במשך לא מעט שנים שמענו מחברים ואנשים שטיילו ביפן סיפורים מדהימים על יפן וסימנו אותה כיעד לטיול מתי שהוא בעתיד.
לפני שנתיים הצטרפנו לבתנו הדיילת לסופ"ש בטוקיו והתלהבנו מאד מהעיר ומהמדינה. הביקור הקצר נתן לנו טעם של עוד והיה לנו ברור שבעתיד הקרוב נשוב ליפן לטיול ארוך ומקיף יותר. במאי 2025 עשינו את זה.
הטיסות הוזמנו באלעל כמעט שנה מראש. הכוונה היתה לטייל ביפן בפסח בתקופת פריחת הדובדבן, אך העלות הגבוהה מאד של כרטיסי הטיסה גרמה לנו להתקדם בלוח השנה עד לתחילת מאי כשמחירי הטיסות היו הרבה יותר סבירים.
תכנון הטיול נמשך כחצי שנה והיה לא פשוט בהתחלה. אנו מורגלים בטיולים בעיקר לארה"ב ואירופה וה"שונות" של תכנון טיול עצמאי במזרח ביחד עם הכמות הרבה של החומרים והמסלולים האפשריים יצרה קצת "בלגן", אבל נעזרנו מאד באתרים "יפנית" ו"יפן עם טל" וכמובן באתר "למטייל" ובנוסף בחברים שטיילו והכירו את יפן ולאט לאט בנינו את המסלול שהתאים לנו.
המלונות הוזמנו באתר בוקינג ולגבי רכב - התלבטנו אם להשכיר רכב בהאקונה, אך לבסוף החלטנו להסתמך על התחבורה הציבורית היעילה להדהים של היפנים.
ימים 1-2 - טיסה וערב בטוקיו
בתאריך 5.5.25 בערב המראנו עם אלעל ונחתנו בשדה התעופה נריטה בטוקיו למחרת בצהרים.
הכניסה לאתר "visit japan web" לפני הטיסה וקבלת קוד QR הקלה מאד את תהליך הכניסה ליפן ודי מהר יצאנו מהטרמינל וירדנו במדרגות קומה למטה לכיוון הרכבות. במשרד של JR קנינו כרטיסי נסיעה עם רכבת אקספרס JR line עד לתחנת שינג'וקו וקיבלנו מהם גם כרטיס נטען hello suica שישמש אותנו בנסיעות בתחב"צ, בקניות ב 7 Eleven ועוד.
הנסיעה ברכבת משדה התעופה לתחנת שינג'וקו נמשכה כשעה ועשרים. תחנת שינג'וקו היא תחנה ענקית עם מס' קומות ומפלסים ורציפים רבים וקל ללכת בה לאיבוד. נעזרנו במקומיים כדי להגיע למודיעין ומשם כיוונו אותנו לתחנת המוניות. המלון שלנו (APA Hotel Shinjuku Kabukicho Tower) היה במרחק 10 דק' הליכה אך בשל הגשם והעייפות מהטיסה העדפנו להגיע למלון במונית. (יכולנו גם להמשיך משינג'וקו ישירות להאקונה, היעד הבא בטיול אבל העדפנו לישון לילה בטוקיו אחרי טיסה מתישה של כ 12 שעות ולנסוע למחרת בבוקר רעננים יותר ובדיעבד זו היתה בחירה נכונה).
בערב יצאנו לסיבוב קצר באזור ה Golden Gai הסמוך למלון, אכלנו ראמן מצוין במסעדת Ramen Nagi וראינו את הגודזילה פולטת עשן במרפסת במלון גרסרי, לפני שהעייפות הכריעה אותנו והלכנו לישון.
ימים 3-4 - האקונה
אחרי ארוחת הבוקר הסבירה עזבנו את המלון והלכנו כ 10 דק' עד לתחנת שינג'וקו לכוון קווי חברת ODAKYU. רכשנו Hakone Freepass וכרטיסים ל"רכבת הרומנטית" שהסיעה אותנו עד לתחנת Hakone-Yumoto.
בתחנת Hakone Yumoto עברנו לקו Tozan ברכבת הקטנה לתחנת גורה, שם עברנו לשאטל שהסיע אותנו עד למלון המצוין - Hakone Kowakien Tenyu.
במלון הפקדנו את המזוודות ומיהרנו לנסוע למוזיאון הפתוח בהאקונה. זהו מוזיאון מקסים עם פסלים מודרניים ואומנות עכשווית בשטח פתוח המשקיף על רקע יפה של הרי האקונה. במוזיאון יש גם פינת שכשוך לרגליים המזרימה מים ממי המעיינות החמים הטבעיים המפורסמים של האזור.
אחרי הביקור במוזיאון חזרנו למלון המפנק ובילינו בו את המשך הערב כולל ארוחת ערב טעימה מאד ורחצה באונסנים של המלון (עם הפרדה בין נשים לגברים).
יום 2 בהאקונה
למחרת בבוקר אחרי ארוחת הבוקר המצוינת נסענו עם השאטל של המלון לתחנת גורה. בגורה עלינו לרכבל Hakone-Tozan cable car ואחרי כ- 10 דקות נסיעה הגענו לתחנת סונזן (Sounzan) הנמצאת בגובה של 750 מטרים מעל פני הים ויש בה מרפסת עם נוף יפה.
בתחנת סונזן עלינו על רכבל Hakone Ropeway עם נוף מרהיב (למרות שבשל עננות לא זכינו לראות את הר פוג'י) עד לתחנה הבאה אוואקודאני (Owakudani). זה אזור צחיח ועשיר בפעילות געשית עם עשן וולקני לבן שעולה מהאדמה ועם ניחוח גופרית באוויר. באזור מוכרים ביצים קשות שחורות שהן המאכל המפורסם של המקום.
רצינו לעשות את המסלול המוביל עד לבקתה אך הוא היה סגור לטיול עצמאי וניתן היה לטייל בו רק בסיור מאורגן שהוזמן מראש. בלית ברירה חזרנו לרכבל והמשכנו אתו בנסיעה עד לתחנת טוגנדאי (Togendai) שהיא התחנה הסופית של הרכבל הנמצאת ליד אגם אשי.
עלינו לשייט ב"ספינת פיראטים" להפלגה רגועה של כ 30 דקות באגם אשי היפה עד התחנה האחרונה בשייט, ברציף מוטו הקונה (Motohakone-ko).
אחרי שירדנו מהספינה הלכנו מהנמל כעשר דקות לשער הטורי המפורסם של האקונה, שנמצא בתוך אגם אשי. ליד השער עמדו בתור המון אנשים כדי להצטלם תחתיו. ויתרנו על עמידה בתור וצילמנו רק את השער.
משם חזרנו לכיוון הנמל וטיילנו בין חנויות המזכרות ובתי הקפה שבאזור. המשכנו בהליכה לפארק אונשי האקונה ועלינו לנקודת תצפית על הר פוג'י מעל אגם אשי. גם כאן לא הצלחנו לצפות בהר פוג'י אבל נוף יפה בהחלט ראינו.
חזרנו לטרמינל האוטובוסים שליד הנמל ועלינו על אוטובוס עד למלון. את המשך היום בילינו במנוחה וברחצה באונסן שבמלון.
ימים 5-9 - קיוטו
בבוקר אחרי הצ'ק אאוט המהיר במלון נסענו באוטובוס מתחנה הסמוכה למלון עד לתחנת Odawara, שם רכשנו כרטיסים לרכבת המהירה שינקנסן לקיוטו.
הנסיעה ברכבת השינקנסן היא חוויה נעימה בפני עצמה: המושבים מרווחים וניתנים להטיה, למרות המהירות (עד 300 קמ"ש) הנסיעה שקטה מאד, מהחלונות נשקפים נופים יפים בדרך והרכבת עוצרת בדיוק בפתח המיועד על הרציף. הנסיעה נמשכה כשעתיים והגענו לקיוטו בשעת צהרים מאוחרת.
אחרי שנכנסנו ל"מודיעין לתיירים" כדי לקבל מידע על אמצעי התחבורה וכרטיסים ולהצטייד במפות של קווי האוטובוסים (שבדיעבד לא נזקקנו להן) לקחנו מונית למלון BnA Alter Museum. הנהג התבלבל קצת בדרך והביא אותנו למלון מרחוב צדדי שנראה כמו שכונת פחונים ולרגע חששנו ש"נפלנו" עם בחירת המלון, אך מהר מאד הבנו שטעינו. המלון חדש ונראה כמוזיאון עם כל מיני מוצגים בקומת הלובי ובחדרים.
לאחר שהתמקמנו בחדר יצאנו לטיול ראשון בעיר והלכנו לפארק מארויאמה, שנעים מאד להסתובב בו. בפארק יש מגוון דוכני אוכל ובתי קפה וסטארבקס יחידי מסוגו בעיצוב יפני שכמובן עשינו בו הפסקת קפה. אחרי הטיול בפארק הלכנו לנקודת המפגש לסיור שהזמנו מראש: Kyoto Night Free Walking Tour. הסיור שנמשך כשעתיים התמקד ברובע גיון (רובע הגיישות). קיבלנו מהמדריך הסברים מעניינים על ההיסטוריה של הרובע ושל הגיישות, למדנו להבחין בין גיישה "אמיתית" ל"מזוייפת" וסיירנו בין בניינים מעניינים ברובע. בסוף הסיור בדרך חזרה למלון ראינו באקראי גיישה "אמיתית" שניסתה להתחמק מהמצלמה שלנו.
יום 2 בקיוטו
את היום השני שלנו בקיוטו התחלנו בסיור נוסף: Free Walking Tour Kyoto. הסיור נמשך 3 שעות וכלל ביקור במספר אתרים מפורסמים בקיוטו עם הסברים מעניינים של המדריכה. הסיור הסתיים במקדש קיומיזודרה עם תצפית יפה על קיוטו.
אחרי הסיור המעניין נסענו לשוק האוכל נישיקי (Nishiki Market). בשוק מעל 100 חנויות ומסעדות והמקום שוקק חיים. בחלק מהחנויות נותנים טעימות "בחינם" או מוכרים מנות "דוגמית" לאכילה במקום. בעקבות המלצות הלכנו לאכול צהרים במסעדת ראמן: Kyoto Engine Ramen הנמצאת בפאתי השוק. ההמלצות הסתברו כטובות והראמן היה מצוין.
מהשוק נסענו למקדש גינקקוג'י (מקדש הכסף). המקדש לא כ"כ מרשים מבחוץ (לא ניתן להיכנס פנימה) אך הגנים המקיפים אותו יפים מאד ויש מהם תצפית יפה על קיוטו.
מהמקדש הלכנו ל"דרך הפילוסוף". מדובר על שדרת עצי דובדבן באורך 2 ק"מ לצד התעלה, המחברת בין מקדש גינקקוג'י בצפון למקדש Eikan-do בדרום. זה גם מקום פופולארי לחזות בפריחת הדובדבן בעונה, אך גם מחוץ לעונת פריחת הדובדבן זו דרך יפה ונעים ללכת בה.
יום 3 בקיוטו
את בוקר היום השלישי שלנו בקיוטו הקדשנו לנארה. מתחנת קיוטו נסענו בקו הרכבת Kintetsu Nara Line כ 50 דקות עד Kintetsu Nara Station הקרובה מאוד לפארק ולרחוב הקניות המקומי. מהתחנה הלכנו כרבע שעה עד לפארק. בפארק ובדרך אליו פגשנו איילים מסתובבים בחופשיות. ניתן להאכיל את האיילים בקרקרים מיוחדים שנמכרים בדוכנים. האיילים מאולפים ו"קדים קידה" עם ראשם כדי לקבל קרקר.
נכנסנו לפארק ואחרי הפסקת קפה בסטארבקס ליד האגם הלכנו לכיוון מקדש טודאי-ג'י (Todaiji Temple), אחד המקדשים החשובים ביפן. בדרך למקדש חולפים דרך שער ננדאיימון המתנשא לגובה של כ 25 מטר.
מקדש טודאי-ג'י הינו מבנה העץ הגדול ביותר בעולם. בהיכל הראשי במקדש, שוכן פסל הבודהה הענק Big Buddha - Daibutsu. זהו פסל בודהה מברונזה, עצום ממדים, שהינו הגדול ביותר ביפן. גבהו 15 מטרים וידו הפתוחה הינה בגובה אדם.
אחרי הביקור במקדש נסענו באוטובוס מהפארק לתחנת הרכבת JR Nara Station כדי לנסוע ברכבת בקו Nara Line עד לתחנת JR Inari הסמוכה לכניסה למקדש פושימי אינארי.מקדש זההוא אחד ממקדשי השינטו הפופולאריים ביותר בקיוטו וביפן כולה בזכות אלפי שערי הטורי הכתומים שלו. המקדש נמצא על הר המתנשא לגובה 233 מטרים בו מאמינים שהאל של המקדש שוכן ולכן נחשב למקום קדוש. ניתן ללכת ברגל כשלוש שעות עד לקצה העליון של ההר ובחזרה. אנחנו הסתפקנו בערך במחצית הדרך וכשהבחנו בירידה בצפיפות שערי הטוריי הסתובבנו בחזרה.
סיימנו את היום בארוחת ערב בסגנון קיוטו במסעדה יפנית מסורתית בישיבה על כריות ליד שולחנות נמוכים.
יום 4 בקיוטו
אחרי ארוחת הבוקר הטובה במלון נסענו ברכבת כ 20 דק' לתחנת Station Saga-Arashiyama וממנה הלכנו ליער הבמבוקים. הרחובות שמובילים מתחנת הרכבת ליער מלאים בחנויות מזכרות ומסעדות למיניהן והליכה בהם מהנה לא פחות מביקור ביער עצמו. לאחר מס' דקות של הליכה הגענו לשבילים רחבים בתוך קני במבוק ענקיים. המראה יפהפה. מי שלא מתעצל ומגיע מוקדם בבוקר לפני הקהל הרב זוכה גם לתמונות מדהימות ללא אנשים זרים ברקע התמונה..
אחרי הביקור ביער הבמבוקים הלכנו לגשר טוגטסוקיו. הגשר עובר מעל נהר האויגווה ואורכו כ-155 מ'. רציפי הגשר עשויים מבטון מזוין, אך המעקים עשויים מברוש ותוכננו להשתלב עם הנוף שמסביב.
עשינו הפסקה בבית הקפה קומונוצ'ה (Kumonocha) שליד הגשר והתפנקנו בקפה טוב ועוגת ענן טעימה.
החלטנו לוותר על ביקור בפארק הקופים ואחרי הקפה והעוגה חזרנו לתחנת הרכבת Saga Torokko Station הצמודה לתחנת הרכבת שאליה הגענו מקיוטו ונסענו ברכבת הרומנטית. הרכבת הרומנטית זו רכבת ישנה היוצאת כל שעה עגולה מתחנת Saga Torokko ונוסעת כ 25 דק' עד ל- Station Kameoka Torokko ובחזרה. בדרך יש נוף יפה מאוד של הנהר.
נסענו ברכבת עד לתחנה הסופית ב Station Kameoka Torokko וחזרה. משם נסענו לקיוטו ברכבת בקו JR Sagano Line ובהמשך עברנו לאוטובוס שהוריד אותנו במקדש הזהב (Kinkakuji). מקדש קינקקוג'י הוא אתר מורשת עולמית ושתי הקומות העליונות במבנה הפגודה מצופות בעלי זהב טהור. בראש הפגודה ישנו פסל של ציפור הפניקס שגם היא מצופה בעלי זהב. הכניסה למבנה הזהב אסורה, אבל כל היופי והפאר נמצאים בחיצוניות המבנה שמקושט ברקע הבריכה והגנים היפים שמסביבו.
בערב חיפשנו מסעדה יפנית שהמליצו לנו עליה, אך לא היו בה מקומות ובאקראי הגענו למסעדת Menya Inoichi - מסעדה לא רחוקה מהמלון שלנו, המגישה מרק ראמן מצוין שהסתבר שיש לה כוכב מישלן.
לאחר מכן הלכנו לטייל בסמטת פונטוצ'ו (Pontocho Alley) - סמטה ליד הנהר שיש בה הרבה מאוד מסעדות ופאבים.
יום 5 בקיוטו
את היום האחרון שלנו בקיוטו החלטנו להקדיש דווקא לאוסקה. התלבטנו אם להישאר בקיוטו ולראות אתרים נוספים שלא ביקרנו בהם, אך לבסוף החלטנו "להרוויח" יעד נוסף.
מתחנת קיוטו נסענו ברכבת כשעה לתחנת אוסקה ומשם המשכנו ברכבת והליכה של כרבע שעה לטירת אוסאקה. בכניסה היה תור די ארוך של אנשים אבל הוא התקדם מהר וביעילות ותוך זמן קצר נכנסנו פנימה. הטירה הענקית הלבנה עם הגגות הירוקים, שבבסיסה חומת אבן עבה מאד, מוקפת בפארק ירוק ורחב ידים וגם ברובע עסקי וגורדי שחקים רבים. בפארק הופיעה להקת זמרים ונגנים להנאת הקהל.
בטירה יש מוזיאון המציג את ההיסטוריה של המבנה ושל אוסקה עצמה, עם תצוגות, ציורים ובובות מיניאטוריות של דמויות המדמות קרבות מהעבר. אנחנו התעניינו פחות בהיסטוריה של הטירה ועלינו לתצפית הנפלאה בקומה השמינית, שממנה רואים את כל העיר.
אחרי הביקור בטירה נסענו ברכבת לרובע נאמבה (NAMBA) והלכנו לאזור דוטונבורי (Dotonburi) - אזור בידור ושופינג והרבה מסעדות וכיף. כיון שהמליצו לנו לאכול את האוקונומיאקי של אוסקה (שהוא שונה מזה של הירושימה שאליה נגיע מחר) הלכנו לפי המלצה למסעדת Ajinoya שבאזור, שגם היא מתהדרת בכוכב מישלין שהיה לה עד לפני מס' שנים. בכניסה למסעדה עמדו אנשים בתור מה שיכול להעיד על טיבה, ואכן לא התאכזבנו. התיישבנו ליד שולחן ובו פלנצ'ה והמנות שהזמנו הגיעו עם המלצר ישר לפלנצ'ה שבשולחן. המלצר שהגיע כמה פעמים כדי להפוך ולטבל את המנה הודיע לנו מתי היא מוכנה והטעם - גן עדן.
אחרי הארוחה המשכנו להסתובב באזור דוטונבורי ובארקייד הקניות שינסייבאשי (Shinsaibashi) - רחוב קניות מקורה באורך 600 מטרים.
כשהרגשנו שמיצינו את איזור דוטונבורי חזרנו ברכבת לקיוטו למלון.
ימים 10-11 - הירושימה
בבוקר נפרדנו מקיוטו ומהמלון האהוב ונסענו באוטובוס לתחנת קיוטו. רכשנו כרטיסים לרכבת המהירה שינקנסן להירושימה ותוך זמן קצר עלינו לרכבת. כיון ששלחנו את המזוודות מהמלון יום קודם הנסיעה באוטובוס וברכבת היתה הרבה יותר קלה ונוחה וכעבור כשעתיים הגענו לתחנת הירושימה.
מהתחנה הלכנו מרחק קצר למלון Hotel Granvia Hiroshima, שנמצא צמוד לתחנה, מה שמקל מאד על הנסיעות לאתרים ואטרקציות, מעבר לכך שזה מלון טוב מאד. המזוודות ששלחנו מהמלון בקיוטו המתינו לנו בלובי (פתרון קל, יעיל ונוח) ואחרי שהתמקמנו בחדר התחלנו לטייל בעיר. התכנית היתה לנסוע לאי מייג'ימה, אך לאחר שהסתבר לנו שהרכבל להר מיסן יסיים לעבוד בקרוב שינינו תכנית והלכנו ברגל לפארק השלום בהירושימה (Hiroshima Peace Memorial Park). זהו פארק זיכרון בלב העיר הירושימה, המוקדש למורשת של הירושימה כעיר הראשונה בעולם שספגה התקפה גרעינית, ולהנצחת זכרם של הנפגעים הישירים והעקיפים של הפצצה.
האתר הראשון שראינו בפארק היה הכיפה האטומית (A-bomb Dome). בניין זה היה המבנה הקרוב ביותר למוקד הפיצוץ ששרד לפחות בחלקו, בשל העובדה שהדף הפיצוץ הגיע מכיוון כמעט אנכי.
לאחר מכן הלכנו לאולם הזיכרון המוקדש לקורבנו הפצצה ולמוזיאון השלום שבו מוצגים אוסף פריטים ששרדו את ההפצצה, תמונות ונתונים. הביקור במוזיאון מעניין מאד ויכול להימשך מס' שעות. האתר האחרון שביקרנו בפארק הוא אנדרטת השלום של הילדים - פסל אשר מוקדש לזכר הילדים שמתו כתוצאה מהפצצה ונזקי הקרינה שלה.
מהפארק הלכנו מרחק קצר לרחוב הונדורי (Hondori) שהוא מדרחוב להולכי רגל עם חנויות ומסעדות והגענו לאוקונומימורה (Okonomimura) כדי לאכול אוקונומיאקי בסגנון הירושימה. גם כאן היה טעים מאד ולא החלטנו איזה מהאוקונומיאקי טעים יותר: בסגנון אוסקה או הירושימה.
את המשך הערב העברנו במנוחה במלון.
יום 2 בהירושימה
אחרי ארוחת הבוקר המצוינת במלון נסענו לאי מייג'ימה (Miyajima). מייאג'ימה הוא אי במפרץ הירושימה והוא פופולארי בעיקר בזכות מקדש איטסוקושימה עם שער הטורי המפורסם שלו שבשעות הגאות נמצאים בתוך המים ואילו בשעות השפל ניתן ללכת ביניהם.
מתחנת הירושימה לקחנו את רכבת San-yo Line ואחרי כ 20 דק' ירדנו בתחנת Miyajimaguchi. משם הלכנו מס' דקות עד לנמל ועלינו על מעבורת עד לאי מייאג'ימה (משך ההפלגה כ-10 דקות).
כשהמעבורת התקרבה לאי ראינו את שער הטורי המפורסם מכיוון הים.
אחרי שירדנו מהמעבורת לאי ראינו שגם בו מסתובבים איילים באופן חופשי כמו בנארה.
הלכנו לכיוון המקדש עם שער הטורי. פחות עניין אותנו להיכנס למקדש, אלא יותר כדי לתפוס זווית צילום טובה לשער הטורי.
משם המשכנו בהליכה לשאטל שהוביל לרכבל להר מיסן. עולים על רכבל אחד וממנו עוברים לרכבל שני שמוביל עד לתצפית שעל ההר. משך הזמן מהאי עד לתצפית הוא כחצי שעה. הנוף מהתצפית מדהים!
אחרי שנהנינו די זמן מהנוף הנפלא, עשינו את דרכנו מההר בחזרה למטה ומיהרנו למעבורת כדי להספיק לסיור שהזמנו מראש במפעל מאזדה. ירדנו למטה בשני הרכבלים, שטנו במעבורת ולקחנו רכבת עד לתחנה הסמוכה לבניין מאזדה והגענו כמעט בדקה ה-90 לפני תחילת הסיור.
מפעל ומוזיאון מאזדה - המפעל הראשי והמוזיאון של חברת מאזדה נמצא בהירושימה.
הזמנו את הסיור במפעל כחודשיים מראש דרך האינטרנט. בסיור המודרך קיבלנו הסברים על ההיסטוריה של החברה, הדגמים של הרכבים לאורך השנים, כולל דגמים שהשתתפו במרוצים וזכו בפרסים וצפינו בחלק מפס הייצור של המפעל, ששם מן הסתם אסרו עלינו לצלם. הסיור נמשך כשעתיים והיה מעניין מאד.
את הערב השני שלנו בהירושימה סיימנו בארוחת סושי טובה באחת המסעדות שבמתחם תחנת הרכבת הצמודה למלון, לא לפני שרכשנו כרטיסי נסיעה לטוקיו ברכבת השינקנסן לבוקר המחרת. בניגוד לנסיעות הקודמות ברכבת המהירה הפעם רכשנו כרטיסים מראש מהסיבה שרצינו להבטיח מקומות על הרכבת שתגיע לטוקיו בצהרים, כדי להיפגש עם בתנו האמצעית שהגיעה מהארץ כדי להצטרף אלינו לחלק האחרון של הטיול.
ימים 12-15 - טוקיו
למחרת בבוקר אחרי שעשינו צ'ק אאוט הלכנו מרחק קצר לתחנת הרכבת הצמודה למלון כדי לעלות על הרכבת המהירה לטוקיו. הדרך הארוכה של מעל 800 ק"מ עברה בנוחות וכמעט שלא הרגשנו את 4 השעות פלוס שעברו עלינו בנסיעה ברכבת. הגענו לתחנת שינג'וקו בצהרים והלכנו מרחק קצר למלון Hotel Sunroute Plaza Shinjuku כדי להיפגש עם הבת.
כיון שביקרנו בטוקיו לפני שנתיים, התמקדנו הפעם בביקור בעיקר באתרים ואטרקציות שלא היינו בהם בפעם הקודמת.
אחרי שהתמקמנו בחדר יצאנו מהמלון בהליכה לא ארוכה כדי לטייל בגן הבוטני היפהפה שינג'וקו גיואן
מהגן חזרנו למלון וסיימנו את היום בארוחת ערב באחת המסעדות שבאזור.
יום 2 בטוקיו
התעוררנו לבוקר קריר וגשום ואחרי ארוחת הבוקר הטובה במלון נסענו ברכבת לשוק הדגים צוקיג'י (Tsukiji Fish Market). זהו בעצם שוק הדגים הישן, כי בשנת 2018 חלק מהשוק נסגר ועבר לשוק הדגים החדש בטויוסו לא רחוק מאודאיבה.
השוק מאוד תוסס, יש בו המון מסעדות ודוכני רחוב שנמכרים בהם מאכלי ים, קרמיקה יפנית, בקר יפני, פירות, מאצ'ה, ממתקים יפנים מסורתיים ועוד. השוק מורכב ממספר רחובות פתוחים ונהנינו מאד להסתובב בו למרות הגשם והצפיפות היחסית. אחד מהדוכנים בשוק הוא דוכן קפה שג'ון לנון (מהחיפושיות) נהג לשתות בו קפה, כאשר היה ביפן. כמובן שגם אני טעמתי מהקפה "של ג'ון לנון". הקפה היה טעים אבל יקר יחסית.
מהשוק הלכנו ברגל לאזור גינזה הסמוך. נכנסנו לקומת המרתף B2F בכלבו מיטסוקושי - בה יש מבחר גדול של קינוחים יפנים מסורתיים לצד עוגות, שוקולד וקינוחים מעולים אחרים. עלינו לגינה בקומה התשיעית, אך בשל הגשם לא יכולנו לשבת לקפה בחוץ.
המשכנו ללכת ונכנסנו לתחנת טוקיו (Tokyo Station). תחנת הרכבת האדומה בסגנון הבניה מ-1914 היא ניגוד מוחלט למגדלי היוקרה העסקיים המקיפים אותה.
מהתחנה צעדנו מס' דקות לגני הארמון הקיסרי (The Imperial Palace). לא נכנסנו לארמון אבל טיילנו ב"גנים המזרחיים" היפים.
בערב אכלנו ארוחת ערב במסעדת וואגיו מצוינת בשיבויה - Han no Daidokoro Bettei Shibuya. זו פעם ראשונה שאכלנו בשר וואגיו ולמדנו שלבשר וואגיו יש כמה דרגות, כשהגבוהה ביותר היא קובה. במרכז השולחן יש פלאנצ'ה. המלצר מגיש את נתחי הבשר על פלטה כשליד כל נתח רשום איזה סוג הוא, והוא מנחה כמה דקות לחמם את הבשר ואנו בעצם "עושים על האש" במסעדה. הזמנו כמה סוגי בשר וכולם היו טעימים, אבל טעמו של בשר הקובה היה מדהים!
אחרי המסעדה הסתובבנו בשיבויה. עלינו לסטארבקס כדי לראות את ההמון עובר במעבר החציה המפורסם ועברנו בו גם אנחנו לא לפני שחזרנו למלון.
יום 3 בטוקיו
בבוקר נסענו ברכבת לאודאיבה (Odaiba). אודאיבה הוא אי מלאכותי במפרץ טוקיו שיש בו שלל אטרקציות חדשניות, מוזיאונים, מרכזי קניות ונוף יפהפה של העיר על רקע מפרץ טוקיו והגשר החוצה אותו. ניתן להגיע אליו באמצעות נסיעה ברכבת יוריקמומה (Yurikamome Monorail) שנוסעת ללא נהג באופן אוטומטי לחלוטין או בקו רכבת Saikyo Line, בה אנו נסענו מתחנת שינג'וקו עד לתחנת Tokyo Teleport.
מהתחנה הלכנו כמה דקות לבניין פוג'י טי.וי (Fuji TV). מייחד אותו חלק בצורת כדור שנמצא בחלקו העליון ומציע תצפית פנורמית מרהיבה מגובה 124 מטר על מפרץ טוקיו, גשר הקשת בענן והעיר כולה. עלינו במדרגות הנעות עד לכניסה הראשית לבניין ולאחר שרכשנו כרטיס בקופה עלינו במעלית עד לקומה 25 כדי להנות מהנוף.
מקומת התצפית ירדנו לקומה ה-24 בה אמור להיות אולפן חדשות הבוקר של ערוץ פוג'י, אך לא ראינו את האולפן (או שעבר משם או שהיה נעול מאחורי הדלתות).
ירדנו מבניין פוג'י TV והסתובבנו בטיילת לאורך המפרץ. הנוף של הטיילת מזכיר מאד את מנהטן ויש בה גם דגם של פסל החירות.
באודאיבה אפשר להסתובב יום שלם ואפילו יותר אם מבקרים במוזיאונים. אנחנו הסתפקנו ב"טעימה" של כמה שעות שבהחלט עשתה "תיאבון" לשוב לשם בעתיד. הלכנו לתחנה של רכבת יוריקמומה כדי לחוות את הנסיעה חזור ברכבת ללא נהג ועמדנו בקרון הראשון כדי להנות מהנוף במהלך הנסיעה. הרכבת נוסעת דרך גשר הקשת בענן (Rainbow Bridge), שמחבר את אודאיבה ללב טוקיו.
חזרנו לעיר והלכנו לסניף סטארבקס הגדול ביותר בעולם (Starbucks Reserve Roastery). בסניף יש ארבע קומות ונמכרים בו סוגי קפה שלא ניתן למצוא בסניפי סטארבאקס אחרים. בתוך המבנה יש מיכל נחושת שמשתרע מהקומה הראשונה ועד הרביעית, קיר ששולבו בו 2300 כוסות תה, תקרה בהשראת אוריגמי (אמנות קיפולי הנייר היפנית) ועוד. הקומה הראשונה מוקדשת לקפה ולמאפייה, השנייה לתה, בשלישית יש בר אלכוהול ובקומה הרביעית ישנם מקומות ישיבה רבים ומרפסת.
יום 4 בטוקיו
את בוקר יום הטיול האחרון שלנו בטוקיו הקדשנו לרחוב טקשיטה (Takeshita) ברובע הרג'וקו (Harajuku).אמנם ביקרנו כאן בטיול הקודם שלנו בטוקיו לפני שנתיים אך היה לנו "חוב" קטן לסגור. בביקור הקודם בתנו רצתה מאד להיכנס לחנות קפה עם חזרזירים (mipig cafe), אך לא היו להם מקומות והיא נותרה בחוץ מאוכזבת. הפעם לשמחתנו נכנסנו פנימה, ההנאה היתה רבה ו"המעגל נסגר".
בהמשך הסתובבנו ברחוב טקשיטה ברובע התוסס ואת שארית היום ניצלנו לקניות בחנות יוניקלו הסמוכה, שהיא אמנם לא ענקית כמו זו שבגינזה, אך גדולה מספיק ומגוונת וההספק היפה של הקניות הוכיח זאת.
יום אחרון בטיול - חזרה הביתה
התעוררנו לבוקר אחרון בטיול הנהדר, ואחרי ארוחת הבוקר והצ'ק אאוט מהמלון הלכנו לתחנת שינג'וקו כדי לעלות על הרכבת לשדה התעופה. בירידה מהרכבת בשדה התעופה אירעה לנו תקלה קטנה כששכחנו בקרון את תיקי הגב והטלפון הנייד. בהפגנת כישורי ריצה שלא היו מביישים גם את יוסיין בולט בימיו הגדולים הספקתי לחזור בריצה ולקחת אותם לפני שהרכבת עזבה את הרציף.
זהו, הטיול החלומי ליפן הסתיים ונתן לנו חשק לעוד.
