שבועיים בסלובניה קרואטיה

את ההמלצות הספציפיות,אני ארכז בסוף.תתאפקו

שישי

נחיתה רכה בוינה,איסוף הרכב,ובעזרת ה GPS יציאה לדרך למאריבור.

הבחירה במאריבור לתחנה הראשונה, עקב הקירבה לוינה, המצאותה על המסלול לכוון ליובליאנה, ורצונינו במסלול מעגלי,ולא כוכב,והיותה בירת התרבות של אירופה השנה.

המלון שבחרנו HOTEL OREL נימצא במיקום מצויין,ממש בכיכר העיר העתיקה.

מאריבור עצמה די משעממת,ואפילו היותה בירת התרבות , לא ממש מעוררת אותה.טיילנו קצת בסביבה,אכלנו פיצה מצויינת במסעדה נהדרת,בב המפורסמת-ולא ממש התלהבנו מהטעימות,ונחנו לקראת מחר.

הפיצריה-אם עומדים עם הגב למונומנט בכיכר,שמלון אורל בצד ימין-בפניה הראשונה,או השניה,ימינה,יש מימין כניסה למעין פסאז',שיש בו בר פתוח,אבל בקומה השניה יש מסעדה פיצריה.

שבת

נסיעה לליובליאנה.כשעתיים.

ג'יפי מביא אותנו בנאמנות לחניון שבחרנו-חניון של סופר, על גדות הנחל,כ 100 מ מהשוק הפתוח.המחיר בכולם זהה, 2 יורו לשעה , אז אפשר ללכת על כל חניון אפשרי,כמו חניון הקונגרסים וכו.

השוק הפתוח מרשים בנקיון ובשקט.מדהים!במרכז השוק,אקורדיוניסט מנגן מוסיקה מסורתית,ולהקת רקדנים מבוגרים(מאוד!)בבגדים מסורתיים,רוקדים בחביבות.כייף!

הצטיידנו בדובדבנים,אגוזי מלך,נקניק גבינה ולחם,לטובת העצירות שבדרך.

סיירנו בכיכרות והלכנו לאורך הנחל.בדרך הצטרפו אלינו כמה ליצני רחוב ששיעשעו את העוברים והשבים.כשנורית עצרה לחלוץ נעל להוציא אבן-אחד מהם רץ לעזור לה,עזר לה לקום-והצחיק אותנו.

עלינו בפוניקולאר לטירת ליובליאנה להצצה על העיר מלמעלה.

למעלה,דיברנו ביננו,ופתאום קפץ לקראתינו בחור צעיר, שישב עם מישפחתו,ואמר-הוי,עברית,אתם מישראל.הוציא מהכיס שתי סיכות עם דיגלי ישראל סלובניה,ונתן לנו בגאווה.אכן,אוהבים אותנו בסלובניה.

ליובליאנה משרה אווירה נחמדה ונעימה.שווה בהחלט 4-5 שעות ביקור.

משם נסענו לשקופיה לוקה,שקצת התקשנו למצוא,וגם לא כל כך מרשימה.

החלטנו להגיע לבלאד כבר בשבת.

עצרנו בפנסיון שקיבלנו המלצה עליו,אך הוא היה מלא.הבחור הציע להתקשר למישהי שיש לה צימר כ 4 ק"מ מבלאד-בוהינסקה בלה.

האישה החביבה באה לאסוף אותנו. RAVINKמקום מדהים!משפחה חביבה ונעימה,מארחת הרבה ישראלים,ועל השיש מונח קלסר עם הכותרת בעברית "ספר המתכונים שלי"

שני לילות לקחנו בצימר הזה,ונהנינו מכל שניה.

קיבלנו המלצה מבעלת הצימר,להגיע לטירת בלאד בערב,להופעה בסיגנון האבירים.

שוטטנו מעט בעייירה,לאורך האגם,ואכלנו במירפסת של מלון פארק.נורית קינחה בקמשניט ,והתפעלה,ואני,הסכרתי,כרגיל הסתכלתי.

עלינו לטירה.

הנוף מהטירה מהמם!!!ההופעה היתה נחמדה מאוד-ריקודים בסיגנון התקופה,ומופעי אש וחרבות,ואם אתם בסופ"ש בבלאד-זה מומלץ(ללא עלות כניסה).את המופע חובה לראות בערב,ולא באור יום.משחקי האש מרהיבים בחושך.

ראשון

קניון וינטגאר-פה מתחיל פרק ה "קשה לתאר את היופי" שילווה אותנו כל הטיול.

המסלול הוא קליל,כשעתיים של הליכה נינוחה,על גשרי עץהחוצים את הנחל מצד לצד,ולאורך האפיק.

ערפילי הבוקר מפריעים מעט לצילום,אבל מה שהעיין רואה הוא בלתי רגיל.

צבעי המיים,עם העצים והסלעים שמסביב,הפריחה האביבית,רעש המיים השוצף-ענק!!!!

עלינו לגבעת סטרזה ברכבל.הנוף משם שווה הכל!העליה לרכבל נימצאת כ 300- מ אחרי מלון פארק,לאורך גדות האגם.יש מצד ימין על עמוד,את המיגלשה הצהובה שיורדת מההר-שם יש להיכנס שמאלה לחניה,ולעלות קצת ברגל לרכבל.

בערב אכלנו במסעדה VILA AIDA-יקרה אך מדהימה.נימצאת קרוב מאוד לחניה של הרכבל.

שני

נסיעה לאגם בוהיני.הדרך מקסימה."קשה לתאר את היופי"-כמו שניכתב כבר

ב RIBCEV LAZממש כ 100 מ לפני האגם,יש משמאל מרכז מידע לתיירים.להיכנס לקחת מפה,ולקבל הסברים על איך להגיע לכל מקום.

אפשר גם לחנות שם בחניה הגדולה.

שוטטנו על גדות האגם בצד הימני כשמגיעים.שביל נחמד-הלכנו כמה עשרות מטרים,ונהינו מהשקט והנוף הנהדר.החלטנו לקחת את השייט באגם.

עלינו על הספינה החשמלית,והיינו הנוסעים היחידים.

בדרך מקבלים הסבר על האגם,דרך היווצרותו,הנוף שמסביב,וכו.

השייט משרה רוגע,הנוף מהמם,המיים שקופים בצורה מדהימה.חוויה.

חזרנו באותה סירה בשיוט הבא-בצד השני אין הרבה מה לעשות.

צילמנו את מפל סאביצ'ה מהאגם,ולא עלינו אליו.גם להר ווגל לא עלינו-רכבלים לא עושים לי טוב J

גדות האגם,יש מספר בוטק'ס עם גלידות וכו.

אחד מהם,זה שהכי רחוק מהכביש,מציג עצמו כפרופסור לגלידה.מצאתי אצלו גלידה בלי סוכר!!!!אכן פרופסור!

משם נסענו מצד של העמק,לכוון STARA FUZINA לקניון KORITA MOSTNICE-הנסיעה עצמה שווה הרבה.הנוף,כמובן,"קשה לתאר את היופי"

משלמים חניה לאוטומט,על פי הערכת זמן.הערכנו בשלוש שעות,וכך שילמנו.

המסלול הוא קסום,ולא קשה.קצת עליות,אבל ניתן להליכה רגועה.

הנחל זורם בתוך ערוץ עמוק,וקניוני משהו.העצים סוגרים מכל הצדדים,והאווירה היא של ג'ונגל.

מידי פעם יש אפשרות להגיע לערוץ עצמו,ואז מיתגלים סלעים מרשימים,וצורתיים.

הלכנו כשעה ומשהו עד שהגענו למקום שלא היה מסומן היטב,וזוג מטיילם סימנו לנו שהמסלול עולה עלייה מטורפת להר,לכוון המפל.החלטנו לוותר על המפל,וחזרנו באותה דרך קסומה.

עצרנו למנוחת התרעננות על הסלעים ממש בתוך הערוץ ,וזוג המטיילים הגיע אחרינו. סיפרתי להם שבהמשך,יש סלע גדול שניראה כמו ראש צב המציץ מהשריון,והם שאלו אם ראינו את סלע ה"פיל".

פיל?שאלתי,אולי זה זה,אמרתי,כשפתאום הבחנתי במשהו שאולי מזכיר ראש פיל,עם אזנים מתנפנפות.כן,היא אמרה,זה מה שראיתי בתמונה.

ליד,כבר ראיתי גם סלע שדומה לדג,וכמו שכתבתי,יש את הצב.

גם ללא המפל,שעתיים וחצי-שלוש של הליכה נהדרת בערוץ."וכמו שניכתב....זכרתם.

הקפנו את העמק/רמה ,והתחברנו שוב לכביש לבלאד,ונסענו למפל פריצ'ניק, ליד מויסטרונה

העיירה יש רק מסעדה אחת,אבל ללא אף שלט הכוונה.עצרנו ליד המישטרה,והדואר,ושם סיפרו לי על המסעדה.

הבית הצהוב הגדול,ליד גדות הנחל.מסעדה פשוט מדהימה!

המשכנו לכוון המפל.הדרך לאורך הגדה השניה של הנחל,מדהימה כרגיל.

הגענו לרגלי המפל,וירד גשם זרזיפי.החלטתי שאני עולה למפל.עליתי בדרך תלולה

כ 10 דקות עליה מיתנשפת,עם שתי עצירות הסדרת נשימה.הנוף...נו אתם יודעים כבר.

הגעתי כ 20 מ מהמפל.ראיתי שיש מעבר מאחוריו,כמו שמסופר,אבל השביל צר מאוד,ומשופע ימין/שמאל-כלומר-שופך אותך עם המפל.החלטתי לא להסתכן,וחזרתי באותה דרך.

החלטנו להמשיך למעבר ההרים וורשיץ.

הגשם התגבר,וככל שעלינו העננים ירדו אלינו,ויצא שאת הדרך במעבר עשינו בגשם וערפל.בקטע העליון,הגשם היה ממש חזק,ןהיינו מעל העננים.עצרנו להתבונן קצת מהרכב,והמשכנו.בהמשך הטיול,חיפינו על זה עם שני מעברי הרים מדהימים לא פחות,אבל תתאפקו J

ירדנו לכוון עמק הסוצ'ה,כשנחל/נהר הסוצ'ה מלווה אותנו בצבעיו המדהימים.

הגענו אם ערב לבובץ'.עצרנו באיזה מאפיה,והאופה ממש היה נילהב לעזור לנו למצוא מקום לינה.הגברת הנחמדה באה לאסוף אותנו,ואחרי הרבה פיתולים,הגענו לצימר שלא היה משהו,ובזה נסכם J

יום שלישי

נסענו לקובריד, למפל קוזיאק.

בדרך עצרנו לראות את מפל בוקה.כ 10 ק"מ,לאחר היציאה מבובץ' לכוון קובריד,מצד ימין,נימצא המפל.יש עיקול של הכביש שמאלה,על גשר,ולפני העיקול,יש שטח לחניה מצד שמאל.לאחר הגשר אין חניה,אז לנסוע בזהירות ולא לפספס.

מפל קוזיאק kozjak ליד קובריד.

מגיעים לקובריד,ויורדים לכביש החוצה את הדרך הראשית בגשר תחתי,ויורדים לכוון גשר נפוליאון היפה.פונים שמאלה מיד אחרי הגשר -החניה ליד הכניסה לקמפינג.ללא תשלום

רוב ההליכה נוחה ביותר,אבל בסוף,לקראת המפל,יש מספר גשרים צרים,ללא מעקה.למרות שהם לא גבוהים,לי זה קצת בעיה.התגברתי.גיבור!!הדרך אל המפל היא כמו שנאמר ....אתם יודעים.

הקטע האחרון ,עם הגשרים הקטנים,ולסיום גשר עץ צר,צמוד לקיר הסלע,ללא מעקה,אך עם כבל צמוד לקיר,לשיפור האחיזה.רק אז מיתגלה המפל,חבוי בתוך כוך,עם הצצות של נוף מלמעלה,עם צמחיה והמאגר ממנו נישפכים המיים למטה,אל הבריכה.מדהים !!

חזרנו לקובריד,וניכנסנו למוזיאון על מלחמת העולם הראשונה.

התרשמנו מזוועות המילחמה,ושוב עולה המחשבה-אם חלק זה של העולם,ששבע מילחמות כל כך קשות,חי היום בכזו שלווה...אולי יש לנו תקווה.

נסענו לכוון טולמין,בגדה השמאלית של הנהר סוצ'ה.נסיעה מדהימה,לאורך הנהר,ומירבצי הדשא הטיבעי,בין הבתים,כאשר רוחב הכביש ,כ 3 מטר,והבתים נוגעים בכביש.משו משו!

פנינו לקניון טולמין .

המקום מסודר ביותר.יש חניה בכניסה,עם בית קפה ממול.

יש בוטקה קטן בכניסה,שם משלמים ומקבלים הסבר מסביר פנים.

אל תתחכמו עם הכניסה עם הרכב-אם לא יספיקו לעצור אתכם,תגלו שאתם בדרך לנהיגה סופר מאתגרת ומפחידה.אם עברתם את הבוטקה,ונכנסתם למינהרה-עצרו וחיזרו לאחור כעוד ניתן.

הקניון הוא מדהים.כרגיל.נוף,מיים,צבעים,גשרים,דימיונות והכל!!!

שעתיים וחצי שלוש של הליכה,חלקה בגשם,עם שכמיות שהכנו מראש.

בסיום , עליה של כ 200 מדרגות.שרדנו!!!!

בעיירונת השכנה,ZATOLMIN ,יש סופר ויש חדרים,למי שמתעניין.

משם המשכנו לאורך הסוצ'ה,לכוון נובה גוריקה.הג'יפי כוון למרכז העיר,וממש במרכז,צמוד לחניה יש תחנת מידע למטיילים.

ניכנסנו,ואמרנו שאנחנו מתלבטים איפה לישון.הבחורה שם שאלה אם נירצה לישון בחווה.זה נישמע נחמד,גם לשוכני פריפריה כמונו,והיא המליצה על מקום שיש לו יקב.נסענו בדרכים שהיו צרות אך במעט מרוחב הרכב.נופים מרהיבים...נו ...כרגיל!

הגענו לבית מקסים,עם אישה נחמדה ביותר,שרק רצתה לתת, ולספר,ולעזור,ולעשות טוב על הנשמה.

הבית מכיל מספר חדרי ארוח,אולם לטעימות יין,וארוחות בוקר לאורחים ואולם ארוח לכנסים של עד 50 איש,בד"כ לאגודות יין סלובניות.

לאחר זמן קצר,הגיע הבן שלה,היין המיקצועי,שעומד לסיים את לימודי החקלאות שלו.

הוא פתח בהרצאה על יין,מלווה בטעימות.הוא לא הפסיק לפתוח בקבוקים,ולנו לא היה נעים מזה,אבל הוא לא שם עלינו-פתח עוד ועוד בקבוקים לטעימות,ואני חייב לציין שנהיניתי בצורה בילתי רגילה.כמעט בסיום,הוא אמר שיש לו יין צעיר,שאפילו עדיין לא בוקבק,והוא יורד ליקב להביא לנו.ביקשתי לבוא איתו,וירדנו ליקב.הוא ממש מזג ישר מהחבית לכלי.טרי טרי.הראה לי את היקב,את המיכלים,חביות היישון.

קנינו שני בקבוקים-מאוד ייחודיים,שממש אהבנו-אבל החוויה האמיתית היתה ההרצאה וההתלהבות.

בבוקר,ניפרדנו מהם בלבביות רבה,לאחר ארוחת בוקר מפנקת ביותר,עם המון לב ואהבה.

יום רביעי הוא יום המערות

הרבה ויכוחים מפולפלים קראתי על המערות-איזו כן,איזו לא,מי יותר יפה.

אל תתלבטו בכלל! לכו לשתיהן!!!

הפוסטוינה היא מערת נטיפים נטו-ענקית,מדהימה,מרשימה.כוללת סוגי נטיפים שונים ומשונים בכמויות מדהימות.מעניינת,מרתקת.מפתיעה.

הנסיעה ברכבת היא נחמדה,וחיונית.הטיול הרגלי בפנים נוח ומדהים.

הסקוצ'יאן היא אחרת לגמרי-מספר הנטיפים בה מועט יותר,אם כי גם הם מרשימים.יש בה יותר צבעים בנטיפים,אבל הדבר האדיר בה הוא הנהר הזורם בקרקעית,וההליכה על הקירות התלולים במעברים הבנויים.גם מי שסובל מחרדת גבהים,כמוני,מסוגל להנות.זה אדיר!!!

הסיום כולל עליה של כ 400 מדרגות,עד לפוניקולר שמעלה למעלה.זה קשה,אבל ניתן לעשות בהפסקות,וללא לחץ.אנחנו היצלחנו,אז כל אחד יכול. J

יש אפשרות להמשך סיור,של עוד כשעה,מחוץ למערה,עם עוד עליה של כ 350 מדרגות.ויתרנו.

המערה אדירה,ולא לוותר עליה.

בין שתי המערות,הצצנו על טירת פאראדימה,מבחוץ.המיבנה מרשים ביותר,ושםם הצצה.

אנחנו המשכנו משם לליפיצה,שאיכזבה אותנו מאוד.עדיף מבחינת חלוקת הזמן,להיכנס לטירת פאראדימה.

בליפיצה יש פעילות רק בבוקר,וגם,לא כל יום.צריך לבדוק בדיוק מתי.אם אין פעילות,לא שווה להגיע לשם!!!

נסענו לכוון פיראן.לא הצלחנו למצוא מקום לינה,מכל מיני סיבות.

לבסוף הגענו בפאתי פיראן,על החוף ממש,למלון HOTEL FIESA

שהתגלה כמציאה ממש!

70 יורו,על החוף,חדרים נקיים ומסודרים,עם ארוחת בוקר.ואינטרנט.

והשוס-טיילת על החוף,מהמלון לעיר העתיקה בפיראן.הליכה של 15 דקות בניחותה,ואתם במרכז העיר העתיקה.

הגענו לאזור החוף,וכאן יש המלצה חמה.כל כך חמה,שחייבים לבדוק בצימרים שיש להם מזגן,ושהוא עובד!!!(סיפורים יבואו)

יום חמישי

כאמור,הליכה ברגל לפיראן.מאוד נחמד לשוטט ברחובות,בסימטאות,בכיכר המרכזית ליד הים.עליה עם הרבה מדרגות לכוון החומות,ומשם חזרה בטייל על החוף,לכוון הרכב בחניה של המלון.

משם נסענו לכוון גרוזניאן-עיירת האומנים המדהימה GROZNJAN.אחרי מעבר הגבול,יש איזה חניון מאולתר,עם תצפית לפיורד הנהדר שלמטה.יש שם דוכני מכירה לגבינות ויינות וליקרים.שווה עצירה-גם בשביל הנוף המהמם,וגם בשביל הגבינה שהתבררה בבית שנהדרת.וחוץ מזה,המוכר של הגבינה ,הזכיר לנו את ג'ובאני רוסו,וקראנו לו ג'ובאני.חוויה

העיירה גרוזניאן מדהימה-כייף לשוטט בה,לראות את הגלריות,את הבתים הציוריים.

בעיירה יש מסעדה נהדרת,רק אל תזמינו מרק בוליון J

חשבנו שזה מרק ירקות טחון,ובפועל קיבלתי מרק עוף זך,עם הצהוב של הביצה!!!חצי חי!!!איזה צחוק!

משם לרוביני.לפני רוביני,יש תחנות מידע לתיירים.עוצרים ומבקשים עזרה במציאת מקום לינה.

אנחנו מצאנו מקום ניפלא מחוץ לעיירה,ב 35 יורו ללילה.

רוביני עצמה מהממת. סיור בסימטאות,ישיבה בבית קפה במרינה,עם נוף הים והסירות,היאכטות שמסביב.

לקחנו שייט בסירת זכוכית של כשעה ורבע,עם דימדומים.הנוף עוצר נשימה.המראה של רוביני מהים נהדר.

יום שישי

נסיעה לפולה.

שוב ג'יפי עושה עבודה מדהימה,ומביא אותנו בנאמנות ישר אל האמפיתראטרון המושלם של פולה.

סיור של שעה וקצת באמפי,עם המוזיאון הארכיאולוגי שבו(לא מעיק),ואנחנו בדרך לכוון האי ראב.

כביש החוף הקרואטי הוא מהמם ביופיו.המיפרצים,ההרים הצוללים לתוך הים-נוף מדהים,שנימשך מאות ק"מ,גם כשיצאנו מהאי ראב לכוון זדאר למחרת.

על כביש החוף,קצת אחרי רייקה,יש שלטי הכוונה עם ציור של מעבורת,לראב.עברנו במעבורת,עם הרכב כמובן,חוויה נחמדה.המעבורות פעילות על פי לוח זמנים,בערך כל שעה,מסביבות 7 בבוקר,עד 23:00 לערך.

ראב יפה,נעים ושקט.חם כמו בארץ,רק פחות לח.פנינו למרכז מידע לתיירים,ממש במרכז,ושם היפנו אותנו לצימר שמפעיל גם מסעדה יוקרתית.המחיר היה 50 יורו.

בגדול-המזגן עשה בעיות,ובחצות הפסיק פתאום לפעול.ארזנו את הפקלאך וברחנו משם.

היי-אנחנו על אי!האפשרויות מוגבלות!חשבנו לפלוש לאחת היאכטות המדוגמות שבמארינה,אך ויתרנו,ופנינו למלון PADOVA שתמורת סכום סביר של 80 יורו,עם ארוחת בוקר מגוונת ונדיבה,

אירח אותנו להמשך הלילה.המלון אגב,שוכן על שפת המיים,ןמפעיל שירות סירות לצד העתיק והמתוייר של העיירה.

נחמד להסתובב בעיירה ולהציץ לים מכל הכיוונים.לא הייתי אומר שזה חובה,אבל יש בו חוויה .

יום שבת

שוב במעבורת,אל היבשה.משם על דרך החוף המדהימה,לכוון פארק פקלניקה.הגענו בצהריים,שבחוץ סביב 27-28 מעלות.רצינו רק לראות את הבונקר האטומי,אבל הוא ממילא היה סגור,ולהסתובב בחוץ בחום הזה לא בא לנו,אז הימשכנו לכוון זדאר.

זדאר יפה,ושווה שיטוט שליו בסימטאות,על הטיילת,ולהציץ ביאכטות במרינה.

חויה מעניינת היא העוגב המנגן בגלי הים על הטיילת.כשהיינו שם,לפתע התחילה להתחזק הרוח,גלי הים עלו גבוה,והנגינה היתה ממש מעניינת.

יצאנו מזדאר לכוון פארק קרקא.התכוונו בתחילה להכנס בכניסה הראשית מלוזובק,אך בהחלטה של רגע,פנינו לכניסת סקראדין SKRADIN,ורבותיי-להיכנס לפארק רק משם!!!מייד פרטים.

הגענו לעיירה סקראדין,ובשני צימרים לא מצאנו אף אחד בבית.פתאום ראינו מלון,וניסינו.

70 יורו ללילה-מלון skardinski buk לקחנו!

עלינו לחדר,ותנחשו?למודי נסיון,הפעלנו את המזגן-והוא לא עובד!!הבעלים פתח לנו שלושה חדרים,ובשלושתם לא עבד!הוא התנצל,והזמין טכנאי,וביקש שנמתין בלובי מעט.

אחרי שעה,כשהטכנאי לא הגיע עוד,הציעו לנו במקום חדר במלון-דירה.בדקנו,ולקחנו.המזגן עבד גם עבד.יש להם דירות מאחורי המלון,במחיר זהה.היה אחלה.

ירדנו לכוון המארינה.חוויה לראות את היאכטות במיפרץ הנהדר.מעל הכניסה מהים למיפרץ עובר הגשר הגדול של האוטוסטרדה,אבל הנוף מהמיפרץ עצמו מהמם יותר מאשר מהגשר.

יום ראשון

ירדנו למארינה,לקחת את הסירה לקרקא.השייט יוצא כל שעה עגולה,וחזרה כל שעה,בחצי.

יש במארינה מרכז מידע של הפארק,וכדאי את הכרטיסים לקנות שם-זה חוסך עמידה בתור בפארק.השייט עצמו ללא עלות נוספת.

השייט אורך כ20 דקות,והוא מדהים ביופיו.שייט בתוך אפיק נהר הקרקא,בין ההרים היורדים לערוץ.שווה כל קונה שמשולמת,וכל שניה שעוברת.

מהכניסה הליכה של כמה דקות עד הכניסה הרישמית.

המכה שאתה מקבל כשאתה נחשף לנוף המפלים היא מדהימה! המיים היורדים במדרגות,ושוצפים קוצפים בין השיחים והסלעים,מדהימים את העין והאוזן!

הסיור הנהדר אורך כשעתיים.יש אפשרות לשלב שייט של 3.5 שעות למפל העליון ולאי עם המנזר,אך החלטנו לבצע סיבוב רכוב לחלק העליון של הפארק.

הנסיעה היא ארוכה ,ולמרות שהיא יפה,החלק העליון של הפארק לא מחדש דבר,ואפשר לוותר עליו.

הקפנו את הפארק,וחזרנו לאוטוסטראדה כשפניו לפליטביצה.

התוכנית היתה לישון בסלוני.עברנו את הכניסה לפליטביצה,ושוב,בספונטניות,החלטנו לחפש משהו קרוב.פסלנו שני צימרים,ובסוף מצאנו מקום מדהים!!!1חדש לחלוטין,ב 65 יורו ללילה.לקחנו שני לילות.4 ק"מ מהכניסה מס 2 לפארק,לכוון החוף,לא לכוון סלוני

כניסה מס 2, היא לדעתינו הכניסה המועדפת,ועל כך ביום המחר.

יום שני פליטביצה-אלוהים משחק בפוטושופ!

חשוב!!!לפני תחילת המסלול,תיתרוקנו ביולוגית,כדי שהטבע לא יקרא לכם בדרך.אין שרותים בדרך,וצריך לקחת בחשבון מעל שעתיים.

קשה לתאר את פליטביצה!אין תמונה שתתאר את מה שקורה שם.

אני ,שקרקא היתה מדהימה בשבילי,היגדרתי את קרקא כמיני ישראל של פליטביצה.

אנחנו ניכנסנו בכניסה מס 2,שמצריכה הליכה של כ 10-15 דקות עד להסעה הפנימית בפארק,אל נקודת ההתחלה של המסלול.המסלולים מסומנים באותיות,אות לכל מסלול,והסימון הוא נהדר וברור.

בכניסה מס 2, במסלול הארוך ביותר,שמגדר 4-6 שעות,יש הסעה ברכב הפארק,לנקודת ההתחלה.משם מתחילם בצעידה בירידה מתונה ביותר.אין משמעות לכך שחלק מההליכה הוא עם הזרימה,כי רק בחלק התחתון של הפארק הולכים מול,או נגד הזרימה,וההליכה מתונה בהרבה ונוחה בכוון הזה.

הלכנו אם כן במסלול H הארוך בכוון הירידה.ההתחלה סולידית-הליכה על גשרי עץ,בין האגמים.

הטבע מכה בך פתאום,עם אוסף של מפלים,הנישפכים משלושה כוונים,מאגם לאגם מכל פינה,ומכל פתח אפשרי בסבך הירוק.המיים צלולים,והשילוב של צמחיה עבוטה,עצים צפופים,גישרי העץ על וליד המיים,דגים,צפרדעים וכל מיני(קראנו דובי דובי,אבל דובי לא בא)-משגעים ומטריפים.

ככה עוברים כשש שעות,של הליכה בגן העדן.בערך לקראת חצי המסלול,יש מעבר במעבורת מצד אחד של האגם לצד שני.בצד השני יש אזור תיירות של שרותים,אוכל מזכרות וכו.

לאחר מכן עליה מתונה בשביל,וחוזרים ללכת לאורך האגמים והמפלים בחלק התחתון של השמורה,

שהמפלים בו נמוכים יותר,ולכן המיים באגמים רגועים יותר,והצבע התורכיזי בולט יותר.

כאן גם ממתינה החוויה של המפל הגדול,שמגיעים אליו ממש בהפתעה-מי שמגיע מכניסה מס 1 רואה את המפל כבר מלמעלה.

לאחר המפל,עליה לאזור ההסעה עם רכב הפארק,חזרה לכניסה,ומשם עוד 15 דקות הליכה לחניה בעליה סבילה.

יום של חוויה מדהימה שבאמת לא כל כך ניתנת לתאור,אפילו לא בתמונה.אי אפשר בתמונה אחת להעביר את כל העושר הזה.

חזרנו לצימר,וממנו יצאנו שוב,כ 8 ק"מ לכוון החוף,למסעדה נהדרת שאכלנו בה אתמול פיצה מדהימה,והיום אכלנו ארוחה שלמה.אחלה מסעדה.המלצות בסוף כאמור.

יום שלישי-לזאגרב

יצאנו לזאגרב דרך סלוני.סלוני מפתיעה ביציאה כשבאים מפליטביצה.שני הנחלים,או הנחל המפוצל,לא עמדתי על טיב האפיקים בדיוק,מפתיע עם התגלות המפלים הזורמים מכל פינה,בין הבתים על גדת הנחל.מראה יפה ומלבב,ששווה עצירה על הטיילת מול הנוף-לאחר הגשר ביציאה מסלוני,יש עיקול שמאלה,ובעליה יש פניה שמאלה לכוון הטיילת הקטנה מול הנוף.

המשכנו לזאגרב,למלון קרואטיה,שהיזמנו יומיים קודם. ג'יפי ידידנו הטוב,הוביל אותנו בנאמנות הישר אל פתח המלון,והודיע לנו להתכונן להגעה ליעד,עוד לפני שראינו את המלון.(הוא גם הספיק להגיד לנו שעברנו את המהירות המותרת,וכי יש לנסוע יותר מ יותר מ...)

המלון התגלה כמלון נהדר,שקט ובעל מיקום מעולה-שלוש תחנות טראם מהמרכז.

במלון שמחו לתת לנו מפה של המרכז המתוייר,עם סימון של שני מסלולי טיול מומלצים.בחדר מצאנו חוברת הסבר בעברית על זאגרב.

זאגרב נעימה,ונאה לטיול שליו.העיר בת מליון התושבים ניראית עיר רגועה מאוד.טיילנו באתרים המומלצים,וחטפנו גשם זלעפות שהשאיר אותנו קצת יותר זמן במסעדה שהיינו בה.חזרנו למנוחה במלון,ולאחר שעה וחצי לערך,השמיים התבהרו ,כאילו היינו בעונה שונה לגמרי.סיימנו את הטיל עם ערב,וחזרנו למלון,לא לפני שמצאנו גלידה בלי סוכר!!!היפ היפ הוריי!הפעם לקחתי שני כדורים,מתוך מיבחר של כחמישה טעמים שונים.נדיר בחלק זה של העולם-מאז בוהיני,לא הצלחתי למצוא!

למי שמעוניין-בכלל גלידריה ענקית ושווה ביקור-כשעומדים בכיכר המרכזית,כשהפסל והכיכר מצד ימין שלכם,הולכים כמאה מטר,והגלידריה מצד ימין.אם לא מצאתם-תמשיכו לזו שאחריה.זה שם.בדוק!

כעיקרון-זאגרב נעימה לטיול,אבל לא הייתי מגיע לשם במיוחד,אלא אם עוברים מפה לשם.

יום רביעי-יום התהפוכות והפיצוי על וורשיץ

החלטנו לנסוע לעמק היערן LOGARSKA DOLINA כאשר אין לנו בתכנון משהו סגור לגבי לינה.

האם נישן בעמק,או נקצר טווחים למאריבור?אולי פטוי? אולי אפילו בלאד?לא סגרנו.ניזרום!

הג'יפי הציע לנו מסלול דרך ליובליאנה ועל הכביש המהיר להוון בלאד,עד לירידה לדרך כפרית, בסביבות מחלף קראני.נסענו בדרך מקסימה(נו,אתם כבר מבינים...בלתי ניתן...וכו)בין בתים וכפרים קטנים וקסומים,כשלאט לאט,ההרים סוגרים עלינו,ואנחנו נוסעים בתוך מעין נקיק,כשנחל זורם בצמוד לכביש,ועצים גבוהים מכל עבר.הכביש עולה במתינות,עד שלפתע,ללא התרעה או תיכנון,אנחנו מוצאים את עצמינו בסרפנתינות תלולות ומפחידות,כמו במעבר וורשיץ,אבל לדעתי הנוף מדהים אף יותר.טיפסנו לגובה של כ 1300 מ,בנסיעה איטית מאוד,כשמימיננו כל הזמן הר קרח,עדיין עם שלוגיות עליו.הנוף עוצר נשימה מכל פינה ולכל פינה.בקצה מעבר ההרים,חיכה לנו מעבר הגבול לאוסטריה.

ירדנו בדרך דומה לזו שעלינו בה,וחיכינו למצוא את העמק שלנו,אך ג'יפי הפתיע והיפנה אותנו לדרך צדדית.סמכנו עליו.פנינו.והופ!!!שוב אנחנו בסרפנתינות מטורפות,עם נוף מהמם,ומעבר הרים נוסף,משהו כמו 1200-1300 מ'.שוב נסיעה בראשון/שני באיטיות על קצה המצוק.

בקצה העליה-מעבר גבול נוסף -; לסלובניה.כל מעברי הגבול סלובניה/אוסטריה-נטושים כמובן.

מנקודה זו גלשנו,והגענו אל העמק היפה.בכניסה לעמק יש בוטקה עם שומר,שפתח זוג עיניים תמהות-מה?!הגעתם מהכוון ההוא?! אכן,דרך מאתגרת,אבל שווה כל טיפת פחד!

בעמק עמו התחלנו לעלות לכוון המפל אבל התייאשנו באמצע-צילמנו מרחוק,וירדנו לאעבר המיסעדה לארוחה טובה,ועיכול לא רק של האוכל,אלא גם של הדרך המהממת.הדרך מילאה אותנו כל כך,שלא הרגשנו צורך לטייל יותר.חווינו המון בנסיעה.

תוך כדי ארוחה,החלטנו כי חוזרים לבלאד,לצימר ההוא שהיינו בו,לעוד לילה,ולעוד קרמשניט.

נסענו בדרך יפיהפיה בכוון הנגדי של זה שבאנו בו,שוב עם נוף מהמם,וחברנו לכביש המהיר לכוון בלאד,ולבוהינסקה בלה.בעלת הצימר פתחה פה בהישתאות כשדפקנו לה בדלת.

היא כל כך שמחה שחזרנו.אנחנו כבר בני בית אצלה J

סיור רגלי סביב האגם,ארוחה , וקרמשינט לנורית,חזרה לצימר.ולילה טוב.

יום חמישי

זהו,המסע הביתה מתחיל.

נוסעים לכוון וינה,דרך JESENICE והמינהרה בת הכמעט 8 ק"מ.

שוב הנופים האוסטריים,עם טירות עתיקות בגבעות שולטות.

חשבנו להגיע מוקדם,לאפסן איפושהו את המזוודותולצאת לעיר לאיזה שעתיים שלוש,אבל בפאתי וינה,10 ק"מ לפני השדה,נעצרנו עקב שריפת אוטובוס(ריק),ובילינו שעה וחצי בפקק שעמד לחלוטין.

הלכה וינה.עצרנו לאכול-המלצה-אל תאכלו במארשה!!!חרא אוכל,ויקר בטירוף!!!

הג'יפי ידידינו, החליט לשחק איתנו מישחק אחרון,ובכניסה לשדה,היפנה אותנו ימינה.

די מהר,מצאנו את עצמינו באזור התיפעולי של הנמל-מחסום מקדימה ומחסום מאחורה.

שניים שלושה סיבובים-ואני רואה שוטר.

או,נעצור נישאל,אני אומר.

נורית צועקת לי -; שלא תעיז,יעצרו אותנו!!1

נעמדנו ליד המחסום,והוא פשוט ניפתח,ונסענו להחזרת הרכב,והביתה!

תמו שבועיים מדהימים,עם אוסף חוויות שעושה סלט בראש.

טוב שהבטחתי לכתוב-זה מסדר לי את העיניינים.

תהנו!!!

המלצות

צימר ליד בלאד