מאגם זיוואי דרומה לקונסו וחזרה לאדיס

יום רביעי  טיסה מתל אביב לאדיס. אדיס שוכנת על רמה גבוהה שבה פזורים הרים.  שדה התעופה היה נקי ונעים, עשינו ויזה מרחוק מה שהיה נוח מאד.  בהכנה ראינו הרבה אתרים מתחזים או מתווכים- אין צורך אפשר לעשות בקלות באתר השגרירות בתל אביב.  עשינו esim בדוכן של אתיו טלקום. esim שקנינו קודם לא עבד, אל תקנו בארץ אלא אם כן אתם בטוחים שיעבוד ולא משנה מה אומרים לכם. בדוכן היו מאד נחמדים אדיבים ויודעי אנגלית. פגשנו מדריך מלווה שהזמנו מהארץ. מסתבר שבאתיופיה הרכבים שבהם נוסעים לטיולים כולם רכבי ארבע על ארבע גבוהים כי חלק מהדרכים הן דרכי עפר, שמדהים איך אוטובוסים מקומיים נעים בהם.  המים ששותים הם מים מטוהרים בבקבוקים. אכלנו ב mama's kitchen שהיה בסדר גמור. באתיופיה יש הרבה נוצרים אורתודוקסיים של הכנסיה האתיופית, זה שאומר שיש להם למעלה ממאתיים ימי צום שכשאוכלים בהם אוכלים צמחוני. מה שנקרא fasting food מה שמאפשר לאכול צמחוני ואפילו טבעוני. פשוט מבקשים אוכל של צום, אז האנשים מבינים מה רוצים.  מאדיס נסענו ישר למלון  haile resort  בעיר ziway. המלון היה נקי ונחמד. בכלל אתיופיה נקיה . התשתיות טעונות שיפור חוץ מתשתית סלולר. אז קחו בחשבון שגם במלון טוב יש בעיות חשמל או בעיות מים לפרקים. אין בארץ תשתיות סוציאליות, צפו למראות של ילדי רחוב ולעוני. מה שכן הרבה אנשים חייכנים. בזיווי עצרנו בעיקר כי הנסיעות ארוכות ורצינו לחלק את הנסיעה. באגם שליד היה מרבו שזו חסידת ענק. ביום חמישי נסענו לארבע מינץ, בדרך עצרנו בפארק שלה ואבייטה. שני אגמים יפים שקועים ברמה למרגלות רכסי הרים. שכרנו מדריך מקומי כי ככה חייבים. נותנים לו טיפ  שבין 400 ל600 ביר לפחות. ציפורים באתיופיה זו חוויה מדהימה - יש הרבה מהן והן מגוונות מאד. ראינו שם יענים, פלמינגואים, יונה אדומת צוואר, ציפור כחולה, מעיינות רותחים, נוף מנוקד בשיטים. אכלנו צהריים בעיר סודו, במלון Hotel Abebe Zeleke, Soddo, היה נחמד מאד. כל הנסיעה היתה שש שעות. כאן צריך לומר שהדרך שייכת ליטרלי לכולם, כולל פרות, עיזים. ילדים, אנשים וכדי שאנשים לא יסעו מהר יתר על המידה מקנחים בפסי הרעדה שנטועים מדי פעם. בארבע מינץ ישנו במלון וובטה wubete.  נקי נעים, אנשים נחמדים, מרווח, ברמה גבוהה, אוכל טוב.  קצת למעלה מהעיר עצמה. בחצר האחורית יש מסעדה גדולה ושוקקת חיים. הרעש לא הפריע לנו כי החדר פנה לרחוב צדדי.  מה שהיה מענין שהכספות לא מקובעות לקיר. גם מנקים אותן מחוץ לחדר. המדריך שלנו אמר שאין מה לדאוג והכל בטוח סמכנו עליו. בשישי יצאנו לאגם צ'מו, לראות תנין אפריקאי. כדאי לבוא מוקדם כשהם מתחרדנים בחוף ותיירים לא הבריחו אותם עדיין.  היה מפליא לראות באותה משבצת קרקע קטנטנה, גם שתי לטאות כוח ענקיות וגם שתי אנפות ארגמניות שלא נעו. אחכ נסענו למעלה להרים לשבט דורזה. בני השבט הראו את דרך החיים שלהם למעלה בהרים. היה מדריך מקומי וחנות מזכרות. מאד נחמדים. האוכל באתיופיה חריף, חיבה לא מוסתרת לפלפל חריף. גולת הכותרת היא שהאוכל בכלל לא מעובד, והוא מאד טרי ומקומי. לא נראה שיש בעיבוד החקלאי הרבה כימקלים אם בכלל. יתרון ענק לאוכלי כשרות ולחובבי אוכל טרי.  כשהיינו בארבע מינצ' יצאנו לשוק הירקות, שוק הומה מלא ירקות ותבלינים המוצגים בדוכנים ולפני נשים שיושבות על הרצפה. בהמשך טיילנו לבית מלון ג'ינקו הוטל שיש שם חצר מוצלת שוקקת אדם. בדרך יש שתי כנסיות ישו מושיע העולם והמלאך גבריאל. לא נכנסנו. ביום ראשון הלכנו ליער ארבע מינץ' ולמעיינות. ראינו בבונים, קופי קולומבוס, הליכה של 3 קמ בדרך עפר. 

המעינות יפים והמים צלולים. שואבים את חלקם כמים לעיר. יש בריכה חמודה לשחות .בה.  אז יצאנו לקונסו. קונסו נמצאת דרומית לעיר מרחק שעתיים.  הדרך חולפת בrift שזה כנראה חלק מהשבר הסורי אפריקאי שמסתבר שמגיע ללב אפריקה. קונסו היא עיר בחלק שגרים בו אנשי שבט קונסו. ביקרנו בכפר הקרוב לעיר גרים שם כחמשת אלפים אנשים בבקתות שבתוך מעגלי אבן מסיביים. הבחורים ישנים במבנה משותף שהוא מבנה הקהילה. המבנה הוא בקתה ענקית על עמודים. הם הסבירו לנו בצורה תכליתית ולא תיירותית בכלל את המנהגים שלהם. מאד מרשים. האיזור חסר במים וזה מאד מורגש.. ביום שני נסענו ל Yirga Alem וראינו מטע קפה. אחרי הצהריים הגענו להיילה ריזורט באווסה. מלון מידות מפואר וענק. יצאנו בערב לפארק על גדות האגם ליד שוק הדגים. היו שם קופים למיניהם, צבועים, עופות ובכללם המרבו וצפינו בשקיעה מהאגם. ביום שלישי נסענו להר בלה ובדרך בעמק לפני העיר הלכנו ברגל מסלול  מהמם קצר. היו שם בבונים, חזיר יבלות warthog, אנטילופת אדומת גב, היה מאד יפה. האיזור הזה שונה מאד מארבע מינצ', פורה גבוהה עם גרס לנדס מהממים. ראינו בסיור גם אנטילופה מקומית נוספת  Mountain nyala גם היתה מרשימה מאד.  בבוקר יצאנו לטרק ברמת  bale. רמת בייל היא גוש masiff  ענק שבראשו מישור ענק ותילי לבה גבוהים. המקטע הראשון היה הליכה בנוף מישורי מהמם כשבדרך ראינו את החיות שחיות שם: ברווזים ואווזים שחיים בברכות הקטנות והרדודות,  rats שנחפזות אל פתחי המחילות שלהן, ארנבות מקומיות, שפני סלע ובזים. את המורו הגדול לא ראינו אלא את המחילות שלו תחת הצמח שאותו הוא אוכל, על למעלה מעשר פתחים שיש לכל מחילה. אחכ עלינו עם הרכב להר עצמו בגובה 4377 ושם נפרש נוף מרהיב של המישור. משם ירדנו למישור חזרה וראינו זאב מקומי מהמם שרץ ליד הדרך.  הלכנו למסלול הליכה קצר יותר עד לבריכה כהה עטופה עצים קטנטנים וסלעי צפחה כהים. לידה נפער עמק ענק, קניון אדיר מימדים, שחוצה את הרמה. הרמה מאד גבוהה, קר בה ואין בה חמצן למי שרגיל לחיות בגבהים נמוכים כמו ירושלים.  למחרת, חצינו את הרמה לתצפית אל מעבר לה, נוף יפיפה של הרים גבוהים, עמקים של שדות חיטה וכתמי עצים ירוקים. על מדרונות ההרים צמחיה בשם אריקה, שהיא חגורת הצמחיה האחרונה  בטרם הרכס הקרח. ירדנו למטה והלכנו למפל נחמד ולאחר מכן טיפסנו לכתף הר לראות את כל העמק הרחב.  הגובה של העמק היה מעל ל 2700 מטרים. אכלנו בכפר על אם הדרך ויצאנו חזרה, שעתיים ארכה הנסיעה לכל כיוון. בדרך לפתע ראינו משפחת עגורים, הורים וילד. בבוקר למחרת נסענו שעות ארוכות לביטשופו הלא היא דברה זית. בדרך חצינו את נהר  awash. לנו במלון מכובד, נקי ויפה בשם  bitshoftu lake resort על שפת האגם הנושא את אותו השם  . בשבת צעדנו גם לאגם הרה. טפיחות בתקרת החדר בבוקר התגלו כחסידות אפריקניות שמתהלכות על הגג של המלון. העיירה היא עיר קיט מקומית ונעימה. את היום האחרון  סיכמנו בסיור באדיס אבבה שהיא עיר עם שדרות רחבות ונקיה. יש מוזיאון נחמד באוניברסיטה מומלץ לראות את התערוכה של האומנות הדתית באתיופיה שהיא מעניינת ומוצגת יחסית באופן מודרני. יש להיזהר מכייסים וגנבי פלאפונים שפועלים גם ליד השוטרים והחיילים. אנחנו נחלצנו מכמה חבר'ה שניסו להסב את תשומת ליבנו ולסחוב את הפלאפון. הם חוצפנים אז תהיו זהירים מאד - אם מישהו מתקרב אליכם למרחק מטר- שניים, ובשדרות הרחבות של אדיס אין שום סיבה שיתקרבו אליכם, אז פשוט תעופו משם, הזהרו ממי שמנסה לעקוב אחריכם ומחכה להזדמנות. 

אנו ממליצים מאד על גשאו, Gashaw Wubachew, +251 98 977 1855 , שסייע לנו בטיול הוא אירגן את הטיול באופן מופתי, הרעיונות שלו היו יעילים מבחינת זמן וכסף. היה לו חשוב  לקלוע לטעמנו. הוא כיוון להחלטות נכונות והקל עלינו מאד. הוא ליווה אותנו בכל הטיול וסייע לנו להתגבר על מכשולי השפה והמנהגים המקומיים ודאג לנו כל הטיול. הוא דובר עברית מצוינת ומכיר את הישראלים היטב, מה שמאד מסייע.