האמת שקצת חששתי מהיעד הזה, הטבע מאוד משך אותי אבל אנחנו לא מיטיבי לכת אלא בעיקר מחפשי אטרקציות לילדים ותהיתי אם נצליח להנות בסלובניה. כוונתי הראשונה הייתה לנסוע לדרום גרמניה, אלא שביטול טיסתנו המקורית ויוקר מחירי כרטיסי אלעל אילצו אותי לשנות מסלול. בחרתי בטיסת ישראייר לוורונה ומשם פנינו לסלובניה שכן באיטליה כבר ביקרנו בעבר.
יום ראשון לטיול – העברות והתמקמות בדירת הנופש
הנסיעה מוורונה לדירה הראשונה ערכה כשלוש וחצי שעות, הילדים כבר גדולים, בני 11, 10, 8 ו5.5 והנסיעה עברה בנעימים. איסוף הרכב בשדה תעופה, נסיעה לדירה בסלובניה, התמקמות והצטיידות בסופר הקרוב תפסו לנו יום שלם. מיקום הדירה הנבחרת בסלובניה היה בין לובליאנה לעיירה בלד, מיקום המאפשר גישה נוחה לכל היעדים המתוכננים בסלובניה. הדירה בה שהינו הוזמנה דרך Booking.com והתגלתה כנקייה, נעימה ומרווחת (התאימה להרכב שלנו של 3 מבוגרים ו 4 ילדים). בעלי הדירה היו נחמדים מאוד, שוחחנו רבות על המצב בישראל.
כדאי לדעת מראש (אני לא ידעתי) שבסלובניה הנסיעה בכבישים המהירים אפשרית רק בקניית מנוי. נכון לכתיבת שורות אלה, מנוי של שבוע עלה 30 יורו ומנוי לחודש עלה כפול. אנחנו ששהינו בסלובניה 8 ימים נאלצנו לקנות מנוי של חודש בעבור יום אחד נוסף.
יום שני לטיול - במצודת פרדיגמה ומערת פוטסוינה
תוכנית מצטיינת ליום גשום! ביקור במצודת פרדיגמה ומערת פוטסוינה. יש להזמין ולרכוש כרטיסים מראש, אפילו מחוץ לעונת התיירות. התחלנו במצודה, מצודת פרדיגמה היא מצודה מרשימה מאוד מימי הביניים, היא בנויה על צלע הר וחלקה בנוי ממש בתוך מערה. את הסיור בפנים עשינו בליווי אפליקציית מדריך אודיו בעברית שסיפרה על ההיסטוריה המעניינת של הטירה, המצור שחוותה ובעליה השונים. הסיור היה מעניין ומשכיל, הילדים גם היו קשובים. לאחר הביקור בטירה נסענו כרבע שעה למערת פוטסוינה. במתחם הקרוב לכניסה למערה יש מספר מסעדות, בתי קפה וחנויות. אכלנו ארוחת צהרים מצוינת במזנון, ונכנסנו לסיור שלנו במערה. הסיור במערה היה חוויתי והרגיש כמו מתקן בפארק שעשועים של דיסני. נסיעה מסעירה בקרונות רכבת והמשך סיור רגלי כשעה נוספת ברגל, ואז חזרה שוב ברכבת. בני הבכור נדבק למדריך הסיור, קשקש איתו באנגלית ואף הצליח לשכנע אותו לעזור לו להתיישב בשורה הראשונה ברכבת החזרה. כולם יצאו מאושרים ונרגשים מהחוויה. חזרנו לעת ערב לדירה, לאחר מכן ארוחת ערב ושינה.
יום שלישי לטיול - ליובליאנה
ליובליאנה עיר מאוד מטופחת, יפה ונקייה. אם זאת מגוון הפעילויות בה קטן יחסית לעיר בירה, האזור העתיק והמתוייר משתרע על שטח מצומצם. במקור, לא תכננתי להקדיש לה זמן, בטח לא יום שלם אבל בשל בקשה שהגיעה מבן זוגי לבקר בשוק האוכל ביום שישי, שיניתי את תוכניותי. בן זוגי והילדים הוגדרו לא מכבר כפודיס (על אף חוסר הגיוון הקולינרי בו הם מתאפיינים) ועל כן שוק אוכל הוא בהחלט פעילות אפשרית לשעת הצהריים. לאחר בדיקה מעמיקה במרשתת לפעילויות מעניינות בליובליאנה, בחרתי בטיול במצודה. חנינו במרכז העיר והתחלנו ללכת לכיוון המצודה. בהמלצת הספר המשפחה המטיילת, הילדים התבקשו לספור דרקונים ברחבי העיר, המנצח שזיהה מספר גדול יותר של דרקונים זכה להיות הראשון שבוחר מנת אוכל בשוק לארוחת הצהריים. בדרכנו למצודה עברנו בשוק הירקות והפירות שהיה פתוח עד 14:00 וקנינו פירות יער טריים. אל המצודה עלינו ברכבת פוניקולר, אך למוזיאון המצודה לא נכנסנו. במקום רכשנו משחק/הפעלה ב4 יורו בשם פרדריק העכבר. המשחק שלח אותנו לסיבוב מחוץ למצודה בריצה אחר משימות. המשימות שלבו סיפורים על ההיסטוריה של המצודה והן כללו בין השאר ספירת חרכי ירי חיצים, חיפוש ומציאת פתחים חבויים במצודה, קרב חרבות, ירי בחיץ וקשת ועוד. משהושלמו כל המשימות זכינו בפרס סימלי בחנות המזכרות והמשכנו לדרכנו. אני מאוד אוהבת פעילויות מסוג כזה אלא שילדי המתבגרים כבר מתלהבים פחות, הפעם הצלחנו להפעיל אותם כשעה וחצי. בצהריים הגענו לשוק האוכל הנחשק open kitchen שוק האוכל יפה, מגוון ונקי ופועל בימי שישי עד תחילת נובמבר, ההתרגשות הייתה גדולה! אכלנו מיני מטעמים, בשר ממעשנה, המבורגר, נודלס מוקפצים, שווארמה ולקינוח צורוס ואחד מהלהיטים התקופתיים גלידה שמכינים על משטח קפוא וטוחנים לתוכה תוספות. בין מנה למנה פגשנו את מנהל השוק הידידותי הישראלי! שחי בסלובניה הרבה שנים. אח"כ המשכנו עוד כשעתיים לטייל בעיר וחזרנו לדירה בסיום היום.
יום רביעי לטיול – מגלשה אלפינית ןנקיק וינטגר
חודש אוקטובר שבו טיילנו בסלובניה כבר אינו נחשב "עונת התיירות" ועל כן חלק מהאתרים פתוחים רק בסוף השבוע וחשוב לבדוק זאת מראש. הגענו למגלשה הקרובה לבלד בשבת בבוקר, העלייה להר היא ברכבלי כסאות, שמחתי לראות שכל הילדים עלו ושאף אחד לא וויתר על החוויה מפאת פחד גבהים. למעלה יש נוף משגע לאגם בלד (פעם ראשונה שראינו אותו בטיול) לא הצלחתי להוריד ממנו את העיניים. נקודת התצפית כל כך מרשימה שמנהלי המקום בנו עמדה ייעודית לצילום הכוללת מעמד מוגבה למצלמה ומסגרת תמונה גדולה מעץ. טיילנו טיול רגלי על ראש ההר שערך כשעה וירדנו במגלשה שהייתה מהתלולות ו המפחידות ביותר שחווינו (ואנחנו חובבי הז’אנר). בסיבוב השני וויתרנו על טיול נוסף בפסגה וירדנו שוב במגלשה.
מלאי אדרנלין נסענו לבלד לחפש מסעדה. בעיירה בלד, היצע המסעדות לא גדול ודי יקר, לבסוף מצאנו פיצריה טובה. אחר הצהריים המשכנו לנקיק וינטגר. תכננתי לעשות את המסלול הקצר בנקיק וינטגר (הלוך וחזור באותה הדרך לפי ספר הטיולים). כשהגענו למסלול הסבירו לי בכניסה שלא חוזרים באותה דרך והמסלול ממש קצר 4.5ק״מ, נתנו לנו מפה ושלחו אותנו לדרך מבלי שהספקתי להבין מה התרחש. המסלול היה מהנה מאוד וקל, מלא בגשרים סמוכים לנהר גועש, הנוף היה משגע. בסוף דרך הגשרים המסלול השתנה, נוספו עליות רבות והדרך נעשתה קשה יותר. לקראת סוף הטיול הבנו שעשינו את המסלול המלא למרות שזה לא הייתה התוכנית המקורית. גאים ומרוצים נסענו לחפש קפה ועוגה לחגוג את האירוע.
יום חמישי לטיול- מערת קרזנה ושקופיה לוקה
למערת קרזנה הגענו בשעה מוקדמת במהלך סוף השבוע (בחודש אוקטובר סיורים במערה מוגבלים לשעות אחר הצהריים למעט בסוף השבוע). למערה לא ניתן להזמין כרטיסי כניסה מראש ועל כן הגענו מוקדם לאתר. מסלול זה פחות מתויר מהביקור הקודם שעשינו במערת נטיפים. המערה הזאת גולמית יותר, היא פחות מרשימה ואין בה תאורה בכלל. בתחילת הסיור נועלים מגפי גומי ומצטיידים בפנסים שקיבלנו מהמדריכה, עבור הילדים והמבוגרים זו חוויה בפני עצמה. הסיור ערך כשעה וחצי, בו התקדמנו לאור פנסינו ובסופו שטנו באגם בסירת גומי כרבע שעה. המערה חשוכה וההליכה הייתה לא פשוטה עבור אימי, השייט בסירה היה מהנה אך מעט קצר מדי לטעמי. ארוחת הצהריים נאכלה במסעדה כפרית שהומלצה על ידי המדריכה. במסעדה מזמינים תפריט קבוע (בימי ראשון) לפי מניין האנשים. למרכז השולחן הוגשו 2 קערות מרק (ציר עוף ומרק פטריות) גדולות אשר מהן הגשנו לנו מנות אישיות. בהמשך קיבלנו פלטת בשרים שכללה, סטייקים, צלעות, שניצלים ופשטידת בשר כלשהי, תוספות וסלטים. כולם היו מאוד רעבים ונהנו מהאווירה (אמרתי שאנחנו פודיס) האוכל היה בסיסי, ביתי וניתן בכמויות גדולות. אחר הצהריים בדרכנו חזרה עצרנו בשקופיה לוקה, בחיפוש אחר בית קפה. הגשר המקשר לעיר העתיקה מרשים מאוד, העיירה עצמה מעט מנומנמת. הצלחנו להעביר כשעה בגן שעשועים (לפעמים זה כל מה שצריך) אחריו עוגה מאוד מוצלחת בבית הקפה הומיס׳ וחזרה לדירה.
יום שישי לטיול – אגם בלד ובריכה מחוממת
בבוקר נסענו לבלד (מרחק של כחצי שעה ממגורינו). היה יום סגרירי ולמרבה המזל לא ירד גשם. מטרתנו הייתה להגיע לאי שבמרכז האגם ולבקר בכנסייה שבו. שכרנו שתי סירות משוטים קטנות בגדה הקרובה ביותר לאי והתחרינו בינינו מי חותר מהר יותר ומגיע ראשון לאי, לצערי הפסדתי פעמיים בתחרות זו (הלוך וחזור). באי שהינו כעשרים דקות, שתינו קפה ולא נכנסנו לכנסיה. כל הטיול ערך קצת יותר משעה ולא שילמנו תוספת כסף על מעט הזמן שאחרנו להגיע חזרה.
ארוחת צהריים בפיצרייה בעיירה בלד, שבה כבר סעדנו יומיים לפני כן. אחר הצהריים המשכנו לאגם בוהיני לבריכה המחוממת שבקרבת האגם בה ניתן לבלות כשעתיים בנעימים עם הילדים. בבריכה יש שתי מגלשות מים, בריכת זרמים, ג׳קוזי וקיר טיפוס מעל הבריכה. היה נחמד לשהות במים חמימים ביום סגרירי. באגם בוהיני לא הספקנו לבקר, היות והיה מאוחר וכולם היו עייפים.
יום שביעי לטיול – פארק רוסג ומגדל Pyramidenkogel
נסענו לדרום אוסטריה בחבל קרינתיה, בהתחלה חששתי שנאלץ לשלם באוסטריה לאוטוסטרדה (באוסטריה הכבישים המהירים הם כבישי אגרה ומשלמים עליהם בקניית מדבקה ייעודית) אך הובהר לנו שדרומית לעיר קלגנפוט אין כבישי אגרה. הנוף בדרך לאוסטריה לא נראה שונה מזה שבסלובניה אך הכביש היה מפותל למדי. הגענו לפארק רוסג שבו חיות בר מקומיות כמו איילים, צבאים ומיני כבשים רבים. אני לא חובבת בקורים בגני חיות אבל לשם הגיוון מעניין להכיר בעלי חיים אלפיניים השונים מן הנראה בארץ. בפארק האכלנו את החיות, שוטטנו, שחקנו בגן השעשועים ונהננו לטייל במתחם הגדול, ומארוחת צהריים טעימה במיוחד במזנון הפארק שהגיש אוכל אוסטרי טיפוסי, שניצלים ונקניקיות. בילינו יום יפה בטבע. משם המשכנו למגדל Pyramidenkogel כדי להתנסות בירידה במגלשה הארוכה שלו. למרבה הצער למרות שהמגדל פתוח בכל ימות השנה המגלשה הייתה סגורה באותו יום בשל הגשמים (לא הוזכר באתר האינטרנט שהיא לא מופעלת, ולדעתי זה היה סיפור כיסוי כדי לא להפעילה באמצע השבוע שלא בעונת התיירות). התאכזבנו מאוד אבל אני ואחד הילדים החלטתנו בכל זאת לעלות ברגל אל המגדל בזמן ששאר המשפחה נשארה למטה לשחק בגן השעשועים היפה. אימי ובן זוגי לא הבינו מדוע אנו עולים את כל המדרגות האלה ברגל, הטיפוס לא היה קשה, האתגר היה להשתלט על פחד הגבהים. בעבר ביקרתי בנקודות תצפית גבוהות שכאלה אך המדרגות החשופות במגדל זה היו שונות. הנוף הפתוח היה יפהפה בעוד אני נצמדת למעקה הפנימי של המדרגות. הגעתי לקומה שבה מוצבת המגלשה והתלבטתי ביני לבין עצמי האם הייתי מצליחה לרדת במגלשה בסוף. חוויה מעניינת זו מומלצת בהחלט לאמיצים שבינינו. לקלגנפורט כבר לא הגענו באותו אחר הצהריים, שתינו קפה בבסיס המגדל וחזרנו הביתה.
יום שמיני לטיול – חוות הסוסים בליפיצה וקניוני BTC
ביום זה נסענו לראות את חוות הסוסים בליפיצה. כאמור אנחנו לא חובבי ז’אנר החיות וגם בספר "המשפחה המטיילת לסלובניה" לא נרשמה המלצה חמה לביקור בחווה, אך אימי מאוד הסתקרנה ורצתה לבקר שם. הגענו לצפות באחת מהחזרות למופע הסוסים בסוף השבוע ולסיור בחווה. הביקור ערך כשעתיים וכלל מופע וסיור בחווה. במהלך החזרות, הסוסים דהרו קדימה, אחורה אלכסון ועמדו בדרגות קושי שונות. ילדי לא הצליחו להתרשם מיכולות הדהירה של הסוסים והווירטואוזיות שלהם. המדריכה בסיור בחווה דיברה באנגלית ועל כן גם קשה להבנה עבורם. משם המשכנו למתחם הקניונים של BTC בו אכלנו צהרים, באחד המתחמים פזורים מספר דוכני אוכל וכל אחד בחר לפי טעמו, היה טעים מאוד. במתחם Woop כל ילד בחר פעילות מעניינת, אחד בחר במסלול קארטינג, אחר משחק במשחקי VR, והנותרים שחקו גולף זוהר, הילדים היו מרוצים ושמחים. לאחר סיבוב קצר בקניון ובסופר חזרנו לדירה.
יום תשיעי לטיול - במערת שקוציאן והעברות חזרה לוורונה
ביום זה נפרדנו מסלובניה ועברנו למשכננו החדש באיטליה, בדרך עצרנו ב במערת שקוציאן. מערת שקוציאן גדולה ומרשימה, מסלול סלול בן שעה וחצי עובר במערה טבעית ענקית של 90 מטר, במהלך הצעידה פוסעים בגשר בגובה 50 מטר מעל נהר שוצף. לא ראיתי מערות כאלה מרשימות מימי ושמחה על כי לא וויתרנו על החוויה. צהרים במסעדה שבאתר, היה טעים אך לא זול. המשכנו בנסיעה של 3 שעות לוורונה. הדירה בוורונה הייתה מאוד גדולה אך פחות נעימה מקודמתה. המיקום היה טוב, ניתן היה להגיע למרכז העיר בהליכה של כחצי שעה. מזג האוויר היה גשום וכבר לא יצאנו להסתובב באותו הערב.
יום עשירי לטיול - לאולנדיה
התוכנית ליום זה השתנתה מספר פעמים, הבוקר היה אפל וגשום אך לפי התחזית הייתה צפויה התבהרות לקראת הצהריים. הילדים הבהירו לי שלמרות ניסיונותיי למצוא פעילות במתחם סגור אין בכוונתם לוותר על הלונה פארק המתוכנן באותו יום. נסענו ללאולנדיה שבברגמו כשעה נסיעה מוורונה. הגענו מאוחר ב-12 בצהריים לפארק פתוח אך בניגוד למה שנכתב במרשתת שעת הסגירה הוקדמה ל-17:00 (באתר 18:00), בנוסף חלק מהמתקנים היו סגורים בעקבות מזג האוויר. אנחנו בקשנו הנחה בשל שעת הסגירה המוקדמת והמתקנים הסגורים. נאמר לנו שלמרות שלא ניתן לתת הנחה, אפשר להכניס את כל הילדים ללא תשלום! חחחחח כל הילדים, יש לי ארבעה ילדים!!!!! שילמתי שליש מחיר! במהלך אותה שעה מזג האוויר התבהר והגשם פסק, נהנינו מ-5 שעות של פארק ריק מאנשים וללא תורים. הופתעתי שניתן להתמקח במקום כזה על המחיר, זה היה השיחוק של הטיול. משם המשכנו לטיול ערב נעים קפה ומאפה בעיר העתיקה של ברגמו אליה עולים ברכבת פוניקולר. הילדים כבר היו מאוד עייפים והתקשו להנות אך הביקור היה טוב ומוצלח בעיני המבוגרים שבחבורה.
יום אחת עשרה לטיול - ביקור בקניון בוורונה
שילוב לא מוצלח של מזג אוויר גשום וסוף שבוע יצר עומס כבד במקומות הבילוי. ניסינו להגיע לאקווריוםsea life באזור גרדה אבל אנשים חיכו בגשם בחוץ והילדים סרבו לצאת מהמכונית. נסענו לקניון בוורונה שהיה עמוס באנשים. השהות במקום הייתה החוויה הכי פחות מוצלחת של הטיול. אכלנו ארוחת צהרים, טיילנו מעט בחנויות והתעכבנו בחנות הלגו, חיכינו לסיומו של היום . השלמנו קניית מתנות וקניית מזון בסופר.
יום שתים עשרה לטיול – movie land ודסנזנו
בזמן בו תכננתי את הטיול, התלבטתי בין ביקור בפארק לאולנדיה לmovie land. חשבתי שלאולנדיה תתאים יותר לסף הריגוש שלנו, פארק שיש בו רכבות הרים לא גבוהות, פחות מפחידות ובmovie land הסתקרנתי לראות מופעים מתוך סרטים בהם נחזה בשפע פעלולים מגוונים. בסוף בחרתי בשניהם, למרות המחיר הגבוהה של שני הפארקים והביקורים הרצופים יום אחרי יום. ביום הכמעט האחרון של הטיול שלנו זכינו במזג אוויר יפה ונעים לסוף השבוע (movie land פתוח בעונה זו רק בסופי השבוע). הפארק היה עמוס מאוד, התורים ארוכים והחוויה לא הצליחה להשתוות ליום הביקור בלאולנדיה. הגענו ל-2 מופעים בלבד, סבלנותנו פקעה מהר מאוד. הפארק יפה ומושקע ואכן יש בו מתקנים וצוברים בו חוויות שונות מאלו אשר בלאולנדיה. אני ממליצה כן לבקר בשני הפארקים אם נותרו ימים פנויים בטיול, אך עדיף לרווח ביניהם. אחר הצהריים ביקרנו באחת העיירות באגם גרדה (לפני שנתיים ביקרנו באזור האגמים ועל כן בטיול הנוכחי הובלתי לעיירות אחרות במחוז). זכרונות חמים של שכשוכי רגליים באגם הובילו אותי לחפש מקום שבו נוכל לגשת למים. הגענו לדסנזנו, אחת העיירות העתיקות המומלצות. למים אמנם לא ניגשנו אבל העברנו את אחר הצהריים בנעימים ב אכילת גלידה, שוטטות ומשחק בגן שעשועים.
יום שלוש עשרה לטיול – וורונה והעברות חזרה לישראל
טיסה מאוחרת חזרה הביתה זיכתה אותנו ביום נוסף לבילוי. בעלי הדירה בוורונה אשרו לנו צ'ק אאוט מאוחר ועל כן יצאנו לטיול בעיר. הליכה בת 20 דק' הביאה אותנו למרכז העתיק של ורונה . שוטטנו בכיכרות וברחובות המפותלים, נכנסנו למספר חנויות ובעיקר העברנו את הזמן עד ארוחת הצהריים אשר נאכלה בפיצרייה מיוחדת. כולם כבר היו בלחץ לקראת הטיסה חזרה התגלגלנו חזרה לדירה ואח"כ לכיוון שדה התעופה.
