רשמי טיול לויטנאם, קמבודיה ולאוס.

בכתבה המובאת כאן, מתוארים רשמי טיול שערכנו בויטנאם, קמבודיה ולאוס. הטיול התקיים בין התאריכים 11/9/10 ועד 7/10/10. הואיל ובמהלך תכנון הטיול, נעזרנו רבות במידע המצוי באתר "למטייל", אנחנו מוצאים חובה וזכות לכתוב כתבה זו ולשתף אחרים בידע ובניסיון שצברנו.

במהלך הכתבה נתאר את שלבי תכנון הטיול, הטיול עצמו ובכן נשתף אתכם בניסיון ובלקחים שצברנו. במקרים בהם זכרנו מחירים, הוספנו אותם לנוחוותכם.

אנחנו, שלושה זוגות חברים לא מפונקים בגילאי כ- 60 שנה אשר אוהבים ומרבים לטייל הן בארץ והן בחו"ל.

אני רוצה לציין כי אנחנו בהחלט מוכנים לסייע לכל מי שחפץ בכך. ניתן להפנות אלינו שאלות לכתובת דוא"ל [email protected]. כמו כן, ערכנו את התמונות שצילמנו במצגה ב-Picasa אשר את הקישור אליה אוכל להעביר לכל מי שיפנה אלי.

תיכנון הטיול החל באיסוף כל מסלולי הטיולים המאורגנים המוצעים ע"י החברות המובילות בתחום. מתברר כי בסה"כ כל החברות מציעות את אותם המסלולים כך שאת שלד הטיול גיבשנו ללא קושי.

אני מבקש לציין כי לגבי לאוס, אין מסלולי טיולים מאורגנים כך שכאן היה מעט קושי לתכנן את המסלול ובעיקר הסתמכנו על מידע שקראנו ברשת.

בנוסף, השתמשנו רבות מאד בטיפים ובכתבות שקראנו באתר "למטייל". המידע רב מאד ובהחלט עזר לנו מאד.

לאחר שהיתה לנו מסגרת כללית של הטיול, התחלנו לבדוק את נושא הטיסות וכן את זמינות כל אנשי הקבוצה ובסופו של תהליך התגבש סופית לו"ז הטיול כפי שמוצג להלן:

כל הטיסות במזרח, הסיורים והמלונות הוזמנו מראש. את הטיסות הזמנו ישירות דרך האתרים באינטרנט. את הסיורים בויטנאם כולל טיסות הפנים, הזמנו דרך הסוכן דימה ואילו את המלונות הזמנו דרך האתרים agoda.com ו- booking.com.

ההחלטה ממי להזמין את הסיורים בויטנאם התקבלה לאחר שיצרנו קשר עם מספר סוכנים ששמם הופיע בהמלצות השונות באתר. בדקנו את צביקה, דימה, גב' בשם HONG שהיא ויטנאמית שגרה בנתניה ועוד סוכנות מקומית בהאנוי. בסופו של דבר החלטנו להזמין אצל דימה שלדעתנו ענה בצורה הטובה ביותר על צרכינו. כתובת האתר של דימה vietnam4u.com. כתובת הדוא"ל שלו היא:[email protected].

המראנו לבנקוק בחצות הלילה בטיסה של חב' Uzbekistan Airlines (כ- 960$ לכרטיס) ולאחר טיסה של כ- 14 שעות (כולל המתנה של כ- 4 שעות בטאשקנט) הגענו לבנקוק ביום ראשון בשעות הערב. מאחר והטיסה להאנוי היתה צפויה להמריא רק למחרת בבוקר, בילינו את הלילה במלון The Ivory Suvarnabhumi (כ- 37$ ללילה ללא ארוחת בוקר כולל הסעה בכיוון אחד לש.התעופה) הממוקם קרוב מאד לשדה התעופה.

השכמנו קום וההסעה מהמלון הביאה אותנו לשדה התעופה. הטיסה להאנוי בחב' Air Asia (כ- 76$ לכרטיס) נמשכה כשעה וחצי. לאחר קבלת ויזה לויטנאם (יש לדאוג לקבלת אישור מבעוד מועד) חברנו לרכב של המלון ולאחר נסיעה של כשעה, הגענו למלון Thaison.(30$ ללילה) המלון היה הפתעה נעימה מאד אשר החלה בקבלת פנים חמה ולבבית של צוות המלון והמשיך עם קבלת החדרים מאד גדולים ומפנקים. המלון כמו הרבה מבנים בהאנוי, מאופיין בחזית צרה מאד וגבוהה מאד. המלון שלנו התנשא לגובה של 9 קומות ובכל קומה רק שני חדרים.
 

לאחר התמקמות בחדרים, יצאנו לשוטט בהאנוי. שיטוט ברגל בהאנוי הינה משימה לא פשוטה כלל ועל מנת להבין זאת, אתן מעט רקע. בהאנוי כ- 6 מליון תושבים וכ- 4.5 מליון קטנועים ובנוסף כמות לא מבוטלת של רכבי 4 גלגלים. עובדה זו יוצרת עומס תנועה ובלגן לא קטן אשר מקשים את ההליכה ברחובות. הוסיפו לכך את העובדה שכל המדרכות "תפוסות" ע"י קטנועים חונים, עסקים שפרסו את מרכולתם על המדרכה כמו גם מסעדות רחוב ותקבלו חוויית הליכה לא פשוטה.

גם חצית כביש הינה משימה מסוכנת מאד. בתחילה חשבנו להיעזר ברמזורים ובמעברי חציה אבל מהר מאד הבנו כי בהאנוי, הללו נחשבים כהמלצה בלבד. בעצה אחת עם המקומיים הבנו כי הדרך לחצות כביש היא פשוט להתחיל ללכת לצדו השני של הכביש ולהתפלל כי הנהגים מבחינים בנו ותאמינו, זה עובד.

את הסיור שלנו בהאנוי התחלנו במאוזולאום של הו צ'י מין. לצערנו, המקום היה סגור למבקרים ולכן הסתפקנו בביקור ברחבה המטופחת של המבנה וכן בפגודת "העמוד האחד" הנמצאת בסמוך.

משם, לאחר צעידה של כרבע שעה הגענו לאגם הצפוני שהוא אגם גדול מאד הנמצא בחלק הצפוני של האנוי. סביב האגם שבילי הליכה, מדשאות וספסלים, בקיצור נחמד. סיימנו את סיורנו בעיר בביקור באגם Hoan Kiem הנמצא ברובע העתיק במרחק 5 דקות הליכה מהמלון שלנו.

בערב, סעדנו ארוחת ערב טובה במסעדת Little Hanoi (מומלצת, ראו טיפ לגבי המסעדה) וסיימנו את היום במופע "בובות על המים" שזה תיאטרון בובות המציג תמונות מהווי המקום לדעתי ולמרות המחיר הנמוך של המופע, ניתן בהחלט לוותר עליו. (המחיר נע בין 40 ל- 80 אלף דונג שזה כ- 3 עד 4 דולר)

על פי המלצת צוות המלון, החלטנו להתחיל את היום בביקור בשוק הפרחים המקומי. על כן השכמנו קום וכבר בשעה 4:00 בבוקר יצאנו במונים אל עבר השוק. את פנינו קידם גשם זלעפות שחשבנו לתומנו שמיד יסתיים כפי שאנו רגילים מהארץ , אבל להפתעתנו הגשם לא פסק לרדת בעוצמה שאנחנו לא מכירים אולם הדבר לא הפריע למקומיים שמיד פרסו יריעות ניילון והחיים המשיכו כרגיל. השוק עצמו לא היה מרשים במיוחד ולא ראינו שם מיני פרחים שלא נוכל לפגוש גם בארץ ועל כן מיהרנו לחזור למלון לארוחת בוקר ולאחריה, המתנו לרכב אשר יאסוף אותנו לסיור במערות טאם קוק. (כ-25$ למטייל)

מערות טאם קוק נמצאות באזור של מים רדודים ובו סלעי משאר ענקיים, היוצרים נוף קרסטי הדומה לנוף של מפרץ הא לונג. האזור נמצא ליד העיירה נין בין (Ninh Binh) כ-110 ק"מ דרומית להאנוי. באתר יוצאים לשיט של כשעתיים בסירת משוטים קטנה על נהר נגו דונג (Ngo Dong). את הסירה משיטות שייטת אחת או שתיים, שההתמחות שלהן היא בחתירה בעזרת הרגליים. השיט נערך בין שדות אורז מוצפים, המעובדים על ידי חקלאים המשנעים את תוצרתם בסירות. במהלך הסיור עוברים בשלוש מערות נטיפים אותן כרה הנהר, שנתנו למקום את שמו.

לאחר נסיעה של כשעתיים הגענו לתחילת המסלול. כאן המקום לחזור ולציין כי הגשם אשר החל בלילה, לא פסק לרדת במשך כל הזמן דבר שאנחנו הישראלים פשוט לא מכירים תופעה כזו בארץ. הגשם היה בעל אופי טרופי כלומר, לא היה קר אלא פשוט רטוב ולא נוח.

בתחילת המסלול ביקרנו בארמון אחד המלכים הקדומים של ויטנאם ומיד לאחר מכן יצאנו לרכיבה על אופנים במסלול של כשעה וחצי אשר הסתיים במסעדה בה אכלנו ארוחת צהרים.

לאחר מכן עלינו על קייקים אשר אותם השיטו נשים מקומיות אשר מתמחות בחתירה בעזרת הרגלים.

כמובן שבכל קייק יש זוג משוטים נוסף אשר נועד עבורנו ואנחנו שמחנו לעזור בחתירה.

לאחר כשעתיים של שייט אשר במהלכו עברנו בשלוש מערות, הסתיים הסיור וחזרנו להאנוי.

לסיכום, כפי שכבר נאמר, מערות טאם והנוף מסביב דומים מאד למראות במפרץ הא לונג. על כן הסיור למערות טאם קוק נועד בעיקר למי שאינו מתכונן לבקר שם (וכנראה שאין הרבה כאלו) ולכן בהחלט ניתן לותר עליו !!!

היום אנחנו מתחילים סיור מוזמן של 3 ימים במפרץ הא לונג.(109$ למטיל) מיד לאחר ארוחת הבוקר, עזבנו את המלון ולאחר נסיעה של כ-5 שעות הגענו לנמל בעיר הא לונג שם לאחר הליך קצר עלינו על סירת שאטל אשר הביאה אותנו לספינה בשם "דראגון" עליה היינו אמורים לבלות את היומיים הבאים. התאים בסירה הינם ברמה גבוהה יותר מהמקובל (דבר שהיה כרוך בתוספת תשלום !!) אבל נראה לי כי נוכח תנאי מזג האויר החם והלח מאד, הדבר ממש התבקש.

מה שאפיין את מפרץ הא לונג הינם נופי הקארסט הפורצים מתוך מי ים נקיים בדרך כלל ובצעי ירוק -; טורקיז מדהימים. במשך שלושת הימים הבאים, שטנו במי המפרץ, התפעלנו מהנופים המדהימים ונהננו מהרוגע והשקט אחרי ההמולה של האנוי.

את הלילה הראשון בילינו על הספינה ואילו את הלילה השני העברנו במלון באי קאט בא.

בצהרי היום השלישי ולאחר נסיעה ארוכה, חזרנו להאנוי לאותו מלון. בערב יצאנו למסעדה בשם "קנגרו" הנמצאת באזור האגם, שם יכולנו למצוא אוכל מערבי לרבות שניצל וצ'יפס ממש כמו בבית אצל אמא.

בבוקר עשינו Check out מהמלון וחיכינו לרכב אשר יאסוף אותנו לסיור לפגודת הבושם. (כ-22$ למטייל) לאחר נסיעה של כשעתיים דרומה מהאנוי, הגענו לנקודת ההתחלה של הסיור. המקום ישנו מזח שם עלינו על קייקים אשר לאחר כשעה של שייט בנוף יפה מאד, הגענו לאתר הפגודה.
 

פגודת הבושם קיבלה את שמה ככל הנראה בשל ניחוח הפריחה הנישא באוויר באביב. אנחנו שביקרנו בפגודה, לא הצלחנו להבחין בריחות מיוחדים ושונים מהניחוחות הרגילים של ויטנאם. הפגודה נמצאת על הר הואונגטיך Huong Tich, כ- 60 קילומטר מדרום להאנוי. אל הפגודה מגיעים לאחר טיפוס לא פשוט של כאלף מדרגות. באתר יש רכבל אשר מאפשר להגיע ישירות לאזור המערה. כאשר אנחנו ביקרנו במקום, הרכבל היה מושבת. למתקשים בטיפוס כדאי לברר מבעוד מועד האם הרכבל עובד. יש לציין כי במידה ויורד גשם רצוי לשקול היטב האם כדאי לטייל לפגודה משום שטיפוס במדרגות הרטובות והחלקות מאד, עלול להיגמר בנפילה ובפציעה וזה בהחלט לא שווה את הסיכון. הטיפוס הארוך והלא פשוט בתנאי מזג האויר הקשים במקום -; חום ולחות גבוהים מאד -; מעמידים בספק האם כל החויה שווה את המאמץ. לדעתנו, לא !!! אלא אם כן, הרכבל עובד וניתן להשתמש בו.

לאחר הביקור בפגודה, התחלנו את הירידה במדרגות לעבר המסעדה בה אכלנו את ארוחת הצהרים ומיד לאחר מכן, שוב שייט של כשעה עד לרכב אשר לקח אותנו בחזרה להאנוי.

חזרנו למלון שלנו שלמרות שכבר עזבנו אותו, הבעלים הסכים להעמיד לרשותנו חדר בו יכולנו להתקלח והתרענן לקראת היציאה לסיור בסאפא (כ-175$ למטייל) והנסיעה ברכבת הלילה לסאפא.

כאן המקום לציין פעם נוספת את שביעות רצוננו המלאה מהמלון שלנו בהאנוי -; Thaison Hotel (ראו טייפ בהקשר זה). הצוות הנחמד, החדרים הגדולים והמפנקים, המחיר הנמוך מאד ובכלל התחושה הכללית הטובה, גרמו לנו להמליץ על מלון זה.

הנסיעה בקרון השינה ברכבת (קרון ויקטוריה VIP משודרג בתוספת מחיר -; מומלץ !!), היתה סוג של חוויה אשר גם אותה עברנו בשלום.

לאחר 8 שעות של טלטולים ומעט שינה ברכבת, הגענו לעיירה Lao Cai ושם חברנו למדריך המקומי ויצאנו לשוק יום א' בעיירה באק הא. השוק מאד ססגוני ואמיתי וניתן לראות שם את הכפריים המקומיים מציגים את תוצרתם ומקומיים אחרים קונים אותה. שוטטנו בשוק כשעתים ולאחר מכן נסענו לאחד הכפרים באזור ושם יכולנו לראות את החיים האמיתיים של הכפריים לרבות ביקור באחד הבתים שלהם. משם המשכנו לסאפא והתמקמנו במלון. (כלול במחיר הסיור)

בבוקר למחרת יצאנו בטיול רגלי לבקר בעמק שלמרגלות העירה בו מתגורר אחד מהשבטים המקומיים. סיירנו בין בתי השבט, ראינו את בתי המלאכה המתמחים באריגה ובפיסול באבן גיר מקומית וכן ביקרנו בבית הספר המקומי ובמרפאה.

אחר הצהרים טיפסנו על Hamrong Mountain. במקום ישנו גן יפה ומטופח עם הרבה פרחי סחלב ובהמשך תצפית מרהיבה על העירה סאפא. המקום נמצא ממש באמצע הרחוב המרכזי של סאפא והאטרקציה היא ממש חובה לכל מי שמגיע לעיירה.
 

גם יום זה החל בטיול רגלי והפעם לעמק קאט קאט. שם ראינו את מפל קאט קאט וכן צפינו במופע פולקלור של בני המקום. חזרה דרך עליה מעט ארוכה אבל שניתן לחסוך אותה ע"י שכירת קטנוע שמביא אותנו לעיירה, חזרנו למלון להתרעננות לקראת נסיעה לתחנת הרכבת ולחזרה להאנוי.

לסיכום הביקור בסאפא ניתן לומר מספר דברים. ראשית, חווית הנסיעה בקרון השינה ברכבת היתה מבחינתנו חידוש שטרם התנסנו בו. אזור סאפא עצמו הנמצא בגובה רב יחסית להאנוי, מפגיש אותנו עם נופים הררים ירוקים ויפים מאד. בנוסף לכך, בשל גובהו של המקום, כדאי להצטייד בלבוש ארוך כזה שאנחנו לובשים בעונות מעבר. גם המפגש עם בני השבטים המקומיים היה סוג של חוויה נחמדה. אנחנו לא ניצלנו את האפשרות ל home stay (שהייה של לילה בבית של משפחה מקומית באחד הכפרים) משום שהדבר אינו מתאים לנו. יש לומר כי משיחות עם מטיילים אחרים, הם ציינו כי זו חוויה שאסור להחמיץ אותה. בסה"כ משך הטיול בסאפא היה מספיק ואין צורך להאריך מעבר לכך.

לאחר 8 שעות של טילטולים, הגענו להאנוי לגשם סוחף ומיד מצאנו מונית גדולה אשר לקחה אותנו לשדה התעופה לטיסת בוקר של Vietnam Airlines (כ- 70$ לכרטיס) לדאננג.

הטיסה עברה ללא כל בעיות ולאחר כשעה הגענו לדאננג ומשם במונית למלון Thanh Van II בהוי אן. המלון החדש ממוקם מעט רחוק (כ-15 דקות הליכה) ממרכז העיר העתיקה אבל הדבר אינו מהווה בעיה משום שרכב של המלון עומד לרשות האורחים ולאחר נסיעה של כ- 5 דקות הינו במרכז.

הוי אן היא עיר החייטים ובכל מקום ישנם מתפרות בהן ניתן תמורת סכום קטן יחסית, לתפור כל בגד או לפי דוגמא או מתוך התצוגה בחנות. ההתעסקות בנושא זה הינה הדבר המרכזי שעושים בהוי אן. בנוסף ישנה אפשרות לסייר ברחוב הראשי שמוביל מהשוק לאי האומנים. ברחוב זה ישנם ריכוז גדול של פגודות וחנויות לממכר מזכרות. דבר נוסף שכדאי לעשות בהוי אן הוא טיול לחוף הים.

בבוקר הגיע למלון רכב + מדריך אשר הוזמנו מראש (כ- 35$ למטייל) ויצאנו לדרכנו צפונה לכיוון הואה. הדרך שבחלקה עוברת בנוף יפה ושיאה במעבר הרים בגובה של כ- 500 מ', ארכה כ- 3 שעות.

בהגיענו לעיר הואה, יצאנו לשייט על נהר הבושם הגדול אשר חוצה את העיר ובסיומו של השייט ביקרנו במספר פגודות לרבות המתחם המלכותי העתיק והעיר האסורה.

אחה"צ הגענו למלון IDEAL שהוא מלון צבעוני ונחמד (כ- 32$ ללילה) הממוקם בלב האזור התיירותי של העיר.

הערה: יתכן ובדיעבד היינו צריכים להדרים לכיוון העיר נאט רנג ולנוח שם כיומיים. האמת היא שלא חשבנו שאנחנו נזדקק למנוחה כזו וחוץ מזה, לוח הזמנים הצפוף שלנו לא אפשר לנו לוקסוס של הפסקה ומנוחה באמצע הטיול.

בבוקר הזמנו מונית מקומית ויצאנו לסיור בשני מתחמי קברים של שליטים ויטנאמיים Khai Dinh ו- Minh Mang . המתחמים יפים ומרשימים.

בצהרים חזרנו למלון ולאחר התרעננות קצרה יצאנו לשדה התעופה לטיסה שלנו בחב' Vietnam Airlines (כ- 70$ לכרטיס) לסייגון.

פעם נוספת, בשל אילוצי לוח זמנים, לא הצלחנו לכלול את סייגון במסלול הטיול שלנו בצורה משמעותית ועל כן מיד בהגיענו לסייגון בשעות הערב המוקדמות, התארגנו במלון A&Em המפואר (כ- 55 $ ללילה) ויצאנו לסיור קצר בעיר.

סייגון היתה הבירה של דרום ויטנאם עד האיחוד עם הצפון. כבר ברגע הראשון ניתן להתרשם מהאופי המערבי של העיר. אומנם העיר גדולה יותר מהאנוי אבל הדברים מתנהלים שם בצורה הרבה יותר מוכרת לנו. כמות כלי הרכב על הכבישים גדולה ממה שפגשנו בהאנוי אבל חוקי התנועה נשמרים שם וחצית כביש בסייגון אינה כרוכה בסכנת נפשות כפי שהכרנו בהאנוי. גם המבנים המעטים שראינו הזכירו לנו את ארצות המערב ולא נותר לנו אלא להצטער ולהמליץ כי ראוי להקדיש לעיר לפחות יממה אחת.

בבוקר יצאנו לסיור פרטי בן יומים - מוזמן מראש (כ-66$ לאדם) - לדלתת המקונג. לאחר נסיעה של כ- 4 שעות ולאחר שעברנו על פני הגשר היפני -; אחד משלושה גשרים זהים על נהר המקונג - הגענו לאזור הדלתא והתחלנו הסיור שלנו בביקור בכפר מקומי בו היתה לנו הזדמנות לראות כיצד המקומיים חיים. בהמשך שטנו בתעלות הרבות ואת היום סיימנו במלון (כלול במחיר הסיור) באחת מערי הדלתא.

למחרת השכמנו קום ויצאנו לשייט מעט ארוך לכיוון השוק הצף. בהמשך היום נחשפנו פעם נוספת לחיי המקומיים ולקראת הצהרים התחלנו בנסיעה ארוכה חזרה לסייגון לשדה התעופה על מנת לתפוס את הטיסה לסיאם ריפ - קמבודיה.

לסיכום הטיול בויטנאם ניתן לומר מספר דברים:

·באשר למדריכים, המאפיין את כולם (פרט למדריך שהיה לנו בסיור בדלתת המקונג) הוא שלא ניתן להבין את האנגלית שלהם. המבטא שלהם מאד גרוע ואפילו במקרים בהם היו בקבוצה שלנו תיירים אשר אנגלית היא שפת האם שלהם, הרי שגם הם התקשו מאד להבין את ההסברים.

·האנוי העיר, אנחנו מאד לא אהבנו אותה ולדעתנו לא כדאי להקדיש לעיר יותר מיום אחד לסיור ברובעים ובאטרקציות המיוחדות שלה.

·הסיורים לשמורת טאם קוק ופגודת הבושם, לדעתנו מיותרים ולא כדאי להקדיש להם זמן אלא אם כן אין לכם מגבלת זמן פנוי.

·הוי אן והואה, כדאי להקדיש מעט יותר זמן בעיקר לצורך מנוחה.

·סייגון, כדאי להקדיש לפחות יום אחד לסיור בעיר.

את הטיול שלנו בקמבודיה הקדשנו לביקור במקדשי אנגקור בסיאם ריפ. עוד במהלך תכנון הטיול בארץ, חיפשנו מדריך אשר ילווה אותנו במהלך כל הסיור ובסופו של תהליך יצרנו קשר עם המדריךSom Sovann (ראו טיפ לגביו). במקביל חיפשנו והזמנו חדרים במלון Somadevi (50$ ללילה ושווה כל דולר) אשר נמצא ברחוב המרכזי ובסמוך לשוק הלילה ומרכזי הבילוי בסיאם ריפ.

הגענו לסיאם ריפ-קמבודיה ביום שני בשעות הערב בטיסה ישירה מסייגון בחב' Vietnam Airlines (כ-200$ לכרטיס). לאחר קבלת ויזה (25$ בכניסה ו- 35$ ביציאה מהמדינה) פגש אותנו המדריך שלנו אשר הסיע אותנו למלון.

 

יש לציין כי ביום רביעי, אחד הזוגות שטיילו איתנו, היו חייבים לחזור לארץ ולכן תיכנון הסיור היה כך שאת כל האטרקציות החשובות ריכז עבורנו המדריך ליום וחצי הראשונים של הסיור וביתרת הזמן ביקרנו במקומות המעט פחות מרשימים.

למחרת בבוקר התחלנו את הסיור במקדשי אנגקור. המקדש הראשון שבקרנו בו היה מקדש טא פרום Ta Phrom שהוא ללא ספק המקדש המרשים ביותר. מקדש מרהיב זה נכבש עלידי עצי הג`ונגל, השולחים זרועות ושורשים אדירים ומפותלים כנחש בין קירותיוהעתיקים, לעיתים אף עוטפים את המבנים לגמרי וחוסמים את כניסותיו, כאילו הכריז הטבעאת ניצחונו על אימפריית האדם.

משם המשכנו למקדש Prasat Takeo אשר מה שמאפין אותו הינם גרמי מדרגות תלולות מאד אשר מהוות אתגר ממשי למטפסים אליהם.

משם ל"מרפסת הפילים" ול"מרפסת המלך המצורע", שניהם מקדשים לא ממש מרשימים.

לאחר מכן, נסיעה קצרה אל מקדש באיון Ba Yon . מקדש זה הואמהיפים במקדשי אנגקור, ממנו מתנשאים כ-50 מגדלים המעוטרים מכל צידיהם בפניוהמחייכות של בודהה.
 

לאחר מכן המשכנו למקדש "אנגקור וואט" שהוא המקדש הגדול ביותר הנמצא במתחם המקדשים אשר פתוחים לביקור תיירים. את היום סימנו בטיפוס רגלי קצר ונחמד (אפשר גם על גבי פיל תמורת תשלום למתקשים בהליכה) לגבעה ממנה ניתן לצפות בכל אזור סיאם ריפ והמקדשים.

בערב יצאנו לארוחת ערב עשירה ולמופע פולקלור של רקדני אפסרה (כלול בסיור ובמחיר) שהיה מרשים ביותר.

את היום השני התחלנו בבוקר בשייט על אגם טונלה סאפ. אגם טונלה סאפ הוא אגם ענק ואנשים רבים, עליו ועל גדותיו, מסביב ניתן לראות בכפרים צפים בהם יש הכל, משוק צף ועד לחקלאות, בהמות ודגה, תחנות דלק צפות, בתי ספר צפים, מועדוני קאריוקי ובתי זונות. על גדות האגם גדל אורז צף, שגבעוליו מסוגלים לגדול במהירות של 10 ס"מ ליום, ולהגיע לאורך של שישה מטרים, כשראשו נמצא תמיד מעל המים. אבל בעיקר ניתן להבחין כאן בעוני הכואב של התושבים הקמבודים אשר כל חייהם הם הישרדות אחת גדולה וקשה.

בשלב זה, אחד הזוגות מהקבוצה שלנו, נאלץ לעזוב ולחזור לארץ (היה מתוכנן כך מראש) ולכן נותרנו 2 זוגות להמשך הטיול.

ביקרנו בעוד מספר מקדשים לא מרשימים במיוחד ואיני רואה צורך להרחיב עליהם את הדיבור.

בערב אפשר לטייל בשוק הלילה הססגוני אשר נמצא בסמוך למלון, לסעוד במגוון רחב של מסעדות ופאבים אשר ממוקמים גם הם באזור או להתענג על מסאג' מקומי של ד"ר פיש.

ביום השלישי נסענו למקדש האישה היפה Banteay Srei. מקדש זה נמצא במרחק שלכ-37 ק"מ מסיאם ריפ, אך שווה את הנסיעה. הדרך העוברת בנופים כפריים יפים. המקדש עצמו בנוי מאבן חול אדומה והפיתוחים עליו ותבליטי האבן היפים שבו. הםמהיפים ביותר בקמבודיה.

בסיכומו של טיול בקמבודיה אנחנו חושבים כי ניתן לוותר על מספר מקדשים פחות מרשימים ולהקדיש לסיור בסיאם ריפ כיומיים מלאים. כמו כן, חשוב לבקש מהמדריך כי יבנה את מסלול הביקור במקדשים כך שבתחילה תבקרו במקדשים הפחות מרשימים ובהדרגה תבקרו במקדשים האטרקטיבים יותר.

לגבי המדריך יש לנו רק דברים טובים לומר. האנגלית שבפיו טובה מאד כמו גם המבטא שלו, דבר אשר איפשר לנו להבין את כל הסבריו הרבים והמפורטים.

לגבי הטיול בלאוס לא הצלחנו למצוא הרבה מידע משום שעדין אין הרבה מטיילים אשר ביקרו בארץ זו ואשר ניתן ללמוד מהם ומהחוויות שלהם. על כן החלטנו שלאחר שנגיע למדינה נחליט כל יום מה לעשות על פי המלצות משרדי התיירות ואנשי המקום. מתוך המעט שקראנו על לאוס הבנו כי אין הרבה מה לעשות העיר הבירה וינטיאן ולכן מיד לאחר הנחיתה, (טיסה ישירה מסיאם ריפ בחב' Lao Airlines (כ- 190$ לכרטיס) עם עצירת ביניים לצורך הפקת ויזת כניסה לקחנו מונית (כ- 60$ לנסיעה של כ- 3 שעות) ונסענו לואנג ויאנג.

ואנג ויאנג הינה עיירה קטנה יחסית. יש בה רחוב מרכזי אחד בו מרוכזים כל האטרקציות לתיירים כמו משרדי התיירות, המסעדות, בתי המלון המעטים וכו'. אנחנו התמקמנו במלון The Elephent המנוהל ע"י גב' אוסטרלית אשר קשרה את עתידה עם המקום. המלון די בסיסי ברמתו (אבל זה מה יש בלאוס) והנוף הנשקף ממנו אל הנהר, יפה מאד. החדרים הוזמנו עוד בארץ תמורת כ- $45 ליום לזוג כולל ארוחת בוקר.

באותו יום פנינו למשרד תיירות בשםV.L.T Natural Tours הנמצא בסמוך למלון להתעדכן לגבי באפשרויות הטיול באזור. על פי המלצת המדריך הזמנו טיול למערה הנקראת Water Cave וסיור במערת הפיל. לאחר מכן, המשך שייט של כשעתיים בקייק על הנהר המקומי.

לפני שנתאר את הסיורים במערות, אנחנו מבקשים להפנות תשומת לב הקוראים לדבר הבא: הנהר על פניו מתבצע השייט בקייק, נראה מאד תמים. אכן אפשר להבחין בזרימה של המים שנראת לא מאיימת. בפועל, מתברר שנדרשת מיומנות לא קטנה על מנת להשיט את הקייק. כל פעם שהקייק התקרב לגדות הנהר ונתקל בצמחיה על הגדה, הקייק התהפך ואנחנו מצאנו את עצמנו במים. נכון שהיינו חגורים בחגורות הצלה, אבל החויה היתה לא פשוטה ואחרי הפעם השלשית שמצאנו את עצמנו במים, החלטנו לותר ובקשנו להפסיק את השייט. יש לציין כי כל הזמן היו לצידנו מלווים מקומיים אשר עזרו לנו להפוך את הקייק ולעלות עליו, אבל החויה היתה לא פשוטה. המלצתנו היא כזו: ראשית, לבקש שאחד המלוים יהיה איתכם על הקייק (יש אופציה כזו ואנחנו ויתרנו עליה מחוסר ידיעת על הצפוי לנו). שנית, למי שאינו יודע לשחות היטב, מומלץ בחום לוותר ושלישית, יש אופציה לבצע את השייט על גבי רפסודה גדולה. זה אומנם יותר יקר, אבל בדיעבד אנחנו יכולים לומר שלפחות מבחינתנו, זו היתה אפשרות טובה יותר.

ועכשו לסיור עצמו. הסיור מתחיל בנסיעה של כ-10 ק"מ אשר מסתיים על גדת הנהר באזור המערות. בתחילה קיבלנו הסבר והדרכה לגבי החתירה בקייק וההתנהגות כאשר מתהפכים. צויידנו במשוטים וחגורות הצלה וירדנו לנהר. לאחר שייט קצר מאד עלינו על הגדה הנגדית ולאחר הליכה קצרה ונחמדה הגענו למערה הראשונה שנקראת Water Cave. לפני שמתארגנים לכניסה למערה, מקבלים פנסי ראש ואבוב. לאחר מכן מתחילים לנוע לתוך המערה ישובים על האבובים ונעזרים בכבל פלדה אשר עוזר לנו לנווט אל תוך המערה. במערה עצמה חושך מוחלט והאור היחידי שעוזר לנו הוא האור מפנסי הראש. אל תיטעו, התמונות מתוך המערה צולמו בעזרת פלש כמובן ולכן ישנה תחושה כי הכל מואר, אבל לא כך.

בתוך המערה נעים כל הזמן בתוך מים כאשר בחלק מהזמן יש לזחול על מנת לעבור במעברים ממש נמוכים אבל החויה ממש מיוחדת ואסור לוותר. (מי שסובל מקלסטרופוביה מוטב שיחשוב פעמים לפני שהוא מחליט להכנס למערה) בסה"כ הביקור במערה הינו חוויה בלתי רגילה אשר לא כדאי להחמיץ אותה.

לאחר מכן המשכנו למערת הפיל אשר נמצאת בקרבת מקום. במערה זו ישנו סלע שעם הרבה דמיון, ניתן להבחין בראש של פיל. על שם פיל זה נקראים הרבה אתרים בואנג ויאנג .

לאחר הביקור במערה חזרנו לנהר והתחלנו את השייט בקייקים בחזרה לואנג ויאנג. כפי שכבר סיפרנו, הפסקנו את השייט באמצע וחזרנו עם רכב לעיירה.

למחרת עלינו על אוטובוס VIP בדרכנו ללואנג פראבנג. גם נסיעה זו היתה סוג של חוויה. האוטובוס הוגדר ברמת VIP. על מנת לקבל מושג למה הכוונה, נוכל לומר כי אוטובוסים כאלו נראו בארץ בשנות ה- 60. הכבישים בלאוס מאד צרים ויש בהם הרבה עליות וירידות. בעליות הקשות, האוטובוס נעצר על מנת לקרר את המנוע ואילו בירידות הוא נעצר על מנת לקרר את הבלמים. למזלנו, מזג האויר היה נוח כך שהנסיעה עם דלת פתוחה וחלונות פתוחים בגג האוטובוס, הזרימו אויר לאוטובוס ולא נזקקנו למזגן עליו נאמר לנו כי הוא קיים באוטובוס אבל אינו פועל.

את הכרטיס לאוטובוס קנינו במשרד התיירים ורצוי לבדוק האם לא כדאי לשלם מעט יותר כסף ולשדרג את רמת האוטובוס. בסה"כ המרחק בין ואנג ויאנג ללואנג פראבנג הינו כ- 220 ק"מ ומשך הנסיעה היה יותר מ- 7 שעות.

לאחר נסיעה של כ- 7 שעות הגענו סוף סוף לתחנת האוטובוס המרכזית בלואנג פראבנג ומשם במונית/תוק תוק למלון שלנו Sokthavy Inn. המלון הוזמן מהארץ, 50$ ללילה. הרמה לא משהו אבל כנראה זה מה יש בלאוס. מיד לאחר שהתמקמנו במלון, חיפשנו משרד תיירים על מנת לבדוק מה יש לעשות בעיר.

לאחר הברורים שעשינו התברר לנו שיש שני מפלי מים שהם למעשה האטרקציות מרכזיות באזור. כמובן שהזמנו סיורים מודרכים למפלים ומיד לאחר מכן, התפננו לארוחת הערב. בלואנג פראבנג יש מסעדות רבות אבל היחוד של העיר הוא הדוכנים בהם מוכרים שיפודי במבוק ועלים חתיכות עוף או דגים אשא נצלו על גחלים וכן מזנון עשיר של תוספות והכל במחיר ממש מצחיק של כ- 2$ לסועד. לאחר הסעודה המאד טעימה, אפשק לקנח בכוס שייק אשר מכינים במקום מפירות המקום -; ממש נהדר.

למחרת יצאנו לסיור הראשון. לאחר נסיעה קצרה ושייט קצר אף הוא הגענו למערת בודהה. זו מערה אליה מביאים פסלי בודהה אשר ניזוקו או יצאו מכלל שימוש, במילים אחרות, המערה היא בית קברות לפסלי בודהה לא שמישים. בדרך עצרנו במספר כפרים ובאחד מהם ראינו מזקקת ויסקי אותו מכינים מאורז. בכלל, בהרבה חנויות ניתן לרכוש בקבוקי ויסקי בגדלים שונים בהם יש בנוסף לויסקי גם נחש או בעל חיים ארסי. המקומיים מאמינים כי הארס משביח את טעמו של הויסקי.

לאחר מכן המשכנו למפל הגדול. המקום מאד יפה, הרבה מים זורמים (לא לשכוח להביא בגדי ים) והשיא הוא כמובן המפל הגדול שהוא מאד יפה ומרשים.

למחרת יצאנו למפל הקטן שכצפוי היה קטן ופחות מרשים מאחיו הגדול, אבל בהחלט נחמד ויפה.

שני דברים נוספים שחשוב לדעת על לואנג פראבנג. גבעת פוסי הינה גבעה אשר העליה אליה היא מהרחוב הראשי. הטיפוס קל יחסית ובשיא הגבעה מתגלת תצפית יפה על העיר וסביבתה.

דבר נוסף שאסור להחמיץ בעיר הוא חלוקת האוכל לנזירים. בכל השכם בבוקר אפשר לראות קבוצות של נזירים אשר צועדים ברחובות ועוברים על פני תושבים מקומיים אשר נותנים להם אוכל. מראה מאד מוזר.

בסה"כ הטיול בלאוס היה נחמד. האטרקציות לתייר מאד בסיסיות אבל נחמדות. יתכן שאם הינו מקדישים ללאוס זמן ארוך יותר, היינו מגלים דברים נוספים אשר יכולים לעניין. הואיל וזמננו היה קצר ומוגבל, אנחנו חושבים שהצלחנו למצות היטב את השהייה שלנו במדינה ומי יודע, אולי יום אחד עוד נשוב לשם.

מלואנג פראבנג טסנו לבנקוק בחב' Bangkok Airways (כ- 220$ לכרטיס) ומשם דרך טשקנט בחזרה הביתה.