ששמנה:
החוויה שלי:
אני וענבלי חילקנו את הזמן בששמנה לפעמיים: לפני דודולה ואחרי דודולה. חייבת להודות שהפעם הראשונה לא הצטיירה כחביבה, אדרבה, המקום לא סימפתי בעליל לעניות דעתנו (הראשונית) והחזרה אליו הייתה ברירת מחדל.
הגענו לראס, לאחר חוויה לא נעימה בתחנת האוטובוס, שם ניסו לגנוב לנו את התיקים ולכייס אותנו באגרסיביות. הגענו לנחלתו של ראס באמצעות בג'ג (טוקטוק) של חברו של ראס, ומסתבר שבחזקתו ארמון ראסטפרי צבוע בירוק צהוב אדום, תמונות של היילה סלאסי ובוב מארלי. ראס ישן, וקיבל אותנו מולה (הבן שלו) שעשה לנו סיור קצר במקום. או.קיי, היינו שוקיסטיות. אבל לא לאחר זמן רב הגישה לנו מימי (המשרתת של ראס) תה מדהים, התה הכי מדהים ששתיתי עד כה במהלך 22 שנותיי מחוץ לרחם אמי, שהסתבר לאחר מכן שעשוי מגאנג'ה. יותר מאוחר ראס התעורר והיינו צריכות להתרגל לאור העובדה שראס מדבר עברית ואין ביכולתנו לדבר עליו בלשון גוף שלישי (ותאמינו לי, יש מה להגיד).
טוב, בקיצור ככל שהזמן עבר הארמונו של ראס, החוויה הפכה מוזרה יותר ויותר. הבנו שאת יום המחר לא נעביר במחיצתו ונעבור ישירות לדודולה, בלי למצמץ עוד מצמוץ מיותר כאן…
אבל רגע!
אני ארגיע אתכם – כשחזרנו החוויה הייתה שונה לגמרי. ידענו למה לצפות ולקחנו הכול בערבון מוגבל. מה שהקל עלינו היה החדר המשודרג והפרטי שקיבלנו, ברמת 5 כוכבים וכל מה שעבר לנו בראש היה "פינוק אצל ראס". מימי הגישה לנו תה גאנג'ה ללא הפסקה, ראס סיפר לנו על מאורעות חייו. גיבבנו עוד ועוד דברים בעוד מוגשים לנו פינוקים, הפול של מימי (מאכל אתיופי – פול עם ירקות וביצה) וסלט טעים.
יום למחרת נסענו עם ראס וחבריו הסודנים למעיינות בחמים בוונדוגנט. אם לא הבנתם, לראס יש חוילה נוספת בוונדוגנט, לא רחוק מהמעיינות החמים. ישבנו ולעטנו קנה סוכר שהדביק את כולנו אחד לשני, הוזמנו לשכן ממול ואכלנו פירורי עץ בננה שקרנית (אחד ממאכלי הדרום) – נראה כמו עוגיות, זה לא... ואז הגיע הרגע הגדול – טבילה במעיינות החמים של הכפר. התחלנו בהליכה בתוך מדשאות ירוקות שהובילה אותנו לנביאות מים פושרות בהן ראס לא הסתפק. גאינו במעלה הנביאה עד שהגענו למקום של ראס בכבודו ובעצמו. מאגר יפהפה, חם בדיוק במידה, כל שעלינו לעשות הוא לטבול בפנים ולגרד את העור עם החול מתחתנו. זאת התרופה של ראס. זה ותה גאנג'ה עם דבש טהור. כשהתחיל לרדת גשם חזרנו.
ראס יקח אתכם למקומות הכי מפנקים. הוא מתפנק! ואתם בזרם המפונק שלו. ג'וס טעים טעים, וביצה (פיצה עם ביצה), והאוכל של מימי, פשוט לחיות כאורחים פורחים בחצר המלוכה של האחד והיחיד.
איך מגיעים?
שלוש מוניות מהפיאסה באדיס שאורכות כ-3 שעות יקחו אתכם לשם. סה"כ 140 ביר ל-3 מוניות.
המספר של ראס: 09-11404644
לפני שאתם מגיעים לששמנה דברו איתו שיזמין לכם בג'ג' שיקח אתכם לארמון.
כמה עולה?
שיטת הכובע. לכו, תתפנקו, תעשו מה שתרצו – בסוף תשימו את הסכום שאתם חושבים שנכון.
