7 ימים בדרום איטליה - אמלפי וקמפניה

ובכן, מסתבר שכן אפשר לראות הרבה מרומא ביום אחד, כמו שעושים בטיולים מאורגנים. אלא שאנחנו עשינו זאת הרבה דרך הרגליים... התחלנו בקולוסיאום -; הגעה עם המטרו : כאשר יצאנו מהמטרו -; הכביש היה חסום לתנועה, מאחר ומשפצים את האזור, וכך האזור הפך שקט יותר. נכנסנו כמובן, איך לא. עדיין יש תור, אפשר להסתדר. כדאי להתחיל את הסיור עם המעלית -; פשוט ממשיכים ללכת בקומת הכניסה, המעלית מגיעה למעלה. מאחר והגיעה שעת צהריים -; ורצינו לאכול, המשכנו במעלה הגבעה (שמאלה כאשר יוצאים מהמטרו) לכיוון קתדרלת סן ג'ובאני אין לטארנו, ברחוב סן ג'ובאני אין לטארנו, יש שם כמה מסעדות סבירות עם נוף לקולוסיאום. רצוי, כמובן, לא בין 15:00 -; 19:00, כי חלק סגורות בשעות אלו. הגענו ב 14:55, המלצר היה טיפה לחוץ אבל הספקנו.... משם, לקחנו מונית לפנתיאון. 10 אירו, הגענו. המון אנשים, גם בפנים. מרשים כתמיד. פנינו הלאה לפיצה נבונה, ושם ישבנו לקפה של אחרי האוכל. הפתעה : מזרקת 4 הנהרות של ברניני בפיאצה נבונה מכוסה פיגומים לצורך טיפול. באאסה. אבל עדיין שווה להגיע לשם. כן לשבת בבית קפה ולשתות משהו, המחיר לא נורא והפעילות מעניינת. כדאי מאד להמשיך מהיציאה הימנית -; ליד בתי הקפה וליד הגלידריות -; ולהמשיך 200 מטר בערך לכיוון נהר הטיבר, נחמד מאד. גלידה טובה קנינו בכיכר עצמה, בצד שמאל לפני ליציאה מהכיכר, אבל יש מספיק גלידריות אח"כ. הגענו לנהר, עצים יפים על גדות הנהר (ערמונים ? מאד דומה) והחלטנו להמשיך ברגל לכיוון מצודת סנט אנג'לו והוותיקן. (צופן דה וינצ'י, כן ?) השעה כמעט 17:00, ולנו יש עוד כשבע שעות ברומא, מאחר ואנחנו נוסעים ל Bari ברכבת לילה (הסבר יבוא). בדרך, מצאנו מזרקת מים -; כמו שיש בפיאצה נבונה -; רק גדולה יותר ומפיקה מים קרים וטעימים. ברור שמילאנו את כל הבקבוקים, ואת הכיסים, ואת הנרתיק של המצלמה, רק כדי שלא נהיה צמאים... שש ומשהו בערב, מתחיל טיפה להחשיך, הגענו לוותיקן. מאחר והיום יום ראשון, הכל סגור. אפילו השירותים הציבוריים (מצד ימין) היו סגורים. אלפי כיסאות מסודרים מהמיסה של הבוקר, כמה נזירות באות להצטלם, כמונו. אני עדיין חושב שחזית הקתדרלה לא מדהימה, הכיכר כן. חשוך. נוסעים באוטובוס לכיוון פונטנה די טרווי, ומגיעים כדי לגלות המון אנשים -; כצפוי, עומדים ובוהים במים. הגיעו כלות וחתנים עם צלם, ואחרי כמה תמונות הלכו הלאה. הפעם, לא זרקנו מטבע. אחרי 4 פעמים בעיר בשנים האחרונות בא לנו לשנות ולא לחזור שוב...

רצינו לנסוע במונית לפיאצה די ספניה, אבל נהג המונית אמר לנו שזה רק 5 דקות ברגל משם. נו, טוב, לא ממש חמש דקות, אבל אחרי עשר בערך הגענו, כדי לגלות שוב שאין עציצים על המדרגות. גיל, זה שעדיין לא היה ברומא, לא הבין למה כ"כ הרבה אנשים יושבים על מדרגות מלוכלכות. לך תסביר את ההיסטוריה של רומא, ואנו כבר יודעים שלא בנו אותה ביום אחד... השעה כבר עשר בערך, מצאנו מסעדה פשוטה ברחובות הסמוכים, ואחרי ארוחת ערב קלה שמנו פעמינו למטרו -; חזרה לטרמיני, כדי לקחת את המזוודות ולהמשיך לרכבת. הינה כי כן, אפשר להספיק ולראות חלק לא קטן מהעיר, אבל מעייף... אתם ודאי תוהים למה רכבת לילה : מחיר לינה ברומא הוא 100 אירו ליחיד, 150 לזוג. אבל, נסיעה מרומא ל בארי עדיין תיקח שש שעות בערך, וצריך קודם לקחת את הרכב מההשכרה. בחישוב פשוט, מדובר על הגעה ל בארי בשעה 16:00 לפחות, וזה לא ייתן לנו אפשרות להיכנס למקומות שסגורים אחרי שעה זו -; הלך יום. לכן, רכבת לילה שמגיעה בשעה שבע בוקר ל בארי, תחסוך לנו את הנסיעה. המחיר יקר : 123 אירו לתא יחיד, 160 לזוג. עלינו לרכבת -; כרטיסן בדק שהפרטים נכונים -; נגמר יום ראשון.

-

סיכום : 12 שעות הליכה ברוב האתרים הראשיים, מעייף, טוב למי שאין לו זמן ורוצה להספיק טעימה קטנה.

-

יום שני - דרום מזרח איטליה -; איזור פולייה (Puglia, Apulia) 

נו, תוהה הקורא המסוקרן, איך היתה הנסיעה ברכבת ? ובכן, נגדיר זאת כך : אם תהיו עייפים כמו שאנחנו היינו, תשנו לא רע בכלל. המיטה לא קטנה, מיזוג, מים, מגבות (יש כיור קטן), סביר. אבל, אם אתם רגישים לתזוזות -; אז זו לא הרכבת בשבילכם... כי ישנם פעמים שהנהג "שם ברקס" חזק יותר, וזה טיפה מעיר.... בסיכומו של דבר -; ההחלטה היתה טובה, וכן הרווחנו עוד יום שלם של טיול, שבו ראינו את הדברים שיפורטו מיד. מאחר וסוכנות ההשכרה - Magiorre (דרך "אלדן" -; ההצעה הזולה והמשתלמת ביותר) נפתחת רק בשמונה וחצי, ואנחנו כבר בשבע בבוקר היינו ב Bari, ישבנו שעה בקפטריה לארוחת בוקר קלה, תוך כדי צפייה בכל האנשים שמגיעים לכאן, החל מעובדים, מנהלים, תלמידים -; שנראים בדיוק כמו בארץ, קרי -; קולניים. סוכנות ההשכרה אינה מול התחנה, ולכן לקחנו מונית כדי להגיע. הרכב, שהוזמן מהארץ, היה אלפא 159 סטיישן אוטומטי. אין הרבה אוטומט באירופה, ההחלטה עשתה לנו חיים קלים בכביש. מחיר : 480 אירו ל 8 ימים. הרכב גדול ומפנק. אחרי מסירת כל הפרטים העמסנו את המזוודות ויצאנו לדרך, לחלק ה "מזרחי" של הטיול. חשוב מאד : לא בדקנו את המצת... זה החלק שמחבר את ה GPS... היו לנו 2 סוללות טעונות כדי להסתדר, אבל חובה לבדוק את החיבור, כי למי שאין סוללות נוספות יתקע בבעיה. יוצאים לדרך, התחנה הראשונה תהיה מערת קסטלנה, שהיא מערת נטיפים הגדולה ביותר במרכז איטליה ואחת הגדולות באירופה. נמצאת כחצי שעה מ Bari, בעיירה הנושאת את אותו שם - Castellana grotte. כאשר מגיעים, יש להחנות בחניון הפתוח שנמצא 200 מטר מימין למערה, וכאשר מגיעים לאתר יורדים במדרגות והכניסה בצד שמאל. לפני הירידה, כדאי להיכנס לשירותים, הסיור ארוך. מה יש כאן : מערות ענקיות. כל הצורות האפשריות. הסיור אינו מתאים למתקשים ו/או מבוגרים מדי. הגענו ממש ברגע האחרון לסיור באנגלית, יש לבדוק באתר מתי מתקיים סיור כזה. אפשר להסתדר בלי, אבל מומלץ הסיור באנגלית. הסיור נמשך שעתיים כולל למערה הלבנה (חובה), בערך 3 ק"מ הליכה, קצת חלקלק. אי אפשר לצלם בפנים. אחרי שיוצאים, אנחנו -; כמו רוב האנשים -; נשארים בלי מילים. יש מקומות מסוימים שהגודל כן קובע.... למי שאוהב מערות כאלה -; זה אתר חובה, ורק זה היה שווה את הנסיעה עד לכאן.
 אתר : http://www.grottedicastellana.it/en/visita.htm

אחרי מנוחה (ושוב שירותים...) המשכנו ליעד הבא - Alberobello : בערך 20 דקות ממערת קסטלנה, העיירה נראית כמו בתמונה -; מאד כדאי. נקראת גם עיירת ה "טרולי" -; על שם הבתים המוזרים שנמצאים בחלק העתיק. בעבר -; היו כאן אוהלים, שנבנו עם מקל מרכזי (כמו אוהל אינדיאני). במשך השנים, כל הבתים נבנו בצורה דומה עם "כובע" מצחיק שמשמש כגג. אחרי המון האנשים שהיו ברומא, כאן היה ממש ריק, אולי עוד 8 אנשים מסתובבים ברחוב. זמן סיור כאן יכול לקחת עד שעתיים, ומאחר והשעה הייתה צהריים, התיישבנו באחת המסעדות לארוחה זולה באופן יחסי. למרות שהחנייה הHיתה ריקה, לא לשכוח לשלם במכונה האוטומטית, לא נעים לספוג קנסות. בערך 4 אירו לחנייה, אפשר לעמוד בזה...

המסעדה : IL Pinnacolo, via monte nero 30, נמצאת במעלה הגבעה מול החנייה.

אתר : http://www.imasseria.com/images/gallery/alberobello_h.jpg

עוד אתר : http://en.wikipedia.org/wiki/Alberobello

נכנסנו לרכב, המשך ליעד האחרון להיום -Locorotondo. כעשרים דקות נסיעה מ אלברובלו, זו עיירה גדולה יותר, אבל מה שמעניין זה החלק העתיק שלה, שנמצא בראש גבעה ובנוי בצורה מעגלית. גינה ציבורית גדולה משקיפה על הבתים של אלברובלו, ומולה השכונה העתיקה. מה רואים : בתים צבועים בלבן, מזכיר את דרום ספרד, שקט ושלווה. חביב מאד, כשעה סיור, ואם נמצאים באזור כדאי להגיע. כאן גם שתינו קפה קטן לפני הנסיעה האחרונה להיום -; לינה בחווה חקלאית.
 אתר : http://www.comune.locorotondo.ba.it/flex/cm/pages/ServeBLOB.php/L/IT/IDPagina/4

עוד אתר : http://www.tabblo.com/studio/stories/view/265105/?nextnav=favs&navuser=222231

החווה החקלאית -; לינת לילה, הייתה במרחק גדול יחסית מהמקום האחרון. כאשר מתכננים מסלול בעזרת האינטרנט, תוכנות הניווט בודקות את זמן הנסיעה, אבל מסתבר שבשטח המצב שונה : אי אפשר לנסוע במהירות המכסימלית בכבישים. כך יצא, שהגענו ללינה -; 15 ק"מ מ Matera רק בשמונה וחצי בערב, עמוק בחשיכה. חצי שעה אח"כ אכלנו ארוחת ערב,

ובסיומה חיכה ה צ'ופר : מיטה נייחת. לא באוויר, לא ברכבת, סתם מיטה. בעצם, הלינה הראשונה הנורמלית לאחר יומיים של טיול. גם כאן, התברר שיש חוות כאלה יותר קרובות לעיר עצמה, אבל 15 ק"מ בלילה הם ארוכים יותר מאשר ביום. הלינה היתה זולה מאד יחסית לבית מלון בעיר עצמה, אבל ללא רכב אין אפשרות להגיע.

אתר : http://www.tempabianca.com/index.php?lang=EN

-

סיכום : אתרים מרכזיים בחלק זה של Puglia, הנאה צרופה -; וכמעט בלי תיירים.

-

יום שלישי - דרום מרכז איטליה -; איזור בזיליקטה -; Basilicata

יום זה הוקדש בעצם למקום אחד בלבד -; העיר Matera. עזבנו את החווה החקלאית, ותוך רבע שעה קצרה הגענו לעיר. מדובר על שכונה גדולה מאד שבה נחצבו בתים בתוך הסלע ממש -; איזור ה "סאסי". העיירה נמצאת בתוכנית אונסק"ו לשימור -; כמו גם רוב העיירות שעברנו קודם. מי שראה את הסרט של מל גיבסון -; "הפיתויים של ישו" -; הסרט צולם במקום זה (ולא הזיק במיוחד לתיירות). לרדת ולטייל ב 2 השכונות -; ואח"כ לנסוע עם הרכב ממול תצפית שבה רואים טוב יותר את אופן בניית המערות. (אתם כבר תראו אוטובוסים ממול על הגבעה -; לשם אתם צריכים להגיע) גם כאן הירידה והעלייה קצת קשות. סדר גודל של ביקור -; לפחות 4 שעות ללא ארוחה, אך מאחר וצריך גם לאכול משהו, הכיכר המרכזית היא מקום טוב - piazza sedile (מומלצת : המסעדה הראשונה מכיוון בית הספר למוסיקה, Focacceria del sedile), אין מה למהר, לכן שעה לארוחה תהיה סבירה. יש גם סופרמרקט ממול למסעדה. תוך כדי הסיור, תגיעו למעין מוזיאונים המספרים את תולדות המקום, כולל חציבות לבריכות אגירת מים, תנאי מחייה וכלים עתיקים. כדאי מאד. יש כמה כנסיות -; לא נכנסנו, רק ראינו "מבחוץ". יש גבול לכמות הכנסיות אותן אפשר לראות בטיול אחד. אטרקציה : אמן מקומי שבונה בגבס ועוד חומרים את Matera של פעם. ייחודי ויקר בטרוף, אבל שווה להיכנס רק כדי לראות את העבודות. חנייה : ברחוב Via lucana 141, בצד שמאל. החנייה גדולה למדי, אבל הכניסה אליה קטנה -; מין פתח בגדר אבן. לפני החזרה לרכב כדאי להגיע גם ל piazza Veneto. אנחנו הסתובבנו כאן כחצי יום, כולל "חניות" רגליות לקפה, גלידה, צילומים. זו העיירה המרכזית באזור, והיא נמצאת ממש על הדרך בין Bari ל Amalfi, כך שלא נזקקנו לסטייה מהותית בדרך.

אתר : http://www.initaly.com/regions/B&M/matera.htm

עוד אחד : http://en.wikipedia.org/wiki/Matera

אתר הסרט : http://www.imdb.com/title/tt0335345/

בשעות אחה"צ המאוחרות המשכנו לכיוון Amalfi, העיירה שתהיה הבסיס שלנו עד סיום הטיול. גם כאן, כתוצאה מאי הבנה של תנאי השטח, הגענו בשעות הלילה המאוחרות, בערך ב 20:30. מה ראינו בדרך : נוף שמזכיר את הגליל. קצת יבש, מיוער לא בצפיפות, הרבה עיירות. בחלק מהקטעים בונים גשרים גדולים וגבוהים, בהחלט חוויה. אבל כל זה היה כלום לעומת הכביש המפורסם ביותר באיטליה ואחד היפים בעולם - Costierra Amalfitana. (כביש SS163) ביציאה מהכביש המהיר יש שלט קטן -; פנייה שמאלה. חובה לקרוא את השלטים, כי ה GPS מאבד קשר בתוך מנהרות, וכאן הפנייה היתה בדיוק 300 מ' אחרי היציאה והוא לא מספיק להתחבר ללווין. מה שנראה קצר מאד במפה, מתברר כשונה בתכלית מהמציאות. מדובר על כביש באורך 60 ק"מ בערך, מסאלרנו עד סורנטו דרך פוזיטנו. הכביש צר מאד, בחלק מהמקומות לא יכולים לעבור 2 אוטובוסים במקביל. הוא מפותל ביותר -; כאשר מצד אחד הרים, מצד שני תהום לים. הכביש אינו מיועד לעצבניים, לכאלה שסובלים מסיבובים אין סופיים, בחילות בשייט באנייה -; כי זה מאד דומה - וברוב המקרים לא רואים את הרכב שמופיע מעבר לעיקול הבא למרות המראות. מה זה אומר : לוקח המון זמן לעבור בין נקודה לנקודה -; ואנחנו היינו בעונה שקטה. הזמנים שנמסרים ע"י תוכנות הניווט למיניהן לוקחות בחשבון מהירות מכסימלית מותרת, שאינה רלוונטית לכביש זה. הכביש אינו רחב ולא חסרות נקודות בהן פשוט נתקעים עם הרכב -; בד"כ לפני מעבר הררי ואוטובוס בצד השני... ובקיצור : לקח לנו מעל שלושת רבעי השעה להגיע ל Amalfi, בחושך, לא מכירים את הכביש, ועייפים. בסוף הגענו. הכניסה לאמלפי היא כביש קטנטן שנחשב דו מסלולי, בין 2 הבתים הלבנים, מול הכיכר. אי אפשר להאמין שזו הכניסה. בקלות אפשר לפספס, וכמו שהבנתם -; אין אפשרות פניית פרסה בכביש זה.

המלון, במרכז העיירה, היה טוב, למעט קירבתו היתרה למגדל הפעמונים של הקתדרלה. החנייה לרכב -; רק בחניון -; מותרת רק לתושבי המקום ו/או אורחי בתי המלון, כי בכל אזור החוף פשוט אין חנייה מספקת לכל כלי הרכב. אחרי ארוחה קלה באחת מהמסעדות הרבות מאד שקיימות כאן, פרשנו לחדרינו -; נקי, מצוחצח, חדרים גדולים למדי.

סיכום : יום מרתק ב Matera המאד מיוחדת. בגלל ריחוקה מהחופים אין כמעט ברירה אלא לישון באזור, ולא הצטערנו.

זמני נסיעה בכביש SS163 -; כביש החוף של אמלפי

Salerno - Amalfi  : 60 min.

Amalfi - Positano  : 45 min.

Positano - Sorrento : 30 min.

Vietri sul mare - Amalfi : 45 min. (exit A3 highway)

Amalfi -;Paestum  : 105 min via Salerno.

שימו לב : הזמנים נכונים לאוקטובר בלבד. בעונת התיירות המצב קשה בהרבה -; יש להוסיף 50% לפחות לזמנים האלה. הם נכונים לרכב פרטי וגם לאוטובוס - אין הבדל ביניהם בתחום זה.

יום רביעי - דרום מערב איטליה -; איזור קמפניה -; Campania

היום החלטנו לא לנסוע ברכב. היה לנו מספיק מזה ביומיים האחרונים. לכן, שמנו את עצמנו על אנייה -; בדרך ל Capri. אי ירוק בים. הבעיה היא שמרוב תיירים לא רואים את הירוק.... אנחנו קצת חלמנו, ושטנו באנייה שיצאה בשעה 10:30, וזה קצת מאוחר, כי זמן השייט עצמו הוא כשעה וחצי. בדרך, רואים את כל קו החוף והעיירות שעליו, מרהיב. אבל, האניות בחזרה יוצאות כבר ב 16:30, ולכן, כדי להיות יעילים יותר, חובה לקחת את הספינות המוקדמות של הבוקר. ישנן ספינות מהירות יותר -; אבל לא לרגישים בקיבתם. אפשר לקנות רק כרטיס הלוך כדי לא להיות תלויים בשעת חזרה, או לדרוש כרטיס מאוחר לחזרה. כדאי מאד לבדוק יום קודם מה קורה עם הזמנים כדי לא להיות מופתעים ביום השייט. שילמנו 30 אירו הלוך וחזור לאדם, כאשר שעת החזרה נקובה על הכרטיס -; 16:30, מוקדם מדי, ואכן כאן התיכנון שלנו לא היה נכון. כאשר מגיעים -; לא הלכנו למערה הכחולה -; מיותר ויקר. לקחנו מונית -; אלו עם הגג הנפתח -; יקרות אבל חוסכות זמן. נסענו עד אנא קפרי (לפחות 20 אירו לעומת אירו ורבע באוטובוס, אבל שווה את קיצור הזמן), עלינו מיד ברכבל למונטה סולרו -; ההר הקטן מעל האי -; נחמד ושקט, ואחרי שירדנו בחזרה היה מספיק זמן לשוטט באנאקפרי (העיר העליונה) -; אפשר להיכנס לווילה סן מיקלה (מעניין, נוף מדהים כצפוי -; אבל לא חובה, אנחנו נכנסנו, 6.5 אירו לאדם). בגלל קוצר הזמן "נפלנו" במסעדת תיירים פשוטה -; בפעם היחידה בטיול. לקחנו את האוטובוס חזרה לקפרי (העיר התחתונה) , ומשם ירדנו באוטובוס חזרה לנמל. למי שמגיע מאזור נאפולי ולא היה באמלפי -; נחמד. בסיכומו של דבר, בגלל קוצר הזמן, לא ממש ראינו את האי, למרות שהעלייה ברכבל היתה נהדרת, אבל כדי לראות את החוף אפשר לנסוע באותה האוניה לפוזיטנו או סאלרנו וחזרה בתחבורה ציבורית. חזרנו בערך ב 18:30 לאמלפי, ובערב התחלנו להכיר את העיירה : רחוב ראשי אחד, 2 רחובות צדדיים, המון מסעדות.

סיכום : מבחינתנו היה מיותר. לא בכינו -; הרי ראינו מקום מעניין, אבל אפשר היה לוותר עליו ולשוט רק לאורך החוף, כי עיירות יפות יש בכל האזור, וזמן השייט פשוט ארוך מדי.

יום חמישי - דרום מערב איטליה -; איזור קמפניה -; Campania

היום הוקדש ל Pompeii. במפה, זה נראה קרוב, 35 ק"מ. במציאות של אזור קמפניה, זו נסיעה של כמעט שעה וחצי. היום, נסענו בכביש הידוע -; 163 -; הפעם לכיוון השני -; Positano. איפה שהוא בדרך יש פנייה ימינה לכיוון Pompeii. מה שקרה בפועל, הוא שמכשיר ה GPS איבד את הצפון אחרי חצי שעה, ופשוט "לקח" אותנו לסיבוב מעגלי של חצי שעה בעיירות שנמצאות אחרי Amalfi. לא נורא. היה יפה. התושבים הביטו בנו במבט של "איך-בכלל-הגעתם-לכאן", משעשע. אחרי הסיבוב, ומאחר ורצינו להיכנס לשירותים, עצרנו מול חנות קרמיקה ענקית, והפלא ופלא -; בדיוק מולה, ניצבת לה בגאון הכניסה ל "מערת האיזמרגד" -; Grotta Smeralda שהיא המקבילה ל "מערה הכחולה" בקפרי. אין לי ציון דרך מדויק -; אבל כל התושבים מכירים את המקום, בערך עשרים דקות מ Amalfi. קל להגיע, יש מעלית שיורדת עד הים. 5 אירו, וקיבלנו הצגה. היה שם בחור (שאח"כ פגשנו באמלפי) שבין שאר הדברים, גם יודע לא מעט משפטים מצחיקים בעברית, כי התיירים מלמדים אותו. כל משפט במקום. המערה, גדולה וגבוהה, בחלקה עם זקיפים ונטיפים, אבל החלק המעניין הוא האור שנכנס למערה וצובע את המים בצבע כחול-טורקיז, (אזמרגד) שנראה בדיוק כמו בתמונות, ואפילו בתוך המערה קשה להאמין שזה לא מלאכותי. למרות שלא רצינו מתחילה להיכנס ולא לקחנו זאת בחשבון -; עכשיו שינינו את דעתנו ולכן כדאי מאד. גם חנות הקרמיקה מולה שווה ביקור, לא רק לשירותים -; ולכן נכנסנו גם לשם. בערך חצי שעה בלי הקרמיקה.

ועכשיו, נוסעים לפומפיי.

אחרי שיצאנו קצת מהכבישים הצרים, ה GPS נשם לרווחה, ולקח אותנו בדיוק לחנייה מול הכניסה לאתר.

המקום היחיד שהדעות לגביו חלוקות. מה רואים : שרידים של עיר שנחשפה. בפתח האתר -; מדריכים מורשים מחכים ליד הקופה לתיירים לסיור הסבר. שעתיים ב 100 אירו. לכן, כדאי לחכות לעוד קבוצה קטנה להוזלת עלויות. אנחנו לקחנו את המדריך האלקטרוני ב 7 אירו, זה הספיק, למרות שלפעמים הוא נתקע. במפה שמקבלים שמות הרחובות לא כתובים על הרחובות עצמם. מקשה על ההתמצאות. העיר די גדולה וההליכה בה לא נוחה. יש הרבה שרידים של מבנים -; אך למעט האמפיתיאטרון, בית הזונות בית הציורים, הווילה של הרופא -; צריך יותר מאשר דמיון כדי לראות מה היה שם. אין שיחזור ולו של בית אחד. אין תכשיטים או כלים כלשהם. העיר בעצם "ערומה". את כל מה שמצאו -; כולל השלדים המפורסמים -; לקחו למוזיאונים -; רובם בנאפולי. לכן, אם אתם חושבים לראות את מה שמראים בתוכניות השחזור בנשיונל ג'אורגרפיק -; זה לא זה. זמן סיור : לפחות שעתיים -; רק למקומות הקרובים, לווילה יש להוסיף עוד שעה, לכל השאר עוד שעה, כלומר ארבע שעות לסיור מקיף. רוב הסיורים נמשכים שעתיים למקומות המרכזיים. אנחנו הלכנו לסיור מקיף, כולל ווילת הציורים שמאד מומלצת.

אתר : http://www.pompeionline.net/pompeii/set_map.htm

חניונים לרכב : לפי שעות, ברחוב via Plinio, ממש מול רחבת הכניסה לאתר, יש כמה חניונים.

בסיום הסיום, כרגיל, חזרנו לאמלפי, כבר מתחילים להכיר את כביש SS163....

סיכום : אם אתם בסביבה -; כדאי להגיע, אבל לא היינו נוסעים במיוחד (נניח, מרומא) עקב חוסר הממצאים.

איפה הממצאים ? במוזיאון ב Napoli, בהמשך הכתבה.

יום שישי - דרום מערב איטליה -; איזור קמפניה -; Campania

הידעתם ? אם חשקה נפשכם, כך סתם, להביט במקדשים יווניים עתיקים, כדאי לנסוע ל...... איטליה. כן, זו לא טעות : מתברר, שקיים מקום, Paestum, שנמצא באיטליה, והוא התיישבות יוונית מהמאה ה 6 לפנה"ס. במקום זה בנו 3 מקדשים, ועקב סחף ובוץ הם כוסו והמקום ננטש. מה מיוחד כאן : המקום היחיד בו אפשר לראות מקדשים שלמים (למעט קירות וגג, כמובן) ללא שיחזור אלא כפי שהשתמרו 2600 שנה. אז קמנו בבוקר, הגענו לחניון ומשם -; כביש 163 כמובן, לכיוון דרום -; צמוד לים. היום, זה היום הראשון שבו אנו נוסעים בכביש האמלפיטני, ונוסעים בו ל-א-ט. איך הכביש ביום : מרהיב. אין מילה אחרת, וסביר להניח שהוא אחד היפים באירופה, גם בגלל אורכו. שוב, כשעה עוברת עד ההגעה לכביש המהיר, גם בגלל תיקונים שונים שעוצרים את התנועה. בקיץ, המצב קשה יותר.

עברנו כמה עיירות בדרך. Maiori - העיירה היחידה שיש לה קו חוף ממש על שפת המים -; עם כביש ישר וחנייה. הרבה בתי מלון, קל לטייל. מכאן גם רואים את סלרנו, כדאי לעצור לכמה דקות, אם יש מקום, ולהציץ.

Vietri sul mare נחשבת למרכזהיצור שלכלי הקרמיקה הרבים שישנם באזור. אין טעם לתת רשימת חנויות -; אתם כבר תפגשו אותן בכל פינה, בכביש הראשי (מפעלים גדולים) ועד חנויות בעיירות עצמן. הינה טיפ מעניין לגבי המחיר של הכלים : מה שקובע זו מורכבות הציור ולא גודל הכלי. (לא, נא לא לחשוב על שום דבר אחר...) ככל שהציור מורכב יותר -; המחיר עולה בהתאמה. לכן, אפשר לראות צלחת קטנה במחיר של אגרטל גדול -; וזו הסיבה. עיירה מאד נוחה ליציאה לכביש המהיר.

Salerno -; עיר נמל גדולה מאד. אפשר לעבור דרך העיר, אפשר גם דרך הכביש העוקף. ניתן מיד לראות את הפאר בחלק העתיק של העיר, למרות שלא עצרנו אלא רק תוך כדי נסיעה. כאן, היה לנו קטע מעניין : עקב עבודות בכביש הוסטנו לכיוון אחר מזה שהיינו צריכים, והגענו לקטע שונה לגמרי של העיר : נראה בדיוק כמו בסרטים האיטלקיים של פעם : כביש צר וארוך, בתים גבוהים ומוזנחים, ומכל מרפסת תלויה כביסה לייבוש. לא יכולנו לעצור, אחרת זה היה יכול להיות הצילום הטוב ביותר בטיול. מעניין איך זה לטייל שם ברגל... אחרי כשלושת רבעי שנה נוספת של נסיעה, תוך מעבר בהרבה כפרי צלילה סגורים (לא העונה), הגענו אל Paestum. נו, אי אפשר לומר שהיה מלא מדי. מצד שני, למה אנחנו צריכים עוד מליון תיירים ? הכניסה לא יקרה, ישנו גם מוזיאון, נכנסים. מיד, שני דברים צדים את העין : עננים של זבובונים (ברחשים) בכמויות גדולות, וגם המון לטאות שמסתובבות בכל מקום. המקום לא מאד גדול, אבל יש הליכה קטנה. 3 המקדשים בולטים מאד בשטח, והמקדש האמצעי הוא גם הבולט ביותר -; מקדש נפטון. מרשים ומרתק, גם בגלל העובדה שאין כאן שיחזור של אבן אחת. באתר גם שרידי אמפיתיאטרון,

בריכת שחייה והתעמלות, ועוד כמה מבנים. אחת ההפתעות היתה המוזיאון. מבנה חדש למדי, שמאכסן את כל מה שנמצא בחפירות כאן במקום. איך להגדיר זאת : הם ידעו מה שהם עושים, היוונים העתיקים. המגוון הרגיל של כלים, תכשיטים, פסלים, ארונות קבורה מאותה תקופה, אך מאחר והמוזיאון נמצא באתר עצמו הממצאים מקבלים משנה תוקף. אסור להחמיץ את המוזיאון אם הגעתם. זמן סיור עד שעתיים, וקחו בחשבון עוד שעה וחצי נסיעה לכל כיוון מאמלפי.

אתר : http://www.whatsonwhen.com/sisp/index.htm?fx=event&event_id=44464

עוד אתר : http://www.ondaverde.it/paestumi.htm

בחזרה, החלטנו להיכנס גם ל Ravello, עיירה שנמצאת כמה דקות לפני Amalfi. לפי הטיפים באתר, כדאי ללכת למקום שנקרא

Villa Cimbrone -; שהיא אחוזה גדולה של אחד מעשירי העיירה, כיום מלון עם גנים יפים. ברור שמ Paestum עד לכאן נסענו שוב על כביש 163, כדי להוסיף עוד טיפה של נחת. כאשר הגענו, לא ידענו על קיומה של חנייה ממש מתחת לכיכר המרכזית בעיירה : נוסעים על תחילת המדרחוב, זהו מזלג שיש לו פנייה מעט ימינה והשנייה מעט שמאלה. הפנייה ימינה היא הדרך לחניון -; ותראו בצד ימין את רמזור החנייה. אלא שאנחנו לא ידענו, וחנינו הרחק במורד הכביש... אין בעיה להגיע לווילה,.עד רבע שעה מהמרכז, קצת עליות וירידות. חנויות מעצבים יפות, כיכר נחמדה, והתברר שאנחנו לא היחידים שמגיעים לווילה לסיור. מה רואים : גנים יפים, פסלים, עצים עתיקים, מקומות מנוחה, ערמונים (זו היתה סוף העונה), פטריות בין העצים (גדולות מאד), המון רקפות, והדבר המרכזי : מרפסת התצפית לכיוון הים. מאחר ובדרך קשה לעצור, הרי כאן זהו מקום שבו רואים את כל תמצית החוף האמלפיטני : הים, הכביש, מטעי הלימון, העיירות בגבעות. אין אפשרות להגיע ברכב -; אבל אפשר להגיע במסוק (לא בדיחה, אתם כבר תראו). בהחלט מומלץ. קיים גם בית קפה במקום -; אבל הגענו מעט מאוחר והוא כבר נסגר.

זמן סיור : שעה וחצי, בכיף. אח"כ כדאי לשוטט קצת בכיכר המרכזית.

אתר הווילה : http://www.villacimbrone.com/en/

לאחר מכן המשכנו למלון ב Amalfi, כרגיל, לעוד סיבוב קצר -; מתחילים להכיר את האנשים, והינה נגמר עוד יום.

סיכום : Paestum הכרחית לחובבי תרבות יין וארכיאולוגיה, ממצאים מדהימים. Ravello נחמדה וקרובה.

יום שבת - דרום מערב איטליה -; איזור קמפניה -; Campania

היום נשארים לטייל קצת ב Amalfi עצמה, וגם גיחה קטנה (שלוקחת 45 דקות לכיוון) ל Positano. לימונצ'לו באמלפי : חנות שנמצאת באזור הכיכר המרכזית, והמפעל נמצא במעלה הגבעה בכביש הראשי. כדאי להגיע למפעל כדי לראות את הנחל והמפל שנמצאים בהמשך, ואת מטעי הלימון. המפעל : La valle dei Mulini. היום זה יום קניות. מה קונים : לימונצ'לו, גבינות, יין. ההפתעה : מחירי היין נמוכים בהרבה מאשר בארץ. יש רק בעיה איך לסחוב את הבקבוקים, בסופו של דבר הם הגיעו בשלום. שוטטנו קצת בעיירה, חנויות, מזכרות -; כמו כל תייר.

מסעדה מומלצת באמלפי : פיצרייה Trattoria Da Meme: מסעדה זו בחלק הישן של אמלפי, אשר נותנת לך את הרושם כאילו אתה נמצא בקסבה של ירושלים. Very narrow alleyways.בעת הליכה ברחוב הראשי של אמלפי במעלה הוואדי, עבור את piazza del Duomo ולאחר כ -150 מ ' ישנה סמטה קטנה בצד שמאל עם שם המסעדה. עולים ב 40 מדרגות בערך לקומה הראשונה. כתובת : sebaste salita מרינו . 8 אפשר לשאול את החנויות הקרובות, סביר להניח שידעו לכוון אתכם. נכנסו גם למוזיאון הנייר שנמצא במעלה הוואדי -; יותר למעלה, אחרי החנייה, כדאי מאד. להמשיך עוד מאה מטרים בודאי כדי להציץ על המפל הקטן של הנחל, חמוד.

מפעל הנייר : http://www.seeitalia.com/amalfi/sightseeing/museo_della_carta.htm

בדרך לאוטובוסים -; מול הכניסה לעיירה -; נכנסנו גם לקתדרלה. גם כאן, הסיור מומלץ, המקום עתיק ויש בו הרבה ממצאים.

זמן סיור -; כ 4 שעות כולל הקניות והכניסות לכל המקומות.

אחה"צ המשכנו לכיוון פוזיטנו באוטובוס מקומי עם המון ילדי בית ספר תיכון -; שמרעישים בדיוק כמו כל ילדים מבית ספר תיכון בכל מקום בעולם.

Positano : נמצאת ב "אמצע הדרך" של הכביש המפורסם. כאשר נוסעים לעיירה באוטובוס - מגיעים לעיירה מלמעלה -; ויורדים בסמטאות עד הנמל. הרבה עליות וירידות. הנוף מנקודת האוטובוס מדהים. העיירה נמצאת בכיוון השמש -; לכן חם יותר בעיירה זו מאשר באמלפי. אם לא ישנים כאן -; אז חובה להגיע. נחשבת עיירת ה "עשירים". מכיוון החוף -; רואים את כל הקו הקדמי של פוזיטנו, המראה יפה מאד ומוכר מסרטים ותמונות שונות. המון דברים במוטיב לימון -; עד שכבר נמאס לראות צהוב מול העיניים, הלינה כאן יקרה מאד, ושימו לב : קשה לטייל בגלל כמות העליות והמדרגות..

אתר כללי למקומות אלו : http://purepuglia.com/pugliatownsandcitiesofpugliaapuliaregionitaly.htm

יום ראשון - היום האחרון - דרום מערב איטליה -; איזור קמפניה -; Campania - Napoli: המוזיאון הארכיאולוגי בנאפולי : 

מאחר וכל הממצאים מפומפיי הועברו למוזיאונים ובעיקר לזה, החלטנו שביום האחרון -; בדרך לרומא -; נעצור כדי "להשלים מידע" עם מה שבעצם לא ראינו בפומפיי. כמה מילים על נאפולי : פעם היא היתה מרשימה. היום זו עיר ענייה עם המון מהגרים וזה ניכר ברחובות. עצוב. המוזיאון עצמו (אין חנייה, צריך לחפש ברחובות ליד) שווה נסיעה מיוחדת -; הרבה יותר מרשים מאשר פומפי עצמה. פנינה באמצע העיר -; וראינו את כל מה שמצאו בפומפיי -; עיר עשירה מאד. מוזאיקות מלפני 2000 שנה !!! לכן, ההצעה שלנו היא להגיע בבוקר לפומפיי, ואח"כ להמשיך למוזיאון -; ואז הביקור מושלם. שימו לב : ביציאה מנאפולי ה GPS התחרפן לגמרי, ולקח קצת זמן לצאת מהעיר. איכשהו הוא לא הצליח לזהות כבישים ויתכן שחלק מהם בטיפול ובלבלו אותו לגמרי. להגיע למוזיאון הוא הצליח. זמן סיור : כמו בכל מוזיאון מהסוג הזה, שעתיים לפחות. אפשר וכדאי לצלם.

אתר המוזיאון : http://www.marketplace.it/museo.nazionale/emuseo_home.htm

בדרך לנמל התעופה, עקב הצורך הברור להביא 4 קילו פרמזן, גילינו מרכז קניות גדול קרוב לנמל התעופה -; אם צריך "השלמת קניות" : דומה למרכזי "BIG" אצלנו. המון חנייה. פתוח גם ביום ראשון.

אתר : http://www.mcdavinci.com/index.php?section=home&page=how_to_find_us

נתון כללי : בחישוב המסלול נלקחו טיסות בוקר להגעה וטיסות ערב לחזרה. לינה : לא בעיירה מרכזית אחת, אלא חלוקה לפי קטעים, חוסך הרבה זמן נסיעה.

יום 1 : לקיחת רכב בשדה התעופה ונסיעה לאלברובלו, כ 550 ק"מ וצריך גם לעצור. לא סביר שתוכלו לעשות "עוד משהו" ביום זה, תלוי כמובן בזמן הטיסה. לינה באלברובלו.

יום 2 : אלברובלו, לוקורוטונדו, מערת קסטלנה, לינה באגריטוריזמו (חווה חקלאית) -; או במטרה עצמה.

יום 3 : מטארה (סאסי), נסיעה לאזור פאסטום. הסיור במטרה לוקח חצי יום ומעייף. לינה באזור פאסטום.

יום 4 : סיור בפאסטום ובמוזיאון. נסיעה לכיוון אמלפי. לינה : בכל אחת מהערים הקרובות -; כדי שאפשר יהיה לצאת בקלות יחסית לכביש המהיר, לכן מיורי-מינורי-ויאטרי סול מארה-טובות מאד לנקודה זו.

יום 5 : פומפיי והמוזיאון בנאפולי, חזרה ללינה ב מיורי-מינורי-ויאטרי סול מארה.

יום 6 : נסיעה לכיוון אמלפי, עצירה בוילה צ'ימברונה בראבלו. לינה באמלפי או בשכונות ליד אמלפי.

יום 7 : נסיעה בתחבורה ציבורית לפוזיטנו. מומלץ באוטובוס בגלל הנוף כשמגיעים. אחרי סיור, המשך עם ספינה/אוטובוס לסורנטו, חזרה באוטובוס (כשעתיים) או בספינה. לינה באמלפי או בשכונות ליד אמלפי.

יום 8 : נסיעה צפונה לנמה"ת (קחו בחשבון 4 שעות לפחות לפני הבידוק, בגלל איטיות הכביש) בדרך, אפשר לעצור בארמון קזרטה -; צפונית מזרחית לנאפולי.בכל אחד מהימים -; בערב, כמובן, יוצאים למסעדה-טרטוריה לאכול, ומסתובבים בעיירה עצמה. שמתם לב שאין כאן הפלגה לקפרי -; מאחר ואנו חושבים שבשבילנו זה לא היה ממש הכרחי, ואת קו החוף אפשר לראות בהפלגה לפוזיטנו/סורנטו.

טיול אחר :

עדיין באיטליה -; הפעם קצת למרכז :רוצים לנסוע לטיול קלאסי של רומא-פירנצה-ונציה ? כדאי להיכנס לעוד טיפים מאת אותו מחבר.

שאלות למייל יענו, גם לפירנצה/ונציה, וגם קצת על עיירות היין באזור, למעט שאלות בעזרה לתכנון מסלול, שכן כל אחד והמסלול המתאים לו.

מייל : [email protected]

נ.ב. : את התגובות שלי לטיפים אחרים במטייל תמצאו תחת שם העט "פריזוהוליק". (כן, זה בהחלט מרמז על עיר מסוימת, למרות שבשנים האחרונות הייתי יותר באיטליה)