפס ורואים את האגם מלמעלה, מבינים למה קוראים לו כך:
לאחר כשני ק"מ הליכה מגיעים לפיצול שבילים, המוביל לנקודת תצפית יפה וטובה על מפרצי אגם WANAKA. כדאי ללכת לנקודת התצפית (הלוך חזור כ-500 מטרים) וגם לעשות בה הפסקה ראשונה מול נוף מקסים:
מנקודת פיצול השבילים מתחיל טיפוס מעט יותר תלול לאורך כק"מ, לפסגת הר ROCKY. לא מדובר בטיפוס קשה מידי, אפשרי לכל אדם עם כושר סביר. בסיום הטיפוס מגיעים לפסגה, שבה כדאי לעשות הפסקה נוספת. מהפסגה נפתח נוף מטריף לכל הכיוונים, עם אגמים מצפון ומזרח, והרים מושלגים מדרום ומערב:
חדי העין יבחינו שבתמונה האחרונה, יש מספר מפלים זורמים על צלע ההר. במפלים אלו נבקר מחר, כחלק מפעילות VIA FERRATA שבחרנו לעשות במקום.
מנקודת הפסגה חוזרים בדרך אחרת מהצד השני של ההר, לאורך כ-3 ק"מ שרובה ירידה מתונה, מול ההרים המושלגים והעמק הירוק שמתחתם.
חזרנו לעיירה, ומכיוון שאנחנו פחות או יותר באמצע הטיול שבאותו זמן היה המדהים ביותר שעשינו, התפנקנו בסטייק ויין טובים במסעדה המקומית המומלצת שעל שפת האגם:
Kai Whakapai Eatery & Craft Beer Bar
היום השלישי באזור WANAKA - ויה פראטה לאורך TWIN FALLS
ויה פראטה הוא ספורט שמאפשר טיפוס לגובה בצורה מאובטחת כל הזמן. לובשים רתמה שמעוגנת באופן מתמיד למערכת כבלים התפוסה בקירות הטיפוס, וכך יכולים לטפס בבטחה. בדרך כלל אנחנו אוהבים לעשות אחד כזה בכל טיול, במקומות שנחשבים ייחודיים ויפים. מסלולי ויה פראטה הם בקשיים ורמות שונות, אז כדאי לבדוק לפני כן מה מתאים לכל אחד. הייחודיות של הויה פראטה הזו, היא שהטיפוס מבוצע בתוך וסמוך למפל גבוה, והיא נחשבת ל"טיפוס בתוך מפל" הגבוה בעולם, לפחות לטענת החברה המשווקת (-:
לטיפוס הספציפי הזה יש 3 רמות, מבחינת גובה ומבחינת האתגרים שצריך לעבור, כמו גשרים תלויים מעל תהום וכדומה. לא צריך לבחור מראש את הרמה - אם רוצים ממשיכים הלאה למעלה. המחירים משתנים ונעים בין 400 שח לאדם לטיפוס הבסיסי (כשלוש שעות) ועד 1400 ש"ח לטיפוס המלא (כשש שעות כולל טיסת הליקופטר חזרה לבסיס, במקום ירידה רגלית). הזמנות אפשר לעשות באתר החברה שמפעילה את המקום: https://www.wildwire.co.nz/. אנחנו הזמנו את הפעילות כמה ימים מראש, לפני שהגענו לאזור, וכשידענו שמזג האוויר יתאים לפעילות כזו.
הפעילות הייתה מצוינת - אשתי עשתה את רמה 1 ואני עשיתי את רמה 2. על רמה 3 ויתרתי אבל לא בגלל הקושי - המחיר פשוט יקר מידי בגלל טיסת ההליקופטר (ורציתי לעשות טיסת הליקופטר במקום אחר בניו זילנד, כפי שתראו בהמשך). הטיפוס היה סביר מבחינת קושי, עם נופים מטריפים, והכל בצמוד לתוואי המפל (בעצם טיפסנו על שרשרת ההרים המושלגת שראינו אתמול מהר vרוקי):
בסיום הפעילות ירדנו כחצי שעה בהליכה קלילה ומתונה, עד לנקודת הבסיס. הפעילות מומלצת מאוד לאוהבי האתגרים והספורט, ומתאימה לכל אחד בכושר סביר!!!!!!!
ימים 26-28 לטיול - אזור QUEENSTOWN
העיר קווינסטאון היא בעצם עיירת נופש של סקי ופעילות אתגרית. אין בה הרבה תושבים, אך בעונות התיירות אוכלוסייתה יותר ממוכפלת והיא עמוסה תיירים. השמועות אומרות שהיא נקראת QUEENS TOWN, כי אחד המבקרים הראשונים במקום אמר שהמקום כל כך יפה, שהוא מתאים למגורי מלכה...
העיר נמצאת רק שעה נסיעה מוונאקה, אבל שונה ממנה לחלוטין - היא הרבה יותר פעילה ו"חיה" מוונאקה, נראית ונחשבת יוקרתית, עם אזור נמל "עירני" ומלא מסעדות ופאבים שאפשר לטייל ביניהם בכיף, ורחובות חנויות שפתוחות יחסית עד שעה מאוחרת (אבל יקרות...). העיר מהווה את הבסיס העיקרי ליציאה לטרק הראוטברן "ROUTBURN GREAT WALK". מדובר בטרק של 3 ימים שעובר דרך בקתות, כמובן בהזמנה של חודשים מראש, ונקודות ההתחלה והסיום שלו נמצאות כשלוש שעות נסיעה מהעיר. טרק הראוטברן הוא הקצר שבין ה-GREAT WALKS של ניו זילנד, ואורכו כ-35 ק"מ "בלבד". הוא נחשב בין הקלים מבחינת טיפוס מצטבר, אורך וכמות ימים, וגם נחשב ל-GREAT WALK היפה בניו זילנד. לכן, הוא המומלץ שבהם לביצוע מלא, אם אתם רוצים לבחור רק אחד בשביל החוויה, כמונו...
בהתאם לכמות התיירים הגדולה בעיר, מקומות הלינה בקווינסטאון מוגבלים ויקרים. כדאי לנסות לתכנן מראש איפה ישנים, כדי למצוא משהו בתקציב סביר. לא ידענו זאת מראש, ובכל מקרה כדאי להיות ספונטניים בגלל מזג האוויר, אז כשחיפשנו קרוב להגעה לא היו הרבה אופציות. התמזל מזלנו למצאנו חדר אחרון במלון Coronation Lodge, שנמצא במיקום טוב בשיפולי מרכז העיר, כך שאפשר ללכת לאזור הנמל ברגל. גם חנייה בעיר היא בעייתית, ורוב המגיעים חונים בחניונים היקרים. בסמוך למלון הזה יש רחוב או שניים שמאפשרים חנייה בחינם, גם אם במחיר של לחכות כמה דקות שחנייה תתפנה ברחוב. המלון מומלץ - אפקטיבי ובמרחק הליכה מהמרכז.
מאחר והגענו לכאן לאחר טיולי טבע בשבועיים האחרונים, בחרנו לשהות בעיר הפעילה יומיים שלושה ברוגע, וליהנות ממה שיש לה להציע. במהלך היום טיילנו באזור, ובערבים פשוט הסתובבנו באזור הנמל והתערבבנו עם שאר התיירים.
היום הראשון באזור QUEENSTOWN - נסיעה לעיר דרך CARDONA VALLEY
עזבנו את אזור וונאקה מרוצים מהפעילות שעשינו בו, ובחרנו ליסוע לכיוון קווינסטאון דרך עמק קורדונה. הנסיעה דרך העמק אמורה להיות יותר יפה, מאשר נסיעה דרך הכביש הראשי מספר 6, שגם הוא מחבר בין שתי הערים. לאחר כחצי שעה נסיעה, הגענו לאתר ספונטני שהצטבר עם הזמן, שבו נשים רבות תלו את החזייה שלהן על גדר, לצורך הגברת המודעות למחלת סרטן השד. חשוב ונחמד, ואם יש לכם חזייה ספייר אז...
מיד לאחר גדר החזיות נמצא יקב יוקרתי מקומי Cardrona Distillery, שביקרנו במתחם היפה שלו:
כמה דקות נסיעה מהיקב נמצא מלון קורדונה המעוצב - שווה עצירה לקפה ושוטטות:
לאחר כעשרים דקות נסיעה דרומה לכיוון קווינסטאון, עדיין על כביש עמק קורדונה וכמה ק"מ לפני החיבור לכביש הראשי מספר 6, אנחנו מטפסים קלות לשרשרת הרים שממנה תצפיות יפות על האזור, בייחוד מהנקודה Crown Range Road Scenic Lookout:
מנקודת התצפית נסענו ישירות לעיר, והתמקמנו במלון. את הרכב החנינו ברחוב ולא בחניון. לאחר התארגנות יצאנו לסיבוב מהנה בעיר - סוף סוף, לאחר שהסתובבנו הרבה זמן בטבע בעיקר בגפינו, אנחנו רואים הרבה אנשים מסתובבים, מסעדות ופאבים לרוב, והכל מעוצב בסגנון אנגלי צרפתי כמו שאנחנו אוהבים.
כחלק מהסיבוב שלנו במקום, עצרנו במשרדי חברת Ultimate Hikes, שמארגנת טרקים יוקרתיים באזור, כולל טרק הראוטברן וטרק המילפורד. מידע על החברה והזמנות ניתן לעשות גם באתר החברה https://www.ultimatehikes.co.nz/. חשבנו לנסות את מזלנו, אולי יש מקום באחד הטרקים שיוצאים בימים הקרובים. ואכן כך היה - היו להם שני מקומות אחרונים לטרק הראוטברן, בעקבות ביטול ברגע האחרון. המוכרנים במקום ממש צחקו ביניהם כמה שאנחנו ברי מזל, שגם יש מקום וגם מזג האוויר צפוי להיות מצוין. המחיר של הטרק אצלם היה לא פחות משערורייתי - כ-4000 שח לאדם - אז אנחנו לא הרגשנו כל כך ברי מזל. מצד שני, היו כמה וכמה טיעונים טובים למה לעשות את הטרק בצורה הזו, למרות מחירו הגבוה:
-
אנחנו כבר פה, וזו הזדמנות חד פעמית -
בכל זאת, הטרק שנחשב הכי יפה בניו זילנד...
פעם ראשונה שלנו EVER בטרק רב יומי - שלושה ימי טרקים, 35 ק"מ, עם עליות מרובות לגובה שלג - הם מספקים לינה ואוכל באופן מלא כך שלא צריך לסחוב הכל לבד - אז מסגרת מאורגנת חשובה לנו. באיזהשהוא מקום, היא היחידה שמאפשרת למי שלא רוצה לסחוב הר על הגב, לעשות את הטרק.
כשמשקללים את עלות ההגעה לאזור הטרק הלוך חזור (צריך מונית יקרה או אוטובוס או הקפצת רכבים של 8 שעות הלוך חזור עם עוד שותפים), עלות לינה לשני לילות, אוכל מלא לשלושה ימים, זה כבר נראה יותר סביר מבחינת המחיר. למרות שאנחנו כנראה ישנים בבקתות בסיסיות בשטח ובטח האוכל בסיסי (ממש לא, כפי שתראו בהמשך, אבל זה מה שחשבנו אז...).
בקיצור, הזמנו את הטרק, ומה יהיה יהיה. חיים פעם אחת, וקיווינו שיהיה מוצלח ושווה את ההשקעה. בחנות גם אפשר לרכוש את כל הציוד לטרק, כמו מקלות הליכה וכדומה. יש גם חנויות נוספות במרכז העיר.
היום השני באזור QUEENSTOWN - מנוחה ונסיעה לעיירה ARROWTOWN
מאחר ובעוד יומיים אנחנו יוצאים לטרק מאומץ של שלושה ימים, היה מתבקש לקחת את הימים עד הטרק באיזי. היום נסענו מזרחה כחצי שעה לעיירה הנחמדה ARROWOWN. מדובר בעיירת בהלה לזהב שהוקמה עוד בשנת 1850, ונמצאת על שפת נהר. העיירה הייתה חביבה עם רחוב מרכזי מלא חנויות מעניינות של בגדים ואומנות, ופארק על שפת הנהר שאפשר לטייל בו ברוגע ולנוח. באמת שווה ביקור ויחסית ייחודי ב"נופי ניו זילנד".
בשאר היום נחנו והסתובבנו בעיר.
היום השלישי באזור QUEENSTOWN - מנוחה ונסיעה לאזור GLENORCHI
גם את היום הזה בילינו באיזי, בנסיעה במגמה צפונה, נסיעה רגועה מול נופים מהממים, לכיוון ועד העיירה GLENORCHI. בעצם באזור העיירה הזו מסתיים הטרק של הראוטברן. הנסיעה אורכת כשעתיים כולל עצירות ארוכות לצילום והשתאות מול טבע מהמם, ועוברת רובה ככולה על שפת האגם WAKATIPU שמצידו המערבי מתנשאים הרים מושלגים:
GLENORCHI עצמה היא עיר מנומנמת, עם צומת מרכזית שיש בה כמה בתי קפה ועגלות קפה חמודים ומזח עם תפאורה יפהפייה:
בנוסף, ממש בצמוד לעיירה, נמצאת הלגונה של גלנורצ'י, שהיא מקום מצוין לטיול מעגלי קליל של כ-2 ק"מ. הטיול בלגונה עובר על שבילים ודקים מסודרים, בין נקודות חמד, ועתיר בצמחייה ולגונות מים. את הטיול במקום כדאי לעשות נגד כיוון השעון. הרי האזור משתקפים במים בצורה מושלמת ומהווים תפאורה משלימה לכל היופי הזה:
לאחר הביקור במקום, ועוד קפה וגלידה בעיירה, חזרנו לקווינסטאון, למנוחה והתארגנות לטרק הראוטברן שאנחנו יוצאים אליו מחר.
ימים 29-31 לטיול - ROUTBURN GREAT WALK
כמה נתונים על הטרק לפני שמתחילים...
הטרק נקרא כך על בסיס השפה הסקוטית, שבה המילה ROUTEBURN מתארת נהר קטן או פלג. ניו זילנד היא בעצם אוסף מהגרים מכל מיני מדינות, כולל סקוטלנד, וזה חלק מהשפעת המהגרים על המקום.
להלן תוכנית הטרק מבחינת ימים - ק"מ וגובה טיפוס:
ניתן לראות שהטיפוס וההליכה מתחלקים בצורה טובה יחסית על שלושת הימים, ללא טיפוס יומי שהוא מעל 500 מטר, ועם הליכה של עד 12 ק"מ ליום - בהחלט סביר לכל אדם עם כושר ממוצע.
מיקום הטרק ביחס לקווינסטאון הוא טוב, אבל קצת בעייתי לביצוע עצמאי, כי צריך הקפצות מורכבות וארוכות לתחילת וסיום הטרק. עדיף לבצע בצורה מאורגנת עם הסעות, למרות המחיר היקר:
מה לקחת לטרק? אם אתם עושים את הטרק עם החברה שאנחנו בחרנו, ומזג האוויר צפוי להיות טוב, תארזו מינימלי. שני סטים של לבוש DRYFIT ותחתונים וגרביים (מעיל וסוויטשירט אפשר למחזר בכל הימים), כמובן תיק גב טוב, מקלות הליכה וזהו. מיותר לסחוב יותר מזה. בקבוקי מים החברה המארגנת מספקת, כמובן לסחיבה עצמית בזמן ההליכה. בעצם עדיף שלושה זוגות גרביים, בהמשך תדעו למה...
ROUTBURN GREAT WALK - היום הראשון
נפגשנו עם כל הקבוצה בשש בבוקר מול המשרדים של החברה. אנשים מכל העולם - יפן, ארה"ב, אירופה, אוסטרליה. אין ישראלים, אבל יש כמה יהודים חברותיים מאוסטרליה. איתנו גם אישה מבוגרת שמסתבר שהיא בת 74, ומטיילת בגפה...
בשעה שבע בערך אנחנו כבר על האוטובוס. המדריכים החביבים, כולל מנהלת הטיול שהיא כבת 40 וכבר עשתה את המסלול מעל 20 פעמים, מסבירים על היום הקרוב וקצת על הלוגיסטיקה. אנחנו מלאי ציפייה ואדרנלין, אז לא מצליחים לישון כל הדרך. הנופים לאורך הדרך יפים עם יערות, אגמים והרים מכל כיוון.
בדרך אנחנו אוספים עוד קבוצת מטיילים קטנה בעיר TE ANAU.
הגענו לנקודת תחילת הטרק, הנקראת The divide carpark בגוגל מפס, בערך בשעה 11:00 בבוקר. תמונה מתבקשת על רקע שלט ההתחלה, ויצאנו לדרך מחייכים ומלאי ציפייה:
השביל מטפס במתינות דרך יערות גשם סבוכים ונחלים זורמים:
בהמשך ההליכה המסלול אז נפתח אל נופי ההרים הירוקים והמושלגים:
לאחר כשעה הליכה לאורך של כ-3 ק"מ, וטיפוס מצטבר של כ-300 מטרים, הגענו לנקודת הפיצול המובילה ל-KEY SUMMIT. אחד המדריכים נשאר בנקודת הפיצול כדי לשמור על התיקים של כולם, וכל השאר עלו לנקודת הפסגה. מדובר בהליכה של כ-1 ק"מ הלוך חזור, ובטיפוס של כ-150 מטרים, עם נופים מטריפים לאורך הדרך ובפסגה:
בפסגה אפשר לשוטט לכל הכיוונים, חלק בין צמחייה שנראית כמו יער מכושף, ומול נופים יפהפיים:
חזרנו בירידה לאסוף את התיקים, מרוצים וצמאים לעוד מהנופים היפים האלה.
המשכנו לצעוד בתוך יערות ירוקים צפופים עוד כ-4 ק"מ, עד שהגענו למפלים מרהיבים שנופלים מגובה של כ-180 מטרים, EARLAND FALLS. כדי להמשיך במסלול, חייבים לעבור בסמוך אליהם ולהתרטב קצת מהרסס שהם מפזרים:
מהמפלים הלכנו עוד כ-5 ק"מ על קו רכס, בגובה של כ-1000 מטרים, עם עוד נופים יפים:
ואז הגענו לירידה לבקתת הלינה שלנו, על שפת Lake Mackenzie. שם הבנו למה שילמנו כל כך הרבה... ציפינו לבקתה בסיסית של מטיילים, עם תנאים בסיסיים. מתברר שהחברה מחזיקה ומתפעלת בקתות יוקרה ענקיות מטריפות, באמצע הטבע והמסלול, עם חדרים מפנקים שחלונותיהם צופים לפסגות, ומטבח גורמה. אומנם היינו עייפים ועם רגליים כואבות מההליכה והטיפוס, אבל רמת המקום "איפסה" אותנו די מהר לאחר מקלחת ומנוחה טובה - בדיוק מה שהיינו צריכים לאחר כ-15 ק"מ הליכה מאומצת:
לצערי יש לי רק סרטון וידאו מהחדר עצמו, שהיה מרווח ומפנק, ואיני יכול לצרף אותו כאן. יש במקום גם חדרים לארבעה עם מקלחת ושירותים משותפים, שהם אופציה מעט זולה יותר. אבל מי שביטל במקרה שלנו ביטל חדר זוגי, אז הרווחנו...
מאוחר יותר בערב הצטרפנו לכל המטיילים, לארוחת ערב גורמה שהוגשה לשולחן מנה אחרי מנה על ידי המדריכים שעושים הכל. בארוחה הייתה גם האישה המבוגרת בת 74, שעשתה את המסלול כמו גדולה, אבל הגיעה לבקתה שעה אחרי כולם. כבוד... לאחר הסעודה המושקעת, עברנו לשיחות ערב קוסמופוליטיות על כוס יין, עם מטיילים מכל העולם.
בנוסף, יש במלון חדר ייבוש שנשמר תדיר בטמפרטורה חמה מאוד. בחדר הזה אפשר לכבס את הבגדים והם מתייבשים במהירות לאחר כשעה. אז אם בא לכם לסחוב אפילו פחות, זו אופציה אפקטיבית ופשוטה וזמינה.
ROUTBURN GREAT WALK - היום השני
התעוררנו לאחר שינה טובה, לארוחת בוקר מפנקת בחדר האוכל. שעת היציאה לטרק של היום השני נקבעה לתשע וחצי בבוקר. המדריכים המליצו להיות מוכנים כבר בתשע בבוקר, ולעשות סיבוב מסביב לאגם עצמו לפני היציאה. הטרק עצמו מטפס הלאה ולא עובר על שפת האגם:
עם פתיחת ההליכה של היום השני, אנחנו מרגישים את הרגלים. אבל איכשהוא אחרי כמה מטרים הגוף משתחרר וממשיך ללכת. בסך הכל אנחנו מרגישים טוב ומלאי ציפייה ליום נוסף בטבע, אבל, ממש בהתחלה, נכונה לנו הפתעה לא רצויה. האגם מלא באופן יחסי, ולכן השביל שממשיך מהבקתה מוצף, ואין דרך מעקף. המדריכים ראשונים, ואנחנו אחריהם, צועדים כחמישים מטרים בתוך מים קפואים עד הברכיים. כמובן שבדרך אני צוחק, ואשתי מתלוננת... חוויה בפני עצמה. בסיום הקטע הרטוב, כולם מתיישבים ומחליפים או סוחטים גרביים, וקדימה, ממשיכים. מיד עם סיום ההליכה במים אנחנו מטפסים כ-300 מטרים לאורך כ-2 ק"מ, לגובה של כ-1200 מטרים. הנוף של אגם מקנזי והאזור מלמעלה לא פחות ממטריף:
מקצה העלייה אנחנו הולכים בקו גובה של 1200 מטרים. בגלל השלג בקצות ההרים, והפרשי הגובה, זה נראה הרבה יותר גבוה (מיתרונות ניו זילנד הקרובה לקוטב הדרומי - טיול בגבהים סבירים של כ-1000 מטרים, מרגיש כמו טיול באלפים באירופה בגובה 3000 מטרים)...
לאחר כ-5 ק"מ הליכה אנחנו מגיעים אל אוכף הנקרא HARRIS SADDLE, שבו נמצא HARRIS SHELTER שמאפשר עצירה למנוחה ונשנוש מול הנופים האדירים. מהאוכף ממשיכים ללכת לאזור LAKE HARRIS היפהפה ועוברים לידו:
שם נתקלנו במספר שלוגיות שנאלצנו לחצות, לא משהו בעייתי מידי:
לאחר כשלושה ק"מ נוספים, לקראת ההגעה לבקתת הלינה, נפתח הנוף של העמקים השטוחים, הנקראים ROUTBURN FLATS. במרכזם מתחתר נהר הראוטברן:
וממש בסמוך לבקתת הלינה, נמצאים מפלי ROUTBURN החביבים, שהבקתה נקראת על שמם:
אל הבקתה הזו הגענו רעננים יחסית, אז זכרנו גם לצלם כדי שנזכור במה מדובר - נקווה שזה יעשה לכם חשק ותגיעו לטרק ולמקום הנפלא הזה, שהם מהטובים שהיינו בהם:
ROUTBURN GREAT WALK - היום השלישי
את היום השלישי גם התחלנו בערך בתשע בבוקר. מדובר ביום הליכה קליל יחסית, רובו בירידה או בהליכה מישורית. בתחילת היום נפתחה מולנו תמונת הנוף הידועה מהטרק שנחשבת כמאפיינת אותו (במרכז העמק - נהר הראוטברן):
בהמשך ההליכה אנחנו יורדים לתוך העמק שרואים מלמעלה, ומגיעים לאחר כ-3 ק"מ לאתר פיקניק ובקתת Routeburn Flats Hut שבהם מתבקש לעשות הפסקה וצילומים:
משם המשכנו במישור בהליכה קרוב לנהר, כ-7 ק"מ עד לנקודת הסיום:
בנקודת הסיום, לאחר מנוחה קלה, חברנו לאוטובוס שחיכה לנו. חשבנו שבזה סיימנו, אבל האוטובוס עצר לנשנוש ושיחות סיום בעיירה GLENORCHI. לאחר ההפסקה נסענו כשעה חזרה לקווינסטאון, ירדנו מהאוטובוס במשרדי החברה ונפרדנו מכולם, וצעדנו לרכב שלנו שחנה בסמוך.
אם אתם מגיעים לניו זילנד, ומסוגלים לבצע טרק מהסוג הזה, לטעמי זה חובה, ועדיף עם החברה הזו למרות המחיר היקר - זו הייתה אחת מגולות הכותרת של הביקור שלנו בניו זילנד, וחוויה לחיים!
ימים 32-33 לטיול - מנוחה לאחר הטרק
אנחנו אחרי טרק מאומץ וחוויה עוצמתית, אז הלכנו על יום מנוחה מתבקש. עוד מראש הזמנו שני לילות במלון הספא הרגוע שסמוך לעיר, Hilton Queenstown Resort & Spa. הזמנו גם מסג' זוגי ליום שאחרי הטרק. היה מצוין ומומלץ. המלון נמצא ממש על המים, החדרים פונים לנופי האגם והעיר היפהפיים, והמלון מתוקתק ומתאים למנוחה.
הרגשנו שאנחנו זקוקים לעוד יום מנוחה, אז ביום שאחרי בחרנו לא לטייל במקומות מיוחדים, אלא רק לקצר טווחים לכיוון הנקודה האחרונה לביקור שלנו בחופים הצפון מערביים של האי הדרומי - המילפורד סאונד. נסענו כשעתיים לכיוון העיירה TE ANAU שאין בה שום דבר מיוחד, אבל היא העיירה הכי קרובה לפיורד הידוע, ומהווה את שער הכניסה לאזור ה-FIODLAND שנחשב לאחד היפים בניו זילנד. התמקמנו במלון נחמד על שפת אגם TE ANAU, ובעיקר נחנו ועשינו הליכת ערב על שפת האגם. ממקום סמוך לעיירה יוצא הטרק המעגלי שנקרא KEPLER, שגם הוא אחד מה-GREAT WALKS של ניו זילנד. אורכו כ-60 ק"מ, לאורך 3-4 ימים, וגם אותו יש להזמין זמן רב מראש. הטרק הזה מדורג במקום השלישי מבחינת היופי של הטרקים, אחרי ה-ROUTBURN וה-MILFORD. אפשר גם לעשות חלק ממנו בצורה כזו או אחרת, אבל אנחנו ויתרנו כי הרגשנו שבעים מהראוטברן.
ביומיים האלה גם הזמנו את האטרקציות שתכננו לעשות במילפורד - שיט וטיסת הליקופטר.
יום 34 לטיול - מילפורד סאונד - טיסת הליקופטר ושיט
מילפורד סאונד הוא הפיורד הכי מפורסם בניו זילנד. הדרך הכי נפוצה ומיוחדת לחוות את האזור שלו, היא באמצעות טרק שאורכו 55 ק"מ ועובר בין בקתות שנתפסות זמן רב מראש. כמות האנשים בטרק מנותרת ומותרת רק למזמיני הבקתות. קשה מאוד להשיג מקום מראש, והבקתות בסיסיות, ולכן ויתרנו על ההזדמנות לחוות אותו בצורה הזו. בכל מקרה, הזמנה מראש היא הימור בגלל מזג האוויר ההפכפך.
לכן, בחרנו לבצע במקום שיט שעובר בתוך מימי הפיורד, וגם בטיסת הליקופטר מעל הפסגות המושלגות שבאזור. מהעיירה המנומנמתשבה ישנו, טה אנאו, נסענו כשעתיים על כביש 94 עד לקצה הפיורד. בדרך עוברים במעבר הרים בגובה של כ-1500 מטרים, וממנו בעצם יורדים ברכב למפרץ בקצה הפיורד, שממנו יוצאות ספינות השיט. הנופים בירידה יפהפיים, וכוללים את תצפיות "Milford Valley Lookout" ואת "Hundred Falls" המופיעות בגוגל מפס.
באופן כללי, יש ויכוח קבוע מתי כדאי לבקר בפיורד - ביום בהיר ויפה השיט נעים והראות טובה, וביום גשם היתרון הוא שעל קירות הפיורד זורמים מאות מפלים קטנים וזה מיוחד בפני עצמו. לנו היה יום בהיר ושמשי אז לא ראינו את תופעת מאות המפלים.
עם ההגעה למפרץ, עליתי על טיסת הליקופטר של 45 דקות באזור (אשתי מפחדת מטיסה בקופסאות גפרורים אז חיכתה בנמל מילפורד הסמוך). היינו בטיסה 4 אנשים, וזו הייתה חוויה מדהימה ומיוחדת. הטיסה כללה שתי נחיתות, אחת על הר מושלג ואחת על שפת אגם QUILL שממנו נופל המפל הגבוה ביותר בניו זילנד לאורך 600 מטרים. הטיסה עברה ממש מעל המפל - מחזה מרהיב ומיוחד - שם בדיוק צולמה סצנה ידועה מהסרט "משימה בלתי אפשרית - התרסקות", שבה טום קרוז מתחמק מהרשע התורן על ידי נפילה חופשית עם המסוק לאורך כל המפל.
הטיסה הוזמנה באתר הבא https://teanauhelicopters.com/. יש כל מיני אופציות, אם כבר עושים אני ממליץ על טיסה של לפחות 45 דקות ועם שתי נחיתות כולל אחת באגם קוויל.
להלן כמה תמונות מהטיסה - באמת חוויה מיוחדת:
עם הנחיתה חזרה מהטיסה, אחד העובדים הסיע אותי במהירות למזח, מאחר והשיט כבר עמד לצאת (כך זה תוכנן מראש) - חברתי לליאת ויצאנו לשיט רגוע ומהנה לאור מילפורד פיורד. הנופים של הפיורד אכן מרשימים עם מפלים שזורמים לים, פסגות הרים דרמטיות, ואפילו מעט דולפינים שליוו אותנו בדרך:
לאחר השיט הסתובבנו קצת באזור המזח, יש שם דק הליכה ומזח חביב עם נופים יפים שלך המילפורד. באופן כללי, הייתי אומר שהמילפורד סאונד כשלעצמו היה נחמד, אבל פחות מרשים מהפיורדים העוצמתיים של נורבגיה. לכן, טיסת ההליקופטר במקום חשובה ומשלימה את החוויה ומייחדת אותה - מומלץ. לאחר הביקור נסענו חזרה כשעתיים לטה אנאו.
יום 35 לטיול - מעבר לעיר דונדין (DUNEDIN)
מילפורד סאונד וטה אנאו הן הנקודות המערביות ביותר שבהן אנחנו מבקרים בניו זילנד. מכאן, אנחנו מתחילים את דרכינו חזרה מזרחה וצפונה, לאורך חופי האי בדרומי. הנקודה הראשונה המשמעותית בדרך שלנו, היא העיר DUNEDIN, הידועה בפי הישראלים כ"דנידין". מדובר בנסיעה של כ-4 שעות אם נוסעים אליה ישירות מטה אנאו בתוך האי. אנחנו בחרנו להאריך את הדרך, ולעבור בנקודות עניין לאורך החוף הדרומי. זה האריך משמעותית את הנסיעה (כ-7 שעות נסיעה לאורך היום) אבל הנופים והאתרים שעברנו בהם היו מעניינים ויפים.
בשלב ראשון נסענו דרומה וביקרנו במוזיאון הרכב Bill Richardson Transport World. בחרנו בביקור במקום רק כנקודת עצירה לאחר שעתיים נסיעה, והגענו ללא ציפיות מיוחדות, אבל המקום היה מרשים ועתיר במיצגים מעניינים מעולם הרכב - מאות רכבים מכל מיני סוגים ועוד ועוד. מומלץ מאוד להגיע. יש שם גם דיינר מומלץ וטעים לארוחת צהריים טובה.
משם נסענו כחצי שעה לתצפיות על חופיה הדרומיים של ניו זילנד:
Cliffs at Fortrose (Mataura River Mouth)
The Headland
משם נסענו עוד כשעה עד למפלי מקלין McLean Falls. אל המפלים היפים מגיעים לאחר הליכה קצרה בתוך יער ניו זילנדי טיפוסי:
לאחר מפלי מקלין רצנו לביקור קצר בנקודת התצפית Florence Hill Lookout הסמוכה:
ומשם נסענו כשעה לנקודה האחרונה שלנו להיום - Nugget Point Lighthouse - אחת מנקודות הצילום המפורסמות בניו זילנד, עם מגדלור וסלעים בולטים מהים שנראים כמו NUGGETS. אל הנקודה מגיעים בהליכה בשביל מסודר באורך של כ-500 מטרים, עם נופי ים יפים בדרך:
משם נסענו כשעתיים עד צפונית לדונדין, שם התמקמנו לשלושה לילות בבקתת AIRBNB מבודדת ומקסימה בתוך חורש ירוק, עם קמין עצים ונוף הרים יפהפה - מומלץ ונמצא כרבע שעה נסיעה ממרכז העיר:
https://www.airbnb.com/rooms/598788200527542950
ימים 36-37 לטיול - אזור דונדין (DUNEDIN)
דונדין היא עיר משמעותית באי הדרומי עם כמאה וחמישים אלף תושבים. היא נקראת על שם בירת סקוטלנד, אדינבורו, כפי שהיא נקראת בשפה סקוטית עתיקה, והוקמה על ידי מהגרים סקוטים שהגיעו באמצע המאה ה-18 לאזור.
את היום הראשון שלנו הקדשנו לטיול בעיר עצמה, שהייתה בשבילנו ריענון אורבני, לאחר הטבע שבו טיילנו בימים האחרונים. ביקרנו במדרחוב החנויות הנחמד בעיר, טיפסנו עם הרכב את רחוב Baldwin Street שנחשב לרחוב התלול ביותר בעולם (רוב התיירים עלו את הרחוב ברגל כי חששו לטפס עם הרכב - אל תעשו את זה, העלייה קשה, וכל רכב יכול לטפס - קצת מפחיד להסתובב בקצה כי זה ללא מוצא, אבל אפשרי), ונסענו לקראת ערב לנקודת תצפית על העיר והאזור Signal Hill Lookout:
במהלך היום גם הזמנו כרטיסים לסיורי הטבע שתכננו למחרת. למזלנו היו כרטיסים זמינים, רצוי להזמין מוקדם ככל האפשר במיוחד לסיור הפינגווינים כי לפעמים הוא מתמלא, מאחר והוא מבוצע רק פעם ביום בשעות הלילה.
סיור אלבטרוסים - הזמנה באתר https://albatross.org.nz/ - הסיור המומלץ נקרא Unique Taiaroa ועולה כ-300 ש"ח לזוג, ויוצא לאורך היום.
סיור פינגווינים כחולים - https://www.bluepenguins.co.nz/book-your-tour - כ-200 ש"ח לזוג.
אתרי הסיורים קרובים מאוד אחד לשני, ונמצאים בקצה לשון יבשה של כ-20 ק"מ שיוצאת מהעיר לכיוון הים. לכן, מומלץ להזמין את סיור האלבטרוסים האחרון ביום ( מתחיל בשעה ארבע או חמש בערב), ואז לחכות קצת עד לסיור הפינגווינים (מתחיל בשעה שמונה וחצי), במקום ליסוע הלוך חזור לאותו הכיוון (כשעה נסיעה מהעיר).
את היום השני בנינו כך שנגיע לסיורים לקראת ערב. תחילה נסענו כשעה צפונה מהעיר וביקרנו באתר Katiki Point Lighthouse. באתר יש נוף יפה וגם ניתן לראות בו כלבי ים גורים ובוגרים מתחרדנים במרחק של מטר אחד מאיתנו. חשוב להיזהר ולא להבהיל אותם, השמועות אומרות שהם יודעים לרוץ במהירות 30 קמ"ש ביבשה...:
במקום יש גם מושבה צפופה של הציפור Tarapunga המקומית היפה:
משם המשכנו צפונה עוד כחצי שעה אל Bridge Point שבו חוף יפה עם תצורות סלעים יפות בתוך הים:
משם המשכנו לביקור קצר במזח של העיירה OAMARU, ואז חזרנו דרומה בנסיעה של כשעה וחצי למרכז העיר דונדין לסיבוב נוסף במדרחוב וארוחת צהרים. מהעיר נסענו לאורך לשון היבשה עד לקצה שלה, שם התקיים סיור האלבטרוסים בשעה ארבע. הסיור היה מעניין מאוד מבחינת מידע על הציפור המיוחדת הזו (יש לה מנגנון התפלת מי ים בתוך הראש כדי לאפשר נדידה מעל הים, יש לה מוטת כנפיים ברוחב 3 מטרים, ועוד ועוד, לא נעשה כאן ספוילר מלא להדרכה...). במהלך הסיור הולכים עד לנקודת תצפית על האלבטרוסים, וניתן לראות אותם מקרוב גם מבחינת קינון וגם מבחינת תעופה:
קיימת אפשרות לראות את האלבטרוסים באותו מקום בצורה עצמאית בנקודת התצפית Taiaroa Viewing Platform, אבל אני בהחלט ממליץ לעשות את הסיור. הסיור כולל גם ביקור מעניין בתוך מצודה צבאית מהיחידות בניו זילנד, שבה תותח עתיק ומיוחד, שמעולם לא השתמשו בו...
לאחר סיום סיור האלבטרוסים, היו לנו כשלוש שעות עד לתחילת סיור הפינגווינים. כדי להעביר את הזמן נסענו כחצי שעה להליכה קצרה ונעימה באזור Allans Beach. הכניסה לחוף הייתה דרך שדות של שיחי תורמוסים צהובים, ובחוף הייתה גם משפחת כלבי ים חביבה:
חזרנו באותה הדרך והתייצבנו בזמן לסיור הפינגווינים. את הסיור מתחילים בהדרכה בתוך מבנה סגור, שבו שמים דגש על מה מותר ומה אסור במהלך הסיור והצפייה בפינגווינים. משם יורדים ברגל כמעט עד הים, לפלטפורמת צפייה בפינגווינים. לא קראנו על הסיור הרבה לפני כן, ולכן היינו מופתעים ונדהמים לראות במו עינינו את התופעה המדהימה הזו - בשעה מסוימת, קבוצות גדולות של פינגווינים צצים פתאום מעל פני הים ויוצאים מתוך הים בהליכה באופן מסונכרן, ורצים למקומות מסתור בין השיחים, ממש מתחת ובתוך פלטפורמת התצפית. מדובר במחזה באמת מיוחד, ואסור לפספס את הסיור הזה. צילמנו עשרות תמונות ווידאו של התופעה, אבל לא צירפתי אותם כאן - זה משהו שצריך לראות וחובה לראות בלייב...
הסיור הסתיים בשעה מאוחרת, בסביבות עשר בלילה, אז נהגנו בזהירות בכבישים החשוכים עד למקום הלינה. במהלך היום בדקנו את מזג האוויר באזור אגם פוקקי והר קוק. נראה היה שביומיים הקרובים יש מזג אוויר טוב יחסית כדי לטייל באזור הר קוק, לאחר שבשבועיים שלפני כן מזג אוויר שם היה גרוע עם גשמים ושיטפונות. לכן החלטנו להתאמץ מבחינת נסיעה ולהגיע לאזור למחרת, בתקווה לטייל במזג אוויר נוח באזור. אין הרבה אופציות לינה שם, וכדאי לישון קרוב לתחילת מסלול הר קוק כדי לצאת למסלול מוקדם לפני ההמונים. לכן הזמנו את המלון שממוקם הכי נוח באזור קרוב לתחילת המסלול - Mt Cook Lodge & Motels, ללילה אחד. לא ראינו צורך להישאר שם יותר זמן, מאחר והחלק העיקרי שם הוא שני מסלולי הליכה קצרים יחסית שניתן לבצע אותם יום אחרי יום.
ימים 38-39 לטיול - אזור הר קוק
אזור הר קוק נחשב לביקור חובה בניו זילנד. ההר נמצא דווקא קרוב לחופים הצפוניים שכבר עברנו בהם, אבל הגישה לאזור שלו היא רק מדרום. לכן, הגיוני לבקר בו כחלק מהמעבר בחוף הדרומי. ההר נמצא בקצהו הצפוני של אגם PUKAKI, ואזור ההר מאופיין במזג אוויר לא יציב. השם של ההר בשפה המאורית מדגיש את זה - משמעות השם AORAKI היא מחורר העננים, וקראו לו כך מכיוון שקצה ההר עטוף עננים ברוב ימות השנה. בהתאם, כדאי להגיע לאזור רק כשצפוי מזג אוויר טוב ללא עננות, כדי שאפשר יהיה ליהנות מהנופים. מדובר בנסיעה של כ-4 שעות מכל אחת מהערים המרכזיות שממילא מבקרים בהן בטיול - קווינסטאון, דוניידין וקיירסטצ'ירצ' - ואפשר לבחור מתי להגיע לשם בהתאם למזג האוויר.
כשהיינו בדנידין ראינו שמזג האוויר שם משתפר ויש יום יומיים ללא גשם ועננות, אז תכננו בהתאם.
יצאנו מדוניידין בסביבות תשע בבוקר ונסענו לכיוון ההר. באמצע הדרך, לאחר כשעתיים נסיעה, עשינו עצירה קלה לחילוץ עצמות באתר שנקרא Elephant Rocks ליד העיירה Duntroon. האתר נחמד לחילוץ עצמות עם סלעים בתצורות יפות שמזכירות פילים. בכניסה לאתר היה שלט שהאתר בתשלום, אבל לא הייתה שום נקודת בקרה, למעט קופסא להשארת מזומן בצורה עצמאית... מנפלאות ניו זילנד, אולי זה עובד להם עם מבקרים מקומיים...:
לאחר כשעה וחצי נסיעה נוספת, הגענו לדרום אגם פוקקי, ופנינו שמאלה לכביש 80 העובר לאורך הגדה המערבית שלו, לכיוון הר קוק. נופי האגם עם ההרים המושלגים שמסביבו, היו התחלה טובה לביקור שלנו בהר קוק, ועצרנו בכמה נקודות תצפית על שפת האגם כדי ליהנות מהנוף המושלם שמסביב:
לאחר כשעה נסיעה, הגענו לקצה הצפוני של אגם פוקקי, שם נפתח עמק רחב שבמרכזו נהר טסמן הפסטורלי, עם הרים מושלגים מסביבו, ובצידו השמאלי נהר הוקר, שמוביל ל-HOOKER VALLY שבו נבקר מחר:
כק"מ לפני אזור המלונות, פנינו ימינה אל TASMAN VALLEY ROAD, ונסענו נסיעה קצרה אל Tasman Glacier Car Park, כדי לבקר ב-TASMAN GLACIER LAKE. החנינו את הרכב בחנייה בערך בשעה שתיים בצהריים ויצאנו להליכה לנקודות תצפית על האגם והקרחון שבקצהו (הימים ארוכים בעונה הזו אז ניתן לצאת להליכות גם בשעה כזו). המסלולים משולטים היטב, המסלול קליל, והנופים שונים ומרהיבים. בשלב ראשון כדאי ללכת כקילומטר לכיוון התצפית על האגם Tasman Glacier View ובדרך רואים את Blue Lakes שהיו בכלל ירוקים:
מהתצפית רואים את נוף האגם והקרחון השחור שבקצהו, וגם את נופי העמק:
מנקודת התצפית חוזרים באותה הדרך ופונים שמאלה לכיוון שפת האגם. לאחר כק"מ מגיעים לשפת האגם שם אפשר לצפות מקרוב בשברי קרחונים הצפים עליו:
כשהגענו לשפת האגם, הבחנו בסירות זודיאק "מתארגנות". חשבנו שמדובר בפעילות מחקר או שימור של הרשויות, אבל לאחר שיחה עם המדריכים התברר לנו שמדובר בפעילות מסחרית של שיט באגם כולל הדרכה על הקרחון והאזור. למזלנו גם הגענו בזמן לשיט שיצא בשעה ארבע אחר הצהריים, גם היו להם שני מקומות פנויים, וגם הייתה שם מדריכה גמישה, שהייתה מוכנה לקשר אותנו למשרד הראשי על מנת לבצע הזמנה ותשלום באופן מיידי. וככה פתאום, מצאנו את עצמינו בתוך סירת מירוץ מהירה על אגם טסמן. השיט היה מצוין, עבר ממש בתוך שברי הקרחונים, והגיע עד לקירות הקרחון שנמצאים בקצה האגם. מומלץ לתכנן מראש כדי להבטיח מקום בסיור הזה, עכשיו שאנחנו יודעים שהוא קיים... להלן כמה תמונות מהשיט:
לאחר השיט חזרנו באותה הדרך, וקרני השמש שיצאו לרגע האירו את האגם בצבעים אחרים:
חזרנו לרכב ונסענו נסיעה קצרה למלון שהזמנו מראש. ארוחת ערב אכלנו במסעדת המלון שצופה על כל העמק דרך ויטרינה ענקית, אל מול אור ירח שמאיר את נופי העמק וההרים. תחזית מזג האוויר למחר הראתה כמה שעות סבירות בבוקר, וגשם מעורב בשלג משעות הצהריים. לכן, החלטנו על יציאה מוקדמת למחרת, עם הזריחה, למסלול ה-HOOKER VALLEY המפורסם, שנחשב קליל ואורכו כ-10 ק"מ הלוך חזור. ביציאה מוקדמת נרוויח מזג אוויר שאולי יהיה טוב, וגם נהיה במסלול לפני עשרות המטיילים שפוקדים אותו בשעות ה"רגילות". בהתאם, פרשנו ללינה מוקדמת.
למחרת קמנו בשעה שש בבוקר, כשעוד חושך מסביב. עד שהתארגנו וקיבלנו את ארוחת הבוקר בקופסא שביקשנו מראש מהמלון להכין, התחילה הזריחה. כבר כשיצאנו מהמלון נראה היה שמזג האוויר מתבהר:
כשגענו לחנייה של מסלול ההליכה הנקראת Hooker Valley track, התחיל גשם טורדני. ביחד עם עוד כמה מטיילים, החלטנו לצאת לדרך למרות הגשם, שהפסיק לאחר כרבע שעה. המסלול עובר דרך עמק בין הרים אימתניים ומושלגים, צופה ומגיע לשני אגמים, ועובר דרך שלושה גשרים מעל נהרות שוצפים. לאורך כל הדרך הנופים יפהפיים, ופשוט אי אפשר להפסיק להתפעל ולצלם את היופי של המקום. כבר בתחילת ההליכה רואים את נופי אגם מולר על רקע ההרים שמסביבו:
דרומית לאגם מתחתר נהר HOOKER, שאותו חוצים על "הגשר הראשון":
לאחר חציית הגשר מתקרבים לאגם מולר ונופיו היפים:
לאחר כחצי שעה הליכה מגיעים לגשר השני, הארוך יותר:
לאחר הגשר השני מתגלה לנו HOOKER VALLEY, והר קוק שמתנשא בקצהו. בתחילה, קצה ההר היה מכוסה עננים ויכולנו להבין את השם שהמאורים נתנו לו - "מחורר העננים":
עם המשך ההליכה, התמזל מזלנו ויכולנו לראות את ההר כמעט נטול עננים:
לאחר כחצי שעה נוספת הגענו לגשר השלישי והאחרון:
לאחר חציית הגשר השלישי אנחנו כבר קרובים לאגם הוקר שבתוכו צפים שברי קרחונים:
לאחר הליכה קלה, אנחנו כבר על שפת האגם, שם מתקבצים כל המטיילים כדי להצטלם וליהנות מהנוף המרשים של האגם ושל פסגת הר קוק הצופה עליו:
עד כאן סיימנו 5 ק"מ הליכה. לאחר ארוחה קלה התחלנו לחזור באותה הדרך, וכמו שהתחזית צפתה, התחיל לרדת גשם, ברד ושלג זלעפות כבר מאמצע הדרך. אנחנו מצוידים בהתאם, אז התלבשנו בחליפות הגשם שהבאנו כדי לא להתרטב יותר מידי. הגענו חזרה לחנייה, ולאחר ארוחת צהרים במסעדת המלון שלנו המשגנו ליעד הבא.
באופן כללי, המקום הנכון להתמקם בו לאחר הביקור באזור הר קוק, מבחינת המשך הטיול, הוא אגם טקפו. אגם טקפו נחשב ליעד חובה באי הדרומי, ולאתר צילומים ייחודי, שבו מבקרים כל התיירים המגיעים לאי. בהתאם, מקומות הלינה בעיירה היחידה שעל שפת האגם, שנקראת באופן מפתיע LAKE TEKAPU, הם יוקרתיים ויקרים, ולא היו כל כך זמינים במחיר סביר. לכן, לאחר התלבטות מסוימת, החלטנו להתמקם בעיירה TWIZEL שנמצאת באמצע הדרך מהר קוק לכיוון אגם טקפו, וכחצי שעה נסיעה מהאגם עצמו. התמקמנו שם לשלושה לילות כדי שנוכל לטייל באזור אגם טקפו ואגם פוקקי במשך יומיים מלאים.
ימים 40-41 לטיול - אגם פוקקי ואגם טקפו
ביום הראשון שלנו, הסתובבנו באזור של אגם פוקקי. ישנו כביש עפר שעובר ממזרח לאגם, המתחיל בנקודה על הכביש הראשי מספר 8 שנקראת Lake Pukaki Viewpoint ומסתיים Braemar Station. מדובר בכביש עפר באורך של כ-25 ק"מ שעובר סמוך לגדות האגם, עם נופים יפים של הסביבה, אפשרות ירידה לאגם, פריחת תורמוסים מרהיבה, אפס תיירים וכמעט אפס תנועה. טיילנו בו כחצי יום בכיף כולל פיקניק על שפת האגם, כשמולינו במרחק הר קוק המרשים ועוד פסגות מושלגות:
לאחר הביקור במקום חזרנו לעיירה טוויזל המנומנמת ועשינו סיבוב במרכז הקטן שלה.
היום השני שלנו באזור, הוא בעצם היום האחרון שלנו בטבע של ניו זילנד. לאחר המנוחה היחסית של אתמול, התעוררנו מוקדם ויצאנו להליכת בוקר על שפת אגם Ruataniwha הסמוך. את ההליכה התחלנו מהנקודה Meridian Rowing Centre, והלכנו עד קצה השביל שעובר לכיוון מזרח על שפת האגם. היינו כמעט לבד, עם נופי טבע שהשתקפו בצורה מושלמת בתוך האגם הרגוע - כשחזרנו לנקודת ההתחלה הסתבר לנו שבגלל שהאגם אינו חשוף לרוחות, הוא מהווה מרכז אזורי לתחרויות חתירה:
לאחר הליכת הבוקר חזרנו לדירה בטוויזל, התרעננו ונסענו כחצי שעה לאגם טקפו, ופשוט נסענו והלכנו רגלית מסביב לאגם, ועצרנו בדרום האגם בנקודות התצפית השונות שנמצאות על שפת האגם, כולל Maclaren Footbridge, The Church of the Good Shepherd וגם Lake Tekapo Lookout. צבע האגם הייחודי, על רקע ההרים המושלגים, עם אלפי התורמוסים על שפת האגם, היה רקע מצויין ליום מושלם עבורנו:
בשעות הצהריים נסענו נסיעה קצרה לאתר Tekapo Springs, שבו ניתן לבלות כמה שעות בבריכות גיאותרמיות חמות ונעימות. כדאי מאוד לבקר במקום.
ימים 42-45 לטיול - קרייסטצ'ירצ'
היום אנחנו נוסעים לעיר הגדולה ביותר באי הדרומי - קרייסטצ'ירצ'. מדובר בנסיעה של כ-4 שעות, אז בדרך עצרנו במקומות הבאים:
Burkes Pass - מקום נחמד לארוחת ביניים ושיטוט קצר, עם חנויות ומיצגים של רכבים ודברים ישנים.
Mia Flora Cafe & Garden Centre (Kavanagh House) - בית קפה בתוך וילה מעוצבת עם גנים יפים.
בעיר קרייסטצ'ירצ' התמקמנו בדירה נחמדה במיקום מצוין, במרחק הליכה מהמרכז וליד נהר AVON שחוצה את העיר ומצויין להליכת בוקר או ערב לאורך טיילת עם מסעדות ובארים:
https://www.airbnb.com/rooms/1287990443508511523
יש כמובן הרבה אופציות בעיר ומסביבה, אנחנו רצינו לגור במרכז העניינים לאחר כל הטבע של השבועות האחרונים.
במהלך הימים, במרכז העיר בהליכה ביקרנו ב:
מרכז העיר שכלל חנויות ובתי קפה נחמדים
מרכז הקניות City Mall
השוק המקומי Riverside Market
מרכז תרבות ואומנות The Arts Centre Te Matatiki Toi Ora
גנים בוטניים Christchurch Botanic Gardens
קתדרלה מוזרה Cardboard Cathedral
לאחר חודשיים ללא טלוויזיה וסרטים, במהלך השהייה בעיר גם החלטנו ללכת לקולנוע ולראות את הסרט גלדיאטור 2 שבדיוק יצא לאקרנים (מרכז הקולנוע שלהם נקרא Hoyts Riccarton), ולידו עשינו מסג' תאילנדי מוצלח בקליניקה שנקראת Elite Thai Massage Clinic Christchurch.
יום אחד גם הקדשנו לפרברי העיר וביקרנו ב:
New Brighton Pier
Evans Pass Lookout
Mount Vernon ונקודת התצפית שלידו
Rakaia Gorge Walkway (כשעה נסיעה מהעיר)
ימים 46-47 לטיול - קייקורה ושיט צפייה בדולפינים
קייקורה נמצאת כשעתיים וחצי נסיעה מקרייסטצ'ירצ', ומהווה מרכז לשיט צפייה בדולפינים ולויתנים, בתלות בעונה הספציפית. החלטנו לסוע לשם, בעיקר מאחר ושיט הדולפינים שם נחשב ייחודי, עם להקות דולפינים גדולות מסוג מסוים שנקרא הדולפין המזנק (DUSKY), שהוא מאוד ידידותי. התמקמנו בקייקורה לשני לילות במלון נחמד ממש על החוף שנקרא The Anchor Inn Beachfront Motel Kaikoura. את השיט הזמנו באתר החברה https://www.dolphinencounter.co.nz/.
השיט ענה על כל הציפיות, וראינו מאות דולפינים שעשו ממש מולנו ולידינו מופע קפיצות ושחייה מרהיב, שניתן לראות אותו בלינק הבא בפייסבוק:
https://www.facebook.com/share/v/1C6wvgnFBd/
קייקורה עצמה היא עיירה מנומנמת ששאין הרבה מה לעשות בה ובאזור שלה, למעט שיטוט במרכז העיר הקטן ולאורך החוף.
יום 48 לטיול - סיום במעיינות המנר וטיסה מקרייסטצ'ירצ'
בדרך חזרה מקייקורה לקרייסטצ'ירצ' החלטנו לעבור במעיינות המנר המומלצים. מדובר בעיקוף מסויים בדרך, אבל זהו היום האחרון שלנו בניו זילנד אז רצינו להתפנק בהתאם. במעיינות המנר מקבלים גם אפשרות לבריכה פרטית מחוממת לשעה, בה אפשר להתפנק לבד ובכיף. בשעות הערב הגענו לשדה התעופה בקרייסטצ'ירצ', החזרנו את הרכב ששרת אותנו נאמנה לאורך כל הטיול ללא כל תקלה, וישנו במלון הכי קרוב לשדה כדי להגיע בזמן ובקלות לטיסה שלמחרת.
אנחנו בחרנו לעבור דרך סידני אוסטרליה בדרך הביתה, ובילינו בסידני שלושה ימים נוספים.
צ'ירז חברים, ואם הגעתם עד כאן בקריאת שלושת הפוסטים שלי על ניו זילנד, אני בטוח שאתם עומדים להזמין בקרוב כרטיס טיסה לשם...
ואין לי מה לומר חוץ מזה שאני מקנא בכם...
תיהנו!!!!!!
