הטיפ הכי חשוב בתכנון כל טיול הוא להחליט מראש מה נכון ומתאים באופן אישי.
לנו היה חשוב לאזן בין מנוחה וטיולים ולכן מראש החלטנו שימי הטיול שלנו יתחילו מוקדם (או מוקדם מאד בפארקים) אך יסתיימו בשעות אחר הצהריים כך שיוותר לנו זמן מנוחה החל משעות הערב המוקדמות ( באותו הקשר, הטיולים בכל הפארקים לא היו טרקים סוחטי שרירים או בלתי נגמרים. סימנו לעצמנו מסלולים חביבים וברמת קושי בינונית). כך גם בטיולים העירוניים. כמו כן, יצרנו באופן כללי תמהיל שמתאים לנו בין טבע ונוף עירוני.
לשים לב לא להיסחף עם הרצון לראות הכל בארה"ב. מראש אין סיכוי לכך ועדיף להנות מהמקומות אליהם מגיעים.
קו מנחה נוסף בטיול שלנו- אנחנו מעדיפים להגיע ליעד או לידו ערב קודם ולמחרת להתחיל לטייל.

סן פרנסיסקו 24-27/6
טסנו מישראל לסן פרנסיסקו עם חברת דלתא. החלטנו שניקח את הרכב השכור בסוף התקופה בסן פרנסיסקו. בדיעבד רצוי להתנייד עם רכב. הכבישים רחבים, אין בעיית חנייה. ההליכה לעיתים מאומצת, הרבה עליות וירידות חדות.
הגענו לסן פרנסיסקו אחהצ, הופתענו מהרוח הקרה ביוני. מזל שהצטיידנו במעילים! כדי למשוך זמן ולא להירדם קפצנו לסופר, קניתי קפוצון בגאפ וטיילנו לרחוב לומברד. איתגרנו את עצמנו בעלייה ברגל (מתחיל מלומברד פינת הייד).
רחוב לומברד מלא מוטלים וגם שלנו היה ממוקם ברחוב זה. יש כאלה שמעדיפים לקחת מלון בסמוך לנמל. ברחוב המקביל chasenut יש בעיקר מסעדות, חנויות והכי חשוב, סטארבקס אחד!
למחרת, 25/6 הלכנו לפארק שער הזהב ברגל דרך הרחובות היפים. לקח לנו בהליכה ברגל עד לפארק כשעה וקצת. אפשר לשכור אופניים למי שמעדיף או כמובן לקחת אוטובוס.
הפארק מקסים, טיילנו בנחת.
נכנסנו לגן היפני בתוך פארק שער הזהב, עלות 13 דולר למבוגר. הפגודה היתה בשיפוצים. ובכל מקרה  הגן לא מצדיק את המחיר.
26/6 הזמנו מהארץ שייט לאלקטרז ל11. יצאנו מהמלון ב9, הליכה של כחצי שעה למזח הדייגים מרחוב לומברד. שם הלכנו עוד כחצי שעה - המעבורת יוצאת מרציף 33. סיור שמשאיר חותם. הכלא מצמרר, תנאי כליאה קשים.
בחזרה גילינו מקום חביב Japan mall center אוכל יפני וחפצים יפניים.
בעקרון, מספיקים יומיים וחצי בסן פרנסיסקו.

כביש מספר 1 27-29/6
בפעם הקודמת שהייתי בארה"ב עשיתי את המסלול מלוס אנג'לס לסן פרנסיסקו. הפעם החלטתי לעשות הפוך. היתרון הגדול הוא שהנסיעה היא בצד של הים והנוף נראה בקלות. אפילו אין צורך לעצור יותר מדי אלא פשוט להתבונן (לא הנהג...). תכננו מראש שנבלה יומיים במוטלים לאורך כביש מספר 1 כדי להנות מהדרך כמו שצריך ולא לנהוג יותר מדי שעות.
27/6 אספנו את הרכב בארבע אחה"צ ויצאנו לנסיעה בכביש מספר 1. הגענו למונטריי. עצרנו בנקודת תצפית בדרך. במונטריי הצטיידנו באוכל שנוכל לאכול בחדר/ בדרך.
28/6 יצאנו לכרמל. עיירה נחמדה, בתי קפה, חנויות ובתים יפים. התהלכנו בה קצת ואז המשכנו לפארק פוינט לובוס. שילמנו בכניסה 10$ (מקנה כניסה יומית לכל השמורות באותה מדינה, כלומר גם לביג סור). פינת חמד יפיפיה. עצרנו לפיקניק וטיילנו בשבילים.
משם לביג סור. פארק ענק עם נחל זורם, עצים עצומים והמון צל. היה כבר יותר חם אבל בגלל העצים נעים לטייל. בחרנו מסלול אחד וטיילנו בו כשעה.
משם נסענו לסן סימון כשעה וחצי. הדרך מאוד מפותלת. לינה בסן סימון. אין הרבה מה לעשות שם אבל בערב קנינו קפה והלכנו להתיישב מול הים.
29/6 קבענו סיור בטירת הרסט לשעה 9. הסיור לוקח שעה וחצי. ויתרנו על הסרט במרכז המבקרים. טירת הרסט מרשימה ובהחלט שווה ביקור.
חזרנו לנסיעה, בדרך עברנו דרך קמבריה, עיירת נופש, אין הרבה מה לעשות בה אך הרחוב הראשי חביב. עצרנו לכריך וקפה ונסענו לסולבנג שהיא עיירה בסגנון דני. אני מאד אהבתי. בייחוד גיליתי חנות מדהימה עם כל מיני חפצים יפים ומיוחדים ולא עמדתי בפיתוי... הסתובבנו כשעתיים בין החנויות. באחד הרחובות התקיים שוק אוכל.
החלטנו לוותר על סנטה ברברה ולנסוע ישירות ללוס אנג'לס (כ3 שעות)

לוס אנג'לס 29/6-3/7
הגענו ללוס אנג'לס בשבע בערב, הגענו לביתם של המשפחה שלי, התארגנו ויצאנו לארוחת ערב במסעדה סינית.
יום 1 בלוס אנגלס, יוניברסל סטודיו. צפוף ועמוס. תורים של כחצי שעה למתקן. עשינו 4 מתקנים, הסתובבנו... המטרה היתה להנות מהאוירה ולכן לאחר כ5 שעות מיצינו. מי שלא היה שם, ממליצה לבקר, למרות העומס. אפשר גם לקנות כרטיס VIP שחוסך את העמידה בתורים, בייחוד אם נוסעים עם ילדים.
יום 2 גריפית פארק  - הלכנו על הטיפוס המאתגר ברגל למעלה ההר שם נמצא המצפה. (אפשר להגיע למצפה עם רכב). אם מגיעים בערב נחמד להיכנס למצפה הכוכבים. משם המשכנו לשדרות הכוכבים והתיאטרון הסיני. באיזור הזה נחשפת לוס אנג'לס המונית ורועשת וכמובן שהרבה חנויות מזכרות.
יום 3 סנטה מוניקה, נסענו למזח, הסתובבנו קצת ואחכ טיילנו בעיר. משם לוניס ביץ, התהלכנו בטיילת. אחרי כשעה פרשנו. פחות אהבנו את וניס וממה שאני זכרתי, המקום עבר שינוי לרעה, לא מתוחזק, מאד ממוסחר וצעקני.

סנטה מוניקה

לאס וגאס 3-6/7
הכרזנו בפני עצמנו שהימים בלאס וגאס יהיו קלילים, בקצב איטי (וקימה מאוחרת בבוקר), בייחוד כי ידענו שמצפים לנו אח"כ 4 ימים עמוסים יותר בקניונים (לא אילו של החנויות אלא הפארקים...)
קיבלנו את החדר במלון Planet Hollywood, אחרי שהספקנו לאבד את הטלפון הנייד בחניון ויצאנו למרדף בעקבותיו. באותו ערב יצאנו לסיבוב בבתי המלון. בלי לשים לב טיילנו 3 שעות... גם בערב כדאי לשתות מים בכמויות. אהבתי את מופע המים מחוץ למלון בלג'יו. הגענו עד מלון ונציה, פגשנו חבר שהיה בעיר וחזרנו לחדר.
4/7 התכנון היה לבלות בבריכה של המלון אבל ויתרנו כשהבנו שאין כמעט מקומות בצל (אלא רק בתשלום) ו2 הבריכות יותר מזכירות בריכות ילדים. אחהצ יצאנו לאכול במסעדה מקסיקנית ובערב יצאנו להופעה של סירק דה סוליי: "מייקל ג'קסון" במלון מנדליי ביי (15 דקות נסיעה מהמלון שלנו, יש חניון גדול ליד). הופעה מושקעת אבל פחות ממה שציפינו.
5/7 כצפוי בלאס וגאס שמנו פעמינו לאאוטלט - החלטנו ללכת לדרומי. ישר כשהגענו קיבלה את פנינו חנות של קולומביה. חגגנו!
בערב תיכננו להמשיך בסיור בין בתי המלון אך אני לא הרגשתי טוב ולכן ויתרנו.
6/7 עזבנו את המלון, עברנו דרך סכר ההובר, עצרנו שם לתצפית והמשכנו לעיירה וויליאמס באריזונה בה נבלה את הלילה (כ3.5 שעות נסיעה מלאס וגאס).
המוטלים ממוקמים בקצה העיירה ושווה לבקר ברחוב הראשי, סמוך למוטלים, חנויות מקסימות ומיוחדות. תכשיטים וחפצי אמנות. העיירה יושבת על route 66, מסתבר שזהו נתיב ידוע (אחד מהכבישים המהירים הראשונים בארה"ב) ובכל מקום ניתן למצוא מזכרות בעניין.

הפארקים: גרנד קניון, אנטילופ, ברייס וציון
7/7 יצאנו ב7:15 בבוקר לגרנד קניון, שעה נסיעה. קנינו במקום כרטיס כניסה שנתי לפארקים הלאומיים (וזה כולל עבורנו את ברייס ופארק ציון). מי שרוצה, אפשר להזמין מקום לינה בתוך הפארק.
ממליצים לא לעצור במרכז המבקרים בTusayan. זה מרכז פרטי ולא שייך לפארק וממש אין צורך. בפארק עצמו מרכז מבקרים מסודר.
עשינו את מסלול ההליכה הקליל (כ3 קמ) rim trail ואחכ החלטנו לעלות על האוטובוס (שאטל) בקו האדום. הוא עוצר בנקודות תצפית ואפשר להחליט לרדת, לטייל קצת ולעלות באוטובוס הבא. (השאטלים בחינם).
בסהכ היינו כ5 שעות, סיימנו ב13 והחלטנו לנסוע לכיוון מקום הלינה שלנו בפייג'.
בדרך עצרנו בhorse shoue band, כבר היה חם, כ37 מעלות אבל נסבל לפרק זמן של שעה (20 דקות הליכה לנקודת התצפית). תצפית מרשימה.

גרנד קניון

הגענו למוטל בפייג' שהיא עיירה שמרבית תושביה אינדיאנים.
8/7 בבוקר יצאנו לסיור בקניון אנטילופ תחתון. אי אפשר לקחת תיק (אפשר לקנות תיק שקוף בחנות שם) ומחייבים לשים מסיכה במשך כל המסלול. אח"כ הבנו שהם מקפידים על כך כיוון שמדריכים רבים נפטרו מהקורונה. הקניון קריר, ניתן לטייל ללא כובע. המדריך מנחה כיצד לצלם. סיור קליל של שעה. יורדים ועולים לקניון וממנו במדרגות מתכת, לא משהו קשה מדי. לאחר מכן חשבנו על שייט באגם פאוול הסמוך אך לא הזמנו כרטיסים מראש ולא היה מקום באף אחת מהסירות (אפשר לקחת סירה באופן אישי אך ויתרנו). השקפנו על אגם פאוול. במקום השייט באגם יצאנו לכיוון קנאב, עיירה קסומה בהמשך הדרך. עצרנו בה ב2 אתרים מקסימים.  סיירנו מחוץ ל Kanab heritage house לפי קוד qr שניתן לסרוק בדף מידע שנמצא במרפסת האחורית ואחכ נכנסנו לסיור בתוך הבית (הסיור בחינם כל שעה עגולה). הבית היה שייך לאחד מראשוני העיירה ושמור בצורה מרשימה.
משם לmoqui caves מערה שהוסבה למוזיאון והדבר הכי מיוחד הן אבני פלורסנט שכאשר מקרינים עליהן עם אור אולטרה סגול הן בוהקות בצבעים שונים.
הגענו למקום הלינה שלנו בסמוך לעיירה אורדוויל ללינה של 2 לילות.
9/7 נסענו לברייס קניון, מרחק של שעה נסיעה. (אין כמעט קליטת אינטרנט ברחבי הפארק) הגענו ב9:00 חנינו בsunset point והחלטנו להתחיל במסלול הפופולרי Navajo loop. מסלול חביב, רובו בירידה והנוף מרהיב! בסיומו החלטנו להמשיך במסלול Queens garden. גם הוא מסלול מהנה. וכמובן שבסופו עלייה לחנייה. בסוף הגענו להסתעפות ופנינו לכיוון החנייה שלנו (החנייה הסמוכה היא sunrise point).
בסה"כ הלכנו כשעתיים, מזג האוויר היה נעים והקושי העיקרי היה בעליות בסוף המסלול.
בתוך הפארק יש איזור שנקרא general store שם הזמנו פיצה ובינתיים גם כיבסנו את הבגדים (:
מאחר ובפארק יש הרבה מטיילים עם קרוואנים יש שירותי מקלחת וכביסות.
10/7 פארק ציון. הערה: אם מתכננים לעשות את המסלול הרטוב ( The Narrows ) חובה להביא מגבת, נעליים ובגדים להחלפה. בפארק ציון אין מלתחות/ מקלחות, רק שירותים.
יצאנו מוקדם וטוב שכך. ממקום הלינה שלנו הגענו לכניסה האחורית לפארק. נסענו עד מרכז המבקרים והחננו שם את הרכב. הגענו לפני 8 בבוקר וכמעט ולא נותרה חנייה. נדהמנו מכמות האנשים.
ערכנו בירור קצר לגבי השאטלים והמיקום של המסלולים והתחלנו...
בחרנו לעשות 2 מסלולים קלילים ומהנים. לא ניתן להתנהל בפארק עם רכב פרטי ויש שאטלים בחינם.
התחלנו במסלול יבש, Emerald pools. החלטנו לטפס עד הבריכה העליונה. המסלול חביב, מעט עליות ונוף מקסים. בקיץ הבריכות לא מלאות אבל עדיין נחמד. עולים עד למעלה וחוזרים מצד שני, בהתאם לשילוט. מקל הליכה יכול לסייע בירידה.
למסלול השני, The Narrows- ניתן להיכנס רק במידה ואין סכנת הצפה. הוא מתחיל במסלול קליל, Riverside walk אך לאחר כ15 דקות מתחבר לנחל וההליכה היא במים. חובה מקל הליכה, לפחות אחד. מדי פעם יש זרמים חזקים של המים והמקל מאד מסייע. נהננו מאד לצעוד בתוך הנחל, מסלול מדהים ביופיו. ברוב הזמן המים הם עד אמצע השוק, מדי פעם קצת יותר עמוקים. לאחר כשעה וחצי החלטנו לחזור (פשוט מסתובבים וחוזרים באותה דרך).
כמובן שהבאנו איתנו נעליים ובגדים להחלפה. חבל שיש במקום רק שירותים ולא מלתחות כמו בקניון ברייס. מפארק ציון נסענו חזרה ללאס וגאס לקראת הטיסה לניו יורק.
בדיעבד הבנו שהיינו צריכים להזמין לילה נוסף באיזור כי אמנם רק 3 שעות נסיעה מלאס וגאס אבל לא היה לנו איפה להתקלח ולהתארגן אחרי ההליכה בפארק וזה קצת העיק.

ניו יורק 11-16/7
11/7 הגענו לניו יורק בבוקר והמתנו בלובי של המלון עד לקבלת החדר. הזמנו ב springhill suite by marriot ברחוב 36W והשדרה ה8. המיקום של המלון שלנו איפשר לנו להנות מניו יורק המחוספסת אבל בlight ובמרחק 2 שדרות העיר משתנה. (גם בדיעבד שמחנו על השהות במלון הזה הן מבחינת המיקום והן מבחינת השירות והיחס).
אחרי מקלחת ושנת צהריים יצאנו לטייל ברחובות שלידינו. בהליכה קצרה מהמלון הגענו לטיימס סקוור.
בדרך עצרנו ללא ידיעה במסעדה, House Yard מומלצת מאד.
כמות האנשים ברחובות לא תיאמן ובטיימס סקוור עוד יותר. מקום שוקק ורועש. צילמנו את שלטי הענק וצפינו במספר הופעות רחוב.
למחרת 12/7 יצאנו לשיט לliberty iceland. שם פסל החירות. את השיט הזמנו מראש לשעה 9 בבוקר וטוב שכך. גם מבחינת מזג האויר וגם כמות האנשים סבירה (ככל שחולף הזמן כמות המגיעים עולה וגם החום). ירדנו מהסבוויי בתחנת south ferry ומשם בהליכה קצרה לכיוון המעבורת שיוצאת מהבטרי פארק לכיוון הפסל. הסיור באי חופשי וכשנמאס לוקחים מעבורת חזרה. בחזור עצרנו באליס איילנד, שם עברו סינון המהגרים לארה"ב באמצע המאה ה20. שווה עצירה וביקור בבניינים שעברו שיקום ושחזור רק בשנות ה80.
בחזור סיירנו בBattery park והמשכנו לworld trade centre. נדהמתי מהתור הארוך של האנשים שממתינים להצטלם עם הפסל של שור הזהב. במרחק קצר, המוזיאון של אסון התאומים (11/9) והאנדרטה. המוזיאון היה סגור. (לא קנינו כרטיסים מראש כיוון שלא ידענו אם נרצה להיכנס). החלטנו שאם יתאים נחזור אליו ביום האחרון. האנדרטה מהדהדת את האסון.
אחכ עברנו בקניון westfield שמעוצב בצורת יונה. גם בפנים הקניון מרשים. ולצערי הכולבו century 21 שנמצא ממש בסמיכות והציע סיילים מעולים, נסגר...
המשכנו דרך רחוב פארק לגשר ברוקלין. ההליכה עליו עד לקצה השני לוקחת כחצי שעה. למרות שהיתה שעת צהריים היתה רוח נעימה. כשהגענו לסופו החלטנו לסיים את הסיור, חיפשנו תחנת סבוויי וחזרנו למלון.
13/7 החלטנו על יום הליכה קליל ומופע בערב. התחלנו את היום בטיימס סקוור ושם גם קנינו כרטיסים בהנחה להופעה "טינה" בברודוויי בדלפקים של Tkts שנמצאים בשדרה ה7 ורחוב 46w.
המשכנו למרכז רוקפלר שנמצא בין השדרה ה6 ל5. תוך כדי הליכה אפשר להבחין שהרחובות נקיים יותר ואין הומלסים. האיזור של מרכז רוקפלר יפה מאד, מלא צמחייה ומזרקות. השתעשעתי עם מזרקת המים שמאפשרת להיכנס ולהיעמד בתוכה בהפסקות קבועות. משם לבריאנט פארק. חביב לעבור בפארק ירוק בתוך גושי הבטון של ניו יורק.
המשכנו לתחנת Grand central, התחנה המרכזית הגדולה ואי אפשר שלא לזהות אותה מסרטים אמריקאיים. חשבנו לסיים באמפייר סטייט בילדינג אבל החלטנו שהספיק לנו וחזרנו למלון.
בערב יצאנו להופעה "טינה" בברודוויי, מרחק הליכה מהמלון שלנו. מילים לא יצליחו לתאר את גודל החווייה. מומלץ בחום, אפילו חובה!!!
14/7 פסק זמן מניו יורק (: לקחנו את רכבת 33 בHudson line (רכבות שנוסעות לאורך נהר ההדסון) מהגרנד סנטרל לעיירה קולד ספרינג. נסיעה של כשעה (קנינו כרטיסים הלוך ושוב). עיירה חביבה.
בצידו האחד של main st אפשר לצפות לנהר, לשבת בצל העצים. בצידו השני של הרחוב חנויות חמודות, בעיקר של עתיקות. בהמשך הופתענו לגלות שלט של בית כנסת רפורמי אך לא הצלחנו להבין לאן הוא מוביל. אפשר סתם ללכת לאיבוד ברחובות העיירה. הבתים קסומים. סיימנו את הסיור בארוחת צהריים במסעדה חביבה בסמוך לפסי הרכבת ואחכ הסתבר לנו שזו היתה בעבר תחנת הרכבת הישנה.

טיילת ליד נהר ההדסון בעיירה קולד ספרינג

לאחר כ4 שעות בעיירה לקחנו את הרכבת בחזרה לניו יורק. הגענו עייפים אבל בהחלט מרוצים.
15/7 התחלנו את היום בתצפית מבניין אדג'. נכנסים לבניין לקומה 4, מגיעים לכניסה למעליות (ולרכישת כרטיסים למי שלא קנה מראש) ועולים עד הקומה ה100. התצפית מרשימה וממש אומץ נדרש כדי לשבת על איזור שבו רצפת זכוכית.
משם יצאנו לצ'לסי מרקט. שוק מקורה  חלקו מתחת לאדמה. השוק תוסס, צבעוני וכייפי. אפילו חלפנו על פני "מזנון" המסעדה של אייל שני. המשכנו לאיזור הסוהו, נהננו להתהלך ברחובות, נכנסנו לחנויות (הרבה חנויות מעצבים) ואכלנו במסעדה מקסיקנית אותנטית. סיימנו בצ'יינהטאון. השכונה הזו מאד שונה מזו של סן פרנסיסקו. אני אישית פחות אהבתי אותה. לא נקייה, סואנת ולא מסבירת פנים. בדרך קנינו אוכל לארוחת ערב והחלטנו לבלות את הערב האחרון בניו יורק בפסטיבל סרטים בחדר.
16/7 צ'ק אאוט מהמלון, הפקדנו מזוודות בשמירת חפצים ויצאנו לכיוון סנטרל פארק. מזג האוויר היה מעט מעונן כך שלמרות הלחות היה נעים מאד. במרחק 3 תחנות סבוויי מהמלון הנוף התחלף לירוק. טיילנו ל3 נקודות: strawberry field, Bethesda  Fountain ,belvedere castle (בטירה יש מרכז מבקרים ושירותים). מעבר לזה הסתובבנו ברחבי הפארק, נחנו על הספסלים, נשכבנו על הדשא... מקום נפלא להעביר זמן עד הטיסה, כך לפחות חשבנו עד שבשעות אחהצ המוקדמות החל גשם זלעפות במשך דקות ארוכות. רצנו לסבוויי, משם למלון להחליף בגדים ולהכניס את הרטובים למייבש... מסקנה, גם ביולי יתכן גשם בניו יורק. רצוי להתעדכן בתחזית.

טיפים נוספים:

  • במוטלים נתקלנו כמעט תמיד במגהץ ומייבש שיער. ברובם לא היה קומקום לקפה או מקרר.
    במוטלים בדרכים מקובל מאד מזגן חלון. טרקטור שקט לידם...

  • קפה טוב הוא מצרך נדיר. אז כן  יש סטארבקס כמעט בכל פינה ואפילו בתוך הסופרים אבל בזה כמעט ונגמרות האופציות לקפה כלבבנו. מצד שני, פיצות, נקניקיות והמבורגר בכל מקום, מכל הסוגים. סלט מעולה אפשר להשיג בסבוויי (הרשת של הכריכים). לבקש סלט בקערה וניתן להוסיף נקניק/ גבינה.

  • כרטיס לnational park בעלות 80 דולר לרכב, תופס לשנה, לכל הפארקים הלאומיים ואפילו ניתן להעברה לאדם נוסף. משתלם לקנות אם מתכננים לבקר לפחות בשלושה.

  • מספיק לארוז בגדים לשבוע, יש מכבסות כמעט בכל מקום ובמיוחד, חשוב להשאיר מקום לקניות.

  • מתאם לשקע חשמל. השקעים בארה"ב שונים.

  • הזמנת מקומות מהארץ- אנחנו תמיד מעדיפים בטיולים להזמין מראש. בתי מלון ואטרקציות. בד"כ זה חוסך כסף, זמן ועוגמת נפש. גם בטיול הזה נוכחנו בכך, פעמיים. עם זאת, זה כמובן עניין של העדפה אישית.