דרום אפריקה. מסע ירח דבש. מסע לגן עדן.

כשהתחלנו לחשוב לאן אנחנו רוצים לטוס, כשהחתונה היא רק תירוץ לטיול ארוך מול מקומות העבודה .. גלגלנו כל מיני אופציות. חשבנו אולי לפירנאים, אולי לארוז הכל ולטוס לשלושה חודשים לאוסטרליה. חשבנו אולי סין. אבל אז נזכרנו בחלום ישן של ניר. ארז, בן דוד שני שלו, חי בדרום אפריקה, שתל לפניי שנים את הרעיון במוחו כשאמר לו – "זה גן עדן כאן". ניר זכר את ההבטחה הזו, ובדרכו העדינה רמז לי שהפעם לשם. בהתחלה אני מודה, פחדתי. כל מי ששומע דרום אפריקה, חושב שמסוכן ויש פשע ויש רצח .. היום אני חושבת לעצמי שגם מי שמגיע לת"א, יימנע מלהגיע לתחנה המרכזית הישנה בשעת לילה, והוא כנראה גם יימנע מלטייל בשכונות הדרומיות כי לא נעים שם. מבאס כן, מסוכן גם כן. ועדיין אנחנו בת"א, חיים בה, נושמים בה – אוהבים אותה. אז זה מה שיש לי לומר לכל מי שחושש לנסוע לדרום אפריקה. ברור שצריך לשים לב ולהיות זהירים כמו בכל מקום אחר בעולם. דאגנו שלא יהיה שום דבר במושב האחורי, דאגנו לנעול את הדלתות ולא חששנו לעצור בתחנות דלק בדרך, אין ברירה יש גבול למה שלפוחית שתן אחת יכולה להחזיק J וכל פעם גילינו אנשים מסבירי פנים שברכו אותנו ועזרו לנו.

וככה נפלה ההחלטה. אם זה גן עדן – חייבים להיות שם. בחיפוש אחר מתנה למשפחה שתארח אותנו, הסתובבנו בשוק נחלת בנימין, מצאנו כתובת גרפיטי המונצחת על קאפה שאומרת "גן עדן זה כאן". חשבתי שאנחנו קונים את זה כאן בישראל, גן העדן שלנו עם הים והשוק, ונוסעים עם זה לשם, גן העדן של ארז. ככה איפה שנאחז בשלט אנחנו בעצם בגן עדן.

נסענו לשלושה שבועות. מהבית זה מרגיש מלא זמן, כשאת שם, זה טס. ההתרגשות של לפניי נסיעה היא משהו מיוחד. קונים כל מיני דברים שינעימו את הטיול, מזוודה חדשה, פליזים כדי שלא נקפא מקור. פשטנו על השוק וקנינו שפע של אגוזים ותמרים ודברים טעימים לימים הראשונים.

היום של הטיסה היה מטורף, עוד עבדנו שנינו, וממש מהעבודה למקלחת ומשם לשדה. התרגשות אדירה. להיות ביחד לשלושה שבועות שלמים. אותם תכננו בקפידה והשקעה רבה. הטיול הזה יהיה מה שנרצה שיהיה.

לטוס ערב לפני ראש השנה, זאת החלטה אמיצה, כי את מגלה שאת טסה עם חצי מדינה. תורי ענק. מצד אחד כולם שמחים כי טסים לחו"ל מצד שני הם חסרי סבלנות וכולם רוצים להגיע לדיוטי. את נתב"ג זה לא מעניין ולא מתגברים משמרות .. אבל אמרנו תודה שלא שבתו.

בחרנו לטוס עם אייר אתיופיה. מודים, זה היה הכי זול. יאללה, הרפתקה אמרנו. הכינו אותנו שלא סימפטי שם, בהמתנה לטיסה יש חדרי תפילה, מגיעים לשם טיסות מכל מיני מדינות שלא מחבבות אותנו בלשון המעטה וביטחון שם לא היה הצד החזק. השירותים גם לא, מומלץ להתאפק או לעשות בטיסה ... אבל מה זה משנה אנחנו בדרך לאפריקה !!!

לפניי שצוללת לאיפה היינו ומה עשינו, רוצה להגיד כמה דברים. הטיול הזה בא אחריי המלחמה, צוק איתן, אחריי שטילים פילחו את שמי הארץ, אחרי שיותר מדי חיילים נהרגו – ולפעמים מרגיש שבשביל כלום, כי דבר לא נעשה מאז. הצורך במרחק מכאן, בזמן האיכות עם אהובי שלחם בעצמו, היה אדיר. אני חושבת שמה שהיה מופלא עבורי בטיול הזה, זה התחושה שהכל אפשרי. תחושת החופש והמרחבים. הכל ענק. אין בנייה לגובה כי לא צריך. מצד אחד אני יודעת וגם ראיתי את הפערים הגדולים, בין העשירים לעניים, בין אלא שיש להם הכל לבין אלה שאין להם כלום, ומשהו בי יודע שגם אנחנו, המדינה שלנו, בדרך לשם, אבל החוויה הפרטית שלי הייתה שאני יכולה הכל. שיש לי הכל. איש שאוהב אותי ואני אותו, ועם זה אנצח את הכל. המרחבים העצומים נתנו לי מרחב להרגיש, לחשוב, לנשום, להיות, לאהוב, לשכוח מכל מה שבד"כ יושב לי על הלב. הטיול הזה גם מילא אותי במחשבות על איך אני חיה, על המקום בו אני גרה, עובדת, ואיך לפצח את תקרת הזכוכית שרובצת מעלינו. המרחב הזה לחשוב, הוא מתנה והוא גם מציף ומעורר כאבים. אליה וקוץ בה?

יאללה צוללים -

עם העליה לבורדינג, עוד בארץ, הדיילת חטפה לנו את הכרטיסים והודיעה לנו ששדרגו אותנו לביזנס. לא ידענו את נפשנו מרוב שימחה וזה היה סימן עבורי שהטיול הזה הולך להיות משהו מיוחד מאוד. אני בקושי זוכרת את ההמראה, שתינו כוס שמפנייה לחיי הטיול, ונרדמנו. הטיסה לאתיופיה לוקחת כחמש שעות, שם הייתה המתנה של שלוש שעות בערך, ואז עוד שבע שעות ליוהנסבורג.

נחתנו לקראת הצהריים. היו לנו כמה משימות, לאסוף את המזוודות (תמיד יש את החרדה הזו שדווקא שלי תלך לאיבוד, ושכחתי לכתוב את השם שלי עליה), לקנות SIM מקומי (שאגב זו הדרך היעילה והזולה ביותר. גם לא מציקים לך מהארץ כי זה מספר אחר, וגם עובד מצוין), והדבר הכי כיפי לקחת את הרכב שלנו ששכרנו מבעוד מועד. השירות היה מעולה יעיל ומהיר. קבלנו רכב חדש עם 94 ק"מ. עשינו בטיול הזה למעלה מ – 5000 ק"מ !!!

ידענו שיש לנו נסיעה של 400 ק"מ לנלספרוט Nelspruit אז ניסינו למהר. המזוודה שלי הגיעה קצת רטובה, נשמתי עמוק ואמרתי "את באפריקה" !!! למי אכפת ??

חששנו מאוד מהמעבר לנהיגה ההפוכה, זה היה יחסית קל. למרות שעדיין בכל פעם שבאנו להיכנס לאוטו התבלבלנו ... היה יותר קשה להתרגל לנהיגה בארץ. צריך לזכור, שעבור הנהג המדרכה צריכה להיות רחוקה ממנו ובצד השני.

24-25/9/2014

הגענו למלון סביב 18:00, ערב ראש השנה. זמן לבקש לעצמנו דברים להמשך, התרגשות אדירה. התארחנו במלון La roca שהיה מפנק וכיפי. בכלל הופתענו מאוד מהתמורה שקבלנו בכל המלונות. כל המקומות שהתארחנו בהם נקרא BB כלומר מיטה וארוחת בוקר, אבל הכל היה מפנק נקי ונעים וטעים. העלות הממוצעת ללילה הייתה סביב 100 $.

למחרת כבר נכנסנו לפארק קרוגר Kruger national park. נכנסנו דרך Malelane gate. דרך האתר של sanspark הזמנו את הכל מראש.

בלינק הזה יש מפה של הפארק - http://www.ecotravel.co.za/Guides/Reserves/KNP/KNP_Map_Full.htm אפשר לראות את כל הפארק בצורה ברורה ולהבין מה רוצים ולאן להגיע.

(בתוך הפארק, כדאי להזמין מקומות מספיק זמן מראש כי הכל מתמלא מאוד מהר. בעקרון חוץ מתשלום הלינה יש דמי כניסה שצריך לשלם כל יום, אז שווה לבדוק כמה זמן מתארחים כי אפשר לקנות כמו מנוי כזה.)

25-28/9/2014

בכניסה למחנה חייבים להראות שיש לכם הזמנה למקום לינה. הנסיעה בפארק היא במהירות של 40-50 קמ"ש. אי אפשר לדעת מאיפה תבוא חיה פתאום .. קצת קשה להתרגל לזה. בעיקרון אסור לצאת מהאוטו .. רק במקומות תצפית מסודרים או במחנות. אז כדאי לתכנן את היום ככה שיהיו עצירות. יש ימים שנהגנו שמונה שעות ... אז כדאי לשים לב ולהצטייד באוכל ומים. הכל כ"כ מסוגר ברור ומאורגן שם שאין מה לדאוג.

ישנו במחנות – סקוקוזה (2 לילות), ובאוליפנטס. עם הכניסה לפארק קונים חוברת כזו עם מפות מסודרות. בעקרון – צריך הרבה מזל ואינטואיציה. בפארק אני נהגתי וניר ניווט. ואיכשהו הוא ניווט לכל המקומות שהיו בהם חיות. ככה יצא שראינו, פילים, ג'ירפות, צ'יטות, אריה, לביאות, זברות, קרנפים, בופאלו, היפופותמים, אימפלות – טוב זה באמת לא בעיה, קודו, ואפילו כמעט טרף של זברות על ידי עדר לביאות.

בגדול יש אפליקציה שבה אנשים מדווחים מה ראו ואיפה – אבל בזמן אמת שווה פשוט לשים לב איפה אנשים עוצרים, איפה שיש הרבה מכוניות – יש חיה מעניינת. צריך סבלנות, לקחת את המשקפת ופשוט לחפש, לרוב מוצאים. אנשים נחמדים אז שווה לשאול מה ראיתם ולאן כדאי לנסוע.

כולם מחפשים את ה – Big five פיל, אריה, היפופותם, צ'יטה, באפלו. ואנחנו – יצא שראינו את כולם !!

אחד הדברים שהכי ריגשו אותי, היו דווקא הבבונים, אמא בבונה מניקה את הגור/ה שלה ומצד שני פולה לה כינים. זה המראה הזה הרגיש כ"כ אנושי, הדאגה שלה להזנה וגם לגוף. השקט המופתי שם ואתה פשוט אורח שם, בעולם שלהם.

הייתי בטוחה שאחריי חצי יום, אני אטפס על הקירות משעמום אבל זה מרתק. החיפוש, הריגוש, הגודל שלהם.

חו"ל תמיד מזמין לחשוב על החיים שחיים בבית לעומת החלום. לעומת איך שרוצים לחיות. המפגש עם החיות. עם הפשטות לכאורה בה הן חיות. מצד שני, הם לא יכולות לעצום עיניים מהחשש להיות טרף לחיה גדולה מהן. החיפוש המתמיד אחר מים, צל ומזון. ולהביט מעבר לכתף – אולי בעצם החיים שלנו לא כ"כ שונים.

בפארק יש סופרים ענקיים, שאפשר לקנות שם ה-כ-ל. בכל חדר יש מנגל ואפשר להכין שם ארוחה מעולה, הכל מאובזר בכלים וכל מה שצריך אפילו פומפייה יש שם. לנו לא היה כוח, ופשוט אכלנו במסעדה. בחלק מהמקומות יש רשת שנקראת Mag & bean ויש להם קפה סבבה ואוכל טוב.

עוד חיה אחת לפניי שממשיכים הלאה –

28/9/2014

אחריי שלושה לילות בפארק, בצהרי היום הרביעי נסענו לסאבי. ישנו במלון מהמם – The Sabie Town House Guest Lodge. שם אכלנו באחת המסעדות הטובות בכל הטיול הזה !! wild fig tree. מומלץ בחום וכדאי להזמין מקום.

למחרת יצאנו לעשות יום באזור Mpumalanga. האיזור נקרא Blyde river canyon . הנסיעה לשם מדהימה, נקראת דרך פנורמה, עוברים בין שורות עצומות של עצי ענק. האטרקציות שאנחנו עשינו באיזור הזה היו –

Good windows, Bourkes luck potholes, Three rondavels viwsite And Lisbon falls.

מזג האוויר לא היה כ"כ נחמד אלינו, אז בחלון האלוהים, ראינו בעיקר ערפל גדול. בורות המזל יפים מאוד, מאוד מתויירים אבל מרשימים. שלושת הרונדבלים מאוד יפים, נראים כמו בקתות קש כאלה. היום הזה ממש יפה !! אבל כדאי שיהיה מזג אוויר טוב כדי למצות אותו ...

התבאסנו כשביציאה מחלון האלוהים, פנינו ימינה, ותפס אותנו שוטר. לכאורה בטענה שלא עצרנו בעצור. כמובן שעצרנו. קצת נלחצנו וכשהבין שאנחנו תיירים, הוא הציע שנשלם לו כסף והוא לא ייתן כנס .. רק רצינו שהדבר הזה יהיה מאחורינו אז פשוט שילמנו ונסענו משם. אח"כ מדריך מקומי הסביר לנו .. שהם כ"כ עצלנים שאם היינו מבקשים שיכתוב לנו דוח יש סבירות שהיה פשוט נותן לנו לנסוע משם ..

1-4/10/2014

מסאבי נסענו חזרה לנלספרוט ולמחרת הייתה לנו נסיעה ארוכה מאוד של 800 ק"מ לפיטרמריצבורג, נסיעה מספיק ארוכה כדי שנלמד להגות את שם המקום- Pietermaritzburg. מהארץ תיאמנו עם מדריך בשם איאן שוטר –

http://www.drakensberghiker.co.za/

התכנית הייתה לעשות טרק של שלושה ימים, כולל טיול ג'יפים למדינת לסוטו. שהיא מדינה המוקפת כולה בגבולות מדינה אחרת. כשהגענו, הבאנו איתנו את הגשם, איאן טרח לספר לנו ששלושה חודשים שלמים לא ירדה ולו טיפה אחת של גשם. הוא קצת עיצבן אותי כי ביקשתי שנתפלל למזג אוויר טוב, והוא אמר, שמצד אחד הוא רוצה שיהיה לנו מזג אוויר טוב מצד שני אם הוא צריך לבחור הוא בוחר בגשם, We need the rain.

איאן סיפר לנו המון דברים על התרבות וההיסטוריה של דרום אפריקה, יש לו המון ידע על כל דבר ועניין. אני חייבת להודות יש לו גם חוש הומור מפותח ... You got to love this country . לאורך הנסיעות ראינו המון שריפות, מסתבר שהן יזומות, מי שיוזם אותן לא חושב לאן היא תגיע מתוך מחשבה ש – Eventually it will stop גם כן מחשבה ...

בלילה הראשון לפני הטרק ישנו במקום שהוא המליץ, לפי השם הייתי צריכה להבין שזה לא נשמע טוב – מלון שישנתי בהודו נקרא בדיוק כך - (yes please hotel) מה שיש לי לומר - BIG NO NO.

איאן ארגן שני פורטרים, שסחבנו לנו את האוכל, אוהל ושקי שינה. יש לו ציוד חדש נקי וטוב. גם האוכל היה אחלה. באיזור הרי דרקנסברג יש המון מסלולים שאפשר לעשות. הוא בחר בשבילנו מסלול שהוא מחוץ למפת התיירים כי הוא נשלט על ידי שבט הזולו. שם הטרק הוא Mnweni. הטרק מדהים מדהים. ביום השני אי אפשר היה להמשיך ולטפס בגלל שהיה ערפל כבד וטיפות גשם מעצבנות כאלה. במקרה זאת הייתה גם יום ההולדת שלי. כשארזנו את הדברים, לא לקחנו איתנו ספרים כי חשבנו שלא יהיה זמן לקרוא – טעות. כי בזמן שחיכינו שמזג האוויר ישתנה .. היה משעמם מאוד. מה שנקרא – It's my birth day and I will cry if I Want to.

החלטנו שנרד כי מזג האוויר לא השתנה וכבר היה חצות היום. מצאנו מלון אחר, ישנו במקום שנקרא - Matt's Rest B&B and Self Catering . יש לו שלושה כוכבים אבל לא ברור למה. הצוות מקסים !!! נקי ומסודר.

למחרת נסענו ל - Sani pass into Lesotho. לאיאן יש ג'יפ אדיר, הנסיעה יפה מאוד. עוברים גם בהרי הדרקנסברג התחתונים, הנוף מטריף. במעבר ההרים, יש את הפאב הכי גבוה באפריקה. אכלנו שם .. טעים מאוד ויש בירה מקומית מצוינת. את הלילה העברנו שם. מאוד שונה מדרום אפריקה. בלי חשמל או שירותים מסודרים. היה יפה ומרגש ובהחלט שיפור ליום ההולדת שלי.

5/10/2014

מפיטרמריצבורג, התחלנו להדרים לכיוון החוף, בדרך לארז, לפלטנברג ביי. בדרך עצרנו במקום שנקרא Chintsa. כדאי לשים לב לאיות, כי במפה זה נכתב אחרת, אנחנו פספסנו את הכניסה והיינו צריכים לחזור. על הכביש יש ירידות לעיירות כאלה, נוסעים על דרך עפר כמה ק"מ טובים ואז מגלים .. גן עדן. ישנו במקום שנקרא - Buccaneers Lodge & Backpackers שדרגנו את החדר ל luxury room וקיבלנו חדר עם נוף לים. נשארנו בלי מילים. רצינו להישאר שם לנצח.

משם המשכנו ל – Plattenbreg bay . הנסיעה בין שתי הנקודות גם הייתה ארוכה .. לא ידענו. אז קצת היה מבאס להעביר עוד יום בדרכים כי רצינו כבר להיות באוקיינוס המדהים הזה.

באופן כללי אני חייבת להגיד שהנסיעות היו מאוד מהנות. הכבישים ברמה מאוד גבוהה. יש חלקים בדרך שהם משפצים, ובונים. אבל עדיין זה לא נורא. זה היה מדהים לראות, כמה פועלים יש על הכביש ואיזה בעלי תפקידים, למשל כשתורנו לנסוע – אז מעבר לבחור שהזיז את הבריקדה שחסמה, יש אישה שמנופפת בדגל, חשבתי לעצמי הם משלמים מעט אבל יותר חשוב שלכולם תהיה עבודה, והם יוכלו להתפרנס ולא לגנוב או לחיות ברחוב.

נזכרתי, שבטיול הקודם שלנו, פגשנו זוג שהיו אז בירח דבש, היא אמרה שזו פעם ראשונה שהם מבלים כ"כ הרבה שעות ברצף, כי לרוב כל אחד נמצא בעבודה ונפגשים רק בערב. פתאום נפל לי האסימון שהיא צודקת. כמה שעות את רואה את בן הזוג שלך? שלוש מקסימום ארבע ביום אם את לא נרדמת כבר ב 23:00 כמוני. וזאת הזדמנות. אני מספרת את זה כי הנסיעות המשותפות והזמן הזה שרק שנינו באוטו, הוא יקר מפז. עולים שם כל מיני דברים מצחיקים, ויוצרים הווי וחוויות משותפות.

בדרך לפלטנברג ביי ראינו שקיעה, שניר קרא לה "שקיעה אפריקאית". ממש כמו במלך האריות. השמיים היו אדומים, ופס של עננים נפרס לכל אורך השמיים. אי אפשר לצלם במצלמה זה מסוג הרגעים שנוצרים בלב ובזיכרון.

בפלטנברג ביי התארחנו אצל משפחה אז אין לי המלצה על מלון. פלטנברג יושבת על האוקיינוס ההודי. ויש חופים יפים. ונהרות שחוצים את הכביש.

אבל יש כמה אטרקציות שווות ביותר –

Nature vally - http://www.nectar.co.za/nature

זה אתר המפרט מה יש לעשות. בגדול זה מסלול הליכה לאורך הים, עובר בין מצוקים, ועל החוף, מגיעים ללגונה שקטה ויפה. אם יש יום יפה כדאי להכין סלסלת פיקניק ואפילו בגד ים. תענוג.

Afri canyon - http://www.africanyon.com/

זה לא לבעלות ובעלי לב חלש. אטרקציה מדהימה, של שחייה, קפיצות, חבלים, אומגות, וסנפלינג.

מקום מצויד היטב, מדריכים מדהימים ומקצועיים. היה יום קר מאוד, למרות שזה לא משנה המים קרים בכל מקרה והקניונים מוצלים אז אי אפשר להימלט מהקור. הם נותנים שתי חליפות צלילה וגרביים מבודדות מים. הסנפלינג הראשון הוא של 22 מטר, ואח"כ יורד לתוך המים. באמת מרשים ויפה. אבל לא פשוט. בגלל הקור היה לי מאוד קשה לשחות במים. המדריך היה צריך לעזור לי. אבל מומלץ בחום. לפניי היציאה הסברתי למדריך שאני מה שנקרא – "כיתה טיפולית" (בכללי, איפה שאפשר ליפול – אני נופלת, איפה שמחליק אני מחליקה וכן הלאה). אז ככה ניסתי להכין אותם בהומור .. אבל מודה באשמה. פחדתי מאוד. מי שאוהב לקפוץ וגבהים זה גן עדן בשבילו.

ביום השלישי שלנו, היה מזג אוויר מופלא ועשינו את טרק הרוברג.

http://www.capenature.co.za/reserves/robberg-nature-reserve/

זה מסלול של 10 ק"מ. כדאי להתארגן עם מספיק מים ואוכל כי אין איפה לקנות. הטיול מדהים מדהים מדהים. רואים כלבי ים, מטפסים ויורדים לגובה הים. יש אי שעוברים דרכו, ועולים חזרה על מצוקי סלע ענקיים. יש רוח חזקה מאוד בחלק מהמקומות. אז להביא בגדים חמים וגם מעיל רוח טוב.

עוד אטרקציה כיפית היא השכרה של קייק ולרדת לנהר. זה לא קל כמו שזה נראה ... אבל זה כיף אדיר. יש מקומות שאפשר לעצור לנוח לאכול משהו ולהמשיך. התחושה שהנהר לא נגמר ויש לאן להמשיך עוד ועוד. אנחנו עשינו את זה בנהר בשם – קירבום http://www.keurboomslagoon.co.za/

באיזור יש בית קפה מומלץ עם מאפים שווים – http://www.thyme-and-again.co.za/ לדרך ...

ובערב מסעדה איטלקית עם פיצות ופסטה טעימה וזולה - the table restaurant

כאן אולי זאת הזדמנות לומר משהו על האוכל והיין. הבשר. אולי הכי טוב שאכלתי בחיי. נו כן. הכי טוב. ניר שהיה גם בארגנטינה אומר שבהחלט נותן קרב הוגן. עוד המלצות יבואו בהמשך.

היינות מצויינים. במחירים שהם בדיחה לעומת המחירים שלנו בארץ. אז לא לוותר !! כל יום יין אדום זה טוב לבריאות J

היה לנו קשה מאוד לעזוב את פלטנברג ביי. הרגשנו שלא מיצינו ושעוד יש המון מה לעשות. אמרנו בלב שבטוח עוד נחזור. אין מצב שלא.

10/10/2014

משם נסענו נסיעה קצרה לנייזנה. ישנו במלון מדהים – התפנקנו בסוויטת ירח דבש Atlantic Guest House . היה לנו נוף אדיר ללגונה. וואו מדהים. טס המנהלת קבלה אותנו בזרועות פתוחות וחמות ודאגה לנו לשוקולד בחדר ושמפניה לרגל החתונה. באמת מחמם את הלב ונעים.

שם לא עשינו הרבה. נסענו לאטרקציה בשם HEADS. לגונה הנסגרת בשני סלעי ענק. נזיינה פשוט יפה מאוד. נעים להיות שם.

צריך להבין הנסיעות חולפות על פני נופים כ"כ מגוונים שאי אפשר להוריד את העיניים מהדרך ואני לא מדברת על הכביש. הרים מתחלפים בעמקים וקניונים, שטחים עצומים של עצים המיועדים לתעשיית הנייר, והגובה שלהם מהפנט ועושה סחרחורת. רוצים לצלם עוד ועוד. ואז נהרות עצומים שחוצים את הדרך, חיות חולפות בדרך, אפילו השמיים והעננים אחרים. פתאום מישורי ענק וגידולים חקלאים של גפנים.

11/10/2014

משם נסענו ל – Oudtshoorn . האזור ידוע בחוות היענים שלו ובמערת נטיפים. איך לומר? אני הגעתי למקום הזה במצב כפית. לא יודעת למה. כלומר לא יכולתי להפסיק לצחוק !! הנסיעה לשם מדהימה כמובן. המקום מאוד מתויר ואם אין מספיק זמן לגמרי הייתי מוותרת עליו.

ישנו במקום שנקרא - De Zeekoe Guest Farm . המלון הכי יקר שישנו בו והכי לא מוצדק. הוא ממוקם באזור מאוד יפה. אבל בשביל נוף צריך לשלם עוד, וחדר כבר עלה לנו כאן 824 שקלים.

המנה הכי מומלצת לאכול באזור היא כמובן סטייק יען. שבכלל בטיול מצאתי את זה מאוד מוזר, שרגע אחד אתה רואה את החיה, מתלהב ממנה, ורגע אחריי היא מונחת על הצלחת שלך ..

בית המלון מציע ארוחת ערב יוקרתית. האמת ויתרנו עליה אבל שראינו את חדר האוכל מסודר בערב, התבאסנו קצת.

מבחינת אטרקציות, ביום שהגענו נסענו למערת הנטיפים – Cango caves . יש שתי שתי אופציות, מסלול אקסטרים, שמצריך מעבר בין חללים צרים מאוד, וזחילה. בכניסה למערות יש כמו סרגל על הקיר שאפשר לבדוק את עובי הגוף ואם הוא צר מספיק לעבור בנקיקים האלו. בשבילי זה היה מספיק כדי להבין שאני לא יכולה לעשות את האקסטרים, מערות לא עושות לי טוב, אני לא יכולה לשאת את התחושה שאני לא יכולה לצאת בכל רגע שאני רותה ותמיד יש לי תסריטי אימה כאלה שהפתח ייחסם ולא אוכל לצאת. אז הלכנו על המסלול הקל. הייתה לנו מדריכה, חמודה האמת. אבל הייתה בטוחה שיש לה את ג'וב חייה. התקף הצחוק שלי כאן עלה רמה ולא יכולתי אפילו להחזיק את המצלמה ישר ולצלם. נו מה אני אגיד? נטיפים. די משעמם. בגלל שאנשים נגעו בנטיפים מרביתם הפסיקו לגדול. המדריכה כדי להכניס עניין הציגה את הנטיפים כאילו רואים ממש דברים שלא ממש רואים. אנשים מתלהבים .. נדמה לי שרק אני התלהבתי פחות.

על חוות היענים ויתרנו – היה נשמע לי אכזרי לרכב על יען או לדרוך על הביצים שלה .. למה שאני אעולל לה את זה?? אז עצרנו בדרך ליד חווה להתרשם ולצלם מבלי להציק להן יותר מדי.

קבלנו המלצה מזוג שטיילו לנסוע למעבר הרים שנקרא – Swartberg pass. נסיעה של 160 ק"מ אפשר לעשות עם רכב רגיל אבל בזהירות יש מלא בורות ובמפרים. נוף משגע. בהחלט שווה. גם היה יום שמשי למדיי מה שהעצים לגמריי את החוויה.

משם נסענו לנתיב היין – החלטנו לישון במקום קטן, ולא המוני. עצרנו בעיירה בשם McGregor וישנו במקום בשם - Fountain Place Guesthouse . המלון היה נהדר. מנוהל על ידי זוג, היא במקור מאנגליה והוא מקומי. אחרי המון שנים בזמביה הגיעו למגרגור והתאהבו במקום. יש רק שני חדרים. את אורחת הבוקר, נדמה כאילו אוכלים בסלון שלהם. כשעל הקיר תמונות היסטוריות של המקום וההתפתחות שלו. הכל מעוצב ומוקפד עד הפרט האחרון. האח בחדר השינה, כלי ההגשה בארוחת הבוקר. אפילו קבלנו כפית שכתוב עליה ת"א מאוסף הכפיות שלהם, שהם מקפידים לנסות להתאים כפית לפי מדינת המקור של האורח. מגרגור היא העיירה האחרונה, ולכן מגיע אליה מי שרוצה להגיע אליה ולא עוברים בה בדרך ל .. או מ .. אכלנו שם במסעדה קטנה ורומנטית וטעימה בשם Karoux Restaurant.

משם נסענו לסטלנבוש, עיר היין. יש בה 150 יקבים. הזמנו מראש סיור יקבים. אפשר להגיע למרכז תיירים בלב העיר, ולהזמין סיור – מבחינת עלות זה הרבה יותר זול. הבחור שהיה אתנו, הרגשנו שלא ממש בא לו. ביקרנו בשלושה יקבים – Alto, Overgaauw, & Webersburg. הסיור ארך כארבע שעות. כשנותנים לכם כלי לירוק לתוכו – תירקו לתוכו. אני שתיתי שלושה סוגי יינות בשלושה יקבים שונים, ואיך לומר – לקח לי כמעט יומיים לחזור לעצמי. קנינו יין ביקב בשם "אוברחאו" (השני באנגלית). גם כי היה טעים והבחורה שם הייתה כ"כ נחמדה חביבה ולבבית, רצתה לשמוע עלינו ועל ישראל ובכלל. היא ארזה לנו את היין באריזת פצפצ מיוחדת ליין. כמובן בתוספת סמלית.

היין הגיע הבייתה בשלום.

משם – עוד באותו היום, נסענו לקייפטאון נסיעה של כשעה וחצי.

רבות קראנו על העיר. אבל דבר לא משתווה לרגע שמגיעים אליה. וואו. מאיפה שלא מסתכלים – רואים את הר השולחן. שזה כבר מדהים. הנופים של האוקיינוס, האווירה ואוכל. היה נפלא.

13-17/10/2014

הגענו לקייפטאון אחה"צ, הזמנו מראש מקום למלון - Rosedene Lodge . בעיקרון, אם רוצים להבטיח מקום במלון מסוים כדאי להזמין מראש, בטח אם זה בעונת השיא, אבל כדאי לקחת בחשבון שאם מזמינים ערב קודם המחיר צונח. היגיון בריא. לפעמים איפה שיש מגוון מלונות זה סיכון ששווה לקחת. המלון מנוהל ע"י בחור גרמני. אני מציינת את זה, כי הוא היה מאוד סקרן לשיחות פוליטיקה על המצב בארץ. מצד אחד אני יודעת בתוכי שזאת ההזדמנות שלנו להשפיע על דעת הקהל העולמית, מצד שני אני בחופש, מצד שלישי אני לא כ"כ חזקה בנושאים האלה. וגם לא הצלחנו להגיע איתו לשום נקודה ככה שזה היה בעיקר מתסכל. מבחינת המלון – הוא אחלה. אבל כשבחרנו אותו עוד בארץ, אז ראינו משהו אחד – וכשהגענו המלון היה נראה אחרת, קבלנו חדר קצת חשוך ובלי מרפסת כמו שרצינו. לא כדאי לעשות כביסה, מאוד יקרה, לא שמנו לב אבל היא מתומחרת פר פריט.

בעל המקום היה נחמד ושלח אותנו למסעדות באמת מעולות !!! פירות ים על הים – במקום נעים נקרא – Dune, למחרת רצינו לאכול במסעדה שתתן לנו מושג על אפריקה, אז הוזמן לנו שולחן במסעדת Mama afrika. שיש להקה מקומית שמנגנת, בכל מיני כלים מעניינים. האוכל היה מצוין, בעיקר בשרים מכל מיני סוגים אבל ממש אווירה טובה ושמחה, אנשים קמו לרקוד והיה נהדר.

למחרת ראינו שיש מזג אוויר נפלא, ומי ששרד וקרא עד כאן מבין שזה מצרך חשוב ולא ברור מאליו בעונה הזו, אז החלטנו לעשות את הר השולחן ואולי באותו יום את כף התקווה הטובה.

בגלל אותו היין שהוזכר קודם, לא יכולתי לטפס ברגל – אבל יש אפשרות למסלול הליכה להר השולחן. טיפוס של שלוש שעות. ויש אפשרות לעשות אותו ברכבל. גם שמגיעים למעלה יש ללכת, ואפשר להיות שם כמה שעות בכיף. אז שמחנו שלא טיפסנו. ובהחלט מגיע לו להיות פלא תבל. מרשים מאוד. נוף מטורף נשקף מכל כיוון. כיף אדיר.

סיימנו לקראת 13:00 בצהריים והחלטנו לנצל את מזג האוויר והמשכנו לכיוון כף התקווה הטובה, שהיא למעשה שמורת טבע. זה בעצם מסלול נסיעה ויש כמה נקודות מרכזיות ששווה לעצור בהן – Kalk bay, Seaforth – Penguin colony, Cape of good hope nature reserve, chapman's peak, Hout bay.

הנסיעה יפה יפה. וכף התקווה הטובה, יש שם שני מגדלורים, אפשר לטפס עד למעלה. שווה. נוף מרשים. בעקרון פעם חשבנו ששני האוקיינוסים נפגשים בנקודה הזו, אח"כ גילו שהמפגש מרוחק משם 150 ק"מ. אבל זה עדיין נחמד לחשוב שזה עובר שם, נקודת השבירה.

בתוך השמורה יש מלא שבילים שאפשר להיכנס עם האוטו לשם, לאיפה שלא תבחרו יש משהו יפה. אנחנו הגענו למסלול מעגלי של שעה, מפאת קוצר זמן לא עשינו אותו, אבל הגענו לאיזו רצועת חוף שלא היה בה איש, והשאנו טביעות כפות רגליים על החול ...

ביום השלישי שלנו בקייפ טאון היה מעונן וכמה שמחנו שעשינו את שתי האטרקציות ביום נפלא אפילו שהיה צפוף. אז את היום הזה השקענו בקניון וקצת קניות.

התחלנו ב – Green market square, האווירה שם ממש לא נעימה. כשהיינו שם, מישהו שדד מישהו והגיעו שוטרים. הדבר הטוב בכיכר הזו היה שאפשר להתמקח בשונה מחנויות אחרות אבל זה לא שווה את תחושת חוסר הביטחון. משם נסענו למרינה של קייפטאון רחבת ווטר פרונט. יש מלא חנויות וזה המקום לקנות מתנות קטנות.

בעל המלון שלנו המליץ לנו על מסעדה שם Baia שנמצאת בתוך הקניון הזה, חשבנו לעצמנו מסעדה בקניון מה יכול להיות. אז לא חזרנו להתרענן במלון .. טעות. כי המסעדה הייתה יוקרתית מאוד. הרגשתי כ"כ נבוכה .. אבל החוויה הייתה נהדרת בכל מקרה. האוכל היה מדהים והשירות נפלא.

למחרת, הזמנו שייט לוויתנים במקום מרוחק יותר מהרמנוס בשם – Gansbaii , בחברה שנקראת Dyer island. הנסיעה מקייפטאון קצת ארוכה ... אבל נחמדה. היה יום סוער. הסירה לא מאוד גדולה. לא כ"כ היה לנו מזל, ולא ראינו יותר מדי. או במילות המדריכים, הלוויתנים היו בישניים. ראינו גור לוויתן, שנולד באורך של 7 מטר ובמשקל של טון. מטורף. הוא השתעשע אתנו, עבר מתחת לשיחה ויצא מצד שני.

הגענו למושבה של כלבי ים. וואו הם מסריחים אבל זה היה מרהיב, היו שם 16 אלף כלבי ים.

במקום הזה גם אפשר לצלול עם כרישים, בהתחלה מאוד התלהבנו ואז הבנו שיש עם זה בעיה. בעצם מלמדים את הכרישים לתקוף אדם. הוא מקשר בין האוכל שמוצע לו כטיזר לתיירים, לתקיפה. אז לא רצינו לשתף פעולה אבל ראינו כלובים מורדים למים עם אנשים בתוכם .. מלחיץ.

מי שסובל ממחלת ים – כדאי לקחת בחשבון שיום סוער יכול להיות בעייתי. הצוות טיפל בצורה מסורה ומקצועית בכל מי שלא הרגיש טוב על הסירה שלנו. מומלץ בחום. הם עושים שימוש בכספים למחקר ושמירה על החיות.

זהו, למחרת בבוקר הייתה לנו טיסת פנים חזרה ליוהנסבורג ומשם חזרה הבייתה. טסנו עם חברת קולולה. שהיו ממש בסדר. הכל היה בזמן והתיקים הגיעו .. למרות שקיווינו אולי משהו חיצוני יספק לנו תירוץ ראוי להישאר ולא לחזור הבייתה.

  • ראו הוזהרתם – הטיול הזה מדהים. מגוון. טעים. מיוחד. כיף אדיר, אבל - - - החזרה הביתה מטיול הזה קשה קשה J