טיול בסין, אפריל 2025 – מ"תאילנד" ועד "טיבט" והכול במערב יונאן
באפריל (תקופת חופשת פסח) 2025 עשינו טיול של 12 יום (נטו) במערב חבל יונאן. התחלנו ממש בדרום סמוך לגבול לאוס ועלינו בהדרגה לאורך החבלים הקרובים לגבול מיאנמר, ועד סמוך לגבול טיבט.
מטרה, לחוות את האזורים היותר נידחים בסין, עם הרבה מיעוטים ונופים דרמטיים. חושב שזה טיול שמתאים למי שכבר היה בסין ורוצה להעמיק.
י שרוצה יכול ישר לדלג על כלל ההקדמה לפירוט היומי אפשר מתחת למפה.
קצת רקע:
זה טיול רביעי שלנו בסין (והראשון לאחר הקורונה) כאשר הרצון שלנו הוא תמיד ללכת למקומות פחות מתויירים ולהתרחק מהאזורים העירונים הצפופים של מזרח ודרום המדינה. להתרכז יותר באזורי השוליים של המיעוטים ושל טבע, אבל גם תרבות והיסטוריה.
הטיול מתרכז באזור יחסית לא גדול בסין אבל מאד מגוון באנשים ובנוף. בכלל יונאן לדעתי אחד המחוזות היותר יפים במדינה הענקית והמרתקת הזו.
הטיול מתחיל באזור המיעוט ה"דאי" (שזה בעצם שיבוש של "תאי") שבכלל נראה כמו עוד מחוז כפרי בתאילנד, ומסתיים באזור שבו יש 90 אחוז טיבטים ונראה כמו חלק מטיבט. הכול מתרחש באזורים הררים כאשר הדרום והמרכז מכוסה ביערות גשם ומטעי תה והצפון כבר נראה צחיח וגבוה (ביומיים האחרונים ישנים בערך בגובה 3500 מטר). גם שינויים טמפרטורות ממעל 30 בימים הראשונים ל 10 ופחות בימים האחרונים.
במהלך הטיול פגשנו שלושה נהרות גדולים: המקונג שנפגשנו בו בדרום ועד ממש לפני גבול טיבט, היאנגצ'ה, ונהר ה"נו" עם הערוץ הארוך והמדהים שלו.
תכנון וארגון:
אנחנו תמיד עושים טיולים פרטיים עם מדריך /מדריכים יודעי אנגלית שאנו מארגנים מהארץ בתקשורת ישירה. זה לא טיול זול, אבל יותר זול מטיול מאורגן מישראל ועם היתרונות של גמישות ושליטה בסדר היום. עוצרים איפה שאנו רוצים וגם מאלתרים אתרים תוך כדי יום הטיול.
הפעם ארגנו את הטיול דרך סוכנות Wonders Of Yunnan. אני הכנתי תוכנית שלדית מחומר שמצאתי ברשת וביחד איתם דייקנו אותה יותר. למה הם? ביקורות טובות וגם ענו לי מהר ותקשרו ממש טוב. בסופו של דבר היו לנו שני צוותים של מדריכים אבל זו כבר הייתה החלטה של הסוכנות. מבחינתי הם האחראיים על כלל הארגון. בגלל שהכול זרם מצוין ולא היו תקלות לא יכול להביע דעה על עזרה ופתרון בעיות בזמן אמת.
כבר איתם תיאמתי ציפיות (וגם עם המדריכים בזמן אמת) שאנו גמישים ועוצרים בכל מיקום שנראה לנו. גם עוצרים בשווקי יום יום (שאנו מאוד אוהבים לראות) או כפרים שנראים לנו. הדינמיקה תלויה גם במדריכים וחלקם כבר מבינים ויוזמים אלתורים ומציעים עצירות צילום.
יום רגיל היה מתחיל בתשע ביציאה מהמלון והגעה בערך בשש בערב למלון. גם היינו מתכננים עוד או פחות עצירות בהתאם לתכנון הזה.
** קחו בחשבון שיש די הרבה נסיעות בכל יום, ובכמה יש דרכים מאד מפותלות.
תשלום – שילמתי להם מקדמה של 30 אחוז והשאר כאשר נפגשנו. ארוחות לא כללנו בתשלום בכוונה כי אוכל בסין מאד זול ואין סיבה להעמיס את החישוב של הסוכנות בנושא.
מלונות – בגלל שאני אוהב לבחור לעצמינו את המלון, אז את כל המלונות (למעט 2 לילות שהסוכנות בחרה, והיו בסדר לגמרי) הזמנתי לבד דרך אתר trip.com שהוא הרבה יותר חזק מבוקינג בסין (כי זו חברה סינית).יש להם גם אתר וגם אפליקציה מאד נוחה. בחירתי כאשר הכול היה ניתן לביטול והמלונות היו ממש טובים, ואכן בתחום הזה רואים ממש התקדמות לאורך השנים במדינה (למעט ארוחות הבוקר שהיא כמעט תמיד סינית בלבד)
מועד הטיול – זה נושא קשה כי יש יתרונות וחסרונות לתקופות שונות אבל היתרון בבחירה באפריל : יש פריחה וזה מוסיף. זו תקופת שפל בתיירות ולכן למשל קיבלנו שדרוגים בחינם וגם ארוחות בוקר, וכמובן האתרים לא היו, לרוב, מלאים. הטמפרטורות היו סבירות. וגם עונת התה בעיצומה וזה מוסיף הרבה לחוויה. זו תחילת העונה הגשומה והיה קצת גשם אבל לא ממש הפריע.
מצד שני החסרונות זה ראות לא ממש טובה בדרום (שלפי המדריך נובעת מזיהום ואבק) וגם רוב הזמן מעונן ולכן את ההרים הגבוהים לא רואים טוב רוב הזמן.
אני חושב שתקופה שניה שאפשר לשקול זה תחילת אוקטובר כי: הראות אמורה להיות טובה יותר. יש את הקטיף האחרון של התה ולכן יש פעילות. טמפרטורות סבירות. באם אתם בוחרים באוקטובר שימו לב מתי יש חג סיני כי אז ממש לא רצוי לטייל.
פרטיות ואינטרנט:
אז בסין אין פרטיות, נקודה. אתם מצולמים כמעט כל הזמן, יש מצלמות במקומות הכי נידחים שהיינו בהם. הדרכונים מצולמים כל הזמן בכל מלון, וגם יש נקודות ביקורת בכבישים שבדקו לנו גם את הדרכונים.
אינטרנט בעייתי מאד. בגדול אין שירותי GOOGLE לסוגיו השונים, המון אתרים ישראלים ואחרים חסומים גם ווסטאפ וגם פייסבוק.
חייבים להתקין בכל מכשיר שלכם תוכנת VPN (כבר בארץ) וגם היא, במקרה שלנו, לא הצליחה להתמודד עם החסימות כאשר היינו מחוברים ל WIFI במלונות. טיפ – תעשו חבילת גלישה סלולרית טובה. על הרשת הסלולרית ה VPN עבד טוב בדרך כלל.
טיפ לאנשי אייפון – לאחר כמה ימים הפסיק לעבוד הסנכרון של ה GMAIL לתוכנת הדואר הרגילה של האייפון. תורידו , כבר בארץ!, אפליקציית GMAIL וזה יכול להיות לכן גיבוי. היא כן עבדה (כמובן עם VPN
טיסות:
נקודת ההתחלה הייתה Xishuangbanna. הגענו לשם מקונמינג דרך בנגקוק. כלומר – טיסת אלעל לבנגקוק, קונקשיין קצר של שעתיים לטיסת china eastern לקונמינג (שעתיים בלבד). שם עוד המתנה של כ 3 שעות וטיסה קצרה (כ 40 דקות) ליעד הסופי. המדריך כבר חיכה לנו בשדה.
טיפ (נכון כמובן ל 2025) – באם אתם שולחים מזוודה (אנחנו לא שלחנו), אלעל נותנת שירות של העברת מזוודות גם לטיסת המשך שלא הוזמנה על אותו כרטיס.
נקודת הסיום הייתה שנגרילה. משם לקחנו שוב טיסת china eastern לקונמינג (שוב כ 40 דקות) ומשם לאחר המתנה של כשעתיים וחצי טיסת המשך לבנגקוק. מגיעים ב 15 לעיר ומי שממש לחוץ יכול להמשיך אחרי כמה שעות בטיסת הלילה של אלעל לישראל. אנחנו נשארנו יום וחזרנו.
את הכרטיסים של china eastern הזמנו באתר שלהם. הוא לא הכי נוח אבל אפשר להסתדר.
כסף בסין:
אני לא שילמתי דבר! במזומן. לכל אחד אפילו המוכר הכי קטן בשוק יש אמצעי לקבלת תשלומים דרך האפליקציה. לא ראיתי אנשים שבכלל משלמים במזומן, אבל זו אפשרות קבילה. לפי המדריך חובה על בעל העסק לקבל ממכם מזומן. באם תרצו לעבוד במזון אתם חייבים שהיו לכם הרבה שטרות ומטבעות של 1 5 ו 10 יואן כי לא לכולם יהיה עודך משטר של 100 יואן שזה בדרך כלל מה שתקבלו בהחלפה. אגב אתם יכולים לקנות יואנים בנתבג. אני למשל את שארית התשלום לסוכנות עשיתי במזומן עם יואנים שקניתי בארץ.
טיפ – תודיעו לחברת כרטיס האשראי שלכם שתהיו בסין כדי שלא יחסמו לכם אותו פתאום בטיול.
אז איך משלמים?
מתקינים את אפליקציית WECHAT שהיא עולם שלם ולא רק תוכנת מסרים. אתם חייבים אותה גם לתקשורת עם הסוכנות וגם עם המדריכים. במסגרת האפליקציה יש אפשרות לשייך את כרטיס האשראי שלכם, כבר בישראל, ואז לשלם דרכה (פירוט אפשר למצוא youtube). לא ניתן לשלם בה כבר מישראל אלא רק מתוך סין.
אפשר ורצוי להתקין גם את אפליקציית ALIPAY ולשלם דרכה. היתרון איתם שאפשר לשלם בה גם מישראל (למשל את המקדמה שילמתי איתה). בדרך כלל למוכר יהיו את שתי האפשרויות אבל הרבה פעמים יהיה רק תשלום דרך WECHAT
אנשים – נחמדים, חייכניים, בדרך כלל (שלא כמו בדרום אמריקה למשל) יאפשרו לכם לצלם אותם. למרות מה ששמעתם, אולי, אין שום תגובות רעות על ישראל, אם בכלל מכירים אותה. ימים שלמים לא ראינו זרים בכלל ובערים הגדולות ממש מעט. במקומות כאלו אנחנו/אתם האטרקציה, ותתרגלו שכולם מסתכלים עליכם. לפעמים גם מבקשים להצטלם ביחד או זורקים איזה מילה באנגלית שהם מכירים. בקיצור , באם למישהו יש דימוי עצמי נמוך סין זה המקום לתרפיה בנושא. תמיד תהיו מרכז תשומת הלב.
מפה כללית של המסלול:
תיאור יומי שמתחיל בשורת הסיכום עם הסוכנות וממשיך עם סיכומים של זוגתי מכל יום:
Xishuangbanna
In the morning, Menglun Town and visit Tropical Botanical Garden. visit Dai Minority Park first.
יום ראשון לטיול, התעוררנו לעיר שנראית תאילנדית לגמרי (אם תתעלמו מהשלטים בסינית). האנשים המקדשים וגם מכוני העיסוי הרבים.. ממש תאילנד בסין. זה לא מפתיע כי המיעוט העיקרי הוא ה"דאי" שזה בעצם שיבוש של "תאי" והם מיעוט ששייך לעולם התיאלנדי. נסענו כשעה לאורך נהר המקונג עד לגנים בוטנאים גדולים מאד, אבל בסין כמו בסין הכול מאד מאורגן ויש הסעה בין נקודות שונות בגנים.
אחר-כך חזרנו לעיר של המלון (זו הפעם הראשונה מתיך שני פעמים שישנו באותו מלון שני לילות) והסתובבנו באזור משומר של חמישה כפרים (עם אנשים החיים בהם) שמנסים לשמר את הנראות של הכפר כמו שהיה בעבר. סיימנו במסאז רגליים ממש מול פתח המלון.
Jinghong - Menghai
Drive to Menghai to visit the local market and experience daily village life. Then visit Nannuo Mountain, which is a tea mountain of the Hani minority.
יום שני לטיול, עלינו לגובה 1700 מטר לגידולי התה על גבול בורמה. עוד בטרם העלייה הינו בשוק שבועי שנערך באחד הכפרים. עולם הולך ונעלם. ראינו את הספר, רופא השיניים שטיפל בשן, עקר מי יודע. הכל על הכביש בדוכן. הנשים בתלבושות והתכשיטים המסורתיים. לא הרבה, המבוגרות בעיקר יוצאות לשוק כסוג של בילוי. כל דבר שזז או כבר לא זז נמכר. אין מקררים הכל מונח על הכביש. כולל ראשי כלבים וכלבים בכלובים. קשה לצפיה. סוגי פטריות ועוד ועוד. אנשים שמחים באים ליום מיוחד.
המשכנו לעולם התה, עולם ומלואו. קיימים שיחי תה וקיימים עצי תה. ראינו עץ תה בן 800 שנה וקטיף העלים מממנו נעשה בנפרד והמחיר בהתאם. למדנו ( שוב) את תהליך הכנת התה וטקס התה. טעמנו מני המינים והסוגים. הוזמנו להכרות עם אנשים, חוויה מיוחדת עם אם וביתה. ממש במקרה לאחר שממש בקשו שנכנס לעסק שלהן. ראינו עסקים משפחתיים בכפרים. בתי העץ הישנים לאט לאט מתחלפים לבתים עם הרבה שיש ובטון ומכוניות פאר. עסקי התה מאוד מוצלחים.
טיילנו גם במטעי תה. תמיד קוטפים את שני העלים האחרונים בשיח שביניהם עלעל סגור. אלה הטריים ביותר ורק אותם קוטפים. ראינו תנועה על העץ ובין העלים בגובה אישה קוטפת. ועוד אישה יחסית מבוגרת על העץ שלידה. היא קוטפת כ10 ק"ג מהעץ ליום. מהשיח כ30 ק"ג ליום. קשה להאמין.
Menghai - Jingmai - Lancang
In the morning, visit the local Pagodas around Menghai and then drive to explore Jingmai Mountain, famous for its Pu’er tea of Lahu Minority.
התחלנו את היום השלישי בשוק המקומי של המיעוט ההאני .דומה מאוד למה שכבר ראינו. הפעם הייתה משפחה שמכרה בדוכן אטריות קמח ואטריות מקמח ומביצים. ראינו את כל תהליך ההכנה במכונות פשוטות, עד לנודל המבוקש. כיוון שהינו בדוכן יחסית הרבה זמן המוכרת הציעה שכל אחד מאתנו ייקח חבילת נודלז יחזיק ביד( את הסוג היבש) ויעמוד לפני הדוכן. היא רוצה את התמונה כפרסומת לאטריות שלה. כמובן שהסכמנו , והיא שמחה לתת לנו אטריות שנתנו למדריך שהתלהב מהאירוע. אנשים שמחים, תמיד רוצים לתת משהו מדברים בסינית שוטפת ובטוחים שאנחנו מבינים.
המשכנו לעוד שלושה כפרי מיעוטים. המיעוט בולאנד, הממשלה תומכת בהם כדי שימשיכו לגור בבתי העץ שלהם. כיכר הכפר, המדרכות הכל שופץ ובכללי מצבם הכלכלי טוב כי מחיר התה עלה מאוד מ2007. טיילנו בין מטעי התה שגדל על העצים היוקרתים יותר. הסלים בחלקם מקש ובחלקם פלסטיק.
תיירים מערביים ראינו אחד לפני שלושה ימים. התיירות היא כולה פנימית.
הכפר האחרון היה של מיעוט ליסו שהתנצרו ב 1925. קהילה קטנה שמאמינה כמובן גם ברוחות. יש להם להקה והם שרים ומנגנים. ראינו אותם רק נערכים לנסיעה להופעה בערב.
Lancang - Cangyuan
After breakfast, drive to Cangyuan county. visit Wengding Ancient Village, a traditional Wa Minority Village
יום רביעי בטיול של נסיעה כארבע שעות. עצרנו בדרך בשוק גדול. הפעם ראינו שעדין שוקלים עם משקולת. המון כלבים בכלובים- עצוב.
זחלים של דבורים מעדן . המדריך שלנו מיד קנה . שוק ענק.
האזור יותר עני. מידי פעם רואים קבוצת בתים אחידה. אוכלוסייה שגרה בתנאים קשים בהרים ללא דרכי גישה נוחות, מועברת לבתים חדשים ואחידים. המשפחות תמיד שמחות על כך. עצרנו וראינו מקרוב שתילה של אורז לתצרוכת משפחתית. שוב אנשים עובדים קשה יחפים אבל חייכניים.
בהתאם למיעוט, על קצה הגגות יש קישוט מעץ: קרני באפלו, או שלושת עלי התה כסמל לעלים שנקטפים או טווס. כך יודעים לאיזה מיעוט שייך הכפר. צהרים עוצרים בצדי הדרך. תמיד בית של משפחה שגם משמש כמסעדה.
מסעדה יונאנית טיפוסית -מקרר ירקות וסוגי בשר טרי. בוחרים מהמקרר ירקות מוקפצים ואורז בצד. טעים!? לא במיוחד כיוון שאנחנו לא רוצים את הרטבים החריפים שלהם וגם לא שום והפלפל החריף.
דרך ההררית מפותלת, כביש טוב, מנהרות כאילו שמדובר במרכז המדינה ובשטח רואים בניה של כביש מהיר עם אין סוף גשרים ומחלפים בשלוש קומות.. ( בטח בחודש הבא יפתח הכביש..!!)
בהמשך בקרנו בכפר מלפני 400 שנה שהפך למוזאון פתוח. האנשים עברו לגור ביוזמת הממשלה בבתים שנבנו עבורם כמו כן השאירו להם את חלקות האדמה, עודדו שתילת יבולים כלכליים כמו טבק וכמובן שחלקם עובד במוזאון. הבתים נשתמרו ומעט שופצו, מאוד מסודר ומאורגן למופת. קצת דיסני עם ריקודים ושירים אבל יפה. לפני 8 שנים בקרנו בכפר דומה, שרק הוציאו ממנו את האנשים. נשארו שני קשישים שלא עזבו. המקום היה מאוד מוזנח, אנחנו בטוחים שהיום הכפר נראה כמו הכפר שבקרנו בו היום והפך לאתר תיירות. שם הכפר שראינו היום וואנג ג'ין.
Cangyuan - Yun County
In the morning, visit the Myanmar border. After that, continue to Yun county.
יום חמישי שלנו. יוצאים לכיוון גבול בורמה נופים של טרסות שממתינות לעונה הגשומה. על הגבול הסינים בונים מתחם ע נ ק. מרכז מסחרי בטון בטון ומי יודע מה עוד. בעקרון רק מקומיים יכולים לעבור בגבול הזה. סינים מאזור אחר זקוקים לאישורים. הנוף יפה. שוב כפר שהממשלה העבירה אליו תושבים ושיפרה את איכות החיים שלהם. בכל כניסה לבית מיבשים עלי תה בכמות קטנה משפחתית.
לצהרים אכלנו דמפלינג/ דימ-סם ממולא בבשר עם נגיעות כוסברה היה נפלא..נמאס לנו מהאורז.
יצאנו לדרך של כארבע שעות. התחלת הנסיעה היא חזרה על מה נסענו אתמול אבל ללא גשם. נופי טרסות חלקן לא מעובדות. מעניין מה יהיה בעתיד האם הכלכלה תכריע ויוותרו עם האורז לטובת קני סוכר או טבק. עברנו מחוז ללינג ג'אנג גם האזור הזה מתמחה בתה. הסתובבנו בעיר ונהנו מברווז שעשוי בדרך המסורתית במסעדה משפחתית קטנה ברחוב. הוציאה מנה נפלאה. מחר ממשיכים לדאלי
Yun County - Dali
drive 1.5 hours to visit Lancang River Scenic Spot. Then continue to Nanjian county, a Yi minority town. After that, drive to Dali Old Town
יום שישי לטיול.יוצאים צפונה לכיוון דאלי נעצור בכפרים בדרך. דאלי עיר יותר מתויירת..נקודת יציאה לתיירים.לפני שהגענו עצרנו בוויסאן עיירה עתיקה מלפני 400 שנה של המיעוט הוויאי .עיירה שמורה עם מקדשים ושערים, חצרות פנימיות מטופחות. חלקן הפכו למלונות אבל ברובם עדין גרים אנשים..קשישים.
הגענו לדאלי שלה אגם ענק שנראה כמו ים. העיר בגובה 2000 מטר טיילנו סביב האגם, נפרדנו מהמדריך והנהג שליוו אותנו שישה ימים ואחה"צ הכרנו את המדריך שימשיך אתנו שישה ימים נוספים. נסענו לעיר העתיקה השער הדרומי נשאר כשריד מלפני 600 שנה. הבתים והרחובות שופצו. המון תיירים סינים וזו לא העונה!! לא ברור מה קורה פה בעונה.
האנשים יותר כהים, הלבוש המסורתי והארכיטקטורה של הבתים והמקדשים. שונה.מעניין
Dali – Liuku – Laomudeng Village
Drive to– Laomudeng village . Nu Ethnic Village (about 5 hours driving). Visit Nu River Valley and stop at Liuku town and Zhiziluo village, known as the “memory city.”
יום שביעי לטיול. עולים בערוץ נהר ה"נו". לכל אורך הדרך כפרים, חלקם בגבהים ללא דרכי גישה סלולות. חשמל נראה שיש להם. מים הם אוגרים או שיש צינור שמוביל לכפר. מגדלים בעיקר תירס ,אגוזי מלך, קני סוכר, פולי קפה. עצרנו בכפר שהוקם כעיר מחוז על ידי הממשלה ב 1954. בהמשך התחילו מפולות ותנאי השטח לא היו טובים אז העבירו את עיר המחוז לשטח נמוך יותר קרוב לנהר. משרדי הממשל ובית הספר והספרייה מעוטרים בתמונות של מאו וצ'ו אן לי.הכפר ננטש ואוכלוסייה ענייה מההרים עברה לחלק מבתים הנטושים.
המדריך שלנו ( החדש) נעים מאוד. אומנם לרגע חשבנו שהוא רובוט. מי יודע הסינים מסוגלים לכל דבר. הקול שלו מאוד מונוטוני ממש כמו שמכונה מדברת. בינתיים התרגלנו . הוא נעים ויש לו ידע רב.
על עצמו הוא סיפר שיש לו בת בת 24 שלומדת בבייג'ין. כשהייתה בת 16 בוטל החוק האוסר יותר מילד אחד למשפחה בעיר( בכפר תמיד יכלה משםחה של מיעוטים שיהיו לה שני ילדים כי צריך ידיים עובדות) הוא כבר לא היה צעיר וזה לצערו היה כבר מאוחר מידי לגביו. לגדל בת יחידה בלי אחים דרש מהם הרבה תשומת לב. הוא בעצמו למד הנדסה ועסק בזה חמש שנים כי הממשלה מימנה לו את הלימודים. עכשיו הוא עוסק רק בתיירות מבחוץ. כמובן שבתקופת הקורונה לא הייתה לו כלל עבודה.
Laomudeng Village – Gongshan
Today, you will be transferred to Longyuan village to visit the unique Dulong minority, known for the ethnic groups with tattooed faces (about 6 hours driving).
יום שמיני לטיול. אנחנו התעוררנו בחדר שכל קירותיו זכוכית. החדר על צלע ההר כך שכל הנוף פרוס לפנינו והנהר זורם בערוץ למטה. היום אנחנו ממשיכים צפונה לאזור שמוגדר כשמורה ומותר רק ל300 תיירים להיכנס ביום. ממשיכים בערוץ הנהר.
ארוחת הבוקר כמו בכל בוקר אצל הסינים כוללת מרק אטריות וכל מיני תוספות של ירקות ומיני רטבים, דאמפלינג/ דים סם( שאנחנו אוהבים מאוד למרות שמוזר לאכול אותם בבוקר..אין ברירה בצהרים לא תמיד ניתן למצוא). יש להם גם לחמניות מאודות שהם קונים בבקרים. אורז הם לא אוכלים בבוקר אלא בצהרים. יש להם לחם לבן וביצה קשה או ביצת עין שנראה שבמלונות שלהם נכנסו לתפריט. זה לא בגלל המערביים כי אין מערביים, התיירות היא סינית אבל בהחלט השפעות המערב. נראה שיש יותר מאפיות בערים מדובר בלחם לבן וכול מני עוגות מתוקות שהם למדו מהמערב הכל צבעוני מאוד.מה שטעמנו לא היה טעים, הכל " ליד… "
הילדים הולכים לביה"ס. יש שחוזרים יום יום הביתה ויש שחוזרים אחת לשבועיים כי הבתים שלהם מאוד רחוקים. החינוך בחינם. הכפרים בשמורה היו מנותקים עד לפני 20 שנה ואנשים כמעט ולא יצאו מהאזור. בהתחלה (שנות החמישים המאוחרות) נבנתה דרך לסוסים צרה. עכשיו (משנת 1999) הכביש ארוך ומפותל כ80 ק"מ לכפרים כולל מנהרה של 6 ק"מ שהסתיימה רק לפני כ 10 שנים).המיעוט נקרא דאלונג והוא המיעוט הכי קטן (כ7000 איש בכל סין) שראינו.
הנשים בכפרים ידועות בקעקועים שלהן בפנים. כיום ניתן לראות רק נשים בנות למעלה מ80. בעבר הנשים נדרשו לקעקע את עצמן כדי להיות פחות יפות וכך הגברים שמרו עליהם ועל השבט. היום הן אומרות שזו המסורת שלהן. נקווה לראות אותן מחר. הטבע מסביב נפלא. ההרים מושלגים הנהר זורם ומתאחד משני נהרות ורואים את הגוון השונה של המים באיחוד. מראה מקסים. מחר נמשיך לטייל בין הכפרים נלון באותו מלון. (מקסים בסטנדרט מערבי).
Dulongjiang
One full day in Dulong.
יום תשיעי לטיול. אנחנו נשארנו באזור המיעוט דולונג ללילה נוסף. רק בחבל יונאן יש 25 מיעוטים שונים. הכרנו כ 10 בערך.
בדרך לכאן אתמול בכפרים מסוימים היה על כל בית ציור של פס שחור עם עיגולים לבנים סימן למיעוט הליסו. עצרנו בשוק של המיעוט ליסו. וגם ראינו שיש להם לבוש מיוחד וכתרים עם כפתורים לבנים. בשוק דוכנים של התלבושות שלהם לגבר לאישה ולילדים. את הכתרים הנשים תופרות / רוקמות ומשחילות חרוזים . הכל מאוד צבעוני ומיועד לפסטיבלים. עצם המכירה שלהם בשוק סימן שהם ממשיכים במסורת של הלבוש הטקסי.
בשוק עמדה אישה עם גור חזיר בשק פתוח ולידה עמד בשקט הבן שלה. כל אחד מגיע לשוק עם מה שהוא מגדל או יודע להכין. לפעמים זה מאתגר לנסות להבין למה משמש האביזר שהם מוכרים כמו מתקן מיוחד מגולף מעץ שמתלבש בדיוק על הצוואר ואליו מחברים עם חבל את סל הנצרים מאחור, או סוג של קשת מעץ. מסתבר שיש עונה שהם צדים למרות שהצייד יצא מחוץ לחוק. בשוק הם כמעט ולא צועקים כדי לשווק את הסחורה שלהם, הם מזמין אותך להסתכל, מציעים לטעום, מחייכים ולפעמים אדישים או מסתכלים בנייד.
יש בעלי דוכנים בודדים שיש להם הקלטה של פרסומת לדוכן שחוזרת על עצמה. המדריך שלנו לא הבין מה נאמר. יש כל כך הרבה שפות שונות בגלל שהמיעוטים התפזרו ולא היה קשר ביניהם בעבר, כל אחד יצר את הדיאלקט שלו. היום הילדים לומדים בביהס מנדרינית כדי שהם כן יצליחו לתקשר ביניהם. בכיתה בביהס יסודי בעיר ישנם 70 תלמידים ומורה אחד. יש הרבה מאוד בעיות משמעת וילדים עם הפרעת קשב שנמצאים בתנועה. באחת העצירות ראינו קבוצות של ילדי גן בתלבושת אחידה שהלכו לטייל ולשחק בפארק. בררנו מה הם עושים ומסתבר שם למדו באותו יום על הרוח. הם יצאו לפארק / גינה ציבורית, כל אחד קיבל שקית ניילון שקופה רגילה וחוט תפירה תכלת. היו להם טושים שבהם כל אחד קישט את השקית שלו ואז הגננת קשרה להם את החוט לשקית והם התחילו לרוץ, השקית התנפחה והם התלהבו מאוד( רעיון מקסים). ילדים דומים לילדים בכל העולם. נחמד היה לראות את האינטראקציה ביניהם ואיך תמיד יש את הראשון שמזהה אותנו ומתחיל להגיד לחברים. ברור שזו פעם ראשונה שהם רואים מערביים. היום בכפרים של שבט דולונג ראינו את בתי העץ שלהם שישנם עוד כאלה שחיים בהם וראינו את הבתים שהממשלה בנתה עבורם לפני כ 10 שנים. גם בחדשים אין מים זורמים בבית. הטינופת, הלכלוך והבלגן חוגגים. הסחלבים פורחים והנשים אורגות את הבדים שלהן בחצר הבית. מהנשים שהפנים שלהן מקועקעים נשארו באותו כפר רק שלוש. אחת פגשנו במקרה. היא הייתה עסוקה בכביסה אישה צנומה שלא מדברת מנדרינית.
Gongshan – Bingzhongluo
Drive to visit Bingzhongluo Scenic Spot (about 4 hours driving). Stop at the first bend of Nu River. Visit Wuli village
יום עשירי לטיול. בבוקר אכלנו דים סם נהדרים וגם בצהרים אכלנו דים סם במרק. נמאס לנו מהאורז.
נצא מהאזור בו הינו יומיים ונמשיך צפונה בערוץ נהר נו. יום של נסיעה מקסימה אבל הפתעות תמיד יש בדרך. ביקרנו בכפרים שבדרך, נכנסנו לכנסיה שנבנתה 1846 נהרסה ,נבנתה ב1907 על ידי מיסיונר צרפתי שגם לימד אותם את תרבות היין. ב1965 מהפכת התרבות הרסו את הכנסייה ורק לפני כ30 שנה היא נבנתה שוב אבל יותר קטנה. בכניסה היו 10 הדברות.
באזור חוגגים יומיים את חג האביב. כולם יוצאים בתלבושות מסורתיות, שרים רוקדים והרחוב הראשי בעיירה שאנחנו לנים בה הפך למדרחוב ססגוני בעיקר מזון ותלבושות מסורתיות למכירה. תכשיטים ואביזרים לתלבושת. האמיצים מבקשים להצטלם אתנו זורקים משפט שלמד, בעיקר הצעירים והילדים. מחר אנחנו נכנסים יותר לאזור הטיבטי.
Bingzhongluo - Deqin
Visit Qiunatong Village (Nu Ethnic minority). Then drive to Feilaisi area to watch the sunset of Meili Snow Mountain (about 4 hours driving).
היום האחד עשר.היום אחרי לילה עם תרנגול, אומנם במלון קטן ונחמד שנפתח אחרי הקורונה, אנחנו מבקרים בכפר נוסף שאין גישה אליו ברכב וחוצים את הנהר על גשר. שוב כפר שהממשלה חייבה את התושבים במילים מכובסות לשמר את החיים שלהם או במילים אחרות אל תתקדמו תשאירו בבתים שלכם תקבלו חלקות גדולות וכסף. יבואו תיירים אבל אתם, אל תפתחו דוכן למזכרות ולא מסעדה. הדרך יפיפייה וממשיכים צפונה לכפרים בגבול טיבט. עולים בגובה עד לגובה 3500 והפסגות מושלגות. כבר מתחילים לראות את השינוי בסביבה. שרשראות דגלים במעגלים סביב סטופה או סתם תלויים במקומות שהרוח בהם חזקה כדי שהתפילות יגיעו השמימה. הם מותחים דגלים מעל ערוץ הנהר. הכל הרבה יותר צבעוני, בדים מכותנה ומשי או דמוי משי ממלאים את המקדשים. אסור לצלם בתוך המקדש.
במקדש אחד צריך להסתובב סביבו עם כיוון השעון שלוש פעמים ורק אז מותר להיכנס פנימה. מי שרוצה קונה ביואן אחד דלי עם סיד ושופך אותו על המקדש לברכה ומזל.
המקדש השני נבנה ב1614 אחרי שנזיר ראה את אחד משליחיו של בודהה עף מהרכס וזה נתן לו את האות לבנית מקדש במקום. כמובן שישנם גלגלי תפילה ואין גלגל אחד שלא גלגלנו. מקסימום גובהו של הרכס 6700 מטר זה הרכס שאותו כולם באים לראות. החדר שלנו צופה על כל הרכס. אין תיירים במלון ולכן שודרגו. ארוחת ערב אכלנו שני סוגים של דים סם נפלא. מחר ממשיכים עד לשאנגרילה ונפרדים מהמדריך ולמעשה מהטיול הנפלא בסין. אבל יש עוד יום ויהיו הפתעות זה בטוח.
Deqin – Shangri-La
Watch the sunrise of Meili Snow Mountain at Feilaisi and then drive to Shangri-La. More sites in the way and Songzanlin Monastery. dropped off at hotel.
היום השניים עשר יום אחרון לטיול מהחלומות. קמנו לזריחה מעל רכס מאלי עם הפסגה הגבוהה ביותר , קרני השמש נשקו לפסגות ויחסית היו מעט עננים. זכינו מבחינת מזג האוויר. המשכנו בנסיעה ירדנו בגובה ונסענו לאורך נהר היאנגצ'ה בין כפרים טיבטים כשבכניסה לכפר שער בסגנון צבעוני טיבטי. הטיבטים שותים תה עם חמאת יאק ויש להם כלי עץ מיוחדים להכנת המשקה וגביעי עץ שמבודדים מהחום לשתייה. בהמשך עברנו כפר שמתמחה בכלי חרס כיוון שיש להם באזור חימר מהאדמה באיכות טובה הם מבשלים עם סירי חימר על בסיס שבו שמים גזרי עצים ומבעירים. כך גם הבית מתחמם.
בשנת 1933 כתב ג'יימס הילטון בספרו 'Lost Horizon' על גן-עדן טיבטי מסתורי ומרהיב בשם שאנגרילה. הסינים טוענים שמצאו את מיקום גן-העדן ולעיר הזו הגענו היום.
בקרנו במנזר הגדול ביותר בחבל יונאן. מנזר גאנדן סומצלינג , שנבנה לראשונה על ידי הדאלי למה החמישי ב-1679, מאכלס כ 800נזירים טיבטים . הנזירים נבחרים אחרי שסיימו 9 שנות לימוד בביה"ס ואז נגשים לראיון קבלה. מאלה שהתקבלו חלקם נשארים במנזר וחלקם עוברים למנזרים נוספים. אחה"צ טיילנו במרכז העיר העתיקה שמתויירת. בעיר ישנן חנויות להשכרת הלבוש הטיבטי המסורתי כולל קישוטים לשיער ותכשיטים, איפור ותסרוקות, הסינים מתלבשים מתקשטים ויוצאים לבלות לאורך כל ימי השהות בעיר. גברים ונשים צעירים ומבוגרים נהנים מעצמם עם הלבוש המיוחד.
סין קסומה (נשאיר רגע את הפוליטיקה והצדדים האפלים שלה בצד), מיליוני אנשים וכל אתר וכל אירוע מתנהלים באופן מופתי. מעמד הביניים מאוד התפתח, רמת החיים עלתה הם מטיילים יותר במדינה שלהם ולכן רמת השרות בבתי המלון עלתה מאוד.
למטה קצת מהאנשים שצילמנו בשווקים, רחובות וכפרים.
