קפטן סטובינג, ויקי, דוק, אייזיק וג'ולי – חלק מגיבורי ילדותי אי שם בשנות ה80, חקוקים בתוך פנטזיה של עושר, פאר והחיים הטובים.
התמזל מזלי ובחודש האחרון זכיתי לעלות על סיפונה של אוניית הפאר החדשה ביותר והגדולה ביותר של הרויאל קריביאן, ה- Symphony of the Seas, לשייט שאורכו 8 ימים והעובר בין ספרד, צרפת ואיטליה.
טיסת אל על רגועה הביאה אותנו הישר לברצלונה, ומשם נסיעה קצרה אל טרמינל C בנמל הימי של ברצלונה. בתיקתוק מופתי כל המטען שעימנו מתוייג לפי מספרי חדרים ונלקח מאיתנו עוד בטרם עלייתנו לאוניה. המזוודות כך מובטח (וקויים) יחכו לנו ליד החדרים. בינתיים אנו מתחילים בהליך לא ארוך ויעיל מאוד של הרישום והעלייה לאוניה – שיקוף תיקי היד, הצגת דרכונים, מספר שאלות, צילום פספורט והפקת כרטיס הזיהוי שלנו על האוניה לשבוע הקרוב – כרטיס הכניסה לחדר, כרטיס העליה והירידה מהאוניה וככרטיס תשלום על כל השירותים הנרכשים על האוניה. כמה דקות של עלייה לסיפון כשברקע האוניה שאת גודלה העצום עדיין לא ניתן לתפוס, והנה נכנסנו לתוך 'ממלכת הקסם', חלום שממנו נתעורר רק כשבוע לאחר מכן…
כדי להבין מה הולך באוניה בסדר גודל כזה מצריך הכנות מוקדמות מול מפות הסיפונים ובכל זאת מגלים הרבה הפתעות בדרך. בצד כל מעלית מופיע לוח מידע דיגיטלי שמספק את כל המידע הנחוץ על מנת להגיע ממקום המצאך לכל יעד באוניה בו תחפוץ. בנוסף, לוחות מידע אלה מספקים מידע רב בנושא כל הפעילויות הצפויות באותו היום באוניה (ויש אינסוף פעילויות), פרטים על יעד העגינה לאותו היום, מפות של כל הסיפונים ועוד.
המלצה אישית שלי – על אף כל המידע בצידי המעליות, תשתמשו במדרגות! גם על מנת לשרוף קלוריות (ולזה נגיע בהמשך), אבל ועוד יותר חשוב כיוון שחללי המדרגות מרהיבים ביופיים ואין איזור או קומה שדומה לשניה. החללים מקושטים בשלל יצירות אומנות מופלאות ומיוחדות מסגנונות שונים וכל אחד יכול למצוא את מה שיתחבר אליו. מעין גלריה לאומנות ולעיצוב צפה על פני המים. שימו לב שבאוניה יש שלושה חללי מדרגות שכאלה. מזל שיש 8 ימים…
נפעמים וללא אפשרות להבין בכלל את המראות הראשונים, שמנו פעמינו לחדרנו. המזוודות כמובן כבר המתינו לנו בכניסה.
לכל קבוצת חדרים יש חדרן אישי לכל התקופת השייט. חדרן שדואג להיות בסביבה גם כשאנחנו שם וגם כשאיננו וזמין לכל מענה או בקשה (מוזרה ככל שתהא). במהלך השבוע החדרן גם יתן לנו טיפים והמלצות על אירועים באוניה, ידע איך אנחנו אוהבים שהמיטה מסודרת ואפילו יכין לנו ברבורים ממגבות רחצה.
בטרם הפלגת האוניה, על כל הנוסעים להגיע לתדריך בטיחות באולם התאטרון המרשים והגדול שעוד נפגוש בהמשך.
קצת שיטוטים על הסיפון העליון בשביל לנסות להתחיל ולהפנים את החוויה, יציאה להפלגה מהנמל ואוטוטו ארוחת ערב ראשונה בחדר האוכל המרכזי.
חדר האוכל המרכזי מתפרש על פני קומות 3-5 והוא מרשים ומהודר. לכל 4 שולחנות מלצר אישי ועוזר מלצר אישי שישרתו אותך לאורך כל השבוע. תפקידם הוא לזכור את העדפותיך וטעמך, כך שיצליחו להגיש לך את מה שתרצה עוד בטרם תבקש. כל אנשי הצוות בחדר האוכל הם סופר שירותיים וסופר אדיבים וחייכניים ומרגיש שהם שם אך ורק להגשים את משאולותיך הקולינריות. ארוחת הערב נעשית בחדר האוכל בשני סבבים ובהגשה אישית לשולחן. בתחילת הארוחה מקבל כל סועד תפריט עשיר ומגוון ממנו ניתן לבחור מנות ראשונה, עיקרית וקינוח מכל הסוגים והמינים ובאיכות הגבוהה ביותר. ומה שיפה שם הוא שגם אם חשקת במשהו שלא נמצא בתפריט, יעשו בשבילך שמיניות באוויר כדי להכין לך אותו. הארוחה בחדר האוכל איטית ונמשכת על פני קרוב לשעתיים ומותאמת לאנשים סבלניים בלבד ושאינם קצרים בזמן. בנוסף, לחדר האוכל נהוג להגיע לבושים על פי קוד לבוש שעליו יסופר בהמשך. אך אל דאגה, לכל הרעבים הממהרים ושאינם רוצים להשקיע בלבוש בזמן האכילה, יש על האוניה שפע מקומות אכילה נוספים עליהם ארחיב בהמשך.
לגבי שתייה על האוניה – בדיל כלולה שתייה קלה בלבד הכוללת מים ומיצים ממותקים. למעוניינים ניתן לרכוש חבילת שתייה מוגזת / חבילת אלכוהול / או חבילת פרימיום הכוללת את כל המשקאות למשך כל השייט. את חבילות השתייה ניתן לרכוש רק ביום הראשון להפלגה והן תקפות לכל ימי השייט. לטעמי המחיר מוגזם כשחבילת הפרימיום לאדם ליום עולה 60$ – צריך להשקיע הרבה בכל יום בשביל להגיע לסכומים האלה, עדיף לקנות בכל ערב משקה או שניים שאינם בחבילה.
שבעים, עייפים ומרוצים סיימנו את יומנו הראשון באוניה.
השכם בבוקר עגנה האוניה ביעדנו הראשון בטיול – האי מיורקה, בקרבת העיר פלמה דה מיורקה, בירת האי. האי מיורקה הוא חלק מארכיפלג האיים הבלאריים, קהילה אוטונומית בספרד.
פלמה palma היא עיר תוססת וקייצית, בעלת אווירה של חופש.
התחלנו את הביקור בעיר בתצפית ממבצר בלוואר, castell de bellver, מקום ששימש למגורי הקיץ של מלכי מיורקה. במתחם המבצר פועל כיום מוזיאון אליו לא נכנסנו. מלמעלה נשקפת תצפית פנורמית של הגבעות, היערות, העיר והים. לדעתי האישית תצפית בשעות בין הערביים תהא מולצחת יותר.
ירדנו מטה אל העיר ועצרנו בקרבת הקתדרלה הגותית המרשימה של העיר, קתדרלת לה סאו la seu. בסמוך לקתדרלה נמצא ארמון אלמודיינה המיוחד, almudaina palace, וסביבם גני ירק מקושטים במזרקות. מי שמחפש אזורי צילום יפהפיים למזכרת, אלו המקומות לעשות זאת.
הדרך משם לסימטאות העיר קצרה. הסימטאות עמוסות תיירים למכביר וגדושות בחנויות מזכרות, חנויות אוכל ושאר אטרקציות. לחובבי האוכל – שווה להיכנס לחנויות לממכר אוכל, תמיד יכבדו אתכם בטעימות של מאכלים מקומיים ומיוחדים.
במספר 50 – mallorca duck store – חנות המוקדשת אך ורק לברווזי הגומי הצהובים בשלל דמויות ועיצובים – דונלד טראמפ, דארת' ויידר, חתן וכלה, חתן וחתן ועוד שלל ברווזים מכל סוג שרק ניתן לעלות על הדעת. שווה ביקור.
במספר 55 – חנות אאוטלט גדולה של mango. שתי קומות של מעמדים וקולבים עמוסי בגדים מעונות קודמות במחירים אטרקטיבים ביותר.
במספר 66 – מאפיה מיוחדת בשם panaderia s'estacio. קפה איכותי ומאפים מצויינים. הזדמנות טובה לטעום את האנסיימדה (ensaimada), מאפה הבוקר האהוב באי. מזכיר מאוד קוראסון שקדים. אל תפספסו את רצפת הזכוכית המשקיפה היישר אל האופים מטה בשעת עבודתם. במקום גם שירותים נקיים ומרווחים לטובת מי שצריך.
במספר 61 – נמצא סניף של הרשת הדנית הידועה the flying tiger. רשת שיקית וצבעונית של מגוון פריטים מעוצבים מכל הסוגים – כאלה שחלמנו עליהם וגם כאלה שלא היינו מעלים על דעתנו. חומרי יצירה, מוצרים לקישוט הבית, משחקים לילדים, מוצרים למטבח ועוד ועוד ועוד.
אבל כשמפליגים באוניה יש לעמוד בלוחות הזמנים שהאוניה מכתיבה וזהו גם אחד החסרונות הגדולים בשייט. ניתן לרדת ליבשה רק בשעות המוכתבות על ידי האוניה. האוניה לא מחכה לאף אחד. וכך הסתיים לו יום קצר אך מהנה בפלמה שטופת השמש והתחיל לו ערב מהנה עוד יותר על סיפון האוניה.
עלינו על סיפון האוניה ומיד “קפצנו” לברודווי לצפיה במחזה המצליח 'hairspray'. הפקה מושקעת ומוקפדת לפרטי פרטים עם שחקנים מוכשרים, תלבושות, תפאורה ופירוטכניקה ברמה הכי גבוהה שאפשר להעלות על הדעת. מחזמר מרגש ומצחיק שאין חובה לדעת אנגלית על בוריה בשביל ליהנות ממנו.
הערב על האוניה היה חגיגי במיוחד, ערב בחברת קפטן ריק שירד מהגשר על הסיפון העליון הישר אל נקודת צילום בסיפון בקומה 5. מיותר לציין שתור ארוך ביותר של נוסעים נלהבים ומרוגשים השתרך לפני נקודת הצילום עם הקפטן, כשכל נוסע כזה מוכן להיפרד מ15$ עבור צילום עם הקפטן. וכשהקפטן יורד “להתחכך” עם הנוסעים, קוד הלבוש משתנה בהתאם והערב הלבוש הוכרז כformal dressing.
איך יודעים מה הוא קוד הלבוש? בכל ערב מקבלים לחדר cruise compass ובו פירוט התכנים ליום הבא מנתונים על יעד העגינה, דרך מסלולי טיול מומלצים, אפשרויות האכילה באוניה בכל שעה, פעילויות באוניה בכל שעה, מופעים והרצאות ועד לקוד הלבוש המומלץ לכל ערב. כמובן שאין חובה להתלבש בהתאם לקוד הלבוש המומלץ, אך מי שמגיע לחדר האוכל המרכזי בהחלט מקפיד לעשות זאת ובמיוחד האמריקאים.
ובחזרה אל הקפטן… המחזה על סיפון 5 (ובכלל) באותו הערב היה מרהיב. שלל תלבושות ססגוניות ואלגנטיות מכל רחבי העולם. אמריקאיות בשמלות ערב שלא היו מביישות כלה ביום חתונתה, טוקסידואים לגברים, סקוטים בחצאיות קילט, יפניות בשמלות מסורתיות ועוד.
עוד ארוחה ערב מפונפנת בחדר האוכל המרכזי כשהמלצרים האישיים כבר זוכרים את העדפותינו האישיות, ויוצאים אל הסיפונים אל מגוון האטרקציות ומקומות הבילוי שעל האוניה.
ראשית הלכנו להציץ במופע HIRO ב- aqua theatre, תיאטרון המים שבירכתיי האוניה. זהו מופע פעלולים בסגנון אסייתי עם טובי פעלולני ספורט האקסטרים מכל העולם. מופע שמשלב אקרובטיקה, קפיצות ראווה לבריכה, טכנולוגיה חדישה ביותר ועוד.
לעניין המופעים באוניה – האוניה גדושה מופעים ואטרקציות שלחלקן רצוי לשריין כרטיסים מראש. יש כמובן הופעות מבוקשות יותר ויש את המבוקשות פחות. בכל יום בשעות אחה”צ נפתח דוכן ובו יש אפשרות להרשם מראש למופעים. המשמעות היא בעצם האפשרות להגיע אל האולם בו מתקיים המופע חצי שעה קודם ולתפוס מקומות (המקומות אינם מסומנים). בערך 10 דקות לפני תחילת המופע נפתחת הכניסה גם לאלו שלא נרשמו מראש וניתן להתיישב על בסיס מקום פנוי. בכל ההופעות בהם צפינו תמיד היו מקומות פנויים או אפשרות לעמוד ולצפות במופע מהצד, כך שאין להילחץ גם אם לא משיגים מראש כרטיסים לכל המופעים.
משם עברנו על DECK 6 עמוס הברים להופעה של פסנתרן שבנסיבות אחרות יכלה להיות רגועה ואינטימית, אך חבורת אמריקאים שפינקו את עצמם טוב בחבילת שתיית אלכוהול והיו צריכים להצדיק את המחיר העצום ששילמו עבורה, בעצם עשו את ההופעה בשירים וריקודים של מיטב להיטים אמריקאים מהעבר ומההווה. היה שמח!
עוד בDECK 6 'היכל הזכרונות', בו עשרות מסכים שאם רק תעביר את הכרטיס האישי שקיבלת בתחילת השייט, תזכה לראות את כל התמונות בהם צולמת במהלך השייט. על האונייה כמות מכובדת של צלמים שרק מחפשים את הפראיירים שירצו תמורת 15$ להצטלם על רקע צילום של אוניה במקרה הטוב, או סתם וילון במקרה הנואש, ובאופן מפתיע הולך לצלמים לא רע ובשעות השיא הם אפילו עמוסים באנשים שרוצים להיות דוגמנים לרגע. וכמו כל דבר שניתן לרכוש באוניה, גם במקרה של הצילומים, ניתן לרכוש חבילת צילומים במחיר מופקע (כמו גם חבילת הגלישה או השתייה).
וכדי שנלך לישון רגועים (או בעצם שלא), ליווה אותנו במעלית נגן פסנתר בשירי queen כשלידו השלט המורה על מחיאות כפיים שהונף בעת הצורך. היה משעשע ומפתיע.
בוקר יום ג' הגיע, עת עגנה הספינה בפאתי מרסיי, צרפת. לכל מי שכבר בשלב הזה לא סגור איזה יום היום, כל רצפת מעלית מצוידת בשילוט המורה איזה יום היום וכמובן שמתחלף בכל יום.
מתחילים את הבוקר בצעידה על הסיפון, להכרת איזור נוסף של האוניה (והפעם איזור הילדים) וצפייה בנופים של צרפת.
בסיום הסעודה מתארגנים וירדים אל היבשה.
יעילות אמריקאית (שוב) הוסיפה במעלית כפתור מיוחד עם כוכב שנקרא gangway, המוביל אותך ישר אל פתח היציאה ליבשה. כפתור הכרחי כיוון שכל יום היציאה ליבשה היא מסיפון אחר.
למי שלא מזמין סיור מאורגן מהאוניה, יש ברוב הנמלים שאטלים חינמיים של נסיעות סביב ה10 דקות שמוציאות אותך החוצה אל איזור התחבורה הציבורית שאינה של הטיולים המאורגנים. יציאה זריזה אל האוטובוסים ונסיעה של כשעה וחצי אל אקס-אן-פרובאנס, עיר 17 המזרקות. רובן של המזרקות באיזור בו הסתובבנו היו בשיפוץ ולכן העדפנו להתמקד בחנויות.
שדרות Cours Mirabeau הן האיזור האלגנטי ובו שלל חנויות ובתי קפה כשמהם יוצאות סימטאות נחמדות לאיזורים מעניינים בעיר. רחוב rue gaston de saporta הוא דוגמא לרחוב שכזה עם שלל חנויות מעניינות.
במס' 24 – le petit souk – חנות מתוקה להפליא לילדים. החנות מעוצבת בטוב טעם ועמוסת אוצרות לילדים, אך לא מותגים גדולים ומפורסמים אלא אוצרות נדירים. בהחלט חנוות ששווה לרכוש בה מתנות ייחודיות לילדים שנשארו בבית (וגם לילדים בנפשם).
במס' 11 – Le Roy Rene, מקום נחמד לקניית קליסון, ממתק השקדים המסורתי מפרובנס. לחובבי המרציפנים למינהם – מדובר בגן עדן. במקום מגוון לא קטן של קליסונים בטעמים ובגדלים שונים. קצת תיירותי, קצת יקר, אבל דואגים לפנק במלא טעימות שוות.
במס' 12 – Le comptoir de Mathilde, מעדניה עמוסת ממרחים (מתוקים ומלוחים), מגוון תבלינים מיוחדים ועוד. הכל מאיזור פרובאנס והכל ארוז בצורה אסטתית במיוחד. כמובן שיש גם מלא טעימות.
במרכז כיכר העירייה (שבהמשך הרחוב), מתקיים בימים ג', ה', ושבת מתקיים שוק פרחים הצובע את הכיכר הן בצבעים עזים והן בניחוחות משכרים.
עוד בהמשך חנות מהרשת הצרפתית pylones, חנות עיצוב צבעונית וססגונית מעולה לקניית מתנות.
מגוון החנויות באיזור עצום וניתן למצוא הכל מכל וכל, צריך רק זמן לא מוגבל.
אך כיוון שזמננו היה קצר שמנו פעמינו לאוטובוס ונסענו לעבר מרסיי. טיפסנו אל עבר קתדרלת נוטרדאם במרסיי, הנראית מכל עבר. קצת תצפית, קצת צילומים והמשכנו אל הנמל דרך המרינה של מרסיי שהיוותה בעבר את מקומו של הנמל הישן טרם עבר שיפוץ מסיבי.
באיזור המרינה מורגשת אוירת קיץ וחופש והמבנה המסקרן ביותר בה נבנה ע”י האדריכל האמריקאי הנודע, נורמן פוסטר. מעין מחסה מנירוסטה רפלקסיבית המתמזג עם הים. ההשתקפויות של עוברי האורח יוצרות עניין רב במבנה.
בשמחה ובששון חזרנו אל האוניה והפעם כדי לבדחון את איזור הספא וחדר הכושר. הספא וחדר הכושר משתרעים על פני שטח גדול בקומה 6. בכניסה יש בית קפה (בתשלום) ומסביבו חדרי העיסויים וכן מכון יופי ובו שלל טיפולי יופי ופינוק, מפן פשוט ועד להזרקות בוטוקס. באותו היום היה למשל מבצע על טיפול הלבנת שיניים – 30 דק' ב149$ + בונוס טיפול קולגן לעיניים! ובאופן מפתיע יש ביקוש לכל הטיפולים המוצעים.
טיפ קטן – נחמד לתפוס מדי אחה”צ כמה מהמעסות שמחלקות “דוגמיות” עיסוי לעוברים ולשבים על סיפון 5. עיסוי זריז של 5 דקות שעושה פלאים לגוף – מומלץ!
בהמשך חלל הספא נמצא חדר הכושר העצום והעשיר במכשירים הכי חדישים ומשוכללים שקיימים היום ושרובם ממוקמים כמובן עם הפנים לים. בנוסף יש חלל חוגים (בתשלום) ולהרצאות. מחדר הכושר יש ירידה היישר למסלול ריצה היקפי וחד סיטרי מסביב לסיפון 5. כל הקפה וחצי שווים לקילומטר 1, כשברקע המסלול ולאורך כל הדרך יש משפטי עידוד ותמיכה ברצים. מומלץ ושווה אפילו אם רק צועדים ולא רצים – האויר והנוף הנשקף מהמסלול נדירים בארצנו…
אחרי הריצה הרשיתי לעצמי התפנק בנשנוש קל היישר מבית הקפה שנמצא בקומה 8 בטיילת הסנטרל פארק (לא כל כך זיהיתי את הדמיון לסנטרל פארק המקורי). הטיילת עמוסה במסעדות שרובן בתשלום. בית הקפה פתוח משעות הבוקר ועד השעה 18:00 בערב ומספק ארוחות ארוזות קלילות ובריאות “יחסית”. אופציה חביבה גם למי שהעומס בחדרי האוכל בשעות הבוקר גדול עליו.
בקומה 5 ישנה גם פיצריה (+ פסטות) שנותנת גם היא אופציה קלילה לנשנושים משעות הצהריים ועד לשעות הקטנות של הלילה.
התארגנות זריזה בחדר וירידה למופע החלקה על הקרח בשם '1977'. היכל ההחלקה על הקרח פועל ביום כמגרש לכל המעוניינים להחליק ובשעות הערב כזירת הופעות. המופע “מתקיים” בלונדון בשנות ה70 במצוד אחרי גנב יהלומים. לטעמי חביב וזהו.
קוד הלבוש לערב הפעם היה לבן ואת הערב סיימנו שוב בחדר האוכל המרכזי מפוטמים ומדושנים.
בוקר יום רביעי הפציע וארץ חדשה למרגלותינו – איטליה.
ירדנו אל הסיפון, נסיעה קצרה בשאטל אל מחוץ לנמל, עליה לאוטובוס הנוסעים ופוצחים בשעתיים של נסיעה נינוחה אל בירתה היפה של טוסקנה, העיר פירנצה.
מגיעים לעיר, יורדים למרגלות נהר הארנו ומתחילים לצעוד פנימה, אל מרכז העיר העתיקה בין סימטאות ובתים נמוכים עד לפיאצה דלה סניוריה המוקפת בכמה מהבניינים המפוארים ביותר בעיר כמו הplazzo vecchio, הuffizzi ועוד.
דרך רחוב שוק העורות הגענו אל שוק האוכל של פירנצה, mercato centrale, עונג צרוף למכורים לקולינריה. השוק משתרע על שני מפלסים כשבקומה הראשונה חנויות לממכר מצרכים גולמיים (הלוואי והיה זמן לרכוש כמה פרודוקטים לעשיית פיקניק...), ובקומה השנייה אינספור דוכני מזון איטלקי מכל וכל לאכילה במקום. חווייה שמיימית למביני עניין באוכל.
משם מומלץ להגיע בנסיעה לא ארוכה אל piazzale Michelangelo, לתצפית מרהיבה ומפעימה על העיר הכה מיוחדת ויפה. המילים נעתקות לנוכח המראה המפעים. בכיכר ישנו גם העתק נוסף של הפסל של דוד.
ועל האוניה כמו שכבר הבנו אין רגע דל… ארוחת ערב בחדר האוכל הראשי ומשם היישר למסיבת שנות ה80 היסטרית שנערכה על רחבת סיפון מספר 5 עם כל התלבושות והאקססוריז המתאימים – היה גזעי!!
מיד ביציאה מהמופע (בשעה 24:00) נפתח בצמוד מועדון הג'אז ובו להקה מוכשרת במיוחד של נגנים הפגינה מכישוריה המוזיקליים המרשימים ביותר גם למי שפחות מתחבר לג'אז. אי אפשר היה שלא להימשך אל המוזיקה המהפנטת שנוגנה. כאילו מישהו על האוניה לא רוצה שנלך לישון….
בוקר יום חמישי הגיע במהרה (ככה זה כשנהנים) כשהיום האוניה עוגנת לחופי צ'יויטווקיה, מרחק שעה ועשרים מרומא.
את המסלול הרגלי התחלנו באיזור הקולוסיאום והפורום הרומאי כשהמטרה היתה להצפין עד לכיכר פופולו. איזור הקולוסיאום עמוס – תיירים, אמנים, כייסים. לטעמי קצת מעיק להסתובבות ממושכת.
המשכנו בהליכה אל כיכר navona הגדולה ובה 3 מזרקות, או במילים אחרות, עוד אתרי צילום. התחושה שלי היא שברומא אנשים בעיקר עסוקים בלצלם אנשים. בחלקה הצפוני של הכיכר חנות בשם al sogno, חנות מיוחדת של צעצועי עץ, פיות ושדונים.
הרחוב מסתיים בכיכר הrotonda כשבקצה הדרומי שלה מתנוסס עוצמתי ומרשים, מקדש האלים, הפנתיאון, ובראשו הכיפה הענקית והמופלאה בעלת הצוהר. גם אתר זה עמוס לעיפה תיירים, אך שווה לעשות סיבוב קצר בפנים.
אכלנו פיצה, ביקרנו בפנתיאון ועכשיו צריך קינוח – גלידה. gelateria della palma, גלידריית 150 הטעמים נמצאת במרחק הליכה קצרצר מהפנתיאון. לטעמי הגלידריה מתויירת מדי וצבעונית מדי, אך היא נותנת פתרון מצוין גם לטבעוניים וגם לאלה הבעייתים בבחירת טעמי גלידה. יש במקום 150 טעמי גלידה כך שלכל אחד יהיהי את הטעם האהוב עליו. סה”כ הגלידה לא רעה. ממש בצמוד לגלידריה יש חנות של lindt לאוהבי השוקולד.
ואחרי גלידה צריך קפה. la casa del caffe – Tazza d'Oro, בית הקפה המשובח נצא במרחק 3 דקות הליכה מהגלידריה. ניתן לקנות במקום פולים לקליה וכוסות קפה לשתיה. אין שם מקומות ישיבה ואת הקפה שותים בעמידה. כדי שיהיה (עוד) קצת מתוק בפה, רכשנו גם טירמיסו איטלקי משובח.
מדושנים מעונג פסענו אל אתר התיירות העמוס הבא – fontana di trevi, המזרקה הגדולה והמפורסמת בעיר ובמרכזה דמותו של אל הים, נפטון.
המשכנו להצפין אל piazza di spagna, כיכר ספרד ואל המדרגות הספרדיות המחברות בין הכיכר לכנסיית טריניטה די מונטי. עמוס, עמוס,עמוס. בחרנו מעלה אל איזור הכנסייה לתצפית יפה יותר ויותר חשוב שקטה יותר על העיר.
רחוב הקניות המפורסם של רומא, via del corso, מתחיל בכיכר ומשתרע עד כיכר ונציה. ממש בפאתי הרחוב בקרבת הכיכר יש סניף של רשת lush הבריטית לקוסמטיקה. מוצרים אורגניים בעבודת יד במארזים ידידותיים לסביבה והכל לפינוק הגוף והנפש. החנות צבעונית ושמחה. הצבעים בוהקים ועליזים עד שלעיתים נדמה כי אלו ממתקים ולא סבונים ופשוט מתחשק לנגוס בהם. בנוסף המוצרים באמת מצויינים.
את רומא לא באמת אפשר להספיק לחוות ביום אחד ואחרי טעימה קטנטונת נאלצים לחזור לאוניה שעומדת להפליג.
באוניה ערב רגוע יחסית. שפע אוכל, מסיבה בסגנון קריבי שמתרחשת על סיפון 5, אך העייפות מכריעה והאטרקציות ואתרי הבילויים נשארים לאחרים.
בוקר יום שישי הפציע כשאנחנו עוגנים לחופיה של העיר נאפולי. בניגוד לכל העגינות הקודמות (והבאות), הירידה מהאוניה אל העיר היא עצמאית, רגלית ובמרחק קצר יחסית – תוך משהו כמו 20 דקות הליכה ניתן להגיע אל הרחוב הראשי והמרכזי בעיר. היציאה מהנמל מובילה הישר אל Castel Nuovo, טירה ששימשה בעבר כארמון והיום נמצא בה המוזיאון האזרחי
בנאפולי כדאי בעיקר לשוטט ברחובות הכאוטים והצפופים ובסימטאות הצבעוניות והמפתיעות על מנת לחוש את העיר. זאת עיר קשה לעיכול בתחילה, אך כשמשתחררים ניתן להתאהב בה בקלות.
רובע spaccanapoli, הלב ההיסטורי של נאפולי הוא המקום המושלם לחוש את ההווייה האמיתי של העיר. פשוט ללכת לאיבוד בין הסימטאות, הדוכנים, הוספות, חבלי הכביסה המתפקעים בדים והאוכל המיוחד של הדרום וביחוד פיצה נפולטינה ילידת המקום והספוליאטלה המקומית, קונכיית עלי בצק דקיקים במילוי גבינה ריקוטה מתוקה והרבה אבקת סוכר מלמעלה.
לא לפספס את הדואמו המרשים של נאפולי (לכל עיר באיטליה הדואמו שלה ויש רק אחד כזה). בכלל באיזור בזילקות וכנסיות רבות שאל חלקן שווה מאוד להציץ.
בסיום השיטוט ברובע יצאנו אל עבר Piazza Dante שמתחברת אל הVia Toledo, רחוב הקניות של העיר עמוס חנויות מקומיות ורשתות בינלאומיות והרבה מסעדות כמובן. הרחוב בחלקו הוא מדרחוב. ושוב לא לשכוח לשים לב אל הסימטאות הצרות היוצאות מהרחוב הראשי ובהן נאפולי האמיתית וכמובן גם עיניים למעלה אל המבנים שאינם אירופה הקלסאית כלל.
השעות חולפות, אפשר להיסחף באנרגיה ובקסם המיוחד של העיר, אך האוניה כבר “צופרת” וקוראת לכולם לעלות לסיפון. משום מה הדרך חזרה אל האוניה נראית רחוקה יותר…
ערב שבת הגיע, באחד האולמות באוניה נפתח לו בית כנסת מאולתר. שומרי הכשרות קיבלו אל חדר האוכל את היין והחלות הכשרות בשביל הקידוש. בחדר האוכל המרכזי מונחים לתת מענה לכל “בעיות” האכלנים – מאנשים שאוכלים כשר ועד לצמחוניים, אנשים שנמנעים מסוכר או גלוטן וכו.
בערב עוד מגוון אטרקציות.
בתיאטרון הענק מוצגת הפקת הענק Flight, במסע מרתק ומרהיב ביופיו שסוקר את ענף התעופה. מופע מושקע מאוד כולל מטוסים שטסים מעל לקהל. שווה צפייה (כמו כל מופע אחר על האונייה).
עוד יום חלף לו והגיע יום שבת, יום הפלגה בים – זמן מצויין לגלות עוד הפתעות שהאוניה הענקית טומנת בחובה ושטרם התגלו. שימו לב – יום שבת הוא יום צפוף במיוחד – בכל זאת 7,000 נוסעים על אוניה אחת על אף שטחה העצום זה לא מעט.
על הסיפונים העליוניים החיצוניים של האוניה יש הרבה אטרקציות ספורטיביות – שני קירות טיפוס מרשימים, אומגה, 2 מגלשות ענק בגובה של 10 קומות, מגלשות מים ו2 בריכות גלישת גלים מיוחדות שיוצרות דמי של גלי הים כשבכל דקה מוזרמים 30,000 גלונים של מים לבריכה. בהחלט משעשע לראות איך אנשים מנסים את מזלם ובעיקר עפים מצד אל צד.
משפחות שמחפשות אטרקציות מקורות יוכלו למצוא אותן בשלל חדרי משחקי הוידיאו, הלייזר, חדר הבריחה, חדרי משחקי הקלפים, ג'ימבורי עצום המחולק לחדרים לפי גילאים ומציע בין השאר שירותי בייביסיטר, אולם ההחלקה על הקרח, אולם הצפייה בסרטי הקולנוע.
מי שרוצה הפעלה קבוצתית ימצא אותו באיזור הבריכה כמו 'תחרות הגבר הסקסי ביותר', בחידוני הטריויה והבינגו ובשלל סדנאות וקורסים (חלקן בתשלום וחלקן חינמיות) שנערכות בכל מקום אפשרי על האונייה – משיעורים בקזינו כיצד להיות מורווח, דרך סמינר טעימת בירות ועד סדנה לקיפול מגבות בצורת ברבורים. בגדול – אפשר לסיים את יום השבת אחרי ביקור של שעה בספא שיצעיר אותך ב-10 שנים (הבטחה שלהם), להוסיף גם הלבנת שיניים, חיטוב הבטן וניקוי רעלים, לעבור בקזינו אחרי שלימדו אותך בסדנה את כל הטריקים ולצאת מיליונר. בסה”כ דיל משתלם בהתחשב במחיר השייט…
ובחזרה למציאות… יש איזור שלם בקומה 6 ה-boardwalk שמדמה טיילת אמריקאית עם שלל דיינרים, דוכן נקניקיות, פאבים, קרוסלת סוסים, חנות ממתקים (שגם בה שלל סדנאות עתירות סוכר למי שמוותר על האפשרות לצאת מהאוניה צעיר יותר). טיפ קטן – נסו להימנע מלקבל חדר עם מרפסת הפונה אל הטיילת הזאת – זהו האיזור הרועש ביותר על האונייה, בעיקר בזמן הפעלת הקרוסלה ובזמני מופעי תיאטרון המים שנמצא בסמיכות.
בקומה ה-8 נמצא ה central park האיזור הירוק כביכול של האוניה. איזור המסעדות (בתשלום) פרט לבית הקפה, ועוד מספר חנויות יוקרה (שדרך אגב גם בהם מצועים סיורים מיוחדים).
אך כמובן שלא באנו לנוח ובין ארוחה לארוחה (בשבת מן הסתם אוכלים הרבה יותר, את כל מה שפספסנו בימים שירדנו אל החוף) צופים במופעים המיוחדים שעל האוניה.
בקומה 5 בשעות הצהריים התקיימה תהלוכה חגיגית של אנשי ים מחופשים מכל העולם עם מוזיקה וקריינות והרבה הרבה חן. ממש כמו בתהלוכות של דיסני בפארקי השעשועים שלהם. תלבושות ואבזור מושקע עד לפרטים הקטנים ביותר.
בתיאטרון המים התקיימה ההופעה AquaNation עם טובי הקופצים ורקדני השחייה הצורנית הטובים בעולם! מופע מרענן, מרגש, מפעים ועוצר נשימה.
ולסיכומו של עניין גם יום ההפלגה שאולי בתחילה היה אפשר לתהות לגביו שמה כבר אפשר לעשות כל היום על האוניה, התברר כיום מלא פעילות ואטרקציות שעבר לו כהרף עין.
והנה הגיע היום האחרון של השייט המפנק. יום שלם לטיול בברצלונה.
יעילות תקתוק הורדת הנוסעים מהאוניה מופתית כמו ביום ההגעה. כל ההנחיות מועברות לנוסעים כבר בימים שלפני וכך כל נוסע יודע באיזו שעה תורו לרדת מהאוניה והיכן בדיוק יחכה לו המטען (המידה ובחר שסבלים יורידו לו את המזוודות ישירות מהחדר). מקבלים מראש תגים מיוחדים עם מספור וצבע אישיים.
את החשבון מול הקבלה מומלץ לסגור מראש כי בערב האחרון השתרך לו תור של קילומטרים של המבקשים לסגור חשבון מול האוניה. לאורך כל השהות בטלויזיה שבחדר מוצג החשבון בערוץ טלויזיה מסוים לנוחות הנוסעים. הערב האחרון הוא גם זמן נתינת הטיפים לנותני השירות. אל כל חדר מכניסים מספר מעטפות עליהן צריך לכתוב את שם נותן השירות לו תרצה להעניק את הטיפ ואת תפקידו וכמובן להכניס פנימה את הכסף.
מבט אחרון אל האוניה והנה אנחנו בדרך לכבוש את ברצלונה.
את הבוקר בברצלונה התחלנו בסיור עם רועי הירש המופלא, שהפגין ידע מעולה ובקיאות רבה בחומר, הדרכה סוחפת ויחס לבבי ביותר. ניתן להשיג אותו דרך אתר האינטרנט art tourism.
התחלנו בסיור רכוב וחלפנו על פני הכנסיה המרשימה והכה מדוברת של גאודי La Sagrada Familia, ואח”כ על פני קאסה מילה וקאסה באטיו, גם הם שני בתים שעוצבו ע”י גאודי. הבתים נמצאים בסמיכות זה לזה אך התורים בכניסה כה ארוכים, ובכלל גם לכנסיה כדי לפנות יום משל עצמה בשל העומס הגדול.
ברחוב carrer de la boqueria, יש סניף של torrons vicens. הטורון הוא סוג של נוגט, ממתק עשוי שקדים במגוון מרקמים, טעמים וציפויים. בחנות תמצאו גושים גדולים של כל המתוק הזה. חגיגה לאוהבי השקדים והמרציפן. וכמובן יש מלא טעימות בחינם.
במעלה הסמטה נמצאת La Fabrica, חנות לממכר אמפנדס בשלל מילויים וכן עוגיות האלפחורס היוקרתיות 'הוואנה'. טעים ומתאים בהחלט כנשנוש זריז בדרך.
עוד סימטואת ועוד חנויות, ומגיעים לפטיסרי קטן וחמוד בשם Bubo. הכל מדוגם ואסתטי ממש כמו בפטיסריז בפריז וכמובן שגם המחירים בהתאם. ניתן לקנות קינוח ולאכול במקום או לרכוש את אחד השוקולדים הארוזים שלהם כמתנה. בצמוד לפטיסרי יש גם מעין טאפאס בר של המקום עם נשנושים מלוחים שלא טעמנו אך הומלצו לנו ע”י מקומיים מכורים לעניין.
יממשיכים לטייל, לאו דווקא בידיעה לאן. האיזור מלא הפתעות עם שווקי פשפשים, טאפאס ברים, חנויות עיצוב מחתריות, גלריות ואווירה קייצית ושמחה.
מצאנו את עצמנו על שדרות לה רמבלה כשהבטן החלה לקרקר. במס' 120 נמצאת לשכת התיירות, גדולה וידידותית עם שפע המלצות לתיירים. כשבקשנו המלצה למסעדה מיד נפתחה לפנינו מפת העיר וסומנו לנו מספר מקומות מומלצים בקרבת מקום. תחושת הבטן שלנו אמרה לנו שצריך לחפש המלצה למסעדה מעניינת אחרת ודרך האפליקציה של גוגל מפס הגענו ל restaurante Mino, מסעדה ספרדית פשוטה וקטנה, תפריט שכתוב על נייר ובעיקר פאיות וסנגריה. מסעדה קלילה, אוירה כייפית, מחירים סבירים ואוכל טוב אל אף שאכלתי בחיי פאיות טובות יותר.
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpg?width=818&height=1604)
.jpg?width=818&height=1604)